למה אתה רב איתה על אוכל?

גם אני שונאת לבשל. זה הכרח ואילוץ אבל ברור שמעדיפה לעשות דברים יותר מעניינים.

זה הרי לא רק עצם הבישול.  זה כל העבודה מסביב עם כל הכלים שמתלכלכים וניקיונות אחרי.  

הלכת וקנית. ברור שזה לשניכם 

 מתכוונת…?

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA_%D7%9C%D7%90

כמה זמן אתה נשוי?

אתה עדיין לא מכיר את הלך המחשבה הנשי? ומה שאומרים זה לא תמיד מה שמתכוונים?

ובכל אופן - ברור שאם הלכת וקנית, זה הרבה יותר מעורר חשק מאשר מה שיש בבית.

גם אם נניח היה בבית שפע של אוכל מבושל וטעים- ברגע שקנית משהו, הכי ברור מאליו שכל מי שבבית, משתתף באכילה.  

זה הכי מתבקש וטבעי.

(ולא נכנסתי מלכתחילה להטפות המוסר - שאם לא בא לה לבשל ולהתאמץ, מדוע אתה לא עושה זאת?  אצלנו שנינו במטבח, כל אחד לפי הפנאי והחשק והתיעדוף באותו זמן) 

טוב לשמוע עוד דעות.

תודה רבה!

יצאת מתוך נקודת הנחה שהתפקיד של אשתך הוא לבשל (בין אם מתוך הנחה שזה תפקיד האשה ובין אם מהסיבה שהיא יודעת להכין מאכלים טובים) ולכן אתה מצפה שהיא תכין לך אוכל ואם לא היא לא בסדר, ולכן אתה עושה טובה שדואג לעצמך ולא רב איתה על זה.

אבל זה ממש לא ככה. היום כשהאשה עובדת ועושה הרבה דברים אחרים החלוקה המקורית של התפקידים השתנתה ממש ומה שלא יודעים אפשר ללמוד. כך שנקודת ההנחה שזה תפקידה לא נכונה.

ויותר מזה זה משהו שהיא אמרה לך בפירוש שהיא שונאת! אתה היית רוצה לעבוד יום יום בעבודה שאתה שונא, שמתסכלת אותך עושה לך רע? מניחה שלא. אז למה אתה דורש מאשתך לעשות את זה?

אתה רוצה שיהיה אוכל? תכין אתה לשניכם. אתה לא שונא את זה ואין סיבה שזה יהיה התפקיד שלה ולא שלך.

ואם מכל מיני סיבות שאתה לא יכול לבשל (לא יודע זו לא סיבה, מה שלא יודעים אפשר ללמוד. תבקש ממנה ללמד אותך אם האוכל שלה טעים) אז תנסו לראות מה עושים שכן יהיה אוכל. אולי לקנות אוכל מוכן, אולי להתחלק במטלה ואולי מלא אפשרויות שאם תבין אותה באמת והיא לא תרגיש שאתה דורש ממנה לעשות משהו שהיא שונאת אלא איתה בבעיה בטח יעלו לכם.

זו הדרך הנכונה לגשת לנושא.

וברור שהיא נפגעה, היא לא מסוגלת לבשל כי זה קשה לה וממש רוצה אוכל טעים, ואז אתה בא עם אוכל טעים ומגרה אותה איתו ולא מרשה לה לאכול? זה נשמע לך יפה? לי זה נשמע הכי אגואיסטי שאפשר או נקמני, נותן הרגשה שממש לא אכפת לך ממנה.. לא התנהגת בהתנהגות של בעל אוהב ודואג..

ממליצה לך אם אתה רוצה לבנות את הבית שלך ולא להרוס אותו חלילה להתנצל בפניה ולשנות מעכשיו גישה

הקטע שלא הבנתי על מה, היא אמרה לי שהיא סבבב עם מה שיש בבית. ואני לא. אז מה היא רוצה ממני?

ואם יש אוכל טעים ברור שהוא עדיף על סבבה

בפרט שלקנות רק לעצמך יוצר אצלה תחושה שלא אכפת לך ממנה ואתה לא דואג לה. זה מה שאתה רוצה ליצור אצלה?

באמת ממליצה לשנות גישה והסתכלות

אז כאן נראה שלא רק שאתה לא חכם( עובדה, התוצאה לא הייתה טובה) אלא גם לא צודק 🥴.

אתה באמת לא מבין למה או שאתה מתמם?

יש עוד תחומים בחיים שנראה לך שאנשים אחרים מבינים בטבעיות דברים שלדעתך לא מובנים, או מסכימים כולם יחד עם דברים שלדעתך לא צודקים? 

אבל אם אתה מחליט שזה לא מספיק וקונה אוכל איכותי - פשוט וברור שקונים לשניכם ואין מצב שאתה אוכל אוכל שווה לבד ואומר לה שיש חביתה.

אחרי שתפנים את האמור ואחרי שתתנצל בפני אשתך על מה שקרה במוצאי שבת - כדאי קצת 'לחפור' בזה. להבין על מה המתח יושב.

יכול להיות שבמודע או שלא - המתח סביב האוכל בבית הוריה מלחיץ בינכם. יתכן שאשתך מרגישה שאתה מאשים אותה בזה שבגללה הייתם שבת במקום עם אוכל פחות מוצלח וממילא היא מרגישה צורך להתגונן. יתכן שהיא מרגישה שכשביקשת שהיא תטרח ותכין אוכל, בעצם ביקשת שהיא תפצה אותך על שבת. זה מציב אותה במקום מתגונן, של אשמה שהיא לא מסוגלת שתקח על עצמה ואין סיבה שהיא תקח על עצמה.

מציע לבקש עוד דיוק מהמנהלת @נגמרו לי השמות.

נראה שכתבת כאן בצורה ממצה, וגם אחרים, כך שלא יודעת אם יש לי מה להוסיף

(ואם כן זה כנראה רק לאחר הבנה יותר מעמיקה של הסיפור והתמונה היותר רחבה ולא רק על סמך הודעה זו, שאולי טומנת בחובה עוד דברים שלא נכתבו, או שנכתבה בהלצה? או ברצון באמת לעורר תנועה? או ברצינות אבל חסרים פרטים? קשה לדעת ולעזור מעבר כך...)

כל עוד יש יכולת בסיסית להשגיח לא לשרוף את האוכל ולחתוך ולקלוף ירקות, אפשר לעקוב אחרי כמעט כל מתכון. אין דבר כזה

אם אתה רוצה אוכל מושקע, תתכבד ותכין אותו בעצמך.

אתה מצפה ממה שתבשל לשניכם ואתה קונה אוכל רק לעצמך?

כל ההתנהלות פה נשמעת מאוד ילדותית ורכושנית. אתה מנסה להוכיח שאתה צודק?

ולא הבנתי איזה מין "סלט שרוף" לקחתם מהבית של ההורים שלה שלא נאה לך לאכול.

אתה מצפה ממנה מה שהיא לא.

וגם קונה אוכל ג'אנק בתור הפגנה.

תשנה גישה. תכין בעצמך או שתסתפק במה שיש.

היא תלמד לא להתערב לך ולא לומר לך מה לאכול.

שבישול זה לא מדע טילים...

אם חסר לך אוכל מבושל וטעים, אתה יכול להכין לבד. יש מתכונים מאוד מאוד קלים שאי אפשר לטעות בהם, הכל בסיר אחד וכמעט בלי עבודה, ובסוף יוצא מעדן מלכים.

מה אתה רוצה שיהיה?

אסאדו עם ירקות שורש? קלי קלות. עוף עם תפוחי אדמה? ילד בגן יכול. אורז/פתיתים/פסטה? אתה יכול להכין עם יד קשורה מאחור. קציצות צהרון ברוטב אדום? 10 דקות עבודה אם עובדים לאט.

ברצינות, במקום להגיד ''אני לא יכול'', תנסה. ואם לא יצליח אז תנסה שוב.

באופן אישי אני מאוד נהנה לבשל, זאת התרפיה שלי, אני מכין אוכל בכמויות ואוהב לארח ואוהב לקבל מחמאות ולחלוק מתכונים...

וכל זה אחרי שב-20 השנים הראשונות של חיי, הכי הרבה שעשיתי במטבח זה לערבב טחינה גולמית עם מים ותבלינים. אפילו חביתה לא הכנתי, כי אמא שלי לא הסכימה ש''נהרוס את המטבח''.

יצאתי (כלומר הוּצאתי אבל זה כבר סיפור אחר) מהבית, הבנתי שאני לא יכול לאכול כל יום לחם עם נקניקיות, אז לימדתי את עצמי לבשל והתאהבתי.

אם תגיד שזה מעניין אותך, אתן לך רעיונות לאוכל פשוט להכנה שיגרום לכל השכנים שלך לעמוד בתור להתארח אצלכם בשבתות.

שבו מבינים שאי אפשר לאכול כל יום פסטה ונקניקיות

עוד לא קרה לי

קציצות:

חצי קילו בשר בקר טחון,

ביצה,

מלח פלפל פפריקה,

קצת פירורי לחם,

אפשר להוסיף קישואים מגורדים דק אחרי סחיטה (דרך לדחוף לילדים ירק בלי שהם מרגישים...).

רוטב:

מים

250 גרם רסק עגבניות

שפריץ או שניים קטשופ

מלח, פלפל, פפריקה, מעט אבקת שפים

הרוטב צריך להיות בגובה שהוא כמעט מכסה את הקציצות העליונות שבסיר, אבל לא מכסה לגמרי.

הוראות הכנה:

בסיר מכינים את הרוטב ומרתיחים. אחרי שהרוטב מבעבע מחלישים את האש כדי שיהיה חם מאוד אבל לא מבעבע.

בקערה מכינים את הקציצות.

מכדררים לקציצות בגודל של פלאפל קטן, מכניסים לסיר.

מכסים.

אחרי 35-45 דקות מוכן.

הילדים שלי טורפים את זה, במיוחד אם יש גם אורז טרי.

אולי עם גירוד הקישואים אז אפשר להגיע ל-13 דקות... אבל באמת שזה מתכון פשוט ומאוד מהיר.

לגבר האומלל שרואה את זה ולא יודע מאיפה להתחיל.

כל מתכוני עשר דקות וקובי אדרי - שאז אתה מגלה שהכוונה:

עשר דקות מהרגע שכל המרכיבים מוכנים, כולל ירקות מקולפים וחתוכים, בצל מקורמל, תערובת תבלינים ושמן - ואם משם מתחילים למדוד - יוצא עשר דקות עבודה.

שלא לדבר על סידור מטבח אחרי בישול ושטיפת כלים...

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

לא קשהההההההההההההה!

עם אוכל קנוי וחושב שזה רק שלו🤣🤣🤣🤣

גם שהוא באמת קונה לעצמו הוא יודע שהוא יחלוק

ובהריונות זה בכלל לא יגיע אליו

...ואולי תחפשו פיתרון לבישולים

נניח לבשל יחד משישי לכל השבוע

מתאים לשנים ראשונות

אבל חמוד

אתם תיבנו ביחד מכל סוגי המריבות

ואפילו בסוף תצחקו על זה 

לו אתה היית בנעליה, איך זה היה מרגיש לך שהיא מפנקת רק את עצמה?

מבינה את הצורך שלך בבית ביתי עם בישולים וסירים. זאת ציפייה לגיטימית.

אבל פה המציאות היא לא כפי הציפייה שלך, ועכשיו אתה לומד לחיות עם זה. אבל במקום לחיות עם זה בהשלמה, אתה עושה לה דווקא.

תראי, קניתי כי את לא מבשלת, ואני גם לא מתכוון להביא לך.

זה כמו שאשתך תבקש ממך לשים מדף, ואתה תדחה ותדחה כי אין לך כוח לזה,

אז היא לומדת לעשות את זה ועושה בעצמה.

וברגע שיש לה  מדף- זה רק שלה. אתה תתרחק.

מבין שזה פוגע?

באוכל זה עוד יותר פוגע. כי זה בסיסי יותר

אבל בכל זאת, כדאי להיות קצת יותר רגיש גם אם נראה לך שאתה צודק

זה טיפה פוגע איך שכתבת את זה...

כשחזרתי אשתי שתחי' מאוד כעסה עלי, "מה נראה לך? שאני מעדיפה להיות רעבה? אין אוכל בבית, ככה אתה רק דואג לעצמך?"

אז יצאנו אחרי שהיא סיימה לנקות עוד איזה משהו לפיצריה, היא אכלה פיצה ואני שתיתי בירה, לא כי זה היה לי טעים אלא כי היה חשוב לי להכניס לגוף שלי עוד חמץ שלא לצורך לפני שנפרדים מהדבר הזה אפילו שזה לא טעים העיקר חמץ, אבל הייתי בשרי.

כשאשתי קראה את הסיפור שלך זה הזכיר לה את הסיפור הזה שכבר מזמן שכחתי אותו לפני 10 שנים, שתבין שאשה זה כמו רס"ר סולחת אבל לא שוכחת.

ועצתי לך שתפנק אותה באוכל שהיא אוהבת, זה אולי יגרום לעניין לשקוע בתהומות הנשייה עד שמישהו כמוך יטרח להזכיר לה את זה שוב.

בהצלחה.

שנשמע שאתה מרגיש שלא רואים אותך בתחום הזה. שמצפים ממך לאכול אוכל שמבחינתך הוא לא מספקת לאורך זמן. וזה באמת מבאס.

מעבר לרכב הפיזי, זה יכול לתת תחושה שלא רואים את הצורך שלך ושלא אכפת ממך.

אבל מה שקרה זה שנעלבת, וכתוצאה מזה העלבת חזרה. וזה לא מאוד עוזר לשלום בית ולמציאת פתרונות...

בעיניי, הפתרון הכי זמין וסביר (בהנחה ואין לך נכות פיזית) זה ללמוד לבשל.

אפילו תבקש ממנה מפורשות 'תלמדי אותי', במקום 'תכיני לי'.

וגם- יכול להיות שלא יהיה לה אכפת לבשל אם אתה תקלף ותחתוך במקומה ותנקה אחריה את המטבח.

וגם יכול להיות שהפתרון עבורכם הוא לחיות על אוכל קנוי, או להביא מבשלת הביתה. יש מגוון רחב של אפשרויות.

אבל אי אפשר למצוא פתרונות חדשים כשעסוקים בלהעלב ולהעליב.

נסה להבין מה הצורך שלך (שכמדומני הוא אוכל מבושל וטעים), ולהפריג אותו מהפתרון האוטומטי שעולה לך לראש (אשתי אמורה לבשל).

שהרשור הזה זו מזימה שרקחת עם @פשוט אני..

כדי להביא קצת תנועה לפורום הזה 

לא יודע? תלמד.

זה לא מדע טילים.

זה הרישא.

ולגבי החלק השני,

אתה קונה משהו, ודאי שגם בשבילה.

בית זה בית זה בית.

אם קונים משהו לבית, הוא לכולם.

בטח שלא רק למי שקנה.

הייתי נפגעת מאוד במקומה

וכפרנציפ אוכלת לך הכל 😌

יש פה לא מעט אנשים בפורום שעושים את זה. גם את בדרך?

שהיא לא אוהבת לבשל, לא רוצה לבשל,

ואתה מסתמן שלא מוכן לבשל.

ובשבילה אם זה או שהיא תבשל או לקחת חביתה- היא בוחרת בחביתה. זה במצב של אין ברירה.

אבל כמובן שאם היתה אופציה של המבורגר סושי היתה בוחרת בזה.

מה שעשית היה פוגע מאוד ולא זוגי.

ולא ברור למה אתה מערב הורים, לא עניין שלך אם אמא שלה בשלנית או לא. 

יכולה להבין את החלום הגברי של אשה שמבשלת אוכל חם בבית.

זה הרבה מעבר לאוכל ורעב,

זה תחושות של חום ובית, אשה שדואגת שאוהבת.  

מאוד מבינה.

הוא בעצם מתלונן על התיפקוד הנשי שלה לפי התודעה שלו למודל נשי.

אבל מפה ועד המבורגר רק לעצמך?

הלך רחוק הבחור. 

אישתך רעבה ואתה אומר זה שלך???????

נפלת על השכל?????

היא לא חייבת לך כלום,אפס מחויבות!!

אתה??? חיב לה את כל העולם!!

חתמת על כתובה!!!

אישה בבית מלכה בבית

אתה עפר לרגליה

תאכל תפוח אדמה לא מבושל

ותקנה לה את כל האוכל שבעולם

במי אתה נלחם?

למי אתה עושה דווקא?

לא חייבת לבשל לך!!

לא חייבת לל כלום!!

אתה חייב לה את כל העולם.

גם פיצה גם המבורגר וגם סושי?? ורק לך?

תהיה בן אדם- היתה קונה פיצה לשתיכם ומוותר על השאר.

אתה רוצה להחריב את הבית שלך?

שתהיה לך אישה מושפלת בבית?

שהיא תכין לך אוכל? מה היא המבשלת שלך???

התבלבלת מותק.

אני במקומך הייתי מחפש כל דרך לרצות את אישתך

תאכל חול ובחיים את תתנהג ככה לאישתך.

ולא משנה מי זו אימא שלה

אל תנהל מלחמות דרך אישתך

כל אחת יותר טובה מהשניה

כשאישה קונה דווקא

היא לא קונה המבורגר פיצה שוסי שמסתכמים ב120 שח

היא קונה ב1200 שח

ואם תעליב או תעצבן טותה יותר היא תקנה גם בעשרת אלפים שח....

בקיצור

חשב מסלול מחדש ובהצלחה

אנחנו בחודש ניסים

שלא עוברים אותם.נקודה

אתה הרי אומלל ועצוב בחייך.

וכנ"ל הזקן גם הוא אומלל בנישואיו (לאור מכתב הפרידה ועוד)

אז אולי הדרך של שוקו בכל זאת עדיפה? 

או לכל הפחות יש משהו בדבריו?

מותר לי להביע את דעותי.

עברתי גם 8 שנות נישואין.

עברתי גירושין שלא רציתי בהם.

זה הכל.

הדרך של שוקו.

שיש לך אשה כזו שהיא מלכה ושולטת

ולחבב את הקריזות שלך.

ולהכיל להכיל. גם דברים שלא צריך לקבל..

מובילה למצב שאני הגעתי אליו..

אתם מחפשים פתרון אחיד.

לא לכל מצב מתאים להתרפס עוד ועוד בפני המלכה

וזו גם התפיסה של בתי הדין..

שמביאה הרבה כאב מיותר לכולם.

בעניין לתת לה אוכל כשהיא רעבה.

אני בעד ובטח זה הכי כיף בעולם.

הלוואי הייתה לי אשה הייתי הכי רוצה לקנות לה

ולתת לה.  וכך גם נהגתי.

כשזה גבר רגיל ומאוזן שקצת צריך להכיר ברגשות של אשתו זה אולי בסדר גמור, אבל כשמדובר  בבן אדם שמראש לא בנוי רגשית למלחמות והיא מנצלת את זה נגדו, פוסט מהסוג הזה יכול להיות ממש מכת מוות איטית לזוגיות שלהם.

כלומר, הוא יעשה מה שאתה מציע, היא לא תהיה מרוצה (כי זה מגיע מאנרגיה של ריצוי מרוקנת), ומתישהו זה יתפוצץ עליהם כשהגוף שלו לא יתן לו להתנהג ככה יותר.

או שהוא יהיה חולה (כדי להתנגד פאסיבית), או שהוא פתאום יהיה "נורא שקוע" בעבודה, או שהוא פשוט יתרחק ממנה כדי לשמור על עצמו.

זה פשוט עובד ככה.

בשביל זה קונים אשה,

בשביל להאכיל אותה.

אם אתה רעב תכין לעצמך אוכל, אתה ילד גדול.

ואם אתה בוחר שלא לבשל מכל סיבה שהיא, מן הראוי שתדאג גם לאשתך כשאתה קונה אוכל מוכן (בדיוק כמו שאם היית מבשל זה היה גם בשבילה...)

לי מרגיש שיש לך איזה צורך (הגיוני) שהיא תתאמץ בשבילך ותבשל לך , במיוחד שאתה מפרגן לה שהיא יודעת לבשל טעים

וכאילו היא לא רואה אותך ולא מנסה לרצות אותך וזה גם פוגע לדעתי...אולי אפילו יותר...

אני גם חושבת שחבל לבזבז אוכל ולקנות בחוץ אוכל למשהו שמה שיש בבית מספיק טוב לו...

היא שונאת לבשל אז בגלל מחמאות מצופה ממנה לבשל? ונשמע שהיא גם עובדת.

אפשר לבקש, ואם יש לה כוח ורצון אני מניחה שתעשה את זה. למה להגיד שהיא לא רואה אותו? למה שתרצה אותו כשהיא עייפה ועוד במשהו שהיא שונאת לעשות?

ומה הקשר ללא לקנות לה גם אוכל? הבסיס זה לפחות לשאול אותה לפני כן!

ואף אחד לא לוקח לי זה ילדותי וממש לא מפרגן.

גם אם מה שבבית טוב ברור שמה שקונים בחוץ טעים יותר 

שירצה עד מחר

אין חובות לאישה כלפי הגבר

יש חובות של הגבר כלפי האישה- התחייבת חביבי

כל מה שהאישה עושה לך זה אור חוזר

פועל יוצא של העשיה שלך.

לא חייבת לבשל לך

לכבס לך

ולצאת לעבוד

פשוט לא חייבת.

כן יש הדדיות בין בני זוג

אבל ככה לא יוצרים אותה.

ולא עניינך למה היא מביאה אוכל מאימא שלה

צורך נפשי שלה.

לא קשור אליך

שתביא ותזרוק אחרי שבוע

זה המרחב שלה

פה כתבת שנשואים 10 שנים

בהודעה לפני כמה חודשים כתבת שנשואים 12 שנים

והריב המתואר נשמע מתאים לילד בן 16 לא לגבר שנשוי עשור ואמור להכיר את אשתו לפחות קצת.

אגב במכתב פרידה גם כתבת שבישלת לשבת.

לא יודעת מוזר

אני בישלתי לשבת, אבל לא בישולים ברמה שהיא מסוגלת לעשות.

והריב המתואר אמיתי לצערי למרות שכשהייתי בן 16 ביבי לא היה ראש ממשלה..😥

בהנחה ואתה דתי, אחרי הכל ערוץ 7.

אם אצלכם כל ארוחת ערב שניה זה וולט כלשהו זה משהו אחד.

מבחינתי למשל, המבורגר ופיצה וכו', זה לא תחליף לארוחה בבית. זה יכול להיות בילוי, פינוק, אוכל לערב זוגי, אבל זה לא שאם אני רעבה אני מזמינה אוכל. וגם הוא לא…

אני מסכימה עם הרעיון הכללי שאם יש אוכל סבבה במקרר אז עדיף לאכול אותו קודם, כדי שלא יזרק.

אבל במקרה כמו שלך, שאתה לא אוהב את האוכל שיש במקרר, לדעתי לא חייב. הכל טוב, אתה לא בעונש, תאכל דברים שטעימים לך.  

ולפי מסע האוכל הקנוי שאתה מתאר, נשמע שגם לא היית מותש או משהו. ואתה מציין באחת התגובות שאתה כן יודע לבשל, אז בעיניי, הדבר ההגיוני לעשות, זה לקום ולהכין לך משהו. או באמת חביתה, או שתכין "אוכל אוכל" (נניח עוף ואורז וסלט).

וכן, אם אתה מכין אוכל, ברור שמתבקש שתשאל את אשתך אם היא גם תרצה מזה… ואם כן, אז להכין כמות מתאימה.

וגם אז, שזה יהיה משהו שהוא סטנדרטי אצלכם (נניח אצל רוב המשפחות שאני מכירה, סטנדרטי להכין סתם כך עוף, אבל לא סטנדרטי להכין סתם כך אנטריקוט).

ובכללי, אתם לא שותפים לדירה, אתם זוג! אם הייתם שותפים לדירה אז סבבה, תעשו חצי חצי בארנונה, בשטיפת כלים וכו'. זוגות זה לא ככה. האחריות על ניהול הבית בכללותו (פרנסה, חינוך, מטלות בית וכו'), היא על שניכם. אם יש מטלה שהיא לא אוהבת לעשות, אז אתה תעשה. ואם שניכם לא אוהבים אז תמצאו איזושהי דרך ביניים.

אבל אם היא ממש לא אוהבת לבשל, למה למען ה' היא זאת שחייבת לבשל???

או שלפעמים היא תבשל ולפעמים אתה. או שאם זו מטלה סבירה עבורך ובשבילה היא מתישה, אז אתה תבשל. או שתחליטו שאתם סבבה עם לקנות שניצלים של מאמא עוף ולדחוף לתנור. מה שתחליטו כזוג. אבל הנחת העבודה שלך, שזו אחריותה הבלעדית, ואם לא אז אתה תלך ותקנה אוכל בחוץ, ועוד *רק לך*, היא שגויה מהיסוד בעיניי. 

וממילא אתה "אשם".

אין לה כנראה כלים רגשיים להכיל את הקונפליקט שלה אז זה מתנפל עליך. וזה אולי לא בסדר אבל בסוף ככה זה עובד. היא עצמה רעבה אבל לא יכולה להודות בזה וכשאתה מודה בזה אתה שמת לה מראה מאוד מאוד לא נעימה.

פרקטי, היית צריך לשבת לאכול בחוץ בשקט. או לדאוג לה (ולילדים) בבית או פשוט לשבת בפיצריה עד שהפיצה שלך נגמרת. וזהו. בעולם אחר הייתי מנסה לדייק איתה את הסיטואציה מהצד שלה ואם היא רעבה ומה קורה שם (בטוח פצעי ילדות). אבל אני תוהה אם אתה מסוגל לעשות את זה.

אם לא, שב בשקט.

אגב, סלט זה אחלה דבר וזה משביע.

השנקל שלי בנושא:

1. כיום, לא כל כך קשה לגברים להכין אוכל כשהם רוצים, ממליץ על 2 הספרים הבאים שעזרו לי מאז שנהייתי חד הורי 🙂:

א. גם אבא יכול.

ב. גרוש בלי חוש.

2. לא התעמקתי בכל השרשור כאמור, אבל נראה מבחוץ שהציפייה שלך מאשתך שדווקא היא תכין את האוכל.

מתכתבת באמת עם השאלה האם גם כיום עדיין יש תפקידים "מסורתיים" לגבר ולאישה .

(הגבר "צריך" להיות המפרנס, והאישה "צריכה" לדאוג לכל ענייני הבית) או שנכון שתהיה שותפות של 2 בני הזןג בכל ה"תפקידים".

אין כמובן נוסחה חד משמעית, וכל זוג מגבש מה שנכון עבורו.

3. כשמביאים אוכל מגרה הבייתה, טבעי גם האישה תתגרה.

חוץ ממתחיל לראות את קובי אדרי  באמת שרוב הדברים שהוא מכין גם הכי פסיכיים ושנראים מסובכים הוא ככ מפשט (מלשון עושה פשוט) ומקל עם הסברים מושלמים שלא צריך להיות שף היום בשביל לדעת לבשל טוב וטעים ומהיר ונקודות בונוס תעשו את זה זוגי היא תחתול ותקלף ואתה תבשל כי הלקף זה המעצבן באמת

הסתדרה שנים עם טבעולים וציפס מוכן לתנור. היא עושה דברים אחרים היטב ולא נגרמה מריבה מהמצב. בקורונה בעלה למד לבשל, כי היה לו זמן. היום הוא הבשלן המשפחתי. כל המשפחה חוגגת והוא ממש מאושר כשאשתו נהנית מהתבשילים שלו...

אז בטח שתפנק ותזמין גם לאשתך, מקסימום היא לא תרצה- יהיה לך לאחר כך.

אם לאף אחד מכם אין כוח לבשל וזה מתסכל את שניכם ואתם רעבים- תסתכל על קניית אוכל מבחוץ כקניית שלום בית ואפשר לתת לזה תקציב שבועי/חודשי אם העניין הכלכלי הוא שיקול פה.

דבר שני- היא טובה בלבשל אבל אולי היא שונאת לבשל? אולי היא אוהבת לבשל אבל לא את המטבח בכלל ולא בא לה להיכנס לשם? שווה לשאול אותה מה הבחירה לא לבשל אם היא טובה בזה, יפתח לכם שיח עומק נחמד ומכיל, ותבין אותה יותר וגם תוכל להסביר את עצמך ואת הציפיות והתסכול שלך.

דבר נוסף- אני שונאת לבשל, לא יודעת לבשל. בעלי מבשל אצלנו (אגב לפני החתונה הוא לא היה מכין כלום! המשפחה שלו הייתה בשוק בהתחלה שהוא בכלל נכנס למטבח). אבל ברגעים של צורך גדול אני פותחת מתכונים בגוגל ועושה כמו תוכי ויוצא אחלה. תחפש מתכונים פשוטים ומהירים ולך על זה. אולי תתאהב בזה לך תדע.

עוד רעיון נחמד- ללכת לסדנת בישול ביחד, חוויה זוגית כיפית שתתן לכם טעם טוב לנושא שכרגע מר.

הבעיה היא באמת קשה. מה שעשית זה עוד קושי לא פתרון. צריך לשבת לדבר על זה ברצינות. מלב אל לב. אם היית חושב טוב קודם, היית נזהר מתשובה קצת רדיקאלית. חוץ מזה נגיד שהבעיה הזו תיפתר. הכל יהיה בסדר...? 

זה מעניין, לא גוזל יותר מדי זמן אם מכינים תבשילי קדרה, אורז עם ירקות, פשטידות וכיו"ב. בנוסף תזכה להמון מחמאות מאשתך וחמותך. 

נחמץ הלב מהרעב...

בעיני, הכל עניין של מיומנות. 

בישול זו מיומנות נרכשת. לא מתחברת לכך שבישול זה צ'יק צ'ק.

עקבו אחר ילדים שמתנסים בפעמים ראשונות לבשל...

אפילו אורז שזה עניין של 10 דקות הכנה באין הדרכה צמודה קשה לקלוט בדיוק באיזה שלב להוסיף את המים ומתי לכבות את הלהבה.

אבל מה? זה עניין של מיומנות.

אני בהמלצה ללכת על תקופת רכישת מיומנות בבישול. 

זה ייקח זמן וזה לא יהיה פשוט אבל אח''כ זה משתלם.

קח את זה כאתגר שווה כפי שאמרו קודמי בתגובות. 
בהצלחה 

התחלתי לבשל אחרי שהתחתנתי. עוד לא היה לי סמארטפון, ולא יכולתי לבדוק כל פעולה ופעולה. אפילו  לא ידעתי איך מבשלים ביצים - ישר הכנסתי אותן לתוך מים רותחים. 😂

אבל שוב, ניתן ללמוד הכול בעזרת ניסוי, טעייה ורשת האינטרנט.

קצת אחרי החתונה הוא הכין אורז, פעם ראשונה שלו.

היה צמוד ליוטיוב, וגם כל הזמן שהסיר היה על האש זה העסיק אותו.

שבת אחרי הוא חזר לאותו הסרטון ביוטיוב. כנ"ל.

וזהו, מאז הוא יודע, לא משקיע כמעט מחשבה, ויוצא ממש טעים.

בפעמים הראשונות שאני מכינה אוכל של אמא שלי למשל, אני מתקשרת כמה פעמים באמצע לקבל הוראות מדויקות. זה מתכונים פשוטים… כאלה שאין הרבה איפה לפשל בהם אם עוקבים אחרי ההוראות…

פעם ראשונה הוראות מדויקות ומתקשרת בכל שלב.

פעם שניה מתקשרת איפה שלא בטוחה

ואז לפי צורך, אבל בגדול לא צריך כי כבר יודעת…

האמת שאני באמת לא חושב שהתגובה שלך טובה,

ואתה גם בטח כבר הבנת את זה,

בתכלס כמו שאמרו לפני זה באמת לא בעיה לבשל, אני מבשל בבית ואשתי כמעט לא מבשלת, אני בד"כ דורג שיהיה לה אוכל מוכן.

וכן לפעמים קופץ לי בראש שבא לי לפעמים שיפנקו אותי באוכל טוב ואני יכול להבין ומאיפה זה בא לך, אבל ויש כאן אבל ללכת ולקנות אוכל, לבוא איתו הביתה, ולצפות שזה יעבור בשלום??

בחייאת לא באמת חשבת חח

פעם הבאה או שתכין אוכל וזה לא מסובך או שתלך לאכול אבל תזמין גם לה חח 

לכתוב בפורום הריון ולידה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.