שאדם שאוהב באמת פשוט לא רואה את החסרונות שבצד השני/ שהם כל כך מתגמדים עד כדי כך שהם כלל לא מפריעים לו/שהוא מודע לחסרונות אך  אוהב את בן/בת הזוג ברמה כזאת שהוא לא מוכן לוותר עליו/ה ומקבל אותו/ה על אף החסרונות.

לדעתי לפתח אהבה ע"י התבוננות בחיובי שבבן/בת הזוג אבל זה לא ישווה לאהבה ראשונית כפי שתיארתי למעלה.

לכולם יש חסרונות האינדקציה היא אם החסרונות גדולים, מפריעים לך ספציפית, חסרונות זה מדי כללי 

אם אתה אוהב מישהי רק בגלל ה"יתרונות" שלה, אתה לא באמת אוהב אותה.

אם אתה אוהב אותה למרות החסרונות, זה מראה שיש חיבור פנימי.

אהבה אמיתית היא חיבור נשמתי, לא חיפוש אחר מושלמות.

כאילו, הכרתי אנשים שהם באמת מסוגלים לאהוב ככה,

בלי ביקורתיות, בלי לראות אפילו את החסרונות כחסרונות,

ואם הם ראו איזשהו חיסרון, הם הפכו אותו ליתרון.

בעיניי, זה ואו, אני מעריצה אנשים כאלה..

בעיקרון, אם הרגשת אהבה הדדית פעם

אז תבין שהרגש ממלא כל כך את הלב ומחיה אותו, 

שבכלל לא רואים חסרונות..

לגביהם ספציפית זה היה נראה כאילו הם נולדו עם זה חח

אנשים פחות ביקורתיים

וזה באמת עין טובה @והוא ישמיענו 

בוא נאמר שמספיק להיות בקרבתם וזה כבר משפיע , לפחות זה

ושלחי לי בשמחה, למה לא

ואם קשה לך מהסיבה הזאת לאהוב את עצמך, על זה אתה צריך לעבוד.

בכל אופן, רדיפת שלמות נובעת מגאווה, לפעמים דקה מאוד.

מוזמן לעיין תחת הערך גסות רוח, בעיקר בתחילת מסכת סוטה.

גסות רוח היא גאווה מאוד דקה.

חוסר היכולת להתמודד עם מצב בלתי שלם.

היא נובעת מהכרה לא מודעת ביוקר הנשמה האנושית והיהודית.

אבל פה, בגלגולנו בגוף שנברא מעפר, היא מתלבשת בחוסר רצון לקבל את המצב הנוכחי כפי שה' עשה אותו.

זאת גאווה. בחלק מהמקרים היא דקה מאוד, אבל זאת גאווה.

אלא שהוא דיבר על שאיפה לשלמות אחרת שלא נובעת מגאווה.. אלא מהרצון של הנשמה האלוקית להידמות לבוראה.. 

(ומן סתם להיות שלמים יותר..)

אבל בוודאי שכשאתה לא יכול להתעלם ממגרעות של אדם ע"י אהבה (על כל פשעים וכו'), אתה פגום במידת אהבת ישראל התכלתית.

ואדם שבאמת שואף לשלמות כזאת מתוך הכרת הנשמה שלו בוודאי גם אוהב בלי מיצרים.

לכן, זאת בוודאי גאווה ומידה מקולקלת, לא מידה בשלמותה.

אדם שרוצה לעבוד עם המידות שלו צריך להיות קודם כל אמיתי ("מכסה פשעיו לא יצליח").

ואז הוא בכלל יכול לגשת למלאכת התיקון.

שאיפה היא דבר טוב, רדיפה היא בהכרח רע.

ואם אדם לא יכול לקבל את המגרעות של החבר שלו, זה לא בשביל "להשלים את עצמו", אתה מנתק את עצמך מכל הנושא. תתמקד.

אתה תלוש מהשרשור לגמרי, חבוב.

וההבנה שלך בדברי הרב ובעבודת הענווה היא בעייתית...

יום טוב!

אתה צריך ללמוד יותר על המידות.

אתה גם לא שם לב למה אתה כותב בהקשר של השרשור.

הפכת מציאות חסרונות באנשים שמולך לדבר טוב.

זה פשוט לא יאמן.

שמעת פעם על היכל החובה? אתה מנסה להגיד שזה דבר טוב??!?!

כשתמצא לי יהודי בלי גאווה תקרא לי לקבל ברכה.

עד אז, כל אחד ישרש אחריה עד שנגיע לשלמות במידות

לא שמתי לב שהוא כתב דברים בשם הרב קוק.

כנראה עריכה?

מה עם מאמר זרעונים?!

זאת לא ראיה

שהרצון לשלמות שהאדם רודף אחריו ורואה שאי אפשר להשיג אותו בתכל'ס,

ואז הוא מכיר בחסרונות שלו ומשלים איתם, שזה רצון ה', כמו ש@פלוני מפונפן אמר,

ואז הוא קונה ענוה ומשלים בעצמו חלק נוסף,

כי מושלם אין כאן בעה"ז...

זה מה שהבנתי,

וכתבת משהו אחר.

מה זו המציאות השלימה?

ומתוק מאד בסוף.

כנ"ל. למדתי את הנושא הזה הפוך בה והפוך בה מכל צורה אפשרית מהסיבה הנ"ל

מה שאהבתי במה ש@ברגוע כתב,

זה שמשתמע ממנו שמאחורי הרצון והרדיפה לשלמות שמטרטרים ונותנים טעם מר,

יש גם מניע חיובי,

שהאדם יבין שלא אפשרי וכו' וכו'...

 זה משמח כי חלק גדול מהתסכול שלי היה,

למה אני בכלל רודפת, כשכולם סביבי רגועים.

אז לפחות יצא משהו טוב.

הרדיפה שלנו אחרי השלמות נובעת מהרצון להתבטל לה'.

אבל זה רצון כל-כך גבוה, וכל-כך מופשט שהוא מוליד בפועל רק צרות.

זה הרבה יותר עמוק מעניינים של עולם התוהו

אבל לפחות כשאנחנו יודעים שזה נובע מהעובדה שהניצוץ הכי עמוק שמחיה אותנו הוא בעצם נובע מהשלמות שהיא ה' יתברך.

זה בהחלט משמח

זה נאמר מתוך חוויה אישית או מתוך מקור?

יש את זה בנפש החיים שער ג', הוא קצת נוגע בקבלה אז לא מומלץ לעיין.

הוא גם נוגע בעניינים שבכלל יש סכנה בלימוד שלהם.

עריכה: לא שמתי לב שכתבתי שזה מוליד "רק" צרות, התכוונתי שזה מוליד בעיקר. תיקון לשון

1. איך זה קשור לרצון להתבטל לה'? משהו שקשור לתניא כמדומני??

2. יש אנשים שממש לא מזיז להם להתקדם, איך הרצון הזה מופיע אצלם?

1. זאת הבחינה שמתעוררת בזמן מסירות נפש, זה מוזכר בתניא, כן. יש בחינה מקבילה לזה בטומאה ממנה יונקים סוגים מסויימים של בריות טמאות.

2. מופיע בזמן של מסירות נפש כנ"ל, ששם אפילו היהודי הכי רחוק לא מוכן לוותר על היהדות שלו.

אני הבנתי בגדול ככה-

ברגע שהאדם מכיר את השלמות- המציאות האידאלית/מתוקנת של העולם בכלל ושל בני אדם בפרט,

והוא רואה כמה הוא רחוק משם ושאין לו אפשרות באמת להגיע לשם (כי אנחנו בני אדם),

הוא מגיע לענוה- הכרת ערך עצמו. 

ובסוף הרב מוסיף שברגע שאדם מגיע לענוה כזאת, הוא לא נשאר במקום ומשלים עם החסרונות,

אלא הוא הולך ומתעלה צעד אחר צעד, כמה שהוא מסוגל.

נראה לי,

סברתי האישית כמובן,

שאפשר לדעת ,להבין, מה המצב המתוקן צריך להיות,ולשאוף לשם,

אבל להכיר, מבחינה אישית, מצב אידיאלי זה לא משהו שיכול להתקיים בעולם הזה.

ואם לידיעה מה המצב המתוקן, אתה קורא הכרה,

אז נראה לי שבהתחלה יש אצל האדם איזשהוא רצון להשיג אותה ולרדוף אחריה,

אם יש לו מספיק מוטיבציה ורצון אמיתי,

ואחרי שהוא רואה שזה לא יכול להיות, אז הוא מכיר בערך עצמו וכולי...

איך יכולה להיות הכרה בלי ניסיון להשיג אותה?

ולכן כל הכרת השלמות זה בעצם

אולי רק לגבי הסוף (מה שכתבת בתגובה לפני) אנחנו חלוקים.

אבל אנחנו די מנצלשים פה

זה לא באמת נושא השרשור..

זאת המשמעות של "ותחסרהו מעט מאלו'" אצל רבי נחמן ע' בליקוטי מוהר"ן כמדומני

נישואין הם לא מבחן בסובלנות, לא חייבים להתחתן עם מישהי/מישהו שהחסרונות שלו בולטים לעיני הצד השני ומפריעים לניהול מערכת הזוגיות.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי