וכמה אחוז זה 2000/1000 ש"ח מכל עלות החתונה?
וזה מה שגב' שולי מועלם מתגאה?
וכמה אחוז זה 2000/1000 ש"ח מכל עלות החתונה?
וזה מה שגב' שולי מועלם מתגאה?
להתחיל להסביר להם לחסוך בעלויות אחרות.
לא בעלויות הדתיות
זה כלל ראשון בופרצת
ולא תמיד יש פנאי להסביר להם הכל מההתחלה באופן יסודי
מהעבודה ומה"חוזה" שלו. המועצה הדתית בסכום כסף שאתה (לא את - אני מדבר על המתחתן...) משלם אגרה על פתיחת תיק הנישואין, חייבת לספק לך רב בחינם לחופה - רב מטעמה, שהיא משלמת לו משכורת.
כמו כן, זה ממש לא חייב להיות חתונה רחוקה - יש גבול מרחק שרב צריך לנסוע, וגבול זמן.
ככה שזה לא ש"הרב לא מקבל כסף" - הרב כ-ן מקבל כסף, רק לא ממך, אלא מהמועצה הדתית, שלה אתה שילמת אגרת נישואין.
אם אתה רוצה רב אחר שיחתן אותך, רב ידוען או כל דבר אחר - מצד המועצה הדתית שתשלם לו מיליון שקל - זה משהו אחר. היא מחויבת לספק לך רב מטעמה, בחינם, אם אתה לא רוצה אותו ורוצה רב מסוים שדורש כסף - תשלם לו.
ככה שזה ממש לא "הרב לא ראוי לפרוטה" ממש לא.
לחילונים מאשר לדתיים, אבל קהל הבוחרים של שולי נמצא כמובן בבית היהודי שרובו דתיים אז היא רק מזכירה את זה שהיא יזמה את זה.
המהלך עצמו חשוב מאוד. הוא מוריד עוד קצת את הרתיעה שנוצרה לחילונים מחתונה דתית, ונותן גוון יותר מאיר לרבנות. כל זוג נוסף שיתחתן בחתונה דתית כשהחוק הזה עזר להחלטה להגיע - זה רווח נקי שלנו כעם יהודי.
כמו הבלנית..
הוציאו את העניין מפורפורציות..
הרב לאו לקח בזמנו 500 $ והוא נקרא בין ה רבנים.
זוג ממוצע מוציא סכומים עצומים על דברים הרבה יותר קטנים בחתונה
בכל אופן הנקודה אם זה נכון או לא
אלא שזה מצחיק הפרסומת שלה
אלא בקטע של הפרסומות של כל המועמדים שהיו ב'בשבע'(ליכוד ובית יהודי)
עדיין מסקרן אותי איך מירי רגב הצלחה להשכיח מכולם שהיא היתה הזנב של דן הראל בגירוש עד שאפלו חטפה בקבוק מים מלא שהיה אמור לפגוע בו.
כל זוג שמתחתן מוציא המוון כסף... וזה פשוט בדיחה פתאום להיתפס על המעט שמביאים לרב המקדש.
זה בדר"כ עלול לקרוא לאנשים כשמדובר במשו שקשור לדת...
כמו שמשלמים על עיצוב, על פרחים חיים, בלונים מתעופפים, כסא כלה עם אבני קריסטל
(שאגב אני לא נגד זה, זה כיף להשקיע בזה!! יום של פעם בחיים..)
אבל אנו צריכים ללמוד שכמו שמשלמים על הגשמי ולא חושבים פעמיים, כך לשלם לרב!
שבוע טוב
גם הוא בדיחה?
לשלם למוהל זה בסדר?
יש הרבה מחכמי הדורות שכתבו נגד זה, ואכן יש מוהלים שלא לוקחים כסף.
האם מוהל שלוקח כסף מחלל של שמיים?
אם יש נורמה שזה בסדר ובכל זאת נוצר חילול השם - זה בגלל עניינים שמסביב ולא בגלל עצם העניין.
זה כלל בכל מקום ולכל אחד.
מי שרוצה תירוצים יחפש אותם בנרות.
מי שלא תלוי איך יציגו את הענין..
כמו שאלעד אמר, שמתעסקים עם האנשים האלו מבינם את זה יותר
ואגב פתחתי סקר בפורום כן כמה עלות חתונה.
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t690341#7620956
וזה במגזר הדתי..
במגזר הלא דתי הסכומים עולים
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t690340#7634366
הרב מקבל כסף - לא ממך, אלא מהמועצה הדתית. זה חלק מהעבודה שלו. אם אתה רוצה רב אחר - תשלם. החופה חינם זה הרב שהמועצה צריכה לספק לך כחלק מהשירותים שאתה מקבל מהמדינה על כך ששילמת בין השאר אגרת נישואין, וכמובן - אתה אזרח משלם מיסים כמו כל אחד...
זה כמו שתגיד שהרופא שאני הולך אליו בקופת חולים לא שווה כסף כי אני לא משלם עליו... הרי זה מגוחך. אני לא משלם עליו כי אני משלם סכום מסויים לקופה ומקבל את כל השירותים בחינם כחלק מהחוק...
יש הגדרות איזה רב אתה מקבל ולאיזה מרחק רב צריך לנסוע - אתה לא יכול לקחת רב שגר בחיפה לחתונה בדימונה...אלא אתה תקבל רב לפי האיזור שאתה מתחתן בו. וזה רב שזה חלק מהמשכורת שלו, וכן, גם בשעות האלו.
אם אתה תרצה רב פרטי - כן. אתה תשלם כסף. אבל רב של המועצה - אתה לא משלם.
ולמה אתה לא יכול לשלם לאותו רב? כי הוא מקבל כבר משכורת מהמדינה וזה אסור על פי חוק. אם אתה רוצה, תוותר על הזכות שלך לקבל רב בחינם, ואז תפנה אפילו לאותו רב שיחתן אתך פרטי, אם הוא יכול חוקית, ותשלם לו (אבל לא בטוח שמותר לו חוקית אם הוא עובד של המועצה).
בקיצור - לא. רב כזה שהמועצה מספקת לא צריך לנסוע הרבה, יש הגדרות מאוד ברורות.
הזוג ל-א לוקח איזה רב שהוא רוצה בחינם. מה שנכלל ב"חוק חופות חינם" זה רב שהמועצה הדתית מחוייבת לספק לזוג במקרה שהוא רוצה, בלי שהזוג יצטרך לשלם עליו.
אם במקרה, נניח, הבן שלך מתחתן בשעה טובה ולא רוצה את הרב שהמועצה מציעה לו, אלא רוצה שהרב שלו מהישיבה יחתן אותו - ונניח שהרב מהישיבה מבקש כסף - אין איסור חוקי לשלם לו וגם לרב אין איסור חוקי לבקש כסף על כך.
הרב שהרבנות מחוייבת לספק, לא חייב להגיע לכל מקום אלא יש הגבלות.
זה עובדה ובקרוב בעזרת ה' אמצא את נוסח החוק ואפרסם אותו כאן כדי שתראי...
הרב הוא איש עסוק שמספק שירותי דת ,אם הזמינו אותו לשעה מסויימת ואחרו ובגלל זה הוא התעכב ללפי הספר היבש יש קנס
בדיוק כמו התזמורת
שעבר הפעם:
http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_ls2_298782.pdf
צריך לשים לב שם - השר הוא זה שמוסמך לקבוע את מכסת החופות המקסימלי שלאחריו רב לא יצטרך לערוך חופות באותו יום, או יקבל תשלום עליהן, וכן, את תחום העריכה - כלומר - הגבול עד אליו רב צריך לנסוע כדי לערוך חופה בחינם שכפי שהבנתי (לא מהחוק עצמו אלא מהתקנות) זה לא מרחק גדול כל כך. בנוסף, כמו שנכתב שם, זה רק רב עובד ציבור שמקבל משכורת מהמדינה/מעוצה דתית. כל רב אחר, או רב שבני הזוג לא מתחום השיפוט של המועצה הדתית שלו - יכול לדרוש תשלום בעבור חופות (אולי יש הגבלה, לא התברר לי סופית עדיין.)
ויש הבדל בסיסי בין רופא שאתה מגיע אילו בשעות שלו
לבין רב שמגיע אליך בשעות שלך(ואם החופה התעכבה ויש לו משהו אחר דחוף ככל שיהיה הוא לא יעזוב את המקום וילך..)
אדרבה אם יהיה חוק שצריך לקבוע שעה לחופה ועל כל חצי שעה איחור צריך לשלם X כסף לרב זה יהיה יותר יעיל..
או חוק שעל איחור בשכר מהמועצה הדתית רב יכול לשבות ולא לתת שירות כולל חופות..
וזה שהמצב לא כך מראה לך שרבנים הם נותני שרות מסוג אחר והיחס צריך להיות בהתאם..
בכל מקרה איך שנבחרי הציבור יתייחסו לזה כך הציבור יתייחס לזה.
משהו שהוא "צריך" לקבל. אף אחד לא יכול להכניס אותך לכלא אם לא נתת טיפ למלצרים - למלצר יש משכורת משלו, שהוא מקבל מהאולם, ואין שום חובה בחוק לתת טיפ.
ולא - הרב, יש הגדרות לאיזה מרחק הוא צריך לנסוע, אתה אומר איפה אתה מתחתן ועל פי זה מספקים לך רב מהאיזור שבו אתה מתחתן (ככל הנראה שיתופי פעולה בין מועצות דתיות...לא מבין בזה הרבה...)
לגבי שיתות - אין לי מושג. ייתכן בהחלט שרב שלא מקבל שכר יכול לשבות כמו כל עובד ציבור או עובד במגזר הפרטי במדינה - או לתבוע את המועצה בבית משפט.
אבל אין בעיה - מי שרוצה כל כך לשלם לרב באופן פרטי - אז שישלם כמה שהוא רוצה, שיזמין רב מטעמו וישלם הרבה כסף. יש כאלה שמספיק להם האגרה שהם שילמו לרישום לנישואין - ובזה הם גם מקבלים את הסטנדרט של המועצה - לרוב לא יהיה להם בזה כל כך בחירה של רבנים, כל מוועצה מקסימום תציע להם רב אחד או 2, לבחירה איזה רב...
עמית הלוי, לפי דעתי חבר הכנסת מספר 1, עם דעות אמיתיות וטובות בנושא הבטחון ועוד,
איך בדיוק בחוץ????? איך מישהו שם מישהו לפניו?????? לא ברור לא מובן
הבחירות האלה לליכוד הן ההוכחה לכך שאין שום ערך דמוקרטי בפריימריז, למרבה הצער. התערבויות זרות של כוחות שבכלל לא מצביעים ליכוד בשילוב עם תעמולת אינטרסים פנימיים.
בס"ד
מצד אחד, שמעתי מכמה וכמה במערכת הפוליטית עד כמה מדובר באדם מקצוען ועשה עבודה מטורפת בועדת חוץ וביטחון. מצד שני, לאור כל הקדנציה, כמעט ולא היה אפשר לשמוע על העשייה שלו.
שמונת אלפים חרדים נצפו אתמול כשהם משלשלים את הטפסים שלהם לקלפיות. אף אחד מהם לא יצביע למחל, ורק הגיעו להשפיע על הרכב הרשימה לכנסת.
ההוראות שקיבלו במפורש היו לדחוק את חובשי הכיפות הסרוגות למקומות לא ריאליים. וכך היה.
ההשלכות הקשות באמת, תהיינה על ניסיונות להרכיב את הקואליציה הבאה, אבל לא כאן המקום.
קלנר בחוץ, הלוי בחוץ, בוארון בחוץ...
שבהובלת נתניהו עובד עכשו על מתיחת פנים, ומשווק את עצמו כמפלגה חילונית תואמת ליברמן, אייזנקוט, בנט, ואולי גם גולן.
כדי לעשות איתם קואליציה.
הדתיים "המשיחיים" מפריעים ליעד שלו והוא מנפנף אותם בזה אחר זה.
בס"ד
בוארון שמונה רק לאחרונה למנהל השטח של המפלגה? קלנר? הלוי?
והתשובה, הוא אכל חצץ שהאכילו אותו "השותפים הטבעיים", וזה נמאס לו. האמת שלא היתה לו ברירה כי כל האחרים החרימו אותו.
אני לא יודע על מה נסמכים בהערכותיהם אלה שחושבים שהפעם זה יהיה אחרת.
לפי הסקרים של פילבר יש לו ממשלה על הקסקס- על הניר כמובן, אבל כאמור נתניהו לא מעוניין בעוד קואליציה כזו.
לכן אני מהמר גבוה שנלך לסיבוב בחירות נוסף.
בס"ד
אגב, מי שניסה לעשות לו פוש ולהחליף אותו היו ברקת, אילוז ואדלשטיין. בזכות הקש הזה, כהגדרתך, הוא השלים את הקדנציה. אין פה שום קשר לקלנר, הלוי או באורון.
שנתניהו רוצה להביא לליכוד במסגרת מתיחת פנים כאמור.
בהפוך על הפוך יתכן שהרחקתם ממקומות ריאליים תאותת לציבור הדתי לאומי שמפוזר בין 10 מפלגות, שהגיע הזמן לחשיבה פוליטית אחרת.
נחיה ונראה.
סיום קדנציה מלאה היה בפעם האחרונה לפני כ- 40 שנים, כי אף אחד בחוץ לא המתין עם הצעות אחרות לשותפות הקואליציוניות.
זהו.
הוא כנראה מקום 33
לפי הסקרים של פילבר הוא בפנים, לפחות בתור נורווגי
ושאתי עטיה (המזכירה של חיים כץ!) קיבלה מכה קשה. אולי לא ניצחת אבל לגמרי קשה.
עבד בשקט על דברים נכונים. אבל זה היה צפוי שהוא לא יבחר. נכנס בקושי דרך המחוזות (חיפה נדמה לי) ועכשיו לא היה לו סיכוי.
הוא נבחר בפעם הקודמת דרך מחוז ירושלים.
קלנר נבחר בחיפה
לשניהם לא היה סיכוי להיבחר שוב בכל מקרה. 4 שנים נתנו לנו. יפה.
רוב החכים הדתיים בליכוד עפו אחורה.
זה אומר משהו....
ואחכ יגידו כמה הם הכי קשורים לציבור הזה
(ולא ידעתי שהוא קשור לישיבה שם)
סילמן פעם קודמת שוריינה
אלדשטיין ואילוז בחרו לבד לעזוב
בוארון וקלנר התמודדו פעם קודמת בתור נציגי מחוז
לא חושב שצריך למהר להסיק מסקנות
הם רצו עכשיו ברשימה הארצית ונבחרו אי שם מאחורה גם אם זה אחרי השיריונים.
אם לליכודניקים ולליכוד היה חשוב מייצוג הולם גם לציבור הדתי היו מצביעים להם יותר.
ברור שעוד רגע יתחילו כל המודעות כמה הם ככה מחוברים לציבור הדתי והכי מייצגים אותו רק שבפועל הנציגים הדתיים אי שם מאחור
היום יש לליכוד 44 ח"כים ושרים, והוא נבחר למקום 33
הסיכוי הפעם לשכפל את זה אינו גבוה במיוחד.
יש לו סיכוי. אחרת, לא.
עמית הלוי שייך לסוג הראשון.
חסר לו קצת התככנות והצדדים הפחות יפים בפוליטיקה
… כאחד שהשתתף במלחמת שלום הגליל (לא בקרב סולטן יעקב) וכבר אז הבין שהליכוד לא יודע לנהל מלחמה, הנה תזכורת בהחזרת גופתו של יהודה כץ לפני הבחירות לעובדה הזאת שלא השתנת.
דחילאק, היום הזה הוא הוכחה לכך שבשונה מכל מדינה בעולם, מדינת ישראל לעולם לא מפקירה את אנשיה.
מדינת ישראל (בהנהגה הזאת, שאתה כל הזמן מחרף ומגדף) - משקיעה הון עתק בכסף ובמאמץ כולל לקיחת סיכונים, וגם אם הדרך ארוכה, קרוב ליובל שנים - ימשיכו עד שיצליחו.
נכון שבניגוד לממשלות שמאל, שכשהן יוצאות למלחמה הימין מתעלה מעל הפוליטיקה ותומך, כשממשלות הליכוד יוצאות למלחמה, שמאלנים כמוך לא מסוגלים להתעלות לגודל השעה, אפילו ביום כזה שמוחזר לקבר ישראל לוחם לו חיכינו - והממשלה במקביל לניהול המלחמה, צריכה גם להחזיק מול מקטרגים מבית...
… עם האובססיה הזאת! במלחמת יום כיפור היה מחדל בהתחלה ולמרות שהתעשתנו הממשלה סבלה בקורת קשה בלי קשר לימין או שמאל. מספיק עם הפירוד .
או אחרת?!
אין מראות באוסטרליה?
בדיוק בהקשר שבו הממשלה ראויה לכל שבח.
…זה רק מחזיר אנשים לנסיבות הקרב בפרט וכל המערכה בכלל.
ראוי לשבח את מדינת ישראל: צה"ל, גופי המודיעין וכמובילת המאמצים - הממשלה, על זה שלא מניחים וגם אם המאמצים לוקחים כמעט יובל ואף אחד מהעוסקים במלאכה היום לא היה בתפקידו אז, ממשיכים עד שמצליחים.
… אני פשוט מדגיש את הלומיאליות במקרה הטוב שהובילה לקרב בסולטן יעקב בפרט ובכל המערכה בכלל אז אם יש לך השגות על מה שאמרתי על זה תגיב.
תנצל כל אירוע, עם או בלי קשר (וגם במקרה הזה, שאתה לגמרי לוקח אירוע שעליו צריך לשבח את הממשלה) על מנת לתקוף את 'ממשלת הימין'.
לא יודע מה זה 'ימין' אצלך, אולי כמו שהחורף והקיץ הפוכים אצלך, גם הימין והשמאל.
בפועל לקחת אירוע שעליו ספציפית אפילו מתוך דבריך היה נראה שאתה מבין שצריך לשבח את הממשלה - ובאקרובטיקה לוליינית, דחפת לזה ביקורת.
כשתתחיל להיות ענייני, כשתדע להגיד מילה טובה כשמגיע - נוכל להתחיל להתייחס לביקורות שלך ברצינות. כל עוד שאתה בייחס לממשלה "רק רע כל היום" עם קשר ובלי - אין שום טעם להתייחס להשפרצת הביקורת האובססיבית שלך.
כדי שיוכלו לטוס לאומן.
ניחוש שלי: חלק מהצעירים ישלימו את ההליך בסוף. ברגע שהם התחילו ויש עליהם מידע יהיה אפשר לעשות כל מיני דברים מעניינים.
במיוחד אם זה לא כולל לעבור בכלא הצבאי קודם.
שאומן יותר חשוב להם מאי גיוס/ כלא צבאי
הם יודעים שמשחק עם הצבא זה משחק מסוכן
אולי אפשר גם לעשות שת"פ צבאי עם אוקראינה ולגייס אותם לגדודים עבריים חרדיים בצבא אוקראינה (בתמורה לסיוע בתחום הכטב"מים).
גם בסופו של דבר מה כבר ההבדל בין ביבי לזלנסקי, שניהם יהודים חילונים אמיצים.
גם צבא אוקראינה פשוט רוצה לוחמים, ולא מעניין אותו לפרגרס אותם.
אז לסיכום כל הצדדים מרוויחים.
הוא הולך על הראש של גוטליב ושל מאי גולן, ועל הראש של פעילת הימין אסנת זוהר. שלושתן חשודות בעיניו באמפתיה לאיתמר בן גביר.
נתניהו שמתמודד על הקדנציה האחרונה שלו רוצה ממשלת אחדות רחבה, כך לדבריו, מן הסתם ללא עוצמה יהודית, ציונות דתית, ובבצ'יקים שמרגיזים את יאיר גולן ויאיר לפיד.
בנסיבות אלה אני לא רואה איך הוא מרכיב את הממשלה הבאה. הוא רוצה את גולן ולפיד אבל הם לא רוצים אותו.
במקרה הטוב ינתן האות לחמישה סיבובי בחירות נוספים.
אם זה מה שצריך כדי שהמחרימים יקבלו שגל
וזה מה שיציל אותנו מהימין שמימין לימין?
זה יציל גם מהשמאל שמשמאל לשמאל.
המחרימים למיניהם הם אלה שמעודדים הליכה לקצוות. הם אלה שיוצרים את הקצוות בפועל. מאיפה הקצה מקבל כוח אם לא מהידיעה שהחלק היחסי שלו גדל?
אבל אם לא תהיה לו ברירה הוא יקים ממשלת ימין (בהנחה כמובן שהימין ינצח)
כך היה גם אצל בגין, שמיר ושרון.
תמיד הם מרגישים צורך ב'כנף שמאל' או בתור 'הכשר', או בשביל לתרץ את כל החולשות של עצמם.
תמיד היתה לו זליגה שמאלה
אולי שמיר יכול להיות יוצא דופן
גם לא בטוח
מה זה 'ימין אמיתי', הרי אם הוא היה בראש של המפלגות שמימין לו, הן היו מתייתרות. כמובן, יש את הציר התורני.
אבל מעבר לכך, כדי שתהיה ממשלת 'ליכוד' ולא (במושגים של פעם, כדי לנטרל את הדיון הדתי) ממשלת 'התחיה' או 'מולדת' - שמיר היה צריך 'כנף שמאל'.
בגין שמיר שרון ונתניהו
לא בכדי שואף נתניהו לממשלה רחבה אם ישאר רלוונטי בתום ספירת הקולות בעוד כחודשיים וחצי.
קואליצית 64 התחילה ברגל שמאל. הסכינאי סמוטריץ' שסיים עם 7 מנדטים לא דרש ראשות ממשלה כמו מורו ורבו הנוכל, אבל לא דרש רחוק מזה, והמריץ את כל המועמדות האחרות להעלות את רף הדישות לגבהים מפחידים.
המשא ומתן הקואליציוני שהיה אמור להסתיים בתוך יומיים על בסיס שבת אחים גם יחד, הסתיים כעבור חודשיים, ביום האחרון שלפני העברת המנדט אל השמאל.
במהלך הקדנציה, מספר הפעמים שהממשלה נאלצה למשוך חוקים שהונחו על שולחן הכנסת, לא יספר מרוב.
בסופו של יום השלימה הממשלה את ימיה, כי לאף אחד מהניצים לא היה באמת לאן ללכת. זאת האמת הצרופה.
בסופו של יום, כל השותפות הקואליציונות מתייצבות לאמון נוסף של הבוחרים מעמדה של חולשה אלקטוראלית מובנית, למעט עוצמה יהודית, וגם זה נמצא בצריך עיון.
נתניהו שמדבר כאמור על ממשלה רחבה קורא את המפה טוב יותר מאחרים. התרחישים שהוא רואה לנגד עיניו הם ממשלת רוטציה, וסיבובי בחירות נוספים בין אחד לחמש.
נכון לעכשו, ובדגש על עכשו, קואליצית ימין מלא מלא אינה ריאלית אפילו מתמטית, למעט הנביא פילבר שחושב אחרת.
אגב פילבר, גם אם יהיו 62 מנדטים, כשיטתו, הפערים למפרע הם כל כך גדולים, מה שמחזיר את נתניהו ואותנו לאופצית הממשלה הרחבה.
הקואליציה הזאת עשתה הרבה יותר דברים טובים מכל קואליציה אחרת של נתניהו
כל שאר השותפות ובעיקר כל חברי הליכוד, דרשו מעל ומעבר. אבל איתן גיל ימציא קונספירציה, שהכל בגלל סמוטריץ' ועזבו עובדות.
אין הכחשה ממך שהקואליציה היוצאת האכילה את נתניהו מרורים, כל שותפה עשתה זאת בתורה, וגם אופוזיציה פנימית היתה לו. גלנט, ביתן, דלל, אדלשטיין, דנינו, והרשימה ארוכה.
נדרשה ממנו אקרובטיקה לא פשוטה כדי לא לפזר את הכנסת בטרם זמנה, ומנוי וגמור עימו שלא עוד.
ממש לא 'בגלל סמוטריץ' כל האחרים העלו מחירים', נדאה, שקר. לא קשור לסמוטריץ' ואף אחד לא גנב.
אכן, כולם בתוך הליכוד ומחוצה לו, בקדנציה הזאת ובקדנציות קודמות הרבה לפני שסמוטריץ' היה בעסק - כולם משתדלים למקסם את הכח. כולם משתדלים - בצדק גמור, הם נבחרו לקדם מדיניות כזאת או אחרת והיכולת לקדם אותה תלויה בעמדה בקואליציה.
כך עובד מו"מ ובסוף עוצרים באמצע. מי שלא מתאים לו - שלא יכנס לפוליטיקה.
האובססיה שלך לסמוטריץ', שגורמת לך לראות כל מהלך פוליטי רגיל, של כולם, תמיד - כאילו סמוטריץ' גרם לו, צריכה התייחסות מקצועית.
תגיד עכשיו, עם יד על הלב - היו את הפנים ליכוד - סיפור אחד.
והיה סיפור שני - בן גביר שסבב אחרי סבב הפר את המשמעת הקואליציונית ואז בעסקה השניה 'פרש' כשהוא מבין שזה עלול להרוס את המבצע המתוכנן באירן והמציא את השיטה שהוא לא מחוייב, אבל הקואליציה מחוייבת לו. החרדים ראו כי טוב ואמצו את השיטה.
המפלגה היחידה שלא הפרה את המשמעת הקואליציונית ולא 'פרשה' כשממשיכה להנות מכל השליטה, זו הציונות הדתית. בתור אחד שמאוד מקנא לשלום בית מהקואליציה, אפשר לצפות ממך למילת הערכה...
אתה מתקן: "כולם גנבים חוץ ממני...".
בסדר, גם אם תוציא את עצמך (= את סמוטריץ') מהכלל, נראה שאין מחלוקת שכל האחרים מיררו את החיים, ולסרט הזה נתניהו שואף שלא לחזור.
טבעם של בני אדם שזוכרים את הדברים הרעים ושוכחים את הטובים. ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו. הממשלה היוצאת עשתה המון דברים טובים, אבל עשתה גם כמה דברים רעים, בעיקר בתחום יחסי אנוש והבין מפלגתי, ואותם לא יכול ולא רוצה נתניהו לשכוח.
האירוע המרכזי של המשא ומתן הקואליציוני הקודם שווק לציבור כמיקסום כופתאות נישתי, כאשר בפועל ראינו גועל נפש ואובססיה של כל השותפות בפוטנציה לדרוס את השותפות האחרות. די להזכיר שכל אימת שמפלגה כלשהי דרשה תיק כלשהו, קפצו כל האחרות ודרשו את אותו התיק, ובינתיים עבר עוד שבוע ועוד שבוע, ורווח נקי לאופוזיציה להתארגן להבערת המדינה, וכך היה.
כך ואחרת, שבועיים לפני הגשת הרשימות עומד נתניהו מול המראה, ואומר לעצמו: "השותפים הטבעיים" שלי לא למדו כלום, ולכן נכון לעכשו, גם עכשו, קואליציה עם איזנקוט נמצאת בעדיפות.
חודש אלול מכוון לחשבונות נפש בין אדם למקום ובין איש לחברו, והגיע הזמן להרחיב לחשבונות נפש ביחסים שבין מפלגות.
הנסיון שלך להתחיל את ההיסטוריה מהקדנציה הנוכחית, מביך. היום יש גוגל, מוזמן לדפדף לכתבות מכל מו"מ קואליציוני, תמיד הוא נראה כך. לרבין מייחסים את האמירה על *מו"מ גועליציוני*.
אם אתה חוזר למו"מ, זה ממש לא גנבים. כל שיח ה'כופתאות' שלך בז לתפקידם של נציגי הציבור. אתה לגמרי משתף פעולה עם הגישה שהפקידות והתשקורת מנסים להזריק לנו לתודעה, כביכול הפוליטיקאים הם חזירים שחומדים כח וכסף.
נציגי הציבור נשלחו ע"י בוחריהם לקדם מדיניות. התפקידים הם הדרך לקדם אותה. ממילא הדבר הסביר וההגיוני הוא שכל אחד יתאמץ למקסם את הכח שהמצביעים נתנו לו.
עם הוודע תוצאות הבחירות הציע נתניהו לשותפות להשביע ממשלה מהיום למחר, ואחר כך לחלק כופתאות על בסיס הוגן ומוסרי. ש"ס היתה ראשונה להסכים, ומיד אחריה הסכימה יהדות התורה, וכשהגיע לסמוטריץ' התשובה היתה לא!!! לא זו אף זו, סמוטריץ' לגלג על בן גביר שלא שלל על הסף, והאשים אותו בחובבנות פוליטית. הארכיון זוכר הכל, ונתניהו נעזר בו מפעם לפעם...
סמוטריץ' דרש עד יותר מחצי המלכות, ובעקבותיו העלתה יהדות התורה דרישה להשוואת כופתאות עם סמוטריץ', מן הטעם של מספר מנדטים זהה. לקרקס המלוכלך הזה הצטרפו האחרות והוא הסתיים ביום האחרון של המנדט של נתניהו.
הניסיון שלך להשכיח את העבר הלא רחוק הוא פאתטי, נלעג, ומעורר רחמים.
שאלה לסיום: האם במסגרת הפקת לקחים מתבקשת יכול שכל השותפות בפוטנציה יתכנסו יחד במהלך השבוע הבא ויחלקו ביניהן את עור הדוב בטרם ניצוד. ספוילר: לא יקום ולא יהיה.
יובל נאמן וגאולה כהן מתהפכים כל אחד בקברו.
שלא באות לא טוב
תסביר לי מה המובן בעברית?
האם איזנקוט היה כל כך נאיבי?
בסרטון שהפיץ לאחרונה ינון מגל, משחזר יאיר גולן שיחה שקיים עם גדי איזנקוט בתקופת ההתנתקות. לפי גולן, איזנקוט אמר לו על הפלסטינים:
"הם פשוט ישבו על הטריבונה, ימחאו לנו כפיים ויהיה לך משעמם".
לפני שנצלול לפרשנות, הנה תמליל דבריו המדויק של יאיר גולן (מתוך הסרטון):
ינון מגל Yinon Magal (@YinonMagal) on X
> "החלפתי את גדי אייזנקוט כמפקד איו"ש, וגדי אמר לי: 'שמע, הולך להיות מאוד משעמם'.
> שאלתי אותו: 'למה אתה חושב ככה?'
> הוא ענה לי: 'הפלסטינים רואים שאנחנו למעשה חוזרים לגבולות 67' מרצוננו החופשי. הם פשוט ישבו על הטריבונה, ימחאו לנו כפיים, ויהיה לך משעמם כי לא יהיה כלום.'
> והאמת היא, כמו שהסתיימה ההתנתקות — החל גל טרור בצפון השומרון, ואני מצאתי את עצמי בשנתיים האחרונות מתעסק בסיום האינתיפאדה השנייה. אחרי ההתנתקות התעורר טרור בצפון השומרון."
>
האם איזנקוט באמת האמין למה שאמר?
התגובה הבלתי נמנעת למשמע הדברים היא תפיסת ראש בתימהון: איך קצין בכיר כאיזנקוט היה מסוגל להפגין נאיביות כה תהומית? בפרט לאחר שכולנו חווינו את הניפוץ של אשליות הסכמי אוסלו והנסיגה מלבנון.
אולם, ייתכן שהאמת מורכבת בהרבה, וראוי לבחון אותה מזווית שונה:
איזנקוט לא היה תמים. הוא הבין מצוין לאן הדברים מובילים.
הסבר חלופי: ציניות קצינים מול אטימות לניואנסים
איזנקוט הבין היטב את גודל הפיאסקו והאסון שבדרך. דבריו לא נאמרו מתוך תמימות, אלא כביטוי של הומור שחור, סרקזם וציניות.
מי שלא זיהה את הציניות הזו היה יאיר גולן — שבאותה עת לא ניחן, בלשון המעטה, ברגישות יתר לניואנסים או ביכולת מזהירה לקרוא את המפה — ולקח את הדברים פשוטם כמשמעם.
אם כך, למה לא לומר את האמת בגלוי?
פה צפה שאלת המיליון דולר: אם איזנקוט אכן הבין שההתנתקות היא אסון, מדוע בחר להסתתר מאחורי רמזים סרקסטיים במקום להציע עמדה פיקודית וציבורית אמיצה?
* מכבש הלחצים התקשורתי: באותם ימים, הממסד והתקשורת "אתרגו" את תוכנית ההתנתקות באופן מוחלט. כל קול ביקורתי או מתנגד סומן מיד, עבר שיימינג ציבורי והוצג כקיצוני, מסוכן והזוי.
* ההקבלה המבהילה לימינו: קל לזהות את הדמיון המצמרר למציאות הנוכחית — שבה כל מי שמציבי סימני שאלה מול עסקאות מסוכנות או שהיה מעז לחשוב אחרת מהנרטיב השולט בסוגיית החטופים, נתקל במתקפה תקשורתית חסרת רחמים שקטלגה אותו כ"אויב העם".
השורש הרוחני: מנטליות של גלות
הפחד לומר את האמת הפשוטה והצורך להתכסות במסיכות של רמזים, מעידים כאלף עדים על המצב הרוחני והמנטלי שבו שרויים בני עמנו. זוהי התנהלות של מנטליות גלותית, בדיוק כפי שנבאו פסוקי התוכחה:
> "וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף..." (ויקרא כ"ו, ל"ו)
> "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן..." (ויקרא כ"ו, ל"ז)
>
כאשר מנהיגים וקצינים בכירים חוששים להשמיע אמת אסטרטגית ברורה רק בשל צלה של ביקורת תקשורתית — זוהי התגלמותה המזוקקת של תסמונת "העלה הנידף" והרדיפה העצמית של חושך הגלות.

על פי החוק, אין חובה בדין להקים ועדת חקירה כלשהי, והדבר מסור לחלוטין לשיקול דעת הממשלה. מנגד, מבקר המדינה מחויב על פי חוק לבקר את כלל מוסדות המדינה. משכך, מוטלת הייתה עליו החובה להמשיך בביקורת אירועי ה-7 באוקטובר, כל עוד לא הוקמה ועדת חקירה.
בג"ץ קיבל את העתירה נגד בדיקת המבקר בטיעון כי מכיוון שצפויה לקום בקרוב ועדת חקירה – בין אם ממשלתית, לאומית, ממלכתית או כל סוג אחר – על המבקר להקפיא את בדיקתו לעת עתה.
אולם, משעה שהקמת ועדת החקירה נדחתה לאחר הקמת הממשלה החדשה (תהליך שעשוי להימשך כחצי שנה), מן הראוי שמבקר המדינה ישוב באופן מיידי לבדיקת הנושא. הדבר מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהמבקר כבר החל בעבודתו ואף עסק בזה כשנתיים.
כשתקום בסופו של דבר ועדת חקירה מטעם הממשלה, בג"ץ או כל גוף מוסמך אחר, עומדת לזכותה הבחירה להסתמך על חומרי המבקר ולהמשיך מהנקודה שבה עצר, או להתחיל את חקירתה מחדש.