שאלה לאמהות, דעתכן חשובה לי:אחותו

לאחרונה נעשה מחקר שתוצאותיו אינן מפתיעות, המראה שמתן של משהו מתוק לפני ביצוע פרוצדורה מכאיבה מפחיתה את סימני הכאב אצל תינוקות. מכאן הסיקו שכנראה שאכן תחושת הכאב מתעמעמת, או מתקצרת בזכות המתיקות הזו.

ממחקר זה יצאו 2 הוראות לאחיות טיפת חלב:

1. מתן של תרכיז סוכרוז ( לא גלוקוז, סוכרוז, שזה בעצם סוכר לבן) לפני מתן חיסונים.

2. הנקה תוך כדי מתן החיסונים. ( לא לקראת ומיד אחרי כפי שאנחנו בד"כ ממליצים, לרוב , אני ממליצה להפסיק לרגע את ההנקה כדי שיוכל להנות ממנה מיד אחרי ולהתענג ולהרגע.)

 

מה היינו עושים עד היום?

ממליצים על הנקה - קצת לקראת החיסון, והשאר אחריו מיד.

לתינוק שאינו יונק- להביא את הויטמין D לטיפת חלב ( שהוא מתוק ותינוקות בד"כ מאד אוהבים אותו) ובאותו היום לתת אותו רגע לפני החיסון.

לתת קודם חיסון רוטה, שרב התינוקות לוקחים בכיף ( מספרים עליו שהוא טעים) פרט ליונקים המפונקים ובררני טעמים,

 

 

שאלות לאמהות:

1. האם נראה לכן שהייתן מסכימות לתת לתינוק ( החל מגיל חודש) באופן חד פעמי , רק לחיסון, סוכר?

2. איך להציג את זה בפני אמהות?

3. האם התנסתן עם הנקה תוך כדי חיסונים? ( זה חשוב לי מאד, כי אני ראיתי שהרבה פעמים תינוקות מפסיקים בגלל החיסון לינוק ואח"כ לא חוזרים לינוק ע"מ להרגע, ולכן העדפתי לא לנסות את זה, מצד שני זה ה"נוהל" כרגע....אולי מישהו בדק את זה מעבר לאינטואיציה שלי...)

אחותו היקרה,קרמבו

המחקר מעניין מאוד!

 אצלנו בטיפת חלב מעולם לא המליצו או הציעו לי להאכיל את התינוק לפני,במהלך או מייד לאחר חיסון.

אני גם לא בטוחה שהייתי מרגישה בנח להניק מול האחות...

 

אישית, לא נראה לי כי הייתי רוצה לתת סוכר לתינוק, אבל הויטמינים יכולים להיות רעיון טוב.

אני לא נתקלתי בסימני כאב ממושכים אצל התינוקות שלי, ב"ה.

בדרך כלל חיבוק מספיק כדי להרגיע מהר...

תשובותיוקטנה

טוב אנחנו לא מחסנים.

אבל יומיים אחרי הלידה, באה המיילדת שלי הביתה, כדי לקחת דם ליואבי, לבדיקת PKU.

אני ישבתי והנקתי אותו, והמיילדת דקרה את יואבי. בשניה שהיא דקרה אותו, יואבי הפסיק לינוק (אבל לא עזב את השד), התנשף שתי נשיפות נעלבות, ואז המשיך לינוק במרץ חושף שיניים לא הפריע לו שהמיילדת המשיכה "לחלוב" את הדקירה בשביל הדם

אני לא הייתי נותנת סוכר. לא שאני רואה בזה כזה נזק - סתם הפרעת שליטה שלי (אני רוצה שהתינוק יקבל מזון אך ורק ממני) חושף שיניים

מצד שני, באמת לא כל אמא מרגישה בנח להניק בכל מקום, מה גם שלפעמים ההנקה לא הולכת חלק על ההתחלה, ודורשת מהאמא הרבה הערכות ותשומת לב וסבלנות ורוגע. קשה להגיד שחיסון בטיפת חלב נותנת את התנאים האופטימליים מהבחינות האלה קורץ

אפשר להציע לאמא לבחור בעצמה, מה שנח לה

לעניות דעתיאיזה יום שמח

לא היתי נותנת סוכר,  כמו שהאחות אמרה שצריך להתחיל טעימות בגיל 4 חודשים ואני לא מתחילה עדיין חיוך גדול

י

דוקא כשחיסנו את הבן שלי האחות אמרה להניק מיד אחרי, 

 

לתת לו את השנייה לבכות, לחכות שיחזור לעצמו  ואז להניק, על לפני היא לא אמרה כלום,

 

ב"ה עבר ממש בסדר, וזה היה ממש צנוע דוס 

 

ויטמין d זה רעיון ממש טוב למרות שהבן שלי לא מאד אוהב  את זה

 

למעשה אני מאמינה שאם כל אמא תשמע את האופציות היא תבחר מה הכי נוח לה...

תשובותבננה*

לא נשמע לי סוכר, לא מתחבר לתינוק טהור בן חודש...

 

בקשר להנקה, צריך להרגיש נעים להניק מול אחות. אני אישית לא מסתדרת להניק בצניעות ולכן לא מניקה בפני זרים...

יצא לי פעם להניק מיד אחרי חיסון

והאחות היתה כזו מתוקה וביטלה לי את האי נעימות לגמרי כשקראה בהתלהבות "וואו!! איזה יופי מי לימד אותך להניק ככה?"...

לציין בפניכם: מעולם לא התביישה מישהי להניק בחדריאחותו

זו פשוט נראית לי נקודה החוזרת על עצמה.

אני לא אסתכל אם זה יביך אותה, מבחינתי היא יכולה לשבת עם הגב אלי, ויש גם וילון אם צריך

 

עכשיו אפשר להמשיך בתשובותיכן...

אחותו, איפה את מקבלת?קרמבו

אולי בחיסון הבא (עוד שבועיים, בע"ה) נבוא אלייך?  חיוך

האמת ש...אור היום

כשהיינו בבית החולים ודקרו את הקטנה ל-pku, האחות נתנה לי לתת לה מי-סוכר במזרקון בינתיים, ולא הייתה לי בעיה עם זה (מצד שני, אולי זה בגלל שאני בכלל לא מודעת לעד כמה זה טוב או לא טוב).

 

בחיסון הראשון, הקטנה בדיוק ינקה. היא התנתקה, ופצחה בבכי עצוב וקורע-לב (), ואז האחות אמרה לי מהר לחבר אותה שוב, וזה עבד . בחיסונים של גיל חודשיים, הקטנה לא הייתה רעבה אז פשוט חיבקתי וחיבקתי אותה. אם היה אפשר, הייתי מאוד מעדיפה להניק או תוך כדי החיסון. אין כמו מעדן חלב! יאמי

אני תמיד מניקהיפעת1

ואז הם עוזבים שניה מייללים וחוזרים אלי.

כנ"ללהיות לאם

ולפעמים אפילו לא מתנתקים.

 

תגידי מתי יצאו ההוראות האלו? פה בטיפת חלב ממש צעקו עלי שרציתי להניק תוך כדי...

רשמית- שבועיים - שלושה אחרונים. מעשית-אחותו

כבר שנים שאנחנו ממליצות להניק מיד אחרי, אבל תוך כדי היה נתון בפולמוס גדול משום שהיו לא מעט תינוקות שממש עברו טראומה מההנקה הכרוכה יחד עם כאב וסרבו אחכ לחזור לינוק ולהרגע...

לפני מעל 20 שנה- היתה "שיטת גמילה" איומה של יצירת אי נוחות לתינוק כל פעם שהוא רוצה לינוק עד שיפסיק לרצות... אז תארי לעצמך את הזכרון הרע שזה השאיר לצוותים...

כנ"לחיפושית אדומה

והאחות אצלנו היא גם היועצת הנקה שלי אז אני חופשי מניקה לידה

אני מתחילה להניק ואז היא נותנת את הזריקה - המתוקה שלי לרגע או שניים נשנקת מכאב (בלי להתנתק), ואז ממשיכה לינוק במרץ.

אה, והייתי מתנגדת לתמיסת סוכרחיפושית אדומה

אולי מיץ ענבים?אנונימי (פותח)

זה גם מה שנותנים לתינוק בברית אאל"ט.

ואני חושבת שלמרות (אולי) האי נעימות שבדבר, כל אמא תוותר על  הנוחות שלה כדי להקל ולו במקצת על סבל התינוק.

הייתי מעדיפה להניקחילזון 123

מאשר לתת סוכר

וגם יצא לי לחסן תוך כדי הנקה.

איזה קטעים איתם...גורנישט

 

עם מי?אחותו
מי שנתן לכם את ההוראות (קופ"ח)גורנישט

חשבתי שהם מדריכים לא להלחץ מכל בכי...

נשמע לי קצת חוסר איזון שלהם.

לא להלחץ, בוודאי, אבל אם אפשר להקל חובה לעשות זאת.אחותו

להפך, כבר שנים שיש נסיונות להשחיל את עניין הטיפול ללא כאב בילדים.

יש חדרי מיון שכבר עברו להרדמה בעזרת ג'ל לפני תפרים ( הזריקה כואבת כל כך שלכי תדעי אם כשתופרים הילד זועק מכאב או מהיסטריה)

לא מכירה הרבה מבוגרים שלא היו מוותרים בשמחה על כאב המלווה טיפולים שונים...

אישית , אני משתמשת במשחת "אמלה"אמא קטנה

לא יודעת מה יותר בריא , המשחה או סוכר..

בכולופן זה פועל נהדר...

 

 

 

 

 

אני לא חושבתאהבה של אימא

שהייתה לי בעיה לתת לו סוכר באופן חד פעמי. הרי אחרי הברית הוא קיבל מיץ ענבים מתוק... זה עוזר, וזה לא בקביעות.. אז למה לא להקל עליו?

בכל מקרה אין לי בעיה גם להניק אותו תוך כדי אם זה יכול לעזור לו...

 

טוב, מחר יש לנו חיסון ראשון, נראה מה יציעו לנו... יאמי

לא קראתי את התשובותקיפי.

אבל הנקתי את שלושת ילדי תוך כדי כל החיסונים (לא לפני ואחרי, אלא במהלך החיסון עצמו)

ואצלי לא קרה שהם לא הסכימו לחזור לינוק אחרי זה.

הם מפסיקים לפרק זמן קצר של "היעלבות", בוכים כמה שניות (לפעמים יותר, תלוי ברגישות שלהם)

וחוזרים לינוק כדי להתנחם

עונה:עובדת השם

1. הייתי ממש מעדיפה שלא להביא לתינוק סוכר. לאנשים מבוגרים זה לא בריא אז לתינוק?!...

2. אממ לא ממש יודעת...

3. אני בחיסון האחרון של גיל חודשיים הנקתי תוך כדי החיסון וזה היה ממש טוב ב"ה, היא בכתה ל10 שניות וחזרה לינוק...

בע"ה מקווה לעשות זאת גם בחיסון הבא...

תודה לכולכן, מעניין...אחותו

כנראה מתוך גישה אישית שלי היה נראה לי שתהיה יותר התנגדות לתמיסת סוכר.

עכשיו רק נשאר לי לחשוב איך להציע את זה לאמהות בצורה שבעיקר תשכנע... את עצמי

תודה ,

עזרתן,

וכמובן כל תשובה נוספת תתקבל בברכה!

אם כבר בחיסונים עסקינןdola

למה מעמיסים על תינוק קטן כ"כ הרבה חיסונים?

גם מחומשת גם פרבינר וגם רוטה. לא הגזמנו???

לא בחיסונין עסקינן- לזה כבר הוקדשו לפחות 2אחותו

שרשורי ענק בעבר...

למה לשכנע אימהות לתת סוכר???aima

את יכולה להגיד לאמהות שיש מחקרים שמראים שיכול להיות שמתוק מפחית כאב והאם הן רוצות לתת לפני החיסון.

 

הבנתי אותך לא נכון, סליחה.aima

אני בצד שלך וחושבת שיותר מזיק סוכר לתינוק מאשר כאב קצר.

בגיל שנותנים מוצקים אפשר להמליץ לאמא לתת פרי מתוק לפני כמו תות. או מיץ תפוזים/ענבים.

תלוי בתינוקdola

עם הקודמת שלי הנקה תוך כדי הייתה מצויינת והחיסונים עברו עלינו בקלות.

עם הקטנה היא הפסיקה לינוק ולא חזרה לזה ולקחה קשה את החיסונים (3 ימים של כאבי בטן בגלל הרוטה)

אני עדיים מעדיפה לנסות את היניקה ולא סוכר

מה ז"א לא חזרה לזה?אהבה של אימא
אז בתור אמא שלא מניקה...3 פרחים

מה לעשות..תאמינו לי שניסיתי אבל לא ממש הלך.. ומין הסתם יש עוד כאלה מוזרות בעולם.... וגם ל"ילדי התמ"ל" צריך למצוא פיטרון להפגת הכאב

 

אז ככה בבהי"ח אמרו לי שנותנים לו את הסוכרוז כדי להפיג או להרגיע את התינוק.. במהלך חיסון באותו רגע אולי עדיין מטושטשת מהקיסרי,חוסר ניסיון מוחלט והעובדה שהייתי צריכה לעבור את כל זה פעמיים... לא ממש הבנתי למה היא מתכוונת..סוכרוז לתינוק? מה אפשר לתת סוכר לתינוק?? זה מהשעבר לי בראש...

בגלל שהבן שלי עבר כמה וכמה דקירות ביום בתור מעקב אז הם נתנו להם את הסוכר הזה במזרק וזה באמת הרגיע..וגם במהלך הבדיקתPKU  אבל אז היא בקשה ממני להחזיק את התינוקות .... האחיות שם בביה"ח לא תמיד (או לא כולן) נותנות ביטחון לאמא הטרייה.. לא ידעתי אם מותר לי להרים אותם,מתי אפשר..וחשבתי שאם הן האחיות המלומדות שעובדות בביה"ח נותנות אז סימן שזה הכי טוב שיכול להיות..והם יודעות יותר טוב ממני מה טוב.. מה מותר ומה לא... (חשבון פתוח שנותר ביקרבי  והייתי חייבת לשתף...סליחה על הניצול"ש)

בטיפת חלב אני נותנת בקבוק מידי אחרי החיסון... תוך כדי חיבוקים והמון הבנה ואהבה...

בחיסון אחרון הם שתו רק שני שולקים אולי ונרגעו מידי.. בחיסונים הקודמים הבן נרגע יותר מהר מהבת...הוא נרגע אחרי אכילה בבקבוק והיא הייתה צריכה קצת יותר תשומת לב וחיבוקים  עד שתפסה את הבקבוק ונרגעה....

בתור אמא טריה הייתי מצפה להסבר למה לתת את הסוכרוז הזה..האם הוא "בעייתי" או לא... וכן! לעודד את האמא (ו/או האבא) להחזיק את התינוק במהלך החיסונים (כן כן גם למי שלא הייתה בביות מלא...רציתי אבל אין ביות מלא לתאומים...)

וכל זה אני מציינת כי בפועל נותנים את הסוכרוז הרבה לפני ביקור הראשון בטיפת חלב.....

מעולם לא אמרו לי להביא את הויטמין D נשמע לי רעיון טוב!! ( ואם זה טראומטי כל העינין של החיסון וההנקה למה לתינוקות היונקים לא לתת  גם להם את הויטמיןD??

תשובה רק לשורה האחרונה-אחותו

כי יונק יכול לינוק לפני החיסון ומיד אחריו, אז מה הטעם במשהו מתוק אחר?

בחלב אם יש אנדומורפינים שהם חומרים מרגיעים ומשככי כאב, ויש גם מלאי של סוכר.

הבנתי! תודה!3 פרחיםאחרונה
אני אובדת עיצות עם השינהשירה_11

זה מוציא אותי מדעתי כבר.

ירדתי משינה עצמאית, של הילדה בת 3 כי לא בא לי טוב כל הבכי הזה, אני סוחבת איתה עד 9 בערך  ונותנת לה לישון בסלון.

או בנחת או גם בעצבים כי היא התרגלה לטוב הזה של הסלון.

 

אני לא מסוגלת לשבת לידה בחושך בחדר עד שהיא תירדם זה גדול עליי.

ובנוסף היא ממש מעירה את התינוק בן שנה שיישן איתה בחדר, השינה שלו לא חזקה והוא מתעורר בקלות.

 

בעלי מתעקש שצריך להחזיר אותנו לחדר שלנו בחזרה.

 

לא באלי בכלל, הוא כבר במיטת תינוק והחדר שלנו קטן, וגם מה תחשוב הגדולה? היא תקנא ותרצה לבוא גם.

 

מצדד שני דיי זה בלתי אפשרי כל ערב הסיוט הזה!! זה מביא אותי לרמה אחרת של חוסר סבלנות כבר ואני שונאת אתעצמי ככה.

 

 

 

מה אני מפספסת?

 

לדעתי הציפייה שלך לא ריאליתאמאשוני

ולכן את מתוסכלת.

גידול ילדים זה מאתגר, לא הכל מתנהל לפי התוכניות.

היא ישנה במעון צהריים זה משבש אותה ואת כל סדר היום,

ככל שתילחמי בזה זה רק עלול ליצור בעיות התנהגות בהמשך.

מבינה מאוד את התסכול, אבל הגישה של לפתור את זה בכל מחיר, לדעתי שגויה.

היו לי מצבים של ילדים שהיו מטפסים על מתקנים ב11 בלילה בגלל שנצ.

זה סיוט שהוא לתקופה והוא חולף אחרי שהיא תתרגל לסדר יום ללא שנצ.


אם עובד לך הסידור של לישון בסלון ב21:00 ואפילו 22:00, לגמרי הייתי זורמת עם זה, לא נשאר לך עוד הרבה.

את תראי שאחרי זה יהיה לך פי אלף יותר קל להרגיל אותה לישון בחדר.

תתכנני את סדר היום שלך סביב האילוץ הזה.

זה עדיין יהיה מאתגר אבל לפחות תגלי שאת מקבלת את עצמך בחזרה.

שירי ילדים שאני אוהבת, מוזמנות להוסיףפומלה
ההר הירוק תמידפומלה
אני נשאר אניפומלה
אמא הכי נהדרתפומלה
אני רוקד עם אמאפומלה
שיר על ברושפומלה
אני אוהב שוקולדפומלה
שי מן הפרדספומלה
מתנה לראש השנהפומלה
קום והתהלך בארץפומלה
שיבולת בשדהפומלה
מלאו אסמינו ברפומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך ז' בתמוז תשפ"ו 23:21

טוב, זה בלי הקליפ.

איך יודעים שבא אביבפומלה
פתחו את השערפומלה
משפחה מיוחדת במינהפומלה
תוסיפו🪗פומלהאחרונה
אישה לא עובדתאנונימית בהו"ל

אני כבר כמה שנים בבית מגדלת את הילדים בהסכמה

מלאה שלנו

יש לנו ילדה נכה וכל התיק הרפואי שלה עליי

חוץ מגידול הילדים אני הולכת איתה לבדיקות, לפגישות בגן,ריצות כאלה ואחרות

לא משעמם לי לרגע!!!! ויוצא שמדי פעם אני קופצת פה ושם לקפה אבל ממש לעיתים רחוקות

כמעט לא עושה לעצמי משהו אישי

בעלי לא מפרגן לי בכלום

חייב לעקוץ כל הזמן שאני לא עובדת

לא משנה שהכל הכל עליי והוא מצפה ממני להיות סופר וומן וגם לחטוף ביקורת

על זה שאני לא עובדת ויש לי זמן..

מרגישה כל הזמן בביקורת ועם עין בוחנת עליי

וכשאנחנו בזמן טוב הוא אומר שאני צודקת ובאמת יש עליי מעמסה ואני לא נחה לרגע

אבל אם אני מציעה שמצא לנופש אז ישר הוא עוקץ "את חיה בחופשות, בנופשים, אין לך אחריות של עבודה"

אבל זה כבר הופך להיות כל יום!!!!!

מאתמול פגע בי ברמות קשות

סגרתי את הדלת בחדר שינה והוא עבד בחדר השני ואמר לי  מהחדר השני "אל תיכנסי לחדר עכשיו להניק, יש עוד ילדים שזקוקים לטיפולך"

נפגעתי קשות

מרגישה מושפלת

מרגישה מבוזה

כבר כמה פעמים אמרתי לו שאני יוצאת לעבוד ושלוםםםם והוא יודע שזה לא משתלם לו

כי זה מעונות וצהרונים והוא עצמאי אז יוצא מתי שבא לו וכמובן שאני גם מארגנת את הילדים בבוקר בלי שום טיפת עזרה שלו. הוא יכול לקום ב8 ,לצאת לתפילה בכיף

 

אני כל הזמן מרגישה שחייבת דין וחשבון אם זה על כסף שמוציאה

מגיע לו מייל על כל הוצאה שלי, צריכה להתייעץ לרוב על כל הוצאה

אין מצב לצאת למשהו בלי לקחת אף אחד ופשוט לצאת חבש!!!!

הוא חופשי הולך לבד למקומות כמובן


 

מציינת שהוא עוזר עם הילדים לפעמים כי  עצמאי ויכול לתמרן בעבודה

איך הייתן מגיבות?? מרגישה שהגיעו מים עד נפש 😥

דבר ראשון חיבוק. נשמע שעבר כל גבול כבר.אונמר
אנסה בהמשך להגיב ארוך יותר
ממש עבר כל גבול 😓אנונימית בהו"ל
עצוב לי מאוד
אם יש משהו שלימדה אותי דודה שליניק חדש2

שלצערי התגרשה- זה אל תהיי תלויה באף גבר.

החיים שלך בידיים שלך.

קומי וצאי לעבוד. אפילו חצי משרה.

גם בשביל הנפש שלך.

גם כשעבדתי קצתאנונימית בהו"ל
הוא מצא תמיד לומר שאני לא עובדת כמוהו
והוא לא היה בהיריון ולא עבר לידות.ניק חדש2

תסבירי לו שזו לא תחרות.

הקללה על הפרנסה היא שלו.

אני הייתי מתפוצצת.


ליבי איתך🩷


זה נשמע קשה ממשפה לקצת

יעזור לדבר איתו ולהסביר לו?

אם לא, אז כנראה ששווה לעשות את זה בתיווך של מטפל או מישהו שיוכל לעזור.


אני לא חושבת שהפתרון הוא לצאת לעבוד כי זה לא יפתור את הבעיה אלא רק ישים פלסטר.

אז תצאי לעבוד ולא תהיי תלויה בו בכסף אבל אז כנראה תהיה סיבה אחרת לחיכוכים ולחוסר הערכה כי נשמע שזאת הבעיה ולא הכסף.

מסכימהאנונימית בהו"ל

הוא לא מעוניין בטיפול

לכן אני מעוניינת בעצות

אז כמו שתמיד ממליצים- לכי לבדפה לקצת
גם יחזק אותך וגם יכול להשפיע על הדינמיקה בינכם ואולי לשנות את התגובות שלו
הוא לא כזה רלוונטיאונמר

הוא לא מעוניין בטיפול,

ואת לא מעוניינת לשמוע כאלה דיבורים.

אז תשבו להחליט מה יותר חזק.

קשה ממש.

קחי בחשבון שמה שלאישה אחת נראה קל להציב עובדה ולבוא ולהגיד לו 'אין עוד ילדים או סדר בבית עד שמטפלים' יכול לא להיות רלוונטי בכלל בדינמיקה זוגית אחרת, היה חשוב לי לומר לך את זה.

אבל לגמרי לחשוב איך כן אפשרי אצלכם,

ובעיקר לעבוד עם עצמך על ערך עצמי. כי לא אמור להיות מצב שהוא ככה באפס הערכה אלייך ואת בשקט.

מילה על הנקה ולך תנסה להניק.

חיבוק ענק ממש.

לא קל בכלל בכלל בכלל.

 

מתפללת בשבילך שתגדלו מיזה ותגיעו לאיזון וליחס בהיר וטוב ❤️

נשמע שהוא לא שלם עם הענייןרוני 1234
אם את פתוחה לשינוי בתכנית, שבי איתו ותעשו ביחד חישובים מה יותר משתלם גם מבחינה כלכלית וגם מבחינות אחרות…
ברור שהבעיה היא לא כמה את עובדתחושבת בקופסא

יש זמנים שאתם בטוב? מה בדיוק הוא מצפה ממך?

יש תחומים אחרים שהוא מכבד אותך בהם?

אפשר לשאול שאלה קצת חופרת?פרח חדש

את לא חייבת לענות


 

למה את מסכימה להיות בהריון ולהביא עוד ילדים בשבילו  כשהוא ככה מתנהג ומתייחס כלפיך?


 

את לא חייבת לענות

אבל אני מרגישה שבמקום מסויים במקרים כאלו אנחנו הנשים מאפשרות קרקע פוריה לדברים האלו.

למה לא לעצור את זה ולהגיד

הי! סטופ! רוצה עוד ילדים? בא נלך לטיפול יחד נשפר את היחסים והכבוד והערכה בינינו

תדאג לרווחה הנפשית שלי ואז נתקדם.

 

וזה לא רק לגבי יילודה

כנל לגבי תפקוד בבית, ארוחות וכד. 

תפסיקי לתת לו כל הזמן בלי הערכה.


 

לכן כמו שכתבו לך

את חייבת ללכת לטיפול לעצמך לבד. רק את יכולה לעזור לעצמך.


 

חיבוק

מגיע לך כתר והערכה על כל מה שאת עושה🏅👑

מצטרפתהבוקר יעלה

ממש כאב לי לקרוא אותך

את אמא אלופה ולא מגיע לך החוסר הערכה הזה

בהתחלה רציתי לומר שתצאי לעבוד וירגיש מה זה. אבל בכנות כשחשבתי לעומק זה אינסטינקט שלא בטוח שיעזור.

אני כן חושבת שאשה לא צריכה להיות תלויה בגבר וצריכה לדאוג לעצמה, לעבודה, לרישיון וכו.

מה כן הייתי עושה? מציבה טיפול כאולטימטום להמשך הנישואין. 

מצטרפת. וזה לא רק ילדיםהמקורית

איך אפשר לקיים חיי זוגיות תקינים כשיחס כזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם?

זה הזמן לשים סטופ. ולא, לצאת לעבוד לא בהכרח יעזור, זה רק פלסטר לדעתי

מה שיושב מתחת לפני השטח פה זה חוסר הערכה של בעלך כלפייך כפי שאני קוראת אותך. וזה יוצא בארסיות כלפייך. ולזה צריך טיפול שורש.

הוא מתוסכל? יושב לו משו על הלב? שיבוא לדבר. לא להתנהג ככה.

לדעתי, לכי את לטיפול אישי שיחזק אותך בהצבת גבולות והבנת והכרת הערך שלך. מגיע לך יחס אחר יקרה.

גם מייל על כל הוצאה זה לא לגיטימי.


אל תאפשרי את הדינמיקה הזו. ורק עם ליווי.

חיבוק❤️

אם את עם הילדים כל היוםשוקולד פרה.

זה הרבה יותר קשה מלעבוד במשרד... זה בעיניי.

אבל גם לי הייתה שנה שבקושי עבדתי בה, והילדים אפילו היו הצהרון, ועדיין הרגשתי לפעמים על הקצה.

הוא מביע הערכה על דברים אחרים?

זה לא נורמלי שאת צריכה להתייעץ איתו על כל ההוצאהאמאשוני

את אדם מבוגר.

החלטתם שהוא מפרנס יחיד.

עד כאן הגיוני.

זה שהוא המפרנס לא אומר שצריכה להיות לו שליטה על ההוצאות.

במצב נורמחי מגדירים מסגרת ובה את יכולה להתנהל כרצונך בלי לדווח לאף אחד.

חשוב לדעת מה נורמלי ומה לא, כי זה מבלבל.

השליטה שלו על ההוצאות שלך,

יחד עם השליטה שלו על אם את יכולה להניק בחדר או לא, היא נורה אדומה.

יש מצב שאת סובלת מאלימות כלכלית.

עדיף לשלם עם צהרונים ולקבל את החופש שלך חזרה. נשמע שזו לא רק בעיה של תקשורת

מסכימה שזו נורה אדומהזוית חדשה
מסכימה. יש פה כמה וכמה נורות אדומותיערת דבש

ומסכימה גם עם @פרח חדש לשים סטופ קודם כל

כך אי אפשר להמשיך

ועדיף בליווי טיפול אישי עבורך כדי להתחזק בתהליך הזה

גם אותי זה הקפיץ. הדגלים האדומים מתנפנפים במרץמרגולאחרונה

לפותחת - את נשמעת אמא ואישה מהממת.

והתיאורים שלך מעלים חשד לאלימות כלכלית (ואולי גם רגשית).

שזה משהו שממש לא צריך לחיות איתו, לא את ולא אף אישה (או גבר) אחרת.


ממליצה לקרוא על זה קצת, ולהתייעץ עם אשת מקצוע. מספיקה שיחה אחת שבה את מתארת בחופשיות, ושהיא תחווה את דעתה.


בהצלחה!

מצב בוoo

רק אחד מבני הזוג עובד

מצריך מהצד שעובד

לא להשתמש בשתלטנות בכסף

כי קל להיסחף לשם

במיוחד לגברים


לכן בעיניי ההמלצה הכי טובה

היא לצאת לעבוד

להרוויח כסף משלך

להכניס אותו כשותף לטיפול בילדים

זה כשלעצמו ייצור באלנס ראשוני


כמובן שיכול להיות שיש פה דברים מעבר

אבל המצב הבסיסי לא מאד בריא

גם אם יש זוגות שזה עובד להם יותר טוב 

אוי כואב לשמועמחכה להריון

קודם כל בתור אחת שגם עקרת בית

מגיע לך מדליה והערכה!!

זה לא משנה מה את עושה בחיים ואיזה מסלול בחרת לעצמך את צריכה שיעריכו אותך!!

להיות עם הילדים זו עבודה בפני עצמה ואפילו יותר!!

היחס שלו כלפייך הוא טוב בכללי? או שרק בזה את מרגישה שהוא מוריד אותך? 

ממש כואבנעמי28

אני לא חושבת שבמקרים כאלה יש מה לדבר ולבקש הערכה, כי הוא לא מבין את גודל הדבר.
 

בכנות, הייתי נוסעת לכמה ימים או אפילו יוצאת אחרי צהריים בכמה הזדמנויות , כדי לתת לו להתמודד ולהבין בעצמו כמה עבודה זה דורש.


 

ושהכנסות שלו הן לא נטו שלו, הן חצי חצי, כי אם  לא היית, הוא היה צריך לעשות את זה או לשלם למישהו שיעשה את זה.

 

ואם הסידור הזה שאת בבית והוא עובד לא מוסכם על שניכם, תקחו הכל בחשבון כולל ילודה.

למה הוא עושה את זה? מה חסר לו שהוא חושב שהוא משיגרקלתשוהנ

כשהוא משפיל אותך?

לא רואה סיבה לחזור על התנהגות משפילה למי שאתה אוהב, במיוחד שאת אומרת שבראש הוא יודע שאת צודקת

אולי משיג ככה כבוד שאין לו בעיני עצמו, או בעינייך.

אולי יודע בפנים שהוא לא מסוגל לעשות את מה שאת עושה, ושאת המהות של החיים שלכם את נושאת, והדרך (המעוותת) שלו להרגיע את זה היא להקטין אותך

אול העול הכלכלי כבד מנשוא

אולי הוא מרגיש לא מוצלח בעבודה שלו ומוציא את זה על ההוצאות שלך

 

אין לי מושג

ברור ששום סיבה לא לגיטימית להתנהגות הזאת

אבל אולי אם תחשבי על זה לעומק תוכלי להיות יותר חכמה כשאת עומדת על שלך, להגיד לו - כל זה לא אשמתי,

מגיע לי כבוד והערכה על החיים שלנו שאני מתפעלת, לך מגיע כבוד והערכה על המאמץ הכלכלי שלך, וזה לא דורך אחד על השני.

ואם יש לך הצעה טובה יותר ומכבדת את שנינו (למשל, עבודה במשרה חלקית שלך לא יכולה להיות מטרה לעוד לעג מצידו) - מוזמן להגיד, או לשנות מיד את היחס והדיבור.

 

ומצטרפת למי שאמרה שלפעמים מה שלא מובן במילים יהיה מובן במעשים. אל תיקחי על עצמך מה שאת לא יכולה. תתני לו להתמודד עם מה שאת מתמודדת איתו.

אולי לשקול מחדש את החלוקה החד משמעית הזאת. אולי מראש לא נכון שאת תהיי באחריות מלאה על ביתכם הנכה וגם על כל השאר.

זה שהוא עוזר זה מעולה, אבל להיות האחראי זה משקל אחר לגמרי של עומס לעומת לקפוץ לעזור, אפילו אם זה קורה הרבה.

עונה בפניםפומלה

קודם כל חיבוק, זה נשמע כואב ברמה יום יומית..

כל הכבוד לך על כל ההשקעה שלך בילדים,

זה לא מובן מאליו בכלל!!!

בקשר לבעלך,

בעיניי לא תקין בכלל העקיצות,

לא תקין שהוא לא מעוניין לפרגן לך בחופשה,

בעלך אמור לראות אותך הכי בעולם.

זאת נורה אדומה בעיניי.

את כותבת שכשאתם בזמן טוב אז הוא כן מודה שהעומס עלייך-

הקשר הזוגי הוא לא הצבת תנאים,

כשטוב הוא מודה שקשה לך

כשלא טוב - תתמודדי, ממש לא!

לדעתי ממש חייב שתדברו על הדברים לבד/עם איש מקצוע,

אני גם חושבת שאת במקביל צריכה קצת לצאת להתאוורר, לעשות דברים שאת אוהבת ושיחברו אותך לעצמך, הליכה עם חברה, חוג, קריאת ספר, יש לך עולם שלך!!!

זה שהבעל במקרה שלך מביא את הכסף לא מצדיק טיפת זילזול בעיניי. הפוך. 

אתן אוכלות ביום יום חטיפים? או בכלל לא?פומלה
שוקולד כן... חטיפים לא ככ יוצא לילומדת כעת
לפעמים להשתתף עם הבן שלי בבמבה או צ'יטוס אבל ברמה הזו
בגדול לאמיוחדותאינסופית

יש תקופות שיותר יש שפחות

אבל משתדלת כמה שפחות להכניס הביתה 

בכלל לאדיאן ד.
חטיפים לאבוקר אור

גם לא אוהבת את הרוב

אבל בדכ אוכלת משהו כמו עוגיה או שוקולד כשחוזרת הביתה

ולפחות פעם בשבוע פופקורן שמכינה בבית

פעם ב....רק בשבתעם ישראל חי🇮🇱
לא מתחברת לממתקים וחטיפים 
איזה כיף לךךךךךךךך!!!!!!ממתקית

מה את כן אוכלת?
מעניין...
ממה את נהנית? (באוכל)

 

אם הכוונה לחטיפים מלוחים אזריבוזום
לא ממש, אבל אם הכוונה גם לממתקים אז לצערי כן...
כל יום 🤭אן אליוט
כשמי כן אני... לצערי.ממתקית
לא מתבזבזת על חטיפים 😉שומשומ

אם אני רוצה מתוק מחפשת דברים שווים יותר

מדויקשירה_11
נופלת על שוקולד או עוגיות 
חטיפים פחות יוצא לי,שגרה ברוכה

ממתקים גם לא מיודע מה  

המתוק שלי זה העוגיה ליד הקפה וכאלה. עוגה בבוקר  

וכו'

עוגות ביתיות .

פחות יוצא לי לשבת על תפוציםס.

כמובן תמיד יש יוצא מן הכלל אבל לרוב

כן. אוף. לפעמים לאורחת ערבמאוהבת בילדי

אני יכולה לאכול חטיף עם גבינה

לצערי כןזוית חדשה
לרוב לאהשם שלי

לפעמים אם יש בבית משהו שאני אוהבת ומתחשק לי.

או שפתאום בא לי לקנות משהו.


בדרך כלל את החטיפים שהילדים אוכלים אני לא אוהבת.

שוקולד והרבהרקאני

אבל חטיפים מלוחים פחות

אולי בשבת

לא כי לא קונה. רק כשצריך קוניםמנגואית

כמובן שאחרי פורים יש ואוכלים...


מתוק לצערי יש בבית . משתדלת לאכול בלי הילדים

הם מקבלים שלוקים לא כל יום, מסטיקים לפעמים ,עוגה/עוגיה גם לפעמים...


אני לא אוהבת בכללמישהי חדשה:)
וגם לא שוקולד, אוכלת קצת דגני בוקר מתוקים או פירות כשרוצה משהו מתוק. בשבת אוכלת קצת עוגה גם.

(סופסוף משהו פה שרלוונטי שאענה עליו🤭)

לפעמים כןטארקו

לא ברמה יומיומית

אבל כן יש פה תמיד חטיפים למקרה שצריך משהו זמין מיידי לאכול משו בקטנה שיחזיק עוד כמה זמן...


בנוסף לעוגיות ושוקולד שיש תמיד אבל אוכלים במידה. אבל כן כל יום 2-3 עוגיות/פרוסת עוגה/כמה קוביות שוקולד עם הקפה. זה לא בריא לגוף אבל זה חשוב לי לנפש העצירה הזו.

גלידות!יעל...
לא מחזיקה בבית כדי לא להתפתות לזההשקט הזה
אבל בכללי מתוק יותר עושה לי את זה😅
אוכלת שוקולד והרבה, חטיפים מלוחים כמעט ולא יוצא ליסטודנטית אלופהאחרונה
בהמשך לדיון על משרות מקווהשזה בסדר לפתוח שרשור חדשנק-ניק

אני מתלבטת אם לשלוח את הבת שלי ללמוד הנדסת חשמל. אבל הייתי רוצה שיהיה לה אפשרות לעבוד גם במשרה חלקית בתקופות עמוסות יותר. תמיד חשבתי שכדאי ללמוד מקצוע שיש בה אפשרות לפחות למשרה חלקית

מה אתן אומרות?

לא שולחים את הבת ללמוד הנדסת חשמל וגם לא מקצוע אחר124816

בת שמספיק גדולה ללמוד הנדסת חשמל,

את לא אמורה לשלוח אותה,

היא אמורה לבחור ולהחליט,

את יכולה להמליץ ולייעץ (אם היא מוכנה לשמוע).


יודעת שזה לא מה ששאלת, אבל הרגשתי צורך להגיד.

מסכימה עם זה. זה מעניין אותה בכלל?המקורית
מעניין אותה מאוד. גם אם הניסוח לא מושלםנק-ניק
אחרי הרבה גלגולים ונסיונותכורסא ירוקה

למצוא את עצמי בעולם התעסוקה, גם ברמה האישית וגם כאמא, אני חייבת לומר שאני ממש מאמינה בהסללה של כל הילדים אבל במיוחד בנות למקצועות גמישים ועצמאיים.

מקצועות ההנדסה דורשים המון השקעה כשכירה, קשה למצוא משרה חלקית, אין צפי להקלה בעומס במקביל לעליה בשכר.  

מקצועות שבהם אפשר להיות עצמאי בהתאם לרמת העומס שרוצים ולהרוויח סכום לא רע -

רפואה, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, ראיית חשבון, כלכלה, עריכת דין.. 

להיות עצמאי זה אופי שלא לכולם ישכולנה
בעלי ואני שנינו במקצועות שיש בהם אפשרויות לעצמאות די בקלות, אבל עם ההפרעות קשב שאנחנו זה ברור לנו שזה לא בשבילנו
קודם כל זה דבר שאפשר לעבוד עליוכורסא ירוקה
אבל חלק מהמקצועות כאן מאפשרים שכר מצוין גם כשכירים
רק אומרת שבעלי עם הפרעת קשב והוא עצמאיהמקורית

אצלו זה דווקא הפוך - לא מסוגל להיות שכיר

זה עזר לו מאוד האמת למצות את פוטנציאל ההשתכרות והוא מוציא החוצה את היתרונות שלו בעבודה בצורה יוצאת דופן בעיניי. ב"ה

כנ"ל בעליסטודנטית אלופה
העצמאות נותנת לו המון ולדעתי הג'ינגול בחוץ- בעבודה גורמת לו לחזור יותר מרוכז ורגוע הביתה.
לא יודעת, כשבדקתי בעבר הבירוקרטיה שיתקה אותיכולנה
אי אפשר פשוט להתחיל, צריך כל כך הרבה דברים מסביב שזה נראה רחוק ולא מושג..

לבעלי זה אפילו לא אופציה, הוא צריך שמישהו ימסגר אותו אחרת הוא הולך לאיבוד.


יש אנשים שנותנים שירותים בזהכורסא ירוקהאחרונה
ועוזרים למפות את היציאה לעצמאות ולטפל בבירוקרטיה. אם הענין הוא טכני יש לו פתרונות טכניים, אם זה פחד מעצמאות יש פתרונות אחרים
היופי במקצועות ההנדסהאמאשוני

שאפשר לעשות "הסבה" לתחומים אחרים שבהם השכר מזנק ונדרשת רמת מומחיות מסויימת

כמו:

ניהול מוצר

ניהול לקוח

עיצוב

ניהול מכירות

אפילו ניהול HR בהייטק אחרי השלמת לימודים מסויימים.

ושם קוצרים את הפירות.

אני חושבת שכן חשוב לעבוד במעבדה/ פס ייצור/ הבסיס של שרשרת המזון במקצוע

לרכוש ניסיון אמיתי בעולם התעסוקה,

לפעמים גם צריך תואר שני במנהל עסקים וכד' ששם נותנים כלים משלימים,

אפילו לא הייתי מגדירה את זה הסבה, כמו שזה בעצם תחומי תעסוקה שונים במהותם תחת אותה מטריית לימודים.


עבדתי עם לא מעט אמהות בעולמות השיווק והמכירה, מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד'

שבאות מעולמות ההנדסה, מוכשרות, מרוויחות יפה מאוד, צעירות, אמהות לקטנטנים.

כן נדרשת זמינות ואחריות, ולפעמים יש מגבלת שעות הפוכות מול לקוחות במזרח ובארה"ב, אבל לקוחות באירופה זה אחלה.

בהחלט אפשר לעבוד בצורה שפויה מאוד בשכר מכבד.

יכול להיות שההתקדמות תהיה יותר איטית בשנים מסויימות וזה בסדר גמור להוריד הילוך בהתאם לרצון באותם שנים זה לא תוקע את הקריירה.


אגב אצלנו הנדסת חומרה קלאסית בהחלט יכולה להתאים למי שמחפשת עבודה רגועה.

כן זה הייטק ויש נהלים ותרבות ארגונית של הייטק, והמשרות מוגדרות כמשרה מלאה, אבל יש תפקידים שמצליחים לשלב בין כל העולמות.

אבל היא לא בכיוון של המקצועות שמתגלגלים אליהם מהנדנק-ניק

היא מעוניינת בפיתוח עצמו.

אני חוששת שזה חיים כמעט בלתי אפשריים חוץ מהשכר הנחמד

זו כבר תהיה בחירה שלה כשהיא תגיע לגשראמאשוני

זה לא שלא תהיה לה שום אפשרות אחרת.

אגב יש לא מעט אמהות שבוחרות בעבודה אינטנסיבית במקביל לגידול ילדים.

זו בחירה לגיטימית, תלוי איזה סגנון חיים היא רוצה שיהיה לה.

כסטודנטית להנדסת חשמל כשהיא תצא לדייטים, זה לא שאפשר שלא לדבר על זה.

כאמא, אני חושבת שכדאי דרך שאלות ולא דרך אמירות לוודא שהיא חושבת על העתיד ומודעת לאפשרויות ולהשלכות השונות,

אם היא מדברת על העתיד בראיה מפוקחת, אז מעולה, ושיהיה לה הכי בהצלחה!

אני מגיעה מהתחום הזהכורסא ירוקה

אמנם לא מתחום החומרה אז אולי זה שונה אצלכם, אבל בתחום שלי עבדתי בכמה מקומות עם אופי שונה אחד מהשני, ועדיין יש כמה דברים בסיסיים שמשותפים לכולם.

המעבר ממהנדס למשרות האחרות שתיארת הוא לא קל כל כך ובטח לא בשוק של היום, גם לאנשים עם הרבה נסיון. היציבות היא לא גדולה, לא בקורפורייטס ולא בסטרטאפים. בממשלתי כן, אבל השכר שם נמוך יותר והדרישות מקובעות יותר (קשה לקבל עבודה מהבית למשל, השעות נספרות עם שעון וכו)


אמהות סביבי (גם במקומות העבודה וגם בקבוצות שאני חברה בהן) בעולמות האלה נדרשו להרבה מאד ויתורים בבית, ברמה של כאלה שהיו להן בייביסיטר לפיזור הילדים בבוקר ואחת לאיסוף בצהריים. חלקן לא נצרכו לבייביסטר כי היה מישהו מהמשפחה שיעשה את זה אבל הנקודה היא שהן בקושי ראו את הילדים. לחלקן זה התאים בלי בעיות, חלק אחר סבל מאד מהסידור הזה.


אחת הנקודות העיקריות מבחינתי זה הצפי לשנים שאחרי ההתמקצעות. כל המהנדסים שאני רואה סביבי עובדים המון שעות, גם מי שיש לו ותק משמעותי. נכון שאצל חלק זה מבחירה אבל בהרבה מקומות עבודה אין אופציה אחרת, גם אם יש עבודה מהבית או שבדרגים בכירים יותר הזמן גמיש, עדיין צריך להיות זמין מאד ולהקדיש המון המון שעות.


מקצועות אחרים שאני רואה מסביב, מאלה שפירטתי למעלה, אלה מקצועות מאד מתישים בשנים הראשונות שגם השכר ההתחלתי שלהם לא מנצנץ כמו בהייטק, אבל אחרי כמה שנות התמחות והתמקצעות, אפשר לעבוד בהיקף ובשעות שמתאימות לך, בלי זמינות מחוץ לשעות (גם קביעת תורים יכולה להיעשות בשעות שמתאימות לך) ובשכר גבוה מאד.

בסופו של דבר, מהנדס בן 40 צריך לעבוד משרה מלאה ולהיות זמין אם הוא בדרג בכיר. היציבות שלו במקום העבודה מוטלת בספק והקושי למצוא עבודה בגיל כזה מתחיל לעלות.

רופא (כשם קוד לכל אחד מהמקצועות שפירטתי) בן 40 יכול להרוויח מעולה ממשרה חלקית מאד שאותה הוא עושה מכל מקום שהוא בוחר, הוא בוחר מתי להיות זמין, והיציבות וההערכה לנסיון שלו רק עולים עם הגיל עד גיל די מבוגר.


בעיניי עבור כל אחד ברור שהבחירה העדיפה היא באופציה השניה, אבל בטח בשביל הורים שהרבה פעמים רוצים או צריכים גם גמישות וגם הכנסה טובה ויציבה

האמת שבשלב הזהאיזמרגד1

אני מתלבטת כמה כדאי להתחיל ללמוד כל מקצוע שהוא לא 100% מול אנשים. הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות מטורפת ולא בטוח בכלל שעוד 4 שנים כשהיא תסיים את התואר עולם התעסוקה יראה אותו דבר, עוד 10 שנים הוא בטוח ישתנה...

זה לא ממש תשובה על מה ששאלת, סתם תהיה כללית על  כמה כדאי בכללי להשקיע בתואר היום...

משרה חלקית היא לא ערובה לאיזון חיים- עבודהאמאשוני

למשרה חלקית יש חסרונות רבים.

עדיף לשים דגש על גמישות בשעות העבודה, עבודה מהבית וגמישות בנפח התפקיד.

משרה יכולה להיות מוגדרת 7 שעות עם נפח עבודה של יותר ממשרה מלאה,

ומשרה יכולה להיות מוגדרת 9 שעות עם נפח עבודה של 7 שעות שפויות.

משרה יכולה להיות 7 שעות+ נסיעות

ומשרה יכולה להיות מלאה ללא נסיעות כלל.

הדרך לקבל את המשרות השפויות והמתגמלות ממה שראיתי, זה להשקיע כמה שנים במשרות סטנדרטיות, להשקיע בפיתוח קריירה, להיות צעד לפני כולם.

הכוונה לחקור, להסתקרן, ללמוד עוד, להבין מהמומחים מה הם יודעים וממש לשאוב מהם ידע והתמקצעות. ליצור קשרים מקצועיים.

לראות איך קולגות ממחלקות אחרות מתסכלים,

לצבור שם טוב.

לשקף החוצה את העשיה ואת התועלת שמופקת מהעשיה (עוד נקודה שנשים ככלל חלשות בה מאוד)


בהתחלה כולם מתחילים כג'וניורים, אבל בהמשך כל אחד ומה שהוא מצליח להתקדם בו והידע הניסיון והיכולות שהוא מביא.

ואז אפשר לדרוש תנאים שהמעסיקים מסכימים להם כדי לקבל עובד טוב וחיוני.

היום למצוא מועמדים זה קל יחסית.

אבל לגייס עובד טוב, זה כבר קשה ממש ואני מכירה את זה מבפנים.

את הקושי הזה של המעסיקים כדאי לתפוס ולהבין מה מונע ממאות מועמדים להיות העובד המוצלח שהם מחפשים ולסגל את המיומנות הזו.

לדעתי דווקא לאמהות יש את הדרייב להוכיח מה הן שוות, כדי להצליח לקבל את מה שהן רוצות. זה גם עניין של אופי וגישה לחיים באופן כללי, וגם ניהול סדר עדיפויות. לדוגמה בחופשת לידה (במיוחד אם מאריכים) זו הזדמנות נהדרת ללמוד עוד על שוק התעסוקה, השינויים, לבדוק את נקודת המבט של המעסיק, לבדוק איפה זה פוגש את היכולות והדרישות שלי, לרכוש ידע באופן עצמאי ולהשתדרג לקראת התפקיד הבא.

אני חושבת שהרבה פעמים יותר ממה שהמשרה עצמה מגבילה, הגישה היא עצמה המגבילה.


למשל מי שרוצה לעבוד 7 שעות,

יכולה לרשום את זה על גבי הקורות חיים, לציין זאת כדרישת סף בראיון הטלפוני, לבוא בגישה של אני עובדת 7 שעות תתאימו את עצמכם אלי,

או לכוון לוויב של אני עובדת חרוצה ומשקיעה, מביאה ערך מוסף הרבה מעבר לשעון, אמנם אני יוצאת מוקדם אבל תראו שבהתנהלות נכונה של שני הצדדים זה יהיה בסדר, ובכל מקרה אם יש משהו דחוף אני זמינה גם בערב מהבית, ולתת הרגשה שיש על מי לסמוך.

יש מקצועות ותפקידים שהגישה השניה לגמרי יכולה לתפוס ולאפשר להינות משני העולמות.

מאיפה בעיקר אתן קונות מטפחות? ליום יום וגם חגיגיפומלה
ליום יום קונה את המטפחות ב10 שקל בגאולהמאוהבת בילדי

עם החגיגי קצת מסתבכת.

או במכירות או בפינק ליידי

פינק ליידירקאני
אצל המעצבות המוכרותשואלת12
כמו הדרא ואתכסיא. יש עמודי סייל ומבצעים כדאי תמיד לבדוק שם ממש שווה
אתכסיא בעיקרSeven

קצת אשכר וממש קצת הדרא

ולפעמים קמיליון

למה דווקא אתכסיא? זה יותר איכותי?פומלה
מתחברת לסיגנון בעיקרSeven

אשכר והדרא לא נופל ממנה באיכות בעיני

וגם להללו ואורה מטפחות יש דברים יפים במחירים יותר נגישים

תודה!!פומלה
בעיקר בזמן שיש מבצעים (;קנמוןאחרונה

קמיליון

הדרא

ולפעמים כל מיני מציאות

יש מעצבות זולות יותר. כמו למשל הלל, מור ותפארה, בנועם מטפחות

שאלה בקשר לעזיבה ממשרד החינוך ללא חל"תשאלהחלת

הי אשמח לדעת האם מישהי ביררה לגבי עזיבה של משרד החינוך במצב שכבר לא רלוונטי לבקש חלת מבחינת התאריך (ולא יאשרו לי, אין לי סיבה אןבייקטיבית שתצדיק אישור חריג)

מה נשמר ומה מפסידים?

הקביעות מתבטלת נכון?

השעות השתלמות הרבות שצברתי?

הוותק בשנים?

הדרגות?

אני חושבת כן לחזור בהמשך ולכן מנסה להבין את המשמעות.

אני לא מורה, מקצוע פר"א ולכן הקביעות והשמירה על אחוז המשרה, עצמה פחות קריטית לי. כי לרוב חסר. שאר הדברים כן משמעותיים.


(אני ניק קבוע בפורומים אחרים, רווקה כרגע אבל שואלת פה כי זה פורום עם רוב נשי, אעקוב מהניק הרגיל שלי.)

רק את הקביעות מפסידיםיראת גאולה
ותק, דרגה, ושעות השתלמות לא נמחקים. בדיוק כמו שהתואר לא נמחק...
תודה רבה! והכל נשמר במערכת?שאלהחלת

או שצריך להגיש את כל המסמכים מחדש?

(זוכרת שלקח זמן בהתחלה)

שאלה נוספת מעבר ממתיא במשרד החינוך לאופק למוכש"רשאלהחלת

ובחזרה-

יש לי אפשרות לעבוד שליש משרה באופק חדש במוכש"ר תחת עמותה מסוימת, האם שם במידה וחוזרים למשרד החינוך אז הכל אותו דבר? מתייחסים לוותק ולהשתלמויות שנצברו במוכש"ר?

והאם עבודה במוכשר תשמור לי על הקביעןת שנצברה במתיא במשרד החינוך או שזה לא קשור? 

ותק והשתלמויות כןקדם
קביעות לא
ותק נצבר. קביעות לאיראת גאולה
השתלמויות אני לא יודעת, לא מכירה.
תודה זה פרט חשוב.. גם אם העמותה באופק חדש נכןן?שאלהחלת

אז לכאורה פחות שווה לעבור ממשרד החינוך לעמותה?

(בעמותה מבחינת מיקום אולי כן אצליח לשלב שליש משרה שנה הבאה, מה שאין לי סיכוי במתיא בה יש לי קביעות)

אופק חדש זה תנאי השכר מול העמותהיראת גאולה

זה לא קשור לנתונים שלך מול משרד החינוך.

תמיד משרד החינוך יותר שווה מעמותות. בעמותות, המקסימום זה השוואת תנאים למול מה שמגיע לך ממשרד החינוך.

אא"כ הם ממש צריכים אותך, אז אולי תצליחי להגיע לתנאי העסקה טובים יותר, אבל זה לא מה שקורה בשטח.

אבל הרבה אנשים עובדים בעמותה או עוברים ממשרד החינוך לעמותה, כי יש תנאים ספציפיים של נוחות, כמו מרחק למשל.

אני הבנתי שגם ימי המחלה לא נשמרים, לא בטוחהאור עולה בבוקר

זו תשובה שקיבלתי מהAi...גם אני באותה התלבטות בדיוק , ולא ככ מוצאת עם מי להתייעץ אז שאלתי אותו😅

בעקרון הבנתי מפנסיונרית של משרד החינוך שבפרישה קיבלה סכום כסף גבוה על ימי מחלה שלע השתמשה בהם. אז כנראה שזה נמחק אם מתפטרים. חוץ מהקביעות . שוב, לא בטוחה

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות

תודה רבה. על זה לא חשבתישאלהחלת
האמת שאני עובדת בהיקף משרה חלקי אז מעניין על כמה כסף זה לוותר בעצם..
לא בטוחה שמימדברה כעדן.
שבתוכניות החדשות, ממירים לה ימי מחלה לכסף בפרישה.... סתם מישהי שעכשיו פורשת אצלינו ומתלוננת על זה
מעניין. תודה!שאלהחלת
גם ממירים בכסף משהו כמו על 8 ימי מחלה.בת מלך =)אחרונה
את מקבלת החזר של כספי של יום אחד.

ויש גם עוד תנאי, אני חושבת שאת צריכה להשתמש בפחות מחצי/שליש מהזכאות שלךבכל השנים.


בקיצור, עדיף כבר להשתמש בזה ביום יום ולא לצבור..

מדיניות מתוקים וחטיפיםשקדי מרק

אשמח להתייעץ לגבי מדיניות בבית לחטיפים וממתקים, לשמוע איך זה מתנהל אצלכם, ואז לראות מה מתאים לנו..


אצלנו אין בבית המון ממתקים, בדרך כלל יש עוגיות כלשהן, שוקולד בארון, חטיפים לשבת. לא המון אבל קיים.

במהלך השבוע אחרי המסגרות חותכת פירות, מאפשרת עוגיות , שלוקים, או נשנוש במידה. מכינה קרטיבים ביתיים..

פעם בחודש הולכים למכולת והם יכולים לבחור מה שרוצים..

גילאי 8 ומטה.

יש כרגע תסכול אצל הילדים סביב הנושא. אשמח לשמוע איך אצלכם

 

יש תסכול כי יש בבית והם מוגבלים?מנגואית

אצלנו זה עושה את התסכול. חטיפים אין ואין תסכול. אם אני קונה לשבת או לטיול או יום הולדת, זה יום יומיים לפני או מחביאה

שלוקים ועוגות יש וסביב זה יש יותר תסכול והם גם מקבלים יותר

לאו דוקא..שקדי מרק

מבקשים משהו טעים/מתוק ולא תמיד אני מאפשרת (לא יודעים בדרך כלל בדיוק מה יש) לצורך העניין קוביות שוקולד מריר תמיד יש בשביל אפיה.

מתוסכלים שאני מרשה רק פעם בחודש ללכת למכולת.

מתבאסים שמגבילה את הכמות (נגיד לא יותר מ3 פרוסות עוגה בכניסת שבת.. )

נשמע לי ממש בטוב טעםיראת גאולה

לדעתי תנסי להבין מה גורם לקושי שלהם.

למשל 3 פרוסות עוגה בכניסת שבת זה בכלל לא קצת. יכול להיות שהם פשוט רעבים? אז לתת לפני זה משהו יותר משביע אולי, או לאפשר במקביל עוגה ופירות חתוכים או פשטידה או צלחת מרק...

מבקשים מתוק ואת לא מאפשרת, אז לומר ברור שאצלנו אפשר נשנוש רק בין 16 ל17. בשאר הזמן מי שרעב מוזמן לקחת פרי או פריכיות למשל.

כלומר, אני לא חושבת שהתסכול הוא באמת בגלל כמות המתוק הכללית, אלא כי באותה הזדמנות הם רעבים למשל.

וגם, כשבאופן כללי יש ממתקים, הם לא מבינים למה עכשיו את לא מרשה. אז עדיף שיהיה כלל ברור מתי כן.

פעם בחודש ממתק במכולת זה ממש לא רק. גם לגבי זה, יכול להיות שאם זה ביום מסוים שהם יודעים מתי יקרה, זה יהיה להם קל יותר. מאשר לחשוב כל יום שאולי היום זה היום הנחשק ולהתאכזב כשהבקשה שלהם לא מתמלאת.

אני חושבת שלא כדאי להגביל בכמה לאכולדיאן ד.

אם להגביל אז בלא לקנות או להכין כמות קטנה.

 

ממה שאני זוכרת בתור ילדה כל דבר שאמרו לנו כמה אפשר לאכול אז זה מה שאכלנו אפילו אם זה היה ממש הרבה.

לצורך העניין יכול להיות ש- 3 פרוסות עוגה זה די הרבה להם אבל אם זה מה שאת מרשה זה מה שהם יאכלו.

ואח"כ עוד ירגישו שרצו עוד ולא הרשו להם.

 

אולי לפתוח פס עוגה בכניסת שבת ולהגיד שאת הפס השני שומרים למחר בבוקר?

או להגיד אפשר לאכול אבל תשימו לב שנשאר לשאר הילדים?

אצלנוכורסא ירוקה

פעם באף פעם אני מכינה עוגיות

ביום יום הממתק שלהם זה לחם עם שוקולד לגן, שמקבלים רק בחלק מהשבוע.

פעם בכמה שבועות נוסעים לסבתות והן כבר מפציצות אותם בממתקים.

בשבת מקבלים ממתק שבת בערב בהדלקת נרות ואוכלים קורנפלקס מיוחד בבוקר שבת (במשך השבוע זה הצהוב הרגיל), ובקידוש בשבת לרוב יש עוגה או חטיף כלשהו.

חוץ מזה הם מקבלים מהגן ממתק בקבלת שבת בשישי.

מעדנים אנחנו לרוב לא קונים, הם אוכלים פעם בכמה חודשים אצל סבתא או שאנחנו קונים פעם בכמה חודשים לקידוש.

שלוקים קטיבים וכאלה גם כן בקידוש בשבת או אם יש אירוע מיוחד, אבל אז זה במקום משהו אחר.

מדי פעם אני מכינה פנקייקים ולפעמים שמה בבלילה שוקולד ציפס. ולימי הולדת יש עוגה בחושה.

ביסקוויטים אני נותנת די בחופשיות בנסיעות וכאלה.


בתחושה שלי הם מקבלים המון מתוק, ממש יותר מדי. תכלס כשכותבת כאן זה נשמע לי סביר, אבל בגלל שהם כאלה מכורים ותמיד מבקשים אז זה מרגיש לי שיש יותר. 

אצלי באופן כללי איןנעמי28

יש עוגיות שאני אופה, ארטיקים וגלידה ביתיים והרבה פירות.
 

אני חושבת שזה כמו כל גבול - כשיש פתח, מנסים לעבור אותו.

אני רואה את זה הרבה עם המסכים - אצלי בכו כל יום שהם רוצים, ברגע שהוצאתי מהבית את המסך הגדול, אין על להתלונן בכלל והרבה פחות בכי בנושא.
 

תשקלי אולי לא להחזיק בבית בכלל ולקנות כשצריך (נגיד רק לשבת אבל לא מגירת חטיפים)

מה שיש לתת במועדים ממש קבועים.

 

ויכול להיות שפשוט יהיה תסכול בנושא, הרף של הרצון למתוק אצל ילדים הוא בלתי נגמר, וככל שאוכלים יותר מתוק רוצים יותר🤷🏼‍♀️

אצלנודפני11

שוקולד- בארון גבוה. רק לשימוש של אפייה (יש לי מריר רגיל)

פופייסים- בימים החמים מרשה די חופשי..

ביסקויטים- די חופשי

עוגות- אך ורק בשבת. או אם יש קצת שאריות אז גם במשך השבוע.

אין לי בכלל חטיפים או עוגיות. ואם כן- אז זה רק כ"ממתק שבת" שמקבלים בערב שבת אחרי הדלקת נרות.

עוגיות קנויות- רק כשאורחים באים. זה ממש לא נגיש לילדים ובעיקר הם לא יודעים שזה קיים (במקפיא/בארון סגור ולא נגיש)

לחם עם שוקולד- רק ביום שישי/ראש חודש/יומולדת/יום טיול. ואז כל הילדים מקבלים..


יש שפע של פירות..... אם ילד רוצה לנשנש הוא מוזמן לקחת מכל הסוגים והמינים. לפעמים כשהם רעבים ואין אוכל זמין מיידי אני אוציא בייגלה/קרקרים.


לא יודעת אם עזרתי לך..

בשבתדפני11
הם יכולים לאכול די חופשי מהעוגות. אין לנו הגבלה (חוץ מ- אחרי האוכל)
עונה מאצלנו ילדים יותר קטנים, הגדול בן 4.5דיאן ד.

עוגיות קנויות/ ביסקוויטים יש בבית חופשי, כל יום לוקחים לגן.

יכולים לאכול גם אחה"צ אבל בתכלס הם לא רוצים.

שלוקים יש כל היום כל היום.

 

יש קורנפלקס עם חלב, לפעמים אוכלים בבוקר לפני שיוצאים לגן, לפעמים אחה"צ.

משתדלת לחתוך להם פירות, לא תמיד זוכרים לקנות.

 

ממתקים אין בבית בכלל בכלל.

לפעמים לפעמים קונים לשבת.

אם הילדים הולכים איתי לקניות אני מרשה להם לבחור ממתק אחד מה שהם רוצים (קורה פעם במיליון...).

בעלי לא מרשה רק אם זה לקראת שבת.

 

יש לנו ליד הבית קיוסק כזה שמוכרים בו ברד שהם מאוד אוהבים,

בהתחלה כל יום ביקשו לקנות ברד ואמרתי להם שברד קונים רק ביום מיוחד, למשל יומולדת או ראש חודש וקיבלו את זה.

 

הרבה פעמים הם חוזרים רעבים מהמסגרות אז או שמצטרפים אלי לארוחת צהריים מבושלת שאני אוכלת בבית בארבע.

או שאני מקדימה להם את הארוחת ערב לשעה חמש.

 

 

אצלנו קטנים יותר, כיתה א ומטהבוקר אור

מה שמקבלים במסגרות כמובן אוכלים,  ביום שישי הם שומרים מה שהם מקבלים לכניסת שבת

בשבת כשנמצאים בבית יש עוגה בסוף הארוחה לפעמים, לא כל ארוחה, ואז אני מרשה שתי חתיכות והם בסדר עם זה

פעם בשבוע בערך כשחוזרים הביתה קרטיב או שלוק (האמצעי קצת יותר מבקש ומתבאס שאני לא מביאה עוד פעמים)

בבוקר לפני שיוצאים אוכלים מאפינס שיבולת שועל,  זה לא ממתק מבחינתי אבל זה מפנק אותם

חוץ מזה אין משהו ברגיל, לפעמים מכינים עוגיות באמצע השבןע לשבת ואז אני נותנת גם עוגיה

יש לנו האמת מלא חטיפים שמצטברים כשהם מביאים מימי הולדת או משלוחי מנות, אבל לא נראה לי שהם בכלל זוכרים את קיומם כי זו ממש לא אופציה אצלנו 

אצלינוהשם שלי

בבוקר אוכלים ופלים/ עוגיות/ ביסקוויטים.


בערב כולם אוכלים עוגה. לפעמים במקום עוגה יש אבטיח/ עוגיות/ גלידה).


במשך היום אני מרשה ממתק אחד. בדרך כלל אוכלים אחרי ארוחת צהריים.

אנחנו קונים שוקולדים, חטיפים קטנים, שלוקים, לפעמים מסטיקים. ולפעמים יש גם דברים שהילדים קיבלו בכל מיני מקומות.


בקיץ מידי פעם קונים ארטיקים שווים (הם לא מסתפקים בארטיק קרח), אבל שומרים לזמנים מיוחדים.


בשבתות הם מקבלים ממתקים בתפילות ילדים, תהילים וכד'.


אצלנו יש חטיפים קטניםניק חדש2

כמו ציטוס במבה וכאלה

לרוב אני מרשה אחד קטן ביום.

לא תמיד עולה דרישה.


כשיש חטיפים גדולים הם לא רגועים ורוצים כל הזמן.

אז אני נמנעת מלקנות.


בגדול אני לא בעד למנוע מהם לחלוטין. גדלתי בבית שמנעו מאיתנו וזה יצר לי אישיו סביב זה שעד עצם היום הזה משפיע עלי מאד.

היו תקופות אחרי שהפכתי עצמאית בקניות שלי שהייתי קונה ממתקים וחטיפים כמו מטורפת.

בכמויות. שיהיה לי.

אז לא רוצה שיגדלו ככה.


לגבי עוגה בשבת לא מגבילה אותם כל עוד זה אחרי אוכל.

עוגיות ובסקוויטים אני מסכימה אבל לא להיסחף. יש לי ילד שלא יודע לעצור ואז הוא מגיע לבחילה אז אני מזכירה לו.


הגדול בן 9 הקטן בן 4.5

אה ולגבי שלוקיםניק חדש2

אם הם קטנים דיי חופשי.

גדולים אני מסכימה אחד גדול ביום.

ארטיקים כנל. אחד ביום.

קרח.

ארטיקים מיוחדים במידה ויש זה בדכ לשבת.

אצלנואיך?איך?

מבחינתי ביסקוויטים, שלוקים, קןרנפלקס וכו זה ממתקים

אז קורנפלקבס יש בבית אבל אוכלים ממנו לעיתים רחוקות. לפעמים אם אין משהו אחר לוקחים בבוקר לגן

באמצע שבוע יש עוגיות ביתיות  (בריאות) די חופשי ואוכלים גם במבה אם רוצים

יש פירות רוב הזמן

בשבת יש הרבה עוגות, מעדנים, קצת ממתקים וכמה סוגי חטיפים (אבל מרשים רק אחד)

וכמובן יש גם את מה שמקבלים במסגרות ובבית כנסת

אצלנו יש ממתקים רק בשבת ואירועים מיוחדיםדרקונית ירוקה

מקבלים ממתק או עוגיה בהדלקת נרות, במנות אחרונות ובקידוש וזהו. יוצא 5 בערך במהלך השבת, כולל פרוסות עוגה.

בראש חודש מקבלים כריך עם שוקולד

אחר הצהריים מקבלים פירות. מידי פעם גם ביסקוויט או חופן בייגלה. בקיץ לפעמים פופייס מיד בחזרה מהגן

הם יודעים מצויין מתי מותר ולכן אין תסכול. ממתקים שמקבלים במהלך השבוע שומרים בקופסה שלהם שממנה הם בוחרים בשבת.

תודה רבה לכל מי שינתה!שקדי מרק

קוראת את הכל ונחשוב מה מתאים לנו..

אני לא הולכת איתם אף פעם למכולתאוהבת את השבתאחרונה

זה תמיד נגמר בעוגמת נפש..

השפע והמבחר ממש מאתגרים ומתישים את הנפש

מבינה אותם


אם הולכים זה רק אחרי שהחלטנו מראש מה קונים

..


משתדלת לדבר איתם על כל זה המון

שהמכולה מבלבלת

המפעלים רוצים שיקנו מהם כמה שיותר אז הם שמים הרבה פרסומות, הרבה צורות, הרבה חומרים מזיקים כדי למכר אותנו...


פעם הבת שלי הכינה דף עם מה הויטמינים של כל פרי וירק נותנים לנו, זה עזר לאיזה תקופה...


משתדלים להסביר הרבה שהחומרים המזיקים מקשים על הגוף ומפריעים לו לעבוד טוב. .


פעם הם שמעו מישהו מסביר על החשיבות לארוחה מאוזנת- שכל ארוחה תכיל פחמימות, חלבונים וויטמינים- ירקות, הוא הסביר טוב וזה עוזר להם להבין את החשיבות של תזונה...


הם גם שומעים הרבה מסע אל גוף האדם שהוא מסביר הרבה על גוף האדם ואיך האוכל משפיע על הגוף...

כמו לנו גם אצלם עוזר להבין את המשמעות וסיבת הדברים

..


והאמת הכי טוב שפשוט אין....

אולי יעניין אותך