תלוי מאוד בזוג. נכון שהוא לא סוחב את העובר תשעה חוד' וכו'. אבל הוא סוחב אותנו... זה לא יותר קל.

אפשר גם ללכת לקורס הכנה ללידה פרטי זוגי יחד ואז זה עוד יותר מחבר.

לקרוא ספר ביחד או את שבועות ההריון מה קורה כל שבוע.

תני לו להרגיש תנועות.

בקשי שיעשה עיסוי.

בהריון הראשון כמובן שבעלי בא איתי לכל הבדיקות. האמת שגם היינו זוג סטודנטים, והיה לו פנאי לבוא.

מאז יצא שהוא פחות ופחות בא. בהריון הקודם שהיה לי (האחרון לבינתיים...) הוא כבר לא בא בכלל, חוץ מבדיקה אחת שהיתה לי וגינאלית אצל רופא (זכר), והרגשתי שלבדיקה כזאת אני חייבת להביא איתי בעל, מפאת הצניעות. לכל שאר הבדיקות הוא לא הגיע - לא לסקירה, לא לאקו לב עוברי שהיה לנו, לא לייעוץ אצל יועצת גנטית שהיתה לנו.

אבל לא לחצתי עליו וגם לא ביקשתי ממנו (חוץ מהבדיקה הנ"ל), משום שהוא באמת עסוק. החיים שלנו כרגע סובבים סביב עבודה וילדים. ובזמן הבדיקות הייתי צריכה שהוא יהיה עם הילדים, או אם הבדיקה בבוקר, שיהיה בעבודה על-מנת שלא יחסרו לו שעות.

לא נורא, הבנתי שזו המציאות ולכן גם לא ציפיתי שיבוא.

גם לאחר הלידה, יוצא שבפועל התינוק הוא עדיין "שלי". אני מניקה, מקלחת, מטפלת וכו', והוא עסוק כולו בלהיות אבא ואמא לשאר הילדים, ותוך כדי כך גם לא להפסיד עבודה.

כמה זמן אחר-כך אני כבר מרגישה שלאט לאט הוא נהיה אבא גם של התינוק.

מעט מאד בדיקות הוא בא איתי. רק כשהיה משהו ממש קריטי.

תנועות, מדבר איתו וכאלה? ממש לא...

תנועות אחרי שהרגשתי בפעם הראשונה נתתי לו להרגיש.

שנינו מדברים לעוברון שבבטן.. 

אפילו בקשתי ממנו לקרוא קצת על הריון ותופעות הלוואי- ומאז שהוא קרא הוא הרבה יותר מבין אותי ותומך בי. אני חושבת שזה חשוב מאוד שהוא יהיה שותף.

שהחיים ידרשו מאיתנו יותר..

בטח הוא יהיה פחות נוכח בבדיקות,

אבל מבחינתי זה לא אומר המון,

כי השותפות האמיתית בעיניי היא ההתרגשות המשותפת, הציפייה המשותפת, השמחה..

כשאני חוזרת הביתה מיום לחוץ שהוא ישאל מה שלומי ומה שלום פיצפוצון שבבטן..

שילטף..

כל זה נראה לי ממש ממש שותפות מלאה.

אני חושבת שמטבעם של רוב הגברים הוא להתרגש- ויתכן כמונו אך לא מבטאים! זאת כמונו הנשים...

אני זוכרת שבהריון הראשון גם ציפיתי שבעלי יתרגש מהתנועות וכל הזמן ביקשתי שישים יד וירגיש- פעם ראשונה התרגש אח"כ שוב אח"כ פחות...

מה לעשות- אנחנו נושאות את התינוק ומתרגשות יותר מכל תזוזה קטנה כי זה בתוכנו...

בהריון השני הבנתי שאין לי ממה בכלל להעלב מזה שזה לא מרגש אותו להרגיש תנועות אך הרגשתי את הציפייה הגדולה שהיא של שנינו!!

לגבי הבדיקות- בהריון ראשון בא אתי לכל הבדיקות ובהריון השני לא...מה לעשות הוא סטודנט ושנינו מבינים שחבל שיפסיד לימודים בשביל זה...

הכל זה עניין של הבנה מצד שני הצדדים (כך אני חושבת)...

כל דבר מתעניין ובודק והופך עולמות כדי לבוא איתי כל פעם לרופא..לא מוותר על החוויה.

ואת האמת אני כל דבר משתפת אותו גם דברים קטנים..

כל לילה אנחנו מדברים על העוברים הקטנטנים שלנו ועל העתיד וכל מיני מחשבות..

פשוט חוויה מושלמת!!

מחזקת את דבריה של יפעת

צריך לשתף- במיוחד עם זה הריון ראשון והכל חדש לשניכם.

לשתף בבחילות לשתף בחוויות.

לשתף כשנעים וגם את הקשיים- לדוגמא אני עכשיו בסוף שמיני- ואני מרגישה בטטה, ממש כבדה גם קשה לי להתכופף וכדו' 

אז מלא פעמים אני מבקשת שיביא לי דברים ויתכופף במקומי להרים - וביחד עם זאת אני מתנצלת כי לפעמיים אני מרגישה ממש נצלנית כי אין לי כוח לזוז ואני מסבירה לו שממש קשה לי וכשמתכופפים יש צרבת וכו'- כך יש שיתוף והבנה .

אצלי בהריון הראשון בעלי הגיע נראה לי פעם אחת או פעמיים לרופאת נשים - כי כולי התרגשתי

ואחרי זה ובשאר ההריונות ממש לא- באמת שאין זמן להוריד על זה שעות עבודה וכו'

מה שכן - אני תמיד מראה את התמונות של האולטראסאונד ומתלהבת ומסבירה מה יש בתמונות.

טוב שיהיה ספר או מידע מהאינטרנט על גדילת העובר בשלבים שונים- לקרוא ביחד

נראה לי שזה ממש מחבר להבין מה קורה שם בפנים

וכמובן הכנה ללידה  ראשונה- עשיתי פרטי זוגי- זה ממש חשוב בעייני מאוד.

וכמובן לשאול אותו איך הוא מרגיש סה"כ הוא יהיה פתאום אבא

עיסויים- לבקש לפי הצורך,לא תמיד אפשר כל רגע עיסוי ולפעמים אפשר עיסוי קצר רק של כמה דקות

ולפעמים שווה לפנות זמן לעיסוי יותר ארוך.

כנ"ל לגבי התנועות- בהתחלה אנחנו מרגישות את התנועות ומתלהבות אבל בחוץ לא רואים ולא מרגישים- אז אני משתפת את 

בעלי בחוויה שאני מרגישה- כמו גלים/ פרפורי דג וכדו'.. בהמשך כשיש הרבה תזוזה המון פעמים אני מבקשת שירגיש כדי 

שיתחבר ויבין ולפעמים אני רק מתארת לו שהעובר רוקד סמבה

המון בהצלחה

ואפילו בסוף ההריון האחרון ( לפני שנה ו 9 ) הוא הגיע איתי כל שלושה ימים לביקורת... הוא פחד שיילדו אותי לפני הזמן

של כל בעל, וגם סוג של זוג, אצלי בעלי בתחילה לא הגיע לבדיקות כי הוא לא יכל והוא באמת לא כ"כ התחבר לפיצי, אבל כשהיתה בדיקה שהוא הגיע במקרה כי זה הסתדר לו והוא לקח אותי אז הוא ראה את האולטרא סאונד והוא כ"כ התלהב והוא גם הבין את הרופאה יותר ממני. ואז נפל לי האסימון והתחלתי לקבוע את זמן הבדיקות לשעות שיוכל למרות שלא תמיד זה היה לי נח כי קלטתי כמה זה חשוב ומחבר!

ועוד משהו, אני חושבת שצריך לתת לזמן לעשות את שלו !

אצלי בסוף ההריון הם כבר היו ממש חברים...

של אופי. אי אפשר להכריח אותו להיות מעורב אם הוא לא רוצה.

בעלי מברך לי את הבטן כל שבת אחרי הקידוש. חשוב לי שיהיה שותף, אז אני מכניסה אותו לזה. 

עד כמה שידו מגעת בדברים שתלויים בו. סוף סוף זה גם חלק מאותו הריון. בעבודות הבית, בקניות, ביקורים אצל הרופא, בליטוף, מגע וכו'. 

לא אני הפניתי אבל זה שיעור יפה ומענין של ד"ר מיכאל אבולעפיה. לא הספקתי עדיין להאזין אבל מתכננת בהקדם. 

למה למנוע דבר טוב מציבור שלם?

לערוץ  מאיר  אין רווחים מזה וכל מטרתו היא לזכות את הציבור.

ההתנהלות שלך היא על גבול הלא חוקית. 

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4812&cat_id=3978

אין לי הסבר להתנהגותך חוץ מאשר חשש לפרנסתך.

תראי, כוונתי הייתה להביא ידע ואור למשפחה היהודית. מה כוונתך? 

על מה שכתבת על הקישור שלי(והמנהלת מחקה) " זה וירוס לא להכנס" את תתנצלי ותסבירי.

אני היחידה פה שראתה מה שיוקטנה כתבה ומחכה להתנצלות שלה?

בעלי שותף כ"כ, לפעמים יותר ממני אפילו.. הוא מדבר עם התינוקי, הגיע איתי לרופאה וקרא המון חומר על היריון ולידה (ואני בשבוע 16..) אבל משיחות עם חברות הבנתי שאצל כל זוג זה שונה, א"א להכניס אותו בכוח,זה לא בריא לשניכם.

בטח שהבעל צריך לעזור ולהשתדל להיות שותף אבל חשוב להפנים שעד כמה שהוא מנסה להיות חלק ולהבין הוא אף פעם לא יצליח באמת להבין מה עובר עליך (תכל'ס, אנחנו בעצמנו לא תמיד מבינות מה עובר עלינו, לא?) אז צריך להתאזר בסבלנות ולגייס את כוחות ההבנה והאבה שלנו כדי לעבור את זה בלי כעס

היריון שמח ובריא

ובדרך תסביר להם מדוע פירסמת פה ללא תשלום.

ותשלם להם יפה על הפרסום..

יפעת, תמחקי את הפרסומת הזו...

אם היית נחה וחושבת

היית רואה שאני אדם פרטי ללא שום כוונת רווח.

ללא קשר למכון מאיר או מעביר השיעור.

כוונתי הייתה לפרסם מים חיים שיכולים לשנות חיים של אדם שעכשיו הוא עדיין עובר.

לתת לעובר,תינוק, ילד צינור חיים של אהבת אב.

לכבוד ל"ג בעומר ו24 אלף תלמידים 

תני בי אמון , מה אכפת לך?

כוונתי היית נקיה.

ואגב, את באמת חושבת שד"ר ברמה שלו ילכו לקושש לקוחות כאחת הקטנות בפורומים?

אינני יודע, אבל אני מניח שאין לו בעיות כאלו.

בכבוד רב

לא, כי יש לי עוד כמה הרצאות ממש מעניינות להפנות אליהן בהודעות. הרצאות שישנו את חיי כל מי שיאזין להן! בנושאים של תזונה, של החלמה מהמחלה, של חוכמת חיים... תן לי את המייל שלך אני אשלח לך מלאאאאאאא המלצות להרצאות מדהימות שישנו את חייך! אתה תודה לי על כל מייל שאני אשלח לך!!! אני אפנה אותך רק לדברים הכי טטובים ברשת תאמיייייןןןןן ליייייי!!!!!!!

הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא.

תעייני ב'כלי יקר' .

מחקר שערך בית הספר לרפואה ציבורית של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון, כמו שורה של מחקרים קודמים, הוכיח שקיים קשר הדוק בין צריכת חלב ומוצריו לבין התפתחות סרטן בבלוטת הערמונית. ככל שאנחנו שותים יותר חלב ואוכלים יותר מוצרי חלב – גדל הסיכוי שנפתח את הסרטן הזה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3522992,00.html

משלי ט7 : "יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ."

"עזבו את חבריכם הלצים, הרי כל מי שמנסה לייסר, למתוח ביקורת על אדם לץ,

מקבל ממנו קלון וביזיון, ומי שמנסה להוכיח אותו, נחשב בעיניו לרשע ובעל מום ".

יוסר - המנסה להטיף מוסר לאדם לץ (= ציניקן, המזלזל ולועג לחכמים), לא יצליח להוכיח אותו, אלא רק ייקח לעצמו קלון = בושה וביזיון, כי הלץ ילעג לו, יקלל ויבזה אותו;   המסקנה, כפי שנאמר בפסוק הבא, "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ" - אל תטרח להוכיח אנשים המזלזלים ובזים לאחרים.

וכך פסקו חז"ל: "אמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. רבי אבא אומר: חובה, שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך" (בבלי יבמות סה

כולנו מכירים את הסיטואציה: הנך פונה למישהו שעשה דבר שאינו כהוגן - דיבר לא יפה, או התנהג בצורה שאינה מכובדת. אתה מוכיח אותו בצורה ישירה אך מכובדת, והוא עונה לך בשיא החוצפה והזלזול, אפילו שאתה יותר גדול ממנו, הוא פשוט לא רואה אותך! אתה מזועזע! מדוע הוא מגיב בצורה כזו?!     בא שלמה המלך ע"ה, ומגלה לנו: גם אם ראית מעשה שגרם לך לזעזוע גדול, ואתה מרגיש שאתה חייב להגיב ולהעיר.. עליך לעצור את עצמך ולבחון מי עומד לפניך... - האם אתה חשוב בעיניו? האם העניין שאותו אתה בא לומר לו חשוב בעיניו? או שמא הוא חי בעולם מושגים שונה לחלוטין משלך.. השטויות אצלו במדרגה עליונה, והערכים האמיתיים אינם מעניינים אותו כלל... אם זהו המצב - אל תוכיח אותו בכלל!! תבלע, תתאפק, תנשוך את השפתיים ואל תאמר מילה... כל מילה שלך תגדיל אצלו את השנאה כלפיך, ואתה תשיג בדיוק את ההיפך.      זה יכול לקרות בבית עם הילדים, בבניין עם השכנים, ברחוב עם אנשים זרים... בכל המקרים האלו זכור את דבריו של שלמה המלך: אל תוכח לץ פן ישנאך..." (הרב רונן חזיזה)

סר קן רובינסון מציג טיעון משעשע ומרגש ביותר בזכות יצירתה של מערכת חינוך, אשר תטפח - ולא תדכא - את היצירתיות.

ההרצאה שצפו בה עשרות מליוני אנשים ברחבי העולם, עכשיו בתרגום לעברית 

מצחיק ומעורר השראה - לא להחמיץ!

http://www.ted.com/talks/lang/he/ken_robinson_says_schools_kill_creativity.html

בפורום הסמוך לימדו עליה זכות .היא העידה שהיא באה מרקע אחר

ולכן עניתי לה שם יותר בפירוט.

אולי גם אני יכולתי לראות את האירוע מעוד זווית?  אין לי בעלות על האמת.

תפלה קודם תפלה

ותצילנו מקנאת איש מרעהו, ולא יעלה קנאת אדם על ליבנו, ולא קנאתנו על אחרים.

אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם,

ושנדבר כל אחד את חבירו בדרך הישר והרצוי לפניך,

ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה.

ותחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך,

שיהא הכל נחת רוח אליך. וזה עקר כונתינו.

ואם אין לנו שכל לכוון את לבבנו אליך, אתה תלמדינו,

אשר נדע באמת כוונת רצונך הטוב.

ועל כל זאת מתחננים אנחנו לפניך, אל מלא רחמים,

שתקבל את תפילתנו ברחמים וברצון, אכי"ר.

נ.ב.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=48151&cat_id=4050

בתמצית :בפתרון קונפליקט מחפשים פתרון ענייני, מסתכלים קדימה. לא נכנסים לזריקת האשמות .

אשמח להסרת כל התגובות שלי בדיון הנ"ל.

לא רואה בהם תועלת כלשהי.

אשריך.

וכל זוג מחליט את זה עבורו. זה תלוי בגורמים רבים: אופי של אישה, אופי של בעל, חינוך שקיבל הבעל, חינוך שקיבלה האישה ועוד.

לפעמים אפילו יש מעורבות של אידיולוגיות, עד כמה שזה לא נשמע הזוי.

זה גם לא אומר על טיב הבעל: יש בעלים לא משהו שמאד מעורבים, ויש בעלים מאד טובים שלא נראים מעורבים.

ראיתי גבר שמרוטב הזדהות עם אישתו פיתח מה שנקרא "הריון מדומה": הוא חווה את כל התסמינים שחוותה אישתו ואף צמח לו הבטן. ראיתי בעלים שעד שראו את התינוק בעגלה הוא לא היה קיים עבורם. בשתי הדוגמאות שהבאתי מדובר בבעלים טובים שהפכו לאבות טובים, דרך אגב.

גם יכול ההזדהות והסבלנות שונה מאדם לאדם ומוגבלת בכל מקרה. אם כל יום את פוגשת את הבעל עם תלונות על כאבי גב - יכולת ההזדהות שלו עם הבעיה תלך ותפחת באופן טבעי. כמו גם הנכונות שלו להשתדל לעשות עם זה משהו. הרי כאב גב שלך ותלונות שלך עליו הפכו לשגרת היום. מה גם גברים בד"כ מאד מתעייפים מתלונות כאלה.

כדי לקבל יותר התייחסות לדברים יותר חשובים, נסי פחות לערב בדברים יותר שגרתיים ולהתמודד איתם בעצמך. ראי מאמר על כאב גב בהריון, מקווה שזה יעזור לך.

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

האמת שלא יודעת מה לעשות

מקליט העלה שהמנהלת עצמה מסיתה את המטפלות ולילד יצא של של אלים.

אגב, ידיים זה הרבה פעמים קריאה לעזרה.

בקשה לתשומת לב.

אותו דבר קרה לי עם רשימת אבא של שבת, הילד לא היה חודשיםםם.

הוצאתי באמצע שנה (בעקבות ההקלטות) ולא מצטערת לרגע.

ילד שלא נכנס לסבב אבא של שבת, זה ילד שמתעלמים ממנו.

הוא לא מרגיש שהוא לא בסבב, אבל זה סממן ורמז להתנהגות אחרת של המטפלות.

לא זוכרות אותו גם במקרים אחרים, הלב שלהן לא פנוי אליו.

לא חייבת להקשיב לי בכלל, כתבתי מניסיוני בלבד שהוא לא טוב.

מאז אני רק עם הקלטות.

בהצלחה מכל ליבי 

לק"י

מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...

בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.

לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

לק"י

זה תינוק....

הן צריכות בזמן אמת לתת מענה, למשל- לעשות איתו יחד "טובה" לילד שהוא הרביץ לו, לדאוג שיהיה קרוב אליהן בזמני משחק וכו'.

אני שוב מציעה לדבר עם המנהלת, ולבקש שהמדריכה תבוא לראות אותו, ואחר כך תדבר איתך.

יכול להיות שיש כן איך לעזור לו להתבטא.

אז אולי אין כינים?

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

לק"י

את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

לא שוטפת שיער

ומסרקת עם המסרק ככה

ואחר כך שוטפת

מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה 

היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.

אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

אבל כן תנצלי את הזמן שהקטנה ישנה, כדי לישון גם.

שעליו מקפידים באדיקות.

הכי טוב שזה יהיה חדר השינה שלכם - להקפיד שהוא יהיה תמיד סגור, בצורה כזו שהילדון לא יוכל להיכנס.

(אצלנו אם אנחנו שוכחים לסגור - אנחנו מגלים אחר כך מזכרות בכל הבית, שהקטנה פילחה מהחדר... אבל היא עוד יחסית סבירה - כשהתאומים היו בסביבות גיל שנתיים הם היו משאירים חורבן בחדר... היו חודרים אליו עם הבימבות שלהם, מקשקשים, הופכים דברים, ואז כשהייתי נכנסת ומגלה אותם - הם היו מיד עולים על הבימבות ובורחים משם כמו אופנוברים🤭)

זה מבאס ששאר הבית לא יהיה נקי ומסודר, אבל לפחות יהיה לך מקום לנוח בו...

שתחילת הריון זה זמן להרגלים חדשים... אולי זמן להביא עוזרת או משהו שתסדר, או שבעלך יעשה את זה.

ולגבי הילד- יש לו משחקים שמותאמים לגיל שלו, בסוג ובכמות?

אצלי כשהיה עודף משחקים, או כשהם היו מבולגנים מדי ולא כל אחד בקופסה משלו או לא מתאימים לגיל הילדה בילגנה הרבה יותר, וכשהמשחקים מותאמים משחקים הרבה יותר זמן ובכיף.

ואפשר גם לתת לו דברים להפוך שיתאימו לך- קופסה מלאה בחפצים גדולים, ארון של פסטות וכאלה נניח לי לא אכפת שהילדים יהפכו כי זה קל לסדר. כאלו דברים.

ואז את הולכת לטכנאית שזה מה שהיא עושה ואין לה מושג למה א צריכה את זה,

היא עושה בדיקה ומביאה לך תוצאות להביא לרופא,

ואז אין את הפדיחה..

אבל באמת שלא חושבת שיש מה להתפדח. הגיוני ונראלי שהם רגילים לקבל בקשות כאלה.

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.

מידה 2-2-