http://g.hazfalafel.com/index.php

שבוע 38 צירים הולכים לבית חולים ,כן רואים צירים אבל עדין לא מתפתח כלום אחרי יומים שולחים  הביתה חוזרים לישוב ואחרי כמה שעות שוב צירים אבל ממש חזקים ושוב בית חולים יום וחצי ושולחים הביתה,

ופעם שלישית אמרו נראה מתקרב תלכי ותחזרי עם צירים יותר סדירים אז הפעם הולכים לאמא קרוב לבית חולים הילדים עם הבעל /האבא כבר מיואשים ואני מתגעגעת טוב 3 ימים זה כבר מספיק זמן ....

וגם חשבתי שלנח אצל אמא 3 ימים בטח שהצירים לא יתקדמו..

בבקר יש צירים שולחים את הילדים אבל עד שהצעקות לא יקרעו את לב השמים לא יוצאים לבית חולים ....כבר 3 פעמים החזירו אותנו.

טוב אז זה הסבל עבר את כל הקוים האדומים בדיוק לפני כמה דקות בעלי יצא לעבודה ..

טוב תחזור זה ממש רציני ..אחרי 10 דקות של נסיעה אני מרגישה ורואה שהיא יוצאת ...אז מתקשרים למד"א ותוך 5 דקות הם היו..אבל נשאר להם רק לחתוך את חבל הטבור.

ואז בעלי אמר אז אפשר לחזור הביתה?!

 ואחרי הכל זו היתה חוויה לשנינו והסיוט של תלכי ותחזרי נגמר...

אני מצטערת שאני אנונימי לא רוצה שיזהו אותי...אם תרצי יותר פרטים תחיה אשלח לך במסר.

קודם תודה.

רציתי לעשות ולא הצלחתי מאד התחברתי לתמונה בשורה 26 עם הראש של החתולה והשקית הסגולה  .....

התפרצה החוצה בלי לחכות לבית חולים...

המם של החתולה הזאת הוא מסידרה בשם Hipster

אני פחות יודעת איך להשתמש במם הזה אבל אחפש משהו אחר שמתאים לתחושה שלך

כל תמונה היא בעצם תבנית יש כללים איך להשתמש בה, אני כבר אחשוב על מם מתאים למה שרצית להעביר

התבנית הזאת היא של יוסף.

היית יכולה לכתוב בה-

זהו יוסף

יוסף הוא רופא,

כשיוסף מגיע לפציינט חדש הוא לא שואל אותו מליון שאלות כבר נשאלו אלא קורא במחב את המידע ושואל רק על מה שלא נכתב.

יוסף חכם.

תהיה יוסף.

הרעיון של התבנית שהוא תמיד יתחיל ב- "זהו יוסף" ויגמר ב" יוסף חכם תהיה יוסף"

לא הבנתי.. והסיפור כתוב למטה..

סליחה מראש

בד"כ למי שאין ניסיון זה לא יעבור להמציא תבנית חדשה.

תשימי לב שבדכ יש הסבר על כל תמונה אם את עומדת עליה עם העכבר בלי ללחוץ זה יכול לעזור לך

היא יכולה להגיד שיוסף משתמש בשקיות זבל שלא מטפטפות בחדר מדרגות ויכול להיות בעל שלא שוכח ימי נישואין.

הרעיון של התבנית זה שהאיש שם הוא יוסף ויוסף מתנהג כראוי. 

מסבירים את ההתנהגות של יוסף כדי שכולם יהיו כמוהו  

​שהגענו כמה פעמים וגם אני כמעט נשארתי בבית בסוף הלכתי ונשארתי שם עוד 17 שעות ...

וכל פעם שהגענו מהתחלה את אותם שאלות עד שהבאתי להם את המעקב שיקראו לבד..

כבר לא היה לי כח 

ופעם אחת צעקתי על הרופא מה אתה כותב כ"כ הרבה (במחשב),

מישהו יקרא את זה בכלל?

הנה אתה לא קראת את מה שכתב  הרופא הקודם...

יש עוד מלא נשים שמחכות בחוץ תקבל אותם במקום לכתוב במחשב...

היתי עצבנית מהתורות בערב חג והוא יש לו זמן...

הוא שתק למזלו כי כמעט החטפתי לו 

איזה שענן ובחוץ מחכים שעות 

נשים חיכו בהדלקת נרות לשיחרור 

ואין להן לאן ללכת...חג...ויש עוד ילדים

ואין אף אחד שמציע להן להתארח אצלו...אין אכפתיות, כלום

אנחנו הגענו בציפצוף במונית וחיכנו שם מ12 בצהריים לשיחרור מסכן...

גם לי זה קרה, הגעתי עם צירים מוקדמים (שבאמת לא הובילו ללידה) וזה כל כך עציבן אותי קראו לי לידה שניה.

כל פעם קפצתי עליהם שאני לא יולדת!!

בעצם זה שלושה סיפורים:

1. בשבוע 36 הייתי אצל רופא במעקב רגיל. באו"ס ראו שהעוברית קטנה ויש ריבוי מי שפיר. הרופא הלחיץ אותי בטירוף: את צריכה לעשות העמסת סוכר של 100 גרם (איכס! בקושי את ה50 גרם שרדתי!), לעשות אקו לב לעובר וכו'.. דיברתי עם אמא שלי שהיא אחות, והיא אמרה שלא צריך לעשת את כל הדברים הנ"ל. אחרי שבוע הייתי אצל רופא אחר, והוא הסביר שאם העובר קטן עם הרבה מי שפיר מנסים לבדוק מה הסיבה, אבל זה לא קריטי. ואז נרגעתי.

2. אצל הרופא הראשון ראו שהקטנטונת במצג עכוז.. הוא אמר שאם עוד שבוע היא לא תתהפך, לקבוע תור להיפוך. ברגע האחרון אני מודיעה בעבודה שכנראה אני אלך ללדת, כי יש סיכוי שתתפתח לידה אחרי ההיפוך. אני עושה לתלמידים פעילות פרידה מקוצרת, ומספרת שאני הולכת ללדת, אבל אולי אחזור כרגיל. אני מתכוננת ומכינה תיק לידה, הפניה מקופ"ח, התחייבות שיצאה הנשמה עד שקיבלתי, וסוף-סוף נכנסת למחלקה. עושים אולטרא- סאונד, והטכנאית אומרת לי: את יודעת שהיא במצג ראש? אני: די, רצינית?איזה כיף!לא צריך היפוך!ילדה טובה! ולמחרת חזרתי לעבודה כרגיל. כולם היו בשוק לראות אותי. מה, לא הלכת ללדת?!  

3. הרופא הראשון אמר שהעובר קטן לפי הערכת המשקל. בבי"ח בהיפוך אמרו שהגודל גבולי, אבל בסדר. רופא שלישי אמר שזה בכלל לא קטן. אותו משקל-וכל רופא אמר משהו אחר:קטן,גבולי,ולא קטן בכלל...

בסופו של דבר היא נולדה רק בשבוע 42+, אחרי שעשו זירוז, והוציאו אותה עם ואקום. לא רצתה לצאת, היה לה טוב בפנים... ואגב, היא נולדה 3.085, לא קטנה בכלל...

העיקר שהיא בריאה וחמודה מאוד! (היום כבר בת 4 חודשים!בובה!)

פינה מעולה! יש לי מלא קטעים לממים, אבל אני לא יודעת איך לעשות...

http://g.hazfalafel.com/index.php

יש כללים לכל תבנית,

אני מתכוונת פעם בשבוע לפתוח שרשור כזה אז את יכולה לעקוב וללמוד על התבניות.

וגם לכתוב לי ואכין לך בשמחה  

אבל זה מסדרה כלשהי (אני אפילו לא בטוחה איזה ) וזה וטרינר שתמיד פותר בעיות בצורה הכי עקומה-

יש משהו שהוא ההגיוני לעשות והוא מציע ללכת יותר חכם ולעשות דבר מטופש בעליל.

תבחרי אנקדוטה אחת ואכין לך מם עליה, בסדר?

שבת - כאבי תופת ממש לא לידה ראשונה

מגיעים לבית חולים נבדקים ושוב נבדקים וכל פעם הפתיחה גדלה

הרופאה אומרת אני לא בטוחה אני הולכת לקרוא למילדת הראשית

היא מגיעה אומרת בדיוק את מה שהרופאה אמרה

ומוסיפה לה היא לא בלידה ....

נדלג קצת הגעתי אחרי פחות משעה לחדר לידה !!!

מילדת מקבלת אותי אומרת לי את לא יולדת !!!

ולא רוצה לעזור לעצמך כי את שוכבת על הגב

אני מתעקשת אומרת לה שככה טוב לי היא מחליטה לא לעזור לי ומצידה שאני יתפוצץ

אחרי כמה דקות מגיעה רופאה אחרת ועושה מה שאני מבקשת ופוקעת לי את המים

אחרי 15 דקות בערך אני צריכה להתפנות { סליחה }

המילדת אומרת קומי - לכי

ואני " בחוכמתי " קמה והולכת

אחרי שניה אני צועקת לה בואי בואי

בעלי אומר למי את קוראת אין כאן אף אחד

אני אומרת לו מהר תקרא לה הילדה כאן

היא מגיע בשנטי ונלחצת באמת הילדה כאן

מהר מהר למיטה

אז אני יולדת או לא אני שואלת אותה

אח"כ מתחלפת משמרת היא אומרת למחליפה שלה תקשיבי לה היא יודעת מה היא רוצה

טוב שלא ילדתי את עצמי.....

ב"ה אנחנו אחרי והפיצית בת חודשים תודה להשם

גם דומה

נוסעת לבי"ח עם צירים- בודקים אותי ואומרים לי שאני עוד לא בלידה.

אמא שלי שולחת הודעה שהיא בדרך אלי בכל זאת- ונצא יחד לאכול צהריים.

כשהיא מגיעה 40 דקות אח"כ-הקטנטונת כבר בחוץ ואני מתאוששת מהלידה.... 

הלידה הפתיעה אותך? שמחת שהספקת את הזריקות? מה התחושה שלך סביב זה שהיית רוצה שתתבטא במם?

לא רוצה לגנוב לך את החוויה

בלידה האחרונה לקחתי אפידורל והיו קצת ירידות דופק שהסתדרו.

לא הרגשתי צירים אבל בגלל הירידות דופק ובגלל שהעובר היה קצת גבוה,

ישבתי על המיטה והייתי מאד מאד מרוכזת בלנסות לנשום נשימות עמוקות וסדירות (וקולניות קצת) ולנסות להוריד אותו למטה יותר.

הדולה היתה איתי בחדר ואירגנה לי סביבה שקטה ורגועה (סגרה אורות, דלתות, הדליקה איזה נר אולי וכו').

לפתע פתאום נפתחת לה הדלת האחורית של החדר לידה ונחשו מי מציצה משם?

חמותי (שהגיעה מעיר אחרת) -  "רק להגיד לה בהצלחה וזהו..."

לא ראיתי אותה (כי כאמור הייתי מרוכזת בנשימות וישבתי עם הגב) אבל שמעתי את הקול שלה.

הדולה ההמומה ישר סימנה לה בלחישות ותנועות נמרצות שזה לא הזמן להכנס.

מרוב שזה היה הזוי זה די שיעשע אותי הסיטואציה הזאת... לא משנה מה נגיד לה היא תמיד פשוט תופיע...

לידה ראשונה.

אני משתוקקת להשתחרר, ומנסה למנוע כל דבר שעלול לעכב.

אני מספרת לאחות בתינוקיה שהבחורצ'יק עשה את צרכיו בטיטול, כדי שלא יגידו לי שזה מעכב.

היא שואלת אותי: "את בטוחה שהוא עשה? כי יולדות לפעמים הם "קוקו" (היא לא אמרה את המילה "קוקו", אבל עשתה את התנועה של סיבוב האצבע על הרכה".

ולסיום פותחת את הטיטול כדי לוודא שהוא באמת עשה..

התבנית הזאת בד"כ באה עם הסיום-

גם אני אוהב סכנות או גם אני חי על הקצה.

היה יותר מתאים התבנית שכתר הרימון השתמשה בה פה- חוויות מלידה מוקדמת: - הריון ולידה

ולכתוב את מה שכתבת ואז-

ספרי לי עוד כמה אמהות אחרי לידה מאופסות.

אבל- אם זה היה קורה לי הייתי ממש מתעצבנת על האחות  

אני ראיתי מול עיני את המילה "הביתה!", ככה ששום דבר לא עצבן אותי.

הטמטמת הגיעה כמה ימים אחר כך, ולא עזבה אותי עד עצם היום הזה..

התלבטתי בין שתי התבניות, אבל לא ראיתי משפט כתוב על אף אחד מהם..

ועוד סיפור:

בלידה השניה ילדתי תינוקת קטנטנה, עם קרחת בלונדינית.

הגעתי למחלקה ב11 בלילה אחרי הרבה שעות בלי שינה, וביקשתי שלא יעירו אותי להנקה בלילה, לא הייתי מסוגלת.

כעבור שעה מעירה אותי האחות ושואלת אם אני רוצה את הבת שלי.

בגלל שכבר העירו אותי אמרתי שיביאו לי.

אחרי דקה אני שומעת עריסה מתגלגלת לידי. אני פותחת את העיניים ורואה:

רעמת שיער שחורה!!

זה היה הזוי.

עוד לפני שהאחות בדקה לי את הצמיד ביד אמרתי לה ששלי בלונדינית וקירחת.

עד היום, שנתיים אחרי לא הגענו לכמות שיער שהיה לתינוקת ההיא, וגם לפולקעס שלה..

יאללה, תחיה, תכיני מם..

שמרו סיפורים לשבוע הבא- בע"ה אפתח שרשור חדש כזה  

את טובה בזה!

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!