ולמרות שצרפתים לא אוהבים לדבר אנגלית, רובם מבינים אנגלית

זה משהו תרבותי כזה שיש להם איזה גאווה בשפה שלהם.

מצחיק שגם יהודים שותפים לזה כשיש להם את השפה שלהם- עברית

יש סיפור על ביאליק וחברו שטיילו בת"א ודיברו יידיש להנאתם. נציג של "גדוד מגיני השפה" עצר לידם ותהה, מדוע הם עושים שימוש בשפה זרה. "לך לעזאזל!" הגיב בילאיק בעברית צחה. 

חבל לתת לזה להעיב על הקשר או על המפגשים ביניכם

גם כשיהיו ילדים זה בטח יהיה שונה 

המשפחה של בעלי אמנם דוברי אנגלית,

ואני לא שולטת כ"כ גם אחרי 6 שנים כמעט...אבל אני מכירה את ההרגשה הזאת שיושבים בשולחן שבת ולא משתתפים בשיח.

אז כמה הצעות שעלו לי---

יש לך אפשרות לנסות ללמוד את השפה אפילו ברמה הבסיסית? שבעלך ילמד אותך לדוגמה, יכול להיות נחמד אם יש לכם כח 

ומה איתם? אולי אפשר לנהל איתם שיחה באנגלית לפחות? אם את יודעת כמובן לדבר

אולי לתפוס לפחות מישהי אחת נחמדה אחות/גיסה ולנסות לפתח איתה קשר בעברית,ודרכה להגיע לאחרים

ועוד הצעה, שבעלך ישב עם ההורים שלו ויסביר להם את המצב, עד כמה זה לא נעים שאין קשר ושיחה נורמלים, ושיבקש מהם להעביר את זה למשפחה. בתקווה שיש הבנה בצד השני...אני חושבת שאם הם יהיו מודעים למצב וישימו לב, הם יוכלו לנהל את השיח לכיוון שפת הקודש

בהצלחה!!

אני לא מסוגל לשמוע  לאנגלית סתם ככה.

כלומר - אני מסוגל להקשיב. במאמץ רב ובריכוז עילאי.

אבל גיליתי (בעבודה) שכשמדובר במיילים או בכתב אני הרבה יותר זורם. משתדל להקשיב מדי פעם כשאני מסוגל ובעיקר מתייחס בכתב.

הוריי יודעים עברית בסיסית ביותר. אלא מה, אני מדבר עם ילדיי אך ורק ברוסית, ואשתי למדה תוך כדי  

את יכולה לעשות חברותא עם בעלך, שילמד איתך חומש בצרפתית, את התוכן הרי את מכירה. כמו כן, לימוד שפה זרה בעידן של עשרות אפליקציות כמו Duolingo, הוא דבר לא כל כך מסובך.

אבל כן, רוב האנשים עדיין דופקים את הראש בקיר וסבורים כי רק איזשהו קורס יקר עם מורה מדופלם ידחפו להם את השפה הנלמדת היישר אל תוך האונה הימנית של מוח

קראתי לא מעט מחקרים על לימוד שפות, כמו כן, התעניינתי באופן הוראת השפה ב-FSI, ביה"ס המשמש את הסגל הדיפלומטי של ארה"ב. בין היתר, נדרש מהתלמידים לשנן בעל פה את כל הדיאלוגים שמופיעים בספר הלימוד. למחרת המורה בוחר באקראי כמה תלמידים, ועליהם "להמחיז" את הדיאלוג מילה במילה. גם הדקדוק נלמד ב-FSI לא באופן תלוש (I am, you are, he is), אלא מתוך טקסטים. 

הדרך הקלה (הבדוקה והמנוסה) היא להוריד ספר אלקטרוני שהתלמיד קרא בעבר בשפת האם שלו. באפליקציה כגון AlReader יש אפשרות להשתמש במנוע הדיבור של Google להשמעת הטקסט. שומעים משפט, חוזרים אחריו, מעתיקים אותו למחברת, ושוב חוזר חלילה. בזמן הפנוי מאזינים לספר הנ"ל מתחילתו ועד סופו.

למדתי קצת רוסית דרך חברים צרפתית כמה מילים דרך סרטים אבל השפה של אישתי לא נקלטת בראש

ראשית, נעמוד על מס' שעות הלימוד שמבטיח שליטה בינונית בשפה. לדובר אנגלית נדרשות 1100 שעות כדי ללמוד עברית*. קרי, אותו היקף דרוש לדובר עברית שלומד אנגלית. האם בתיכון מגיעים להיקפים הללו? לכל היותר, לחצי או לשליש.

כמו כן, שיטת ההוראה בבי"ס מצוי היא פסיבית: המורה עומד ליד הלוח, הילדים מעתיקים. מדי פעם הוא שואל שאלות, אבל לא ממש מנהל שיחה של כולם עם כולם, על טהרת השפה האנגלית ובמגוון הנושאים הקיימים. שלא לדבר על כך כי בין שיעור לשיעור התלמידים לא ממש עוסקים בהקשבה יומיומית לאנגלית מדוברת ובקריאת ספרים.

שינון מבנים דקדוקיים במקום לימוד תוך כדי דיבור והיעדר מגע עם השפה מביאים לשליטה מועטה בה**

*Language Difficulty Ranking | Effective Language Learning

**I not speak English

הוריי למדו באולפן, והשליטה שלהם בעברית מוגבלת עד מאוד. לעומת זאת, היו להם חברים שמהיום הראשון הלכו לעבוד, בצוות של דוברי עברית ילידיים, ותוך שנה-שנתיים השפה הייתה שגורה בפיהם.

אני למשל ביקשתי מבעלי גם עכשיו כשעוד אין ילדים שכן ידבר איתי לפעמים בשפה שלו כדי שאני אשמע את הצלילים וכשיבואו הילדים שיעשה טובה וידבר איתם בשפה שלו וככה אני אלמד.

למה הוריי לא ילמדו עברית? מאותה סיבה שאני ואת/ה ברגע זה מכלים את זמננו על דיונים ברשת במקום ללמוד תורה מרבית האנשים מחפשים קיצורי דרך: אם יש אפשרות להסתדר ללא ידע כזה או אחר, הם יסתדרו בלעדיו.

שוב, אניח גם כאן את תמונת השער של "שביעי":

Play your way to a new language with Mondly

לא צריך יכולת גבוהה, בתי בת ה-7 התחילה עם דואולינגו, אח"כ התקדמה לקריאת סיפורים פשוטים

ברור שכל שפה בנויה עפ"י האופי של העם שבו התייצרה. היא מבטאת משהו, בכל צורתה .

וכאשר ילדים מדברים בעיקר רוסית, כשפה ראשונה, במקום עברית - השפה שלנו - זה משפיע משהו גם על המנטליות.

וכבר כתבתי להלן, שאכן העברית של היום היא ממש גם לשון הקדש, וגם המשך ישיר של לשון הקדש.

אפילו ייהודים בגלות, היו לומדים באופן בסיסי, ב"חיידר" או אצל המורי, קמץ א -אָ...  תמיד ידעו שהשפה "שלנו", הבסיסית והאמיתית, היא עברית. ידעו שמה שבינתיים, זה דיעבד, כמו שהגלות זה דיעבד. ואפילו שם, לא נמנעו מ"לשונות יהודיות" שהיו ואריאציות של השפות המקומיות, שיהודים הרגישו בהן יותר "בנוח", יותר מבטא אותם.

שכן אשתי ואני מדברים איתם בהיקפים זהים. אגב, ההשערות בדבר המנטליות שכביכול נקבעת ע"י שפת הדיבור, הן השערות שאינן מבוססות דיין (יש ויכוח, למשל, בין ד"ר לרה בורודיצקי לבין ד"ר אסיה פרלצווייג).

אני רואה יתרון אדיר בכך שילדיי יודעים רוסית. אין מה לעשות, עם הכמות באה האיכות: יש עשרות ואף מאות סופרי ילדים רוסיים, ברמה של לוין קיפניס ושות' ואף למעלה ממנו. הכול נגיש ובחינם, כולל סרטי אנימציה, ספרים, לומדות ועוד. 

(עוד לפני אלו שהזכרת..)

לי זה ממש ברור לחלוטין, שזה כך. לא אומר שבאופן קריטי שלא ניתן לבחירה, אבל בוודאי השפעה. ובוודאי שאשרי ילד שגדל על לשון הקדש. זו דעתי.

[ואני לא שולל "יתרון" שיש בידיעת שפה נוספת. דיברתי על מה גדלים כ"שפת אם"... אולי טוב שהאמא היא זו שמדברת עברית.. אגב, אני חושב שגם ליודעי עברית בלבד, יש כיום ספרות טובה ונגישה. גם השאלה של "מבחר  התרבות", זו שאלה שכל אחד יכריע לעצמו]

אני נשואה כחצי שנה, ואני כל הזמן מנסה ללמוד כדי שבפעם הבאה שנפגש נצליח להבין קצת יותר מטכני בסיסי...

כמה פעמים בשנה את נפגשת איתם?

זה הדבר הכי טוב שיש לעשות..

לא אשמתך, אין לך מה "להיסגר". פשוט טכנית את לא יכולה לדבר.

אז אני מציע שכל פעם שהם ישאלו, מתי תלמדי - אתם תענו בשלוה: מתי תתחילו לדבר עברית כשאני נמצאת...

מניח שבתור אנשים הגונים, יבינו עם הזמן שזה לא הגון. אי אפשר לדרוש ממך ללמוד שפה חדשה..

אבל בהיות שהם מבינים עברית בסיסית, והיא בכלל לא מבינה את שפתם - 

אז יש לקוות שלפחות חלק מהשיחה ינהלו בעברית.

ללמוד שפה חדשה, דומני שקשה יותר..

עם ישראל במרבית שנותיו דיבר את שלל השפות הזרות (שלא להזכיר את הארמית, שפת הגמרא האולטימטיבית). אין שום "כיוון נכון", העברית המודרנית היא לא לשון הקודש.

שאביא את "אוצר לעזי רש"י", עם התרגומים לצרפתית עתיקה שהוא ביצע עבור קוראיו? אני חוזר ואומר: עם ישראל ומנהיגיו הרוחניים דיברו את שלל השפות הקיימות, ואף יצרו בהן (רמב"ם, רס"ג ועוד). אין שום פסול בלהמשיך להשתמש בשפה שהכי קרובה לליבו של הדובר החוצניקי.

אפרופו, ראיתי כמה משפחות של עולים שוויתרו על הקניית שפה זרה לילדיהם. לבי מתמלא חמלה למראה הסבים והסבתות שמתנסחים כמו באבא לובה מ"ארץ נהדרת" וגורמים לגיחוך טבעי אצל הנכדים.

הרי רש"י כתב את כל חיבורו בעברית. איך אפשר להפוך כך את הדברים?..

מזה שרש"י כתב שמות צמחים וכד' בצרפתית, רואים שכאשר היה מדובר במינוחים של דברים ממשיים שהכירו מהחיים שם, הביא את השמות המקובלים שם, כדי שיבינו ממה שמכירים, שבצרפת היה נקרא בשפת המקום.

אדרבה, הפלא העצום הוא, איך עם ישראל - ובוודאי מנהיגיו הרוחניים, תמיד ידעו שלשון הקודש היא שפתנו. מעל הכל. נכון שביום-יום השתמשו גם בבליל של שפות, בין שפות מקומיות, בין שפות ששימשו את היהודים (אידיש, לאדינו וכד'), אבל השפה שהיתה מכנה משותף של כולם, היתה השפה שלנו, לשון הקודש.

רוב חיבורי גדולי ישראל, ראשונים ואחרונים - המוחלט - חובר בעברית. אלא מאי? שכאשר מאד רוצים "להוכיח" משהו אז אפשר להביא ראיות מהיוצא מהכלל. אבל הוא מלמד על הכלל.

היו חשבונות אצל כאלה שהזכרת, לחבר דברים מסויימים בערבית, בגלל מה שהמון העם היה בקי.

הרמב"ם עצמו - כשחיבר את חיבורו העיקרי, משנה תורה, חיברו בעברית. בגלל עוצם עניינו.

שפה שה' נתן בה את התורה, שרבותינו החזיקו בה בכל הדורות, למרות הקושי העצום לשרוד אלפיים שנות גלות, פתאום כך "לזלזל" בה בצורה "מעין- רפורמית" כזו?.. כאילו, מה הענין....

ב"ה, חזרנו לארץ - אז האילוץ להשתמש בשפות זרות, פרח מאיתנו.

ו"משפחות שלעולים שויתרו על הקניית השפה לילדיהם"... עליהם צריך לרחם. אם מביאים ראיה מאיזו תכנית טלויזיה, שב"ה לא ראיתיה מעולם, אז אפשר הבין לאיזה מסקנות יכולים להגיע..  [אגב, יש גם יהודים ש"ויתרו" על להישאר בארץ ישראל.. לא חוכמה כ"כ גדולה]

מי שלא מקנים לידיהם את שפתנו, אז לא רק שמזיקים לילדיהם, כי זו השפה שכולם מדברים כאן, אלא גם מונעים מהם לחזור אל מה ששלנו. אל לשון הקדש. רחמנות.

ואני לא רואה נכדים ש"מגחכים" כי סביהם לא מדברים עברית שוטפת. מי שחושב שזה "טבעי", שיבדוק את החינוך שרוצה לתת. כמו כאלה שלועגים לעולים, גם צעירים, כי עדיין העברית שלהם לא מושלמת. איזה צורה היא זו?..  ו"בגלל זה" לא ללמד עברית? ר"ל.

והעברית של היום, היא לגמרי המשך של לשון הקודש. חבל להמציא תיאוריות. מילים שאנו מדברים, נמצאות בתורה, נמצאות במשנה - וכמו כל דבר שחוזר לחיים, אז יש גם התפתחות שממש שייכת לענין, על פי כללי הלשון העברית ודקדוקה.  וגם התורה שבע"פ שאנו לומדים - היא אותה תורה, למרות שדנים בה על מעליות טלפונים ועוד, לא היו בזמן מתן תורה..

נכון שיש גם ביטויים חדשים (שרובם הם בעצם הטיות של דברים קיימים), אבל בכללי, הבסיס הוא לגמרי לשון הקדש.

וודאי שיש לה מעלה על כל שפה אחרת, וודאי שהיא "מועדפת", וודאי שצריך לחזור אליה.

מצער שבכלל צריך לומר דברים כ"כ פשוטים. גם זו תוצאה של הגלות הממושכת.

1. ידיעת השפה האנגלית, למשל, היא הכרחית היום לכל מי שרוצה לעבוד בעבודה נורמלית

2. שליטה בכמה שפות משפרת יכולות קוגניטיביות. לא פלא שכל מיני בחורי ישיבה מעיירות ליטא ובלארוס בראשית המאה הקודמת הצליחו להתקבל לאוניברסיטאות וינה ופריז. מי שיודע יידיש, עברית ושפה מקומית כלשהי, לא יתקשה לקלוט שפה נוספת.

אגב, ראיינתי בזמנו את פרופ' יעקב פרידמן מ"מכון לב", יהודי יר"ש שאחראי להכשרת הסטודנטית החרדים. הוא ציין שהמרחב החד-לשוני המאפיין את ישראל, פוגע באותם הסטודנטים ומקשה עליהם ללמוד אנגלית.

3. גם הרבנים שכתבו שו"תים וחיבורים תורניים אחרים בעברית, דיברו עם בני ביתם ביידיש או בשפת המדינה.

4. העברית המודרנית היא המשך מלאכותי למדיי של שפת התנ"ך והמשנה. חז"ל היו מאמצים מילים זרות (אטליז, מטרופולין) במקום להקים אקדמיה שבה מומחים מלומדים ממציאים מילים ומכריעים ע"י הצבעה.

לא היינו כאן. מסתבר שגם אתה לא היית עולה לכאן. בלי "אידאולוגיה", לא הינו מחזיקים בתורה ח"ו.

ב. ב"ה שהיום ה"אידיאולוגיה" היא כבר הכי פרקטית. אנחנו לא חיים בזמן של אליעזר בן יהודה. עברית היא השפה הטבעית והמדוברת שלנו.

ג. לא דיברנו נגד לימוד אנגלית למי שצריך - זה לא הנושא - אם כי יש הרבה עבודות שאפשר להסתדר בהם גם בלי זה.

ד. לומר ש"בחורי ישיבות" בליטא הצליחו כי ידעו גם אידיש חוץ מעברית.. זה ממש "להנדס את המציאות"...  לקלט צרפתית, בגלל שיודעים גם אידיש, זה לגמרי לא הענין. אלא, הבחורים הללו, שלא היו ה"שפיץ" של הישיבות.. למדו גמרא מגיל צעיר, אז היתה להם יכולת קוגנטיבית טובה.  

גם היום, בעלי חברות הייטק שמשלבים בהם כאלה שלמדו בישיבות, מעידים על הצלחה מהירה, לא בגלל "ידיעת שפה", אלא בגלל החשיבה התלמודית שקדמה.

ה. הרבנים שכתבו חיבורים בעברית - וזה הרוב המוחלט - דברו כנראה בביתם ב"לשון היהודית" המקובלת, בדרך כלל. יידיש, לאדינו וכד'.  היו כאלה שהידרו בשבת לדבר רק לשון הקדש.  מכל מקום, זה לא ראיה לכלום. היו שם, העברית לא היתה "שפה חיה" ביום-יום, בגלל המצב המאולץ של הגלות, אז נשארה יותר בתחום התורה והתפילה. אבל שמרו עליה בכל תוקף. באופן שקשה לתפוס איך.

היום ב"ה חזרנו לארץ, והעברית - כמו כל עם ישראל - חזרה לתחיה. צריך לשמוח בכך מאד.

ו. לומר שהעברית של היום היא "המשך מלאוכתי למדי" של לשון הקדש, זו פשוט הכחשה של המציאות. ב"ה, אנחנו מכירים עברית מילדותנו, וגם את המקורות בעברית - המשך אחד. יש כמובן צורות התבטאות שונות לכל תקופה, כמו שיש "לשון מקרא" ו"לשון חכמים", כדביר חז"ל. מעולם הם לא העלו לומר בגלל זה שזו כאילו שפה אחרת.

חז"ל לא "אימצו מילים זרות", אלא השתמשו גם בהן, במיעוט. וגם זה בעיקר כשהיתה כבר השפעה זרה בארץ, או בבבל. ושיבחו את אמתו של רבי, שידעה לשון קדש מדוקדקת, עפ"י המקורות..

אני גם לא "משתגע" מהאקדמיה (מילה זרה) ללשן העברית.. אבל תלוי במה מדובר. כאשר מדובר להמציא מילים לדברים חדשים, עפ"י המקורות והדקדוק שלנו - הרי זו עבודה יפה. פיתוח טבעי. כמו שגם תורה שבע"פ מסיקה מהמקורות אל המציאות ההווית.  כאשר מדובר סתם "להמציא" מילה, אם יש דבר כזה, אז אכן מי שָמם?..

אז כן, קמה לה מדינת ישראל, והיום האוכלוסיה החילונית שלה עונה על הגדרתו של יעקב עמידרור: גויים דוברי עברית. אם נחזור לנקודת המוצא, והיא התורה ומצוותיה, מי קרב יותר אל דמות היהודי ה"אידיאלי", עפ"י היהדות, ישראלי חילוני מצוי, או חסיד שגר בברוקלין?

גאונותם של החרדים הישראלים מוטלת בספק אף היא, ואני שוב מצטט את פרופ' יעקב פרידמן: החרדים כן מצליחים בלימודי המשפטים (כי פלפול), כן יש להם תפיסה מהירה, אבל הם לא רגילים ללימודים מסודרים, קשה להם לספוג את המתמטיקה והאנגלית גם יחד.

ב. מי שקורא ליהודים "גויים דוברי עברית" (אני לא יודע אם הציטוט נכון, וגם ייחוסו למישהו מסוים), הוא בור ועם הארץ. שילמד מחדש.

ישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא. וגוי ששבת חייב מיתה.

ומי שמקטרג על עם ישראל, שיזכור את דברי הגר"א: "הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו ואפילו הקדושים".

ורוב האוכלוסיה בישראל היא מסורתית ומעלה.  וגם האחרים, "תינוקות שנשבו". ב"ה שאחרי 2000 שנות גלות זוכרים שהם יהודים.

ג. והשאלה אינה "ישראלי חילוני מצוי או חסיד שגר בברוקלין", אלא מה קרה לחלק עצום מאלו שגרו באמריקה מול אלו שבארץ.  אלו שהיו באמריקה, אחוז עצום מהם, לאסוננו, בניהם כבר אינם יהודים, כי נולדו לגויות. השמדה של עם ישראל שם, רח"ל.

ו"חסיד בברוקלין" הוא פחות מ"חסיד בארץ ישראל". כך שאין צורך "להשוות" דווקא ללא דתי. שיהיה חסיד בארץ. 

ובארץ יש הרבה יותר שומרי מצוות ולומדי תורה, לא במקרה. ו"אוירא דארץ ישראל מחכים", ו"כיוון שגלו ישראל ממקומם, אין לך ביטול תורה גדול מזה". וגם אם צורת החיים הפרטית של שומר מצוות בחו"ל - קל וחומר בארץ ישראל - קרובה יותר לצורת החיים היהודית הפרטית - הרי שזה רחוק מאד מה"אידיאלי", ויש יתרונות גם למי שסתם בארץ, אעי"פ שפרטית אינו כך. שכך אמרו חז"ל בדבריהם הנוקבים: "בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה" - הלוואי על אדמתם אע"פ שמטמאים אותה"...  רואים שלדעת חז"ל, יותר טוב בארץ כך - מאשר "חרדיות" שנשארת בגלות..

אע"פ שבוודאי חלילה לזלזל בשמירת המצוות הפרטית, ואדרבה, יותר צריך שימת לב בארץ הקדש.

ד. לא דובר על "גאונותם של החרדים הישראלים"..  אי אפשר להכליל. גם לא כל "חרדי" באמת לומד. דובר על כך שההצלחה, עליה דיברת, של תלמידי ישיבות מסויימים, בזמנו, שהתקלקלו והלכו לאוניברסיטאות, לא באה בגלל שידעו, כביכול, עוד שפה.. אלא בגלל הכשרון הלמדני.

ומה שאתה מצטט על "תפיסה מהירה", הוא אשר אמרתי. גם לא נכון ש"לא רגילים ללימודים מסודרים".. לימודים בישיבה הם "מסודרים", אלא שבצורה אחרת מאשר הלימוד האקדמי. לתפוס מתמטיקה, זה כשרון ספציפי לכך. לגבי אנגלית, סביר שאם מתחילים מאוחר יותר, צריך יותר להתאמץ.. אבל זה לא נוגע לנושא העיקרי.

לימוד התורה אינו בשביל שאח"כ יצליח ב"לימודים אקדמאיים"...

החרדים בארה"ב, אין להם ממה לדאוג, בניהם וניניהם יישארו יהודים (הטבלה לקוחה מתוך הסקר שערך מכון Pew):

https://ic.pics.livejournal.com/shaulreznik/522493/211253/211253_original.png

לחרדים בארץ גם הם אין מה לדאוג:

הנתונים האמיתיים: אל תמהרו להספיד את החברה החרדית

שאר המגזרים בשתי המדינות צריכים לדאוג ועוד איך. אני כבר לא מדבר על כך שעבור אותו ישראלי מסורתי מצוי גויה גמורה ששירתה בצבא נחשבת ל"ישראלית" ול"אחת משלנו". 

לגבי הקטרוג על עם ישראל: מי אמר "עם נבל ולא חכם"?

לחרדים באמריקה יש הרבה מה לדאוג...

ראשית, מעצם זה שהם יושבים בגלות. "כיוון שגלו ישראל ממקומם, אין לך ביטול תורה גדול מזה".

וזה גם לא ענין של סקרים; אבות-אבותיהם של המתבוללים שם היום, גם היו "חרדים". נכון שבינתיים יצרו לעצמם קהילות חזקות וכד' - אבל הם בין הגויים, מוטב לא לסמוך על זה.

החרדים בארץ, מעולם לא חשבתי שיש "להספיד" אותם.... אני לא חי מפי מישהו בערוץ 10, וממילא גם לא מופתע כשנתוניו מופרכים... (אם כי יש להעיר, שזה שאדם מגדיר עצמו "חרדי" גם הלאה, סה"כ גם בזה מגוון לא קטן מצד האמת. זה יותר "הצהרת השתייכות חברתית", שכמובן יש לה מאפיינים בסיסיים, לפחות התנהלותיים- חברתיים, מחייבים).

לגבי ישראלי מסורתי מצוי, גויה ש"שירתה בצבא" אינה יהודיה - ולא יתחתן איתה (הרוב).

ומכל מקום - כל זה, לא הנושא עליו דיברנו. דיברנו על הערך העצמי שיש בישוב הארץ עפ"י התורה - וזה לא שייך לסטאטיסטיקות הנ"ל. כמו כן, דיברנו על הכינוי שצוטט כלפי יהודים בארץ ישראל, וגם זה לא שייך לדאגה הנכונה מתוצאות חינוך שאינו חינוך יהודי שרשי. בוודאי שיש דאגה חמורה כזו. אבל זה לא הופך אותם אפילו במקצת ל"גויים". צריך להבדיל בין "הערכת סיכון" לבין איך לכנות אותם במצב הנוכחי. זה לא נקבע לפי סטאטיסקטיות אלא לפי עומק הבנתה של תורה.

לגבי "מי אמר עם נבל ולא חכם".. - הרי יכולת לצטט עוד המון תוכחות מהנביאים. גם הגר"א, שאותו ציטטנו, ידע את זה. יש הבדל מובן: כאשר משה רבנו אומר, נביא אומר, בדבר ה', תוכחה לעם ישראל - זה ענין אחד. מוכיח אותם כדי שיחזרו בתשובה. כאשר סתם מקטרגים על עם ישראל, מכנים אותם בכינויי גנאי ח"ו, אז הציטוט הנ"ל מהגר"א רלוונטי.

לא זו בלבד, אלא אפילו כאשר ישעיהו הנביא אמר "בתןך עם טמא שפתיים אנכי יושב", כתוב שעף אליו אחד מן השרפים ו"רצפה" בידו, ואח"כ "וסר עוונך וחטאתך תכופר". על מה הכפרה? אומרים חז"ל, רצפה - רצוץ פה שאמר דילטוריא על ישראל.  כלומר, כלפיו, הנביא קדוש עליון, היתה הקפדה על כינוי עם ישראל כך.

הלימוד מובן.

יוצרת השרשור בהחלט יכולה להשתלט על הצרפתית תוך כמה שנים, בעזרת בעלה ובאמצעות כלים כאלה ואחרים. שוב, אני מביא את הדוגמה של אשתי, צברית דוברת עברית, שלמדה להבין - וגם לדבר פה ושם - רוסית בזכות שיחותיי עם הילדים.

כזכור, אין ידע מיותר: הרוסית אכן עזרה לאשתי בכמה וכמה הזדמנויות (למשל, היא הייתה בצד המזרחי של גרמניה, נכנסה לחנות, והתברר לה כי המוכרת לא יודעת אנגלית, אבל כן יודעת רוסית).

הם יודעים קצת עברית, כמקובל אצל יהודים; זו שפה של כל עם ישראל..

היא לא יודעת כלום משפתם - אז ישתדלו להכניס מידי פעם דברים בעברית.

מה גם שזה כשבאים ארצה. יש להניח שבחו"ל היה ההיפך..

ותספיק לנו שפה אחת

הייתה יודעת עברית יותר מגמגומים של התפילה בעברית, הייתי מצפה מהם שישתדלו לדבר עברית לידי.
אני מבינה ששוטף זה נורא קשה אבל כן לספר בעברית על מה הדיון...

מן הסתם הם יודעים עברית ברמה בסיסית לפחות, אז הם צריכים לדבר בשולחן בעברית, לפחות חלק ניכר מהזמן שלא תרגישי יוצאת דופן

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.