כולם רוצים לצאת טוב בתקשורת, לכן הם דופקים את בן ארי, כדי לא לצאת קיצוניים כביכול.
ובן ארי בהחלט מחמיא כשצריך: הוא החמיא לשטבון כשהצביע נגד חוק הגיוס, הוא החמיא לפייגלין כשהצביע נגד התקציב והוא החמיא לראש עיריית אשקלון כשהגן על חיי הילדים בעירו בזמן שבנט דאג דווקא לגנות אותו.
אבל בכלל אתה מדבר רק על פוליטיקאים, כאילו כל העולם זה הפוליטיקאים. בן ארי תומך ומסייע בלי הרף להרבה אזרחים שפועלים בצורה נכונה: הוא ניהל מאבק למען ספיר סבח ולמען דוד הנחלאווי  ולמען שלום אייזנר ולמען חייל המג"ב שיושב בכלא על שירה במחבל. כל האנשים האלה לא ממש זכו לתמיכה מצד הפוליטיקאים שהזכרת, ואולי זה יכול לענות על שאלתך.

לו היה עובד ברצינות במשך השנתיים האחרונות להערכתי הוא לא היה צריך להתחנן ולהצטעק ולכלות את כל כוחו עוד לפני כניסתו (או לא) לכנסת.

לא נעים לי לראות אדם שאני כ"כ מעריך מתנהג כפי שהוא מתנהג,

אפילו אם סינדלו אותו באופן זה או אחר

נכון להיום אין לאף גורם, רשמי או שאינו רשמי, מושג כמה אוהדים יש לבן ארי.

לו ירוץ באופן עצמאי הוא יוכל לקבל (בהערכה גסה) בין 20 אלף ל80 אלף קולות, והפער הזה בלתי נסבל מבחינת כל מי שמעוניין בו, שלא לדבר על האופי הצעקני והמתלהם שהוא יגרור עימו לתדמית המפלגה, למרבה הצער.

וכיום אלדד לא תומך אוטומטית בעוצמה, לפי מאמר שלו שקראתי.

ואתה הר לא יכול לקבוע שכל הכמעט שני מנדטים של אז, הצביעו רק בגלל בן ארי - בטוח יש שם כאלו שהצביעו בגלל שאלדד היה שם.

יש לי הערכה שלו ניתן היה תאורטית לעשות את החישוב הזה, היית מגלה שיותר קולות של מפחדי אחוז החסימה יתווספו מאשר כמות הקולות שירדו ממחנה אלדד.
(בנקודה הזאת אזכיר שאלדד כרגע לא משויך לאף מפלגה, כך שלא מן הנמנע שחלק מתומכיו בבחירות שעברו יצביעו לבן ארי גם הפעם).

וחוץ מזה, זה לא שידור חוזר. יש הרבה אנשים שהצביעו פעם קודמת לבנט והיום מאוכזבים ממנו ויצביעו לבן ארי.
נוסף על כך, האוכלוסייה השתנתה בשנתיים האלה (אנשים נפטרו וצעירים שלא יכלו להצביע פעם קודמת יכולים הפעם להצביע).

לדעתי היא לא הוסיפה לו הרבה.

והאופי עליו אתה מדבר הוא סטיגמה של התקשורת. מי שמכיר את בן ארי יודע על אופיו האמיתי.
לא מנהלים דברים לפי סטיגמות של התקשורת שעושה לבן ארי דה-לגיטימציה.

ב. זה לא משנה מי גרם לתמיד הזו. כל עוד היא קיימת הוא בבעיה.

כמה ישי לבד (ללא ש"ס) שווה? כמה שטבון לבד (ללא הבית היהודי) שווה?
כמה שווים שניהם ביחד?(אולי מצביעים של אחד מהשניים לא יצביעו לאיחוד בין שניהם?)
אני לא מבין איך זה יותר קל.

"רצים בכל מקרה" זה דבר מאוד הגיוני.
הרי אין למצביעים של עוצמה יהודית שום מפלגה אחרת להצביע לה.
בן ארי מייצג קו אידיאולוגי ומעשי שאף אחד אחר לא מייצג.
לו ניתן היה לדעת לפני הבחירות אם יש סיכוי לעבור את אחוז החסימה או לא אז אולי היה עניין לפרוש במידה ואי אפשר לעבור את אחוז החסימה, אך תכל'ס אין דרך לדעת לפני.
פעמים רבות (כמו בפעם הקודמת) בן ארי לא עובר בגלל שאנשים מקשיבים להפחדות על אחוז החסימה וגורמים להפחדות להתגשם. הרי תכל'ס יכול להיות שיש לבן ארי 8 מנדטים אבל בסופו של דבר הוא לא יעבור את אחוז החסימה כי כולם יפחדו להצביע לו כי הם לא ידעו שהם 8 מנדטים.
הסקרים זה קשקוש מוחלט שפעמים רבות הוכח כמה הוא עשוי לטעות. מדגם לא בהכרח מייצג.
אם אתה דתי זה אומר שאתה מייצג את האוכלוסייה הדתית? ואם אתה גר בתל אביב זה אומר שאתה מייצג את התל אביבים? ואם אתה בן 30 זה אומר שאתה מייצג את בני ה-30? ואם אתה תל אביבי דתי ובן 30 זה אומר שאתה מייצג את התל אביביים הדתיים בני ה-30? זה רק מדגם של כמה מאות, או מקסימום אלפי אנשים, זה לא יכול להיות ייצוג מדויק של אוכלוסייה של מעל ל-8,000,000 איש. ועוד לא הזכרתי את עיוותי התוצאות והורדת עוצמה יהודית מהאופציות ואת אחוז סטיית התקן שגבוה מאחוז החסימה ואת כמות המתלבטים הגבוה שמחליטים למי להצביע רק ביום הבחירות.
לא מקבלים החלטות על פי סקרים.

אז אתה יכול לדמיין כאילו יש לך פנס ואתה רואה, אבל זה לא נכון.
במילים אחרות: בן ארי לא עוצם עיניים, אין פשוט דרך לראות את המציאות עד הבחירות עצמם.
להפך: סגידה לסקרים זו הליכה עיוורת אחרי מכוני הסקרים שרוצים לנהל לנו את החיים.

אתה טוען "אני החלטתי שכל מה שאתה מגיב זה או שקר או ששמעת זאת רק ממנו - עכשיו תגיד לי אם זה לא הליכה עיוורת?"
אתה יודע שאני יכול לומר אותו דבר עליך.

ולא רק שאינם הוכחו כלל, אלא אף סותרים דברים שבן ארי אמר מפורשות וגם עשה בפועל.
אתה רוצה שאאמין לדיווח שלך שלא ראיתי אזכור עליו בשום מקום חוץ מבהודעה שלך?
אין לי בעיה שתביא ביקורת על בן ארי, אני מוכן להתעמת איתה, אבל אתה מביע "ידיעה" שלא ראיתי שום דבר עליה בשום מקום כלל ואתה מסרב להביא ראיות לדבריך. אז איך אתה רוצה שאתייחס לטענה כזאת?
ולגבי ה"חוסר סיכויים" אתה יודע בדיוק כמוני שעד הבחירות אין שום דרך לדעת כלום בוודאות. זו עובדה. וזה שהיו הרבה מאוד הפתעות בהם מפלגות זכו לכמות מנדטים רחוקה לחלוטין ממה שניבאו הסקרים זו גם עובדה (ראה ערך: יש עתיד והגמלאים).
אתה בורח מהתמודדות עם מה שאני כותב ע"י הטענה שכל דבר שהוא נגד בן ארי אנו מיד הופכים לשקר. זה ממש לא נכון. אם תוכיח את הטענה שלך על כך שהוצע לעוצמה יהודית מקום 4 רק למישהו שאינו בן ארי ועוצמה יהודית סירבו, אפשר יהיה לדון על העניין. אבל אפילו לא הבאת קישור לכתבה באינטרנט. בשיא הרצינות אני אומר לך שהמקום היחיד בו שמעתי על ה"ידיעה" הזאת זה אצלך. זה לא בהכרח אומר שזה שקר, אבל אי אפשר לדון על משהו שאין לו אפילו בדיל קטן של ראיות או מקור.

א. נוספו הרבה מאוד מצביעים ממאוכזבי בנט.
ב. יש הרבה שלא הצביעו פעם קודמת כי חששו שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה ובסופו של דבר גילו שהיא הייתה קרובה מאוד ובגללם היא לא עברה ולכן הפעם הם למדו לקח והם יצביעו לבן ארי כדי לחזק אותו.
ג. האוכלוסייה השתנתה: אנשים מתו וצעירים שלא היו בעלי זכות הצבעה כן יצביעו הפעם. תוסיף על זה את העולים והיורדים מהארץ.  
ד. המציאות השתנתה. הממשלה האחרונה הרגיזה הרבה מאוד ימניים שרוצים להצביע למפלגת ימין שלא הייתה חלק מהממשלה הרעה האחרונה. זה אומר או ישי או בן ארי. בעז"ה יהיה בסוף איחוד, אני מקווה. אך אם לא יהיה איחוד סביר שהמתלבטים בין ישי לבן ארי יבחרו בבן ארי אחרי שכולם ראו שישי ושטבון עושים הכל כדי שלא תהיה אחדות.

לדעתי כבר בפעם הקודמת היו לבן ארי 4 מנדטים שזה מספיק גם לאחוז החדש, אך בשל ההפחדות על אחוז החסימה (מה שאתה עושה הרגע) חצי מהמנדטים לא הצביעו לו ולכן הוא לא עבר. זאת נבואה שמגשימה את עצמה.

בס"ד

הייתה הצעה כזאת מצד בן ארי למועמד מטעמו.

בס"ד

הוא בנע לעצמו רשת חזקה בכל הארץ והגדיל את הכוח של תומכיו, אומנם לא מספיק בשביל לעבור לבד את אחוז החסימה החדש (למרות שאם לא הייתה את המפלגה של אלי ישי, ובן ארי היה עושה את מה שהוא עושה עכשיו עם הרבנים אז אני כן חושב שהיה לי סיכוי קטן לעבור)

אבל עדיין זה לא מספיק לעבור את אחוז החסימה.

בטח אחרי שהעלו אותו.

הוא עצמו אמר שבפעם הקודמת היה לו כסף אבל הוא לא היה חזק בשטח, לעומת זאת הפעם הוא ביסס את תנועתו עמוק בשטח עם פעילים רבים בכל רחבי הארץ אך אין לו כסף (הוא אומר שהמצב הזה עדיף מהמצב פעם קודמת).
בשטח בן ארי הגדיל משמעותית את התמיכה בו, אך לא רואים את זה באמצאי התקשורת כי היא בכוונה מתעלמת ממנו ובסקרים לא נותנים אותו כאופציה בכלל.
אז וודאי תשאל: אם הוא חזק בשטח למה הוא מתחנן בפני ישי לאחדות כשהוא יכול בלעדיו? התשובה היא שבלעדיו הציבור יחשוב שאין לבן ארי סיכוי (בגלל הפעם הקודמת והעלאת אחוז החסימה) ואז יש חשש שגם אם בפועל יש לו 5 מנדטים הוא לא יעבור את אחוז החסימה בתכל'ס כי הם יפחדו להצביע לו. הוא רוצה לצאת מהמשוואה הזאת של אחוז החסימה, לכן הוא רוצה אחדות למרות שמבחינת תומכים להערכתי כבר יש מספיק (לו רק ארבעת המנדטים היו יודעים שהם ארבעה מנדטים...).

בס"ד

אני חושב שכל מי שראה הבוקר את ההודעה של יוני שטבון מבין היטב מה הלך שם ומי צודק.

תראה לי עוד פוליטיקאי שמוכן בהסכם אחדות לוותר על כל שלושת המקומות הראשונים.
תראה לי עוד פוליטיקאי שכשהציעו לו מקום בבית היהודי הוא שאל "מה העקרונות? ומה האידיאולוגיה?" ולא ישר נכנס בלי לדעת בכלל מה הקווים של המפלגה (כמו שעשה אורי אריאל).
בן ארי הוא הפוליטיקאי הכי לא "פוליטיקאי" (אני מתכוון במובן הלא טוב של "פוליטיקאי").

בן ארי אמר פעמים אין ספור שהוא מוכן לפנות את כיסאו לאדם עם אותה האידיאולוגיה, כי מה שחשוב זה האידיאולוגיה.
מרזל פינה ב-2009 את מקומו לבן ארי כדי להגיע לאחדות, גם בן ארי יסכים לפנות את כסאו לחבר אחר של עוצמה יהודית לו הנושא הזה היה עולה.
בשום שלב לא עלתה דרישה כזאת מצד ישי.
דבריך הם פשוט הכפשה שקרית: אין עוד פוליטיקאי אחר שאומר בגלוי שהוא מוכן לפנות את כסאו לאדם אחר בעל אותה אידיאולוגיה אם יהיה זה נצרך.
תפסיק לשקר, זה לא יפה.

אתה זה שהעלית את הטענה על בן ארי - תוכיח.
ההצעה של ישי לא נגעה לזהותו של נציג עוצמה יהודית, אלא שמה את המועמד הראשון (והיחיד) של עוצמה יהודית כמספר 6, יהיה מי שיהיה.
פה זה כבר עובר את הגבול. בן ארי הסכים לוותר על כל שלושת המקומות הראשונים! אין בעולם עוד פוליטיקאי שיסכים לוויתור כזה, אבל יש גבול!
לדחוק את בן ארי למקום 6 כשכל חמשת המקומות הראשונים שייכים לישי, זאת כבר פגיעה בכבודנו. (לא פגיעה בבן ארי, אלא פגיעה בכבוד הציבור הגדול מאוד של תומכיו). עד כמה אפשר לוותר?! לכל וויתור יש גבול.
תראה לי מקום בו כתוב שישי הסכים לתת את מספר 4 למועמד אחר מעוצמה יהודית ובן ארי סירב.

בס"ד

שהבית היהודי התאחדו עם תקומה - אורי אריאל קיבל את המקום השני למרות שהוא לא מביא אפילו שמינית מהקולותץ

שהעבודה התאחדה עם התנועה - ציפי ליבני קיבלה את המקום השני ורוטציה למרות שלבד היא לא עברה את אחוז החסימה.

בן ארי ביקש את המקום הרביעי, לא ביקש להזיז את שטבון וגם לא את מספר 3, אלא את מספר 4 שעדיין אפילו לא קבעו מי הוא. זאת הבקשה הכי לגיטימית לבקש כאשר הוא מביא איתו 2 מנדטים ואחדות איתו מביאה למפלגה שבעה מנדטים.

הייתי ממשיך לענות לך, אבל כרגע יש דברים שאני לא יכול לפרט...

בס"ד

רק הראתי מה היא המציאות בכל האיחודים.

ואני אומר לך שאין שום בסיס למה שאתה אומר, ואני כותב את זה מתוך ידיעה ברורה, ומתוך שיחות גם עם המטה של אלי ישי, גם עם המטה של בן ארי, וגם עם מטות האיחוד השונים.

בס"ד

תסביר להם שאנחנו לא סוחרים ולא בשוק. אם כן היינו מבקשים שני... אנחנו אחרי התחשבות בישי רוצים רביעי.

ירצו יקחו לא ירצו נרוץ

בס"ד

ויותר מזה אני לא יכול לפרט.

שני הדברים האלה לא הוכחו בשום מקום.
הראשון זו דמגוגיה (משכנעים את הציבור שאין לבן ארי סיכוי לעבור את אחוז החסימה ובזה גורמים למנדטים רבים של בן ארי לא להצביע לו ובגלל זה הוא באמת לא עובר את אחוז החסימה ואז אומרים: "רואים? כפי שאמרנו הוא אכן לא עבר את אחוז החסימה. כדאי שתזכור שאפילו אם אתה הולך על פי הסקרים, מרבית הסקרים לפני הבחירות הקודמות ניבאו שבן ארי יעבור את אחוז החסימה. בסופו של דבר הוא לא עבר בגלל שהבית היהודי הפיצו לציבור מסרונים בהם סקרים שקריים שלא היו ולא נבראו לפיהם הוא לא עובר ולכן הוא באמת לא עבר. אבל מבחינת תומכים בשטח, ככל הנראה היה לבן ארי את כל הסיכויים לעבור. אלא שהטריק הזה של אחוז החסימה זו נבואה שמגשימה את עצמה) והשני זה שקר מוחלט שלא הוכחת אותו כלל.

לזה קוראים: הסכם כניעה. תקומה לא תקבל בהכרח תיק בכיר, שריה חייבים לציית להחלטות הסיעה. מנגד - בנט שילם להם 3 מקומות

בס"ד

לכן רשמתי שאני חושב שכולם מבינים היטב,

אבל אני כן יודע מה הלך שם,  ולצערי לארוך כל הדרך יוני ניסה לטרפד את המהלך הזה ונכון לעכשיו הוא מצליח, אלא אם הוא יבין עכשיו שעדיין לא מאוחר להציל את שני המפלגות.

אבל כל עוד אנחנו לא באמת יודעים מה אירע בפגישות הללו,

ורק עסוקים בהשערות שתמציתן לשון הרע,

אז הכל נותר בגדר תחושה בלבד.

אחי, ממקורבי הרב טאו, סיפר לי שאסור כרגע להקשיב למה שמובא בתקשורת.

 ברוב הדברים אין אפילו שורש של אמת.

 מה שקורה הוא- אדם שומע רבע משפט, ואז הוא משלים את המשפט בכוחות עצמו, ומוסיף עוד כמה משפטים שאולי מתחברים לוגית למשפט שלו- והנה כתבה שמבלפת לך ת'מוח!

   בוא נאמין שכל המעורבים צדיקים (כמו שאנו מכירים אותם אישית) ומדברים ופועלים לשם שמים לגמרי.

  יש שם נקיות ואהבה, אנחנו צריכים להאמין לזה למרות שזה לא נראה כך!

 ובעזרת ה', נזכה לגאולה שלימה, לפי תוכניותיו של הקב"ה. בערת ה'. אמן.

בס"ד

איך זה ייתכן, הן מדובר באנשים הכי צדיקים, במקצועות הכי טהורים,

במקום הכי ישר ונקי מארץ...

איך הוא מצליח להוציא אותם רעים, איך??

אחי, ממקורבי הרב טאו, סיפר לי שאסור כרגע להקשיב למה שמובא בתקשורת.

 ברוב הדברים אין אפילו שורש של אמת.

 מה שקורה הוא- אדם שומע רבע משפט, ואז הוא משלים את המשפט בכוחות עצמו, ומוסיף עוד כמה משפטים שאולי מתחברים לוגית למשפט שלו- והנה כתבה שמבלפת לך ת'מוח!

   בוא נאמין שכל המעורבים צדיקים (כמו שאנו מכירים אותם אישית) ומדברים ופועלים לשם שמים לגמרי.

  יש שם נקיות ואהבה, אנחנו צריכים להאמין לזה למרות שזה לא נראה כך!

 ובעזרת ה', נזכה לגאולה שלימה, לפי תוכניותיו של הקב"ה. בערת ה'. אמן.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

והיום פחות משליש.

ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.

או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.

המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.

לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. בחיים לא טועה ולא מתנצל.

מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.

הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".

הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.

(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.

כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.

איך משם הגענו לכאן?

שמתיימרת להתמודד על אמת...

עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא

כמה ח' שנשים לא יספיק להגיב על מה שכתבת כאן.

(מעדיף לא להתחיל עם סיפורים על תלמידי הרב צבי יהודה שהושתקו, כי לא היו בקו שרק אחד קובע. פשוט לא נסיים...)

קבוע על הרב טאו. לא מכיר כת שבה הסגנים חולקים קבוע על ראש הכת.

אגב, האם לשיטתך ישיבת הר ברכה היא כת? כי שום רב שם לא יעז לחלוק על הרב מלמד.

ב. האם מישהו במרכז חלק על הרצי"ה? זה אומר שמרכז היתה כת?

אבל שאיפה להגמוניה והשתקה של תלמידים רבים של הרב צבי יהודה - בהחלט היתה.

סיפורים - אבל בהחלט השתיקו רבים מתלמידי הרב צבי יהודה, כי לא יישרו 'קו' עם זרם מאוד ספציפי.

מי לנו גדול כהרב צבי יהודה, אבל מותר לחלוק עליו כאשר המחלוקת היא לשם שמיים.

זה הפוך מפוליטיקה קטנה שעושים שועלים קטנים מחבלים בכרמים.

אבל שחברותא בוגר, יסביר לחברותא הצעיר שלו, שלא כדאי להכנס לשיעורים באמונה של הר"מ שלו, כי 'הוא לא באמת תלמיד של הרב צבי יהודה', זה משהוא אחר.

איכס.

פיצולישיבות זה כמו גירושין

אבל למה להעתיק את זה לפוליטיקה.

למה מותר לעשות בלוק עם עוצמה שלא כולם מקפידים שם על קלה כבחמורה, ולמה מותר עם זהות...

ולמה אסור עם מעוז ששם שמים נישא בפיו על דרך השגרה.

כרגע, להבנתי בלי שום ידע פנימי, לעשות בלוק עם נעם רק יזיק ולא יועיל כלום לא למפלגה ולא לגוש. הוא כמעט לא יביא מצביעים (והמעטים שכן - יצביעו לשאר מפלגות הגוש) ולעומת זאת יבריח רבים יותר, שיזלגו למפלגות ה'מרכז'.

אתה לא צריך אותי, תקשיב לרב קלנר שהוא עצם מעצמם ובשר מבשרם:

מצפה שאבי מעוז ברגע האחרון יודיע שפורש

גם הוא מבין שמפלגת נעם היא פיקציה, שאבי מעוז ארבע שנים בכנסת סיפר סיפורים, אבל לא קידם שום דבר ממשי. למה כן לבזבז עליו מנדט?!

בשביל להפריש את נועם צריך לתת להם תמורה, ו/או פרס ניחומים, כי אין מתנות חינם.

הרב קלנר אשר כבודו במקומו מונח לא מציע כלום.

בזמנו שתפסו את הישיבה ביצהר בשביל לעשות שם נקודת מג"ב חשבתי שאם מדינת ישראל הייתה מקימה תחנת משטרה בפוניבז' היו מוחאים לה כפיים.

בפועל היו שתי ישיבות במוסד אחד. זה לא הוגן.

זה כמו בית ערב גירושין.

לא מביאים דוגמא מזה.

האם כיום בישיבות הקו ר"מ יאמר כאלו דברים?

האם הרב גנץ יאמר לא לשמוע שיעור של מרכזניק?

האם אין רמים בישיבת רמת גן תלמידיו של רב אברום? הנה הרב אברהם וסרמן נראה לי כזה.

האם בעלי כולם מסכימים? הרב נתנאל אלישיב חולק מהותית על דברים.

לא כת ולא דומה

כמו בפעם הקודמת - אני לא אכנס לשמות. אלו שהזכרת הם בהחלט לא כאלו וגם אם הם בקשר - הם מעולם לא היו 'קו' שרוף.

החידוש החיובי עכשיו, הוא שהריצה העקרה של מפלגת נעם גורמת שגם שרופים לחלוטין מצטרפים לשבירת ההגמוניה. כאן יכול להתחיל התיקון.

כמו בני זוג גרושים נפשית אך נשואים ממסדית באותו בית.

לא מביאים ראיה ממקרה כזה

או לא.

רב אחד חושב שלא, רב אחד חושב שכן, ולא נכנס למחלוקת בין גדולי החכמים.

ברור שזה היה רע, אבל באופן כללי בחיים עושי םדברים הכרחיים גם אם לא נעימים. גם לרבן גמליאל לא היה נעים לנדות את רבי אליעזר, ורשב"ג לנדות את רבי מאיר ורבי נתן, או לגרא לא היה נעים לצאת בחריפות נגד החסידים

כשאדם מחליט (על דעת עצמו) להורות הלכה בפני רבו+ להקים לעצמו ישיבה ולדאוג לו לקהל, זה לא "לא נעים", זה מביש.

היתה מחלוקת אידאולוגית לשם שמים בשני הצדדים. חלק מרבני מרכז סברו כרב טאו והלכו איתו. זה לא חסידות שמתפלגת בין אחים. לא זה המקרה

זה שונה ,

הבעיה קורית אם יורדים לפסים אישיים כתוצאה מזה

אינלי מושג ולא הייתי שם

אבל ככה מלמעלה, קשה לי לעבור על הדבר הזה כאילו זאת מחלוקת הלל ושמאי

הרציה עדיין היה בראשות הישיבה אז.

זה לא הזמן למשחקי כבוד וכיאולוגיה

מי שלא ידע להתאחד שיתפוגג בעה

מקווה שגם 100 קוחות לא יהיו לו

לא מבין את הבעיה שיש בלאחד 4 מפלגות הרי כל הכיסאות בכנסת תלויים אחד בשני בלי הרביעי גם הראשון לא נכנס

יש גם את אחי של הרב אברגל

לא מצליח להבין איך לא מצעלים מעל הפוליטיקה הקטנה..

מה סמוטריץ עשה כדי לעצור את הדהירה הפרוגרסיבית שקוראת בתוך צהל? מה הוא עשה לגבי הקטע של חילופי גננות ערביות בקטע הלברלי שהילדים לומדים לומר אללה אכבר ומורות לתנך ערביות בחינוך?

נראה שסמוטריץ מכוון מטרה בקטע של היישובים ביוש וכל הכבוד לו, אבל זה גורם לו להזניח את השאר. גם מפלגת בן גביר לא עושה כלום בנושא.

ואם תאמר שאבי מעוז לא עשה, הרי הוא היה אדם אחד ואין לו כוח לאדם אחד ח"כ. אבל מפלגה של 4 זה דבר אחר.

בכל מקרה אני לא מצביע נועם כי זה סכנה לגוש כולו והם חיים בסרט שיעברו את אחוז החסימה, מעריך שהם עושי םזאת כדי לצבור פרסום ולנסות בבחירות הבאות

, והם יפרשו שבועיים לפני הבחירות

לשרוף את הקול על מי שעשה 0 עגול בתחום הזה, כמו בכל התחומים האחרים?!

ולכן לא אצביע להם.

לגבי זה שהוא לא עשה. מה אתה רוצה שח"כ אחד יוכל לשנות? עכשיו הם רוצים 4 כמפלגה עצמאית, זה כבר משהו שיצליח לשנות. אלא שהם לא יעברו

בשיתופי פעולה, אבל לא, הוא בנה במות לעצמו ונהנה לספר סיפורים במליאה.

עכשיו הוא כנראה (אם באמת לא יפרוש) ישרוף כמה אלפי קולות. אם היו נותנים לו מקום, היו שורפים מנדט שלם...

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה