וואו 6 שנים זה המון. כל הזמן הזה פיתחת אליו רגש עמוק או שטחי?

יש שתי אפשרויות: או להחליט שאת מקבלת את הרמה הדתית שלו ולנסות לצאת איתו; או להוציא אותו מהראש. אם תרצי זה אפשרי.

בטח הוא בחור חמוד וטוב, אבל יש הרבה בחורים חמודים וטובים שהניצוץ ביניכם יכול להדלק. 

זה חשוב בעיניי לדעת שזה טבעי שמישהו יגע לך בלב אבל לדעת להפריד, כי אם עכשיו זה לא מציאותי כי זה לא תואם את ערכייך, זה יכול לקרות גם אחרי חתונה ולהיות פשוט אסור לא משנה כמה הבחור מקסים. אז אחותי תקשיבי לשכל ותהיי אמיצה ומה שאת מחליטה תעגני במעשים ותעודדי את עצמך שהבחור שצריך להיות שלך יכול להיות שלך "בהיתר".

בהצלחה💪❤

רגש עמוק אם היא בקושי מכירה אותו? ("שלום" ו"תודה")

עם ההמשך מסכימה: @יהלום12, הבחור מוצא חן בעינייך מכל מיני סיבות, אבל בעיניי אין טעם להתעסק בזה, כי את לא באמת רוצה קשר אתו.

נשמע לי סביר להניח שאם תתחילי לחפש ברצינות בן זוג, כשתפגשי מישהו מתאים שגם ימצא חן בעינייך, די מהר הוא יתפוס את המקום של מי שכרגע ממלא את מחשבותייך.

אננ רואה אותו בערך פעם בשבוע, הוא גר קרוב אליי וכן, אפשר להיקשר כשאני רואה מישהו שהוא בול איך שאננ מדמיינת את בעלי בנראות ובמידות וזה כן בסופו של דבר מושך 

גם בנראות גם במידות וגם ברמה הרוחנית - איך תצאי מזה ותמשכי למישהו אחר?

מפחדת שהוא עדיין יהיה בראש שלי ואני סתם אפגש,

זה קרה לכמה קרובות אליי שסתם הטריחו בחורים לפגישות כשלא היו פניות לכך, מכאן נובע הפחד שלי

או לא?

את בכלל לא מאפשרת את זה לעצמך. כאילו ננעלת עליו וזהו. אבל הוא לא מתאים לדעתך הרי.. מה תעשי, תחכי שיתחתן כדי שיהיה בלתי מושג לגמרי?

אולי באמת הקשר הזה של השלום פעם בשבוע נותן לך ריגוש שמספיק לך בשלב הזה? צריך חהיזהר מלהיתקע שם

ולא מתכוונת לעבור דירה בקרוב

ומחוברת לתפילת שבת בערב

כך שאין איך לברוח

התאהבות היא סוג של רגש מהצד הכי נמוך 

זה לא אומר שזה פסול או רע, להיפך, זה חיובי מאוד - רק צריך לדעת מה המקום של זה.

בקשר שהוא שייך וראוי - זה מעולה, זה נותן "דרייב" לקשר. וכן, אי אפשר בלעדי זה. אם אין תשוקה אז הקשר חסר את המאפיין המרכזי בייחודיות של הקשר בין איש לאישה.

אבל זה ממש לא "אהבה".

אהבה זה אכפתיות, חיבור, דאגה, עזרה הדדית, שותפות גורל וכו'

התאהבות זאת תחושה אישית, דהיינו - היא ממלאת צורך אישי.

התאהבות זה נחמד אבל זה יורד תוך שנייה ועולה תוך שנייה כי ההתאהבות היא מבוססת על הדמיון. ולכן מאוד הגיוני שלא דיברתם וזה יצר אצלך התרגשות מסויימת. יכול להיות מאוד שתדברו וזה ירד לך או לחלופין יעלה אבל זה לא סותר את זה שאת תוכלי ליצור תשוקה עם המון בחורים אחרים.

בסופו של דבר, זה סבבה לגמרי שאת מרגיש התרגשות ביחס אליו, כי זה לא אומר יותר מדי. לא כדאי לייחס לזה חשיבות יתרה.

נו, כולה התאהבות, מה זה בכלל?

זה לא כ"כ בקלות להגיד "התאהבות מה זה בכלל..." כי יש פעמים שזה מבוסס על יותר ממשיכה חיצונית. לפעמים בחור מקסים מישהי באופי שלו או בדברים טובים משמעותיים שהיא רואה בו. 

ובכללי לא נכון להקטין תחושות, אלא להקשיב להם ולהבין מהיכן נובעת התחושה...

זה ביטוי חיצוני. יכול להיות ביטוי של עניין עמוק ושל קשר עמוק ויכול להיות ביטוי של עניין שיטחי שהוא לא רע אבל הוא כן מאוד חיצוני.

כל כך לא רומנטי!

זה נכון שקשר אמיתי זו לא התאהבות, מה עוד שאני לא מכירה בכלל או כמעט כלל את הצד השני.

"אהבה זו אכפתיות, חיבור, דאגה......."  האם זה אומר שאפשר להתחתן כמעט עם כל אחד?

זה מאוד שפוי ויפה ומציאותי ופרקטי ועם ראש על הכתפיים....אבל, הוי. כמה לא רומנטי!

צודקת, תודה! - לקראת נישואין וזוגיות

התאהבות היא מתת א-ל, חסד עליון.

אך היא ביטוי של משהו.

היא יכולה להיות ביטוי של משהו עמוק והיא יכולה להיות ביטוי של משהו לא עומק.

בתחילת קשר היא ביטוי של משהו לא עמוק. זה לא אומר שזה שטויות חלילה, וכן רצוי מאוד להיות רומנטיקן בצורה מותאמת גם בשלבים ראשוניים.

אך מה שבאתי אז לומר -רצוי גם שלא ניתן לזה במה יותר גדולה כאילו התחושה הזאת היא הראוייה לנהל אותנו. צריך לדעת את מקומה. ומקומה חשוב מאוד.

אני מכירה את המשפחה ואת הסגנון פשוט הוא בחור שקט ומופנם קצת

להשתחרר ממנו בשביל להתקדם הלאה אני יכולה לכתוב לך כמה, אבל לא הבנתי אם את רוצה את זה או שאת עוד לא סגורה שאת צריכה לוותר עליו

אז בואי ננסה להבין

קצת, כי אי אפשר בפורום באמת, אבל...

לדעתי יש פה גם עניין של הרגל. משהו בו כנראה תפס אותך חזק ומאז זה התקבע אצלך כחיובי; ולכן המוח נותן לך עוד צידוקים לזה ומזין פה גלגל של מחשבות מאותו סט. 

יכול להיות שייקח לך זמן לצאת מההרגל הזה, אבל שלב ראשון זה להבין שפשוט התרגלת לחשוב עליו בצורה מסוימת, בעוד שזו לא המציאות המלאה והאוביקטיבית. 

זה בסדר לראות חיובי בבן אדם ולהרגיש אליו סימפטיה, אבל לא לאבד את עצמך בשביל זה ואת שיקול הדעת שלך. 

ואת זה את רוצה להחזיר לעצמך, נכון?

את לא רוצה להיות תקועה, את רוצה להקים בית ולצאת לדייטים... 

(רצון זה חשוב מאד בגלל זה אני אומרת לך מה את מפסידה בזה שאת במצב הזה)

דבר שני, את אומרת שמצד השכל את רוצה לשחרר, כלומר זה מאה אחוז לא מציאותי שתצאו ביחד? 

אוקיי.

אז עכשיו מה הבעיה של הרגש? יש נקודה ספציפית/ אולי משהו שאת ממש רוצה וההתאהבות בו מאפשרת את זה?

אמנם אף פעם לא קרה לי התאהבות כמו שלך אבל כן געגועים לקשר מסוים למרות שהוא לא היה רלוונטי, וכשהבנתי שמה שאני מתגעגעת זה העין הטובה שהיתה לבחור הזה הבנתי שאני צריכה להסתכל ככה על עצמי. הפתרון לא אצלו... קחי את זה אלייך תעמיקי ותנסי לדקור את הנקודה שבה אולי יש משהו שאת כמהה לו ותביני שזה לא חייב להיות דווקא מהבחור הזה.

וכן זה תהליך להיפרד רגשית אבל תעשי את זה בשבילך את מפתחת ככה חוסן נפשי שישאר איתך לכל החיים! 

ואם החלטת אז יש עוד כמה עצות פרקטיות איך לעזור לעצמך להפסיק לחשוב עליו אם תרצי תכתבי לי בפרטי בשמחה

ואחרי זה למצוא את התחבולות לגרום לזה לקרות.

כל עוד זה לא סגור אצלך בראש זה תמיד ישאר כאופציה, ולא הולך ללכת לשום מקום (לפחות עד שהוא יתחתן אם לא גם אחרי זה)

ממליץ לך לקחת תקופה של כמה שבועות, להתייעץ על זה עם גורמים שיכולים לכוון אותך, ולהציב לעצמך דד ליין של החלטה.

דוס שמתאים לך ולהתחתן איתו

אם הוא בכלל רלוונטי

את הרי דוסה והוא לייט לדבריך

היית מקימה בית עם בחור כזה?

אני יושב שהרמה הרוחנית של הבעל יותר חשובה וקובעת את הלך הרוח בבית. אז קחי בחשבון.

אם אין שום סיכוי שהיית מתחתנת איתו, למה להיתקע על זה?6 שנים זה המון המוון זמן חבל על כל הזמן הזה שהראש שלך היה תקוע עליו ולא היית פנויה לאחרים.

אגב, הרבה פעמים זה סתם אשליה את הרי לא מכירה אותו מעבר לשלום תודה אז..

א. לא תמיד צריך להכיר מישהו לעומק, לנשים יש הרבה פעמים התרשמות ראשונית די טובה מבני אדם...

ב. מה ההבדל בין התאהבות אחרי שמכירים את הבנאדם לבין התאהבות בלי שמכירים אותו? זה אותו מצב.

לגבי התאהבות אחרי - היא מבוססת על האדם עצמו והקשר אליו. 

שאפשר להתרשם גם כך, במיוחד אם היא מכירה את המשפחה שלו (היא לא כתבה אבל בגלל שהוא מהשכונה שלה הנחתי כך). 

לדבריה היא רואה אותו בערך אחת לשבוע שזה המון... אבל תלוי... לא יודעת לגביה, אבל זה בהחלט אפשרי. 

אתה מדבר על התאהבות שהיא שקולה, כשקשר פורח והאדם מקדיש את עצמו לזה בשמחה ובהתלהבות... 

אני דיברתי על סוג אחר-

מקום בנפש שבו האדם מסונוור ממושא האהבה והמשקל של היתרונות מכסה על החסרונות אם בכלל מתייחסים אליהם. 

וזה קורה לפעמים גם אחרי.

זה נכון מה שכתבת על התאהבות אח"כ אבל היא לפחות מבוססת על האדם עצמו. 

אני בעד לבקש ממישהו שמכיר את שניכם שיכיר ביניכם.

הוא מוצא חן בעינייך? מעולה, לא צריך לחפור יותר מדי. רמה דתית היא לא הדבר החשוב ביותר (לדעתי), ודברים גם יכולים להשתנות.

בכל מקרה מהמצב הנוכחי לא יוצא לך כלום.

היה לי קראש רציני על אחת החיילות מהמחלקה שלי, וזה לא היה רלוונטי כי היא לא דתייה, אז מחקתי אותה מאנשי הקשר שלי ואת כל ההודעות בינינו.

היא גרה רחוק ממני אז לא הייתי צריך לעשות משהו מיוחד בשביל שלא נפגש אפילו במקרה.

אני לא יודע מה מצבך בעניין, אבל את יכולה לפרט אם את רוצה עצות גם בזה.

תנסי להגיע אליו דרך צד שלישי. שיעמוד על מצב העניינים שלו כלפייך. הרי את לא באמת יודעת את המצב לאשורו. ואז תדעי איפה אתם עומדים בדיוק.

וזה מצליח לה לפעמים יותר ולפעמים פחות

ככה זה ניראה מהדיבור איתה כשנפגשים לרגע בתחנה או בבית כנסת

אם יש לה דברים מעניינים יותר בחיים היא מלאה ולא חושבת ואם היא משועממת זה משתנה

נכון ופשוט.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…