מה אתם אומרים על זה?פתית שלג

הרבי מסאטמר נגד תזמורת בחופה 

בגדול הטענה שלו היא שהוזלנו את החופה עם כל התזמורות והזמרים השונים.

"חופה היא דבר חשוב וקדוש, ולא מקום למסיבות. מביאים תזמורות וזמרים ועוד משלמים על זה סכומי עתק". "בחתונות של פעם, כמו אצל הרבי מצאנז, היה פחד ויראה בחופות. החסידים לא העיזו להרים עיניים, לא דיברו ולא צחקו". הוא הביע זעזוע מהתנהגויות שנראות כיום: "ראיתי מישהו יושב בחופה ומעשן. איך אפשר? בחופה צריכים לעמוד באימה וביראה"

 

אני חושב שיש הרבה אמת בטענה הזאת. לאו דוקא שנגנים הורסים את החופה, אלא השטיקים הקבועים בניגונים של החופה ונספחיהם, הנטיה של מחזיק הרמקול להחליק בדיחות (לרוב קבועות), גם הלבוש (בדרך כלל כשאנשים מגיעים למקום מכובד הם נוהגים להתכסות יותר\חובשים כיפה).

לדעתי יש הרבה מה להתחזק בעניין

הקיצוניות - מוגזמתגבר יהודי
כשהרבי מליובאוויטש ראה שמוליכין חתן וכלה לחופה בלי ליווי נגינה - הוא שילם מכיסו על זה שיביאו מי שינגן שם!


אם כי שם דובר על הנגינה *בהתחלת* החופה ולא *באמצע*.

מה הנימוק ההלכתי לא הבנתי?נקדימון
עם גישה כזו הוא גם בטח ירתח על חזל שאישרו לקדש בתמר. לקדש באוכל? נפלנו על הראש?! טירוע כזההקדוש להוזיל לתחתית החומר?
חז"ל לא "אישרו לקדש בתמר"גבר יהודי
הם אמרו שבדיעבד אם קידש בתמר שווה-פרוטה - מקודשת.


מלבד מה שבזמנם הקידושין לא היו תחת החופה!

פספסת את הציניות שלינקדימון
למה בדיעבד?דרור אל
אפשר לכתחילה לקדש בכל דבר שהוא שווה פרוטה
הם דיברו על דיעבדגבר יהודי
לא שהם אמרו שאסור לעשות זאת לכתחילה, אבל ברור שזה לא מנומס "לקנות" אשה בתמר...
לא אותו דבר בכלל. גם כי חופה וקידושין זה דבר שונה,פתית שלג

וגם כי לא מדובר בקלות הדעת.

מה הבעיה בבדיחות?פשוט אני..

אם הדור צריך בדיחה בשביל להקשיב,

אז שתהיה בדיחה בשביל שיקשיבו.


כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן, לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא


רש''י:

ובדחי רבנן - נפתח לבם מחמת השמחה

הבעיה היא כאשר עושים אותן בזמן הלא נכון.גבר יהודי

לדוגמא אם באמצע סליחות או קינות מישהו יעמוד ויספר בדיחה - זה ממש לא לענין...


המקובל בקהילות רבות בישראל הוא שזמן החופה הוא זמן של "וגילו ברעדה", זמן של בכיה ותפילה, ולא של בדיחות וקלות ראש.


וכפי הדוגמא שהבאת:

*לפני* השיעור - רבה/רבא סיפר בדיחה כדי לפתוח את הלבבות.

ואחר כך - ישב *באימה* ופתח באמירת השיעור.

לא יודע מה זה ''קהילות רבות בישראל''פשוט אני..

הייתי בחתונות של כל מיני זרמים בציונות הדתית,

הייתי בחתונות של חרדים ליטאים, חסידי גור, ספרדים ..

וכמובן גם בחתונות חילוניות.


 

עוד לא ראיתי בחיי חופה שבה יש ''גילו ברעדה'' במובן שאתה מתכוון אליו. כן יש דמעות של התרגשות, לפעמים הכלה בוכה בכסא כלה בזמן שהיא מתפללת, אבל החופה עצמה היא תמיד שמחה ומרגשת מתוך אושר ולא מתוך רעד.

החופה היא שמחה רציניתגבר יהודי
הזמן לריקודים ולבדיחות-הדעת - הוא בסעודה.
כנראה רבים לא מסכימים...פשוט אני..
למה ריקודים חייבים לבוא עם בדיחות דעת?קעלעברימבאר
יש גם ריקודים של שמחה והתרגשות והתעלות עצומה
צודק!גבר יהודי
אכן ריקודים רציניים - מתאימים גם בשעת החופה.
פחות הייתי מכנה את זה "רציני" ויותר "מרגש".קעלעברימבאר

רציני עושה אסוציאציה של ראש השנה באימת הדין. ותחושת כבדות.

פשוט אהבה היא דבר מאוד נשגב, אז לא שייך להמעיט בערכו עח ידי בדיחות הדעת. אבל צחוק שנובע מאושר ושמחה כמו "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה" כן שייך בחופה, או כמו צחוק של ילדים קטנים ממש, שאין בו אפילו לא טיפת ציניות

בכיה? לא של התרגשות ושמחה?קעלעברימבאר
לסוף יתיב באימתא- דבר ראשוןפתית שלג

דבר שני, מי אמר שהמטרה העליונה היא שיקשיבו?

וחוץ מזה יכול להיות שמה שמקשה על אנשים זה האורך של החופות בימינו ולא ה"כבדות"

כי חופה זה מאורע משמח ומרומם של אהבה ושמחה, אזקעלעברימבאר
אם יש בו צחוק של אושר, זה מצוין. אבל צחוק שקצת "ממעיט" מערך הדבר, אפילו שהוא רק בדיחותא ולא לייצנות, אף על פי שבדברים אחרים הוא מצוין, בחופה לא. מצד שני לא שייך לדבר על אימה יראה ורתת בחופה, אבל כן שמחה וקדושה נשגבת והתרגשות גדולה. 
היחלשות יראת הכבוד/הרוממות בדורנו היא באמת בעייתיתנוגע, לא נוגע

זה מקשה על ההערכה וממילא על חיבור לדברים. וזה בהרבה תחומים (כולל שידוכין).

מצד שני, מי שכן עובד עליה, משיג אותה באמת, ע"י חיבור פנימי, ולא בגלל דברים חיצוניים או הגבלות.


לגבי החופה- הוא מדבר על ההגזמה, ולכן מדגיש את הצד השני לדעתי.

מי שבאמת מרגיש את היראה בחופה, הבדיחות (אני לא יודע בדיוק על איזה סגנון אתה מדבר, אני מדבר על מה שהכרתי בישיבה, כשאחד החבר'ה היה מקריין) דווקא משתלבות יפה ומאזנות. והשירים עוזרים להוריד לעולם את גודל המעמד.


כשאין מקדש, החוויה הרוחנית שהכי קרובה אליו זה חופה. יותר מכל תפילה או מעמד רוחני אחר. רק צריך להתנער מהסחות הדעת ולהיות ממוקד כדי להרגיש את זה (וכמובן שתהיה חופה מתאימה).

יש בחופה המון רגשות מיוחדים שהתלכדו למעמד אחד- הזוג יוצא מבדידותו ומשלים את הרצון הפנימי השורשי ביותר, ולא רק כרצון אנושי טבעי אלא כרצון שמחובר לרצון ה'. ההורים שמחים בשבילם ובגלל שתהיה להם המשכיות. מחילת עוונות. כריתת ברית. האדם מפסיק להיות "פלגא דגופא" מבחינה רוחנית, הזוג מתחבר באופן מהותי ועמוק יותר לעברו של עמ"י ולעתידו. זכרון ירושלים והקשר של החתונה אליה. ציבור גדול נמצא יחד במעמד הזה איתם. יש פה אהבה זוגית מרוממת לפני שממש ירדה לעולם, חיבור לה', חיבור של עם ישראל, אהבת החיים.

מי שבאמת מתבונן בזה, לא יכול שלא להיות בחופה עם יראה אמיתית מגודל המעמד (וגם עם שמחה, רק רגועה יחסית).


הוא התבלבל בין חופה ללויהנפשי תערוג

חופה זה מעמד משמח

וכל מה שיעשה אותו שמח… זה בסדר

(כמובן בגבול הטעם הטוב וההלכה)

אני מסכים עם זהאביעד מילוא

זה דומה למה שרה"י שלי מנהיג בחופות יש פשוט דברים מוגזמים בחופות של היום לדוגמא קולות שניים בזמן הברכות ועוד לכ מיני תופעות שהן קצת מפריעות למעמדץ בגדול חופה צריכה קצת להזכיר את כל נדרי במוחין. שמחה וקדושה עם הרבה יראה

בעד תזמורת, נגד "לשעשע את הקהל"מרגול

כשאני עמדתי מתחת לחופה ממש לא עניינו אותי האורחים. קומץ האנשים המאוד קרובים אליי גם ככה מתרגשים מאוד יחד איתי רק מעצם המאורע. כל הרחוקים יותר מוזמנים לסגור את פיהם ומכשיריהם הסלולריים ולצפות.


אבל בשבילנו (הזוג), בהחלט היה לי אכפת. ומנגינה נוגעת בנפש, ומשמחת. ומילים אישיות שמוסיפות נופך אישי וייחודי לחופה (כלומר מה שמעבר לחלקים הקבועים בטקס). ממש לא היה שום עניין להצחיק. היו דברים שהעלו חיוך, אבל יותר בקטע משמח ומרגש.


וסתם עצה פרקטית - ככל שיותר אנשים יושבים, קרובים לחופה, והחתונה קטנה - גדל הסיכוי שיהיו בשקט ובאמת יתרכזו בטקס.

כשעומדים במרחק שנות אור מהחופה ובקושי מזהים את החתן והכלה, הרבה יותר קשה להתחבר לרגע. 

? בכנות לא יודעת מה פירוש ראשי התיבותמרגול
..שפלות רוח
גבורה אחריות מנהיגות
גם אני מצטרףאדם פרו+

ראשי תיבות חדשים 

נצפו כאן לראשונה 

רואים שאתה איכותישפלות רוח
גם אני מצטרףגבר יהודי
חשבתי שזה ר"ת די מקובל בספרות תורנית ובפורומים תורניים.
מענייןמשה
הכל עניין של פרופורציותשושיאדית

פשוט אנשים צריכים להבין שרגעי החופה אלו רגעים בהם נערכים חיבורים קדושים ונשגבים בעולמות עליונים,

ועל כן ההתנהגות צריכה להיות בהתאם למעמד הגדול הזה,

ורק אחרי שנבין את זה - ניגש לבחירת המוזיקה שתתאים לליווי הרגעים הללו.

היו כלי נגינה במקדשבינייש פתוח
והם מוזכרים המון לאורך כל ספר תהלים.
אהבתי את הראיה. נכון מאוד. גם שמחת בית השואבהפתית שלג

היתה ותהיה עם לפידים וילדים מטפסים על העמודים וכו'..

אבל מצד שני צריך להיטהר לפני הכניסה למקום, ואני בטוח שזה לא סותר יד על הלב שלא תהיה ח"ו קלות ראש. הרי בבית שני ראו שבשמחת בית השואבה הגיעו לידי קלות ראש, ולכן עשו הפרדה בין גברים לנשים (מה שכנראה לא היה צורך בו כל ימי בית ראשון! מן הסתם לא כי היה סבבה קלות ראש, אלא כי המקום גרם לכובד ראש מסוים)

בשביל להימנע מקלות ראש מפרידים בין גברים לנשיםבינייש פתוח

ולכן גם בחתונה מפרידים בין גברים לנשים.

פה זה מתחיל ופה זה נגמר.

יש עוד הרבה תנאים לכניסה לשטח העזרה חוץ מההפרדהפתית שלג
מחזיק הרמקול והבדיחות :מוקי_2020

חשבתי שתצייר אותו *מחליק* בדיחותפתית שלג

ועם קצת פחות כובד ראש חחח

יש תוספות מעניין במסכת בסוכהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ו 21:09

"ויש ללמוד מכאן לאותן בחורים שרוכבים בסוסים לקראת חתן ונלחמים זה עם זה וקורעין בגדו של חבירו או מקלקל לו סוסו שהן פטורין שכך נהגו מחמת שמחת חתן"

 

פעם שמעתי שבאירופה של לפני השואה היה תפקיד "בדחן" בחתונות
 

מצד שני - כשהייתי קטן היו אומרים דברי תורה בחתונות והיום לא... גלים גלים של תקופות אני חושב

לא בחופה כמובן...פתית שלג

כמו משתה ושמחהVSקריאת המגילה

גם זה לדעתי יצא מפרופורציות..

לא הבנתי כל כך למה זה בעיה?אני77

לא יודע מה בדיוק אתה מדמיין ב"קול מצהלות חתנים מחופתם" - אבל לי מצהלות לא משתלב כל כך עם לעמוד באימה ויראה ועם רצינות וכובד ראש
 

סקירת AI אוטומטית של גוגל🤦‍♂️פתית שלג

"קול מצהלות חתנים מחופתם" הוא צירוף מילים מוכר מברכת "הנותן ליעף כוח" שבברכת שבע ברכות בחתונה, המתאר את שמחת החתונה. הצירוף הוא חלק מהביטוי המלא "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם". הציטוט מופיע גם בשיר "קול ששון" של ציון גולן.

 

חוץ מזה אני לא חושב שצהלה סותר כובד ראש. (ניסיתי לחקור אחרי השורש צ.ה.ל, לא מצאתי..)

 

עשיתי עכשיו חיפוש של שורש צהל בתנךאני77

נראה שבד"כ זה מתאר שמחה קולנית המלווה בשירה.

"פצחי רנה וצהלי לא חלה"

"צהלי קולך בת גלים"

"מקול מצהלות אביריו"

"רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים, השמיעו הללו ואמרו..."

ועוד...

 

אילו היית טוען שאתה באופן אישי מתחבר לאירוע עם אווירה קצת יותר רצינית - אני בהחלט אכבד את זה..

לאנשים יש סגנון שונה, ולגיטימי שאחד מעדיף א' ושני מעדיף ב'.

אבל לבוא בביקורת על מנהג רוב האנשים ששמחים בצורה בריאה ויפה, על בסיס תחושת בטן וציטוט של רב יחידי?

לא דובר נגד ריקודים, שמחה בריאה ויפה, שירים וכו'פתית שלג

אלא נגד התנועה "להקליל" את מעמד החופה באופן שלא מועיל בשום אופן למהות של העניין.

 

נ"ב

אפשר גם לכבד את זה שלמישהו אחר יש ביקורת..

תראה, במקור כנראה שמעמד החופה גם לא לקח הרבה זמןאני77אחרונה

גם להגיד דברי תורה בחופה זה המצאה, שנועדה לשכלל את הטקס.

 

אם מעמד החופה היה לוקח 10 דקות - אז גם לא נראה לי שאנשים היו מתחילים שם בדיחות וכדו'.

אבל כשאתה צריך להחזיק קשב של אנשים ל 40 דקות (והרבה פעמים זה קרוב יותר לשעה) שלא קורה בהם כמעט כלום זה משהו אחר.

(אתה יכול כמובן להתעלם מהמגבלות הקוגנטיביות של בני אדם ולאפשר להם לאבד אותך לגמרי במהלך הטקס.

אין שום חובה שאנשים יקשיבו או בכלל ינכחו במעמד הזה...)

אגב איך אתה מחפש שורש בתנ"ך?פתית שלג
יש כמה דרכים להבין את השאלה הזאתפשוט אני..
לא בטוח שהבנתי😐פתית שלג
אפשר להבין זאת כשאלה ערכיתפשוט אני..
פרויקט השו"תאני77
נכון.shindov

מלא גימיקים. ארוך ושולח את הנוכחים למחוזות אחרים שלא שייכים. אבל יש כאלה אוהבים את זה.

מרגיש ליהפי

שאנשים לפעמים מתחתנים מתוך התפשרות שלפעמים עוברת את הגבול הנורמלית עבורי וזה מבאס אותי.


 

כאילו היה לי קשר רציני לאחרונה ולא באלי היה להתפשר על משהו שקשור לתקשורת .. וזה מבאס אותי כאילו קשה לי לשמוח עד הסוף בשמחה שלהם כי זה מרגיש לי שהם הלכו נגד הלב שלהם .

נגיד חברה שממש התלבטה על הבחור.. הוא לא מבין אותה מספיק.. מרגישה שלוקח לה אנרגיה .. לא תמיד שמחה לראות אותו


 

 

לא יודעת זה לא כזה פשוט ההחלטה הזו להתחתן עם מישהו

עכשיו מבינה שזה לא ורוד ..

אבל באמת באלי שתהיה בנינו מציאת חן ואהבה כזו טהורה מתוקה כיפית שאני אראה אותו וממש יתרחב לי הלב

ואני לא ארצה לשנות אותו ..

וזהו זה עושה לי כווץ כזה בלב להרגיש שצריך להתפשר על משהו כזה בסיסי ..

לעומת זאת שאני רואה זוג שהם צוחקים או מבינים אחד את השני בדיבור בוויב ואו זה משגב והכי משמח אותי נותן תקווה ברמות .
 

אני מתחילה לחשוב שיש איתי משהו כביכול לא בסדר אם אמרתי לשלוש גברים לא לאחרונה שמבחינתם זה חתונה ומבחינתי זה פרידה

 

שבסך הכל אני רוצה דבר פשוט מאוד 

תקשורת , אני רוצה להעריץ אותו במובן מסויים.

במקום זה אני מרגישה שאני מנסה לשנות אותם ולא באלי 

האמת שבעיניישלומית.

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

השאלה אם התרחב לך הלבהפי
שראית אותו? 
כןשלומית.

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

לדבר שעות בהחלט מראה על חיבורהפי
לא חושבתנפש חיה.
מסכימה לגמרישלומית.
פשוט בעיניי זה לא בהכרח מראה על הערצה
מציאת חןנפש חיה.

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.


כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)


ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.


למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.


ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.


2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .


3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.


בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .


זו סתם תגובה מכובסת תסלחי ליהפי
גם באנשים זרים אני יכולה למצוא את הטוב האם זה אומר שאני רוצה להתחתן איתם ,לא. 
באהבה. אני כתבתי ממה שאני רואה בתהליך אצלי.נפש חיה.

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

 

 

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

 

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

 

 

 

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

 

 

תגובה יפה מאודרקאני
את לא צריכה להתפשרנעמי28

על תקשורת או על מציאת חן.

 

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

 

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.


 

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

 

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

השאלה מה הבסיס ?הפי
את מבינה מה אני אומרת
אם את רואה שזה דפוסPaslash

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.


דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.


הפסקתי לקרוא בפסקה הראשונה כיהפי
זה לא נכון
נניח שזה לא נכוןPaslash

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

מזל שלא קראתי כי עכשיו קראתי את המשךהפי

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

 

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן מחוסר ברירה זה רעPaslash

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

מי דיבר על מושלםהפיאחרונה
אתה סתם תוקף באמת שאי אפשר גם אם ארצה לקחת משהו .. 
העלת פה הרבה נושאיםintuscrepidam

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

לגמריהפי

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

להתפשר על מה? מהי הפשרה שאת מדברת עליה?נקדימון

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.


השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.


וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.


זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

אני צריכה להתחתן עם כל אחד?הפי

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

(בחיים עצמם יש מעשיות, האידאל מתלבש במעשה(נפש חיה.

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

אני ממש חושבת שזה חשובהפי
שקודם כל יהיה חבר שלך שיהיה לך כיף איתו
נכון, הבסיס הראשון חברי וקשר אמיץ, יציב ואוהבנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:40

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

התמודדות תמיד ישהפי
הבסיס צריך להיות חזק
בהחלט, בסיס טוב בפגישות בדרך כלל יאפשר המשך ייצובנפש חיה.

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

עזרה בבקשהב..

יש מישהו בעבודה שחג סביב

והאמת שהבנתי מה עובר לו בראש יחסית מהר

אבל מאז עברו כבר כמה חודשים

ואני לא טועה לצערי, אין סיכוי.

איך אני גורמת לו לעזוב אותי, להניח לי?

ואני חייבת שהוא יניח לי.

קשה לי להסביר כמה זה מציק לי ועושה לי רע.

אני לא נחמדה אליו במיוחד כדי שלא יתבלבל , לא פוגענית או משהו. אני מאוד עניינית וחותכת, ענייני עבודה וזהו.

יש בי משהו שאני מתארת לעצמי שעלול אולי טיפלה לבלבל אבל זאת אני -

מצד אחד דתייה וזה ניכר

ומצד שני אם אני לא לא מרגישה אנרגיות שלא נעימות לי אני מאוד ידידותית וחופשית עם בני המין השני,

במסגרת העבודה. נחמדה כאילו.

יוצא שכיף לי עם חילונים ובכלל אנשים כאילו לא רלוונטיים מבחינה שידוכית אבל סובלת מדתיים .

והוא לא היחיד דרך אגב.

הוא לא אמר כלום אבל הוא כל הזמן חג סביבי, מזהה איפה אני ומה אני עושה ובאילו שעות והופ.. מוצאת אותו שם בניגוד להרגלים הקודמים שלו,מתכנן לי מארבי מפגש איתי, יוצא להפסקות כשאני יוצאת וכו

מבטיחה שבא לי לצעוק עליו אבל לא יכולה לעשות כזה דבר.

העצה הכי עתיקה בספרנעמי28
לפלוט בשיחה רנדומלית שיש לך חבר 
אם באמת היה לה חבר זאת לא הייתה בעיה…intuscrepidam

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

לא יפהפיה ולא נעלייםב..

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

חשבתי לעשות את זה אבל איכשהו לא יוצא ליב..
אחותי שחררי לא אשמתך שאת יפההפי

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

האם אפשריעוד מעט פסח

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

אםoo

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת


ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

אם תשאלי אותיחוזר תמיד לאשתי

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

עוד משהו קטןחוזר תמיד לאשתי

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

מה הבעיה להיות חד משמעית?זיויק
לענ"דאשר בראאחרונה

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

עלויות חתונהארץ השוקולד

מחפש עצות איך שומרים על החתונה בעלות סבירה?

מקומות עם מחירים שפויים.

תודה רבה על הפירוטארץ השוקולד
אז יש מבט מיוחד שאנשים יפים יודעים לעשות והוא כובשכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ג בתמוז תשפ"ו 9:06

ליתר דיוק אנשים עם ביטחון במראה שלהם, לא חייב בהכרח יופי.

בערך זה הולך ככה

אתה מתמקד על מקום מסוים לצד או למעלה

ואז אתה עוצם עיניים מפנה את הראש למי שאתה יודע שמסתכל עליך ופותח לאט

אני חושף לכם כאן סודות מקצוע כדי שתשתמשו בזה להתחתן כבר

 

גם סבתות יכולות לעשות דבר כזה?.....נחלת
סבתותכְּקֶדֶם

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.


בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

תודה. נרגעתי.נחלתאחרונה
דייט שני שלכם... ואז הוא שואל אותךמוקי_2020

בשיחה על הספסל לתאורת גחליליות האש שליוו אתכם לשם,

שניה אחרי שלקחת את הוופלה האחרון בשקית שהוא הביא.... למרות שהוא בנה עליה...


"הדמות בתנ"ך שאני הכי מתחבר אליה זה ירמיהו הנביא (והוא מפרט למה ב 2-3 משפטים),  מה הדמות שלך ?"


מה את מגיבה ?

האם יש לך תשובה מוכנה או שאת חושבת  בזמן אמת ?

מה את מגיבה ?


..Shandy

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

 

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 


 

 

אני מתחברחתול זמני

לעבד־מלך הכושי.

 

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

 

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

אלוהים 😝נקדימון
יוסף הצדיקהפי
אברהם אבינוLavender

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

 

או רחל אימנו על ויתור נאצל

 

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

זה יהיה קצת מאכזב אם התשובה לא תתחיל בנוגע, לא נוגע
"חולדה. סתם.."
לא צריכה להיות תשובה מוכנה לשום דבריהודי שואף לטוב

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.


ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.


דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)


תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'


אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'


בהצלחה.

תגובה יפה וחכמה.נקדימון
איזבלadvfb
צחוק צחוקנחלת

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

 

בא נשמע אתכם.

איזבלהתלמיד העייף
בטח כתוב שרק הרגלים והידים והראש נשארו אחרי שהכלבים אכלן את הגוף שלה וחבל או רים בזכות שהייתה מפזזת בידיה ורגלה ונעה בראשה לחתנים וכלות
נכוןadvfbאחרונה

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

מתרגש לספר בסימן טוב ומזל שהתארסתי בעת האחרונהארץ השוקולד

זכיתי להכיר את אשתי לעתיד והחלטנו שהגיע הרגע להתחתן, יש שם יותר רגשות משחשבתי שיהיו ושמח על כך


כמה תובנות שלמדתי:

1. אופי זה דבר מאוד משמעותי, אם הרגשתי שאני צריך להתאים את האופי שלי למה שיתאים לה אז זה לא מתאים אלא אם כן מדובר בשינוי קטן מאוד.

הייתי צריך אופי קרוב אלי, חשוב לראות שהאופי מתאים (בין אם מחפשים דומה או הפוך, זה מאוד משמעותי לראות ששילוב האופי מתאים לנו)


2. שיתוף תפיסות עולם, היו כאלה שיצאתי איתן וחששתי מה הן יחשבו על דעתי בנושא זה או אחר ולא העליתי אותו, יתכן שהיה מפריע ויתכן שלא, אבל ברגע שיש תחושה כזו כנראה שאין התאמה. ברור שיהיו דברים שנחשוש לומר ובפרט בשיצוף רגשות, אבל חשש משיתוף תפיסת עולם לדעתי זה בעייתי.


3. הדרך ארוכה, אבל יש דרך גם בהמשך, כך שאמנם מעייף בדרך אבל לא חושב שאירוסין זה סוף הדרך.


4. היו דברים שהלב שלי חשב שקריטיים וניסיתי בדרך לוותר עליהם, זה לא הוביל להצלחה. למדתי עם הזמן שהדברים הגדולים שבליבי חשבתי שהם משמעותיים באמת משמעותיים.

אם יש משהו שמרגיש לכם קריטי, אל תוותרו עליו כי אחרים חושבים שזה לא נכון.

כמובן שיכול להיות מחיר של דרך ארוכה יותר, תחשבו אם זה מספיק חשוב לכם.


וכעת, עובר להתלבטויות כמה להוציא על חתונה, איפה לגור ועוד.


שתזכו בקרוב למצוא את הדמות המתאימה לכם ולבניין עדי עד באושר, שמחה ובריאות!!!

בקיצור כולם מתארסים,חתול זמני

אך החתול הזמני עומד על המשמר של לנ"ו.

הגם כי לא תאמינו, כי לא תאמנו, יש התקדמות זעירה בנושא.

חתול בוגדנינקדימון
זה אומר שהתגלה רצון/מצאת את הלמה, או שהיא הלמה?יהודי שואף לטוב

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

ברור שיש התקדמותadvfb

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

תעדכן בכל התפתחותLavender

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

יפהאנימהאחרונה
ההתקדמות נגרמה מהבנה או מרגש?
שאלה שהייתי שמחה לשמוע כאן את דעת החכמיםאשר ברא

אישה שהיא עם הרבה עוצמות ואור.. לרוב זה מאוד מבהיל בחורים.

כי הבחור מרגיש שאין לו מקום להיות המשפיע או שהיא גדולה עליו בהרבה מידות..

ובין השורות אפשר לשמוע שמבקשים לכבות את האור, או מנסים להרגיע בכדי שיהיה מקום לבחור להשפיע. שיהיה הגבר.

איך אמורים לעשות את זה?

מבלי לכבות את עצמי.. להמשיך להיות אני, בקטע טוב. משתדל. עם רצון לתת לבחור להוביל..

וגם איך זה בכלל אמור לבוא לידי ביטוי?

אם אני מבינה אותך נכוןהמקורית

אז גמני 'עוצמה ואור'

לדעתי כן צריך מישהו שיתאים לזה והוכ לא חייב להיות רועש בפני עצמו אבל להכיר ולקבל את זה בך ולראות בזה יתרון ולא להירתע מזנ, ואם את מרגישה שלא אז לא

ובמקביל את עם הזמן והאמון שתתני בו - תדעי גם להישען במקומות הפנימיים שאישה צריכה

אולי יעניין אותך