לתת צ'אנסעוד השנה
הרבה פעמים אני שומע ממבוגרים, שדכנים ועוד שצריך להיפגש לפחות פעמיים-שלוש בשביל להחליט שזה לא מתאים. אחרי פעם אחת זה לא רציני להחליט שלא (אא"כ זה היה סיוט/יש ממש דחיה וכו)

היו כמה פעמים שלמרות שלא נראה לי, עשיתי כעיצה היעוצה למעלה, אבל לא גיליתי דברים שונים בהרבה מהפגישה הראשונה, ובסופו של דבר הקשר הסתיים, כמו שחשבתי כבר אחר אחרי הפעם הראשונה (היו מקרים שהדיעה הראשונית רק התחזקה, וראיתי שזה באמת לא מתאים). ייתכן שבאתי לפגישה השניה והשלישית נעול ועם דיעה מגובשת, ופחות עם ראש פתוח (למרות שמאוד ניסיתי לבוא עם פתיחות מחשבתית)

מנסיונכם, פגישה שניה שלישית עזרה לכם לגלות דברים חדשים שגרמו לכם לרצות להמשיך בקשר? גיליתם דברים חדשים הפוכים לגמרי ממה שחשבתם על הבן אדם אחרי הפגישה הראשונה?

@רציני
יש ויש, לכן כדאי לתת צ'אנס!ק"ש
הרבה פעמים, זה באמת לא מתאים ולכן החוסר התאמה תראה גם בפגישות הבאות. אבל, הרבה פעמים אחרות - אני אישית מכיר כמה זוגות כאלו שחיים באושר - שהפגישה הראשונה לא היית מלהיבה, אבל נתנו צ'אנס והבאות היו הרבה יותר טובות.

יש אנשים שבאופן טבעי לוקח להם זמן להיות הם. יכול להיות שהלחץ מההיכרות הראשונית - גורם לפחות כימיה. אולי הוא/היא בדיוק עבר יום קשה?

לכן, אם סה"כ אתם באותו כיוון (עובדה שנפגשתם) וכבר השקעת בבירורים, הגעה, פגישה ראשונה - כדאי לתת לפחות עוד קצת ולהגיע לפגישה שניה. רבים ניסו ונושעו!
בהצלחה
כן . וכן.נפש חיה.
לדעתי כן בהחלט כדאיקוד אבל פתוח
אבל צריך לדעת איך לעשות את זה...

צריך להבין שכאשר אנחנו פוגשים בן/ת אדם לדייט אחד, לומדים עליו מעט מאוד דברים, ולכן כל אחד מהדברים מקבל פרופורציות ענקיות. זה דברים שכנראה נכונים, אבל הם לא מצגים את מי שאנחנו מולו, אלא עוד המון דברים ביחד.

היו כמה פעמים שרציתי להיפרד אחרי דייט ראשון, ואמרתי לעצמי להתעלם ולתת צ'אנס... ואני לא זוכר משהו שהפסיק להפריע לי (חוץ ממראה, שזה כבר משהו אחר לחלוטין), אלא שזה התגמד לעומת שאר הדברים.
למען האמת בשני הקשרים הכי ארוכים שלי, היה משהו שגרם לי לחשוב להיפרד בדייט הראשון. אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס...

אני יכול לספר מה אני עשיתי בשני הקשרים הללו, בקשר אחד החלטתי שאני מתעלם מכך, ומחכה פשוט לפעם הבאה שזה עולה, אם זה עולה בדייט ראשון, כנראה זה משהו שכן יעלה גם בעתיד, בסופו של דבר זה עלה בדייט השלישי באופן טבעי מיוזמתה. בקשר השני פשוט בדייט הבא כלומר השני העלתי אני באופן יזום את הנושא, כי זה משהו מהותי עבורי...
כשזה עולה פשוט לדבר על זה, ולא ממקום שופט... אני רוצה לדעת למה את כך כך? מה הוביל אותך לחשוב ככה? לא בגישה של האם זה מתאים לי, אלא באמת לנסות להבין, ואחכ אפשר להגיב להגיד מה אני חושב על זה, ולמה אני לא רואה בזה דבר טוב. ואז אפשר לפתוח דיון, זה לא יעלם, אבל זה כנראה יקבל פופרציות אחרות...


@לב אוהב מתייג אותך, כי את חולקת עלי, ומותר גם לדעה שלך להישמע...
בהחלטהנורמלית האחרונה
יש משהו מלאכותי בפגישה הראשונה, שנרגע ומתמתן בפגישות הבאות. אם לא הייתי מקשיבה לעצה הזו, יש סיכוי שהייתי חותכת אחרי פגישה ראשונה עם מי שהיום בעלי...
יצא לי להפרד אחרי דייט ראשוןצריך עיון
ההבדלים בינינו נראו לי גדולים מדי, אני חושב שזה לא הגון להמשיך בצורה כזאת.

לא חושב שצריך להמשיך רק בגלל שזה דייט ראשון ו'צריך לתת צ'אנס', אם יש לך התלבטות אין הבדל גדול אם זה אחרי פגישה את או שתיים.
אם מתברר שיש פער אידיאולוגי משמעותי מאודק"ש
ברמה שאם זה היה נודע בבירורים, לא היתה בכלל פגישה ראשונה - אתה צודק. אין טעם והצדקה להפגש שוב סתם. (רק שכדאי לבדוק למה זה לא עלה בשלב ההצעה, לחסוך פגישות מיותרות שכאלו)

גם אם ראית התנהגות חריגה ובעייתית - הגיוני לסיים אחרי פגישה ראשונה.

אבל אם (ובדרך כלל על זה מתייעצים כאן) 'לא זרם', 'לא בדיוק ',' לא מרגיש שזה זה' וכד', בהחלט (היות שהנתונים המעשיים מתאימים והגעתם עד הלום) שווה לתת עוד הזדמנות - רבים ניסו ונושעו!
מסכים ^^^טבעתיהלום


מסכים שהכל תלוי סיטואציהצריך עיון
כנראה שהמחלוקת בינינו זה איפה להעביר את הגבול
^^^ מסכים שמתן תורה
זה לא עניין של עוד פגישה או לא, אלא זה התרשמות מבן אדם

האמירות האלה של השדכנים, או של המבוגרים מגיעות ממקום שלא כ''כ מבין את המציאות היום, וחושב שכל הצעירים בררנים, ושאפשר להתחתן עם כל אחת ואחד בלי שום בעיה, ושהכל עניין של עבודה...
אז אם זאת הגישה כלפי זיהוי של בחור או בחורה בפגישה, סימן שאין הבנה של הצעירים וזה גורר יחס לבנים ולבנות שנפגשים כמו סוג של בעיה שצריך לפתור אותה איכשהו...
אז תכל'ס אם בפגישה מרגישים שזה לא כל כך הכיוון, אז חבל להמשיך בתור צ'אנס חיצוני, זה גם שוחק וגם משדר לצד השני עניין כשזה לא ככה, לכן הנאמנות לתחושה היא הנקודה ולא לייעוץ חיצוני
^^^^ואני הקטנה
מילים כדורבנות. כתבת מדוייק.

מעניין לחשוב על זה ככה, אף פעם לא נתתי דעתי לעניין: למה המבוגרים חושבים ככה ואילו המציאות אחרת? מה השתנה מאז שעכשיו יותר קשה למצוא?
תודה, האמתמתן תורה
זה קשור לסוג האנשים, פעם רוב האנשים לא היו בחיפוש אקטיבי של משמעות בזוגיות, קשר נפשי, שיתוף, הכלה, אווירה של ביחד וכו', אלא זה היה יותר לנהל ביחד את הבית ולגדל ילדים
לכן גם לא היה קריטי שתהיה התאמה מטורפת, כי גם ככה זה קצת לחיות אחד ליד השניה, קשר יותר טכני

אבל היום יש הרבה יותר תשומת לב לשוני בין אנשים וסוגי אופי, דקויות בתחושות ורגישות למצבים ולכן זה מביא יותר בררנות כביכול, כי לא כל דבר עונה על הצורך המבוקש... וזה דבר גדול

בכל מקרה יש רצון אמתי לבנות משהו משמעותי, וקשר זוגי חברי לחיים ולכן זה דורש יותר תשומת לב לראות מי שותף מתאים, למרות שבוודאי תהיה עבודה משותפת, ועם זה אף אחד לא מתווכח, פשוט צריך לראות שבוחרים את הקרקע המתאימה להשקיע בה

אז בשורה התחתונה צריך לרכוש פה הרבה כבוד לחיפוש של אנשים אחרי בן או בת זוג לחיים, ולא לזרוק סיסמאות על זה שאנשים מפחדים להתחתן או בררנים, כי זה תהליך עמוק מורכב שגם יכול לקחת זמן👍
אהבתי מאוד. תודה על זה.ואני הקטנה
שינוי בחוגים החברתייםטבעתיהלום

בעבר לא היה "מבחר" כזה גדול של אנשים - היו לך בדיוק האנשים שאיתך בכפר בפולין/פאס/השלימו

היום החוג החברתי גדל מאוד - אנחנו מכירים המון אנשים, מרחיבים את המעגלים שלנו (עבודה, צבא, שירות, לימודים) - אנחנו מכירים סגנונות שונים ולכן יש "פריווילגיה" לבחור עד שמוצאים את ההתאמה

אני בעיקר ממשיכה לדייט שניוירושלים של זהב
כשאני מתלבטת. ומבחינתי - אם יש התלבטות - אין התלבטות - ממשיכים. בדייט השני אני רואה דברים בפרופורציה ואז ההחלטה מיושבת דעת יותר. וזה מרגיע.
אבל אם זה ברור לי שזה לא זה, או שאני לא רוצה שזה יהיה זה, אז אני לא ממשיכה...
כנלואני הקטנה
ממש לא מסכימה עם הדעה שתמיד צריך לצאת ליותר מפעם אחת.
מהניסיון של המדוייטים שלי...הגברת מהירח

לי לא כל כך קרה שרציתי להיפרד ממישהו אחרי דייט ראשון, אבל כמה בחורים שיצאתי אתם סיפרו לי על מקרים שלהם. 

קודם כול, אני חושבת שבשביל הכבוד של האדם שמולך, תנסה עוד פעם. אפילו אם אתה יודע שכרגע לא מתאים לך, ואולי אפילו אין לך פנאי ומקום בראש לפגישות. אל תמרח עוד חודשיים, כי זה לא יפה. אבל עוד פגישה אחת, זה פשוט נותן תחושה של כבוד, שאני רואה אותך כבן אדם. בדרך כלל אנשים נעלבים מפרידות אחרי דייט אחד.  

 

אני אספר לך סיפור: יצאתי עם בחור אחד, והוא הרגיש בפגישה הראשונה שממש לא מתאים לו הקשר איתי. משהו באופי שלי ממש הרתיע אותו. כשדיברנו בטלפון, הייתי בטוחה שתוך שבוע הוא נפרד ממני. הוא החליט להמשיך לעוד פגישה. למה? כי פעם מישהי חתכה ממנו אחרי פגישה אחת, והוא נעלב. הוא הבין שזה ממש לא יפה להיפרד אחרי פעם אחת. אז הוא נתן עוד ניסיון, רק ליתר ביטחון. הפגישה השניה הייתה קצת יותר טובה. אז המשכנו לשלישית, ורביעית... ואחרי כמה חודשים התארסנו. היום אנחנו נשואים בשמחה ובששון. 

נותנת לי תקווה...טבעתיהלום
בדיוק פתחתי שרשור על זה שאני מתוסכל מכך שחותכים אחרי דייט ראשון
בטח!קרוב מדי

קרה שממש לא הייתי מעוניינת לפני , תוך כדי ואחרי הפגישה הראשונה, הבחור לחץ והרגשתי לא נעים לבאס..ואז בלי להבין מאיפה זה בא לי הכל התהפך בשנייה .. לרוב זה לא אמור לקרות לדעתי אבל לעיתים כן,

בשביל הפעמים הבודדות שזה כן קורה כדאי מאוד לתת צ'אנס אם אין משהו ממש קיצוני שמפריע.

יש הבדל גדולתסיר חרפה מעיר
בין דייט שהיה לא טוב, וזה לרוב באמת כמו שכתבת, שהאינטואיציה צודקת בדרך כלל. לבין דייט שלא היה טוב כמו שציפית, אבל יש בסיס, וממנו יכול להתפתח משהו חיובי שלא ראית בהתחלה. ננעלת על משהו ספציפי- אז כמעט תמיד לא יבוא לך בדיוק מה שדיימנת. במקרה הזה כן צריך לתת צ'אנס, כי יש סיכוי גדול שבהמשך- תרצה להמשיך.
זה מה שאני מרגיש וחושב.
רק יכולה לומר על עצמי שבמקרה הספציפי שלי אםחיוך
הייתי ממשיכה בזמנו לפגישה שניה שלישית הייתי מחתנת 3 שנים לפני הזמן שבו בסופו של דבר התחתנתי עם בעלי...כי אחרי פגישה אחת הורדתי (כי גם היה נראה לי לא שייך, ראיתי דברים אחרת וכו'...) ובסוף נפגשנו שוב אחרי 3 שנים והתחתנו! והיום אני יכולה לומר שב"ה הוא הבעל שהכי מתאים לי בעולם!!!
לא כדאי לשפוט על פי פגישה אחתמישהי 1
יש הרבה סיפורים כאלה על רושם שממש השתנה בדייט שני
לי אישית זה גם קרה אבל לא תמיד
לפעמים הרושם הראשוני רק התחזק בדייט שני
הכלל שלי לזה הוא שכל עוד בסדר לי לנסות שוב- אני מנסה
אם היה מזעזע אני לא אמשיך
בד"כ כשהגעתי לשלב של פגישה שלישיתהדוכס מירוסלב

הקשר היה טוב והתקדם ממש טוב ורק התברר בסוף שזה לא מתאים בסופו של דבר.

בפגישות ראשונות לא היה לי שום רושם על הבחורות כמעט, למען מקרים כמו שכתבת בסוגריים.

אני אישית רואה הבדל גדול מאוד.

לדעתי זה תלוי מקרה.....44444
הכללי אם חוסר ההתאמה זה רמה דתית/ עניין אידיאולוגי וכד'.... די רואים את זה כבר בהתחלה ושהפער גדול הוא באמת נתפס ממש ממש בהתחלה. זה גם לא משהו שתלוי בהתרגשות מדייט ראשון וכד'....
לעומת זאת- אופי. אופי זה דבר שבאמת קשה לתפוס בהתחלה זה לא "נמצא על השולחן" כמו אידיאולוגיה. פה ההתרגשות מדייט ראשון או סתם יום לא משהו משפיעים על מה שהצד השני רואה.
אני חושבת שזה נתן לירחפת..
בעיקר תחושה ברורה יותר לסיים. אבל ברור לי שהיה לזה גם פוטנציאל הפוך - לעודד להמשיך. ויש אינספור סיפורים על נשואים שהתלבטו בפגישות הראשונות אז לענ''ד שווה לתת לעצמנו להיפגש ולהחליט עם תחושות ברורות


בהצלחה!


אם הייתה לי תחושה חד משמעית שזה לא מתאים, לא הייתי ממשיכה. אבל בגדול אם היה נחמד, אנסה שוב.
אני נשואה למישהו שהורדתי 3 פעמיםשוקולדד ציפס

בשלושת הפגישות הראשונות חזרתי ואמרתי לא!!!

למה המשכתי? כי הכרתי אותו דרך חברה ממש ממש טובה שיצאה איתו. וידעתי שאם היא מציעה זה לא סתם.. פשוט נתתי בה אמון..

כן.הרוזן!

נפגשתי עם מישהי, ופשוט זה לא היה זה, ולא רציתי להיפגש שוב. אבל הכלל אצלי היה שאני לא מסיים אחרי פגישה אחת אף-פעם, אז נתתי פגישה נוספת. הפגישה השנייה שינתה אצלי משהו ובסופה החלטתי שאני רוצה פגישה שלישית (ואפילו לא כי "חובה" או כי "אסור לסיים אחרי 2 פגישות" - אלא כי יש סיכוי).

בסוף זה לא התאים. ואכן מאותן סיבות ראשונות שהפריעו לי בסוף הפגישה הראשונה. אבל לגבי עצם העניין - כן, פגישה נוספת עשויה לשנות את הדעה.

 

ואפילו אם לא ישתנה כלום. בעצמך כתבת, שלפעמים פגישה נוספת מחזקת את הדעה הראשונית.

אפילו החיזוק הזה, בעיני הוא חשוב.

אמנם נתת בסוף את אותה תשובה, אבל השקעת רצינות ומחשבה כדי להגיע אליה. לא קפצת למסקנות מהירות מדי. בחנת דברים ברצינות ובאחריות. "לא" כזה, עדיף על "לא" פזיז.

ואחרי 2-3-4 פגישות, בד"כ זה עדיין בסדר גמור אם הקשר יסתיים בסוף, ולא מלווה בכאב לב...

אני בעיקרון מסכים איתךעוד השנה

אבל רק תחשוב שהמקרה שתיארת חוזר על עצמו שוב ושוב.. מתישהו כבר מתחילים להישחק וגם הכוחות לא כמו בהתחלה, ואז אתר אומר אומר לעצמך שאולי כבר כדאי לסמוך על האינטואיציה והניסיון שלך שהוכיחו את עצמם פעם אחרי פעם, ואפילו על סמך פגישה אחת אתה כבר יודע להבחין בנקודות הנכונות, ואתה לא מרגיש פזיז עם ה"לא" שלך. 

במילים אחרות, השאלה איפה עובר הגבול של נתינת צ'אנס.. 

 

^^ואני הקטנהאחרונה
דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות...נו, ההוא מהזה

האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂


אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה

לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...


אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?


תודה מראש לכולם!!

אותי כל הקטע הזה מגעילשלג דאשתקד

גבר ואישה אמורים להיות שווים בזכויות וחובות. אף אחד לא אציל ואף אחת לא פייה בצרה. וכן להיפך.

כשאני פוגש - בכל הקשר החיים - אדם שצריך לכרוע ברך ולהתחנן, אני שואל את עצמי מה המשמעות של זה לטווח הארוך. כל תשובה שאענה שאענה על השאלה הזו - לא מתאימה לנישואין...

להעלות סטנדרטים או להתפשר?Lavender

בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים. 

ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,

מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"

ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...

(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)

מה אומרים?...

מקסיםזיויק
עוד מכה ועוד מכהגרי

עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".

"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"

יפה מאוד זיויקשפלות רוח
נכון כנ"ל שתי גרושות התחילו איתי מוצשאדם פרו+

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אם זה ינחם אותךהמצפה לישועה

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

:')חתול זמני

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

מה הבעיה של אנשיםאני:)))))אחרונה

לומר פשוט שלא מתאים?

בדייטים עצמם ובין הדייטיםadvfb

עולים תחושות בדייטים עצמם

עולים תחושות בין דייט לדייט

 

מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?

מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)? 

 

סתם מבאסהפי

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

מסכימהרק נשמה

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

נכון זה לא פחות קלהפי
כל אחת והקצב שלהadvfb

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

יש הרבה קשרים שנתקעיםהפי

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

אהבתי את הביטוי אנרגיה זכרית פצועהמחפש שם
נשמע כמו חתול רחוב פצועחתול זמני

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

וואי לגמריadvfb

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

מענייןמחפש שם
איך את מזהה את ההבדל? מתי את נותנת זמן וסבלנית לתהליך של צבירת בטחון ומתי את חותכת? 
חח אני בןadvfb

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

את יודעת להצביע על דברים שחוסמים/ עוזרים לך להפתח?מחפש שם
מה שהכי עוזר להיפתח זה פשוט טבעיותרק נשמה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

אמןמחפש שם
זה קטע כי אתה מאמין שאם תהיה משהו מסויים אז מי שהולך תפתח בזמן שזה יקרה כשפשוט תהיה אתה...
מממ אני בעיקר מדבר על מחשבות והרגשות תוך כדיadvfb

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

נראה לי שזה שכל ורגשרק נשמה

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יפה, תודה!advfb
מציע חידוד - רגש ודמיוןadvfb

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

יפהרק נשמה

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

כן כןadvfbאחרונה

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

מתנה לחג - קובץ שירים לנשיםגלויה

שלום לחברות הפורום היקרות!

כן, זה רק לנשים. 

הייתי פעם פה... 

עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין

וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן. 

ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים

וקריעת ים סוף 

והתחתנתי ב"ה 

(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה) 

ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!

כתבתי ספרון על המסע

מילים שה' שלח לי להתמודד

וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק! 

20260331102053.pdf (תלחצי על זה) 

 

 

קפיץגלויה
מרגש.אם-אם
תודה!גלויהאחרונה
איך אתם הייתם מגיבים?אביעד מילוא

נרשמתי לשדכנית ואחרי  תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?

(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)

שומר את המספר שלה ב"לא לענות"אריק מהדרום
שואלת למההרמוניה
הסיבה היא סיבה טובהאביעד מילוא

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

שהיתה אומרת מראש. זה לא לעניין...יעל מהדרום

לק"י


אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

זהמעליב..הרמוניה
תלוי מה הסיבהשם פשוט
עבר עריכה על ידי שם פשוט בתאריך ט' בניסן תשפ"ו 15:41

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

הזויה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

היא שדכנית ששילמת לה או בהתנדבות?ארץ השוקולד

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

יש דמי רישום ושכר שדכנות כןאביעד מילוא
מה?????????????????אני:)))))

אני בהלם!!

אני אגיד לך משהו אביעדאריק מהדרום

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.


אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.


שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.


שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.


והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.


אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

..הרמוניה

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

נראה לי שאגיב לך בפרטי...מחר בלי נדריעל מהדרום
תודה(:הרמוניה
אני עברתי את שלב הליצור קשר בעצמךאביעד מילוא

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

כמה זה נפוץ מה שקרה לי?אביעד מילוא

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

בהנחה שהיא התכוונה למה שאתה חושבנוגע, לא נוגע
(אם המילה "להשקיע" זה עיקר העניין, אפשר לפרש את זה בדוחק גם בלי הקונוטציה הרגשית) - אחרי מעשה כדאי ללמוד מזה לזהות וייב של נשים בסגנון כזה (בכל הקשר) ולהתרחק או להיזהר מראש. כנראה לא סתם הרגשת מראש תחושה לא טובה ממנה.
היא לקחה כסף?advfb
כן דמי רישוםאביעד מילוא
נשמע שהיא לא בסדרadvfb

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

 

מבינה שזה מעליבברוקולי

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

הייתי מדבר איתה מאוד בתקיפותחתול זמני

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

לא רק שדכנית פח אלא גם בן אדם גרועאני:)))))
אם הבנתי נכון, מפריע לך ההתנסחות שלהלגיטימי?

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

 

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

תשאל אותה אשמח לדעת מה הסיבה?הפי

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

 

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

את אחת הסיבות אני יודעאביעד מילוא

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

 

למרות הסיבה ההיאאריק מהדרום

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

אז שמראש לא היתה לוקחת אותך כמשודךיעל מהדרום

לק"י


ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

דווקא לפושע הכי כדאי להחזיר ישר את הכסף..נוגע, לא נוגע
זכותה המלאהזיויק
תתקדם הלאה לדעתי הישועה תצמח ממקום אחר בעזרת ה'
באמת היא היתה יכולה לנסח טוב יותרגלויה

הניסוח אכן די פוגע...


ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.


לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.



ממש משמח לקרוא את הודעתך. שיהיו לכ תמיד חיים טוביםאורין

ומאושרים. ואשרי השדכן!

תודה! אמןגלויהאחרונה
ממש!!
היא סבבה והכל...חתול זמני

אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).

מה עושים.

זה בסדרadvfb

זה זמני

זה לא אני, זה אתהחתול זמני
תודה על הדאגהadvfb
אה הכוונה היא שהמשפט נאמר כציטוט פסאודואפיגרפיחתול זמני

בשם הבחורה

תודה, למדת אותי מילה חדשהadvfb
טיפות של אור
@חתול זמני א. קונים אלרג'יקס. ב. עוברים לכלבים. ג. מגגלים 'חתולים היפואלרגניים' ופותחים על זה שיחה בדייט
א. פתרון זמני לבעיה סופיתחתול זמני

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במקרה כזהטיפות של אור
מתבאסים *ואז* עוברים לכלבים. יש לכם אלרגיה לחתולים עכשיו
כואבת לנו הרגלחתול זמני
לא מגדלים חתוליםארץ השוקולד
:םםםםחתול זמניאחרונה
רווקים יותר בוגרים, פחות דוסים?advfb

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.

מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.

 

הרהורים בנושא..

ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".

דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.

לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.

בדיוק. הם בזוגיות קבועה, גרים יחד וכו.מרגול

השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)


לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.

בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.


הגיוני? כן.

האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא. 

אולי יעניין אותך