התלבטות בין IVF לספק הפלההחלטה אמיצה
ניק מוכר, פתחתי ניק חדש לצורך השאלה:
אז נשואים כבר יותר משנתיים ללא ילדים ולאחר בדיקות סקר גנטיות גילינו להפתעתנו ולתדהמתנו ששנינו נשאים לאותה מחלה, מחלה קשה ואכזרית שבשום אופן לא אסכים להביא לעולם ילד החולה במחלה הזו, מה גם שבכל מקרה מתים ממנה בגיל צעיר מאוד.
ההתלבטות העיקרית שלנו היא האם ללכת על טיפולי IVF עם PGD מה שמבטיח לנו ילד בריא בוודאות (בעז"ה) אך הטיפולים קשים מאוד והפרוצדורה ארוכה ואני רק בחורה צעירה ללא בעית פוריות אחרת (ברוך השם).
האופציה השניה היא להכנס להריון טבעי ובשבוע 11 לערך לעשות סיסי שליה כדי לבדוק אם העובר חולה במחלה, במידה וכן ח"ו-לעשות הפלה בגרידה (במחלה הספציפית הזו זה מותר הלכתית ואפילו נדרש), במידה ולא (בעז"ה) להמשיך את ההריון כרגיל.
חשוב לי לציין שהסיכוי ללידת עובר חולה בהריון טבעי הוא 25% ולידת עובר בריא הוא 75%.
מצד שני אם מסתמכים על אחוזים, אנחנו נפלנו על הצד השני של הסטטיסטיקה והסיכוי ששני בני הזוג נשאים למחלה הספציפית הזו הוא ממש קטן- 1 ל 900 ובכל זאת שנינו נשאים.
אני שואלת פה את השאלה לאחר שכבר היינו ביעוץ גנטי והסבירו לנו את האפשרויות העומדות בפנינו, כמובן לא דחפו אותנו לשום כיוון וההחלטה היא בידנו בלבד, אך אני ממש ממש רוצה לשמוע דעות וצדדים נוספים.
תודה רבה
וואו. איזו התלבטות קשה.לאיאומן
אישית אני חושבת שהייתי מעדיפה לעבור טיפולים מאשר את המתח הנוראי שבציפיה לתשובה של הבדיקה ואז חלילה הפלה. אם אין לכם בעיות פוריות יש לכם סיכויים מצויינים להקלט מהר מאד בהפרייה. אבל באמת, זה נראה לי מאד מאד אישי.
תודה לאיאומןהחלטה אמיצה
ברור שההחלטה היא אישית ושלנו, באתי לפה וםתחתי את השאלה כדי לקבל צדדים נוספים.
ברור לי שההמתנה לתשובה במהלך ההריון יכולה להיות מלווה במתח עצום (חוויתי את זה כבר פעם אחת), אבל מצד שני טיפולים נראה לי ככ לא טבעי, ככ מפחיד וכואב לעומת אולי הפלה ח"ו שכשחוויתי אותה פעם אחת היא לא הייתה ככ נוראית מבחינה פיזית...
השאלה מבחינה נפשית..ברכת ה
לא רק פיזית..
שאלה כבדת משקל, לא נראה לי שניתן להכריע בה בפורוםאמא של דיתה

נראה לי שזה המקום לשאול רב כי יש כאן שאלה הלכתית מה עדיף (האם להכנס מראש למצב של ספק הפלה?)

תודה רבה על התשובההחלטה אמיצה
אני לא שאלתי את השאלה כדי לקבל פה תשובה חד משמעית שעל פיה ננהג.
המטרה בשאלה היא לקבל דעות נוספות וצדדים אחרים שאולי לא חשבנו עליהם ואז להיות מסוגלים לקבל החלטה רק לאחר שקבלנו תמונת מצב מלאה מכל כיוון
מסכימה עם לאיאומןברכת ה
גם אני חושבת שהייתי מעדיפה טיפולים על פני הפלה. (בתור אחת שעברה טיפולים, מסיבות אחרות). זה גם מנטלית המתח כל ההריון עד הבדיקה ועד התוצאות, וגם לעבור את הקשיים של תחילת ההריון כל פעם מחדש מבלי לדעת אם זה אפילו עבור תוצאה רצויה... וגם ההתמודדות הנפשית עם הפלה יזומה, אולי יותר מפעם אחת, ברצף או לא ברצף. אפילו שבשכל יודעים שזה הדבר הנכון שעדיין עשוי להיות לא פשוט התהליך הנפשי.
כמובן שזה מאוד אישי. רק ניסיתי להציג פה כיוונים.
מה גם שצריך לזכור שהחלטה שמקבלים אינה בהכרח מכאן ועד סוף הדרך.. בכל שלב אפשר להחליט שמעדיפים ללכת לכיוון השני לאחר התנסות עם הכיוון הראשון..
ממליצה בחום גם להתייעץ ולקבל תמיכה וליווי ממכון פועה.
שיהיה בהצלחה והשם יתן לכם כוח בכל דרך שתבחרו!
לא ציינתי את זההחלטה אמיצה
אבל כבר נכנסתי להריון טבעי פעם ראשונה ועברתי הפלה בגלל שהעובר היה חולה במחלה...
וההתלבטות היא אם לנסות שוב את אותה שיטה או לגשת מייד לטיפולים.
ברכת ה, תודה רבה לך התשובה המפורטת. אני ממש מפחדת מהטיפולים, מצחיק, אבל הכי מפחיד אותי להזריק לי בבטן, נראה לי סיוט...
ואיך הרגשת?ברכת ה
כלומר זה שיש לך נסיון עם אחת מהדרכים זה משמעותי אני חושבת. תחשבי עם עצמך ותחשבו עם עצמכם איך הייתה החוויה הזו עבורכם. האם זה קרה אחרי שידעתם על הבעיה הגנטית ונכנסתם לזה במודע, או שבעקבות מה שקרה עברתם ברור והסתבר שיש בעיה גנטית?
ו לגבי טיפולים כמה דברים-
א. כשאין ברירה- מתרגלים
אנשים ונשים מזריקים לעצמם זריקות מכל מיני סוגים מכל מיני סיבות..
ב. אם ממש קשה אז תמיד קיימת האפשרות למצוא מישהו אחר שיזריק לך (בעל/ קרובת משפחה/ חברה/ אחות בקהילה/ במסגרת קופת חולים..) זה יותר מגביל אבל יש כאלו שבוחרות בזה.
ג. אם אין בעיות פוריות קיימת אפשרות שניתן לשקול אותה ללכת על המחזוריות הטבעית ולא לבצע הזרקות לביוץ מוגבר אלא כל חודש לשאוב את הביצית שמתפתחת באופן טבעי. יש נסיבות שעושים גם את זה.
עשינו בדיקות סקר בלי בכלל לדעת שאני כבר בהריוןהחלטה אמיצה
רצינו להכנס להריון אז הלכנו לעשות בדיקות סקר גנטיות אך במהלך ההמתנה לתשובות גיליתי שאני בהריון. הרגענו את עצמנו כי חשבנו שמן הסתם התוצאות לא יראו ממצא חריג (כי מה הסיכוי שזה יקרה...) וגם עשינו את הבדיקות רק בשביל להיות "מכוסים" ולומר לעצמנו שעשינו השתדלות. אך כשקבלנו את התוצאות הייתי כבר בשבוע 8, זה היה ממש קשה לקבל את הידיעה הזו כי פתאום ההריון כבר לא היה ככ משמח ואופטימי. המתנו לשבוע 11 לעשות סיסי שליה ולצערנו גילינו שהוא חולה במחלה. אך מצד שני היו לנו 3 שבועות להתכונן לזה ולקחת בחשבון שיש סיכוי לעשות הפלה. אני חושבת שעצם הידיעה שאולי אצטרך לעשות הפלה עזרה לי להגיע מוכנה ולהתכונן לגרוע מכל.
וואו לא פשוט!ברכת ה
אבל אכן נשמע שעצם ההכרות עם החויה יכולה לעזור לכם להחליט אם זה מתאים לכם שוב או לא.
את שאר השיקולים שחשבתי עליהם כבר ציינתי.
בהצלחה בכל החלטה והרבה סיעתא דשמיא!
העניין של להזריקחושבת4321
הופך מאד מהר ממפחיד למשהו שעושים כלאחר יד. כוחו של הרגל... פעמיים שלוש ומתרגלים. יש סרטוני הדגמה ביוטיוב, לא יאמן כמה נשים עוברות את זה היום...
בתור אחת שעברה טיפולים במשך תקופה קצרה ב"ה אני מסכימה עם קודמותי שכתבו שזה ממש לא סוף העולם, בייחוד אם אין בעיה אחרת והסיכויים להצלחה הם גבוהים.

יש לי חברה כמוךרסיס אמונה
ומכון פועה המליצו להם שכשהיא צעירה ללכת על טבעי ואפשרות של הפלה (היה הריון אחד תקין, בשני היא עברה הפסקה הריון, שלישי הריון תקין וגם הרביעי ב"ה תקין..) ורק בגיל מאוחר יותר ללכת על חוץ גופי.
אולי כדאי כם להתייעץ..

אני חושבת שזה תלוי גם באיך ההריונות שלך בהתחלה ואם נפשית את מסוגלת לעבור את זה.
באמת? כי במכון פועה המליצו לי מלכתחילה ללכת עלהחלטה אמיצה
IVF כדי לא להכנס בכלל לפינה הזו של הפלה יזומה, גם אם במקרה הספציפי הזה היא מותרת הלכתית.
פסיקה משתנה בהתאם לנתונים האישייםחצי שליש

יכול להיות שבמקרה שלהם היו סיכויים הרבה יותר קטנים ללידת ילד חולה/פגוע.

אני הייתי עושה IVF,טראומה של הפלה זה לכל החייםלמה לא123


גם כל הפלה יכולה לגרום לנזק לרחם ולבעיות פוריות קשות בהמשךלמה לא123


עוד משהו,קראתי עכשיו על מישהי עם סיפור דומה לשלךלמה לא123

אבל בשונה ממך היא עברה 7 הפלות עד שגילתה שהיא ובעלה נשאים של מחלה ולכן ההפלות,גם 3 פונדקאיות הפילו את העוברים שלה

כך ש25 אחוז בסטטיסטיקה זה יפה,אך במציאות זה יכול להיות 100 אחוז ואז שוב 100 אחוז

את לא יכולה לדעת כמה הריונות תעברי עד שתגיעי לילד בריא

זה יכול לקחת שנים

אצל אותה אישה תוך כדי ההפלות של הפונדקאית היא נכנסה להריון טבעי וילדה ילד בריא

הסיפור של האישה הזו שונההחלטה אמיצה
אצלה הבעיה היתה גנטית שלא אפשרה התפתחות של עובר, המחלה הגנטית גרמה להפלה ורק אחרי הרבה מאוד נסיונות הרופאים הצליחו לעלות על הבעיה ולפתור אותה. אצלי הבעיה ידועה, לא צריך לחפש אותה
כתבתי לך שזה שונה,שהיא לא ידעה מראשלמה לא123

אבל עדיין זה לא סותר את העובדה שאת צריכה לקחת בחשבון שיכולים להיות לך הרבה הריונות לא תקינים אחד אחרי השני

זה מה שרציתי שתביני מהדוגמא,ושתקחי בחשבון

ולמזלך עלית על זה

בהצלחה בכל החלטה

תודה רבה לך על התגובה!החלטה אמיצה
עברתי טיפולי פוריותשושנית78

כאחת שעברה הרבה טיפולים והמון זריקות אני רק יכולה לומר שאני הזרקתי בירך לא בבטן, ואישית זה לא היה לי קשה במיוחד. התרגלתי די מהר לתהליך. הפלוס בטיפולים זה שאפשר לקבל כמות גדולה של עוברים, בפרט כשאת צעירה, ולפעמים מטיפול אחד יכולים להיות לך אפילו 5 הריונות עם ילדים בריאים. לי היו כל טיפול בסביבות ה 15-20 עוברים שהתפתחו והוקפאו. כאחת שגם עברה הפלה בשבוע 9, זה נחקק אצלי הרבה הרבה יותר טראומטי מאשר טיפולי פוריות. אבל כמובן שכל אחת זה הרגשה אישית פרטית ואני מאחלת לך שבקרוב תזכו לזרע של קיימא בריא ושלם. כמו כן את תמיד יכולה להתחרט ולעבור לאופציה השניה.... 

תודה לך על השיתוף בחוויה האישיתהחלטה אמיצה
והמסקנה שלך מה העדפת לעבור
זה עוזר לי מאוד
אני וודאי הייתי הולכת על טיפוליםמיואשת******
הסבר פשוט
טיפולים עשיתי, אני פוחדת מזריקות ומחטים נורא ואחרי יום כבר הזרקתי בבטן בלי למצמץ , לא הרגשתי את זה בכלל.
לעומת זאת כבר משבוע שש אני מקיאה את הנשמה ולא מתפקדת , אז לחכות עד שבוע 11 ולעבור גיהנום של בלילות והקאות כשאולי צריך הפלה... אין מצב
זה באמת מאד אישי של באיזה מקום נראה לך שתסבלי יותר. באמת שאני יכולה לומר שהזריקות בבטן נשמעות מפחיד אבל הן ממש לא
למה שלא תנסי להזריק יום יומיים? אפשר לקנות מזרק אחד ולהזריק את הכמות הכי נמוכה של הורמון ולראות איך ההזרקות בשבילך. כך תדעי יותר טוב
מנסיון של הריון אחדהחלטה אמיצה
היו לי רק בחילות קשות בבוקר בלי הקאות, אני לא יודעת אם ככה זה ימשיך אבל ההריון עצמו לא היה קשה, לעומת IVF שזה פשוט מפחיד אותי....
עוד נקודה שלא ציינו כאןמק"ר

לא פשוט לרחם ובכלל לעבור גרידה שוב שוב (מבחינה רפואית), זה יכול להוביל לסיבוכים אחרים.

כמובן אם ויקרא שתצטרכי לעבור גרידה אחרי גרידה (ח"ו).

 

רק ציינתי, אין לי דעה וניסיון בשום צד.

שהקב"ה ישלח לכם את ההחלטה הנכונה וילדים בריאים ושלמים!

ציינתי את זהלמה לא123


סליחה לא ראיתי...מק"ר


הריון טבעי..ישועת ה' כהרף

כל תהליך ההפריה מעצם עצמו טומן בחובו סיכונים רבים לעובר שיגיע.. אם תקראו סטטיסטיקות של מחלות תהיו המומות.. מדובר אף על מחלות שידועות רק בהפריות.. עקב ההתעסקות בביצית וזרע שלא אמורים להתעסק אתם לא בריאה בכלל.. כולל אחוז הפלות גבוה יותר (ואז ישנה גרידה וההפסד כפול..)..

שנית, עצם טיפולי הפוריות יכולים לגרום לשיבוש רציני למערכת האשה שלפעמים לא יודעים איך לצאת מהם.. יש לי מספר חברות שבעיית הפוריות טמונה בגבר ועקב הטיפולים שעברו השתבשו לחלוטין והבעיה נהייתה גם בהן.. ולא נזכיר את כל המחלות הקשות שהכנסת הורמוני הטיפולים גורמות לאשה בעקיפין ובאופן ישיר (ניתן לקרוא על זה גם)..

אם ניקח את המקרה באופן קר, מדובר על זוג צעיר, שרוב הסיכוי שייקלט ללא קושי ורוב הסיכוי שהעובר יהיה תקין.. אין סיבה להרעיל את הגוף.. מראש הזוג יודע לא להיקשר לעובר עד אחרי ביצוע סיסי שילייה.. מכירה לפחות שני זוגות שכך יולדים ילדים..

ברור שגרידה היא התערבות שגם בה יש סיכונים.. אך כרגע האשה עברה גרידה אחת (שנשנים רבות עוברות..).. זה נראה לי פחות רעל מלעבור את כל טיפולי הפוריות שרוב הסיכוי שלא יהיו נצרכים.. 

בהצלחה!!

וסתם רעיון, הרופאים אינם ממליצים.. אך תמיד ניתן לשאול "אם המקרה היה קורה לכם, מה הייתם עושים?".. זה ייתן לך אינדיקציה לגבי מידע שלא נאמר בקול רם..

היא ככל הנראה תעבור טיפול אחדלמה לא123

גם כי היא נקלטת בקלות וגם כי ככל הנראה יהיו לה עוברים רבים,זה אמנם המון הורמונים,אבל כשאין ברירה?!

גם להיכנס להריון ולעבור גרידה בכל פעם משבש את הגוף וגם את הנפש

 

אי אפשר לדעת..ישועת ה' כהרף

יש סטטיסטיקות להצלחת הפריה ויש סטטיסטיקות לעובר בריא..

הסטטיסטיקה טובה יותר להריון ספונטני..

עברתי גם טיפולים וגם גרידותלמה לא123

יש לי טראומות משניהם,אבל החרדות שיש לי כל פעם בUS ראשון של דופק,אני לא מאחלת לאף אחד

אז לדמיין שאני בהריון ומחכה לתוצאות של סיסי שילייה?! נראה לי ממש ממש קשה

ב"ה יש היום ככ הרבה הריונות ivfרימון א"י
ולא שמענו על תינוקות חולים, זה הכל באחוזים מאוד נמוכים...
בגלל שהנושא של IVF הוא יחסית חדש, דווקא בגלל זההחלטה אמיצה
החשש הוא שאין מספיק יכולות לבדוק את השלכות הIVF לעתיד הרחוק, כמו הסיכוי שילודי IVF יהיו חולים יותר או עם יותר בעיות מאשר סתם לידה רגילה
תודה על ההיבט הבריאותי, לא חשבתי על זההחלטה אמיצה
לגבי הרעיון, שאלתי רופאות את אותה שאלה וכולן ענו לי שכל מקרה לגופו והן לא יודעות מה הן היו עושות...
את אופציה ב' עברתםחושבת4321
אז אולי הגיוני לנסות עכשיו את אופציה א', ככה תדעי מה נכון לכם יותר, מה פחות קשה *לך* מבחינה פיזית ונפשית.
תנסי סבב אחד של טיפולי פוריות ותראי איך את עם זה. באמת שהמוני נשים עוברות את זה אם זה מנחם..
ואם זה כבד עליך תוכלי לחזור לאפשרות השניה.
הי אני גם מטופלת בpgd והתחלתי טבעי654654
לי יש 50 אחוז העברה אני חולה בnf1 ברוך השם לא משפיע אלי בשום צורה .
שזה קצת שונה אך נותנת לך עוד נקודה למחשבה לי בסיסי שליה הראשון העובר היה בריא אך הדופק נפסק עשיתי אצל משהו נחשב כנראה עקב הבדיקה
בפעם השניה העובר היה חולה ועברתי וועדה להפסקת הריון לא מאחלת לאף אחד
כרגע עברנו לטפולים
אולי עוד נחזור לטבעי אבל לי כרגע יותר קל טיפול
מוזמנת בפרטי לכל שאלה
אני רק יודעת שלטיפולי פוריות יש השלכות בריאותיות קשות...לא לשפוט
חברה טובה שלי גילתה רק אחרי שנולדה לה בת חולהרימון א"י
(שנפטרה כמובן) ששניהם נשאים של מחלה קשה.
ב"ה ילדה אחרי הבת החולה 8 ילדים בריאים צפופים מאוד, הבנתי ממנה שהיא בתחילת ההריון עושה סיסי שליה. לפי ההפרשים בן הילדים (חמש הראשונים הפרש של שנה), היא כמעט לא עברה הפלות, ואולי בכלל לא, לא נעים לי לשאול.....
צריך לזכור שרוב הסיכויים שהעובר יהיה בריא, במיוחד בגילאיים הצעירים, ולכן אני חושבת שעדיף ללכת על הריון טבעי. ואולי בגיל מבוגר יותר לשקול pgd.
דבר נוסף ברגע שהולכים בכיוון של טיפולי ivf, יש מצב שמביאים פחות ילדים, גם בגלל הקושי הכרוך בטיפולים וגם בגלל סיבות כלכליות, עד כמה שידוע לי המדינה לא ממנת מעבר לשני ילדים....
דבר אחרון מבחינה בראותית, אם לא חיבים להכניס לגוף הורמונים, עדיף לפי דעתי להמנע כך....
רק לגבי המשפט הזה-+mp8
'רב הסיכויים שהעובר יהיה בריא, בפרט בגילאים צעירים'- הוא ממש לא נכון.
הגיל בכלל לא פרמטר, ואם אני זוכרת נכון הסיכון הוא של 25% בכל הריון אם שני בני הזוג נשאים.
לא פשוט לכאן או לכאן.
שתקבלו החלטות נכונות ותזכו לבשורות טובות!
נכון מאודחביבית
צודקת, הסיכוי בכל הריון בעקרון הוא 25%רימון א"י
אבל בגיל צעיר איכות הבציות יותר טובה וייתכן שיש לזה השפעה גם במקרה הזה, כך אמרה לי חברה נשאית של x שביר, אבל ייתכן שזה רק במקרה שלה שהגיל משפיע, ואני טועה.
בכל מקרה אני חושבת שהפותחת צריכה לפנות למכון פועה שעוסקים בתחום, לקבוע איתם פגישה, הם יציגו לכם את שתי האפשריויות היתרונות והחסרונות שבכל אפשרות, וביחד עם הרבנים להגיע להחלטה.
כשהאישה צעירה+mp8
איכות הביציות תשפיע שיצליח להיווצר הריון תקין יותר בקלות, אבל המטען הגנטי קיים ויש אותו סיכוי לעובר חולה- כך שמבחינה זו אין שינוי.
בביטוחים משלימים של קופח יש מימון ליותר משני ילדיםמיואשת******
למשל מאוחדת שיא המימון הוא 85 אחוז.
ואוו באמת?, בכמה הריונות ivf שרוצים?רימון א"י
עד כמה שידוע לי כןמיואשת******
אם זה יעזור?654654
אני חברה בקבוצת וואצטפ של בנות המטופלות בpgd לי זה עזר מאוד אבל צריך להזדהות אני יכולה לבקש לצרף אותך ויש גם קבוצה בפיסבוק
ויש שם סוגי בנות שהתחילו בהריון טבעי ילדו ילד בריא ועכשיו מנסות pgd
תודה רבה לך!! אהיה איתך בקשר אם ארצה להצטרף לקבוצההחלטה אמיצה
בעניין הכלכליתותיה22
רק מעירה, שהמדינה משתתפת ל2 ילדים ראשונים. כאשר קיימת בעיית פוריות יש השתתפות של הקופ''ח הלאה, כאשר עש בעיה גנטית נדמה לי שאין השתתפות. צריך לבדוק עם מי שעברה pgd.
אני עברתי רק ivf.
אז אולי 'תנצלו' את המדינה ל2 הראשונים?
(גם אם ה2 הראשונים הגיעו טבעי המדינה לא תשתתף בשלישי).
זה רק העניין הכלכלי.
אם אני הייתי במצבך הייתי בוחרת בטיפולים אבל זה בגלל שאני כבר שם ויודעת שהשד לא נורא...גרידה אחת עברתי והיא היתה הרבה יותר טראומטית.
לי נראה שמאוד מותח להגיע עד סיסי שלייה...
מוסיפה בעניין הכלכליברכת ה
הבנתי שיש בשערי צדק איזשהו תורם לעניין הספציפי של pgd.
מומלץ לברר מול מכון פועה.
ממש ממליצה לשוחח עם מכון פועההריון נוסף ב"ה
הם נתקלים במקרים כאלה ויוכלו מאד לעזור.
החלטה לא קלה. ולכן אני חושבת שמעורבות של אנשי תורה עם ידע רפואי יוכלו לעזור.
יקרה!יש אין סוףאחרונה
ממש נגעת לי בלב ...
ניסיון כל כך לא פשוט...כנראה שאתם ממש מיוחדים ואמיצים.
אין לי עצות מחכימות, רק רוצה לאחל לכם הצלחה גדולה, תזכרו שהכל מלמעלה, הקב"ה מכוון הכל בצורה שהכי מתאימה לכם, גם אם קשה לראות...
אם תרצי, תוכלי לשלוח לי בפרטי שמות שאתפלל שיהיה לכם טוב ותזכו למשפחה גדולה ובריאה.אבקש גם מבעלי שילמד לזכותכם.
חזקו ואמצו, אתם גיבורים!
חיבוק גדול!!!!
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.


ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.


מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).


רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.

וברצינות


אנחנו לא במרוץ


לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם


ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.



הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.


הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!


שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.


תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון


אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת


אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

 

תודה לכולן!אנונימית בהו"ל

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אחותיייהשקט הזה

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא


תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה


שייערב להן. אני לא שם

חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.

בס"ד


זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.


וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.


היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).


והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.


עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל


אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!


מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.


עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️


בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.


(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).


חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.


הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.


אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.


אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

מהממת הרשתות זה מכהאורוש3

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

תרימי לעצמךואז את תראיאחרונה

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים


ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

 

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

 

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

את מדברתנעמי28

על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.

גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.

שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.

בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.

לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.

מה השלב שבו החלטתם שאתם צריכות לקחתאנונימית בהו"ל

משהו נגד בחילות בהריון?


מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים

אצלי, כשהרגשתי שבא לי להעלם מרוב הרגשה רעהפרח חדש
אני ביום הזה שקמתי בבוקרשושנושי
והקאתי את נשמתי בלי אפשרות לעצור, זה הרגע שבו הבנתי שלא מוכנה יותר. 
נראה לי שאחרי שמנסים את כל האפשרויות האחרותגלי מטר

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

למה להגיע למקרה קיצון?כבת שבעים

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

הרב שלנו אמר לאבא שלי פעם-Doughnut

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

יש דברים טבעיים או בלי מרשםיעל מהדרום

לק"י


לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).


אחרי שכבר לקחתי בעבר והבנתי שלא צריך לסבולעדיין טרייה
ברגע שהתחלתי להקיא התחלתי לקחת
ולגבי זה שזה למקרים קיצוניים דווקא במקרים קיצונייםעדיין טרייה
זה לא תמיד עוזר. למקרים רגילים כמו שהיה לי: הקאה פעם ביום +בחילות כל היום זה ממש פותר את המצב.
למה לסבול?הבוקר יעלה

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

טוב שכנעתםאנונימית בהו"ל
עכשיו מה עושים עד שיש לי מרשם?
תנסי מה שהמלצתי. לאכול דברים יבשים, מים קריםיעל מהדרום
לא עוזר כל כךאנונימית בהו"ל
וניסית כדורים שכתבתי עליהם?יעל מהדרום
ומה עם פרמין, מותר בהריון?אנונימית בהו"ל
יותר קל להשיג את זה 
בגדול כן. היום פחות נותנים את זה.מוריה

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

את יכולה להשיג מרשם די מהרעדיין טרייה

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

כשהרגשתי שאני לא יכולה לתפקדרק טוב!
שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי. שאני לא יכולה ללכת לעבודה. 
אני אישיתעם ישראל חי🇮🇱

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

כשהתבאסתי שהגיע הבוקר וצריך להמשיך לחיות עם בחילותשירה_11אחרונה
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אבל גם ככהמותקקק
אנשים שמנים לרוב נשארים כאלה אז לפחות שיאהבו את איך שהם נראים
לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון. 
ובדקת את זה?דינהלהאחרונה
הלכתי עם תינוק בן 4 חודשים למוזיאון בירושלים. זהפלפלונת
מלחיץ אותי בגלל החצבת. מוצדק?
כבר הלכת?שמעונה
יאללה נגמר...

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

חשבתי שלא יבואו ככ, אתן הייתן הולכות במצבי?פלפלונת

ותודה על העידוד 

בכנות, לא הייתי חושבת על זה בכללאפונה

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

כנ''ל..ובכללל לא היה עולה בדעתי לחשושפה משתמש/ת

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

תודה לכן! על העידוד.פלפלונתאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוני
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
טוב זה כנראה תלויהמקוריתאחרונה

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

אולי יעניין אותך