יש למשפחתי ניסיון רע מאוד עם שערי צדק.

כשאמי שתחיה ילדה את אחי הקטן (שיזכה לחיים ארוכים..)

שערי צדק חסרי האחריות "לא הבחינו" שלאמי אין מספיק חלב, ולא עשו שום דבר בנידון, 

כלומר הרעיבו אותו בכל התקופה שהיה שם. אמא שלי הבינה שזה המצב רק לאחר 10 ימים בבדיקות בטיפת חלב מרוב דאגה.

בברית הוא היה חצי מעולף, אפילו לא בכה. 

חוסר האחריות שהפגינו גרמו לו לאיחור התפתחותי ניכר.

ברוך ה' הוא ילד מדהים, חכם ושמח - שמשלים את הפערים כמה שיכול..

אני גם ממליצה על הדסה עין כרם.. 

השאירו אותי יום נוסף בגלל שהבת שלי ירדה קצת יותר ממה שצריך ולא היו לי יציאות..

ואמרו לי להמשיך לעקוב בבית..

בגדול מרוצה!

מהיחס, התנאי, לילה נוסף במלונית, היה לי כיף עם היולדות האחרות וכו'.

לגבי גישה טבעית- בעין כרם מעודדים תנוחות טבעיות וזה ממש כיף!!

וזה לא סותר שבמקרה שה מזהי צורך הם ממהרים לנתח קיסרי (לטוב ולרע)- שתי השמועות נכונות (על סמך היכרות לא רק כיולדת)

זה לא סותר. מי שיודעת שיש לה סיכוי סביר לסיים בקיסרי והיא ממש רוצה לנסות עד תום לידה רגילה- לא מומלץ לה על עין כרם.

מי שאין כל סיבה נראית לעין שיגמר בקיסרי- כן מומלץ (אם כי אף פעם א"א לדעת איך יגמר)

אני למשל מנסה כמה שיותר טבעי (נראה אולי לידה הבאה לידה ביתית ) אבל ברגע שיש בעיה רפואית

מעדיפה לא לקחת סיכונים.. לכן עין כרם טוב לי משתי הבחינות.

(ניסיתי להסביר איך זה משתלב הגישה הטבעית עם הממהרים לקיסרי)

בגדול כל בתי החולים בירושלים הם טובים לכן זה תלוי מה שאת מחפשת...

מה בדיוק חשוב לך?

מה בדיוק חשוב לך?

ולא עזרו לי שהיתי זקוקה להן מאוד. לא נהנתי כלל חוויה ממש לא נעימה.

לידה שניה ילדתי בעין כרם. נהנתי עד הגג. יחס מילדות מהממות נתנו לי את הזמן ברוגע הרגיעו אותי עזרו לי תמחו בי בקיצור נהנתי ממש. לידה הבאה אני ילך בע"ה רק להדסה. רגלי לא תדרוך בשערי צדק.

אבל ישנם נשים שכן נהנו בשערי צדק. כל מקרה לגופו.

אצלי היה שם תסבוך באשמתם והם כלל לא התייחסו למצב הבריאותי שהיה לי כתוצאה מכך.

מנצלש"ת לך...

חשוב לי ביות מלא, גישה טבעית בלידה, ומקלחת בחדר לידה...

הייתי הולכת בשמחה להר הצופים אבל הבנתי שכדי שיהיה ביות גם בלילה- זה תלוי בשכנתי לחדר.

בשערי צדק- עד כמה זה בולט או משמעותי שהגישה בחדר לידה היא לא ממש טבעית כמו בעין כרם? האם המיילדות מאפשרות תנוחות שונות, מסייעות בלחיצות על הגב התחתון וכד' או שהן לא בענין?

אם מישהי יכולה להאיר את עיני אני אודה לה!

היה לי ממש טוב.

זו הייתה לידה ראשונה שלי, הייתה יחסית מהירה כך שאפידורל שגם ככה לא רציתי בכלל לא היה רלוונטי.

לא באמת היה לי זמן להתקלח שם אבל יש מקלחת בחדר לידה ויש גם בקבלה (הציעו לי להתקלח שם אבל סירבתי כי הייתי בטוחה שהלידה תתפתח מהר (אינטואיציה.. האחות לא ממש האמינה שזה יקרה כל כך מהר) וצדקתי, ומזל שלא נכנסתי להתקלח. התגלגלתי על כדור פיזיו שהביאו לי שם עד הלידה.

הייתי בביות מלא והוא אכן ביות מלא (התינוקת הייתה איתי כל הזמן!) ביקשתי שבעלי יהיה איתה בבדיקות שאחרי הלידה ולא עשו עם זה שום בעיה. בדיקות רופא לפני השחרור אני הייתי בתינוקיה איתה. כל שאר הבדיקות (רופא, שמיעה וכו') היו בחדר בנוכחתי. אפשר לסרב לחלק מהדברים בטופס שמחתימים עוד בקבלה ללידה.

למה את קוראת גישה טבעית?

ילדתי בלי אפידורל.

ביקשתי שיניחו עליי את התינוקת ולא יחתכו מיד את חבל הטבור וכך היה. תפרו אותי כשהיא הייתה עליי ולמרות שזה קצת עלול להפריע לתפירה נתנו לי (זה היה מעולה!! הייתי עסוקה בללטף אותה ולא בזה שתופרים אותי).

הנקתי אחרי הלידה ועודדו אותי.

לגבי תנוחות, אני לא יודעת. זו הייתה לידה ראשונה והתפתחה מהר (הגעתי עם ירידת מים ובלי צירים בשעה רבע לחמש וילדתי בתשע ועשרים..) אז לא ביקשתי כלום וילדתי על הגב (כל כך כאב לי והייתי עסוקה בנשימות, בקושי השחלתי שאני רוצה את התינוקת עליי מיד וכו', לא ממש חשבתי על לשנות תנוחה).

בכל החלטה צריך שליחים טובים והרבה סיעתא דישמיא!

לאפשר ליולדת ללדת איך שהיא רוצה.

לא להיות מחוברת למוניטור כל הזמן, להיות בתנועה, ללדת באיזו תנוחה שנוח לי וכד'.

הגעתי רק לחצי השעה האחרונה של הלידה. 

1. חייבו אותי במוניטור בשלב שהתינוק יצא, שמו את המוניטור נמוך נמוך (כדי לבדוק שהוא עומד בצירי הלחץ) וזה הציק לי ברמות... התחננתי שיורידו לי ולא הורידו. לא ידעתי אז מה רמת החשיבות של זה. אילו זה היה חוזר על עצמו היום (באותם התנאים שהיו אז, שכל המדדים היו מעולים, וזה הפריע מאוד) - הייתי חותמת על סירוב. 

2. המיילדת ניסתה לפקוע לי את המים מבלי לשאול אותי קודם. הרגשתי שהיא מכניסה לי משהו, אז אמרתי לה (יצא די בצעקה באקסטזה של צירי לחץ... ) "מה את עושה שם? תוציאי את זה ממני!" והיא הוציאה... ישר אחר ביקשתי שלא תעשה שום דבר מבלי לשאול אותי קודם, ומאז אכן כך היה. כולל תפירה של שני תפרים שהיו בשיא העדינות. כולל הזריקה שמקבלים בדרך כלל אוטומטית לכיווץ הרחם - שאלה אותי קודם. 

חוץ מזה היה מעולה, החדרים מעולים, נוחים. 

הסכימו לכל תנוחה כל עוד היא על המיטה. 

ניסו לעזור לי עם התנוחות, הביאו לי כדור פיזיו כדי להישען עליו, 

היו מוכנים שאשים פוף קטן שהבאתי מהבית (והיה מעולה, והיו גמישים מאוד מבחינת ניקיון - פשוט שמו על זה סדין שלהם). 

אחר כך כשהיתה תקיעה מסויימת הסבירו שכשהתינוק גדול לפעמים דווקא נוח יותר מכריעה - על הצד. 

וזה אכן קידם. 

לגבי האשפוז אני חושבת שחשוב להזהיר - גם לגבי ביות מלא - זה עדיין בית חולים, זה עדיין לא משהו אוטופי לגמרי. לדוגמא - עדיין נותנים אוטומטית זריקה תוך כדי שנותנים לתינוק סוכר, במקום שהאם תניק לדוגמא. 

כלומר אם חשוב לך כל מיני דברים שיעשו לפי הדרך שלך ולא אוטומטית לפי נוהל בית החולים - את עדיין צריכה לעמוד על המשמר.

חוץ מזה יש לי אזהרה לגבי אחת מצוות האחיות מביות מלא, מישהי שעשוייה להיות מותק ועשוייה גם להתנכל באופן לא מוסבר. אבל זה אני מוכנה לשלוח רק בפרטי. 

שאר הצוות היה ממש מקסים!

בשערי צדק לא הייתי כי לא מאפשרים שם ליווי בלילה בביות המלא. לפחות כך נאמר לי לפני כשנתיים וחצי. 

בהצלחה!

הלידה. בלי המוניטור הייתי חוזרת הביתה עם ילד מת או עם פגיעה לכל החיים.

תודות למוניטור החישו את הלידה והצילו את הילד.

כשהכל עובר בשלום, אנחנו רוצות תנאים ביתיים ונעימים.

כשמשהו חו"ח משתבש, חייבים צוות מקצועי ומכשור אמין, גם אם זה לא תמיד הכי נעים.

שלב קצר מאוד של לחיצות, שלפני כן כל המדדים מעולים, 

ולעומת זאת המוניטור ממש הפריע ללחיצות. 

ובלי קשר למקרה שלי,

מוניטור הרבה פעמים מזייף, וזה גורם לנזקים. 

אצלי, פעמיים זה גרם לנזק, בלידה הראשונה והשלישית (לא המקרה המסופר). 

ואני חושבת שהרבה מכירות את הסיפור הזה - מוניטור שמתמשך ומתמשך, כי חייבים 20 דקות רציפות, 

ואז מגלים שזה בכלל לא היה במקום הנכון, האחות מסדרת ושוב יוצאת. 

בזמן הזה צריך להסתדר עם צירים בשכיבה... ואז כבר הכוחות אוזלים וזה משפיע לרעה על הלידה. 

ואפילו עם אפידורל - יש הרבה מה לעשות כדי לקדם לידה, אבל אי אפשר לעשות את זה אם צמודים למוניטור, 

שצריך להשגיח שלרגע לא יזוז, כי אז צריך לעשות שוב את כל ה-20 דקות מההתחלה. 

אצלי באופן ישיר המצב הזה כמעט גרם לקיסרי. נכון שעדיף קיסרי על תינוק מת (ואין בכלל מה להשוות!!),

אבל אם אפשר להימנע גם מזה וגם מזה, לא עדיף?

מוניטור יכול להציל, אך יכול גם לגרום לנזקים. 

צריך גם שכל ישר. 

לדוגמא - 20 דקות - למה? זה לא בכל בית חולים ככה!

יש בתי חולים שמספיק אצלם 5 דקות תקינות!

וכדאי גם להיות אקטיביים ולא פסיביים - לא לחכות 20 דקות ולגלות שהכל לא בסדר, אלא אחרי 5 דקות כבר לקרוא לאחות ולוודא שזה בסדר. 

חוץ מזה מוניטור זה לא המדד היחיד - צריך להתייחס גם לעוד מדדים. 

אישית אני מתפללת לפני שאני מגיעה ללידה - 

שאוכל לקבל במידת הצורך מבית החולים את הדברים הטובים שהוא מציע (כלומר מבחינת בטיחות וכו'), 

ולא לצאת ניזוקה מהדברים הלא טובים שהוא מציע (לדוגמא היצמדות לפרוטוקולים שלפעמים היא דווקא המסכנת). 

יודעת מראש שאני מתפשרת עד איפה שאני מוכנה להתפשר, כי אני מבינה שזה המוסד וזאת המסגרת וכו'.

ומקווה לדעת לשים את הגבול בהסכמה עם הצוות -  איפה שאני לא מוכנה להתפשר, כי זה מזיק מידי. 

מוסמך מצוות בית החולים שיבדוק את הדברים לעומק!!!

לטובת כולנו!

היא נורא נהנתה מהיחס האישי, מהטיפול המסור.

הלידה היתה קצת קשה אבל היא נהנתה נורא!

המסקנה העיקרית, בקיצור- היא שהעיקר זה להתפלל שאני  אגיע לידיים של מיילדת טובה ואחיות טובות...

בעין כרם מעודדים ללדת בתנוחה נוחה (על שש וכו')

בהר הצופים יש צוות מקסים! ילדתי שם אמנם עם מיילדת ממש רעה אבל במחלקה היה פשוט כיף! מכבדים, עוזרים וגם ממש זורמים עם היולדת. (אבל אין ביות מלא)

בשתי ההדסות נותנים לבעל להיות איתך כל היום עד 21:00 (בשערי צדק רק בשעות של הביקור ואין הרבה כאלה ....)

(בשערי צדק אמנם יש אוכל טוב וכולן דתיות/חרדיות אבל כל הנ"ל לא קיים שם)

בשערי צדק בין 15-19 זה שעות ביקור לכל מי שרוצה.. לא זוכרת ממתי- אבל מוקדם בבוקר עד 21:00  זה למלווה אחד- מי שאת בוחרת. 

עד האפידורל נתנו לי להיות ולעשות מה שאני רוצה! וגם אחרי התייחסו לכל הבקשות שלי ברצינות(ושלושתם יחסית בזמני עומס!!!).

באמת רק תפילות שיהיו שליחים טובים!

ממש לא נכון!! הוא נמצא עד שהשומר מעיף אותו ב- 21:00

נכון למלפני שנה וחצי, לא שמעתי שהשתנה.

אולי את מתבלבלת עם מעייני הישועה

לגבי מחלקת היולדות (לאחר הלידה):

בשערי צדק הצוות מדהים, נעים מאד להיות שם בשבת, האוכל ברמה ובשפע.

אך הרגשתי שלתינוקות פחות טוב להיות שם. נכון שרוב הזמן התינוק יכול להיות עם האמא, אבל יש כמה פעמים ביום שמבקשים להחזיר את כל התינוקות לטיפול (בדיקות, שקילה, מקלחת וכו'). הבעיה היא שהתינוקות מחכים לפעמים זמן לא קצר עד שמגיעים לטיפול בהם, ובזמן הזה הם בוכים בתינוקייה במקום להיות חבוקים אצל אמותיהם. נראה לי שהבעיה נעוצה בכך שישנה הפרדה בין מחלקת היולדות לבין מחלקת היילודים - ישנן אחיות שונות ליולדות ואחיות שונות ליילודים ואין כ"כ קשר ביניהן. 

לעומת זאת בהדסה עין כרם - פחות התחברתי לצוות, השבת היתה קצת פחות נעימה ונוחה, והאוכל היה בסיסי ביותר (לא מספיק מבחר ולא כ"כ טעים לדעתי).

אבל - בהקשר של התינוקות - נראה לי שלתינוק עדיף להיות בהדסה. גם אם לא בחרת בביות מלא, עדיין את זו שקובעת את הלו"ז של התינוק. בשונה משערי צדק - בהדסה לכל אם ותינוקה מוצמדת אחות. האחות מטפלת באם ועוזרת לה לטפל בתינוק (כי בעצם גם הוא באחריותה). 

בקיצור - לדעתי לאמא נעים יותר במחלקת היולדות של שערי צדק, ואילו לתינוק טוב יותר במחלקת היולדות של עין כרם.

לגבי הלידה עצמה - 

בשערי צדק היתה לי חוויה מדהימה, בכל לידה מחדש (4 לידות ילדתי שם).

לגבי עין-כרם - אני לא יכולה להעיד, כי קצת אחרי תחילת הלידה הובהלתי לניתוח חרום. [אולי זה בעצם כן מעיד על משהו...]

וכמובן - כמו שאמרו לך - צריך סיעתא דישמיא והרבה תפילות...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

ילדתי 4 לידות בשע"צ, והיה מעולה.

בלידה החמישית הגעתי בשבוע 42, ומבחינתם הייתי צריכה לחכות עוד יום וחצי- עד שתתפנה להם אפשרות של זירוז. (היו 6 או 7 לפני) הודעתי להם שאני בעניין של ללדת (אם שולחים אותי ללדת כי כבר מאוחר וצריך ללדת ב42, אז תיילדו אותי במיוחד שזה יצא יום חמישי ולחכות ולהגיע לזירוז בשבת זה בעייתי. אבל גם בלי קשר. או שתשחררו אותי הביתה או שתיילדו אותי- עכשיו! )

עברתי להר הצופים. והיה גם ממש טוב. 

 בהר הצופים היה הרבה פחות עמוס, הרבה יותר רגוע, הרבה יותר יחס אישי ולא תחושה של לחץ-לחץ-לחץ.

מצד שני.. התרגלתי לתנאים הטובים של שע"צ... היופי החיצוני שעושה טוב בנשמה, שמירת שבת- בלי תהיות האם זה בסדר שעושים לי בדיקת דם בשבת, חדר אוכל נורמלי ולא ברחבה בדיוק מול החדר ולא זוכרת מה עוד.

אם את חושבת על הדסה, תדעי שבעקרון יש לך זכות ללילה נוסף בהדסה בייבי. אני ויתרתי על זה כי לא הייתי מוכנה לזה נפשית. ויום אחרי השחרור התחרטתי על זה וישר הודעתי לבעלי שאם נלד שוב בהדסה- אני מוסיפה לעצמי לילה שם - שגם הוא יתכונן לעניין

והאמת, המקום שקיבלתי עליו הכי הרבה המלצות (מחברות קרובות ואחות שלי), ושאני יודעת שיש הרבה שמגיעות אליו במיוחד מרחוק (או שחולמות עליו מרחוק, ולא מגיעות) זה לניאדו. אם לא הלחיצו אותך ואמרו לך להגיע מהר לבי"ח- אולי שווה לחשוב על הרעיון.. (למי שיש הרבה ילדים בבית, הבנתי שנותנים ימים נוספים שם או בבית החלמה. לא יודעת בדיוק פרטים)

והכי חשוב- שתהיה לידה טובה, קלה, מהירה ובבריאות שלמה! 

אלו שדיברו איתי לא אמרו לי שכדאי ללכת לשם מבחינת הגישה הטבעית.  אמרו ששם הרגישו הכי טוב- מכל הבחינות.

מצד שני, יכול להיות שלא תפרו אותן שם

היו לי כל מיני חוויות שם. בעיקרון היה טוב.

הגעתי ממש בהתחלת הלידה, ילדתי אחרי יום שלם אחרי שהגעתי. בהתחלה רצו לשלוח אותי הביתה. אחר כך החליטו להשאיר אותי שם, אבל בעיה שהיה צפוף. שמו אותי בביות מלא, והייתי במסדרון חצי יום עם צירים מדי פעם. אחרי ששחררו חלק מהיולדות נתנו לי חדר.

הלידה הייתה קשה וארוכה.

יש לי בעיה אורטופדית, אז אחרי כמה שעות בחדר לידה, כשראו שראש התינוק יותר מדי למעלה הציעו קיסרי. והרופאים התלבטו על קיסרי עד שילדתי לבסוף... בלידה רגילה. יאמר לזכותם שהתחשבו בזה שאני לא רוצה קיסרי (אלא אם כן ממש חייבים), נתנו לי זירוז  ואפידורל שבאמת עזרו. לבסוף הגיע רופא שאמר שאני יכולה ללדת רגיל ובאמת ילדתי כך בעזרת מיילדת מצוינת ובעזרת דולה מצוינת.

בביות המלא (שחזרתי אליו) היה צוות טוב ומקצועי, שעזר לי המון. התינוק היה כמעט כל הזמן איתי, האוכל היה טעים, והחדר נוח.

וכמובן שבכל מקום שנלך צריך הרבה תפילות וסיעתא דשמיא. בהצלחה לכולן!

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!