באיזה קטע?

פעם ראשונה שאני שומע על זה. את באה מאיזו חסידות?

חידוש

@חידוש

- מה השאיפות שלה, איזו אווירה היא רוצה בבית?

- מה היחס שלה לחומרות (גם אם לך אין שאיפות כאלה. תקשיב לה)?

- מה יהיה בבית: אינטרנט ואיזה, עיתונים ואיזה, עלוני שבת ואיזה, וכדו'?

- איזה תמונות היא רוצה בסלון?

- לאיזה חינוך היא תשלח את הילדים?

- אלו שיעורים היא שומעת?

- איך היא חווה את עבודת השם בחיים שלה (תורה, תפילה, חסד וכדו')?

- איפה היא רוצה לגור ולמה?

- איפה היא רוצה לעבוד ולמה?

- אלו בילויים היא אוהבת ולמה

(הופעות, מוזיאונים, אלו סייגים יש לה וכו'.

קניונים סה"כ אומרים שהיא אשה עירוניסטית נורמלית, שזה יותר בגנון מאשר רמה דתית).

- איזו מוזיקה היא שומעת ולמה (מה זה עושה לה וכדו')?

- לבוש. לא שואלים, רואים בחטף ("לפי מעשיו - צנועה לצדיק", רש"י סוטה ב.).

- כמה תפילות ביום ולמה?

- לשמוע איך היא מדברת על התמודדויות דתיות שלה

(למשל: קרה לי שהיא באה עם לבוש לא הכי צנוע,

אבל כשהיא סיפרה (בלי שאמרתי) שהיא הרגע קנתה וכמה היא מבואסת

המבט על המצב וממילא עליה היה שונה לחלוטין).

כמובן, כשפי שהעירו @חדשכאן ו@פה לקצת,

לא לתחקר ולא להעיק,

לפזר את השאלות על פני כמה וכמה פגישות,

ולעשות כל מה שאפשר כדי ליצור אווירה נינוחה.

עוד הערה: הרבה שאלות כאן נוגעות לאופי,

ולענ"ד יש להם המון השקה לענייני יראת שמים ועבודת השם.

המון הצלחה צדיק!

מקווה שהדרך תהיה יעילה וקצרה

אם אתה מחפש מישהי תורנית/דוסית, הדבר היחיד לשאול זה מחוייבות להלכה.

אם אתה מחפש יותר מזה, אפשר לשאול בנוסף על הנ"ל על יחס לחומרות ולמידות חסידות (לא צריך לצפות שהאישה תהיה כזאת בעצמה, זה מוזר. יותר שלא יהיה אכפת לה שזה יהיה נוכח בבית). על נכונות להקריב נוחות בשביל עבודת השם.

אם אתה מחפש משהו פחות, זה כבר תלוי.

נראה לי שהכי קל זה לשאול על המצוות שקשה לרוב הדור איתן כמו קביעת עיתים לגברים, צניעות חיצונית לנשים.

דברים שחלק מהדתיים הפכו למותר כמו סרטים וסדרות וקולנוע גם יכולים לעזור לצייר תמונה אם יש היגררות אחרי הציבור הלא דתי.

1. רב/רבנית שמלווה - האם יש כזה ?

2. כיסוי ראש לאחר החתונה

3. תפילה - איך היחס שלה

4. צניעות - איך זה בא לידי ביטוי ביומיום

5. הצמדות להלכה

רמה תורנית אפשר לברר בפגישה ראשונה, שנייה.. 

לא חושבת שצריך לגרור את זה יותר מזה..

סתם חבל על העוגמת נפש במידה והייתה מציאת חן הדדית וזה ייפול רק על רמה דתית.. 

לדעתי יותר נכון להסתכל על 'רמה דתית' (אם כבר מנסים לכמת בנאדם במספרים) לא כסקאלה אחת אלא כצירוף של סקאלות, כמו אקולייזר כזה שיש בו פרמטרים שונים שכל אחד חשוב ומשמעותי כשלעצמו אבל כולם ביחד מרכיבים את הצליל.

תפיסה של 'רמה דתית' של סקאלה אחת היא לא רק רדודה אלא גם לא משקפת נכון כי יכול להיות מישהו שהוא מאוד דוס בפרמטרים מסוימים אבל עדיין חסר משהו מאוד מהותי בעבודת ה' שלו (או שלאו דווקא חסר לו אבל הכיוון מאוד שונה ממה שאת/ה מחפש/ת) ולהפך ואז קורה שמפספסים דברים חשובים או מפספסים מישהו טוב בגלל דברים זניחים, זמניים או שרק נשמעים לא טוב אבל אחרי בירור היו נראים אחרת.

אילו פרמטרים להכניס לאקולייזר שלך? תלוי מה חשוב לך, זו שאלה שאתה צריך לשאול את עצמך.

בשלב הבירורים, בוודאי ששאפשר לשאול.

וגם כשנפגשים, תשחיל תוך כדי שיחה, בצורה נעימה.

זה טבעי לגמרי שאדם רוצה לברר מה שחשוב לו לגבי מי שנפגש.

רק בטאקט.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים