ויש לי סברא מסויימת אבל אני רוצה לשמוע סברות אחרות

אני מכירה כאלה ששרים והתדלשו גם כאלה שכותבים והתדלשו. אז מעניין.

כי יש אותו מספר של חוזרים בתשובה וחוזרים בשאלה בשני התחומים, עדיין ניתן להביא דוגמאות של משוררים חוזרים בתשובה, וסופרים חוזרים בשאלה.

דרך טובה יותר לבדוק את הטענה, היא לקחת רשימה של משוררים ורשימה של סופרים, לבדוק מתוכם כמה חוזרים בתשובה וכמה חוזרים בשאלה יש. 

מוזיקה זה רגשי יותר
כתיבה זה שכלי יותר

הדת זה משהו מאד רגשי
ולפי השכל הרבה אנשים יכולים לחזור בשאלה

וכדי ליצור כתיבה צריך שכל


בכל מקרה אני מחפש סיבה אינטלקטואלית להאמין היהדות ולא ממש מוצא...
הבעיה הרצינית שאין באמת אלטרנטיבה משתלמת מבחינת איכות חיים

או על הפסקה האחרונה.
אין הסבר אינטלקטואלי להאמין ביהדות?
וודאי שיש

ולמה בדיוק אין אלטרנטיבה, ולמה אתה חושב שאיך שאתה חי עכשיו זה איכות חיים

רמז: זה שיש אלוקים לא אומר שהתורה אמת
מעמד הר סיני אין בו הוכחה לכלום וגם זה שעם ישראל שרד


בואי נגיד ככה שמסגרת הדתית מספקת משמעות קהילה חינוך טוב תמימות ובריאות נפשית

למה אני אחליף את זה בכלא של חופש שאני אפילו לא מזדהה איתו?!

אתה יכול לעשות מה שבא לך, ואם אתה ממילא לא מאמין בתומ''צ, אתה נשאר במסגרת רק בגלל הנוחות?
כלומר אתה פחדן

זה שיש אלוקים כן אומר שהתורה אמת, וכן מתן הר סיני, וכן עדויות ארכיאולוגיות רבות מספור המעידות על קיומו של אלוקים ואמיתות התנך,
מספיק לך ללמוד קצת גמרא ואתה קולט שיש משהו.

התירוץ הכי מפגר ששמעתי למישהו שנהיה דתלש זה שאם אלוקים צריך אותנו אז כנראה שיש לו חוסר והוא לא מאמין שיש לאלוקים חוסר אז הוא לא שומר תומ''צ.

למה אתה לא חוזר בשאלה?

לחיות בשביל שליחות שאתה לא מוכן למות בשבילה זה טימטום
אם אין אלוקים וכיוון לעולם שאני חלק ממנו והכל אקראי ודטרמיניסטי אז חיים בשביל להינות
אני לא מוכן למות בשביל להינות


אני לא פחדן, אני פרקטיקן זה די דומה אבל מהותית שונה

ולגבי הארכיאולוגיה בשקל, הרבה יותר הגיוני שהכל מפוברק מאשר שאלוהים היתגלה
הגמרא נותנת קצת סברה של אמת לתורה אבל לא מספיק

נו במת... זה תחילת הכוזרי...

לפחות תחפש משהו אחר, זה עצלות מדהימה להישאר עם מטרה מסויימת אם אתה לא מאמין בדרך שלך

תמצא מטרה אחרת
אני לא חושבת שהמטרה בחיים זה להנות, ואני חושבת שהיהדות בלי קשר ליש או אין אלוקים היא דרך נהדרת ללכת בה. היא מלאה בהגיון, בחסד ובטוב.

אתה לא פרקטיקן, אבל אני מבינה למה אתה מעדיף לקרוא לעצמך ככה. לא נחמד להיות פחדן.

הארכיאולוגיה ממש לא בשקל. אל תזלזל כל כך בתחום שאתה לא מכיר.
(כמובן שאני לא מדברת על שיטות ארכיאולוגיות הזויות שמנסות לנחש את העבר הרחוק, אבל לעבר הקרוב (ה5000 שנה האחרונות) זה עוד יחסית הגיוני.)

אני יודעת, ולכן האדון הפילוסוף הגחיך אותי למאד

שתי האפשרויות האחרות זה חרדי וחילוני ושניהם מתגמלים פחות

פרקטית הכי משתלם להישאר דתל
לכן זה פרקטי

פחדן לא עושה כי הוא לא מוכן להפסיד את מה שיש לו
פרקטיקן יפסיד את מה שיש לו אם יש סיכוי סביר לקבל משו טוב יותר


ואני עדין מחכה להסבר אינטלקטואלי

למה חילוני מתגמל פחות? להיות חרדי זה קשה ונורא, מבינה. אבל חילוני? תעשה מה בא לך. מה רע בזה.

הממ. הבנתי.
אתה טוען שתעזוב את הדרך הנוכחית אם תמצא משהו טוב יותר, ולכן אתה פרקטיקן.
אני סוברת שזה לא יקרה, כי נוח לך איפה שאתה, וכי אתה מפחד ואין לך אומץ לעזוב, אבל לקרוא לעצמך פחדן זה לא נחמד לכן אתה מעדיף להיקרא פרקטיקן כל עוד אי אפשר להוכיח אחרת.

זה בסדר, אבל אתה מרמה רק את עצמך.

מסובך לי להסביר את זה...
מכיר שאתה מחזיק בדיעה מסוימת אחרי שביררת עליה הרבה, אבל אתה לא זוכר את הדרך רק את התוצאה?
נורא מובן לי בשכל שצריך לשמור תומ''צ ושיש אלוקים, גם כי פשוט לא הגיוני אחרת, וגם כי ממש הגיוני שיש.

אבל האמונה שלי לא מורכבת רק מהגיון, היא מורכבת גם מאמונה, ואת זה אני לא יכולה להסביר.
לא הכל מובן בשכל, וצריך להשלים עם זה.
מי שחושב שלכל דבר יש הסבר וסיבה שאפשר להבין, טועה.

לא אמרתי שאני יודע שזה שטויות, אמרתי שאין לי סיבה לומר שזה לא שטויות
וזה לא סותר את זה שאין לי סיבה לומר שזה כן שטויות



מצחיק לראות איך מתחילת דרכך את בטוחה שאת פסיכולוג על שמבין בהכל
מצחיק איך את לא משתנת אל תשתני אני רוצה להמשיך לצחוק...

והקטע של ההתחמקויות הלא אלגנטיות תעבדי על עצמך, זה זועק

האלוקים שלי הוא אותו אלוקים שלך והוא לחלוטין לא מת.

אני לא מבינה בהכל. אף פעם לא אמרתי את זה.

ואתה יודע מה?
ניצחת.

אני תמחיל לחשוב שאת מאותם מאוסים מנודים שכותבים לפי נוסחאות מתמטיות...

מענין אותי.

זה להיות פסיכופת. תשקיע בזה ולא יהיו לך בעיות פשוט תעשה מה שאתה רוצה בלי נקיפות מצפון!

אם אני לא אדחה שום סיפוק אני אזכה בנוחות

זה פלוס מינוס לתאר אדם באוסף אקראי של איברים בלי להתמודד עם זה שיש בו נפש...

צודק לגמרי, אבל ההכרה בנפש (כמשהו רוחני) היא הכרה ברוחניות. אם אתה מתחבט אם להיות דתי או חילוני על בסיס תגמול בלבד, וללא קשר לאמת, אזי מסתבר שאתה לא מכיר ברוחניות, הלכך תשובתי תקפה!

ברוחניות אני מאמין אינטואיטיבית...

אם אתה מוכן להיות "מאמין" או "לא מאמין" על בסיס תגמול בלבד (ועוד תגמול רק בעולם הזה), אזי נראה שהאמונה האינטואטיבית ברוחניות איננה בעלת משמעות גדולה אצלך...

מה גם שאם זה רק אינטואטיבי אין כל סיבה לא "להתגבר" על אמונה זו, שכן מדבריך יוצא שהיא מכשול לאושר.

הרי שאני חוזר לטענתי שעדיף להשקיע מאמץ להיות פסיכופת, ולנטרל את האמונה האינטואטיבית שאין לה בהכרח כל קשר למציאות - לטענתך - שרק מפריעה לך לחיות חיים מתגמלים.

אין לי סיבה הגיונית להאמין או לא להאמין

יותר משתלם לי להאמין

ועניתי תשובה מעט מסובכת, אבל זה מה יש..

כי אמונה היא לא שכל אלא ידיעה, כמו שזה שאתה יודע שהיד שלך מחוברת אליך זה לא שכל אלא ידיעה

אל תזבל את השכל שאתה יודע שהיה מעמד הר סיני אתה יכול להשלות את עצמך...

הממ.

מצטערת אבל תהיה חייב לבחור

מה שלא אקראי דטרמיניסטי

אני לא מסכימה עם העיקרון הזה (הסכמתי בעבר, היום החכמתי קצת. בכל מקרה הוא נכון לגבי דוממים. וגם בע"ח במחשבה שנייה), אבל הצלה יפה

או שאתה חושב שזה נכון או שאתה חושב שזה לא נכון. מה עניין מזדהה להר סיני (=עובדות)

למעשה, המדע כולו מתבסס עליו.

אבל אתה לא אמור לסמוך רק עליו

אז זה מספיק

כל דבר שהוא לא גשמי אין דרך אפילו לגשת אליו

ואם נאמר שרצון הוא גשמי אז הוא גם תלוי באקראיות ודטרמיניזם

למשל שהגשמיות קיימת (אתה מתכוון לממשות כנראה).
וכבר אמר מיודענו דקארט מה שאמר ואכמל (סתם, ברור שיש כמל אבל אין לי כוח לפרט. דוק)

האקמיה עוסקת רק במציאות קיימת לפחות ברמה הבין סובייקטיבית, אין לה גישה לדברים מוזרים שלא חוזרים על עצמם לפחות בצורה החושית

אתה בטח מתכוון לקהילייה המדעית, האקדמיה עוסקת במקרה גם במדעי הרוח ובלוגיקה, שאין להם כל כך ממשות, למיטב הבנתי לפחות.

כמו דולר

ואתה כאן בפורומים כדי להשרות את שכינתך על הבורים שכאן, אז תעוף לכל הרוחות


ואם סתם באת לזרוק סיסמאות אז די כי זה לא עובד על אף אחד

הסבר אינטלקטואלי זה משהו מאוד נזיל. כל טענה שאפשר לטעון, אפשר גם לפרוך, תלוי כמה עקשן אתה. גם טענות שכל אדם סביר יסכים שהן נכונות, אפשר לפרוך אותן. לדוגמה- כל אדם סביר יסכים עם הטענה: אני חושב משמע אני קיים. אבל גם את זה אפשר לפרוך בהעלאת ספק שאולי כל המציאות שאנו רואים וחשים סיבבנו היא דימיון ואינה מצב קיים באמת

מה שאני רוצה לומר הוא, שאין במציאות שלנו ודאות אינטלקטואלית. גם המדע מסתמך על ניסיון אמפירי שמגובה בהסבר אנושי של החוקר. כלומר, החוקר מבצע ניסוי ומסביר אותו בצורה כלשהי, על בסיס ניסיונו והבנתו. ההסבר אולי נכון ואולי לא. אבל על בסיס תוצאות ניסויים שמגובים בהסברים מתקבלים על הדעת- שולחים חללית עם בני אדם לחלל, נותנים תרופות (שעלולות גם להרוג) לחולים וכו'.
האמונה שלנו הינה משהו עמוק מאוד בתוכנו. זה מגיע מבפנים. אבל היא לגמרי מגובה בעובדות מהמציאות שאנו רואים בעולם, בדומה לתוצאות הניסויים שמקבל החוקר באקדמיה.
העובדות מהמציאות הן רבות מאוד מאוד, ואם באמת תרצה להעמיק בנושא אתה יכול לקרוא, יש כל כך הרבה הרבה ספרים שנכתבו על כך. אני אישית התחברתי וקראתי הרבה בספר מאוד ישן שנקרא "אמונות" של הרב ישראל הס זצ"ל.
אם תעמיק באמת תגלה שההיפך הוא הנכון. לא ברור איך אפשר שלא להאמין.
מניסיוני בחיים ראיתי שאנשים שחושבים ומעמיקים באמת זה מוביל אותם לחזור בתשובה. לעומת זאת, מי שרוצה את החופש שבחילוניות יסתפק בספקות כלליים שעולים באופן טבעי כנגד היהדות כדי לתרץ את חזרתו בשאלה. כלומר המניע האמיתי לחזרה בשאלה הוא דווקא לא העמקה אלא שאלות בוסריות שלשואל יש אינטרס שלא לקבל עליהן תשובה כדי להצדיק את החופש שהוא רוצה מההגבלות שבתורה

אתה כותב. כולך אינטלקט.

אין לי מושג מה אני..

זה מסביר לא מעט

אם יורשה לי לשאול, אם עברת מסלול מכינה/ישיבה גבוהה /ישיבת הסדר?

כי יש לי שלוש טענות נגד מה שאתה כותב פה.

א. נשמע לי מוזר קצת שאתה מחפש הסברים לדת בפורום של ערוץ 7...
ב. האם אתה באמת מצפה לקבל תשובה כ"כ פשוטה על רגל אחת? ברור לי שאם מפה תקבל תשובה, זה לא יהיה משהו עמיד ובר קיימא.
ג. לא הבנתי. אתה מחפש הוכחה מוחלטת דווקא לזה, למרות שיש המון דברים שאתה לא פועל על פי הסבר מוחלט. הרי אתה לא יודע שאם תצא החוצה לא יפגע בך משהו במקרה מהעננים. זה לא שמוכח לך אחרת, אלא שאתה לא חושב שזה סביר. אז קודם כל, צריך להגדיר את השאלה שלך נכון. אתה לא צריך לחפש הוכחה מוחלטת אפילו כשאתה מחפש הסבר יותר שכלי אלא תשובה סבירותית.

ב. אה?! למה הגעת למסקנה שאני מחפש תשובה קצרה?
ג. אני מחפש סיבה אינטלקטואלית קרי תלויית היגיון, למה אתה חושב שאני מספיק טיפש כדי לחפש הוכחה חותכת וגורפת?!
ד. אם יש לך תשובה מוזמן לענות, ככל הנראה אני מכיר אותה ואפרוך אותה די בקלות...
אבל יהיה מעניין אם תצליח

פשוט מאוד, לא באמת מעניין אותי אם אתה למדת בישיבה או במכינה או לא אבל בתור אחד שנמצא עכשיו בהם אני יודע שכדי לקבל הסברים לשאלה המורכבת הזאת שהאנושות כולה חותרת למצוא את התשובה שלה כבר אלפי שנים, לרוב אתה לא תמצא אם אתה לא נמצא במסגרת שמיועדת לכך. מכינה וישיבה בדיוק בנויים בשביל זה כל אחד במסלול שלו.
אתה לא בונה אמונה על קריאת קמה תגובות שאנשים כותבים לך בפורום. אתה צריך ללמוד את הספרים שנכתבו על זה, ולא מספיק שתלמד לבד אלא ללמוד אותם עם מישהו שכבר מבין בהם ויכול להסביר לך אותם. כפי שראיתי מתגובות אחרות, אתה למדת כבר כוזרי לדוגמה. אבל עם מי למדת את זה? לבד? עם מישהו שבאמת למ"ד את זה בעיון ושולט בזה ומבין את המסרים שהוא מנסה להעביר ויכול להציג לך אותם?
אז כן, כשאתה מחפש לבנות אמונה על בסיס כמה תגובות זה לא נשמע לי רציני.
זה כמו לבנות אמון או מערכת יחסים עם מישהו (או מישהי). אתה לא יכול לבנות את מערכת היחסים על בסיס מה שמספרים לך עליו סלע לפגוש אותו, או אפילו אחרי פגישה דייט ראשון, אתה עדיין לא בנית אמון או קשר אמתי. לבנות קשר אמתי דורש השקעה וזה לא פתיר במשפט אחד. אמונה זה אותו דבר בדיוק. הסימנים לאט לאט מצטרפים עד שנוצר אמון. ככה זה.

אני לא יכול להביא לך משפט שיענה לך על כל השאלות כי זה לא עובד ככה. גם אם אני אביא הוכחה שלא תצליח להפריך זה לא יבנה בך אמונה.

לכן שאלתי אם אתה היית במסגרת מכינה או ישיבה.

והשאלות בסיס מזמן לא מעניינות אף אחד...


מה גורם לך להאמין שתורה מהשמים?

פשוט בלי סיבה

אנא הפסק להתחמק אתה לא טוב בזה , נסה להתמודד אולי ילך יתר טוב

אמונה זו ידיעה

כמו שלא שייך לרצות להאמין שהיד שלך מחוברת אליך

אתה לא יודע שהיה מעמד הר סיני כי זה מוטל בספק ואין לך דרך לברר אותו

אין ראיות מספיקותשהוא קרה או לא קרה...

נמסר מדור לדור מאב לבן, ולא צריך לראות כדי לדעת

זה אומר שזה נכון?


מסורת זו ראיה חלשה ביחס לחוסר ודאות

את הטענה התאורטית הזאת אפשר להפריך כיום בקלות. והעובדות היום אחרות

 

מישהו הצליח להפריך בראיה ודאית את מעמד הר סיני, כמו הדוגמה הנ"ל?

יותר סביר שזה לא נכון מאשר שהמצלמות שגו או שיש איזו קנוניה מדינית...


באותה מידה יותר סביר שהמסורת שגויה מאשר שהאל התגלה ונתן ספר בהר סיני

שאר הדברים זה ספק השאלה כמה קרוב לודאי

יש לך איזושהי סיבה לומר שלא היה מעמד הר סיני?

אתה מבין שזה יותר כמו אגדה מיתולוגית ממשו שקורה בפועל

אתה סובר שהאלוהים גדול ואנחנו נמלים בשבילו, או שהוא לא יודע מה קורה פה, או שאין אלוהים בכלל?

הרבה יותר הגיוני שהמסורת שובשה למטרות השילטון כמו כל היסטוריה רגילה...

אם אתה אומר שיש אלוהים והוא ברא את העולם כנראה הייתה לו סיבה לעשות את זה

 

והוא התגלה כדי למסור לבני האדם אותה

גם הגיוני שאלוהים יזרוק סוכריות מהשמים כי הוא אוהב אותנו וזה סביר באותה מידה...

והוא ההבנה שהעולם לא קיים סתם אלא למטרה מסוימת

והיא שיקיימו את התורה

זה מה שקיבלנו מאבותינו וזו האמת הנצחית

זה שיש משמעות לא אומר שהתורה מן השמים...

אז מה היא?

סתם עולם של כלום בשביל כלום?

שזו כמובן הנחה חסרת בסיס להלן נצרות איסלם בודאיזם ושאר מיני מגדים

וגם אם תפריך אחד אחד זה אומר שסהכ לא מצאת עדין את המשמעות

באופן כללי המשמעות המתבקשת היא לא אחידה וכל אחד יש לו את היעוד שלו אותו הוא צריך למצוא בעצמו ולא ע''י ספר...
בדיוק לצורך זה ה' מיקם לו שתי אונות במרכז הגולגולת

ובלי קשר הם לא יותר מדי הגיוניות....

 

כמו הפולחן המבחיל של ברית מילה קורבנות מחיית עמלק

ושאר המצוות ההגיוניות נטע רבעי עורלה בורר וכו...

אני מתכוון לבסיס של הדת

חוץ מזה שמי שכתב את התורה השתמש בשיכלו לפחות מידי פעם

אתה מנסה לדון בהוכחה פילוסופית. אני מנסה לעשות משהו שאולי דומה לכוזרי

זה מה שקיבלנו מאבותינו,

"אין אומרים למי שלא ראה את החודש יבוא ויעיד, אלא למי שראהו" (נדה ז

אם אתה בא לשלול-תוכיח!

אם זה לא מתולוגיה אז שום דבר לא

ומסורת היא חסרת בסיס
זה פשוט דבר לא אמין

אף אחד לא היה ממציא סיפור עם כ"כ הרבה חטאים וטעויות...

לא קראתי מיתולוגיה יוונית או רומאית אתה אומר?

במחילה מכבוד תורתו, כשאתה מנסה להוכיח משהו ולהביא טענה לוגית או אפילו רציונלית לא מספיק לומר שזה לא הופרך עדיין. זה לא אומר שזה נכון.

חוני מעגל הפינות הביא לך דוגמה למשהו שהועבר במסורת (בהנחה שמדובר במצבים שקולים) אז זה לא טענה.

אני לא מבין, אתה אומר את זה מניסיון שהיית בישיבה שלא ענו לך על שאלות?! אני יכול להגיד לך שבתור אחד שכן נמצא בישיבה אני יכול להגיד לך שהם כן מתייחסים לזה. אם אתה רוצה אני אשמח להמליץ לך על המקום עם זה רלוונטי.

ושוב פספסת את הנקודה העיקרית שאמרתי לך. אני לא יכול לענות לך פה כי זה כמו לנסות לבנות מערכת יחסים או אמון במישהו על בסיס כמה משפטים. זה פשוט לא עובד ככה.
זאת אל התחמקות, זאת פשוט האמת. אין מה לעשות. אתה יכול לנסות כמה שאתה רוצה לנסות ליצור מערכת יחסים עם מישהו על בסיס דייט אחד (שזה יותר מכמה משפטים וזה גם כולל את עצם העובדה שאתה פוגש את האשה) אבל זה לא עובד. לא ככה בונים אמון. מה שאתה מבקש ממני זה לגרום לך לנסות ליצור לך מערכת יחסים על בסיס הודאות שזה כמו להחליט להתחתן על בסיס שיחה בוואטספ. יותר מזה, אתה כבר יוצא מנקודת יציאה שאתה לא חושב שזה יצליח אז אתה כבר סוגר את המחשבה שלך. אתה כבר סוגר כך אפשרות לשינוי ולהסכמה. זה הזוי מה שאתה מבקש. אתה צריך להבין את זה.
מה שעושים זה נפגשים ואחרי זמן האמון מתפתח ונעשה יותר ויותר מבוסס ומיוסד.

זה תלוי בך האם אתה מוכן ללכת ולנסות באמת לבנות את הקשר. אם לא, אני יכול להבין אותך. נוח לך איפה שאתה, ואתה לא רוצה להסתכן. אתה רוצה להסתכל על זה מבחוץ בעין ביקורתית (שאגב זה לא בהכרח דבר רע. חשוב שיהיה ביקורתיות כדי לסנן את הדברים שלא קשורים), ואתה לא באמת מחפש פתרון, אז כל השרשור הזה הוא די מיותר. כי אני יכול לחתום לך שאתה לא תקבל מפה תשובה באמת כפי שהסברתי. לבנות קשר זה באמת סיכון. זה לצאת מהמקום הבטוח, הברור והנוח, וזה דורש הרבה כוחות נפש, אבל בסופו של דבר אני חושב שכשהקשר נוצר זה שווה את זה. זה סיכון שצריך לקחת כמו כל דבר בחיים כדי להתקדם. אתה צריך לתת לעצמך להיפתח, אחרת לא תצליח להתקדם.

אבל ברצינות,

אולי השאלה שלך לא נכונה? אתה לא מוכן לקבל את זה. אתה לא נותן לעצמך את היכולת להבין משהו יותר עמוק. בעומק שאתה מחפש, באמת יכול להיות שאין תשובה. פשוט ככה. אבל יש שלבים אחרים כמו בניית קשר יותר עמוק שברגע שתעשה את זה אתה תמצא תשובה. ככה זה. אני מקווה שהייתי ברור. אחרת אני אשמח להבהיר את עצמי.

אם כבר אנחנו מדברים, אתה יכול להסביר מה אתה התכוונת כשכתבת שאין אלטרנטיבה משתלמת? האם אתה מתכוון שאתה לא מכיר שום דבר שיותר אמתי לשיטתך? כלומר, הדרך שבו אתה הכי מזדהה עם התוצאות שלו ומזדהה עם ההתנהלות שלהם בעולם. אתה רואה את הדתיים לאומיים ומאמין שהם כנראה הכי קרובים לאמת - איך שראוי שהעולם ולנהל על פיו (אני מניח שאתה כמוני מבין שיש כמובן דברים שגם הציבור הדת"ל מפספס ושיכול להשתפר. אני לא מתימר לומר שאנחנו צודקים בהכל. נראה לי שיש הרבה דברים ללמוד מציבורים אחרים, אבל נראה לי מאיך שהצגת את הסיבה שאתה בעל זאת עכשיו דת"ל ולא משתייך לשום זרם אחר או לאום אחר זה כי אתה באמת חושב שבאופן כללי הציבור הדת"ל מחזיק את המרכז של האמת. את הרוב ביחס לאחרים.).

אני יכול לומר על עצמי שכשאני חושב על הצניעות והענוה שיש בזרם שלנו זה באמת מהווה סימן עבורי שמדובר בדבר האמתי. דבר שמחזר את האמון שלי כלפי דרכם. כשרואים את הרצון של הציבור להיות מחוברים לזרמים האחרים ולא להסתגר, כשרואים שהם שואפים להגיע לכלליות והתפתחות, כשמחנכים להרחבת המבט מהארבע אמות סביב האדם להסתכלות יותר כללית ומפוקחת, לראות בראיה סקירתית יותר, זה מהווה סימן שמדובר בדרך והמסלול הנכון, האמתי.

כשאני רואה שהציבור דורשים קשר לתורה, ואחרי רק שנה בישיבה שבאמת הייתה לי ההזדמנות להיכנס וללמוד בצורה שקטה ואינטנסיבית בכל מיני צדדים בתורה ורואה חכמה כל כך גדולה מרוכזת זה מהווה סימן עבורי.

כשאתה רואה בריאות במגזר, וקשר ללאום, ושאיפה לתיקון עולם וראיית התורה כדבר המתווה את הדרך לתיקון זה, שאיפה באמת להתקדמות ולפיתוח זה מהווה עבורי סימן.

כשאתה רואה כמה מחשבה נכנסה לכל מילה בתנ"ך (אחד הפרשנים שאני ממש אוהב שמדגיש את זה זה המשך חכמה. יש לו הסברים נפלאים בעומק הפשט. אני ממליץ עליו מאוד) ושיש שאיפה להגיע לאמת ושמדובר בעם שמכוון על ידי חכמה והשכלה זה מהווה סימן עבורי שמדובר בדרך נכונה ואמתית.

כשאתה רואה את העם שלך כל כך שואפים להיות מוסריים ברמה הכי גבוהה זה מהווה סימן עבורי שזה מה שאני רוצה להשתייך אליו.

הרשימה עוד ארוכה.

סתם הערה, אתה גם טענת שזה שעם ישראל שרד במשך גלות איומה וחזר לארצו ונשאר בקשר עם היהודים בתפוצות במשך כל תקופת בית שני והם לא אבדו, ושוב גלו לאחר כארבע מאות שנה ופוזרו בכל המקומות על כדור הארץ, ולמרות הכל הצליחו לשמור על זיקה ללאום כדי לא להתפרק, ובסופו של דבר אחרי כמעט אלפים שנות גלות ממש חזרו לארצם ובנו מחדש את העם מעצמות יבשות מפוזרות, מכלום, כן. זה נס. אי אפשר להתכחש לזה. אין דברים כאלה. וזה לא שאני בתור יהודי היחיד שאומר את זה. אני לא ידוע אם אתה מכיר אבל מארק טווין כתב זאת במפורש במאמר שלו על היהודים וכן טולסטוי אמר. הם הבינו שמדובר במשהו ניסי ועל-טבעי שעם מצליח לשמור על קשר המשך אלפים שנים בגלות. זה נס. אין שום אומה אחרת שלתה ושרדה יותר ממאה שנה אפילו שאני יודע עליו. כשסנחריב כבש את עמון מואב ואדום ומדין הם פשוט נעלמו. אין יותר עמונים ומואבים. האומה המצרית העתיקה גם כן נעלמה. ככה זה בטבע. אז לומר שזה לא משהו ניסי זה אשליה. יש עוד מה להוסיף בעניין זה, אבל סתם רציתי לכתוב את תקדים הדברים.

משהו נוסף, כותב הרמב"ן בפירושו על התורה על הקללות בפרשת בחוקתי אם אני לא טועה, שאם מישהו היה אומר לך רשימה של דברים שיקרו בעתיד וחצי מהדברים התקיימו במלואם אתה בטוח היית מצפה שגם השאר יתקיים. הרמב"ן כותב של וחומר אנחנו שמסורת בידינו מהקב"ה בעצמו. יש לזכור שהרמב"ן לי בתקופה קשה מאוד, בתחתית של התחתית, הוא ראה את עם ישראל במצב כל כך גרוע בשפל המדרגה בעומק הגלות. כתוב באיגרת שהרמב"ן עלה לארץ לירושלמים הוא מצא רק שני צבאים יהודים בכל העיר! עם ישראל היה אז ממש כעפר הארץ ממש. הרי נמוך שאפשר להיות. הרב דרוקמן נוהג לומר שקל וחומר אנחנו שרואים ממש את התגלות דברי הנביאים לנגד עינינו, מה שאנשים חלמו עליהם במשך אלפי שנים. אתה מבין מה זה שקמה מדינה שיושבים זקנים וזקנות ברחובות ירושלמים? זה לא מובן מאליו. צריך להבין את זה. אין בעל הנס מכיר בניסו.

אתה לא צריך לחפש הוכחה לוגית לאמיתות התורה, אלא לפגוש את זה. כמה הוכחות לא יספיקו לך גם אם לא תמצא תשובה ופירכה לכל הוכחה. זה לא יוצא קשר. לראות את זה במציאות, להיפגש עם זה, זה שונה לחלוטין. נביא משל. אם נגיד יש אי שרק יש עליה גברים, והתחילו להוכיח לך שיש מין שונה של בני אדם והיא מין הנקבה. פתאום, יום אחד מגיעה לאי אשה. ברור שזה כבר לא שייך לחפש הוכחות לוגיות כי נפגשנו עם אשה. זה הרבה יותר אמתי ובסיסי.

אבל שוב, אני כותב לך את הדברים האלה כהתחלה אבל אני לא מצפה שזה יגרום לשינוי דרסטי ומשמעותי אצלך כי אני לא מאמין שכתיבת הודאה טקסטואלית יכולה להוות תחליף למפגש ויצירת קשר הבנוי על יסודות עמוקים ולא על הודעה עם כמה רעיונות יפים. מי שמבסס את הקשר שלו לקב"ה אעל דברים כאלה, הוא או לא מודע לעצמו ובאמת הוא כן נפגש ולא זיהה את זה עדיין או שיש לו קשר מאוד רעוע שעלול לקרוס בכל רגע. זה ברור לי כי אני פעם חיפשתי רעיונות יפים, וזה פשוט לא מספיק. אין לזה משקל.

סליחה על האריכות

איפה זה קשור?!
אני לא צריך שטיפת מוח אני צריך טיעונים

אתה מסכים איתי שאם עכשיו אתה נפגש עם מישהו אתה לא צריך הוכחה שהוא קיים? או אם אתה משוחח עם מישהו אתה לא צריך טענות שהוא קיים? אתה פעם ניסית להוכיח שאתה קיים? מי אמר שאתה קיים? למה זה לא מטריד אותך?

אם התשובה היא כן כי קודשא בריך הוא אורייתא וישראל חד הוא אז לא...

קודם כל, אני לא בנאדם שמביא וורטים. לא, לא הבאתי את המימרא הזאת של קודשא בריך הוא ואורייתא חד הוא, ואני גם לא חושב שהמימרא הזאת מתייחסת לשאלה שלנו. זה מדבר על משהו אחר לחלוטין ולא צריך לבלבל מושגים שאנחנו לא מבינים בהם מהקבלה.

עכשיו אתה מוכן לענות לי על השאלה ששאלתי? אם אתה לא מתייחס למה שאני כותב אז אין טעם להמשיך לדבר.

אתה מסכים איתי שאם עכשיו אתה נפגש עם מישהו אתה לא צריך הוכחה שהוא קיים? או אם אתה משוחח עם מישהו אתה לא צריך טענות שהוא קיים? אתה פעם ניסית להוכיח שאתה קיים? מי אמר שאתה קיים? למה זה לא מטריד אותך?

ממש ממש טובה לא להאמין לו

כמו דברים שסותרים את הטבע כמו טריקים וקסמים

עכשיו השאלה הבאה שלי היא, האם אתה מסכים איתי שמישהו מכיר את אשתו יותר טוב לאחר חמש שנות נישואין מאשר אחרי השייט הראשון? האם הוא יותר מכיר תכונות מסוימות שלה סתירה יותר מדויקת? האם הוא מודע יותר לאישיות שלה לאחר חמש שנים מאשר אחרי דייט ראשון? האם אתה מסכים עם כל הקביעות הנ"ל?

גם אם תלמד עליו ותתפלל אליו ותקשןר איתו קשרים אתה לא תבין כלום

בטח לא את זה שהוא החליט לתת תורה...

עכשיו, תסכים איתי גם שאם יביאו לאותו בעל הסברים והוכחות וטיעונים שאשתו היא קיימת זה חסר משמעות מבחינתו כי הוא פגש אותה. הוא מודע לאישיות שלה. יש לו קשר הרבה יותר חזק מאשר כל טיעון שהם יכולים להביא. האם בינתיים אנחנו בהסכמה?

לא כזה מסובך להכניס לאנשים שטויות לראש...

חוץ מזה שאלוקים והתורה קיימים וזה לא אומר שתורה מהשמיים

אני צריך שתחשוב על כמה עקרונות שאתה מאמין בהם. לדוגמה, זה יכול להיום עיקרון של צדק חברתי, שוויון או חירות בדברים מסוימים וכו'. או עיקרון של זה שצריך שיהיה לנו הסתכלות כללית ולא מצומצמת.

אם אני אביא לך איזשהו ספר שיש בו כל מיני עקרונות כאלה שאתה מזדהה איתם ומאמין באותן עקרונות. תסכים איתי שאתה יותר תעריך את הספר מאשר לפני שהיית מדוע שהספר הזה מכיל את אותם עקרונות.

הספר מעניין לי תסבתא...

אז עזוב ספר. לא ספר. אם מישהו אומר לך עקרונות ורעיונות של צדק חברתי, של חירות ושל הסתכלות כללית ומופשטת ולא הסתכלות מצומצמת ופרטית. האם אתה תעריך את הבנאדם? תבין שהוא יודע על הנה הוא מדבר?

כלומר, תכיר בכך שמדובר באדם מושכל מולך ותכיר שהרעיונות שלו הם לא דברים חסרי משמעות. אלא שמדובר במישהו מבוסס וכשהוא אומר לך משהו צריך להתייחס אל הדברים שלו ברצינות.

אוקי, עכשיו נניח שבמקום שהוא אמר לך את הדברים הוא קרא לכמה שליחים שיכתבו לך מכתבים עם הרעיונות האלה. גם פה אתה תעריך אותו. אני מעריך שהציג הזה הוא טריוויאלי.

אז נתקדם עוד צעד. האם אתה מסכים שאם הבנאדם הזה שאמר לך כל מיני רעיונות שלח לך מכתב עם כל מיני רעיונות אחרים שלא הכרת. אתה תבדוק את זה טוב טוב ותחפש את העקרונות שכתובים במכתב שהוא שלח לך, שהרי יש לך הערכה כלפיו ומבין שמדובר במישהו שהוא לא סתם זורק לך שטויות. אתה תנסה להבין את העקרונות האלה בצורה מלאה. מוסכם בינתיים?

האם ניתן לסמוך על החושים? - הידען

 

 

(פשוט קראתי את הנושא מתוך ספר ואני לא זוכרת ממש במדויק..)

 

 

 

 

@חוני המעגל פינות

אז על מה כן אפשר להסתמך?

נניח חוש הראייה(ראה ערך:פאטה מורגנה)

 

 

בעיקר על השכל,אני חושבת.

כל מה שתוכל להוכיח באופן רציונלי..

 

 

 

 

 

(יש קטע שמדבר עלזה בספר "אמונה ברורה".מעניין ממש.)

בנוי על החושים

 

חוץ מזה, למה מה שמישהו אחר אמר (זה בדר"כ מה שמכנים "שכל") עדיף על החושים שלך?

אם המישהו הזה עשה מחקר רציני כדי להגיע למסקנה שלו.

לא סתם אם הוא ממציא דברים.

נתך הוא לא קיים כי אולי החוש תיעתע

את לא חיה ככה. את יוצאת מהבית דרך הכניסה. איך את יודעת איפה הכניסה? מי אמר לך שהעיניים שלך לא משלות אותך?
את הולכת ברחוב וחוצה במעבר חציה באור ירוק. למה? הרי זה החושים שלך לא מספיק אמינים. מי אמר לך שאת מדברת עם מישהו שאת מכירה כשהיא משוחחת איתך?
ברור שהשכל מגיע למסקנות ע"פ הקלטים שהוא מקבל מהחושים.

ואל תגידי שאת עושה את זה בגלל שסטטיסטית עד עכשיו זה היה נכון שהחושים שלך לא הטעו אותך לגבי המיקום של הדלת או שאת מדברת עם מישהו או כל דבר, כי אנשים פשוט לא עושים את המחשבות המפולפלות והמתפלספות האלה לפני כל פעולה שעושים.

במחילה מכבודו, זה בדיוק גופן של דברים כפי שהרחבתי לעיל

ממתי?
אלא אם את מתכוונת לכתיבה פילוסופית

מאז ומתמיד
כל סוג של כתיבה
אפילו כתיבת שירים, יותר שכל מאשר להלחין אותם

ואני לא מדברת על החבר'ה ההזוי שניגשים למוזיקה כאילו היתה מתמטיקה...
הם מוחרמים

ואני לא מדבר על החבר'ה ההזוי שניגשים לכתיבה כאילו היתה מתמטיקה...
הם מוחרמים

כתיבה היא מטבע הדברים שונה ממתמטיקה.
במתמטיקה יש נכון או לא- אמת אבסולוטית.
בכתיבה הכל יכול להיות

להגיד שבכתיבה הכל יכול להיות זה כמו להגיד שבמוזיקה הכל יכול להיות. זה נכון ולא נכון, אלא אם מדברים על כתיבה ומוזיקה פוסט מודרניות (או אנא עארף כינוי אחר כלשהו שתתני לזה) ששם באמת הכל יכול להיות.
בקיצור, כתיבה זה לגמרי כמו מוזיקה.

והתוכנה שמייצרת מנגינות ששכחתי את שמה..

ואני רואה מוזיקה כמתמטיקה,רק חבל שהאלה שאמרו את זה לפני לא הבינו מה זה מתמטיקה אלא רק חשבון גס לאוטיסטים

תדע שאתה בדרך הנכונה

אני יכולה להבין בכל זאת או שפיספסתי את הזדמנות חיי?

את בתמורה כדי להפריך היית צריכה לכתוב טענת לכל וענית עם טענת קיים


אין לי כוח להסביר יותר כי זה נושא ארוך והטלפון שלי מעפן

בשפה אחרת זאת דדוקציה ואינדוקציה.
מעניין, חידשת לי. תודה

ועוד בפינת הטיפ היומי - ריק ומוסתר

מצטרפת לגלידה והולכת לשרשר לפנינים. את תוציאי ספר יום אחד? 

אנשים המוחרמים או מסומנים על ידך.

וגם מי שעוסק בזה בצורה חושית עושה את זה על אותו משקל, רק שזה נובע לו בצורה טבעית

Harmonic series (music) - Wikipedia

 

אתה יכול להתחיל משם. אחד הדברים שכדאי ללמוד, אם באים ללמוד קול מזווית מתמטית, זה את fourier transform

מסביר מאוד יפה ובפשטות

מדברת על אנשים שמנסים מתמטית לפענח מוזיקה, תווים, ולפי נוסחאות הם מנסים להרכיב שירים
זה גועל נפש ברוטב סלק

רכבתי מנגינה נטו מנוסחאות וקיבלתי יותר מידי פידבקים טובים...

זה הכי לא "שכלי" במובן העיוני.

אבל זה כן נובע מהשכל. אבל זה לא חילוק של שכל מול רגש.

שחזרו בתשובה.

כמדומני שיש לפחות שלושה חברי סגל מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית שהם חוזרים בתשובה.

זה השהדת לא הגיונית..

אם באת להשתיל מסרים במקום להפעיל תשכל אז תעשה לנו טובה ותשתנה...

אדמח להארה..

אם אתה לא דתי אז תעסוק בשירה

 

אבל ברצינות,

כשאדם שר וחוזר בתשובה, הוא מחפש פינה אחרת שונה מהאורות שאליהם הוא רגיל, הוא מחפש טויסט בחיים וזה בתשובה

כשאדם כותב וחוזר בשאלה, התהליך הזה מתבטא בכתיבה, אבל לא הכתיבה היא הגורם,

הגיוני שיותר אנשים שחווים חזרה בשאלה יכתבו, או שחווים בכלל. כותבים אם יש מה לכתוב

 

 

אנשים חילונים נוטים לחזור בתשובה. דתיים נוטים לחזור בשאלה.

העובדה הפשוטה הזאת, בצירוף הנתונים שהבאת בכותרת, מביאה למסקנה המסתברת שיותר חילונים עוסקים בשירה ויותר דתיים בכתיבה.

וזה מוכח

שרוב אלה שחוזרים בתשובה נוטים לעסוק בשירה,
ורוב אלה שחוזרים בשאלה נוטים לעסוק בכתיבה.

אין טעם להבין...

@חוני המעגל פינות כבר ענו המון, מה הסברא שלך?

אבל ממש לא חושב שהתופעה בכלל קיימת.

עכשיו אני סקרנית נורא

אנשים שוחרי שירה נוטים להיות בעלי צורת חשיבה סינטטית/ הוליסטית/ כללית. שירה עוסקת בהשראה ופחות בפרטים. זו צורת חשיבה מאוד דתית.

כתיבה היא יותר אנליטית ונתחנית ויורד לפרטים, מפרידה בין סיבות, תוצאות, מוכרח ואפשרי. העולם החילוני, שנוטה מאוד למטריאליזם, יותר קרוב לצד הזה.


אבל זה ממש לא מוכרח, עולם השירה היום בהרבה נישות די בוטה (או "בועט" ו"נועז", תלוי כמה אתם שטופי מוח) ויש אנשים שזה דווקא היה השער שלהם "החוצה". זה כלל אצבע לא נכון.

ההלכה מאוד עוסקת בפרטים, כל דבר קטן מעניין אותה!!!! מי שלא אוהב פרטים דוווקה יכול ללכת לתנועות נייו אייג' חילוניות!!

כן, התורה אמנם מתייחסת לפרטי פרטים של ההלכות, אבל זה מתוך חיבורם לכלל. כלומר, פרט בפני עצמו כפרט אין לו משמעות. רק מתוך זה שהוא חלק מכלל ומוסיף לכלל את הצד המיוחד שלו זה בעל משמעות.

באופן כללי התורה מעבירה לנו מסרים כלליים ויש לה חזון מופשט וכללי. החזון מתבטא בכל פרטי ההלכות. ממילא, אדם שמתעסק במקצוע שמכניס אותו לקו מחשבה של הסתכלות כללית ומופשטת זה יכול להועיל לו להזדהות עם ערכים גדולים ומופשטים העומדים מאחורי הפרטים.

אנשים שעוסקים בשירה לרוב רוחניים ונפשיים יותר השירה היא פשוט כלי ביטוי עמוק מאוד של הנפש רוח נשמה וזה מחבר אותם מאוד לאמונה
אנשי כתיבה לרוב רציונאלים יותר ומתעסקים יותר עם ''העולם הזה'' לפחות באמונה למרות שבכל צד יש יוצאי דופן אי אפשר להשליך את זה על כל מי שעוסק בשירה או על כל מי שעוסק בכתיבה

אם אני לא טועה הגר"א אומר:" אם לא היה לנו עבודת ה' בעולם היה לנו עבודת הניגון ". הניגון הוא מלא רגש ודבר של הנשמה ולא של הגוף. ולכן הרבה מוזיקאים חוזרים בתשובה ..כי הם מחוברים לנשמה שלהם. הכתיבה לא נראת לי קשורה לחזור בתשובה וכו'

בס"ד

 

לדעתי, זה תלוי בקהל היעד שלך אליו אתה מכוון לכתוב/לשיר.
 
יש אקדמיה חילונית ויש דתית.
לכן, מי שרוצה לכתוב לקהל רחב יותר- לכאורה ירשום לכולם, ואז הוא חייב לסנן את התוכן הדתי.
אבל אם הוא כותב את האמת לאמיתה, מתוך שלמות, מבלי להתחשב בקהל היעד- הכתיבה תהיה בהתאם.
 

כנ"ל לגבי שירה.  

בשביל סייעתא דשמיא צריך ללכת ישר ולבחור בדברים הנכונים.
מי שמתעסק בסחי ומאוס, הריח ידבק בו,
מי שמתעסק בבשמים, יתמלא בריחם..
בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכים אותו!
כדיכתיב, פתחו לי פתח כפתחו של מחט,
ואפתח לכם פתח כפיתחו של אולם,
הבא להיטהר מסייעים בידו, הבא ליטמא פותחים לו-

וכיוון שאנחנו בעולם המעשה, יש לנו בחירה וממש אי אפשר להטיל הכל על ה"שמים"..
חילונים מאמינים זה נחמד, אבל לא מספיק..
יש גם מצוות מעשיות שצריך לקיים-עשה ולא תעשה ויש תורה ללמוד ומידות לתקן.
ועל זה שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים אומרים שגם בזה צריך לבחור ואפשר להתפלל אבל אין כזה דבר שתעשה את הרע בעיני ה' ותבחר בסחי ובמאוס, ותלווה אותך קדושה עילאה..
מי שמתעסק ברפש, מתלכלך!
התורה היא סם חיים וההיפך ההיפך..

והיה מי שאמר שהיכל הנגינה-הוא! היכל התשובה...
ניגון קדוש יכול לעורר את הנשמה לתשובה,
שכל יכול להתערבב בכפירות ודעות רחוקות וכפרניות בשניה אחת.
השכל מחובר לאגו והוא ניתן לנו כדי שנשתמש בו לבחור נכון..
לפי רבי נחמן ועוד שיטות, השכל ניתן לנו כדי שנשתחרר ממנו ולא ניתן לו לשלוט בנו אלא נתגבר עליו ונלמד להסתכל על ההשגחה האלוקית בחיינו ולעבוד את ה' בשמחה!

כתיבה זה הצמדות למילים בלי להשאיר מקום להיגיון שמאחוריהם.
כמו שאין הוכחה מתמטית על התורה, אלא ההוכחות הן רציונליות, ואת הרציונל אי אפשר להגדיר במילים אבל כולנו מבינים שהוא נמצא.
השאלה האמיתית מה הוא השכל, ועל מה מבוססת הלוגיקה.
לוגיקה בלי רציונל אין לה שום משמעות, וגם אין הוכחה לוגית טהורה ש1+1=2.
בסופו של דבר אנחנו תמיד מבוססים על ההיגיון - סברא ישרה.
כל ההשגה המילולית מתמודדת מול החשיבה הרציונלית, וכך חי האדם בזיגזוג / הרמוניה שבין הדברים שלעצמם לבין איך שאנחנו תופסים אותם.
אדם שנמשך לצד אחד לרוב מאבד מהצד השני.
הכותבים מתחברים לפן המילולי בעיקר, והמוסיקאים מתחברים לפן הרגשי / רציונלי / היגיון מופשט.

אני בחורה שחזרתי בתשובה בעקבטת המוזיקה בהיותי חילוניה ההיתיכותבת שירים לזמר חילוני מפורסם אך עים השנים בעקבות טרגדיה אסון...החלתי לחזור התחלתי לשיר ויותר התעמקתי... גם שההיתי חילוניה גם התחיל אצלי האור של החזרה אבל זה היה רק שרשמתי שירים ועתה שהתחלתי לשיר זה יותר נתן לי כוח לחזור יותר כי המילים והנשמה יוצאות .. וברוך השם.. לאט לאט חוזרים לתרם😁

אלה דווקא אלה שעוסקים בכתיבה מתוך עצבות ודיכאון שזה שייך לצד הטמא

שיחה שנובעת משמחה, והיא דבר נדיר בדור שלנו, בטח רק מקרבת!

בגלל זה גם שירה מקרבת, קשה לשיר בלי לבקוע את הלב.

שירה היא קולמוס הלב 

שירה היא שיחת הנשמה 

שירת ציון משובבת קול של נפש הומה 

אשכרה.

קפוץ לי