פתוח למי שרוצה. (בד"כ לבנות המדרשה כניסה חינם ולבוגרות בהנחה...)

ממש ממש אין שתיה 

לא שיודע אבל רק מהגיון..

למה להשתכר? 🤨

צריך להשתות עד שלא מבדיל או מתבלבל בין המן למרדכי.

לזה אפשר להגיע גם לפני שכרות כלוט

אני יודע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי גם כשאני שיכור...

(אם לא נסמוך על מ"ד שהכוונה לחשבן גימטריה. זה לא פשט שו"ע)

אם גם ככה לא תצליח לקיים דברי השו"ע

ואם יורשה לי.

כנראה לא היית מספיק שיכור

כי החברים שלי שירדו על 2 בקבוקי יין. לא זכרו איך קראו לי. איפה המיטה שלהם וקל וחומר לא מי זה המן ומי זה מרדכי.

(לא שאני ממליץ על כמות כזאת של יין. לדעתי הלא מקצועית זה אפילו בגבול של סכנת חיים)
 

לא שאני חושב שהשו"ע רצה שאיזה יהודי יגיע למצב הזה.

אבל זה בהחלט אפשרי להגיע

זה מה שעושים המבוגרים אצלנו. נניח אחרי כוס יין (לרוב האנשים כוס יין לא גורמת לשכרות. בטח לא כחלק מארוחה…)

הצעירים כן שותים יותר, בעיקר כי גם נהנים מזה (גם בחתונות וכו). וגם הם לרוב לא שיכורים עד כדי חוסר שליטה והתבזות. 

משפט שנזרק בחצי קלאצ' בגמרא.

כך או כך, זה דבר ברור שאם אדם מאבד צלם אנוש ונתגולל בקיא של עצמו, גורם לטרחה של אחרים שיטפלו בו, עלול לבוא לפגיעה באחרים (פיזית או עלבונות), נזק לסביבה, או עלול לעבור על איסור דרבנן או דאורייתא - אז זהו מה שאמרו חזל שצריך להתרחק מהכיעור ומכל הדומה לו.
 

בישיבות התיכוניות זה (היה) חרפה גדולה, מה שקורה שם. אני זוכר מהימים שלי בישיבה, וגם מסיפורים של חברים בישיבות אחרות.

באחת הישיבות התיכוניות (לפחות לפי כעשור) היו נוהגים להשתכר עד שהיו חבורות "מפוכחות" שהתפקיד שלהן היה בסוף המסיבה לקחת את הבחורים לפנימיה, לקלח את כל מי ששחה בקיא של עצמו, ולהשכיב אולם לישון. סיפר לי את זה מישהו שהיה בצוות כזה.

בישיבה אחרת היה לי חבר שסיפר שהיו מעמידים שומרים באזור מסוים ליד הישיבה, כי היה חשש שהתלמידים יקפצו ויתאבדו בטעות.

בישיבה הגבוהה זה כבר נהיה יותר מעודן ומאוזן, ובאמת רוב הבחורים נמנעו. אפילו הרבנים לא היו משתכרים עד אובדן "ארור המן". למה? כי זה פשוט וברור שמדיבר בתופעה מכוערת שלא ראויה.
 

בנוסף, הרב שמואל אליהו אמר דברים דומים ביום שישי האחרון בשו"ת שלו בגלי ישראל.

לא חושבת שיש בגמרא משפטים כאלה

שנאמר בגמרא בצורה מסויימת מאוד, ולכן הוא הפך לכר פורה לפרשנויות שונות ומשונות, חלקן דברי אלוקים חיים וחלקן דברי יצר הרע...

לא לחינם כבר הראשונים הבינו את זה בקצוות כל כך הפוכים, עד שיש מי שאף פסק להלכה שמספיק לשתות קצת יותר מהרגיל (למשל כוסית) ואז ללכת לישון ובכך "לקיים" את חוסר היכולת להבחין בין המן למרדכי.

זה שמח וטוב

מסתובבים חסרי שליטה ברחובות ובבתים של אחרים

זה לא שמח ולא טוב

וזה נפוץ מדי

גבול דק

מי שרק שתוי לרוב יכול לשמור על גבולות

מי שכבר ממש שיכור

די מאבד שליטה

אני זוכר את אחד מהרבנים בישיבה שהיה משתכר בפורים.

בדרך כלל ידע לשים את הגבול.

היתה פעם אחת שכנראה לא שם את הגבול נכון והיה שיכור כלוט.

ממש השפיל את עצמו בצורה לא נעימה

שיהיה אחראי עליך

לנשואים, לפעמים האישה יכולה לשמש כמבוגר האחראי (כמובן. מתוך החלטה משותפת )

למה?

כי אדם לא יודע איך הוא יהיה שהוא שיכור

יש לי חבר חמוד ומתוק. למד איתי בישיבה.

ושהוא השתכר הוא היה בטוח שהוא סופרמן וכמעט קפץ מהחלון. היינו צריכים לקשור אותו למיטה שלו כדי שלא יברח. ושהוא התפקח, הוא לא זכר כלום כלום.

או מקרה של חבר שאיבד הכרה ונזקק לפינוי בנט"ן לבית חולים. למזלו שהוא איבד את ההכרה הוא לא קיבל מכה חזקה בראש

בשני המצבים האלה. אם אנחנו החברים לא היו. יש סיכוי שהסוף היה אחרת. 

בחורים ואברכים לא מודעים למעשיהם ולדיבוריהם, במקום דברי תורה ואוירה של חג סתם צועקים והופכים לעול על מי שנשאר קצת שפוי, וסתם מבזים את עצמם...ומי שמהדר מקיא באמצע הסלון על השטיח החדש של הרבנית או באמצע שמונה עשרה של ערבית באמצע הבית מדרש

ואגב, בתור אחד שמשתכר *אך ורק בסעודה*, מעולם לא השתכרתי בליל פורים - מאוד נהנתי מלרקוד עם השיכורים, לשוחח עמהם וגם לפנות אותם למיטה כשצריך...

זו סתירה מיניה וביה.

הגבול הוא לא להשתכר.

ברגע שהשתכרת, אתה לא בשליטה.

ואני לא.

החוק קורא לנהיגה תחת כוס יין "נהיגה בשיכרות", אבל זה לא באמת שיכרות. פשוט חיפשו מילה חזקה עם קונוטציה שלילית מאוד.

לכן יש בשפה חלוקה של מבושם, שתוי, שיכור, שיכור כלוט, וכו.

אבל אם אנחנו מגיעים לשלב שבו אנחנו מתווכחים על משמעות המילים, אז הגענו לסוף הדרך.

אובדן צלילות.

זו רק דוגמא.  

הבחורים מתחלקים לקבוצות והולכים למשתה פורים בבתים של הרבנים. 
והיכן שכן - אם זה היה רק בתוך כותלי הישיבות - ולא גולש לפרהסיה ולסעודות המשפחתיות…

אפשר לשתות ולשמוח

לדבר קצת שטויות 

להיות קצת פחות בפוקוס

זה עדיין לא איבוד שליטה

זה מסוג ההלכות - צעירים מעל עשרים

בנות לא שותות

יש בנות חרדיות שכן שותות

אבל לרוב לא משתכרות

ובוודאי לא עם איבוד שליטה 

כולן שותות

(אחיות/ אמא/ סבתא/ גיסות)

מי יותר מי פחות

(כולן חרדיות חוץ ממני)

לא נוכחתי באשה ששותה. אף פעם לא.

בחברה החרדית, הכוונה.

או שאת לא מכירה מספיק חרדיות

או שאת מכירה סוג ספציפי מסוים

המשפחה שלי ליטאית מיינסטרים

וגם במשפחה של בעלי כנ"ל מיינסטרים

אדוקים יותר

חלקן שותות בקטנה 

שזה הכי מיינסטרים שאני מכירה מקרוב

הבנות יכולות לקחות שלוקים בקטנה

אבל ממש לא להשתכר ואפילו לא קצת שתויות

ובמסיבות עם החברות שלהן בסמינר זה לא יקרה בחיים

רק במסגרת המשפחה

אם כל התגובות המופתעות הללו נובעות

מדעה קדומה על חרדים

או

השוואה מול נשים דתיות (שלא נראה לי שכולן אינן שותות אלכוהול

אבל נניח)

לק"י

אני מכירה נשים ששותות כי טעים להן. לא שותות דוקא בפורים, ולא משתכרות.

(דתיות. אבל זה לא קשור).

לי לא טעים, ולכן אין סיכוי שאשתה.

אם הייתי אוהבת, אולי הייתי שותה חצי כוס להנאה

לטעם או להנאה מאלכוהול או לשניהם

חצי כוס/ כוס שלמה/ יותר

לא מכירה כאלו שמשתכרות

אבל גם אחרי חצי כוס מרגישים משהו וודאי אחרי כוס או יותר

אני אוהבת אלכוהול מכל מני סוגים

זה גם לא בריא לשתות יותר מדי

וגם ספציפית בפורים אני על ההגה אז נזהרת לא לקחת יותר מכמה שלוקים 

מלא בנות שנהנות מאלכוהול

אני אישית גם יכולה להינות

אבל נמנעת כי זה לא עושה לי טוב 

בגיל ההתבגרות הייתי שותה יותר

חחח

גם אני אוהבת בירה

וכשהייתי בת 17 היינו שותו עוד סוגי אלכוהול

והיו לי חברות שגם היו משתכרות בצורה מגעילה

אבל זה לא מקובל

ואצל בנים? לא ראיתי הבדל בין חרדים לדתיים לאומיים. לא מבינה למה להכפיש את המגזר. משהו שהפך פה לנורמה בפורומים כאן, לצערי. לא דווקא ממך, בכללי יש פה משהו נגד חרדים, וזה חורה לי. המגזר לא מושלם, אבל להכפיש אותו כל פעם זה מוגזם. 

מעולם לא פגשתי בחוגים החברתיים שאני נמצא בהם מילדותי ועד היום מישהו שמשתכר עד אובדן חושים והתבזות  

מאידך כאן בערוץ כל שנה יש סיפורים על מה קורה עם בחורים, אפילו בסעודות משפחתיות.  

בטח ובטח שלא ליד ילדים

דת"ל

מדברת על הגברים (שאינם נוער שזה סיבה למסיבה בשבילו)

בסעודת החג שותים יין, לא הרבה בכלל (נניח כוס, על רוב מוחלט של האנשים זה לא משפיע כמעט כלל)

מיד לאחר מכן הולכים לישון, ובשינה מתקיים ש"לא מבדילים"

אם אני לא טועה זה מבוסס על דברי הרמ"א ודברי הרב עובדיה יוסף.

תיכוניסטים כן ראיתי שמשתכרים, אבל בעיקר בערב, לאו דווקא בשביל החובה ההלכתית. יותר כי זה כיף ואפשר.

מבוגרים לא ראיתי שיכורים בסביבתי (בשכונות חרדיות / מרכז ירושלים כן ראיתי. אבל מבוגרים מהקהילה/משפחה לא ראיתי)

אני לא מצליחה לדמיין פורים בלי שיכורים

לא נשמע לי כיף חחח

אוהבת שבעלי שותה

אבל אני יודעת שהרבה לא אוהבים....

יש להיות "בראש טוב"

כלומר משהו קליל יותר, פחות מחשבה לפני כל דבר

ויש להיות שיכור שמתנהג בצורה שלא היה מתנהג בה כשפיקח, שצריך לדאוג לו ולטפל בו, שלא תמיד זוכר אח"כ מה קרה כשהיה שיכור…

מהתרשמותי, בפורים יש הגזמה כללית בעניין.

גם בחתונות לפעמים.

להשתכר בקטנה זה נחמד. יושבים משפחה/חברים וצוחקים, אווירה קלילה. אבל המצב שקורה ברחובות בפורים למשל… לא. 

גם כשהוא מגזים

ומקיא

ונרדם על הרצפה בצד הדרך

בת שנה וחצי

אין לי בעיה 

הוא בחיים לא יפגע בה גם כשהוא שיכור

אם הוא מרגיש שהוא לא יכול להרים אותה הוא אומר לי

שכבר חתנה ילדה

וכל שנה היא צריכה להתמודד עם בעל שיכור וכל עניני הפורים עם כל הילדים

זה ממש קשוח

כדאי לנסות לטפל בזה בתחילת הדרך

לא שזה מבטיח שזה יטופל

יש אנשים שזה חזק מהם

שיש נשים שזה לא מתאים להן

לי זה כן

לא רואה סיבה למנוע ממנו את זה כל עוד אני בסדר עם זה

אם יגיע שלב שלא יתאים לי, נדבר אז

זה לא התמכרות לאלכוהול, זה קורה פעם גג פעמיים בשנה

זה לא שאין עם מי לדבר...

זו לא התמכרות לאלכוהול

אבל זה נטייה כזו

שמשחררים אותה בהתאם למה ש'מקובל'

מכירה את זה מעוד משפחות

לעיתים זה לא ניתן לטיפול

במיוחד לא באמצע החיים

בעלי לא שותה

כן יוצא לו סתם חול המועד שחוגגים וכזה

בכל מקרה אני לא אמנע ממנו עכשיו

מחשש שאולי בעתיד הוא לא יצליח להתאפק

לא בטוח שבעתיד זה יפריע לי

ולא בטוח שהוא לא יצליח לעצור את עצמו

רק להכניס לשיקולים

שכנראה יגיעו זמנים שזה לא יתאים

ואולי לדבר על זה כבר עכשיו

לא כדי לסכם דברים

אלא כדי להבין איפה זה עומד

כי זה דבר נפוץ שנשים סובלות ממנו

וכדאי לא להיות תמימה

הכל בסדר

נשמע לי מוזר "חזק מהם" כשזה רק פעם בשנה…

מילא אם היה שותה באופן קבוע יותר. את הקושי להחזיק את עצמך בזה אני יותר מבינה

שהילדים לוקחים את זה בפרופורציה הנכונה. לא כל יום אבא מתנהג כך. זה

שייך לפורים. לא נורא.

שמחכים לרגע הזה שאבא ישתה

וידבר קצת שטויות

ויצחק יותר מתמיד

אני מכירה הרבה ילדים כאלה

בשביל ילדים ההורים הם דמויות חזקות ויציבות (במצב תקין, כן?)

ולראות את אבא בלי שליטה זה יכול להיות לא נעים לילד בכלל.

לא חושבת שילדה בת שנה וחצי מבינה או זוכרת.

אבל בגיל גדול יותר בטח שכן.

כמובן אם יש חשש שיפגע פיזית אז כמובן שלא יהיה בסביבתם כך. אבל מדברת על מצב שהוא לא פוגע באחרים. 

כשנגיע לשלב- נראה

כרגע לנו זה מתאים

אני אישית אוהבת אותו כשהוא ככה

זה לא גורם לו להיות גס רוח

הוא עדין בטבע שלו

ואני מרגישה שזה מוציא ממנו חלקים יפים

נפתח יותר

לא יודעת להסביר 

שמחים בזה ובדברים שנאמרים ובאווירה הטובה. לפעמים הכשאני מדבר בסתם יום על איזה עניין חשוב, אחד הילדים מזכיר לי "אפילו דיברת/בכית על זה בפורים".

אני לא זוכר חלק מהדברים, אבל ממה שאני מדבר כשאני מעל הדעת, הם קולטים מה באמת חשוב.

אבל זה ממש לא מה שאמור לקרות בפורים 

לא בקטע רע סתם זה הציק לי לקרוא את זה כי אני לא אוהבת את זה בכלל ו(לא דווקא את) אנשים מתייחסים לזה כאילו ככה צריך להיות פורים

מהשיח פה היה נשמע שלילה לחלוטין של השתכרות בפורים

אז הבאתי את הצד שלי

שאם כולם בטוב ושמחים

אין בעיה להשתכר

אצלנו זה ממש המנהג.

חמי רב גדול ונוהג להשתכר. וכל הרבנים סביבו גם.

אני מדברת איתך על תלמידי חכמים של אמת. לא של חיצוניות.

לא מקיאים ונרדמים על הרצפה, כי הם אנשים בוגרים.

אבל לגמרי משתכרים ברמת ללכת מתנדנד למיטה.

התכוונתי שלא אמור לקרות שכל אחד שותה ומקיא או נרדם על הרצפה לא שהולך מדעתו למיטה ולא הופך למישהו שצריך לדאוג לו

תלמידי חכמים שמכירים את עצמם ונשארים בשליטה זה משהו אחר

זה כן בעיה הלכתית

כמה שידוע לי

במיוחד אם יש גברים בסביבה

שמו פה מלא דגש על ההקאות

לא כל שיכור שמקיא מלכלך את כל הסביבה

אפשר לרוץ להקיא בשרותים

מעולם לא נאלצתי לנקות את הקיא של בעלי בפורים

כששותים ואוכלים בשר הגיוני שיקיאו

בספר "לך לך בני", שקצין רוסי הסביר לצעיר יהודי שנמנע מלשתות

וודקה (מטעמי כשרות, הקצין לא הבין שזו הסיבה) - איך לא להשתכר:

הוא טפטף קצת מהמשקה על פרוסת לחם ואמר לו להריח אותה.

והגוף נוקט בדרך אגרסיבית לנקות את

עצמו 

זו לא הקאה של אישה בהריון… 

בהריון זה לא מגעיל?

הרוב ברחבת הריקודים

ואז יש מהקהלת מקיאים

חלקם מספיקים לצאת החוצה להקיא ואז גם הבחוץ מסריח

המהדרים מקיאים על הספה/שטיח של ראש הישיבה.

למרות שרבניות מנוסות כבר מכניסות את הספה והשטיח לחדר אחר ודואגות שישבו אך ורק על כסאות פלסטיק

זה ממש מסריח

וזה סימן של הגוף שלא טוב לו המצב הזה של השכרות.

שלא לדבר על ביטול תורה שההנגאובר עושה יום למחרת...

ולא ראיתי אדם מתפלש בקיא של עצמו

אפשר ללכת להקיא בשירותים

אני חושבת - צעירים מעל עשרים 

שום בסיס של אמת?

כל מי שסובר שעד דלא ידע- זה לשתות ולא חצי כוס וללכת לישון

הוא כלום בעיניך?

מי שמגיע לעבירות של ממש וביזוי תורה

צריך לבדוק את עצמו כשהוא לא שותה

מי שמה שיש בו זה תורה וקדושה לא יגיע למצבים כאלה

מה שהגבת שם. לאחרים יש טענות טובות משלך, ועדיין הרבנים שפוסקים בניגוד לרוב מוחלט של ראשונים ואחרונים הם אלה שיצטרכו להסביר את עצמם.

הפוסק: "שתייה בליל פורים - לא מצווה, רק שיכור עם גנאי" - אמס

שִכרות | אהלי הלכה

סימן: נ''ו - שאלה: האם חייב להשתכר בסעודת פורים דוקא ביין ולמה ניתקן? | אשובה

מה שהגבת שם. לאחרים יש טענות טובות משלך, ועדיין הרבנים שפוסקים בניגוד לרוב מוחלט של ראשונים ואחרונים הם אלה שיצטרכו להסביר את עצמם.

הפוסק: "שתייה בליל פורים - לא מצווה, רק שיכור עם גנאי" - אמס

שִכרות | אהלי הלכה

סימן: נ''ו - שאלה: האם חייב להשתכר בסעודת פורים דוקא ביין ולמה ניתקן? | אשובה

הרב של בעלי פוסק אחרת

אני לא חושבת שהוא סובר שחובה להשתכר עד הקאה

אבל כן שיש מצווה לשתות עד דלא ידע

לא שאלתי את בעלי מה בדיוק בדיוק הגדרים

אני יודעת שיש שלב שהוא עוצר 

כי מרגיש על עצמו שלא יעשה לו טוב עוד כוס

בכל מקרה סומכת עליו

הוא מקפיד על כל ההלכות הרבה יותר ממני

יוצאים דברי תורה

מה שיש בפנים זה מה שיוצא

מה תורה בזה? זה כיעור, ולא דרך ארץ. תלמיד חכם (אברך) שמבזה את עצמו כמו גוי בפאב? במחילה, אני לא מבין את זה

"כמו איוון השיכור בבית מרזח"

חחח

סתם אני איתך בדעה

הצחיק אותי "הגוי בפאב"

רואה בזה משהו כל  כך נורא.

כשיהיה מבוגר יותר, לא ינהג כך.

פעם בשנה - לא נורא.

התורה לא צריכה שיכבדו אותה גם בגיל צעיר?

דרך ארץ זה לא משהו שצריך להקפיד עליו גם בגיל צעיר?

חינוך זה בכל גיל. כבוד הבריות וכבוד התורה זה בכל גיל.

זו דעתי.

גדולי ישראל ותלמידי חכמים גדולים לא משתכרים.

אז צריך להמתין קצת. ויש כאלה מיוחדים שיכולים גם קודם.

כמוך למשל וכמו עוד מגיבים כאן.

זה ראוי להערכה. באמת. יישר כויח!

למה את חושבת שתלמידי חכמים לא משתכרים?

שזה לא כבוד התורה או כבוד הבריות?

לשתות בפורים זה הלכה

גם אם יש אנשים שמפרשים אותה אחרת

מי שמפרש את עד דלא ידע כפשוטו לא מזלזל בתורה

גם לא כתוב שאסור לתלמיד חכם לישון בקיא שלו בכל יום בשנה, אז מותר. לא כתוב שזה ביזיון לתורה.

איפה כתוב שאסור לעבור עבירות כשאתה שיכור? הרי שיכור נחשב כשוטה, ולפי ההלכה הוא פטור - ואפילו אם הזיק.

כשהגמרא מספרת שרבה שחט את רבי זירא בפורים, היא לא מסיקה מזה שזה דבר טוב - להיפך.

כשנוח השתכר אחרי המבול, עוד לפני חזל כבר התורה נותנת לך להבין את הביקורת "ויתגל בתוך אהלו".

זה באמת מדהים אותי שללמוד תורה בישיבה עם חולצת פסים כחולה ולא עם לבנה, יהיה מנוגד לכבוד התורה וכולם יזדעזעו אצלכם, אבל להשתכר עד זרא לזה יהיו ק"נ תירוצים.

מי מזדעזע מחולצה עם פסים

ולא חושבת שזה מנוגד לכבוד התורה

ולא יודעת מה אתה מתכוון כשאתה אומר אצלכם

אצלי ואצל בעלי?

ביישוב שלנו?

אצלנו החרדים?

אהה כמובן

אנחנו החרדים

על מה את "מזעזעת" בדיוק?

את לא באה כאן לייצג את עמדת הרחוב החרדי?

וכן, יש הרבה דברים בהם מדובר רק בהידור, ולפעמים אפילו זה לא, או כמו כאן בעניין צדדי חצי-הלכתי בלבד (וכמו שהסברתי למעלה למה), הציבור החרדי מרומם לדרגת חובה גמורה - ובדברים אחרים שבהם מדובר באמת בחובה הלכתית, או בדינים שהם במחלוקת ולא רק הידור (ואפילו במחלוקות צרות) אז נוקטים לקולא ומנמיכים לדרגת "נו שוין".

ויש לי משפחה חרדית משלי, אהה...

אם תראה אותי ברחוב

לא תחשוד בי שאני חרדית

לובשת ג'ינס ובלנדסטון לא עלינו

אני ממש לא באה לייצג את עמדת הרחוב החרדי (שאני גם לא ממש גרה בו אבל הגזמתי עם האאוטינג)

אני באה לייצג את עמדתי

כיהודיה שמשתדלת לשמור את כל המצוות

וכן שייכת למגזר החרדי בהגדרה לפחות

והוא תלמיד חכם בסדר גודל

ומבוגר יותר

ולא מתפלש בשום קיא

אם צריך להקיא הולך לשירותים

מדרגת חיה

ובעלי לא יכול להראות גוי בפאב בשום מצב

יש לו נפש יהודית מידי

כשהוא שותה הוא לא מפסיק לדבר על הקב"ה, על קדושת היום וכו'

ולא מחפשת אישורים

אנחנו בסדר

אולי תבוא לבקר בפורים

תפגוש את בעלי ותבין 🤷‍♀️

מסכים שיש מהפוסקים שמאוד מיתנו, אז מי שלא מסוגל רפואית או מנטלית - שיסמוך עליהם. אבל להציג את הפטנט הזה כעיקר הדין, יכול רק מי שלא למד את הסוגיא.

(כלומר יש שאמרו לשתות עד שמרוב שיכרות הולך לישון. ויש שאמרו לשתות וללכת לישון)

ואני בטוחה שלפחות אבא שלי למד את הסוגיה. בטוחה. ולפחות ככל הידוע לי אין לו מחלה שמונעת ממנו לשתות (אם כי אני לא יודעת אם אי פעם השתכר בכללי. הוא כן שותה בכמות מועטה בשביל ההנאה. למשל יין כשאוכלים בשר, או בירה שטעימה לו)

וגם אם הולכים ע"פ השיטה של להשתכר לגמרי. לעניות דעתי, לא ראוי שיצאו כך לרחוב. בוודאי לא בחורי ישיבה שעלולים לחלל שם שמים, ובוודאי לא כאלו שלא רגילים להשתכר ולא יודעים איך הם נראים כשהם שיכורים.

אפשר לעשות סעודה עם אלכוהול כיד המלך בתוך הישיבות, ולא לאפשר לשיכורים כלוט לצאת לרחוב.

זה מגיע למצב שזה מפחיד לפעמים ללכת במקומות מסוימים בפורים (בשעות היום אני מדברת, ברחובה של עיר).

מושלם. אין אדם מושלם. אין שום דבר מושלם, בעולם הזה.

לגבי שתיה והשתכרות, אין רשמית, אבל הרבה פעמים בנות מביאות ומשתכרות

כאילו שאלתי את זה כי אני לא סובלת את זה במיוחד בנות ששותות ואז מתבזות אז לא בא לי לבוא ואז להתבאס כי כמה בנות הורסות את כל האוירה

את אומרת מחוויה אישית? שמעת על זה גם במקומות של ממש דוסות?

למה שכמה מסכנות יהרסו לך את האוירה? 

אלא יחסית ניכר ואני רוצה לשמוח ולא לפחד שכל רגע איזה שיכורה תיטפל אלי (מניסיון מר לא בהרקדות של דוסות)

יש לך חברה ללכת איתה? זה ה- פיתרון... תדאגו אחת לשניה.

מעולה שאת מבררת לפני לאיזה מקום את הולכת, שימנע המצב מראש

אבל אף פעם אין לדעת אז אם קורה מקרה כזה אל תקחי ללב... 

אם זה כמה בודדות לא חושבת שתהיה בעיה להתחמק מהן.

לכי למדרשה של סאחיות (לא אנקוב שמות🤭)

את באה במטרה לשמוח בקדושה ה' יסייע לך להצליח😊

חח אם תוכלי לנקוב בשמות של מדרשות סאחיות (אפשר גם בהודעה אישית) אשמח ממש

הרובע, אוריה וכו'

כשאני הייתי לא היו בנות שהשתכרו בכלל

(נגיד בינת, שילת, דניאלי וכאלה) לא אמורות להיות בעיות?

לא את כולן אני מכירה

ואת יודעת זה לא שחור או לבן, אבל איפה יש יותר סיכויים לבעיות זה משתנה לפי רמת הדוסיות והגיוון בכל מדרשה.

משום מה אני ממש נרתעת מזה מקווה שאיפה שנלך יהיה בסדר

אם את חושבת ללכת למקום מסוים את יכולה לברר רק על אותו מקום

אצל בנות זה פי כמה חמור. גם בן ובת שלא שותים אסור להם ללכת למשתה שמשתכרים בערב, כי זה מושב לצים.

ביום בסעודה לאשה נשואה היא שותה רביעית בפני בעלה. לגבי בת רווקה זאת שאלה שאינני ראוי להכריע.

במושב לצים

(כמדומני למדנו באותה ישיבה)

האלכוהול הגיע מעל מיני מתלהבות שלא למדו באותה שנה במדרשה.

המדרשה לא סיפקה ולא עודדה את זה

בפורים היה שמה מגעיל בגלל כל מי שלא יודעת לעצור את עצמה

נראה לי (מקווה לפחות) שיש מקומות נורמליים דוסים שמי שרוצות סתם להשתגע לא יהיה להן מה לחפש שם

לא שומר על הקדושה שלו?

מה שבטוח - מי ששותה לא שומרת על הקדושה שלה. 

שמי שמלא בתורה ובקדושה

זה מה שיוצא ממנו כשהוא שותה

מי שיש בתוכו גועל נפש- זה מה שיצא

כדאי לו לחשוש מזה

שלא ידעו מה קורה בפנים

🤷‍♀️

ובכל זאת צריך לדעת איפה לשים את הגבול

היום לצערי שמעתי סיפור על מישהו ש*מת* בגלל סיבוכי אלכוהול מפורים והוא היה אדם ירא שמיים באמת

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.