לא בטוח בכלל שאת אמורה לצום מלא.

מצרפת שיעור של הרב דב ליאור שליט"א בנושא:

https://mail.google.com/mail/u/0/#search/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8/149da7df9d8f8952?projector=1

מה שממש עוזר במקרה כזה: לקחת בקבוק תירוש ולשפוך כל פעם קצת בקערה של קורנפלקס, וכל עשר דקות בערך לשתות בכף מהקערה. אם התירו לך לשתות לשיעורין, לא לשתות מים, אלא דברים מזינים יותר- הכי מומלץ תירוש ובירה שחורה.

ולהתכונן לאכול טוב ולנוח גם יום אחרי כי יכול להיות שבאמת החלב לא הספיק לה יום קודם,והיא תרצה להשלים.

בס"ד

והנקתי כל הצום.

אני ממליצה לאכול קוואקר החל מעכשיו ועד יום כיפור.

אני מכינה עוגיות.

זה מעשיר ומרבה חלב.

וגם עוזר לצום.

זה ממש לא כך!
זה יום הכיפורים וזה צום מדאורייתא!
ולא מתים אם צמים גם בהנקה!

וגם החלב לא נגמר בכמה שעות...

ברור שזה לא קל אבל מתמודדים ומכינים את הגוף טוב.

אני בשנה שעברה גם הייתי עם תינוק בן חודש וקצת. הנקה מלאה.

זה לא היה קל. במיוחד לקראת הסוף...

אבל עבר ב"ה!
 

מה שכן- לשתות המון בשבוע שלפני הצום...

לאכול אוכל בריא ומזין ולא קשקושים...

ביום שלפני הצום לשתות מיץ ענבים. עדיף הלבן ולא האדום!(ככה יועצת הנקה אמרה לי.)

בצום עצמו- לא להתאמץ.

לנוח בחדר ממוזג ואם יש ילדים גדולים- לדאוג לעזרה.

אני הכנתי לי גם מנות שאובות בשבועות שלפני ולקראת סוף הצום נתתי לו חלב שאוב מחומם בבקבוק.

אחרי הצום לשתות מיץ ענבים כדי להעלות את הסוכר שלך ולאכול לאט לאט בריא ומאוזן.

תוך יום יומיים הגוף יחזור לעצמו וההנקה תתחזק ותחזור למה שהיתה..

הגוף מתרגל אם אין שינויים דרסטיים וקיצוניים...

(וב"ה אני עדיין מניקה את אותו קטנצ'יק שנולד לי לפני שנה וקצת...)

(וזה לא רק אני.

היתה לי אחות שילדה איתי ושכנה שילדה חודש לפניי וגם הניקו וצמו והכל עבר כמו שצריך...)

הרבנים שמתירים, כמחובן יודעים שהצום הוא מדאורייתא... וגם פיקוח נפש דאורייתא, והם עושים את השקלול, כל מקרה לגופו. כמובן שחלק מהעניין הוא ששתייה לשיעורין נחשבת לקיום המצווה מדאורייתא (אבל לא מדרבנן), ולעומת זאת אם אישה (לא... מספיק אחרות) מגיעה למצב של התייבשות היא לרוב נאלצת לשתות שלא לשיעורין = לא לקיים את המצווה דאורייתא.

אם קורה מצב באמצע הצום שלא מרגישים טוב או מגיעים חלילה למצב של התייבשות- זה כבר משהו אחר!

אבל כאן נשים כתבו שמלכתחילה כנראה יתירו לה לשתות שיעורין...

לא שמעתי עדיין על אף רב או הלכה שמתירה במצב נורמלי ובריא לשתות שיעורים לאישה מניקה..

אולי בתשעה באב - זה גם משהו אחר... אבל לא ביום כיפור מלכתחילה! 

להתייבשות. ולדעת חלק מהפוסקים יש עדיפות הלכתית לשיעורין מלכתחילה (וככה שומרים על הצום דאורייתא) על פני סכנה להתייבשות שמביאה בחלק מהמקרים לשתייה שלא לשיעורין (וככה המצווה החשובה הזאת מתבטלת לחלוטין).

לא שמעת על אף רב כזה, טוב - זה לא אומר שלא קיימים. מוזמנת ללמוד על ההדרכות של הרב אויערבאך זצ"ל, הרב נבנצאל, הרב ד"ר הלפרין (רופא נשים), הרב דב ליאור שקושר פה לעיל... תגלי דברים מפתיעים.

כל אחת שתלך לפי הפסיקה שלה. בבקשה לא לבטל פה רבנים פוסקים גדולי עולם.

ושתיה לשיעורין לא שוברת את הצום דאורתיא!

שתיה לשיעורין זה רק במצבים מאוד מסוימים.

אז אולי ניתן לכל מי שסובל קצת ממיחושים וכאבי ראש שישתה לשיעורין וזה בכ"ז כאילו הוא צם?

זה לא עובד ככה!

אני הייתי אחרי קיסרי ולא התירו לי לשתות שיעורין במצב הנ"ל!

אפילו שרופא אמר לי שאחרי קיסרי הגוף זקוק להרבה נוזלים...

אבל כששאלתי רופא אחר יר"ש שמבין בכל זה אמר שאם מכינים את הגוף טוב- אין בעיה!

ואז שאלתי גם רב והרב אמר לי מראש שאכין את עצמי טוב ואנוח ואשהה בחדר ממוזג ושבעלי ישאר ויעזור בבית וכו' העיקר שאוכל לצום...
 

להזכירכן: מדובר בצום הכי חמור וקדוש בצומות! "ועיניתם את נפשותיכם"....

ולא כזה מהר מתירים לשתות בצום שכזה!

אנחנו מאוד מחמירים וממש לא מקלים בקלות, אבל אחרי לידה עם תינוק כזה קטן יש גם עיניין של סכנת נפשות. וכן, מבחינת ההלכה ההנקה של התינוק היא ממש חשובה.

ויש הבדל ענק ועצום בין מי שיש לו סתם מיחושים לבין אישה אחרי לידה. אישה אחרי לידה זה הרבה יותר רחוק משם

וב"ה שמרתי על כל מה שאמרו לי והצום עבר ממש בסדר!!

רק ללמדך שאפילו אחרי קיסרי לא כ"כ מתירים בקלות לשתות שיעורין!
 

זה צום כיפור!!! לא צום אחר!!!
יש הבדל!!

צום אחר.

רק שאיסור כרת- אין בכזה מצב

דאורייתא או כרת. היא נחשבת חולה שיש בה סכנה. ואדרבא, אם תצום ולא תשתה (או אפילו ולא תאכל לשיעורין כמו שהרב פסק) היא עוברת על מצווות דאורייתא.

אבל עדיין...

התירו כאן די בקלות.

ויש נשים שקוראות כאן וחושבות שאם להיא התירו אז כנראה גם לי מותר....

כבר שמעתי על מישהי כזאת שאמרה שהיא לא צמה בכיפור שעבר כי היא שמעה ממישהי אחרת שהתרו לה והן באותו מצב...

ולא של מי שאומרת את הדבר הפשוט והראוי שהוא - לשאול רב.

בעיניי זה חמור מאוד לעודד מישהי שלא לשאול וללכת לחומרא על דעת עצמה. בין אם מדובר בדיני מראות וכתמים, בדיני צום או בכל דבר אחר - תמיד עדיף לשאול על להחליט לבד שאסור.

אף אחד לא אמר שהיא לא יכולה לשאול רב!
ברור שעדיף לשאול...

אני פשוט רגילה שהכל נגיש לי ובעלי פוסק והרבה שואלים ומתיעצים איתו במצבים כאלה ואחרים.

אבל תשימי לב מה האנונימית הראשונה רשמה בתחילת השרשור ומיזה הזדעזעתי...

"לא בטוח בכלל שאת אמורה לצום מלא".... ע"ס מה?

הרלוונטית אמורה = עד אז היא לא תוכל להיות בטוחה.

לא את דעתי בכל אופן, אבל בוודאי שזה לא מחזק.

מה זאת אומרת לא בטוח שבכלל אמורה לצום?

יום כיפור זה צום שלא מתבטל גם אם בית המקדש נבנה!

ורק חולה שיש בו סכנה פטור.

לא כל אחד פטור מהצום.

ואם כבר חולה, אז יתירו לו לשתות לשיעורים בדרך כלל.

אבל לא לצום בכלל?? זה לא נשמע לי הגיוני.

צריך להתכונן טוב לצום ועוברים אותו בעזרת ה'

ומה נסגר איתך - תני לרבנים לפסוק.

לא כתבתי "לא בטוח שבכלל אמורה לצום" אלא "בכלל לא בטוח שאמורה לצום מלא". כי זה אכן לא בטוח שהיא אמורה לצום צום מלא. ייתכן בהחלט שאם תשאל רב יורה לה על צום חלקי = שתייה לשיעורין. אני מבינה שלך לא פסקו כך, אבל יש טווח פסיקות בין פוסקי ישראל. וכדי להראות זאת גם קישרתי לדבריו של הרב ליאור. את יכולה לראות במו עינייך שלא כולם פוסקים כמו שנפסק לך. ולכן זה אכן לא בטוח - עד שתקבל פסיקה אישית.

במהלך הצום אפשר לשאול רב, בהתאם לנסיבות.

זה לא פשוט.

למה לא לשאול רב מראש איך לנהוג? למה רק תוך כדי הצום, כשהוא בתפילה, כשאי אפשר להתקשר, כשהשאלה דורשת יציאה מהבית בצהרי יום צום?

כמובן שאם צריך אז צריך, אבל מכל הבחינות נראה לי ברור שראוי לבקש הדרכה לכתחילה.

אבל הרבה פעמים הנסיבות המדויקות לא ידועות לך מראש:

באיזו שעה את מרגישה שנגמר החלב, איך התינוק מרגיש, האם מוכן לבקבוק, מה ההרגשה שלך ועוד

אם תרגישי א', תעשי כך וכך, אם התינוק יגיב כך, תעשי כך וכך. וכו'. כך התרגלתי שרבנים פוסקים הלכה.

באין ברירה אני אשאל גם במהלך הצום, אם יהיה מצב שלא התכוננתי אליו לכתחילה. אבל ברור לי שעדיף להתכונן לכל התרחישים לפני במידת האפשר.

לשואלת שפתחה-

כדאי להערך לכל התרחישים.

להכין את עצמך היטב לצום מראש.

להכין מנות שאובות ולהרגיל את הקטן לבקבוק.

ולהיות עם אצבע על הדופק.

שהבעל יתפלל בבית כנסת קרוב ויקפוץ מידי פעם לראות איך את מרגישה וכו'

ובמקרה הצורך לשאול את רב בית הכנסת..

בהצלחה רבה!

ומוסיפה את המלצתי הצנועה לפותחת, לא להרגיל את התינוקת לבקבוק לפני ששאלת רב וקיבלת הדרכה שכך את צריכה לנהוג. כל מקרה לגופו.

שתהיה שנה טובה לכל עמ"י בעזרת ה'.

ממש עדיך לשאול לפני, לקבל הנחיות כלליות

ואם מתעוררת סיטואציה שלא חשבו עליה לפני אז לשאול במהלך הצום

וצמתי בלי לשתות שיעורים

במשך כשלושה ימים לפני הצום שתיתי כל יום לפחות 3 ליטר מים

במהלך הצום שכבתי כל היום, הבעל הגיע יותר לעזור עם הילדים במשך היום, (גם על חשבון תפילות. )

היה לי חלב כל היום

מה שכן לשים לב - לפעמים מרגישים את ההשפעה דוקא יום אחרי אז גם יום אחרי הצום להמשיך לנוח, ולשתות הרבה

מיץ ענבים זה מזין ומחזיר כוחות

שכל אחת תלך לפי הפסיקה של הרב שלה, אבל כינויים כמו "קשקוש" לחלוטין לא ראויים בדיונים כאלה (או בכלל).

לו הייתי מנהלת, הייתי שוקלת למחוק את המילים הפוגעניות שלך.

בס"ד

יש כאלה שזה יעשה להם בלאגן במערכת העיכול.

ויש שיעשה בלאגן אח"כ עם ההנקה וכו'.

שכל אחת תברר מה הרב שלה אומר, ומה הפסק שלו.

אבל קישקוש זה לא.

הנקה כן.

פוסקים לפי מצב ההנקה, גיל התינוק, הצרכים שלו, ומצב האם - חלשה/מסוגלת.

לי הרב פסק גם לאכול לשיעורין בגלל מצב לא פשוט שהייתי בו.

שקלנו לפני היום הקדוש כל מיני אוכלים כדי לדעת מדוייק את השיעור - אני כבר לא זוכרת - אבל משהו כמו חצי או שליש פרוסת לחם, וכד', וזה היה עינוי יותר מאשר לצום כמו שהייתי רגילה כשהרגשתי טוב.

קודם כל- מבחינת שיקול הלכתי לא מכניסים את ענין התמ"ל. מי שרוצה לתת שתתן, אבל רוב הרבנים לא מורים לעשות ככה.

וזה הגיוני- ואם פתאום מתבר שהילד אלרגי? או שהוא לא מוכן לשתות? (הגדולה שלי העיפה בקבוק מטרנה בגיל חודשיים כמה פעמים. לא היתה מוכנה בכלל).

יותר הגיוני שאישה שמניקה מלא תשאב לפני הצום, למקרה שלא יהיה מספיק.

עוד דבר- יש כלל די בסיסי שאומר- את צריכה לצום, אבל התינוק לא...

וההלכה צריכה לתת פתרון למצב הזה, וב"ה יש פתרונות, כי יש לנו תורת חיים, וההלכה נותנת מענה גם למצב הזה, של אישה מניקה שקשה לה. כך שלא צריך "לברוח" לפתרון של מטרנה אם לא רוצים לתת לתינוק תמ"ל.

הוא ממש עזר לי ביום כיפור שהייתי צריכה להניק מלא (לא בן חודש אמנם, אבל עדיין הנקה כל היום).

ב"ה בסוף הצום לא הרגשתי מעולפת כמו בסתם צום רגיל כשעוד לא הייתי בהריון/מניקה...

אם יש לך אפשרות לקנות מבית מרקחת או משהו אז ממש מומלץ

וכמו שאמרו לך כאן- לשתות הרבה הרבה, לאכול ענבים יום לפני הצום (מומלץ לכולם), לאכול טוב לאורך כל היום שלפני...

בהצלחה וצום קל בעז"ה!

לגבי ההנקה- מניסיון שלי, ששבועיים הייתי צריכה לא להניק בגיל חודש (רק שאיבות אבל זה המעיט את החלב)- התינוק יודע אח"כ לחזור לינוק בלי בעיות. וגם מגביר את החלב בעצם היניקה שלו, כך שיום אחד לא אמור להיות בעיה. רק ההרגשה של החולשה שלך...

לשתות בקבוק מיץ ענבים שלם לפני הצום עושה נפלאות!!!

גם בהריון וגם בהנקה מלאה

נגיד ככה - רוב המניקות ורוב התינוקות יעברו את הצום, ואת התמעטות החלב המסויימת בעקבותיו (כמו בשלב קפיצת גדילה) סה"כ באופן סביר.

מי שמסיבות שונות לא מסוגלת, תשאל רב, לפי רוב הדעות,  ממש לא צריכה לתת מי סוכר, או דיסה או אפילו חלב שאוב מראש.

נזכיר ששאיבה מראש עלולה ליצור גודש ודלקת (חום) דווקא ביום הצום בגלל השינוי בדפוס ההנקה (נתינת חלב שאוב במקום הנקה).

אפשר לשאוב אחרי ההנקה לא הרבה כל פעם, נגיד 30 מ"ל כל פעם

מנה של תינוק בן חודש נראה לי זה 60.. אבל אני כבר לא באמת זוכרת.

בכל מקרה, אני חושבת שאם היא תתכונן נכון היא לא תצטרך להמעיט לו בהנקה והכל יהיה בעז"ה בסדר.

זה דווקא לא נורא, אגב, להמעיט קצת בהנקה יום אחד בשביל להצליח לנוח. 

מטרנה זה לא כ"כ נורא כמו שחושבים, אם התינוק יודע לקחת, ואם לא- אז חלב שאוב קצת. ואם לא בבקבוק אז אפשר בכפית...

יהיה בסדר.

"מי שמניקה הנקה מלאה (התינוקת איננה מקבלת שום תוספת מזון) עליה לשתות ביום הכיפורים לשיעורין, אלא אם כן היא בטוחה מנסיון קודם שהצום אינו ממעיט את כמות החלב שלה. כך פסק הג"ר שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל.
לגבי פרטים על שתיה בשיעורין יש לפנות לרב המקומי לקבל הדרכה פרטנית.

מדובר כן על שתיה של נוזלים מזינים (מיצים, בירה שחורה וכד´) ןלא רק על מים.
הכמות הנדרשת לשתיה תלויה בטמפרטורה שתהיה ביום הכיפורים ובהמצאות או אי המצאות של מזגן בבית המינקת.
הכמות נעה בד"כ בין ליטר וחצי לשלושה ליטרים של נוזלים במהלך הצום."

http://www.kipa.co.il/ask/show/72823

אלו שתי פסיקות די קיצוניות. רוב הפוסקים נעים על הטווח שביניהן.

בכל שאר הדברים.

מישהי אחת הולכת על פי הפסקים שלו? דור שלם תלמידי חכמים גדל על ברכיו.

אבל מעולם לא שמעתי על מישהו שהולך לפיו.

זה בכלל לא נפוץ.

אגב, לא בטוח שהדור השלם שגדל על ברכיו הולך לפי הפסקים שלו.

וממי שפוסק על פי פסקים שלו, הרב נבנצל למשל, ורבים רבים נוספים כמו גם הגאון הרב דב ליאור.

מה פירוש מישהו שהולך על פיו? הוא למשל הסמכות ההלכתית מאחורי הספר שמירת שבת כהילכתה של הרב יהושוע נויבירט. זה לא מספיק "מישהו שהולך על פיו"?...

שכונת רמת שלמה בירושלים קרויה על שמו.

וכשאני כותבת בדור הקודם, הכוונה היא לעד לפני כ 25 שנה שאז נפטר זצוק"ל.

אפשר לקרוא 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%91%D7%9A

ולא רק כשנוח לו.

כמו שאם יתחשק לי אלך לפי רב מסוים שמקל...אלא שזה לא כך.

החלב לא מתייבש אחרי כמה דילוגים של הנקות.

אני נדהמת כל פעם מההגזמות כאן בפורום

החלב לא מתייבש אבל מי שמסתמכת גם על ההנקה כמניעה כן יכולה להדפק מזה, דילוג על כמה הנקות יכול לגרום למחזור לחזור

נשים עם דיכאון אחרי לידה, נשים בהריון בסיכון, נשים שמניקות פגים, וכן הלאה.

כבר כתבו לך שזה ענין לשאלת רב.

את לא יכולה לפסוק לכולן להחמיר ולא לשתות או אפילו לאכול לשיעורין.

יש נשים שברגיל מתאבדות על הנקה, אז את מדברת על הגזמות כאן בפורום? אל תדוני עד שתגיעי למקומן.

כולן צדיקות, ומתענות ומדקדקות בקדושת יוה"כ וחומרת היום לא פחות ממך.

נתת כאן הרגשה שנשים לא מספיק מבינות את חומרת הצום, או שרבנים (גדולי עולם) שלא שמעת עליהם, פוסקים באופן רשלני חלילה.

את שאלת למה לפני כל צום אנחנו מחלישות את דעת מי שחייבת לצום. עניתי לך שיש מצבים מורכבים יותר מהנקה רגילה ולכן שואלים רב.

לא מחלישים את דעת מי שחייבת ויכולה לצום, אלא מעירים את תשומת הלב להתארגן על שאלת רב לפני שחלילה מאוחר מדי וצריך לשתות מלוא לוגמיו כדי להתאושש מעילפון.

למה זה נשמע לך פורץ גדר?

אני מעריכה מאוד כל מי שמניקה. כל מי שמניקה מתאמצת על זה במידה כזו או אחרת. 

אז את מתאמצת וקיבלת פתרון של לתת מטרנה, אחרות שואלות רבנים שלפי שיטתם מטרנה זה לא שיקול הלכתי.

אני חוששת שלא הבנת אותי נכון בכלל.

אין כאן שום דבר אישי נגדך חלילה.

ברור לי שאת שואלת רב לפני כל צום (גם כתבת ככה ), ולגבי מטרנה או חלב שאוב או דיסה או מי סוכר או כל פתרון אחר, חשבתי שראיתי בתגובות שלך שהזכרת את זה.

בכלל לא באתי להתווכח או לרמוז משהו עלייך באופן אישי (אני בטוחה שכשתקראי את השירשור בהזדמנות יותר רגועה תראי שזה לא מה שחשבת).

באתי לומר שיש בהחלט מקום לשתיה ואפילו אכילה לשיעורין ביוה"כ על פי היתר של רב.

באתי בסה"כ לומר שלדלג על הנקות זה לא לכל הדעות הפתרון ההלכתי לחולשה של המניקה ולהתמעטות החלב של התינוק היונק.

אני מברכת אותך בשנה טובה ומבקשת סליחה אם נפגעת.

לכל כלל יש יוצא מן הכלל.

וזה לא אומר שאין כלל.

מה שכתוב בספרים, זה מן הסתם מופנה לכלל. ומי שחושבת שהיא יוצאת מן הכלל (או שהרופא חושב ..) אז שתפנה לרב..לזה הוא נועד.

בעז"ה שנזכה לצום רק ביום כיפור.

צום כיפור הוא מדאורייתא ולא מקלים בו כ"כ בקלות!!!
 

יולדת- רק ב-3 ימים ראשונים לא צמה!!!

ב-3 ימים אח"כ- זה תלוי בהרגשתה. אם יכולה לצום או לא!
ואח"כ צריכה לתום.

זאת ההלכה הפשוטה!
ברור שיש יוצאים מן הכלל ומקרים מיוחדים...

אבל ההלכה הרגילה היא ככה!
ואין כאן שום הקלות מלכתחילה של עד 30 יום...

הקלות כאלה זה בתשעה באב ולא בכיפור!!
אל תתלבלבלי ותבלבלי אחרות בבקשה....

אולי את מדברת על צומות רגילים? אבל בכלל שם לא צריך לצום בערך שנה או שנתיים מהלידה...

שהיא רעל. אמרתי שהיא חושפת לזיהומים. זו לא הגזמה בכלל אלא נתון מדויק וידוע לגמרי במחקר הרפואי. אם את רוצה את יכולה לפתוח במדריך של משרד הבריאות ולראות, זה לא סוד...

(לעומת זאת מעולם לא ראיתי שום נייר עמדה של משרד הבריאות או כל גוף רפואי שהוא ששתייה לשיעורין פוגעת באופן כלשהו בבריאות של החלב. אם יש לך הפניה אשמח לראות)

בתינוקיה מביאים לתינוקות מטרנה בלילה.

הם מגזימים??

יש אמהות שלא מצליחות להניק מכל מיני סיבות ונותנות מטרנה, הן עושות משהו רע?

אז כמה מנות מטרנה לא יקרה כלום.

משנה את הפלורה במעיים.

בכל מקרה זה לא שיקול לפי רוב הדעות. מציאות של מטרנה לא משנה את הפסיקה ההלכתית אם להתיר שתיה לשיעורין. פוסקים לפי הנקה מלאה.

אענה על דברייך אחד אחד:

לגבי מה שנהוג בתינוקיות, קטונתי. אז אביא דברי גדולים ממני. הנה חוזר ממשרד הבריאות שנשלח לתינוקיות בדיוק כדי לצמצם את התופעה הזאת, בגלל הבעייתיות שלה.

לגבי עושות משהו רע, לא אמרתי ולא חשבתי שום דבר כזה. אמרתי שהתינוק חשוף יותר לזיהומים, וזו עובדה מוכחת וידועה. גם תינוק שנולד פג חשוף יותר לזיהומים מתינוק שנולד במועד. זה אומר שאמא שלו עושה משהו רע? חלילה. אבל זה לא משנה את העובדה העגומה שהוא חשוף יותר לזיהומים.

ולגבי הודעתך למטה, צריך להפריד בין שאלת הכמות לשאלת האיכות. הכמות זאת באמת שאלה, ויש לה טווח רחב של תשובות כי יש המון שונות בין הנשים - עד כמה צמצום בשתייה מצמצם את החלב. אם זה מה שאת אומרת - אני מסכימה. בהחלט תיתכן פגיעה בכמות. אבל שימי לב שהתגובה שלי הייתה לאמירה של MP על ה*איכות* של החלב, כאילו צמצום שתייה עושה אותו פחות בריא חלילה, וזה לגמרי לא נכון לפי כל מה שאני מכירה מהמחקר בנושא.

כתיבה וחתימה טובה.

הרי זה הגיוני ששתיה לשיעורין לא באמת תעזור לחלב, היא תעזור לאמא לא להתעלף...

כדי לעזור לחלב צריך לשתות המוווון מים.

גם מי ששותה לשיעורים, בדרך כלל, באופן טבעי, התינוק יגביר הנקות כמו בקפיצת גדילה.

הנה דוגמאות למחקרים על מתן חד-פעמי והשלכותיו:

Mackie RI, Sghir A, Gaskins HR. Developmental microbial ecology of the neonatal gastrointestinal tract. Am J Clin Nutr 1999; 69(Suppl):1035S-1045S 
 

Bullen CL, Tearle PV, Stewart MG. The effect of humanized milks and supplemented breast feeding on the faecal flora of infants. J Med Microbiol 1977; 10:403-413 
 

Gerstley JR, Howell KM, Nagel BR. Some factors influencing the fecal flora of infants. Am J Dis Child 1932; 43:555 
 

Brown EW, Bosworth AW. Studies of infant feeding VI. A bacteriological study of the feces and the food of normal babies receiving breast milk. Am J Dis Child 1922; 23:243 
 

על שאר דברייך לא מגיבה מקוצר הזמן. שבת שלום ומבורך.

צריך לזכור שיש חיידקים ויש חיידקים. לא דין קרונובקטר סאקאזאקי כדין חיידקים שילד יכול לפגוש כשהוא מלקק את הנעליים שלך אבא שלו ומעררכת החיסון שלו ערוכה לכך. יש חיידקים שכדאי להיזהר מאוד מחשיפה אליהם!!

מניקה שחוששת שיגמר החלב אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א), אלא אם התינוק מוכן לשתות תחליף חלב (שו"ת אז נדברו ח"ט ט)

השלבים האלה של האבחונים לא קלים בכלל...

גם אני הכחשתי בהתחלה, אמרתי שרופא ההתפחות הזה (הראשון שהעלה את החשד) לא מבין כלום, קלינאית התקשורת סתם חושבת שכדאי שנברר על גן מיוחד והחברה שלי (הראשונה שאמרה לי משהו בכיוון) סתם משליכה מהילד שלה לילדה שלי.

היום אני שמחה באבחנה הזו, כי היא מביאה לנו שקט נפשי והמתקדות בדרכים הנכונות לעזור לה. וכן, גם כי אנחנו יודעים שעכשיו נחסכים לנו כל הצער והבלבול שחווינו עד שהבן הגדול שלי אובחן...

וכן, גם אני במחשבות על נישואין הרבה מהזמן (אצל הבן שלי זה כבר קרוב למדי), וזו דאגה מובנת בהחלט - כי בסופו של דבר נישואין הם סוג של גושפנקה למסוגלות חברתית, חוץ מזה שהם חלום של כל אמא יהודייה...

אני חושבת שהקושי העיקרי אצלך הוא הסביבה והתגובות שלה.

בגן של הבת שלי יש באמת ילדה שהאחים שלה לא יודעים שהיא אוטיסטית (מבחינתם היא בגן שפה). יכול להיות שזה גם מה שהם אומרים לסביבה שלהם... לא הצלחתי להבין בדיוק את הסיבה להסתרה, אבל אולי זה נובע באמת מהחשש לפגיעה בשידוכים... (הבת שלי לומדת בגן חרדי)

אני עדיין חושבת שהסביבה לא צריכה להיות סיבה להימנע מאבחון, אבל אולי כן יהיה מקום לחשוב על להסתיר את התוצאות שלו, אם אכן הן יהיו ASD...

שולחת לך שוב חיבוק גדול ומבין❤️

את מוזמנת לפרוק באישי, אם בא לך...

בואי נחלק את זה לשתיים:

החלק שאת צריכה לעבור כדי להבין ולעכל שיש לילד שלך בעיה מאובחנת. שזה טבעי, זה מבלבל, זה קשה, עיצוב וגם משמח להבין את המציאות.

והחלק השני, של הציבור שכל כך באטרף אחרי הנושא הזה, זה חולני ולא שפוי שביקשו מכתב שהבעיה לא אצל הבעל. אמאל'ה. זה נראה לי כמו ההיפך הגמור של עבודת ה'. בדיוק ההיפך מלצאת בשאלה, צריך לחזור בתשובה בנושא הזה. חיבוק גדול. תנסי כמה שפחות לשתף פעולה עם זה. פשוט שגעון. 

חיבוק לפותחת היקרה.

בציבור שלנו אין בכלל בכלל התייחסות לבעיות כאלו.

אני חושבת שכאן נכנסת אמונה בה'.

תאמיני שה' יסדר לכם שידוך שיתאים בול אבל בול למשפחה שלכם. שידוך שלא אכפת לו או לה מה "על הנייר".

אשתף אותך, ואולי זה יישמע גאוותני אבל פחות אכפת לי,

שכשפגשתי את חמותי,

פתאום הייתה לי אינטואיציה חזקה, שבה ראיתי אותה מתפללת כנגד הקיר ובדמעות לשידוך לבן שלה (בעלי).

כביכול היא זימנה אותי...

בעלי היה אברך גרוש עם חמישה ילדים. מה היה הסיכוי...?

והנה, ה' מזמן. אני מאמינה בזה בכל ליבי. שנישואים הם דבר כל כך קריטי לחיים, שאין מצב שזה לא מה'.

ויש עוד מלא אנשים עם כל מיני סיפורים שונים ומשונים, שהקב"ה זיווג אותם כאילו בעלי כורחם.

היה לי חבל וצורם לשמוע שהשיטה הישנה שלא מקבלת שום שונה- עדיין תופסת.

מה זה משנה שאחד הילדים יש קושי התפתחותי למען ה'? האם הורים "מושלמים" בהכרח יולידו צאצאים מושלמים?

ומתי רצון ה' זה לפסול כל דבר שלא מושלם?

פשוט התחושה של מי סוג א ומי לא,

שאם יש למשפחה אחת בעיה רפואית לאחד הילדים - אז ברור שצריך שידוך מותאם - עדיין מורגשת (אצלנו, לא מכלילה לרגע)

זה נקרא להיות מנומס, שזה די בסיסי..

לראות במישהו שאין לו שום בעיה סוג ב כי לאחיו יש בעיה כלשהי לא נקרא לקבל..

זה פשוט מוטמע ככ עמוק בתרבות שגם מי שמוגדר סוג ב מקבל את זה כצודק, אבל בחברה הכללית זה רחוק מלהיחשב קבלה או הכלה

ככה גם ספרדים סוג ב'...

אצל ה' ואצל המציאות הנפשית, אין סוג א וסוג ב.

יצאתי עם סוג א- בחורים שהיה להם הכל. שלא היה כלום על מה לפסול.

והנשמה ידעה כשהגיע המיועד.

כביכול הצביעה ואמרה- זה שייך לי. זה מהשורש שלי.

הייתי יכולה להתחתן עם זוג א, והוא היה יכול להיות אדם שאין לי שום שיחה משמעותית אתו. שום עומק ושום רגש.

אז מה היה עוזר לי סוג א?

המציאות הרגשית היא המציאות היותר אמתית ביחסים בין בני זוג.

ופה זה ממש לא משנה מה הסוג. משנה שזה מישהו ששיש ביניכם משהו משמעותי ועמוק.

אם יש למיועד אח עם בעיית עיכוב התפתחותית, מה זה אומר על האיכויות שלו?

מעניין אותי כי זו תפיסת עולם כל כך שונה.

אצלנו המיועד נשפט כאינדיבידואל בזכות עצמו ולא בהקשר של משפחה.

כאילו אם יש במשפחה תלמיד חכם אז זה מקפיץ את המניה, ואם יש אחות שקצת ירדה מהדרך זה מוריד את המניה?

כמובן זה מה שקורה אצלנו - קהילה חסידית קלאסית.

לשאלתך, בחורה שמגיעה מבית שכולם שם לומדי תורה, תלמידי חכמים

בחורה שמגיעה מבית שכולם שם בריאים בגופם שכלם נפשם

בחורה שאבא שלה 'מרשים', אם זה בזכות העבודה או הלימוד שלו - זו בחורה יותר שווה.

אבא שמשכים קום, לומד בעשר כוללים במקביל - עוד מניה.

לעומת זאת בחורה שיש לה אח או אחות שיצאו בשאלה

בחורה שיש לה קרובי משפחה עם קושי כזה או אחר

אם יש שני ילדים במשפחה? אז בכלל - מצב גרוע.

גם אם אין שום קשר בין הקושי של שני הילדים (אחד נוירולוגי השני פיזי, סתם תוקעת)

אני למשל מגיעה מבית - יש לי אח אחד שיצא בשאלה ועוד אח עם מוגבלות נפשית - מראש ידעתי שאין לי למה לצפות. מראש ידעתי שלא אזכה בשפיץ של הישיבה.

אם כי אני אישית גם ככה לא חיפשתי את זה, בפועל בעלי הכי טוב ונכון עבורי.

חיסרון שלו בגיל 20 הוא היום היתרון הכי גדול שלו.  

מבחינת הרקע המשפחתי

התפשרות ראשונה - חמותי היא טיפוס, כנל גם גיסתי. כבר בבירורים לאמא שלי היה קשה עם ההצעה הזאת בגלל הגיסה.

התפשרות שנייה - אח עם קושי רפואי.

ככה שזה ממש ענבי הגפן.

המשפחות ה ''טובות'' של הקהילה, נגיד אחיין שלי מתחתן - אח שלי ראש כולל, הבן שלו בחור כישרוני ברמות, ממש מהטובים בישיבה.

אח שלי קיבל עבורו רשימת מכולת של הצעות, רק היה צריך לבחור ולתעדף בין כשרונית עם לב זהב לכשרונית עם ראיית האחר.

הוא התארס עם בחורה שנחשבת מהטובות בסמינר שלומדת כמובן תכנות ובחיים לא תעבוד בזה. העיקר התעודה.

ההתנהלות הזאת רצחנית, זה מזה לא פייר

מאין תחושה שאין הזדמנות שווה לכולם.

הלוואי והמקובלות הייתה משתנה - קודם כל פגישה, הרבה לפני כל הבירורים מלא שידוכים יורדים בשלב הזה.

תנו לזוג להכיר, אחר כך תבררו מה הרקע של הסבתא החורגת.

ככה זה אצלנו (אנחנו חסידים, אנשים טובים אבל וואלה סיפור השידוכים לא הכי הוגן).  

כן אני יכולה להגיד שיש התקדמות, ילד עם תסמונת דאון - זה לא נחשב לבעיה.

אם יש במשפחה עשרה ילדים ואחד מתוכם עם קושי - יותר קל להסתיר את זה ממשפחה שיש להם ארבעה ילדים ואחד עם קושי.

כיום, כשמשהו מציע שידוך לגיסי, קודם כל מגששת מה הבעיה שם כי חייבת להיות אחת כזאת.

ואם אין בעיה ברקע המשפחתי מראש לא נכנסים להצעה כי בטוח יש פה איזה חתול בשק.

תודה על התשובה המפורטת.

גם אני חושבת שזה לא פייר וחוטא לאמת

אל תקנאי, גם לי יש ניסיונות

ובתחילת הנישואים היה לי ממש קשה. זה שמשהו הוא מאת ה' זה לא אומר שזה לא קשה או שאין עבודה..

ממש לא קל! והתקופה הזו עד קבלת אבחנה היא מטלטלת ומערערת ותדעי שזה הכי נורמלי בעולם (אומרת את זה כאשת מקצוע בתחום...), וכל מה שאת מרגישה עכשיו זה חלק נורמלי מהדבר הזה אבל אל תוותרי על זה! לא בשביל שידוכים ולא בשביל הסביבה! זו מתנה לילד ולך שתדעו בדיוק איזה טיפול ודרך להתוות לו.

בינתיים רק חיבוקים ושתדעי לך שאפשר לראות מפה איזו אמא מדהימה את וכמה את משקיעה בשני המתוקים שלך, לא משנה מה יש לו בדיוק- הוא זכה באמא כמוך! שמה שלא יהיה נותנת לו הכל ומשקיעה בו ועושה את הדבר הנכון גם כשהסביבה חושבת שאת מגזימה.

מקווה שבע"ה האבחון יעשה לו טוב ותלמדו מה מתאים לנתב אותו להצלחה ועשיה ברוכה שנכונה לו ולכם.
ומבאס שאת אמורה לדאוג לגיס שלא התחתן במקום לבן שלך...כלומר ברור שתדאגי לבן, אבל חבל שאבחון כל שהוא אמור להטריד שחלילה חלילה בגללו הגיס לא יתחתן...מאחלת שתהייה האבחנה הכי מדויקת לטיפול הכי מדויק וטוב בשבילו. הגיס עוד יתחתן, הזיווג שלו מחכה לו בעתו ובזמנו.
 

אין שמחה כהתרת הספקות.

נכון איבחון זו חותמת לכל החיים.

אבל ילד שמאובחן בגיל צעיר ולא משנה האבחנה .

מקבל מענה לקשיים שלו.

בגיל הצעיר במיוחד עם אבחנה של A.S.D.

חשובה התערבות מוקדמת ומייטבית לקידום הילד.

כשהתארסנו לפני כמה עשרות שנים.

זרקה בחורה חרדית(לא חכמה כלל)

אי פגם יש באחותך אשכנזיה.

מתחתנת עם בחור ספרדי עם אח מפגר!

סליחה על הבוטות.אבל כך קראו לבעלי מוגבלות שכלית.

שמעתי את זה דקה לפני חתונה.

רציתי לחנוק אותה . פשוט בחורה טיפשה ולא מחונכת .

יש אנשים עם אבחנה של אוטיזם בתפקוד גבוה.

שחיים חיים עצמאיים כולל נישואין.

לימודים אקדמיים .המון המון בהצלחה.

האבחון של הילד לא אמור לפגוע בכיס, הלכת רחוק חחח

סתם שיתפתי על הקושי שיש בשידוכים של בעלי מוגבלויות 

תני לעצמך זמן לעכל.. זה מטלטל מאוד.

תזכרי שהכי חשוב שתדעו איך לעזור ולהקל ולקדם את הילד שלכם.

כל השאר בע"ה יהיה בסדר ❤️

אלא הרבה אנשים חוששים מהתיוג של אוטיזם לדוגמא.

אגב שמעתי כבר כמה אנשים שהעדיפו לעשות אבחון פרטי כדי לדעת מה הבעיה ואיך לפעול, אבל לא דרך הקופח כדי שלא יהיה רקורד ברשומות.

לצערי אין לי עצה טובה לתת לך, האמת היא שגם אותי היה מדאיג במגזר כזה מה יהא על הילד 😔 

לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.

מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי

קרם לחות אחרי מקלחת

בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו). 

מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)

איזה קרם לחות?

בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...

זה קשור גם בעונות השנה?

יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ

שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה

יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.

מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.

אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך. 

אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.

אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.

אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.

וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.

היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.

אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.

סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.

טוב אני סתם פורקת עכשיו...

חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן

אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות

מקלחות קצרות ולא חמות מדי

כותנה 100%

לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית

ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד

אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...

מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)

חשבנו זה יובש

הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה

ניסינו שמו זית

וגם קוואקר במקלחת

וחלב אם

והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)

ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה

מאז

לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)

יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי

ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת

אז סטרואידים זה מאוד לא בריא

אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

הריון צעיר כנראה

ושמחה אחהצ ולא קמה עייפה.

לא היתי מנסה לגרום לה לישון יותר. יותר כדאי למצוא לה עוד נשחקים שיעניינו אותה ויוציאו לה מרץ.

היא יושבת? זוחלת? 

זה באמת מתיש להיות איתם בלי הפסקה.

ממליצה לך ממש לישון ברגע שהיא נרדמת בבוקר ובצהריים. אפילו אפ לא תרדמי ורק תנוחי חצי שעה זה גם ממש עוזר. וכן, כל מה שצריך שהיא תישן כדי לעשות - יאלץ לחכות..

אם היא יושבת את יכולה להביא לה בריכת כדורים קטנה זה משהו די אהוב בגיל הזה

מרקמים על כסא אוכל- להפשיט אותה ולתת לה לשחק ביוגורט/ קמח/ מים/ מים עם קצת צבע מאכל

לתלות לה כל מיני דברים על הקיר ולתת לה למשוך

להושיב אותה בתוך מתחם סגור- ברכה קטנה, גיגית כביסה (ריקים כמובן), ולתת כמה משחקים רכים/ כדורים. לא יודעת למה הם אוהבים את זה אבל זה עובד.

זה לגמרי הזמן להתחיל לגוון לה במשחקים- קוביות,כלי בובה, בובה, מכוניות, דברים שישמשו בהמשך. כדאי לקנות מעכשיו

לגבי שינה- מאוד משתנה. אצלי הוא בדיוק בן תשעה חודשים ולאחרונה התחיל לישון יותר. לפני זה היה ישן בערך חצי שעה או אפילו עשרים דקות פעמיים/ שלוש ביום

נראה מהאתר מקום ממש מוצלח

מתכננים להיות שם הקיץ בע"ה

וזה גם די קרוב לאיקאה אם אני מבינה נכון

אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.

זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.

יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.

שמחה שאחרי הלידה הצלחת לטפל בווגינסמוס❤️

אני ממליצה על שערי צדק (אבל לא התנסיתי בבתי חולים אחרים), וממליצה בחום על אודליה גור אריה כדולה. ליוותה אותי בלידה אחרי קיסרי שב"ה הסתיימה יחסית במהירות בלידה רגילה. (אבל הייתה לי גם רופאה פרטית... לצערי היא כבר לא עובדת בשערי צדק. וכמובן, רופא פרטי זה עסק יקר בהרבה...) אודליה ליוותה אותי גם בלידה אח"כ, שאמנם הייתה ארוכה יותר אבל גם היא הסתיימה  בלידה רגילה.

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

לגבי דולה: אני ממש ממליצה על אביה רייכנר. היא גרה באפרת. היא עושה גם הכנה ללידה וגם ליווי לידות. (בשנה האחרונה היא עשתה הפסקה מליווי לידות, אבל לאחרונה היא כתבה שהיא חוזרת לזה בקרוב. אז תלוי מתי את צריכה ללדת, כדאי לברר מולה.) 058-692-0324

הייתי ממליצה ללכת לעיבוד לידה

וכן, לקחת דולה מתאימה

ובקשר לבדיקת פתיחה זכותך המלאה להגיד שאת מסרבת לבדיקה (וגם לכל פרוצדורה אחרת)

זה הגוף שלך, וההחלטה היא בסוף שלך

מיילדת שצמודה ליולדת יכולה להבין אם היא בלידה גם בלי בדיקת פתיחה

נכון שיגידו לך שזה הנהלים וכו' וכו' אבל את לא מחוייבת לנהלים וזכותך עדיין לסרב

כמו שבלידה הראשונה היתה נראית בלידה וזה לא התקדם. בסוף הפתיחה כן יכולה לתת אינדיקציה גם ליולדת עצמה עד כמה היא יכולה להמשיך..

ולך הפותחת - חיבוק נשמעת חויה קשה, טוב שטיפלת בזה ובע"ה מקווה שתהיה לידה קלה ומעצימה.

אלא היו לה צירים במוניטור

ורק כדי לברר מה הפתיחה (שזה לא כזה חשוב בסוף ליולדת) התחילו עם אפידורל ואז כדי לא לבזבז סתם את האפידורל אז התחילו עם פיטוצין ובלון ומפל התערבויות בלתי נגמר

שאם לא הייתי בודקת פתיחה במרפאה, כנראה שהייתי יולדת בבית.

הייתי בפתיחה 5, אבל לא נראיתי בלידה פעילה. עם צירים לא סדירים ולא חזקים. בבת אחת זה קפץ לפתיחה מלאה וצירי לחץ.

רק כדי לתת אפידורל ולבדוק אותה, מאמינה שהכניסו כי היתה כאובה מאוד.

אני כן חושבת שליולדת במצבה חשוב לדעת מה הפתיחה כי זה מאפשר לה לדעת איפה היא נמצאת ולא בחוסר ודאות שיגרום לה לא לקחת אפידורל כדי לא לשחזר את הלידה הקודמת למרות שאולי היא כבר בפתיחה שכדאי לקחת..

או להפך, שתגלה שהיא בפתיחה קטנה ותחזור הביתה להמשיך מקלחות או עיסויים ותדע שהיא צריכה לסחוב עוד קצת.

נשמע לא פשוט❤️

ממליצה על טל חלפון המהממת 0585802617