פתוח למי שרוצה. (בד"כ לבנות המדרשה כניסה חינם ולבוגרות בהנחה...)

ממש ממש אין שתיה 

לא שיודע אבל רק מהגיון..

למה להשתכר? 🤨

צריך להשתות עד שלא מבדיל או מתבלבל בין המן למרדכי.

לזה אפשר להגיע גם לפני שכרות כלוט

אני יודע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי גם כשאני שיכור...

(אם לא נסמוך על מ"ד שהכוונה לחשבן גימטריה. זה לא פשט שו"ע)

אם גם ככה לא תצליח לקיים דברי השו"ע

ואם יורשה לי.

כנראה לא היית מספיק שיכור

כי החברים שלי שירדו על 2 בקבוקי יין. לא זכרו איך קראו לי. איפה המיטה שלהם וקל וחומר לא מי זה המן ומי זה מרדכי.

(לא שאני ממליץ על כמות כזאת של יין. לדעתי הלא מקצועית זה אפילו בגבול של סכנת חיים)
 

לא שאני חושב שהשו"ע רצה שאיזה יהודי יגיע למצב הזה.

אבל זה בהחלט אפשרי להגיע

זה מה שעושים המבוגרים אצלנו. נניח אחרי כוס יין (לרוב האנשים כוס יין לא גורמת לשכרות. בטח לא כחלק מארוחה…)

הצעירים כן שותים יותר, בעיקר כי גם נהנים מזה (גם בחתונות וכו). וגם הם לרוב לא שיכורים עד כדי חוסר שליטה והתבזות. 

משפט שנזרק בחצי קלאצ' בגמרא.

כך או כך, זה דבר ברור שאם אדם מאבד צלם אנוש ונתגולל בקיא של עצמו, גורם לטרחה של אחרים שיטפלו בו, עלול לבוא לפגיעה באחרים (פיזית או עלבונות), נזק לסביבה, או עלול לעבור על איסור דרבנן או דאורייתא - אז זהו מה שאמרו חזל שצריך להתרחק מהכיעור ומכל הדומה לו.
 

בישיבות התיכוניות זה (היה) חרפה גדולה, מה שקורה שם. אני זוכר מהימים שלי בישיבה, וגם מסיפורים של חברים בישיבות אחרות.

באחת הישיבות התיכוניות (לפחות לפי כעשור) היו נוהגים להשתכר עד שהיו חבורות "מפוכחות" שהתפקיד שלהן היה בסוף המסיבה לקחת את הבחורים לפנימיה, לקלח את כל מי ששחה בקיא של עצמו, ולהשכיב אולם לישון. סיפר לי את זה מישהו שהיה בצוות כזה.

בישיבה אחרת היה לי חבר שסיפר שהיו מעמידים שומרים באזור מסוים ליד הישיבה, כי היה חשש שהתלמידים יקפצו ויתאבדו בטעות.

בישיבה הגבוהה זה כבר נהיה יותר מעודן ומאוזן, ובאמת רוב הבחורים נמנעו. אפילו הרבנים לא היו משתכרים עד אובדן "ארור המן". למה? כי זה פשוט וברור שמדיבר בתופעה מכוערת שלא ראויה.
 

בנוסף, הרב שמואל אליהו אמר דברים דומים ביום שישי האחרון בשו"ת שלו בגלי ישראל.

לא חושבת שיש בגמרא משפטים כאלה

שנאמר בגמרא בצורה מסויימת מאוד, ולכן הוא הפך לכר פורה לפרשנויות שונות ומשונות, חלקן דברי אלוקים חיים וחלקן דברי יצר הרע...

לא לחינם כבר הראשונים הבינו את זה בקצוות כל כך הפוכים, עד שיש מי שאף פסק להלכה שמספיק לשתות קצת יותר מהרגיל (למשל כוסית) ואז ללכת לישון ובכך "לקיים" את חוסר היכולת להבחין בין המן למרדכי.

זה שמח וטוב

מסתובבים חסרי שליטה ברחובות ובבתים של אחרים

זה לא שמח ולא טוב

וזה נפוץ מדי

גבול דק

מי שרק שתוי לרוב יכול לשמור על גבולות

מי שכבר ממש שיכור

די מאבד שליטה

אני זוכר את אחד מהרבנים בישיבה שהיה משתכר בפורים.

בדרך כלל ידע לשים את הגבול.

היתה פעם אחת שכנראה לא שם את הגבול נכון והיה שיכור כלוט.

ממש השפיל את עצמו בצורה לא נעימה

שיהיה אחראי עליך

לנשואים, לפעמים האישה יכולה לשמש כמבוגר האחראי (כמובן. מתוך החלטה משותפת )

למה?

כי אדם לא יודע איך הוא יהיה שהוא שיכור

יש לי חבר חמוד ומתוק. למד איתי בישיבה.

ושהוא השתכר הוא היה בטוח שהוא סופרמן וכמעט קפץ מהחלון. היינו צריכים לקשור אותו למיטה שלו כדי שלא יברח. ושהוא התפקח, הוא לא זכר כלום כלום.

או מקרה של חבר שאיבד הכרה ונזקק לפינוי בנט"ן לבית חולים. למזלו שהוא איבד את ההכרה הוא לא קיבל מכה חזקה בראש

בשני המצבים האלה. אם אנחנו החברים לא היו. יש סיכוי שהסוף היה אחרת. 

בחורים ואברכים לא מודעים למעשיהם ולדיבוריהם, במקום דברי תורה ואוירה של חג סתם צועקים והופכים לעול על מי שנשאר קצת שפוי, וסתם מבזים את עצמם...ומי שמהדר מקיא באמצע הסלון על השטיח החדש של הרבנית או באמצע שמונה עשרה של ערבית באמצע הבית מדרש

ואגב, בתור אחד שמשתכר *אך ורק בסעודה*, מעולם לא השתכרתי בליל פורים - מאוד נהנתי מלרקוד עם השיכורים, לשוחח עמהם וגם לפנות אותם למיטה כשצריך...

זו סתירה מיניה וביה.

הגבול הוא לא להשתכר.

ברגע שהשתכרת, אתה לא בשליטה.

ואני לא.

החוק קורא לנהיגה תחת כוס יין "נהיגה בשיכרות", אבל זה לא באמת שיכרות. פשוט חיפשו מילה חזקה עם קונוטציה שלילית מאוד.

לכן יש בשפה חלוקה של מבושם, שתוי, שיכור, שיכור כלוט, וכו.

אבל אם אנחנו מגיעים לשלב שבו אנחנו מתווכחים על משמעות המילים, אז הגענו לסוף הדרך.

אובדן צלילות.

זו רק דוגמא.  

הבחורים מתחלקים לקבוצות והולכים למשתה פורים בבתים של הרבנים. 
והיכן שכן - אם זה היה רק בתוך כותלי הישיבות - ולא גולש לפרהסיה ולסעודות המשפחתיות…

אפשר לשתות ולשמוח

לדבר קצת שטויות 

להיות קצת פחות בפוקוס

זה עדיין לא איבוד שליטה

זה מסוג ההלכות - צעירים מעל עשרים

בנות לא שותות

יש בנות חרדיות שכן שותות

אבל לרוב לא משתכרות

ובוודאי לא עם איבוד שליטה 

כולן שותות

(אחיות/ אמא/ סבתא/ גיסות)

מי יותר מי פחות

(כולן חרדיות חוץ ממני)

לא נוכחתי באשה ששותה. אף פעם לא.

בחברה החרדית, הכוונה.

או שאת לא מכירה מספיק חרדיות

או שאת מכירה סוג ספציפי מסוים

המשפחה שלי ליטאית מיינסטרים

וגם במשפחה של בעלי כנ"ל מיינסטרים

אדוקים יותר

חלקן שותות בקטנה 

שזה הכי מיינסטרים שאני מכירה מקרוב

הבנות יכולות לקחות שלוקים בקטנה

אבל ממש לא להשתכר ואפילו לא קצת שתויות

ובמסיבות עם החברות שלהן בסמינר זה לא יקרה בחיים

רק במסגרת המשפחה

אם כל התגובות המופתעות הללו נובעות

מדעה קדומה על חרדים

או

השוואה מול נשים דתיות (שלא נראה לי שכולן אינן שותות אלכוהול

אבל נניח)

לק"י

אני מכירה נשים ששותות כי טעים להן. לא שותות דוקא בפורים, ולא משתכרות.

(דתיות. אבל זה לא קשור).

לי לא טעים, ולכן אין סיכוי שאשתה.

אם הייתי אוהבת, אולי הייתי שותה חצי כוס להנאה

לטעם או להנאה מאלכוהול או לשניהם

חצי כוס/ כוס שלמה/ יותר

לא מכירה כאלו שמשתכרות

אבל גם אחרי חצי כוס מרגישים משהו וודאי אחרי כוס או יותר

אני אוהבת אלכוהול מכל מני סוגים

זה גם לא בריא לשתות יותר מדי

וגם ספציפית בפורים אני על ההגה אז נזהרת לא לקחת יותר מכמה שלוקים 

מלא בנות שנהנות מאלכוהול

אני אישית גם יכולה להינות

אבל נמנעת כי זה לא עושה לי טוב 

בגיל ההתבגרות הייתי שותה יותר

חחח

גם אני אוהבת בירה

וכשהייתי בת 17 היינו שותו עוד סוגי אלכוהול

והיו לי חברות שגם היו משתכרות בצורה מגעילה

אבל זה לא מקובל

ואצל בנים? לא ראיתי הבדל בין חרדים לדתיים לאומיים. לא מבינה למה להכפיש את המגזר. משהו שהפך פה לנורמה בפורומים כאן, לצערי. לא דווקא ממך, בכללי יש פה משהו נגד חרדים, וזה חורה לי. המגזר לא מושלם, אבל להכפיש אותו כל פעם זה מוגזם. 

מעולם לא פגשתי בחוגים החברתיים שאני נמצא בהם מילדותי ועד היום מישהו שמשתכר עד אובדן חושים והתבזות  

מאידך כאן בערוץ כל שנה יש סיפורים על מה קורה עם בחורים, אפילו בסעודות משפחתיות.  

בטח ובטח שלא ליד ילדים

דת"ל

מדברת על הגברים (שאינם נוער שזה סיבה למסיבה בשבילו)

בסעודת החג שותים יין, לא הרבה בכלל (נניח כוס, על רוב מוחלט של האנשים זה לא משפיע כמעט כלל)

מיד לאחר מכן הולכים לישון, ובשינה מתקיים ש"לא מבדילים"

אם אני לא טועה זה מבוסס על דברי הרמ"א ודברי הרב עובדיה יוסף.

תיכוניסטים כן ראיתי שמשתכרים, אבל בעיקר בערב, לאו דווקא בשביל החובה ההלכתית. יותר כי זה כיף ואפשר.

מבוגרים לא ראיתי שיכורים בסביבתי (בשכונות חרדיות / מרכז ירושלים כן ראיתי. אבל מבוגרים מהקהילה/משפחה לא ראיתי)

אני לא מצליחה לדמיין פורים בלי שיכורים

לא נשמע לי כיף חחח

אוהבת שבעלי שותה

אבל אני יודעת שהרבה לא אוהבים....

יש להיות "בראש טוב"

כלומר משהו קליל יותר, פחות מחשבה לפני כל דבר

ויש להיות שיכור שמתנהג בצורה שלא היה מתנהג בה כשפיקח, שצריך לדאוג לו ולטפל בו, שלא תמיד זוכר אח"כ מה קרה כשהיה שיכור…

מהתרשמותי, בפורים יש הגזמה כללית בעניין.

גם בחתונות לפעמים.

להשתכר בקטנה זה נחמד. יושבים משפחה/חברים וצוחקים, אווירה קלילה. אבל המצב שקורה ברחובות בפורים למשל… לא. 

גם כשהוא מגזים

ומקיא

ונרדם על הרצפה בצד הדרך

בת שנה וחצי

אין לי בעיה 

הוא בחיים לא יפגע בה גם כשהוא שיכור

אם הוא מרגיש שהוא לא יכול להרים אותה הוא אומר לי

שכבר חתנה ילדה

וכל שנה היא צריכה להתמודד עם בעל שיכור וכל עניני הפורים עם כל הילדים

זה ממש קשוח

כדאי לנסות לטפל בזה בתחילת הדרך

לא שזה מבטיח שזה יטופל

יש אנשים שזה חזק מהם

שיש נשים שזה לא מתאים להן

לי זה כן

לא רואה סיבה למנוע ממנו את זה כל עוד אני בסדר עם זה

אם יגיע שלב שלא יתאים לי, נדבר אז

זה לא התמכרות לאלכוהול, זה קורה פעם גג פעמיים בשנה

זה לא שאין עם מי לדבר...

זו לא התמכרות לאלכוהול

אבל זה נטייה כזו

שמשחררים אותה בהתאם למה ש'מקובל'

מכירה את זה מעוד משפחות

לעיתים זה לא ניתן לטיפול

במיוחד לא באמצע החיים

בעלי לא שותה

כן יוצא לו סתם חול המועד שחוגגים וכזה

בכל מקרה אני לא אמנע ממנו עכשיו

מחשש שאולי בעתיד הוא לא יצליח להתאפק

לא בטוח שבעתיד זה יפריע לי

ולא בטוח שהוא לא יצליח לעצור את עצמו

רק להכניס לשיקולים

שכנראה יגיעו זמנים שזה לא יתאים

ואולי לדבר על זה כבר עכשיו

לא כדי לסכם דברים

אלא כדי להבין איפה זה עומד

כי זה דבר נפוץ שנשים סובלות ממנו

וכדאי לא להיות תמימה

הכל בסדר

נשמע לי מוזר "חזק מהם" כשזה רק פעם בשנה…

מילא אם היה שותה באופן קבוע יותר. את הקושי להחזיק את עצמך בזה אני יותר מבינה

שהילדים לוקחים את זה בפרופורציה הנכונה. לא כל יום אבא מתנהג כך. זה

שייך לפורים. לא נורא.

שמחכים לרגע הזה שאבא ישתה

וידבר קצת שטויות

ויצחק יותר מתמיד

אני מכירה הרבה ילדים כאלה

בשביל ילדים ההורים הם דמויות חזקות ויציבות (במצב תקין, כן?)

ולראות את אבא בלי שליטה זה יכול להיות לא נעים לילד בכלל.

לא חושבת שילדה בת שנה וחצי מבינה או זוכרת.

אבל בגיל גדול יותר בטח שכן.

כמובן אם יש חשש שיפגע פיזית אז כמובן שלא יהיה בסביבתם כך. אבל מדברת על מצב שהוא לא פוגע באחרים. 

כשנגיע לשלב- נראה

כרגע לנו זה מתאים

אני אישית אוהבת אותו כשהוא ככה

זה לא גורם לו להיות גס רוח

הוא עדין בטבע שלו

ואני מרגישה שזה מוציא ממנו חלקים יפים

נפתח יותר

לא יודעת להסביר 

שמחים בזה ובדברים שנאמרים ובאווירה הטובה. לפעמים הכשאני מדבר בסתם יום על איזה עניין חשוב, אחד הילדים מזכיר לי "אפילו דיברת/בכית על זה בפורים".

אני לא זוכר חלק מהדברים, אבל ממה שאני מדבר כשאני מעל הדעת, הם קולטים מה באמת חשוב.

אבל זה ממש לא מה שאמור לקרות בפורים 

לא בקטע רע סתם זה הציק לי לקרוא את זה כי אני לא אוהבת את זה בכלל ו(לא דווקא את) אנשים מתייחסים לזה כאילו ככה צריך להיות פורים

מהשיח פה היה נשמע שלילה לחלוטין של השתכרות בפורים

אז הבאתי את הצד שלי

שאם כולם בטוב ושמחים

אין בעיה להשתכר

אצלנו זה ממש המנהג.

חמי רב גדול ונוהג להשתכר. וכל הרבנים סביבו גם.

אני מדברת איתך על תלמידי חכמים של אמת. לא של חיצוניות.

לא מקיאים ונרדמים על הרצפה, כי הם אנשים בוגרים.

אבל לגמרי משתכרים ברמת ללכת מתנדנד למיטה.

התכוונתי שלא אמור לקרות שכל אחד שותה ומקיא או נרדם על הרצפה לא שהולך מדעתו למיטה ולא הופך למישהו שצריך לדאוג לו

תלמידי חכמים שמכירים את עצמם ונשארים בשליטה זה משהו אחר

זה כן בעיה הלכתית

כמה שידוע לי

במיוחד אם יש גברים בסביבה

שמו פה מלא דגש על ההקאות

לא כל שיכור שמקיא מלכלך את כל הסביבה

אפשר לרוץ להקיא בשרותים

מעולם לא נאלצתי לנקות את הקיא של בעלי בפורים

כששותים ואוכלים בשר הגיוני שיקיאו

בספר "לך לך בני", שקצין רוסי הסביר לצעיר יהודי שנמנע מלשתות

וודקה (מטעמי כשרות, הקצין לא הבין שזו הסיבה) - איך לא להשתכר:

הוא טפטף קצת מהמשקה על פרוסת לחם ואמר לו להריח אותה.

והגוף נוקט בדרך אגרסיבית לנקות את

עצמו 

זו לא הקאה של אישה בהריון… 

בהריון זה לא מגעיל?

הרוב ברחבת הריקודים

ואז יש מהקהלת מקיאים

חלקם מספיקים לצאת החוצה להקיא ואז גם הבחוץ מסריח

המהדרים מקיאים על הספה/שטיח של ראש הישיבה.

למרות שרבניות מנוסות כבר מכניסות את הספה והשטיח לחדר אחר ודואגות שישבו אך ורק על כסאות פלסטיק

זה ממש מסריח

וזה סימן של הגוף שלא טוב לו המצב הזה של השכרות.

שלא לדבר על ביטול תורה שההנגאובר עושה יום למחרת...

ולא ראיתי אדם מתפלש בקיא של עצמו

אפשר ללכת להקיא בשירותים

אני חושבת - צעירים מעל עשרים 

שום בסיס של אמת?

כל מי שסובר שעד דלא ידע- זה לשתות ולא חצי כוס וללכת לישון

הוא כלום בעיניך?

מי שמגיע לעבירות של ממש וביזוי תורה

צריך לבדוק את עצמו כשהוא לא שותה

מי שמה שיש בו זה תורה וקדושה לא יגיע למצבים כאלה

מה שהגבת שם. לאחרים יש טענות טובות משלך, ועדיין הרבנים שפוסקים בניגוד לרוב מוחלט של ראשונים ואחרונים הם אלה שיצטרכו להסביר את עצמם.

הפוסק: "שתייה בליל פורים - לא מצווה, רק שיכור עם גנאי" - אמס

שִכרות | אהלי הלכה

סימן: נ''ו - שאלה: האם חייב להשתכר בסעודת פורים דוקא ביין ולמה ניתקן? | אשובה

מה שהגבת שם. לאחרים יש טענות טובות משלך, ועדיין הרבנים שפוסקים בניגוד לרוב מוחלט של ראשונים ואחרונים הם אלה שיצטרכו להסביר את עצמם.

הפוסק: "שתייה בליל פורים - לא מצווה, רק שיכור עם גנאי" - אמס

שִכרות | אהלי הלכה

סימן: נ''ו - שאלה: האם חייב להשתכר בסעודת פורים דוקא ביין ולמה ניתקן? | אשובה

הרב של בעלי פוסק אחרת

אני לא חושבת שהוא סובר שחובה להשתכר עד הקאה

אבל כן שיש מצווה לשתות עד דלא ידע

לא שאלתי את בעלי מה בדיוק בדיוק הגדרים

אני יודעת שיש שלב שהוא עוצר 

כי מרגיש על עצמו שלא יעשה לו טוב עוד כוס

בכל מקרה סומכת עליו

הוא מקפיד על כל ההלכות הרבה יותר ממני

יוצאים דברי תורה

מה שיש בפנים זה מה שיוצא

מה תורה בזה? זה כיעור, ולא דרך ארץ. תלמיד חכם (אברך) שמבזה את עצמו כמו גוי בפאב? במחילה, אני לא מבין את זה

"כמו איוון השיכור בבית מרזח"

חחח

סתם אני איתך בדעה

הצחיק אותי "הגוי בפאב"

רואה בזה משהו כל  כך נורא.

כשיהיה מבוגר יותר, לא ינהג כך.

פעם בשנה - לא נורא.

התורה לא צריכה שיכבדו אותה גם בגיל צעיר?

דרך ארץ זה לא משהו שצריך להקפיד עליו גם בגיל צעיר?

חינוך זה בכל גיל. כבוד הבריות וכבוד התורה זה בכל גיל.

זו דעתי.

גדולי ישראל ותלמידי חכמים גדולים לא משתכרים.

אז צריך להמתין קצת. ויש כאלה מיוחדים שיכולים גם קודם.

כמוך למשל וכמו עוד מגיבים כאן.

זה ראוי להערכה. באמת. יישר כויח!

למה את חושבת שתלמידי חכמים לא משתכרים?

שזה לא כבוד התורה או כבוד הבריות?

לשתות בפורים זה הלכה

גם אם יש אנשים שמפרשים אותה אחרת

מי שמפרש את עד דלא ידע כפשוטו לא מזלזל בתורה

גם לא כתוב שאסור לתלמיד חכם לישון בקיא שלו בכל יום בשנה, אז מותר. לא כתוב שזה ביזיון לתורה.

איפה כתוב שאסור לעבור עבירות כשאתה שיכור? הרי שיכור נחשב כשוטה, ולפי ההלכה הוא פטור - ואפילו אם הזיק.

כשהגמרא מספרת שרבה שחט את רבי זירא בפורים, היא לא מסיקה מזה שזה דבר טוב - להיפך.

כשנוח השתכר אחרי המבול, עוד לפני חזל כבר התורה נותנת לך להבין את הביקורת "ויתגל בתוך אהלו".

זה באמת מדהים אותי שללמוד תורה בישיבה עם חולצת פסים כחולה ולא עם לבנה, יהיה מנוגד לכבוד התורה וכולם יזדעזעו אצלכם, אבל להשתכר עד זרא לזה יהיו ק"נ תירוצים.

מי מזדעזע מחולצה עם פסים

ולא חושבת שזה מנוגד לכבוד התורה

ולא יודעת מה אתה מתכוון כשאתה אומר אצלכם

אצלי ואצל בעלי?

ביישוב שלנו?

אצלנו החרדים?

אהה כמובן

אנחנו החרדים

על מה את "מזעזעת" בדיוק?

את לא באה כאן לייצג את עמדת הרחוב החרדי?

וכן, יש הרבה דברים בהם מדובר רק בהידור, ולפעמים אפילו זה לא, או כמו כאן בעניין צדדי חצי-הלכתי בלבד (וכמו שהסברתי למעלה למה), הציבור החרדי מרומם לדרגת חובה גמורה - ובדברים אחרים שבהם מדובר באמת בחובה הלכתית, או בדינים שהם במחלוקת ולא רק הידור (ואפילו במחלוקות צרות) אז נוקטים לקולא ומנמיכים לדרגת "נו שוין".

ויש לי משפחה חרדית משלי, אהה...

אם תראה אותי ברחוב

לא תחשוד בי שאני חרדית

לובשת ג'ינס ובלנדסטון לא עלינו

אני ממש לא באה לייצג את עמדת הרחוב החרדי (שאני גם לא ממש גרה בו אבל הגזמתי עם האאוטינג)

אני באה לייצג את עמדתי

כיהודיה שמשתדלת לשמור את כל המצוות

וכן שייכת למגזר החרדי בהגדרה לפחות

והוא תלמיד חכם בסדר גודל

ומבוגר יותר

ולא מתפלש בשום קיא

אם צריך להקיא הולך לשירותים

מדרגת חיה

ובעלי לא יכול להראות גוי בפאב בשום מצב

יש לו נפש יהודית מידי

כשהוא שותה הוא לא מפסיק לדבר על הקב"ה, על קדושת היום וכו'

ולא מחפשת אישורים

אנחנו בסדר

אולי תבוא לבקר בפורים

תפגוש את בעלי ותבין 🤷‍♀️

מסכים שיש מהפוסקים שמאוד מיתנו, אז מי שלא מסוגל רפואית או מנטלית - שיסמוך עליהם. אבל להציג את הפטנט הזה כעיקר הדין, יכול רק מי שלא למד את הסוגיא.

(כלומר יש שאמרו לשתות עד שמרוב שיכרות הולך לישון. ויש שאמרו לשתות וללכת לישון)

ואני בטוחה שלפחות אבא שלי למד את הסוגיה. בטוחה. ולפחות ככל הידוע לי אין לו מחלה שמונעת ממנו לשתות (אם כי אני לא יודעת אם אי פעם השתכר בכללי. הוא כן שותה בכמות מועטה בשביל ההנאה. למשל יין כשאוכלים בשר, או בירה שטעימה לו)

וגם אם הולכים ע"פ השיטה של להשתכר לגמרי. לעניות דעתי, לא ראוי שיצאו כך לרחוב. בוודאי לא בחורי ישיבה שעלולים לחלל שם שמים, ובוודאי לא כאלו שלא רגילים להשתכר ולא יודעים איך הם נראים כשהם שיכורים.

אפשר לעשות סעודה עם אלכוהול כיד המלך בתוך הישיבות, ולא לאפשר לשיכורים כלוט לצאת לרחוב.

זה מגיע למצב שזה מפחיד לפעמים ללכת במקומות מסוימים בפורים (בשעות היום אני מדברת, ברחובה של עיר).

מושלם. אין אדם מושלם. אין שום דבר מושלם, בעולם הזה.

לגבי שתיה והשתכרות, אין רשמית, אבל הרבה פעמים בנות מביאות ומשתכרות

כאילו שאלתי את זה כי אני לא סובלת את זה במיוחד בנות ששותות ואז מתבזות אז לא בא לי לבוא ואז להתבאס כי כמה בנות הורסות את כל האוירה

את אומרת מחוויה אישית? שמעת על זה גם במקומות של ממש דוסות?

למה שכמה מסכנות יהרסו לך את האוירה? 

אלא יחסית ניכר ואני רוצה לשמוח ולא לפחד שכל רגע איזה שיכורה תיטפל אלי (מניסיון מר לא בהרקדות של דוסות)

יש לך חברה ללכת איתה? זה ה- פיתרון... תדאגו אחת לשניה.

מעולה שאת מבררת לפני לאיזה מקום את הולכת, שימנע המצב מראש

אבל אף פעם אין לדעת אז אם קורה מקרה כזה אל תקחי ללב... 

אם זה כמה בודדות לא חושבת שתהיה בעיה להתחמק מהן.

לכי למדרשה של סאחיות (לא אנקוב שמות🤭)

את באה במטרה לשמוח בקדושה ה' יסייע לך להצליח😊

חח אם תוכלי לנקוב בשמות של מדרשות סאחיות (אפשר גם בהודעה אישית) אשמח ממש

הרובע, אוריה וכו'

כשאני הייתי לא היו בנות שהשתכרו בכלל

(נגיד בינת, שילת, דניאלי וכאלה) לא אמורות להיות בעיות?

לא את כולן אני מכירה

ואת יודעת זה לא שחור או לבן, אבל איפה יש יותר סיכויים לבעיות זה משתנה לפי רמת הדוסיות והגיוון בכל מדרשה.

משום מה אני ממש נרתעת מזה מקווה שאיפה שנלך יהיה בסדר

אם את חושבת ללכת למקום מסוים את יכולה לברר רק על אותו מקום

אצל בנות זה פי כמה חמור. גם בן ובת שלא שותים אסור להם ללכת למשתה שמשתכרים בערב, כי זה מושב לצים.

ביום בסעודה לאשה נשואה היא שותה רביעית בפני בעלה. לגבי בת רווקה זאת שאלה שאינני ראוי להכריע.

במושב לצים

(כמדומני למדנו באותה ישיבה)

האלכוהול הגיע מעל מיני מתלהבות שלא למדו באותה שנה במדרשה.

המדרשה לא סיפקה ולא עודדה את זה

בפורים היה שמה מגעיל בגלל כל מי שלא יודעת לעצור את עצמה

נראה לי (מקווה לפחות) שיש מקומות נורמליים דוסים שמי שרוצות סתם להשתגע לא יהיה להן מה לחפש שם

לא שומר על הקדושה שלו?

מה שבטוח - מי ששותה לא שומרת על הקדושה שלה. 

שמי שמלא בתורה ובקדושה

זה מה שיוצא ממנו כשהוא שותה

מי שיש בתוכו גועל נפש- זה מה שיצא

כדאי לו לחשוש מזה

שלא ידעו מה קורה בפנים

🤷‍♀️

ובכל זאת צריך לדעת איפה לשים את הגבול

היום לצערי שמעתי סיפור על מישהו ש*מת* בגלל סיבוכי אלכוהול מפורים והוא היה אדם ירא שמיים באמת

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)