ספקים- מתחילים לעומת וותיקים

מיקום אולם (גן/ אולם/ אולם באיזור תעשייה זול)

קייטרינג חיצוני/ כלול במחיר האולם- מגוון מפונפן של מנות/ אוכל פשוט

מספר מוזמנים 

ואם אני מבינה נכון, יש שם עוד דברים כשהמטרה של כולם היא היא לשמור על הנראות החיצונית והטיפוח המתמיד של הגן.

את החפצים, הספקים וכו' מביאים לשם- וזה עוד אופרציה לארגן אותה.

באולם יש לך את המקום כמו שהוא קומפלט, אתה משלם רק על השכירות שלו. 

כאן כנראה שפחות רלוונטי, אבל כנראה נסתכל בכל זאת

צחקתי

התכוונתי בחלק הערבי (לבינתיים) של חברון

ספציפית, לא צריכים חסד ולכן לא אבקש מגמח שהוא באמת גמח.

פשוט מעדיפים להוציא פחות על עצם האירוע במקומות שזה לא יפגע 

ממש לא בשביל נזקקים. נראה כמו סלון כלות לכל דבר ועניין.

נותנים פיקדון של 1,000 ומתחייבים שהשמלה חוזרת עד חודש מתאריך החתונה, וכשמחזירים את השמלה מקבלים גם את הפיקדון וזה בעצם יוצא בחינם.

שלמתי רק על התיקונים לתופרת. ממש לא מרגיש מסכן או עני.

אין מה לעשות עם שמלת כלה אחרי החתונה. אחרי שהחזרתי את השמלה, אמא שלי בקשה שאני אתרום להם את השמלה שלה שיושבת יפה בארון במשך יותר מ20 שנה ללא שימוש.

אני מתכוונת גם לעשות את זה

מעדיפה קודם ללכת למקום כזה שמקדם אג'נדה חברתית .. וגם אם אראה שם שמלה שאני חושבת שתהיה עלי ואו אז מה אכפת לי . .

ועוד דבר אצל דתיות זה נורמה המקומות של השמלות כלה .. אני העברתי שמלה שאחותי קנתה בתל אביב שמלה של מעצב הכי גדול בארץ .

אז כן יש שם בהחלט מציאות פשוט צריך לדעת לאן ללכת .

וזה מסתכם במחיר ממש זול אלף ו.. וזהו

אין לי בעיה להוציא על עצמי מלא כסף .. פשוט בשמלות של הסלון כלות הדתיות  הסגנון שלי הרבה יותר מאשר סלון כלות ממוצע.. שאז השמלה מראש לא צנועה וזה מבאס..

ויש מצב שזה דמי רצינות .. לא יודעת

או לתופרת לא זוכרת

אלף לשמלת כלה זה לא יקר בכלל

@חושבת בקופסא גם רשמה

מעצבת וואו ברמה גבוהה מאוד

עושה מלא לדתיות

כן עושה שרוול קצר/שקוף (קליל לה להחליף)

וגם כן מחשוף מתחת לעצמות הבריח

אבל השמלה מראש לא רחוקה מצניעות כהלכתה. זה רק שינויים (שהיא תעשה לך)

בין שמלה יפה ומכובדת מגמח  - לבין שמלה יפה ומפונפנת שעולה לפחות פי 2 , בסוף זאת שמלה לערב אחד (יש שלוקחות 2 שמלות לחתונה) ואחר כך אין לה שימוש...  אז לפחות שלא יכאב הלב על ההוצאה הזאת 🤭

יש כאלה שמזמינות משיין/עלי אקספרס, אבל לוקחות בחשבון את הזמן עד שהשמלה מגיעה+ לא  תמיד היא כמצופה ממנה ומתגלה כלא נוחה .

אני באמת בגישה שהאישה צריכה להראות כמו נסיכה סבבה ..

לא משנה מאיפה היא תקנה או תלך שפשוט בתחושה שלה שהיא תהיה ואוווו

מודה שקיבלתי כמה פריטים שמשתמשת בהם גם היום  .

ובאמת כשבדקתי שמלות בגמח ההוא , באמת היו שם שמלות מהממות.  הראשונה הייתה ממש וואוו בשבילי- באמת אותה לקחתי.  וזה אחד הזכרונות הכי יפים שלי מהחתונה.

אלה סלוני כלות. פשוט משכירים את השמלה ולא קונים ולכן המחיר שפוי (ביחס לשמלת כלה, לא באמת זול ביחס לבגדים רגילים).

פשוט לשניהם יש גם קטע שהם עוזרים מאוד ומוזילים עלויות לפעמים עד ל0 לזוגות נזקקים, ומשלמים את ההפרש מזוגות רגילים שמגיעים אליהם ובעצם אין להם כ"כ רווח

וגם גמחים אחרים לרוב המחיר נמוך כי זה השכרה, לא כי מיועד לנזקקים

ועשיתי כמה תיקונים אצל תופרת

אבל הייתה שמלה מהממת

זה הכסף הגדול

משם - זה כבר עניין של סטנדרטים שלכם

אנחנו היינו סטונדטים  לפני 10 שנים. לא שילמנו על עיצוב אולם, עוד אין לי אלבום, לא הסתכלתי על התמונות גם יותר מפעמיים נראלי אז אני שלמה עם ההחלטה והזמנתי שמלות כלה ב450 שח בעליאקספרס🙈 וכן, יותר מאחת

(זה חלק שפחות בתחום שלך ואל תצפה ממנה האמת לדעתי אם זה לא בא ממנה. אבל לא היו לי סטנדרטים בקטע קיצוני ומצדי היה להתחתן בדשא מתחת לבית הוריי אבל בעלי התעקש שלא)

בס"ד

המלצות ספציפיות לאולמות -

אולמי מייפל בפתח תקווה מאוד זולים יחסית לשוק. 

יש מצב שגם האולמות האחרים באותו אזור יהיו זולים. שאר האולמות שאני מכירה הם בפריפריה הצפונית אז לא יהיה רלוונטי אני מניחה...

זורקת לבדיקה - מצפה יריחו, אם הם עדיין עושים אירועים.

מעריך מאוד

רעיון מעניין

שייך להינשא בבית כנסת, כמו פעם, ביום שישי?

אני הייתי מאוד אוהבת את זה.

ואם יש מוזמנים רבים, אולי בר עשיר ומכובד שיתמלא בכל פעם, כך שלא יהיה חסר אוכל

לוותר על מנה ראשונה. להישאר עם סלטים ועיקרית

בס"ד

הסלטים בהתחלה והעיקרית בסוף הריקודים כמו בד"כ?

אני הייתי מתבאסת מחתונה כזאת, בעיקר כי לא תמיד נשארים עד המנה העיקרית (בטח אם מגיעים מרחוק).

בס"ד

בחתונה השנייה שלי (לפני שלושה חודשים) באמת עשינו ככה, אבל אצלנו העיקרית כללה גם דגים וגם בשר והיה אפשר לבקש כמה שרוצים. ברוב האולמות זה קונספט לא קיים למיטב ידיעתי.

חוץ מזה, אני בעד, זה הופך את החתונה לקצרה ולעניין. בכללי כל סיפור הסבב השני לא ברור לי כל כך.

אני בסבב השני בחתונה שלי פשוט לא רקדתי.. מיציתי.

ולגמרי הייתי הולכת על מנה אחת, רק שלהורים שלנו זה הרגיש לא מכובד

ולא למרכז קטיף, גם נמצא בניצן.

הייתי שם בחתונה לא מזמן,

אם לא הייתי בעבר במרכז המבקרים כנראה שלא הייתי מנחשת שזה מרכז מבקרים ולא מקום סטנדרטי לארועים.

יש שם גן מאוד יפה, אם תבוא לשם למרכז המבקרים אז יסבירו על ההיבט הבוטני וההלכתי של הצמחיה מסביב, אם אתה בא לשם לארוע אז אתה רק רואה את הצמחיה היפה מסביב.

בחתונה שאני הייתי, חלק מהאורחים ישבו באולם בפנים וחלק בחוץ.

אין לי מושג מה העלויות שם.

אבדוק

תודה לכן

אחוזת זר בשומרון (אזור קרני שומרון) 190 למנה כולל הכל. לא יודעת מה זה באמת כולל, רק ראיתי פרסום.

מקום ממש ממש יפה, אבל לא נגיש (מבחינה לאולם יש הליכה בעלייה לא סלולה), אם יש אורחים מבוגרים זה פחות מתאים.

שמעתי שגם גוונא בגוש עציון נחשב זול.

לא יודעת עלות מדויקת.

האמת שנגיש זה קריטי, כנראה שנבדוק לגבי גוונא

40 רכבים יכולים להגיע ממש עד האולם והשאר חונים למטה וצריכים ללכת בשביל פחות נוח.
מסדרים את זה ככה שהמבוגרים יותר או המכובדים יותר חונים למעלה.
תחבורה ציבורית - באמת פחות נגיש. אצלנו החתן והכלה לא היו מאד צעירים.
אז רוב החברים שלהם הגיעו עם רכב.
מלבד נגישות האולם מצויין , מקום יפיפה ולא מאד יקר. (190 זה מנה מאד בסיסית, אנחנו שילמנו מעל 250)

נגישות נוראית בהחלט.

אין איך להגיע בתחב"צ, התחנה הכי קרובה נמצאת 20 דק' נסיעה מהאולם, שכמו שנאמר נמצא על ראש גבעה עם כביש לא סלול.

אזור האירוע עצמו ממש יפה ונחמד, אבל קשה להגיע.

כשאין לי איך להגיע בנוחות - פשוט לא באה. חלק מהחשיבה על מי שאין לו רכב ולא יכול להתנייד או להסתמך רק על טרמפים.

אגב, אאלט בהר המור (או ליד?) יש אולם שהם נותנים בחינם בתנאי שתביא אוכל שעולה מקסימום x לאדם (מעט מאוד, משהו כמו 60 ש"ח, פשוט לא זוכרת בדיוק)

זה לא יספיק לקייטרינג, אבל כן לבופה, נניח הולי בייגל או משהו.

בעיניי אם יש לכם אפשרות לעשות משהו דומה בדשא של יישוב/קיבוץ - מהמם ומה טוב.

סטייל חתונת קורונה/מלחמה, אבל עם יותר אנשים…

אני חושבת שיש כאן עניין תרבותי, ושזה גם תלוי שלב בחיים.

השנקל שלי:

א. הורים - יש להם סיי. גם לגבי הזמנה של חברים. על אחת כמה וכמה אם הם מממנים. ואולי כדאי לדבר על זה - האם הם נותנים סכום ואתם מחליטים איך להשתמש בו? האם הם משלמים חצי חצי? או אולי חצי חצי על דברים מסוימים (נניח צלם) ובאחרים כל צד על החלק שלו?

ב. מספר מוזמנים - ברור שכל מנה עולה. אבל צריך לזכור שב"ה יש אנשים שאנחנו רוצים לשתף בשמחה, בפרסום הנס, ואולי עדיף לשלם עוד מנה ולא להשאיר מישהו בחוץ. חברים זה זכות, זה מקור לצמיחה וכוח. כמובן שיש מעגלי היכרות וכו'. בהקשר הזה - ייתכן שמנות משמחים זה דרך להוזיל. גם מנות ילדים זה אופצייה (בהנחה ויש ילדים שמגיעים).

ג. אולם -  ככל הידוע לי הכי זולים זה אצל חרדים, ושם הסטנדרטים שונים.

ברוב האולמות, מלבד המחיר למנה, יש עלויות נוספות - וכדאי לברר מראש. זה כולל דברים כמו עיצוב, כיסא כלה, חניות לאורחים, תאורה והגברה, משגיח, שמירה, טיפים וכו'.

יש הבדל בין מחירי חורף (זולים יותר) לקיץ. יש תאריכים פחות אטרקטיביים שיותר זולים.

יש לפעמים אולמות חדשים שמציעים מחירים זולים יותר כדי להיכנס לשוק.

החתונה הכי זולה שהייתי בה זה כנראה "חתונה חברתית" - כל אורח התבקש להכין/ להביא משהו מתוך רשימה של דברים, והזוג דאג לשכור שולחנות וכלים (החתונה היתה בחוץ). כמובן שיש עניין של כשרות, אבל יש קונספט כזה. ובכלל, חתונות קונספט בכל מיני מקומות לא בהכרח זולים, כי לפעמים רק להעמיד את הדברים לחתונה יוצא יקר יותר. אבל יש מקומות שבהם אפשר לשכור רק אולם, ואתם מביאים לשם קייטרינג.

ד. גמ"חים - לא מיועדים דווקא לנזקקים. כתבו כאן על שמלות כלה - אם מישהי תפרה, משתמשת פעם אחת, ואז מה עושה? תורמת לגמ"ח. ממה שאני מכירה, רוב הגמחים דורשים מחיר כלשהו שאמור לכסות את הניקוי יבש (שהם עושים), ופיקדון. ואז בד"כ צריך לשלם עוד כמה מאות לתיקונים והתאמות. יש מקומות שאינם גמחים שמשכירים שמלות בכמה אלפי שקלים. אפשר להזמין מחו"ל - אבל צריך לשים לב לאיכות. הייתי בחתונה שבה הכלה קנתה שמלה מחו"ל, ובאמצע הריקודים השמלה נקרעה לאורך התפר..

מלבד השמלות כלה, יש גמחים לדברים רבים נוספים שקשורים לחתונה - מציוד לחופה, כיסא כלה, כל מיני שטויות לריקודים ועוד.

ה. צלם - ככל שמישהו מתחיל יותר, אמור להיות יותר זול. אבל מה אתם רוצים? כמה צלמים בצוות? חשוב אישה? וידיאו? צלמת וידיאו? מגנטים? מה כולל המחיר? כמה שעות? האם מצלמים כל משפחה בנפרד עם הצלם הראשי, או במקביל את שתי המשפחות - ואז מי מקבל את הראשי?

 האם הצלם מתאים לווייב שלכם, לסגנון שלכם? האם יודפס אלבום? כמה עותקים, באיזה גודל, איך מגיע אליכם?

ו. הזמנה ומזכרת - עם הכלים שיש היום, די קל לעצב לבד. הזמנה דיגטלית זה זמין ונח. לגבי מזכרת - אני רואה שפחות ופחות מחלקים ברכונים (זה יותר לשבת שבע ברכות), ולא תמיד מחלקים, או שנותנים משהו סמלי יותר.

ז. בכל חוזה - לוודא שמתייחס למקרים של ביטול בעקבות הוראת ממשלה (קורונה, מלחמה) או ביטול/דחייה מסיבה אחרת (נניח ל"ע אבל פתאומי).

שיהיה ברור מתי משלמים ואיך - האם יש מקדמה, מזומן\העברה בנקאית\צ'ק.

ח. אם אחד מכם סטודנט - יש הנחה ברישום לנישואים (שכדאי לא להשאיר לרגע האחרון).

ט. להקה - ראיתי שיש פערים עצומים במחיר, כדאי לעשות שיעורי בית. גם להבין מה אתם רוצים - אולי די ג'יי? כמה נגנים? מי אחראי להגברה בחופה?

זה מה שיש לי בראש כרגע, אולי יקפוץ עוד משהו בהמשך.

בהצלחה!

וזכרו - ההפקה המשותפת יכולה להציף מתחים, פערים, בין בני הזוג ובין ההורים, בכל מיני כיוונים. זכרו שאתם אוהבים אחד את השני, אבל עם השקפות שונות - ודאגו לדרך ולצורה שבה מדברים על הדברים, שיש מקום להציף חוסר נוחות,  ולראות איך אפשר לפתור את הבעיות - לפעמים לא כולם יהיו מרוצים, וזה בסדר.

אסביר בקצרה:

יהיה בחוזה מדיניות עד מתי אפשר לבטל וכמה קנס זה. לרוב זה במדרגות.

אבל חייב חייב חייב להוסיף סעיף של כוח עליון, כלומר מה קורה אם יש ביטול שלא תלוי בכם או באולם, גמו מדיניות פיקוד העורף שלא מאפשרת וכו (מלחמה, קורונה…)

ואז גם מציינים מה קורה- האם ביטול, או האם שינוי תאריך וכו וכו

אבל אם אין את הסעיף בכלל- אתם בבעיה.

(פשוט תתעקשו מול האולם שיוסיפו. וכנ"ל מול הספקים - צלם, מאפרת, להקה וכו)

יש לי חברה שהתחתנה לא מזמן והיה סיפור לא נעים סביב ההזמנה.

היא שלחה לי בפרטי בערך חודשים לפני החתונה save the date כלומר פלייר דיגיטלי מעוצב רק עם תאריך החתונה. התאריך מתקרב, וכשבועיים לפני דברתי עם חברה נוספת שלנו שתאריך ממש קרוב ואולי נקבע ליסוע ביחד וכל זה. החברה אומרת שהיא כבר קיבלה את ההזמנה מהכלה, ושאם לא קבלתי אז שאני אדבר איתה. אז שלחתי לכלה שאני מתרגשת לקראת החתונה שלה וכו'. 

בקיצור היא כתבה לי שהיא נאלצת לצמצם את רשימת החברות ושאני לא בפנים.

יום אחר כך היא התקשרה אליי במיוחד להתנצל ולהסביר שההורים אמרו שהיא יכולה להכניס רק שולחן אחד של חברות שזה יהיה 16 או 17 בנות וממש מצטערת ולא נעים לה, וגם הארוס שלה נאלץ לבחור מתוך עשרות חברים שהוא כבר הזמין את מי להוריד.

כמובן שלא רציתי להידחף אם זה לא מתאים ואמרתי שהכל בסדר ואין צורך והתנצלתי.

אחרי עוד כמה ימים היא שולחת לי שבסוף אני כן מוזמנת, ואפילו דברה עם איזו קרובה שלה שיכולה להקפיץ אותי ועוד כמה חברות שגרות קרוב. בהתחלה הייתי ממש מבולבלת. כבר ממש הפנמתי שאני לא באה לחתונה הזאת, אז עכשיו את כן רוצה שאני אבוא?

בסוף הגעתי, נשארתי עד מאוחר בריקודים, והכל היה בסדר. 

ממש לא ברורה לי הגישה של ההורים בזה, וכמו שזה לא היה נעים לי זה בטח היה פי 10 לא נעים יותר בשבילה. גם אם להורים בתור ממנים "יש סיי" אני חושבת שאפילו 1,000₪ לפה או לפה בשביל עוד כמה חברים לא באמת משפיע ובהחלט יכול לחסוך עגמת נפש. במיוחד שחברים רוקדים ועושים את כל האירוע. בחתונה הזו ליד הכיסא כלה באמת היו מספר מצומצם ביותר של חברות, ותורידו את אלו שפחות אוהבות לרקוד, נראה לי רק סביבות ה6 או 7 בנות רקדו לה. 

גם בחתונה שלי היו לנו אי נעימויות מול ההורים וממש כמעט פתחנו חזית על זה. אחרי הכל אני חושבת שזה חשוב לזכור שזה אירוע של הזוג, המטרה היא לשמח חתן וכלה, לא את ההורים שלהם. (כמובן שבגבול ההגיון ואם הזוג דורש הוצאות ממש מיותרות אז אפשר לדבר על זה)

אבל אולם גוטניק בירושלים ממש זול.

בעיני צנוע ונעים. 

בכלל השקעתם בהם.

במבט לאחור ההצעה שלי היא לנסות לחשוב בראש הזה לפני החתונה

אולמות חרדיים לרוב זולים יותר בפער אבל גם עם סטנדרטים אחרים. גם אולמות בפריפריה לרוב זולים יותר אבל נגישים פחות מאולם בירושלים או במרכז

תעשו את השיקול שלכם מה עדיף.

תשבו ותחשבו מה הדברים שישמחו אתכם בחתונה ומה סתם תוספות שלא חשובות לכם (שמלת כלה שניה, מגנטים, בר אלכוהול, גם להקה וגם דיגי)

דווקא למרות מה שאמרו פה לא הייתי מנסה לחסוך במוזמנים, לרוב רק משאיר טעם רע ולפעמים דווקא כשיש יותא אפשר להשיג הנחה מהאולם ואז זה כמעט מתקזז

לא יודעת אם התכוונת גם לעלויות כמו קניות לבית אבל יש הרבה חנויות וחבילות שמיועדות לזוגות או חנויות כלבו יחסית זולות שאפשר לקנות בהן

העניין הוא שמי שלא חרדי [וגם לחרדים רק זה פחות מקובל] יש לו אופציות יותר זולות כמו מאהלים וכו' [חתונה מ-ד-ה-י-מ-ה] או גני אירועים זולים יותר

במיוחד אם מדובר בדתיים אז פערי התרבות לא יהיו כאלו קיצוניים.

שואפת לאפס. היה השראה.

בסוף מזג אוויר לא צפוי מראש אבל היה ממש נחמד

זה לא כזה זול

לא נותר זול מאומות חרדים

יש לך מקומות ספציפיים?

כי אני התחתנתי בכזה מקום ולא היה יותר זול

וביררתי מלא על מקומות ולא מצאתי יותר זול מאולם חרדי

גם אם את לא רגישה בדדרך כלל. יש שם כלים שיועילו.

יוגה

מדיטציה

תפילה

התבודדות

ספורט

מתיחות

שתיית מים

כדורים

מוזיקה

טיולים

מזגן

חיבוק

שוקולד

שיחה עם חברים

פסיכולוג

כתיבת יומן

תרגילי נשימות

מקלחת

צריך להיות חתונה אבל לא לחוצה

קיים אצלנו כבני אדם משולש של שינה - בריאות נפש - עיכול,

שכל אחד מהם משפיע על השניים האחרים.

* אם את לא ישנה טוב/ מספיק/ טוב מספיק - זה הדבר הראשון לעבוד עליו. אבל לא להיכנס ללופ של מתחים שרק ימנע ממך להירדם.

* מלבד זאת - להשתדל לאכול בריא  - מנסיון אישי (וגם מחקרים) זה מחולל פלאים בכל מה שקשור לסטרס.

המיקרוביום, בפרט של מערכת העיכול - משפיע גם על המוח שלנו, לא סתם יש כמות רבה כל כך של נוירוטרנסמיטורים במערכת העיכול. מה שמשמח את חיידקי המעיים שלנו - גורם לנו לשמוח, ומה משמח אותם? מזון בריא, עתיר סיבים תזונתיים.

* פעילות גופנית, בפרט כזו שנעשית מחוץ לבית - עוד דרך עוצמתית מאין כמוה להפחתת סטרס.

* מדיטציה/נשימות/ קביעת זמנים פשוט ולחשוב רק על דברים טובים ומרגיעים. אם את מתחברת לקונספט.

* תפילות ותהלים

* להשליך את הכל על ה' יתברך. גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה:

[פירוש הרד"ק: "גול על יי דרכיך" - כל צרכך השלך וגלול עליו. "ובטח עליו" - לא על אחר , כי הוא יעשה וישלים הכל.]

בפרט בתחום של פגישות והחלטות, לזכור שה' הוא המזווג זיווגים, ובעניין זה יחס ההשתדלות - ביטחון נוטה יותר לכיוון הביטחון הרבה יותר משאר נושאים.

בהצלחה לך!

חוץ מזה שזה מעולה, אם את נוסעת למקום שאת יודעת שאת תהיי בו לחוצה. לא לנהוג לשם. לקחת אוטובוס, לרדת 2 תחנות לפני וללכת ברגל. זה לבד ישרוף את הסטרס בזמן אמת לפני הפגישה.

במרכז באמת פחות כדאי.

ממליץ לשקול צומות יזומים - הימנעות רק מאוכל לא משתיית מים/ תה ללא סוכר, לכמה שעות או אפילו יום עד יומיים. לי ולהרבה אחרים עוזר מאד עם עניינים שקשורים לבחילות ועיכול.

אפשר גם להחליט על חלונות אכילה לפי שעות ביום, כמו להימנע לחלוטין מאכילה בלילה.

נשמע אולי קשוח, אך עשוי מאד לעזור לאפס את הגוף.

התחלת לצאת רק עכשיו?

לפני הפעם הראשונה שיצאתי לא הצלחתי להירדם כל הלילה

היום אני מתגעגעת להתרגשות שהיתה בי...

עזוב, גם בחורים יפים לא מרגשים אותי כיום

יותר מידי שחוקה 🥲

אבל עם דברים אחרים שמתלבטת עליהם...

אבל ללבטים האלו אני כבר אפתח פצל"ש ואפתח שרשור חדש

שה' יעזור לי...

כבר נמאס להתלבט על בחורים

ואבן (Vaben) - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית

וכמובן צריך מרשם רופא 😬

מדובר בתרופות שללא ספק מפחיתות תחושות חרדה, אך יש להן מחיר משמעותי של תופעות לוואי ופוטנציאל משמעותי לשימוש 'לא תקין', או שימוש לרעה.

בכללי, הרמב"ם (בכובע של הרופא/ אתיקאי) אומר קודם לנסוץ את התרופות הפחות 'חריפות'

ורק אם אלה לא עובדות, להתקדם לכיוון תרופות יותר ויותר 'חריפות' - (במובן של יעילות יותר אך עם פוטנציאל גדול יותר לתופעות לוואי). ואת זה הוא כותב על צמחי מרפא, תרופות כימיות שעובדות תוך הפרה מכוונת של מאזני הגוף והמוח על אחת כמה וכמה!

רק העליתי כאפשרות...

ב. לא הבנתי את החלוקה בין צמחי מרפא לתרופות כימיות, כי:

1. כל חומר הוא כימי, גם צמחים.

2. יש צמחים עם השפעה הרבה יותר גדולה מאשר תרופות מסונטזות (חלק גדול מאוד מהסמים הכי ממכרים, משני תודעה ואסורים - הם צמחים)

3. חלק גדול מאוד מהתרופות, לרבות תרופות נוגדות חרדה, לא ''מפרות בצורה מכוונת את מאזני הגוף והמוח'' אלא בדיוק להפך, מרגיעות סערה שקיימת שם ומחזירות למצב נורמלי.

ושוב, אין כאן המלצה אישית לאף אחד לקחת או לא לקחת תרופה כלשהי. 

לפחות לא בהקשר של תרופות פסיכיאטריות.

אני לא אומר לאף אחד להפסיק לקחת תרופות פסיכיאטריות שהם נוטלים, והן בהחלט יכולות לעזור לעתים. אך ככלל, לא הן לא 'מחזירות למצב נורמלי' שום דבר, אלא מתערבות בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם, ולא מרפאות כלום, לפחות לא במובן שורשי ואמיתי. הן גם לא נועדו לכך, אלא לטפל בתסמינים, בעיקר על ידי 'השתקתם', ואולי בעזרת התרופות יוכל האדם לסבב לעצמו רפואה, כשהמצוקה הנפשית מתמתנת הודות להן.

כמובן שבהקשרים רפואיים שונים לחלוטין, תרופות כימיות - לא פסיכיאטריות - יכולות אשכרה לרפא בעיות.

וגם אם חלקן לא מרפאות, אז מה?

גם אינסולין לא מרפא חולה סוכרת, אבל הוא מחקה את פעולת הלבלב ומאפשר לאדם סוכרתי לחיות עשרות שנים במקום חודשים/שנים ספורות, מה רע בזה?

ולא הבנתי את הסתירה בין להחזיר למצב נורמלי, לבין להתערב בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם.

גם אנטיביוטיקה מחזירה את הריאות או הגרון וכו' למצב נורמלי, למרות שהיא מתערבת בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם.

גם טיפולים כימותרפיים, אגב, מתערבים בצורה מלאכותית במנגנונים פיזיולוגים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם. גם טיפולי פוריות מתערבים במנגנונים שתוכננו היטב על ידי בורא עולם, ובזכותם נולדו עשרות/מאות אלפי יהודים חמודים.

בורא עולם ציווה עלינו לא להסתמך על המנגנונים הפיזיולוגיים שתוכננו היטב על ידו, אנחנו לא אוכלים חיטה אלא לחם (מכיר את המדרש על רבי עקיבא?), אנחנו נותנים לתינוקות חיסונים וברזל וויטמין D...

כלומר המחשבה כאילו אם כך ה' ברא אותנו אז זה סימן שזה מה שטוב לנו ולא כדאי לנו לשנות זאת - פשוט לא מסתדרת עם המציאות ועם היהדות.

ספציפית אגב הכדור שאליו קישרתי, הוא לא משנה תודעה כמו סמים או אלכוהול, הוא רק מחליש את ההשפעה של החרדה על הגוף, כלומר האדם החרד ירגיש פחות השפעות פיזיולוגיות כמו דופק גבוה, לחץ דם גבוה, בחילות, הקאות, כאבי בטן, הפרעות שינה...

כמובן חוסר שינה ודופק גבוה רק מלחיצים עוד יותר את המוח, גורמים להפרשת אדרנלין נוספת, מה ששוב מעלה את הדופק ועושה בחילות ולא מאפשר לישון... הכדור פשוט עוצר את מעגל האימה הזה.

מה זה אם לא להחזיר את הגוף למצב נורמלי?

כמו שאחרי טיפול שיניים, כדור נגד כאבים לא משנה את המציאות בתוך הפה, הפצע הוא עדיין פצע, אלא הוא מחליש את ההשפעה של הפצע הזה על התחושה הפיזית בגוף.

לא אמרתי שצריך להימנע מלהשתמש בתרופות מסונטזות, אלא להכיר בכך שכלל הן לא משיבות את הגוף למצב טבעי ובריא, וזה גם לא ייעודן.

דוגמתך מעולה: אנטיביוטיקה - היא לא מרפאה את הגוף, זה לא עניינה, היא קוטלת חיידקים, תוך כדי שהיא זורעת הרס במארג האקולוגי של הגוף, ולאחר מכן, הגוף יכול לרפא את עצמו, מה שלעתים לא היה מצליח לעשות לולא האנטיביוטיקה.

תרופות טבעיות פועלות בצורה אחרת (בהכללה גסה כמובן).

מאוחר לי, ואין לי זמן וכח כרגע להרחיב מעצמי בהיבט התיאולוגי, המרתק(!) שנוגע לענייננו, לכן רק אעתיק את מה שהרב זצ"ל כותב בתחילת אורות התשובה, ותבין לבד את הכיוון אליו אני חותר.

"את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות : א) תשובה טבעית, ב) תשובה אמונית, ג) תשובה שכלית.

בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע. שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי. ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו - הרי הוא שם לב לתקן את המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם.

המדיצינה עוסקת בזה אמנם הרבה, אבל לא נשתכללה כפי הנראה עדיין לגמרי עבודה גדולה זו, ולא נמצא עדיין הפתרון הנכון לכל שאלות התשובה הגופנית, עד כמה שיש בגבולות החיים להחזיר לאדם את כל האבוד ממנו מצד החטאים מהרסי הגוף וכחותיו. וכפי הנראה מקצוע של תשובה זו תלוי הוא, בקשר חזק, ביתר חלקי התשובה הרוחנית-הטבעית, האמונית והשכלית."

1. כמובן נכון.

2. בוודאי, אך צמחי מרפא, ובכלל תרופות טבעיות, לרבות מאכלים בריאים - פועלות לעתים בצורה מערכתית/ הוליסטית, ומסונכרנות עם סדרי הגוף הטבעיים. בניגוד אליהן תרופות כימיות, או 'מסונטזות' כפי שהיטבת להגדיר - ככלל לא פועלות כך, אלא בצורה ממוקדת מאד שמתעלמת מאיזונים של הגוף ולעתים מפרה אותם לחלוטין. אם כי זה לא אומר שאין להן מקום.

בוודאי שיש צמחים עוצמתיים/מסוכנים. העובדה שמשהו טבעי אינו ערובה לכך שהוא בטוח לשימוש.

אחר כל האמור, כשיש שתי אפשרויות - תרופה טבעית לעומת תרופה כימית - העדפתי היא להתחיל מהטבעית.

ואבן הוא כמו משאף אסתמה:

לוקחים אותו כשיש התקף חריף והוא משפיע תוך דקות, הוא לא מיועד לשימוש ארוך טווח או כתרופה מונעת.

אם אני לא טועה, גם לפי המחקרים התומכים בתכשירים שהצעת, זה לא מרגיע התקף חרדה חריף שמתרחש בזה הרגע, אלא יותר מיועד לשימוש קבוע כדי להפחית באופן כללי את החרדה.

כמו שלא תתן לאדם שחווה התקף לב, כדור שיעזור לו לרדת במשקל. הוא כבר עכשיו חווה התקף, כרגע הדבר הכי חשוב זה להציל אותו, על ירידה במשקל יהיה אפשרי לדבר אחרי שהוא יעבור את ההתקף הנוכחי...

קראתי עכשיו עוד קצת בנושא, ובהחלט יש משהו במה  שאתה מצביע עליו. אם כי אני חושב שהמסקנה המתבקשת מכך, לפחות בשלב ראשון, הוא להקדים וליטול את כמוסות שמן הלבנדר בתקווה שהשפעתן תגיע לתכלית עוצמתה לפני אירוע הלחץ המשמעותי הבא. מדברים על סדר גודל של כשבועיים.

זו תהיה מסקנה שגויה לכאורה לומר שהדבר הרלוונטי הוא לחכות לאירוע הלחץ הבא וליטול ואבן או benzodiazepines אחרים מתוך הבנה שחלופות שלוקח להן זמן ממושך יותר לפעול הן לא רלוונטיות ובאמת לא מתאימות לאותה המטרה.

כאמור, מסקנת המחקרים המפורשת היא שיש מקום לשקול לעשות שימוש בשמן לבנדר בתור תחליף לbenzodiazepines.

כמובן שאני מדבר באופן כללי, ולא ישירות כלפי הפותחת ומצבה, גם משום שלא ברור לי המצב, ובעיקר כי אני לא מתכוון בשום אופן לתת ייעוץ רפואי. אני לא רופא, בוודאי שלא פסיכיאטר.

מי שיש לו חרדה קבועה, ואבן חד משמעית לא יתאים לו, מדובר בתרופה למקרי חירום שאסור לקחת אותה בקביעות.

סיפא - בוודאי, זה כבר הפך להיות דיון מעניין בלי קשר לפותחת השרשור ☺️ שנינו לא מדברים עליה ועל המקרה שלה. 

זה טבעי לחלוטין, כולנו עברנו על זה.

זה מעיד על כך שאת עמוקה ולא שטחית, שיש פה משהו גדול מאוד, הכי בעולם שהולך לקרות.

כדורים... ייעוץ.... צר לי שזה מה ששמעת פה.

הגזימו.

אם את ממש רוצה תלדי לאיזה שיחה עם מישהי שמלווה בנות ברגעים האלו, קצת להרגע להשתחרר.

אבל תדעי שזה ממש תקין, זה כאבי גדילה לגמרי.

אני זוכר את עצמי ברגעים האלו, מנסה להרגע, להרגיע את הרטט המטורף בגוף. לא אוכל לא ישן.

[לפעמים חלפה בראשי מחשבה, שאם זה הולך להיות יותר מידי זמן ככה, הגוף שלי לא ישרוד את זה וממש לא ידעתי מה לעשות]

והנה עברתי את זה, אני חי ובריא ונושם.

מה שהכי עזר לי זה החלטה לקבל את זה לדעת שזה טבעי ומובן ואני לא הולך להילחם עם זה.

גם שמתי לב שהשם מכניס בתקופה הזו הרבה דברים מרגיעים - חברים, כיף, שינוי שגרה, איחולים, שמחה, ריקודים [אוטוטו]

בקיצור-

כשזה קורה זה קורה

לא צריך להתבלבל (עקיבא)

והעיקר לא לפחד כלל!!

אבל אמונה מאוד עוזרת כאן וגם להיות מחוברת לרגש שלך ..

ולשמור על הלב 

בהצלחה 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (: