מפחיד אותי לחכות כמה שעות בבית עם צירים.

יש כאלה שילדו בבית כי חיכו כמה שעות בבית עם צירים. מכירה כמה...

כמה זה כמה שעות?

אני מפחדת ללדת בדרך... או להגיע לבית חולים עם פתיחה גבוהה 

וללדת שניה וחצי אחר כך, לפני שאני מספיקה להתאפס ולקבל אפידורל אם צריך.

כולם אומרים לי שיהיה זה אז תדעי,

ואני מפחדת שאני לא אדע,

ואחשוב שזה סתם התכווצויות קצת יותר מטרידות.

גם אני כל ההריון אני עם התכווצויות.

כל כמה זמן היה לך ציר לפני שאמא שלך אמרה להזמין אמבולנס? 

אני לא אלך לאמא שלי לקראת שבוע 40, כי אנחנו עולות אחת לשניה על העצבים , במילים עדינות.

היא עוזרת לי יותר מכל אמא אחרת שאני מכירה ושייצא לי להכיר בעתיד,

ועל הדרך היא מוצאת את האפשרויות להעביר אותי מסכת ייסורים כל פעם שאני באה אליה 

או שהיא באה אלי. אבל אין לי יותר מדי ברירה, אני חייבת את העזרה שלה, והיא גם חייבת לתת אותה

כי היא חיה בשביל הנכדה שלה, אני לא אוכל גם ככה להפחית כי אני ממש צריכה אותה, ואם היא תצטרך להוריד מינון עם העזרה שהיא נותנת בטיפול בילדה אז היא תעשה מלחמת עולם. 

אני מקווה שאני אהיה אמא נורמלית כשהבת שלי תהיה גדולה. כשהייתי קטנה אמא שלי הייתה בסדר גמור. 

קודם כל- כיף, אנחנו באותו שבוע כמעט

אני חושבת שנסעתי לבית החולים כשהצירים היו כל 5 דקות. בגלל שלא היו לי צירים מדומים או משהו כזה, ובגלל שהצירים בשתי הלידות הקודמות שלי התחילו בבוקר, בערך כשקמתי, תוך שעה וחצי-שעתיים התארגנו ויצאנו לבית החולים (אני חושבת שתדירות הצירים הייתה כל 5 דקות, אבל לא זוכרת בוודאות. בכל אופן, לא התעכבתי בבית כי מדובר בנסיעה של 35-45 דקות, ולא רציתי ללדת בבית. העדפתי להעביר את הזמן בבית החולים).

אני חושבת שאם יש ירידת מים, אפשר גם לנסוע לבית חולים יותר רחוק, אם הנסיעה לא ארוכה מדי (יותר משעה וחצי, נניח. זה כמובן במידה שהמים לא מקוניאליים, וגם רק לדעתי הלא-מקצועית).

כן יש קשר בין הלידות מבחינת זמן הלידה, אצל כל אישה, אבל לדעתי מלידה אחת עוד א"א לדעת.

לדוגמא- אחיי ואני נולדנו כולנו ממש בסוף (סוף 42). בעלי ואחיו נולדו כולם לפני התאריך (אולי שבוע-שבועיים לפני, לא התעמקתי בזה).

את הגדולה שלי ילדתי אחרי התאריך, ואת הקטנה בו-ביום. אז אני מצפה/משערת שהלידה הקרובה תהיה קרובה לתאריך המשוער. אבל רק ה' יודע מה באמת יהיה...

אה, וגם אצלי העובר גדול יחסית. יהיה בסדר, בעז"ה.

שתהיה לידה קלה, לכשתהיה

זה לא מדויק.

גם אם יש מרווחים גדולים בין הצירים, אבל מדובר בצירים יחסית סדירים, הרבה זמן, ליסוע.

בלידה הבאה שלי בעזה", אם יהיו לי צירים בערך כל 15 דקות, במשך שעתיים, אני אסע!

למה?

כי כבר ילדתי פעם אחת בבית!

מומלץ לנסוע לבי"ח שיש צירים סדירים וארוכים כל 5 דק' ציר באורך של דקה במשך שעה

שאת מרגישה שהעוצמה התגברה.

ממליצה לפני שיוצאים לבי"ח לעשות מקלחת ולראות אם זה נרגע או ממשיך.

שבוע וחצי סטייה זה תקין.

ואין לדעת מתי תלדי עכשיו רוב הלידות בסטיסטיקה בין שבוע 38-42 אני מניחה שלא עזרתי לך כ"כ מתי את תלדי

אני רוצה לשאול אותך שאלה, שהייתי שואלת את כל הרופאים והמדריכות של הכנה ללידה:

אני לא מבינה איך אומרים לכולן לחכות לצירים כל 5 דקות. הרי כבר היו מקרים של לידות בית חטופות!

לא עדיף להגיע מוקדם יותר, כדי להיות בטוחים שנלד בהשגחה רפואית?

בדרך כלל זה לא לוקח כל-כך מהר. ולהגיע לבית-החולים, ואז לגלות שאין פתיחה מתאימה ללידה - ואז צריך לחזור הביתה, או להמשיך להסתובב - או שלחלופין הצוות כבר לחוץ, ושולח להתערבות רפואית לזירוז הלידה - שזה לא נעים ולא בריא כ"כ וגם עלול לגרום לסיבוכים - כל זה, עדיף למנוע אם אפשר.

(מקווה שזה בסדר שעניתי במקום יפעת, שמן הסתם תענה לך גם אחר-כך...)

כך ההוראות של הרופאים והמדריכות, אבל אחרי מה שעברתי, אני מסכימה עם מה שמטרי כתבה.

לא הייתה לי לידה של 3 שעות.

הלידה שלי הייתה חצי יממה.

בלידה המדוברת, המרווחים בין הצירים לא היו ממש סדירים. המרווח הכי קצר היה 9 דקות!!

הלידה שלי התחילה בשתיים בלילה.

אני זוכרת את סוף הצירים:

13:50 ציר

14:00 ציר

אח"כ כבר הפסקתי לעקוב אחרי השעון, כי הגיעו צירי הלחץ.

14:23 הייתי אחרי הלידה

הלידה התרחשה בשבת. בלילה הייתי עם עצמי לבד. אפילו לא הערתי את בעלי. העדפתי שישמור על הכוחות שלו להמשך.

בבוקר רציתי לפחות לקרוא לדולה (שהייתה צריכה לבוא מחוץ לעיר)

בעלי ניגש לרב, והרב הפנה אותו לרופא ירא שמיים, שאמר שאסור לחלל את השבת, עד שיש כל 5 דקות ציר!

אח"כ הרבה שאלו: כל כך הרבה שעות צירים, אז למה לא נסעת?

אז זהו, שאני פעם ליוויתי יולדת שהיו לה צירים די סדירים במשך שלושה ימים!! (בתחילה הייתה מאושפזת ביולדות, ב-24 שעות האחרונות כבר הייתה בחדר לידה)

אז לכן אני שואלת למה הרופאים והמדריכות לא מסבירים את מה שכתבה מטרי??

לא לחכות דווקא לצירים סדירים- אלא לצירים חזקים, ארוכים וממוקדים.

מעולם לא היו לי צירים סדירים.

והיו לי צירים סמוכים ללידה גם כל 15-10-20 דקות.

העוצמה זה העיקר.

'מה כוח הסבל שלך'.

אני כועסת עליה.

תספרי לי מה זה הדבר הזה!! אני מתה מפחד מהמחשבה על לידה בבית...

איך אפשר להסתדר עם דבר כזה?!

פעם שכתבו כאן על האחריות של האימא כלפי התינוק, בזמן השחרור מבית החולים, ואני סיפרתי:

הרגע הזה ש... סקר מגניב! - הריון ולידה

מה עוד את רוצה שאספר? תישאלי, ובלי נדר אענה.

הרגע הזה ש... סקר מגניב! - הריון ולידה

זה השרשור הנ"ל

תגובה מכ"ח שבט שעה: 20:57

האמת אני פשוט לא מבינה פרקטית איך זה עובד, על המיטה - בטח זה מחרב את כל המזרן,

על הרצפה - אמאלה, מה עושים?...

אבל את לא חייבת לענות.
כאמור, המחשבה על זה מכניסה אותי לפאניקה, אז הירידה לפרטים מרגיעה.

לי לא היה הרבה זמן לחשוב.

והדבר שהיה נראה לי הכי בטוח, זה אכן לשכב על המיטה.

התחושה הייתה: התינוק (עוד לא ידעתי את המין) ואני, בסכנת חיים!!!

איך אפשר לחשוב על המזרן??

אם את לא מתכננת ללדת בבית, וזה קורה לך פתאומי, אז תדעי 2 דברים שאני לא חשבתי עליהם באותו רגע:

1.לשכב במקום הכי נקי שאפשר (ז"א: אם מספיקים, רצוי לפרוס סדין נקי)

2. לדאוג שהחדר יהיה חמים: בקיץ לכבות את המזגן. ביום נעים שבו המזגן כבוי, לסגור את החלון. בחורף להדליק חימום, וכן: מותר לכבות/להדליק מזגן בשבת!!!

3. לעטוף את התינוק, להשאיר אותו בגובה האם ולחכות לעזרה רפואית.

ועוד דבר שעשיתי: ביקשתי מבעלי לקרוא לרופא, כי לא סמכתי על זה שהאמבולנס יבוא בזמן. בעלי אמר: מה להשאיר אותך לבד??? (א"א היה להתקשר לרופא, כי שבת והרופא לא זמין!!)

אמרתי לו שירוץ להגיד לשכן שיקרא לרופא.. כשבעלי הלך לשכן היה לי ציר לחץ עוצמתי, ופחדתי שלא אצליח להתאפק. צרחתי בקולי קולות את פרק כ'.....התחננתי לה' שייתן חיים בריאים לתינוק ולי!!

בעלי חזר עם טלפון ביד, והיה בקשר טלפוני עם מד"א עד להגעת הפרמדיק. 

נראה לי שהמשפט הראשון שאמרתי אחרי הלידה: "איזה מותק! זו בת!"

מדהים. מרגש. מלחיץ. עוצמתי! 

זה נכון שעל מזרן אפשר לחשוב רק ממרחק של זמן.

דווקא מתאים לי לחשוב על זה בכל מקרה... מזרן יקר!!!!!

את ממש מהממת, סיפור שמיימי לגמרי.

והבת בסדר, ב"ה?

מתי זה קרה?

מה זה חזקים?  כשיש לך ציר ואת לא מסוגלת לדבר או ללכת תוך כדי. 

כי אני גם חיכיתי קצת שיהיו "סדירים", בדיעבד מסתבר שהם לא היו סדירים מרוב שהם היו צפופים, רק לא הבנתי את זה באותו הזמן. 
וגם אני ילדתי בדרך לבי"ח. (ומעדיפה בלידה הבאה את המיטה שלי ) 

ילדתי תוך פחות מ3 שעות שעות מתחילת הלידה. 

ולא להסתכן בלידה ברכב או לעשות תאונה חס וחלילה

הדולה טעתה 

והכי חשוב שאישה תקשיב לעצמה ותפעיל שיקול דעת

גם לי כל 5 דקות כשזה סדיר זה פתיחה -8-9 גם בלידה ראשונה

מקסימום ישלחו הביתה או להסתובב קצת

תודה. אנסה למצוא את הספר.. 

דבר חדש. 

סליחה על התיאורים המגעילים. 

אחרי שהרופא בדק לי פתיחה בצורה מאוד , מאוד מכאיבה. לא יודעת מה הקטע.. הוא היה נחמד. 

כי המיילדת אמרה שיש לי 2 וחצי סנטימטר, והוא אמר שלא , שרק סנטימטר כי כבר עברתי לידה. 

הוא אמר שיש מצב שמחר (היום) תהיה לי הפרשה דמית חומה.

הקטע , זה שזה מעבר ל"הפרשה דמית חומה", זה לא היה פעם אחת, פעם ראשונה בצהריים והפסיק,

אלא גם בלילה כשהלכתי עוד פעם לשירותים, היה המראה הדמי בניגוב ועל התחבושת ראו יותר גרוע

ממה שהיה בפעם הקודמת.

זה לא דימום-דימום כמו וסת. אבל זה נראה לי יותר מהפרשה קלה. 

אין לי מושג מה לעשות.

בכלל קראת מה כתבתי שאת ישר קופצת ואומרת סטריפינג כאילו כל הרופאים הם מפלצות?

מההודעה ברור שזה לא סטריפינג. 

הוא שיחרר אותי הביתה . אמר שאני לא בלידה. כתבתי את זה בצורה ברורה בשירשור. 

למה ישר לקפוץ "סטריפינג" כאילו כל הרופאים הם סדיסטיים?

הם הוא היה עושה סטריפינג, הייתי מן הסתם עכשיו בחדר לידה ,

ולא מתלבטת בבית אם ללכת לבית חולים בגלל הפרשה דמית שלא ברור לי מה איתה. 

צודקת שלא כתבתי יפה.. 

אני צריכה לעבוד יותר על המידות שלי בתקופה הזו..

מצטערת.

אבל מצד שני, אם הרופא עושה סטריפינג, זה אומר שהוא מצפה שתתחיל לידה,

ולא לשחרר הביתה? לא.. ?

לי עשו סטריפינג במיון יולדות, ולמחרת עדיין הייתי לפני לידה, בלי שום התקדמות.

והתאור שלך נשמע לגמרי זה.

אז את מבינה שיכול להיות שזה מה שהיה

התיאור שלך התאים בול לתחושה ולתוצאות.

אבל לא שמתי לב שאת רק בשבוע 37, אז באמת לא הגיוני.

זה הליך שעושים אותו רק אחרי שעוברים את התאריך, או באמצע לידה אם היא לא מתקדמת.

אגב, סטריפינג גם לא חייב לכאוב!

לחברה שלי עשה הרופא מאוד בעדינות, לא כאב לה בכלל.

חזרה הביתה, וילדה למחרת.

(אישית אני לא בעד התערבות, אבל במקרה שלה - היא ביקשה את זה כדי לזרז)

העיקר -

שיהיה לך בקלות ובריאות ושמחה

ותגיעי בזמן הכי מתאים מבחינתך, והכל יזרום לך.

הרבה נחת ובריאות!

כשתתאוששי נשמח, אם תספרי חוויות....

שיהיה לך פורים שמח!

ו... פסח קל!!!

גם אני ילדתי פעם לפני פסח ויודעת מה זה....

אז - בהצלחה!!!

מה ילדת?

לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.

מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי

קרם לחות אחרי מקלחת

בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו). 

מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)

איזה קרם לחות?

בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...

זה קשור גם בעונות השנה?

יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ

שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה

יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.

מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.

אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך. 

אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.

אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.

אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.

וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.

היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.

אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.

סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.

טוב אני סתם פורקת עכשיו...

חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן

אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות

מקלחות קצרות ולא חמות מדי

כותנה 100%

לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית

ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד

אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...

מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)

הרופאה הסבירה לי שהאקווה קרם מתאים לאטופיק כי אין בו בשמים וחמרים שעלולים ליצור גירוי.

יכול להיות שעם מרשם רופא זה יותר זול, כי זה יחסית יקר.

ממליצה גם על אמול במקלחת.

לק"י

אבל זה יקר.

הגיוני יותר להתחיל עם אקווזום. לא זוכרת שהוא יקר במיוחד.

חשבנו זה יובש

הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה

ניסינו שמו זית

וגם קוואקר במקלחת

וחלב אם

והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)

ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה

מאז

לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)

יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי

ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת

אז סטרואידים זה מאוד לא בריא

אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי

אגב עובדה מעניינת, כשהקטנה שלי נוחדה, בגיל באמת ניראלי שבועיים אמרתי לבעלי מתחיל לה גם, הוא אמר שאני סתם חרדתית אבל אמא יודעת מה היא אומרת, לקחתי אותה לאותו רופא, אמר לי ישר שהוא מבין על מה אני מדברת ושצדקתי (לא ראו כלום כלום חיצונית, משו במרקם של העור שלה הזכיר לי את הגדולה) ושבגלל שבאתי מאוד מוקדם, יש מחקרים שגם ילדים שנולדים עם הגן של האוטופיק אם מקבלים מספיק לחות איכותית בקביעות מגיל קטן קטן- הגוף יכול להצליח לדכא את זה. מרחתי לה לה רוש פוזה ומוסטלה לסירוגין, כל יום בוקר וערב וברוך ה' זה באמת דוכא

גם אני תהיתי על בת החודשיים שלי.והבן שמעליה עם אטופיק.

אתחיל להקפיד איתה יותר על קרם לחות.

תודה 

פתאום חשבתי - זה שהיא הייתה אנרגטית השבוע באופן קצת יוצא דופן (תלינו את זה בעובדה שהיא לא הייתה במסגרת) - יכול להיות קשור לאטופיק?🤔

בכל אופן, כרגע אין לי כל כך כוח להתחיל עם משהו בכלל (אני לא אוהבת למרוח משחות🙈 רק את קרם הגוף המסוים שאני משתמשת בו), אבל אולי בתור התחלה נחליף לה סבון.

יש המלצה לסבון מתאים?

יש ילדים שמגיבים לגירוד או לאי נוחות בתנועתיות גדולה יותר.

הם כאילו "לא מבינים" שזה מגרד אבל כן מרגישים שלא נוח להם אז זזים כדי שיהיה נוח יותר, אבל בדרך כלל מלווה בעצבנות ולי מה שכתבת נשמע שהיא לא היתה עצבנית במיוחד.

וסבון זה עניין של התנסות, אצל כל ילד זה שונה, יש שמני רחצה למינהם, אמול/בלינואם וכדו או סתם אלסבון היפו אלרגני, ואם מצב הליכלוך מאפשר, כדאי מדי פעם לדלג על סבון ולשטוף רק במים.

הוא יקר מאוד

אבל היחיד שעזר

(וניסינו מלא לפני).

אפשר לקנות אותו בבית מרקחת של כללית קצת יותר בזול מאשר בסופר פארם

ויש כל מיני אופציות באינטרנט לקנות בהנחה.

גם מריחה של קרמים חשובה. לשמור על הלחות של העור.

ואם את בעניין, אז אני לא זוכרת כבר מי היה איש המקצוע שגילה את אזננו שילד שסובל מאסטמה של העור, כדאי לו להמנע מ:

קמח לבן, מוצרי חלב ובוטנים (כולל במבה).

היה הבדל של שמים וארץ כשבאמת הורדנו את המוצרים הנ''ל (אפשר קמח כוסמין).

בסוף זו תופעה אלרגנית של הגוף. אז זה ממש הגיוני..

בריאות!

כי זו בערך התזונה היחידה שלה (קצת ירקות ופירוצ פה ושם, לפעמים גם דברים חלבוניים כמו טופו ושניצל טבעול לא עלינו...)

אולי אפשר לנסות לעבור לקמח כוסמין, אבל זה לא משהו שזמין בחנויות (ולהכין בעצמי קבוע זה גדול עליי)...

אנחנו משתמשים ויש גם בסופרים וגם במכולת בישוב.

אבל במקרה שלך שזה אפילו לא ברור מה יש לה ולא נשמע חמור וודאי שלא הייתי מורידה לה תזונה. כתבתי לקינמון ובאמת לקוראות שזה לא דבר שעושים כלאחר יד. כי זה אומנם לא תמיד יקרה אבל עשויות להיות להורדת מאכלים אצל ילדים עם נטיות למחלות אלרגיות השלכות קשות ורציניות.

מקווה שאסתדר עם כל זה... תכל'ס אין לי כוח לעוד משנו על הראש עכשיו🤦‍♀️

ורק עוד שאלה: חלק כתבו פה שזה יכול להיות תורשתי. אז יכול להיות שזה באמת אטופיק, אם לשמונת הילדים הקודמים לא היה את זה?

היה דומה למה שתיארת

זה כן היה אטופיק

לא מרחתי משחות חוץ מאלוורה/חמאת שיאה להרגעה

אם את מבינה עניין יש פה הצפה של רעלים שהגוף מפריש וכל משחה יוצרת דיכוי של התהליך

עשיתי לבת שלי ניקוי רעלים תקופה והיה שיפור מצויין!

אבל בניגוד למשחות שזה למרוח.. זה דורש ממך לעמוד בשינוי תזונתי רציני לתקופה של כמה חודשים ודגשים נוספים לא רק בתזונה אז באמת את מסוגלת זה מבורך ועדיף וההשפעה לטווח הרחוק היא חשובה יותר לדעתי

עשינו בליווי

ועשיתי יחד איתה זה שיפר גם אצלי המון דברים שרציתי לטפל

עמדתי בזה ועד היום לא מעט שנים אני בדרך הזו באופן מאוזן ולמדתי את התחום

אני מבינה אותך!

אבל מה שהנחה אותי כל זמן השינוי הראשוני זה למה בכלל אני פה רק בשביל לדאוג לעצמי?

הילדים, הנכדים ודורות הבאים יש לי עליהם השפעה כבר עכשיו, כדי שהם יגדלו להיות בריאים צריך לשנות תפיסות לחנך מחדש מכל מה שהכרתי שהוביל אותי לבעיות שונות וחבל להמשיך בדרך הזו.

אטופיק זה מקרה קל, יש ילדים שמוצפים ברעלים שהגוף פיתח תסמינים דלקתיים יותר מורכבים

אז ב'ה ותודה רבה שזה רק אטופיק.

בלי מוצרי חלב, סוכר וקמח לבן

בגדים 100 % כותנה

אבקת כביסה אורגנית

סבונים אורגנים

לשנות את כל חומרי הניקוי בבית

זה ממש שינוי מאוד מאוד מאןד קיצוני לכל הבית

וגם יש עניין רגשי בדוק, זה לא רק הסביבה

ואי מאתגר ברמות 

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון. 

לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.

היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.

כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.

כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.

יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?

לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד

אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.

אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)

והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה 

אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?

אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?

הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?

השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.

הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.

כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.

אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.

אולי לשמוע סיפור באוזניות?

לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.

תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.

אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.

אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.

אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר

אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.

תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.

ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין

(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)

אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה

כמו טרמפולינה, ערסל חיבוק...

ואז הוא גם יוציא מרץ שזה יכול לעזור להרדמה רגועה יותר אחכ

ויעסיק אותו שתוכלי להתפנות להרדים את הגדולה יותר

ואת הגדולה אולי יעזור שתהיי איתה כמה דקות ואז לשים לה שירים/סיפור ברמקול בלוטוס? אצלנו זה ממש עזר לשחרר אותנו בגיל גן..

לק"י

את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.

בהצלחה!

אין ספק שזה מאתגר.

נראה מהאתר מקום ממש מוצלח

מתכננים להיות שם הקיץ בע"ה

וזה גם די קרוב לאיקאה אם אני מבינה נכון

אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.

זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.

יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.

וידיאו ממש שווה איפה שקצפת אז בסוף השדרה

ובבוקר יש להם חבילת משחק טובה לילדים

אם כן, אז יש את מערת הנטיפים לא רחוק

אם אתם בקטע של מעיינות, יש מעיינות בסביבה

יש גם את מיני ישראל לא רחוק

אבל הוא יחסית מוזנח, ככה שאם את לא משיגה כרטיסים בזול ממש לא כדאי לדעתי

היינו עם ילד בן שש+ (וילדה בת שנה וחצי שזרמה איתנו)

מקבלים ביגוד של שוטרים

יש בחוץ כל מיני רכבי משטרה שאפשר לשחק בהם

ובפנים יש כל מיני שלבים של ההיסטוריה של המשטרה בארץ, מלפני קום המדינה לדעתי..

יש מין כתב חידה כזה בטלפון שעוברים בין תחנות, ממש חמוד- הבן שלי ממש אהב את זה

החדרים מעניינים, יש הדרכות קוליות וסרטונים ובסוף מקבלים תעודה

יש גם קליפ אקשן כזה שאמור להיות תלת מימד מגניב, כשאנחנו הגענו החלק הזה היה בשיפוץ אז לא היינו, חברה אמרה שהילדים שלה התלהבו.