זה באמת לא נעים כשמסיימים בהודעה. 

גם אם זה אחרי פגישה אחת וגם אם את בעצמך לא רצית להמשיך. 

אני זוכרת שתמיד אחרי פגישה ראשונה הייתי ממש בלחץ. 

אבל הייתי מכינה את עצמי שיכול להיות שהבחור יגיד שהוא לא מעוניין להמשיך 

והגיוני שאני אפגע 

ואז הייתי חושבת לעצמי איך אני מרגישה כשאני נפגעת 

ואז..

חושבת כמה זמן פחות או יותר הגיוני להרגיש את הכאב שבפגיעה 

ואז מחשבת את הסיכון מול הסיכוי

הסיכון - יכול להיות שיגידו לי לא, ואני אפגע ואז יומיים יהיה לי קשה. 

הסיכוי - אולי זה הבן זוג שלי, האדם שאיתו אני יכולה לבנות בית ולהקים משפחה וזוגיות וכיף גדול ביחד. 

היו זמנים שהרגשתי שפשוט אין לי כוחות לקחת את הסיכון בשביל להינות מהסיכוי ובזמנים כאלה פשוט וויתרתי, עד שהרגשתי שיש לי מספיק כוח לחזור ולצאת שוב. 

אם את מרגישה שחיקה אני הייתי מחכה כי לצאת כשאין כוח מוביל לשחיקה גדולה יותר. 

מאחלת לך שבע"ה בקרוב ממש האיש שלך ימצא אותך, בשמחה ובקלות  

מה שיש שחיקה, בגלל הרבה נסיונות של פגישה או שתיים, באמת קשה.  אבל זה פשוט כי עוד לא מוצאים את המתאים. "תעשיית הדייטים" עוד עושה חסד במקרים כאלה.  כי אם  היית צריכה לצאת שבורה אחדי כל בחור, בגלל "שיטות" אחרות, שנסחבות זמן רב ומזיקות  היה גרוע בהרבה.

מה שנוגע לפרידה בהודעה, אולי מהענין הקודם, אפשר להסיק גם על זה. 

האם הכרחי בכל פעם שמשהו מסתיים אחרי פגישה להתקשר? זה ענין של טעם. יש שיעדיפו כך - ויש בדיוק ההיפך.

אז לכאורה, שכל אחד יעשה כפי שמתאים לו, עם הכי הרבה טאקט, וידון לכף זכות את  השני אם עושה ההיפך - שכנראה כך היה נראה לו יותר טוב ומתאים.

אני לא חושבת שלכתוב הודעה זו עוד שיטה/ דרך

לדעתי זה מעיד על משהו עמוק מאוד

על הבעיה של הדור שלנו שלא יודע לתקשר... אנשים לא מנהלים כמעט שיחות טלפון, הכל בוואטסאפ

זה מראה על בעיה כלשהי שקיימת בציבור

ובכלל בעולם

אבל הייתי מצפה מבן אדם דתי להתעלות על הנורמה החברתית המעוותת הזו...

וגם לא לווטסאפ.

השאלה הזו, היתה גם כששלחו רק ס.מ.ס - וגם כשכתבו מכתבים..

זה לא מעיד על "משהו עמוק",

אלא שאלה פשוטה: האם בחור שנפגש עם מישהי שאינו מכיר, ואחרי פגישה או לכל היותר שתיים, הוא או היא החליטו שלא שייך - יותר ראוי ונוח לדבר טלפונית או שמא הודעה מנומסת.  וזו שאלה שנכונה גם לבחור ובחורה שעם חבריו וחברותיה, מדברים רק בע"פ/טלפונית.

מי אומר שה"נורמה" הנכונה היא לטלפן? אולי אדרבה, יותר צנוע זה לשלוח הודעה לבחורה שבקושי פגש בה, ואינו מתכוון להמשיך כל קשר איתה? אולי זה פחות מביך את שניהם, והביישנות הזו היא דווקא מידה טובה - ואילו ההיפך, זה מה שלקוח מ"נורמות מעוותות" על היחס בין המינים?

אני חושב שאין בכך מסמרות. זה תלוי באנשים הספציפיים, בהווי שלהם ובהרגשתם.

עובדה שמנסיון אנשים באמת אומרים ששיחת טלפון פחות פוגעת.

ולפעמים צד אחד נקשר יותר מהצד השני (כן, גם אחרי 2 פגישות. זה תלוי באופי הקשר, לא בכמות הפגישות)

יש משהו מאוד מנוכר וזר בהודעה, כמעט עד הרגשה שאני לא מייחס לאדם שמולי חשיבות.

לכן במקרה הזה, הייתי לוקחת בחשבון שאנשים ייפגעו מהודעה, אבל משיחת טלפון במקסימום הם רק יובכו אולי, לכן עדיף שיחה. וככה תמיד אני עושה, וב"ה ב"ה ככה תמיד עשו איתי.. 

ה"נקשר", יכולה להיות בעיה..

לדעתי, יש לפעמים הבדל בין בנים לבנות בענין הזה.

מבחינת בת, היא משוחחת איתו טלפונית, כמו עם חברה.

אני לא בטוח שאצל כל בחור ישיבה, שאינו בשיח עם בנות ביום-יום, זה כך.  לפעמים מבחינתו, אם זה לא - אז מה פתאום להתקשר למישהי "זרה"... יכול להיראות לו אפילו מעליב אותה..

אבל באמת, אם היה מתברר שרוב ככל הבנות נפגעות מדבר כזה, אז היה צריך לנהוג כנראה לפי מה שטוב להן. דהיינו, להתקשר, לומר כמה מילים - ולסיים.

אני כבר שמעתי גם על בנות שכתבו שהיו מתקשרות, אבל מניחות שיהיה גם לו יותר נוח ופחות מביך כך...

אני בטוחה בזה..! וגם ראיתי שבנים כתבו פה שעדיף שיחה.. 

אבל באמת יש בנים שמעדיפים שאם היא לא רוצה - אז לא לדבר.. מקשה עליהם.

ההיפך הגמור.

סתם לדבר עם בת שהחליט שלא, באופן שיש בו צד "אישי", אין בכך כל ענין.

זה רק מראה מה שאמרתי, עד כמה בנות לא תופסות את ה"ראש" הזה. 

שנפגשו על רקע "אישי". לא כמו מוכרת בחנות שאומר לה, מצטער, זה לא מה שחיפשתי...

נפגשו פעם אחת, משוחחים, רואה (נניח) שלא מתאים - אז עצם יצירת הקשר אח"כ בדיבור באופן שמבחינתו הוא "אישי", עם מישהי שכמעט לא הכיר, זה עצמו מה שלא שייך.

אני לא אומר שאצל כולם זה כך, אבל בהחלט יכול להיות כאלה. וזה לא בא מחיסרון. 

זה לא משנה אם "יודע עליה"..  הבחור, אם אינו נוהג סתם לשוחח עם בחורות, הרי שאם אחרי הפגישה הראשונה ברור לו שזה לא מתאים - אז הוא עשוי לא לרצות לשוחח איתה ישירות על הענין, כי יש בכך משהו של "קרבה".

שוב, לא חייב להיות כך - אבל יכול להיות. וזה ממש לא שייך לחוסר רגישות.

אבל ברור לגמרי, שהפער בין היכולת של בנות לתפוס מציאות כזו אצל בנים כאלה, לבֵינם - הוא כנראה גדול מאד.. 

[רק בתור משל: אצל כאלה, נניח חוגים מסויימים אצל חרדים, שהכל עובר דרך "שדכנים", לא יעלה על הדעת שהבחור יודיע ישירות לבחורה. ה"מתווך" יעשה את זה.  אז יכולים להיות כאלה, שאמנם זה לא עד כדי כך, אבל ה"מתווך" אצלם זו הכתיבה.  כמובן, בנימוס, בנתינת הרגשה טובה, אבל בכתיבה. יכולים להיות כאלה. ובת שאינה ממש גדלה בתוך תרבות כזו, תתקשה לקלוט את זה, אם היא רוצה אחרת, כי אינה מבינה "מה הבעיה". ה"ראש" שונה.]

נכון, אם אומרים כן בשיחה, אז למה גם לא להגיד 'לא' בשיחה?

ואני לא חושבת שזה יעשה לבחור נזק רוחני... בדיוק שיחה של 1 וכמה שניות. אולי קצת יותר.. 

אז רוצים להמשיך. ברור שמדברים.

אבל אם לא, אחרי הפעם הראשונה, אז יש בחורים שעצם ה"תקשורת" הישירה עם מי שאינם עתידים להמשיך איתה, אינה מתאימה להם. 

אבל זה ברור, ביחוד לפי תגובות, שבנות ממש לא תופסות "מה הבעיה"....

מה שחשוב, זה לכבד הדדית את ה"ראש" השונה - ולהבין שיש דבר כזה..

זה כמעט מצחיק, עד כמה בכלל לא תופסים את ה"ראש" הזה. צריך להשלים עם זה שיש דברים שהם לגמרי שונים בין בנים לבנות. ויתכן בן מצוין, תורני (אולי דווקא..), עדין, שמה שאצל בת נראה דבר פשוט ו"דרך ארץ", אצלו נראה ממש ההיפך.  כדאי להתרגל לכך - תירגול טוב לנישואין.

ומכל מקום, כבר כתבתי מקודם, שאם אכן היה מוכח שאצל רוב-ככל הבנות, זה נתפס כדבר "פוגע", אז מי שזה לא בלתי-אפשרי לגביו, היה ראוי שיסגל לעצמו איזה "נוסח", יתקשר לרגע, ויגרום תחושה טובה.

שהבחורים המאוד תורניים שנפגשתי איתם, היו מאוד רגישים ודווקא היה ברור להם שנפרדים בשיחה..

ולא זוכרת שנפרדו ממני בהודעה.. שדרך אגב, אם זה היה קורה, הייתי אומרת לבחור שזה חוסר רגישות בעיניי...

ועם כל הכבוד לזה שבחורים תורניים לא מדברים עם בנות, גם בחורות תורניות לא מדברות עם בנים , והן עדיין לא רואות את התירוץ לשלוח הודעה בקטע תורני.. 

אז בסדר, פעם זה היה בהודעות... אבל אני מדברת על תופעה כללית -אנשים לא יודעים לתקשר. ויש הבדל גדול מאוד בין מכתב שכתבו פעם להודעת וואטסאפ של היום.

אולי לפעמים זה נובע מביישנות כמו שאתה אומר

אבל אני מכירה בחורים הכי לא ביישנים בעולם ששלחו הודעה... אז לא תמיד זה התירוץ

אם סתם "בטלנות" כזו מלהתאמץ לדבר.... אז את צודקת.

אבל אני לא בטוח שהפרשנות הזו נכונה לכל מיני מקרים.

לא צניעות במרכאות - ובוודאי לא טיפשות.

הצניעות עצמה היא ערך (שדוחה - כדברי הרב קוק זצ"ל - כמה דברים שהיו טובים מצד עצמם), ושליחת הודעה מנומסת ויפה, אינו "איבוד ערכים", ואף אחד אינו "בעל הבית" להחליט מה ערכי ומה טיפשות..

תלוי באנשים, ברקע, במקובל אצלם, גם באיך הדברים מתפרשים אצל הצד השני - שזה דבר שדי קשה לדעת אחרי פעם אחת שמתראים.

אנ לא כתבתי שזו "טיפשות", ולא שמי שעונה בשיחה זה איבוד ערכים...

אני הסברתי את הצד של הערכים הטבעיים שיכולים להניע צד כזה.

וגם הוספתי, שאם יודעים שבחורה תיפגע מכך - ראוי "להתאמץ" בכל זאת.

זה בדיוק נקרא להביע דעה בלי "ציונים" לההיפך, כל זמן שלא מדובר בדבר קיצוני באופן ברור.

בוגר מאד...

כתבת כל כך נכון וכל כך מדויק!!!!

מסכימה פשוט עם כל מילה. 

אז להעביר את זה דרך מי שהכיר, ושכמובן יתנצל בשם הבחור שפשוט מידי קשה לו לעמוד בזה...

 

לא לכולם נוח לעמוד מול המדויט/ת ולהודיע על החלטה להיפרד, כי: מתביישים, מסמיקים, לא בנויים להיכנס לדיון סטייל "זו לא את, זה אני" וכן הלאה. להבדיל, מאותה סיבה יש מנהלים שמטילים את מלאכת הפיטורים על העוזרים שלהם.

אגב, אחד היתרונות שבשיטת השידוכים, הוא היותו של השדכן מתווך ניטרלי שיכול להעביר הודעות כאלה ואחרות מבלי להתרגש יותר מדי.

מבינה את הבריחה להודעה ואם היא מושקעת ומכבדת זה נראה לי בסדר גמור. והאמת- גם למי שמקבל את ההודעה- יש כאלה שיעדיפו כך מבלי להצטרך להגיב/להיות מובך בשיחה ולמצוא מילים מתאימות.

אם לצד החותך קשה לעשות את השיחה 

כמה מביך וקשה פי 2 זה לצד מקבל ההודעה. 

אני מנסה לדמיין את זה כמו משהו כבד מאוד מאוד שאני רוצה להוציא ממני

ואז אני זורק על הצד השני ושיתמודד 

והצד הנחתך פשוט צריך עכשיו להחזיק את השק הכבד הזה עם עצמו ולהתמודד ואפילו אין לו את הזכות להגיב ולומר משהו בעניין. וכמו ש@אילת השחר כתבה - אתה ודעתך כלום בעיניי.

אני חושבת שזה לא העניין של סיימנו בהודעה או בטלפון 

אלא המהות וההבנה שיש כאן אדם מולי והקשר הזה שלו בדיוק כמו שהוא שלי. 

ויש לו צד וזכות לומר מה הוא חושב, מרגיש.

יש אנשים שגם בטלפון מסיימים בצורה ממש לא יפה כך שבעיני זה לא באמת משנה.  

וחשב שאין התאמה, גם במפגש לא ממש נעים להתחיל להסביר למה אני חושב/ת אחרת או שאני מרגיש/ה רע עם זה וכד' . ואם אני רוצה לומר שגם אני סבור/ה שזה לא מתאים, זה יותר פשוט אבל זה אפשרי גם בהודעה.  ובלבד שההודעה תיכתב בצורה מכבדת.

ובשניהם זה לא נעים

התשובה בסמס פוגעת בהם, אבל זה ממש לא מחויב המציאות.

נפתחת כלפי האדם, 

נתת מקום בעולם לנפש שלו.

עברת יחד איתו תהליך,

גם אם זה דייט אחד.

כי דייט אחד זה ימים של ציפיה,

זה לעתים סרטים סביב כל סמס

או שיחה שהיתה לפני

או איזה פרט שאמרו עליו/ה.

ציפיה מהולה בחרדה לעיתים

מהרגע הראשון של הדייט,

שלעיתים מתמתקת והופכת

לרגע חיובי מלא אושר.

בקיצור מחול שלם של רגשות

לפחות ככה זה אצל חלקנו

ולסגור את כל זה בטריקת דלת

באבחת הודעה מנוסחת עם אמוג'י

זה עדיין עשוי לכאוב.

אחרי דייט אחד וזה היה נראה בסדר גמור.

וזה נראה לי שבנות,לרוב, יעדיפו בשיחה ובנים בהודעה.

לשבת ולשמוע ממישהו בטלפון איך שאתה לא מתאים לו - לא דבר קל לחלק מהאנשים. יש אנשים שנפגעים מזה.

לפעמים הודעה קצרה וקרה בסמס הרבה יותר קלה לעיכול.

בחייכם, זה דייט ראשון... לי הוא נראה חסר משמעות

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!