כמובן שזה גם תלוי מה נכנס אצלך להגדרה 'תורני'

כי מה אכפת לנו ממה הרבנים אומרים

היא דיברה על בעל אברך!!!! נראה לכם שאברך יסכים לאישה שלא מקשיבה לרבנים?!

איזה אברך ירצה מלחמות כאלה בבית?!?

זה שהיא לומדת מקצוע תובעני אומר שיש לה יכולות. וכוחות חיים. ושאיפות.
וזה שהיא בסביבה חילונית יכול להיות דבר חיובי. (חוצמזה שאולי היא הלכה לשם כי למקצוע כמו שלה זה הכי טוב.. ואולי אין בכלל אלטרנטיבות) זה אומר שיש לה בסיס אמוני חזק. וכן שיש לה חשיבה עצמאית מקורית והיא לא 'איפה שכולם'.
מה הבעיה?
חוצמזה יש את מה ש @ששוה פרוטה כתב/ה לגבי הש"ל. למרות שיכול להיות שזה סימן לאופי. צ"ע כאמור

ובעצם על כל גדולי ישראל?

יש עוד הרבה פרטים שצריך לברר לפני וכל אלה רק שלושה סעיפים קטנים מתוך זה

אני חושב שיש בזה משהו שמעיד על האופי, אולי טיפה היעדר הרצון לנצל את השנה הזו לתרומה לסביבה, על מנת להתקדם בפן הפרטי

נשמע (אולי רק לי) מהדברים שכאילו "ברחת" משירות לאומי על מנת להתחיל את האקדמיה מוקדם יותר.

אם יש סיבה אמיתית שלא לעשות, אני חושב שאין סיבה לפסול.

אני לא רואה רע בבחורה עם שאיפות הגיוניות.

אבל אני בהחלט מסכים שיש משהו מרתיע כששומעים שמישהי לא עשתה שירות, פשוט בגלל שזה הנורמה. קצת כמו לשמוע על בחור שלא עשה לא צבא ולא ישיבה.

חושבת שהתגובה של @ק"ש מסכמת את העניין של השירות לאומי לבנות בצורה טובה. 

עצוב לחשוב שאם בחורה לא עשתה שירות יש בה איזה פגם מוסרי, רעיוני, ערכי , אידאלי וכו'.. 

וגם עצוב לי לחשוב שבחור יפסול בחורה על הסף בלי שבכלל שמע עוד פרטים עליה, ראה תמונה, ניסה לדבר איתה.. 

זה אומנם מרתיע מקצוע תובעני... ויכול להיות שאת הבחור שרק רוצה ללמוד זה עוד יותר ירתיע.. 

אבל לא יודעת אם הייתי שוללת על הסף בלי לשמוע בכלל.. לא מאמינה בגישה הזאת.

מצחיק שמאלה שמקיימים את דעת גדולי ישראל אתם מתנהגים כאילו אתם במגננה.

יש לכם תעודת יושר וצל"ש תורני, תהיו גאים בזה.

אבל יש! יש כאלה שלא הכי אכפת להם מה האישה עושה, בהנחה שזה לא מקום שיש בו בעיה הלכתית.

לתורניים אם היא לא עשתה שירות לאומי זה פלוס. רוב גדולי הדור אוסרים לגמרי, ומיעוטם מתיר רק בתנאים מסויימים.

(אישית הייתי פוסל על הראשון, ועל השני הייתי שמח מאוד)

תפסיקו לחיות בארץ הפיות שבה כל אחד מורשה להגדיר את עצמו איך שבא לו בלי להיות מחויב להגדרה.

לשיטתך אני אלוף העולם בלנצח את כולם בהכל, רק כי ככה אמרתי.

איזה רבנים אוסרים? חפש מי מגדולי הדור מתיר ואח"כ נדבר.

אבל מציע לכל מי שרוצה ללכת ללמוד כללי פסיקה ולהעביר את הדיון לבית המדרש.

כבר למדנו פה שכשאנשים שלא יודעים איך פוסקים הלכה מתערבים בפסיקת הלכה הדבר היחיד שקורה זה בזיון ת"ח ומריבות.

גם עבודה במסגרת לא צנועה ומעורבת אסורה. לגבי הלכתחילה, יש סיבות רעיוניות למה לא (זה ניצול, אפשר להתנדב בלי זה, לא צריך שזה יהפך לחובה כאילו שזה איזה מצווה מהתורה או דרבנן כשזה לא כלום).

לתרום למדינה שנה או שנתיים זה לא דבר מקודש בשום קנה מידה, עובדתית אם יבטלו את השירות הלאומי לא יקרה כלום.

מי אמר שיש משהו מקודש בללמוד מקצוע?

איך אתם אוהבים להפוך את כל מי שלא סובר שהכל מותר לפרמיטיבי. אתה חושב שכל מי שמקיים את ההלכה כלשונה וככתבה לא חי עם העולם? אני מוכן להבטיח לך שאתה פחות מחובר לעם ישראל ולעולם בכלל מרוב מי שמקיים את כל התורה כולה.

יש הבדל גדול בין לקרוא בספרים או אפילו לעבוד בגן בתשלום לבין לתרום שנה של עשיה למען עמ"י.

כתבת בעצמך ששירות לאומי תורם הרבה לבנייה האישית (יש גם את העניין של העצמאות בזה שיוצאים מהבית).

אני לא אומר שכל בת חייבת את זה, אבל להרבה בנות זה לא יגרום לדחייה בשנה של החתונה, אלא להיפך- יכין אותן טוב לקראת החתונה.

(כמובן שצריך ללכת רק למקום צנוע וכו')

ממש מראים כמה הציבור שלנו לא בוגר.

למה צריך לעשות שירות לאומי? כדי לתת למדינה בשכר רעב?

כדי להרגיש טוב עם עצמך?!

כדי להרגיש שאת תורמת למדינה כאילו ששום דבר אחר לא משנה?

נו באמת.

תתבגרו כבר מהשטות הזאת שהכתיבו לנו בישיבות תיכוניות ובאולפנות.

מי שרוצה באמת לעשות שיעשה מסיבות אמיתיות, לא הנפצות שנובעות מאינדוקטרינציה מדומיינת.

ואם האדם הזה קורה לעצמו תורני, גם שימצא לעצמו רב שמתיר.

היום זה הדיון לגבי שירות לאומי, מחר לגבי הצבא (ששם כל מי שמתיר זה אנשים שהתחפשו לרבנים במימון הקרן החדשה).

יש מליון דרכים לתת. לחשוב ששירות לאומי זאת הנתינה, זאת מחשבה ילדותית.

זה לא "מבוגר", זה אמיתי.

שימי לב כמה את מדברת על נתינה ובפועל כל הדוגמאות שלך מדברות על כמה את קיבלת שם.

אני יודע טוב מאוד מה זה שירות לאומי, את חושבת שלא יצאתי בגיל הזה עם בנות?

במציאות כשאתה נותן, אתה נותן.

כנראה שאתם לא יודעים מה זאת נתינה עדיין

על סמך מה?!

אם יש משהו שאני מתעב, זה הליכה בתווך רק כי כך לימדו אותך.

אדם שלא חושב בעצמו הוא לא שונה מצאן.

אני יכול להגיד לך שרוב מי שה"אידאל הזה בוער בהן" בתקופתי פשוט היו יותר נתונות לסוגסטיה מלכתחילה... האינדוקטרינציה עבדה עליהן יותר חזק.

הילדים של היום הרבה יותר תמימים ומובלים כצאן לכל מיני מקומות מהילדים של דורי.

מקווה שדור הסמארטפונים, לפחות בשם העצלנות, יחשבו בשביל עצמם.

תמצאי לי מישהי אחת שבאמת ישבה ובדקה את הנושא והגיעה למסקנה הגיונית שיש פה חובה תורנית ואסכים איתך.

אני לא רואה שום דרך להצדיק את זה כחובה, אין פה שום מצווה שאי אפשר לעשות במקום אחר.

ניצול יש, כח עבודה זול יש, שטויות אידאולוגיות יש. תורה, אין.

הצגת את זה כעוד דרך, שזה לגיטימי.

אם נבחן את זה במבחן הפסיקה כמעט שאי אפשר לסמוך להתיר את זה לכתחילה.

אבל זה דיון אחר.

אחרי שהגעת למסקנה שזאת לא חובה, איזו הצדקה יש לבחור דווקא בדרך המאוד לא מועילה לאף אחד הזאת? הרי אפשר בלי בנות שירות לאומי, ובנות שירות לאומי יכולות לבנות את עצמן בעוד מלא דרכים וגם לתת בעוד מלא דרכים.

ולאור כל זאת, איזו סיבה יש לאדם שרוצה להגדיר את עצמו תורני לסמוך על הלכתחילה פה? (כשאני חושב על תורני אני לא חושב על המינימום של עיקר הדין וכל מיני דעות דחוקות, זה ממש לא תורני).

לכן, אני לא מגדיר את זה כתורניות.

אולי אחרי 120 הן יוכלו להגיד "קים לי כמר" בשמים ולראות אם אותו מר באמת מר, אבל פה זה לא תורני לשיטתי.

ואני לא היחיד בעולם, יש הרבה שיחשבו כמוני.

וכאן אנחנו חוזרים לדיון המקורי - יש תורניים כמוני שיעדיפו בחורה שיודעת לחשוב בעצמה ולבחון דברים בראי תורני בצורה אמיתית.

בחורה כזאת היא מ-ד-ה-י-מ-ה בעיניי, השאר לא.

לא חרמות ולא נדרים ולא קללות ולא.....................

את לא חייבת לקרוא ולהגיב, לי מספיק שתחשבי על הדברים.

בהצלחה!

(אין לי מושג למה אתם בוחרים לקרוא את ההודעות שלי כאילו שאני עומד על במה עם מיקרופון ויורד עליכם)

כל הדיון הזה התחיל מזה שאתם לא מבינים למה אדם תורני יפסול על שירות לאומי.

זה לא לכל הדעות, ולחלק זה איסור. ברור שלתורני זה עלול להפריע.

לצורך העניין, אישית לא פסלתי על זה, כשזה באמת שירות שיש בו מצווה (ולא איזה חצי אחות בבי"ח שזה בעצמו איסור).

אני מציין את זה כי מצוי פה שלא מפרידים בין דיון אינטלקטואלי לבין דעות אישיות.

אני מסכימה איתך ,בזמנו חקרתי את העניין והבנתי שהרבה גדולי דור אסרו על שירות לאומי

ולכן החלטתי לא לשרת.

זה בגדול פחות או יותר כל גדולי הדור.

נ.ב, גם הרב אריאל אמר שהשירות לאומי היום לא משרת את המטרה המקורית שלו

נראה לי שחרדים שבזק"א, הצלה, יד שרה וכו' לא נותנים פחות מכל אחד אחר, ואולי הרבה יותר.

הם לא היו בבני עקיבא, לא בשירות לאומי ולא בצבא.

בן אדם לא צריך מסגרת כדי לתת, הנתינה מתחילה סביבך.

מכורח הסטטיסטיקה הכללית, רוב מי שבמסגרות האלה שציינת עסוק בנתינה רחוק ובבית לא הכי מתעסק בנתינה

ואני נוטה לא להעריך אנשים שחושבים שהם תורמים כשהם לא באמת בחרו בזה.

ואני נוטה גם לא להעריך אנשים שמצדיקים דברים בלי שום הצדקה הגיונית כשהם עסוקים בלצטט את מה שחינכו אותם מגיל קטן בלי לבדוק שום דבר.

זכותי, לא מעריך עדרים.

עובדתית שירות לאומי לא תורם כלום, זה מוסד מיותר שאם יסגר אף אחד לא באמת ישים לב.

אפילו הצבא יכול בקלות להפוך לצבא מקצועי והעולם לא יחרב, קל וחומר השירות הלאומי.

מי שרוצה לעשות ורבותיו מתירים, ניחא. אבל זה בוודאי לא לכתחילה לא לצאת ידי חובת כל הדעות ובטח שאין שום חובה מוסרית או תורתית לעשות דבר כזה.

כתבו פה (ציטוטים לא ישירים): "כי זה מעצים" שזה אנוכי,

"כי זה לתת" שזה לא נכון ויש הרבה דרכים לתת,

"כי זאת מצווה" זה לא - יש סוברים שזה איסור וגם למי שמתיר יש דיעבד וגם מי שמתיר לא דיעבד (צונזר עקב כללי פסיקה) וגם להם אין פה חובה שאי אפשר לקיים במקום אחר בלי להיות עובד זר בגיל ההתבגרות.

יכול להוסיף פה עוד טעמים ונראה אם הם מחזיקים במבחן התורה

אלא שזאת לא ה-נתינה.

למרות שלי אישית התחדש פה בזכותכם שזה נראה כמו נתינה אנוכית.

אתה חושב על הוי ששמת על הנתינה למדינה.

אתה מקבל כסף.

אתה חושב על התמורה שתקבל מההעצמה, העצמאיות והפתיחה לעולם וכו'.

כי כל פעם שאתה לא מצליח להמציא טיעונים אתה מדרדר לזלזולים ולנימות אישיות.

שתהיה בריא. אני אשתדל למחול לך גם היום

כל מי שהולך אחרי העדר הוא חלק מהעדר.

אם הוא בחר בזה? דיינו.

השרשור פה הוכיח שזאת לא המציאות. לא ראיתי original thinker אחד פה בשרשור בנתיים...

שכחתם לגמרי מהשרשור המקורי והסיבה שאנחנו מתדיינים פה עליה.

כמו שכתבתי איפשהו פה (הגבנו מלא, איבדתי את זה) - בעייני אדם תורני (או "דוס") שואף להיות חסיד, לא צדיק. הוא בוודאי לא יסמוך על דעות מיעוט ובטח לא כאלה שלא עומדות במבחן ההלכה, מה שמשאיר אותו עם איסור.

ברור כבר שתורני היום זאת הגדרה חסרת משמעות בפועל.

למה זה צריך להיות בדעת מיעוט? הציבור שלנו ברובו לא תורני.

התורניים הם המיעוט, וב"ה הם מתרבים...

בנוגע לעניין, זה לא משנה איך אתם מגדירים תורני. אתם צריכים להרחיב קצת אופקים ולהבין שלא כל הציבור שלנו חושב בדומה אליכם. יש אנשים שברור להם מה זה תורני וברור להם שצריך לקיים את התורה לכתחילה תמיד...

נ.ב, אין נפקא מינה למיעוט או רוב. הם קיימים ואתם לא תבטלו אותם (ומסתמא לעת"ל בביאת משיח צדקנו הם יהיו הכל).

את משתמשת בביטוי תורני אחרי שאמרת כבר שאנחנו לא מתייחסים אליו בדומה.

לדעתי כל מי שבצד שלך פחות תורני.

לדעתך אנחנו באותה הסירה.

אני חושב שכדאי שתעלי קצת למעלה ותראי איך הכל התחיל, במקום לכתוב דברים לא נכונים.

יום טוב

והוא עולה למדינה לא פחות מעובד שהיה מחליף אותן בשכר שהיה חוסך את העלויות הכוללות.

יש על זה נתונים בערך בויקיפדיה.

שירות לאומי הוא עניין אידאולוגי וממש לא משענת.

שמצטטים את שוברים שתיקה נגד ישראל, אינדוקטרינציה שלא עברה ביקורת.

במקום להגיב אוטומטית מהמותן, תעצרו לחשוב אם באמת חשבתם אי פעם על מה שהזריקו לכם לאידאולוגיה. שיהיה בהצלחה.

הגבתי כבר לגבי הרשימה, ואכמ"ל. אל תנסו לפתוח דיון על איך פוסקים הלכות, אתם סתם תעברו עבירות בגלל זה ואז תאשימו אותי בסוף.

"שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור שירות לאומי זה יהרג ובל יעבור"

"שירות לאומי זה חשוב מאוד"x100?

וחלק לא מבוטל מהם גם לא ת"חים וחלק לא מבוטל מהם בכלל הן.

לגבי הרבנים שהזכרת, אגב לדבר על דברים שהיו בקום המדינה, זאת הייתה חלופה לחובת הגיוס. היום הם לא היו אומרים את זה. אין על זה שום ספק. הצניעות בכל הארץ הפכה לזוועה, בנות מתחילות לצאת עם ערבים ועוד שלל זוועות. אם פעם היו יותר נוטים להחמיר היום היו אוסרים לגמרי.

והסיום שלך הוא בדיוק מה שאמרתי, זה דיעבד של הדיעבד של הדיעבד רק כדי למנוע מבנות לעשות עבירה גדולה יותר.

כמו כל עבירה קטנה שמותרת בשביל למנוע עבירה גדולה יותר.

אתה משום מה אומר את מה שאמרתי אבל איכשהו מגיע למצב שאתה טוען שזה לכתחילה, לא מבין למה.

ואם אתה רוצה לדון בסוגיה ובדעות הרבנים, לך תפתח שרשור בבית המדרש. אין לי מושג מאיפה הבאת את הנתונים המוזרים האלה, אבל כל גדולי הדור עד היום באותה דעה. הכי מקילים זה דיעבד במקום שהצניעות מרשה.

ואני מוחה בתוקף על העקיצה המכוערת והמיותרת שעקצת בעקיפין את כל גדולי ישראל. מקווה שתזכה לתשובה!

כתבת על גדולי ישראל "שלא ממהרים לאסור כל דבר", כאילו שכל מי שאמר שאסור שולף דברים מהמותן וסתם מחליט שאסור. ה' יעזור.

הרבה מאיתנו פוסלים אנשים ללא הרף וללא רבב בלי לדעת מהו ומי הוא , אני לא הייתי פוסל!! ,כי אין דבר כזה לפסול מישהו !! אלא פשוט לומר: לי זה לא מתאים - משפט חזק !!, ואני לומד בישיבה גבוהה , אבל כן זה היה יוצר לי חשש טיפה והייתי מברר את זה לעומק, ומי "שפוסל אותך" זה אומר שזה לא הזיווג שלך ותאמרי תודה לקב"ה !! , והכי חשוב תשובה תפילה וצדקה ושיהיה בהצלחה רבה

וחבל לבזבז אנרגיה על דיונים סמנטיים בלי הרבה משמעות

לי לגופו של עניין (וגם להתווכח על שירות לאומי בו"ז זה מצויין)- יעזור לי מאוד...

תודה לכולם!

כשיש הרבה ילדים, בשלב מסויים יש מספיק בייביסיטרים ואפשר לשבת ללמוד בנחת

גם אם אין עדיין בייביסיטרים בחינם

למה בחורים צדיקים חושבים ככה ושאולי כדאי לבחור משהו שמתאים מבחינה תורנית

רק אם הילד הגדול משועבד ולא חי חיים עצמאיים... לא הכי כיף

דג חי שוחה נגד הזרם.

עצם זה שהבחורה לא שירתה שרות לאומי ולומדת מקצוע תובעני בסביבה לא דתית ולמרות זאת צנועה עם שאיפות רוחניות לבית של תורה. זה בעיניי לפחות מראה על כישרוניות נדירה, ביטחון עצמי, אופי וחשיבה מחוץ לקופסא.

אבל סביר להניח שבייניש נורמטיבי כנראה לא בדיוק ישוש על הצעה כזו.

מתאים לבחורה כזו גם בייניש כשרוני ומיוחד שחושב בצורה יצירתית ועצמאית.

לי אישית אני חושב שיתאים.

בהנחה שיש יראת שמים ויש לה חֶברה שמתאימה לה.

[גילוי נאות: בייניש כבד מישיבה גבוהה כבדה

(טוב נו,

לא באמת כבד,

וגם הישיבה לא,

אבל זה הסטיגמה, אז למה להרוס)].

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?