אני לא זוכרת את כל הפרטים ל הסיפור. הקווים הכלליים הם שחברה שלי קנתה מטאטא לדירה שלה ואז הלכה לכותל. היא פחדה שהמאבטחים יעקצו אותה אם איזו בדיחה, אז היא התחילה ואמרה בעצמה איזו בדיחה על המטאטא. אחד המאבטחים התחיל  שיחה איתה, והיא נמשכה כמה שעות, באמצע עמדת הבידוק... 

עם עליות וירידות ועלבונות וסליחות ופרידות וחזרות, בסופו של דבר הם התחתנו. 

אני לא יודעת אם עדיף שבעלי המעשה יהיו פה ויראו שאני כותבת עליהם מאחורי הגב, או שעדיף שלא יודעים... 

אין דבר כזה ראשה רק ראש. האקדמיה מתעקמת עם הלהט"ברקאירקאעקרקים

גם אין דבר כזה עגבניה לדוג'

האקדמיה מכריעים בצורה משונה בין המדקדקים. בלי שום היגיון תורני.

יתרה על כך, יש הרבה בלשנים לא-דתיים שסוברים ככה. האקדמיה מחריבה את הלשון העברית.

ראשת זה עיוות נורא ואיום בשם הפמיניזם וזה חולני ותו לא.

אבל אתה לא יכול לתקן את מי שכן מקשיב להם

להמציא מילים לכלום מכלום, עוד ניחא (וגם זה נתון לדיון).

אבל לעוות מילים קיימות? זוועה נוראה ואיומה.

כאילו שאנשים שכחו שיש דבר כזה שנקרא "לשון הקודש".

זה פשוט לבזות את השכינה הקדושה.

שם למשל האבן היא הנקבה, לא הראש.

הראש הוא לא נקבה, האבן היא הנקבה. ובכ"א אף פעם לא השתמשו בהטיה כזאת במחוזותינו. כשזאת לשון הקודש, הוורט על "חדש אסור מהתורה" מתאים לי.

אני לא מבין את הצורך להכניס אג'נדות לשפה, בטח לא לשפה קדושה.

אין שום מניעה שאשה תהיה ראש העיר בלשון זכר. לא לשונית ובטח לא רעיונית (האבן היא נקבה כי אבן היא השכינה, והיא הראש כלפי מטה וכו' ושם היא זכר, אבל כשהיא אבן, כלפי מעלה, היא נקבה. בעיר, נניח, הראש הוא זכר כי הראש הוא המשפיע, וגם אם אישה היא  בהנהגת עיר האשה הופכת להיות בחינת זכר של העיר ואין בזה שום בעיה בדיוק כמו שאמא היא בחינת זכר לילדים שלה)

אבן ראשה זה כמו אבן ראשית. כאן זה התואר. כמו רכב ראשי, מפתח ראשי, אישה ראשית וכו'.

לעומת ראש העיר, לא הראשי של העיר ולא ראשית העיר. כאן זה האיבר עצמו, האיבר הוא זכר.

אם היו אומרים ראש העיר וראשית העיר הייתי מתנחם.

אם היו אומרים שיש למישהו יד ארוך כי הוא גבר, זה לא היה עיוות? אתה מבין שמצדיקיםאת זה בגלל שככה הטוו לנו את החשיבה ע"י תכנות תקשורתי של אובר-PC?

הייתה פעם כתבה על דעתו של אבשלום קור על זה (ראיתי בגוגל שוב לפני כמה זמן).

זה common sense, וכשאנשים לא משתמשים בו, אני דן אותם לכף זכות...

תקרא את הדיון עם סביון.

המסקנה שלך הפוכה לגמרי. צריך להשתמש באינטרנט במקום מרשתת וכו', כי אין לאף אחד כח לחדש מילים בלשון הקודש. וזה בדיוק מה שחז"ל עצמם עשו.

אגב, לא שמת לב, אבל הבאת הוכחות הפוכות לגמרי ממה שרצית לומר. טלפון זאת מילה לועזית, לא מעוברתת. אחלה וחומוס זה ערבית. גיטרה וקניידלאך זה גם בלע"ז.

התכוונת כנראה למילים שהאקדמיה חידשה. בזה אני לא משתמש.

כשבלשן עם שכל (וירא"ש) מחדש, אפשר להשתמש. בגלל זה תפוז, למשל, תופס.

"בראשית המאה ה-20 כונה הפרי בעברית בפי ראשוני המתיישבים תפוח זהב, שם שניתן לו בהשראת הכתוב "תַּפּוּחֵי-זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי, כ"ה, י"א), אף שבמקור הכוונה היא לתפוחים מלאכותיים העשויים זהב, ובזכות דמיונו לתפוח עץ וצבעו הזהוב. בשנות ה-30 הציע הבלשן יצחק אבינרי לנטרק את ראשי התיבות תפו"ז (כלומר: לקרוא אותם ככתיבם)". אם אני לא טועה יש ליצחק אבינרי מאמר על זה, כדאי לקרוא.

ככה חושב אדם עם יראת שמים וחכמה לא קטנה.

וואו.

אריק מהדרום ויעל מהדרום,

כל כך ברור שנועדתם אחת לשני

יש להם אפילו אותו שם משפחה!

היא הייתה בדרך לדייט, הוא לקניות. הוא ראה אותה, עצר לה לטרמפ. שאל אותה לאן? אמרה לו "הביתה" (במקום לדייט). הוא אמר לה "את תהי אשתי". היא לא נכנסה להיסטריה (מה"הביתה" כנראה שגם היא ידעה). מפה לשם, כמה חודשים אחרי הם התחתנו.

הוא שאל אותה לאן היא הולכת בשביל לתת לה טרמפ... והיא שינתה את היעד בשביל שהיא תוכל לנסוע איתו. איך הבנת את זה?

שידוך.

יש יותר מוזר מזה? 

<צ>

שניהם כבר היו רווקים מבוגרים.

אמא שלה חטפה התקפת לב או משהו בבית, הזעיקו עזרה, והוא הגיע למקום בתור כונן של איחוד הצלה.

מפה לשם הם נשואים.

(והאמא זכתה לחיות עוד כמה שנים כדי לרוות נחת מהנכדים)

מה שאמא מוכנה לעשות כדי לחתן את הבת הרווקה המבוגרת שלה.

את בטוחה ששתי הזוגות הנשואים עדיין ביחד?

ברוך ה' שברא דרך טובה לנוער אידיאליסט ומצוין להכיר.

תוך כדי פעילות חיובית של נתינה ועשייה.

וחסך להם את המסע המפרך של עולם השידוכים והבדידות הנלווית אליו...

בת דודה שנייה שלי, בחורה מהממת בת 35.

באמת מוצלחת, חכמה, עם תואר שני ויפהפיה בכל קנה מידה אוביקטיבי.

ו.....

לא מצאה ולא מצאה את החצי.

חברות הציעו, שדכנים נוסו ולא עבד.

מפה לשם, אחרי תקופה ארוכה של לימודים אינסטנסיביים נפגשה עם חברה טובה מאוד לקפה.

תוך כדי הישיבה בבית קפה התקשר אל החברה בנדוד לשאול אם אפשר לקפוץ לבקרה כי הוא באיזור וישלו שעה להעביר.

ענתה (-החברה) שהיא לא בבית אבל אם מאוד זורם לו הוא יכול לבוא להגיד שלום בבית קפה הסמוך.

מפה לשם, בא, ישב איתן, ומשם זה נהיה דייט ראשון ספונטני והחברה חזרה לה לבדה הבייתה.

היא אגב, נשבעת שלא תיכננה את זה, ומעולם לא חשבה שהם מתאימים.

הם בעז"ה מתחתנים בסוף הקיץ.

אחיינית שלי הייתה בגינה עם שכנה שהיא חברה טובה של אמא שלה עוד לפני החתונה, (האחיינית בת שנתיים)

ואז גיס של אחותי בא לקחת אותה הבייתה והם התחילו לדבר ו....... ניראה מה יצא מזה...

אין על אחיינים ניראה לי גם נאי ארד איתה לגינה

עוד אחד: לדודה שלי היה חבר מלא זמן סבבה וזה, ואז יום אחד כשהם היו יחד אצל סבתא שלי דת דודה שלי (אחיינית של הדודה...) אומרת לדודה למה את לא מתחתנת עם ***??" אז דודה שלי כזה "אם הוא יציע לי נישואין אני אתחתן איתו..." הוא קיבל ביטחון, הציע והיום הם הורים ל 3... נחמד לא?

היא קומונרית באריאל בנות בצפון (באותו מקום שהוא קומונר)

הם היו צריכים לתכנן ביחד כמה דברים 

ועל הדרך דיברו ודיברו ודיברו

והיום הם נשואים באושר

1.בת דודה שלי הלכה עם חברה שלה לשמח כלה,למרות שהיא לא היתה מוזמנת לחתונה,

והחברה כן,היא הצטרפה אליה והלכה לשמח .

מעבר למחיצה בחור אחד ראה אותה רוקדת ואמר לחבר שלו,אתה רואה את הבחורה הזאת שרוקדת?

היא תהיה אישתי!

יש לציין שהוא היה אז בגיל 16 חח והיא היתה בת 18 ,הוא בירר עליה ,חיכה שנתיים לגיל 18,

יצאו והתחתנו ב"ה!

2.סיפור שני ,בת דודה שלי (אחות של זאת מהסיפור הראשון)

יצאה עם מישהו תקופה ארוכה  ,ובסוף נפרדו...הפרידה היתה לה קשה מאד,

היא בכתה הרבה ואפילו הקיאה..ואז הגיעה שבת ואחים שלה אמרו לה שהם הולכים לחברים אחרי הסעודה

בואי איתנו,תצאי תתאווררי קצת והיא לא רצתה..ניסו להכריח אותה עד שבסוף הסכימה,היא זרקה עליה חולצה 

הכי פשוטה באה עם עיניים נפוחות בלי איפור והכי שלוכית (והיא בד"כ מתוקתקת כזאת)

ואז אצל החברים היה חבר אחד שהגיע מחו"ל להתארח ומהרגע הראשון

שנכנסה לבית וראתה אותו ידעה שהוא יהיה בעלה..וב"ה ככה היה

אני מכירה מישהי שהיא עלתה לטרמפ ועל הדרך הבחור דיבר איתה אם היא רווקה והיא ענתה לה שכן הם קבעו להיפגש ומשם היסטוריה..

שהוא היה עורך דין של כמה נערות צעירות שנעצרו באיזה הפגנה. השוטר אמר על אחת מהם שהיא הכי גרועה ועשתה הכי הרבה בלאגנים. בסוף המשפט הוא לקח אותה לדייט, והם התחתנו בסוף.

אופן לא רצתה בחור ממושב. אחרי חודש התחיל איתה בחור דוס באוטובוסןאמר לה: אני לא עושה דברים כאלה, אבל חבל לי להפסיד אותך. הוא מצא חן בעיניה והם החלו להפגש והתחתנו - התברר שהוא הבחור מהמושב ..

סיפור על חברה שלי:

שתי חברות בדירת שרות. אחת שידכה את השניה לאח שלה והשניה שידכה לראשונה את הבנדוד שלה.

גם שידוך רגיל שהולך ... בלי סיפור מיוחד זה משמים בל הסיפורים האלה מדגישים את זה מבחינתי

לא מכירה אבל סיפרו לי, הוא חיזר אחריה כשהיו קטנים ואם אני לא  טועה גם זרק אליה פעם אצטרובל

סבא אושפז ליומיים בבית החולים, סבתא עבדה שם כאחות מתלמדת.

אחרי ששוחרר חזר לחפש אותה....

בן דודי עלה על אוטובוס ללא מדי הצבא (במהלך שירות).

הנהג מבקש תשלום והוא בא לשלוף את תעודת החוגר ומגלה שהיא נותרה במדים.

הוא בלי ארנק, ולא יודע מה לעשות. בחורה שיושבת בקדמת האוטובוס מתמלאת רחמים ומשלמת עליו.

הוא לוקח את הפרטים כדי להחזיר לה כסף.

נשואים כבר שנתיים...

אחת הבנות בבית הספר החליטה שהיא מתאימה לאח שלה כי שניהם מסמיקים אותו הדבר.

כמובן היא לא הסכימה לשמוע על זה
עד שפעם אחת היא התקשרה לילדה להגיד לה חג שמח או משהו, והילדה נתנה לה את אמא שלה כדי שתשדך אותה לאח.

הם נפגשו רק כדי לצאת ידי חובה, לא ידעו פרטים בסיסיים..

והיום הם נשואים באושר ואושר

או סיפור כזה בול. במשפחה המצומצמת שלי..

תלמיד תיכון שידך בת שרות לבחור ישיבה שהעביר שם שיעורי בית מדרש...

נשואים+כמה ילדים, גרים בעיר...

כל הסיפורים פה פתאום אני מרגישה שזה מיותר (וגם חושף (; )

זוג חרדי, מאורסים, הלכו לסידורים ונכנסו לחנות נעליים. הוא רואה נעל ענקית לקישוט בחלון ראווה ואומר - אני צריך רגע להכנס.

נכנס ומתחיל לנסות לשכנע את המוכר שהוא חייב את הנעל.

היא לא מבינה מה נסגר איתו. הוא אומר לה: לחבר שלי יש מידה ענקית בנעליים, אני חייב לקנות לו את זה.

היא אומרת: וואלה! חצי לחבר שלך, חצי לחברה שלי שלי שיש לה מידה ענקית בנעליים... שידכו ביניהם. הצליח להם!

(מישהו יכול לומר לי איך משנים את שם המשתמש? בחרתי אותו פעם כשלא ידעתי שהוא הולך ללוות אותי לצמיתות . סליחה אם זה נצלו"ש )

חברה של גיסתי, פגישה ראשונה עם בחור, נפגשו בעיר המגורים שלה. הבחור הלך להתפלל ערבית והיא מייד התקשרה לחברה שלה - "אני נפגשת עכשיו עם בעלך, תתארגני ותבואי, את מחליפה אותי". אין לי מושג איך שני הצדדים הסכימו אבל הם נשואים היום...

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).