שלחתי לך משהו בפרטי, תסתכלי

תודה מיכל, את צודקת לגמרי.

אשתף את כולם במידע מדהים, אבל הוא כרוך בצפייה של כשעה וחצי.

ההרצאה הנ"ל מפיו של הרב אהרון לוי מארגון ערכים פתח בפני הסתכלות עמוקה ומדהימה על מדוע צריך להתחתן.

כי באמת, אין סיבה אמיתית, בתרבות המערבית והחילונית למשמעות של נישואין, של מחויבות. כיום - אפשר לעשות הכל גם בלי להתחייב על נייר כלפי השני.

מצרף לכם קישור להרצאה. מי שיהיה סבלני ויצפה, יזכה ביהלומים לחיים, מבטיח

אשמח לשמוע התרשמות.

[שאת כותבת בסוף]

חס ושלום שכיום "אפשר לעשות הכל בלי להתחתן".. - אי אפשר, בדיוק כמו פעם. זה שבחברות מסויימות התרגלו לדברים לא נורמליים.  מאיך שאנשים מסויימים הולכים ברחוב לצערנו, אפשר לראות ש"מוסכמות" משוגעות, יכולות לגרום לאבד בושה גם מדברים הכי פשוטים.

היא שאלה באופן פשוט, למה להתחתן ולא להמשיך לבד בתור בחורה צדיקה...  סביר שהתשובה נעוצה בין השאר בגיל שלה.

[לא הקשבתי להרצאה..]

שכשאדם שאינו מחזיק ביהדות, רוצה למצוא סיבה הגיונית לשאלה מדוע הוא התחתן, הוא לא ימצא.

שהרי ללא בסיס אמוני, עמוק ולנכון, הנישואין בחברה החילונית מבוססים על שיטה של "עסק". כל אחד תורם את חלקו, על מנת לקבל מזה תועלת. האדם במהותו מחפש חופש, חירות. והנישואין עושים בדיוק את ההפך, מגבילים אותו. אז מדוע ?

ללא הבנה של תכלית הנישואין, לא ניתן למצוא סיבה הגיונית לחתונה, למיסוד קשר ורשימה של התחייבויות כלפי הבן/בת הזוג.

הבנתי את שאלתה. השאלה יותר עמוקה מכפי שזה נראה.

גם אדם בין 30 שכבר התחתן, לא בטוח שהוא יודע מה המשמעות והתכלית של חתונה, מעבר להקמת עסקת משפחתי.

הנישואין, גם "בחברה החילונית", וגם אצל גויים להבדיל - זה דבר עתיק כימי האנושות.

זה הדבר הכי טבעי ונורמלי. לפני שמחפשים "הסברים", פשוט צריך להיות נורמליים.

נישואין, גם בחברה שאינה דתית, במשפחות נורמליות, אינה "עסק" אלא שותפות עמוקה, שכמותה יש רק בנישואין. וזה בנין משפחה עם מחויבות עמוקה, שיש אותו רק מתוך נישואין. זה דבר הכי טבעי ונורמלי.

לא לכל דבר צריך למצוא "הסברים שכליים". קודם כל להיות נורמליים, לא לאבד את התחושות הנורמליות, המוסר הנורמלי.

על גבי זה, הסברים מעמיקים. כמובן, חשוב להעמיק במשמעות של בנין בית בישראל, אבל לא על חשבון ההרגשות והמוסר הכי טבעיים.

[ומי שחושב שנישואין זה "מיסוד קשר", ר"ל, שם יסוד הבעיה.  עד לפני כמה עשרות שנים, גם אצל גויים היה ברור שאין "קשר" כזה ללא נישואין. מינימום של מוסר וצניעות ובושה ואנושיות.  אם חלילה מאבדים את זה, בגלל "אג'נדות" מעוקמות, כפי שהזכרתי ב הודעה לעיל, אז צריך "הסברים" גם למה שאמור להיות מובן מאליו]

לבנות משפחה ביחד. דבר גדול ומשמח.

ואם את חושבת "למה בכלל..", סביר שאת אכן קצת צעירה מידי.

את מאמינה שזה "צריך להיות בקצב הנכון וצריך גם בשלות אמיתית" - אז יופי. תמתיני עוד קצת. לא חושב שיקרה אסון...

להתחתן, זו לא "מסירות נפש" - אלא, בין השאר, מילוי רצון הנפש...

שיהיה בהצלחה ובשמחה, בעיתו ובזמנו.

זו קצת "מסירות נפש"..

אבל בכללי, כשזה בא כחלק מהרצון לבנין הבית, אז זה נראה אחרת.

כמו עוד דברים טובים, שאנחנו מאד מוכנים להתאמץ עבורם.

[וגם הבעל אמור להתחלק קצת ב"עול הבית"..]

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?