אז למי שזוכר לפני 5 שנים מור אבי התמודד בבחירות בבית אל לראשות המועצה(2 אחרי 2 קדנציות כראש הסיעה הגדולה וגם בבחירות האלו הוא זכה להיות הסיעה הגדולה).
בבחירות האלו למרות הערכות מוקדמות שהיו בישוב אבא שלי אפילו לא עלה לסיבוב השני.
פייסבוק כמנהגו בקודש נוהג להזכיר לך מה שיתפת לפני 5 שנים ובכל מקרה אצלנו במשפחה כולנו זוכרים את התקופה הזו.
באותו הזמן הייתי האח היחיד שלא גר בישוב של ההורים לי(היו לי אז 3 אחים נשואים שגרו בישוב) והתקופה הזו זכורה לי מצד אחד נורא מגבשת משפחתית כי יש המון דיונים ומחשבות ועבודה משותפת (ישיבה במטה ועשיית טלפונים לכל השבט שלך+שמעלך+שמתחתיך, החמשושים שלך והשמינסטים וכו וכו וכו) ומצד שני תקופה מאוד מאתגרת(סבי נפטר ממש כמה ימים לפני הבחירות אמא שלי ואחיה לא הצביעו בבחירות, אבא שלי לא פוסק לפי הרב עובדיה
) אולי ואולי ואולי.
בסוף אבי כמו שכתבתי לא ניצח.
אבל מאז נשארתי עם כמה תובנות בעניין:
א. מחקרים מוכחים שכימעט כל האנשים שרצים לבחירות הם ככל הנראה בני אדם, נכון הם עשו את הבחירה לרוץ והם צריכים לשאת בתוצאות, עדיין זה לא מחייב את הציבור לאמלל אותו.
ב. מסביב לכל מועמד יש משפחה, להבדיל מסעיף א' לא כולם שם בחרו את המצב הזה ולא לכולם זה נוח, לאמלל אותם זה בהחלט הונאה.
ג. אנשים מסתובבים עם משקעים של עלבונות(ביחוד עלבונות אישיים ועלבונות אנונימיים אישיים), למרות שאבא שלי רץ בישוב של פחות מ3000 בעלי זכות בחירה הוא זכה לכימעט כתבה במקור ראשון וכתבה מאוד "מחמיאה" בהארץ.
אנשים טרחו כנראה לעניין אנשים במערכות העיתונים האלו בבחירות.
ד. ומצד שני ולא פחות חשוב, אם אתה אדם או שאתה מזהה את משפחתך ככזאת שקשה לה לעמוד בלחצים נפשיים אל תלך על זה. בחירות זה קשה ומתיש...
ה. ועוד כלל נוסף למועמד, אם אתה לא יודע להגיד הפסדתי, הכל בסדר בואו נמשיך הלאה, אל תצא לזה, פשוט אל!!
בהצלחה לכל המועמדים.
