לתת צ'אנסעוד השנה
הרבה פעמים אני שומע ממבוגרים, שדכנים ועוד שצריך להיפגש לפחות פעמיים-שלוש בשביל להחליט שזה לא מתאים. אחרי פעם אחת זה לא רציני להחליט שלא (אא"כ זה היה סיוט/יש ממש דחיה וכו)

היו כמה פעמים שלמרות שלא נראה לי, עשיתי כעיצה היעוצה למעלה, אבל לא גיליתי דברים שונים בהרבה מהפגישה הראשונה, ובסופו של דבר הקשר הסתיים, כמו שחשבתי כבר אחר אחרי הפעם הראשונה (היו מקרים שהדיעה הראשונית רק התחזקה, וראיתי שזה באמת לא מתאים). ייתכן שבאתי לפגישה השניה והשלישית נעול ועם דיעה מגובשת, ופחות עם ראש פתוח (למרות שמאוד ניסיתי לבוא עם פתיחות מחשבתית)

מנסיונכם, פגישה שניה שלישית עזרה לכם לגלות דברים חדשים שגרמו לכם לרצות להמשיך בקשר? גיליתם דברים חדשים הפוכים לגמרי ממה שחשבתם על הבן אדם אחרי הפגישה הראשונה?

@רציני
יש ויש, לכן כדאי לתת צ'אנס!ק"ש
הרבה פעמים, זה באמת לא מתאים ולכן החוסר התאמה תראה גם בפגישות הבאות. אבל, הרבה פעמים אחרות - אני אישית מכיר כמה זוגות כאלו שחיים באושר - שהפגישה הראשונה לא היית מלהיבה, אבל נתנו צ'אנס והבאות היו הרבה יותר טובות.

יש אנשים שבאופן טבעי לוקח להם זמן להיות הם. יכול להיות שהלחץ מההיכרות הראשונית - גורם לפחות כימיה. אולי הוא/היא בדיוק עבר יום קשה?

לכן, אם סה"כ אתם באותו כיוון (עובדה שנפגשתם) וכבר השקעת בבירורים, הגעה, פגישה ראשונה - כדאי לתת לפחות עוד קצת ולהגיע לפגישה שניה. רבים ניסו ונושעו!
בהצלחה
כן . וכן.נפש חיה.
לדעתי כן בהחלט כדאיקוד אבל פתוח
אבל צריך לדעת איך לעשות את זה...

צריך להבין שכאשר אנחנו פוגשים בן/ת אדם לדייט אחד, לומדים עליו מעט מאוד דברים, ולכן כל אחד מהדברים מקבל פרופורציות ענקיות. זה דברים שכנראה נכונים, אבל הם לא מצגים את מי שאנחנו מולו, אלא עוד המון דברים ביחד.

היו כמה פעמים שרציתי להיפרד אחרי דייט ראשון, ואמרתי לעצמי להתעלם ולתת צ'אנס... ואני לא זוכר משהו שהפסיק להפריע לי (חוץ ממראה, שזה כבר משהו אחר לחלוטין), אלא שזה התגמד לעומת שאר הדברים.
למען האמת בשני הקשרים הכי ארוכים שלי, היה משהו שגרם לי לחשוב להיפרד בדייט הראשון. אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס...

אני יכול לספר מה אני עשיתי בשני הקשרים הללו, בקשר אחד החלטתי שאני מתעלם מכך, ומחכה פשוט לפעם הבאה שזה עולה, אם זה עולה בדייט ראשון, כנראה זה משהו שכן יעלה גם בעתיד, בסופו של דבר זה עלה בדייט השלישי באופן טבעי מיוזמתה. בקשר השני פשוט בדייט הבא כלומר השני העלתי אני באופן יזום את הנושא, כי זה משהו מהותי עבורי...
כשזה עולה פשוט לדבר על זה, ולא ממקום שופט... אני רוצה לדעת למה את כך כך? מה הוביל אותך לחשוב ככה? לא בגישה של האם זה מתאים לי, אלא באמת לנסות להבין, ואחכ אפשר להגיב להגיד מה אני חושב על זה, ולמה אני לא רואה בזה דבר טוב. ואז אפשר לפתוח דיון, זה לא יעלם, אבל זה כנראה יקבל פופרציות אחרות...


@לב אוהב מתייג אותך, כי את חולקת עלי, ומותר גם לדעה שלך להישמע...
בהחלטהנורמלית האחרונה
יש משהו מלאכותי בפגישה הראשונה, שנרגע ומתמתן בפגישות הבאות. אם לא הייתי מקשיבה לעצה הזו, יש סיכוי שהייתי חותכת אחרי פגישה ראשונה עם מי שהיום בעלי...
יצא לי להפרד אחרי דייט ראשוןצריך עיון
ההבדלים בינינו נראו לי גדולים מדי, אני חושב שזה לא הגון להמשיך בצורה כזאת.

לא חושב שצריך להמשיך רק בגלל שזה דייט ראשון ו'צריך לתת צ'אנס', אם יש לך התלבטות אין הבדל גדול אם זה אחרי פגישה את או שתיים.
אם מתברר שיש פער אידיאולוגי משמעותי מאודק"ש
ברמה שאם זה היה נודע בבירורים, לא היתה בכלל פגישה ראשונה - אתה צודק. אין טעם והצדקה להפגש שוב סתם. (רק שכדאי לבדוק למה זה לא עלה בשלב ההצעה, לחסוך פגישות מיותרות שכאלו)

גם אם ראית התנהגות חריגה ובעייתית - הגיוני לסיים אחרי פגישה ראשונה.

אבל אם (ובדרך כלל על זה מתייעצים כאן) 'לא זרם', 'לא בדיוק ',' לא מרגיש שזה זה' וכד', בהחלט (היות שהנתונים המעשיים מתאימים והגעתם עד הלום) שווה לתת עוד הזדמנות - רבים ניסו ונושעו!
מסכים ^^^טבעתיהלום


מסכים שהכל תלוי סיטואציהצריך עיון
כנראה שהמחלוקת בינינו זה איפה להעביר את הגבול
^^^ מסכים שמתן תורה
זה לא עניין של עוד פגישה או לא, אלא זה התרשמות מבן אדם

האמירות האלה של השדכנים, או של המבוגרים מגיעות ממקום שלא כ''כ מבין את המציאות היום, וחושב שכל הצעירים בררנים, ושאפשר להתחתן עם כל אחת ואחד בלי שום בעיה, ושהכל עניין של עבודה...
אז אם זאת הגישה כלפי זיהוי של בחור או בחורה בפגישה, סימן שאין הבנה של הצעירים וזה גורר יחס לבנים ולבנות שנפגשים כמו סוג של בעיה שצריך לפתור אותה איכשהו...
אז תכל'ס אם בפגישה מרגישים שזה לא כל כך הכיוון, אז חבל להמשיך בתור צ'אנס חיצוני, זה גם שוחק וגם משדר לצד השני עניין כשזה לא ככה, לכן הנאמנות לתחושה היא הנקודה ולא לייעוץ חיצוני
^^^^ואני הקטנה
מילים כדורבנות. כתבת מדוייק.

מעניין לחשוב על זה ככה, אף פעם לא נתתי דעתי לעניין: למה המבוגרים חושבים ככה ואילו המציאות אחרת? מה השתנה מאז שעכשיו יותר קשה למצוא?
תודה, האמתמתן תורה
זה קשור לסוג האנשים, פעם רוב האנשים לא היו בחיפוש אקטיבי של משמעות בזוגיות, קשר נפשי, שיתוף, הכלה, אווירה של ביחד וכו', אלא זה היה יותר לנהל ביחד את הבית ולגדל ילדים
לכן גם לא היה קריטי שתהיה התאמה מטורפת, כי גם ככה זה קצת לחיות אחד ליד השניה, קשר יותר טכני

אבל היום יש הרבה יותר תשומת לב לשוני בין אנשים וסוגי אופי, דקויות בתחושות ורגישות למצבים ולכן זה מביא יותר בררנות כביכול, כי לא כל דבר עונה על הצורך המבוקש... וזה דבר גדול

בכל מקרה יש רצון אמתי לבנות משהו משמעותי, וקשר זוגי חברי לחיים ולכן זה דורש יותר תשומת לב לראות מי שותף מתאים, למרות שבוודאי תהיה עבודה משותפת, ועם זה אף אחד לא מתווכח, פשוט צריך לראות שבוחרים את הקרקע המתאימה להשקיע בה

אז בשורה התחתונה צריך לרכוש פה הרבה כבוד לחיפוש של אנשים אחרי בן או בת זוג לחיים, ולא לזרוק סיסמאות על זה שאנשים מפחדים להתחתן או בררנים, כי זה תהליך עמוק מורכב שגם יכול לקחת זמן👍
אהבתי מאוד. תודה על זה.ואני הקטנה
שינוי בחוגים החברתייםטבעתיהלום

בעבר לא היה "מבחר" כזה גדול של אנשים - היו לך בדיוק האנשים שאיתך בכפר בפולין/פאס/השלימו

היום החוג החברתי גדל מאוד - אנחנו מכירים המון אנשים, מרחיבים את המעגלים שלנו (עבודה, צבא, שירות, לימודים) - אנחנו מכירים סגנונות שונים ולכן יש "פריווילגיה" לבחור עד שמוצאים את ההתאמה

אני בעיקר ממשיכה לדייט שניוירושלים של זהב
כשאני מתלבטת. ומבחינתי - אם יש התלבטות - אין התלבטות - ממשיכים. בדייט השני אני רואה דברים בפרופורציה ואז ההחלטה מיושבת דעת יותר. וזה מרגיע.
אבל אם זה ברור לי שזה לא זה, או שאני לא רוצה שזה יהיה זה, אז אני לא ממשיכה...
כנלואני הקטנה
ממש לא מסכימה עם הדעה שתמיד צריך לצאת ליותר מפעם אחת.
מהניסיון של המדוייטים שלי...הגברת מהירח

לי לא כל כך קרה שרציתי להיפרד ממישהו אחרי דייט ראשון, אבל כמה בחורים שיצאתי אתם סיפרו לי על מקרים שלהם. 

קודם כול, אני חושבת שבשביל הכבוד של האדם שמולך, תנסה עוד פעם. אפילו אם אתה יודע שכרגע לא מתאים לך, ואולי אפילו אין לך פנאי ומקום בראש לפגישות. אל תמרח עוד חודשיים, כי זה לא יפה. אבל עוד פגישה אחת, זה פשוט נותן תחושה של כבוד, שאני רואה אותך כבן אדם. בדרך כלל אנשים נעלבים מפרידות אחרי דייט אחד.  

 

אני אספר לך סיפור: יצאתי עם בחור אחד, והוא הרגיש בפגישה הראשונה שממש לא מתאים לו הקשר איתי. משהו באופי שלי ממש הרתיע אותו. כשדיברנו בטלפון, הייתי בטוחה שתוך שבוע הוא נפרד ממני. הוא החליט להמשיך לעוד פגישה. למה? כי פעם מישהי חתכה ממנו אחרי פגישה אחת, והוא נעלב. הוא הבין שזה ממש לא יפה להיפרד אחרי פעם אחת. אז הוא נתן עוד ניסיון, רק ליתר ביטחון. הפגישה השניה הייתה קצת יותר טובה. אז המשכנו לשלישית, ורביעית... ואחרי כמה חודשים התארסנו. היום אנחנו נשואים בשמחה ובששון. 

נותנת לי תקווה...טבעתיהלום
בדיוק פתחתי שרשור על זה שאני מתוסכל מכך שחותכים אחרי דייט ראשון
בטח!קרוב מדי

קרה שממש לא הייתי מעוניינת לפני , תוך כדי ואחרי הפגישה הראשונה, הבחור לחץ והרגשתי לא נעים לבאס..ואז בלי להבין מאיפה זה בא לי הכל התהפך בשנייה .. לרוב זה לא אמור לקרות לדעתי אבל לעיתים כן,

בשביל הפעמים הבודדות שזה כן קורה כדאי מאוד לתת צ'אנס אם אין משהו ממש קיצוני שמפריע.

יש הבדל גדולתסיר חרפה מעיר
בין דייט שהיה לא טוב, וזה לרוב באמת כמו שכתבת, שהאינטואיציה צודקת בדרך כלל. לבין דייט שלא היה טוב כמו שציפית, אבל יש בסיס, וממנו יכול להתפתח משהו חיובי שלא ראית בהתחלה. ננעלת על משהו ספציפי- אז כמעט תמיד לא יבוא לך בדיוק מה שדיימנת. במקרה הזה כן צריך לתת צ'אנס, כי יש סיכוי גדול שבהמשך- תרצה להמשיך.
זה מה שאני מרגיש וחושב.
רק יכולה לומר על עצמי שבמקרה הספציפי שלי אםחיוך
הייתי ממשיכה בזמנו לפגישה שניה שלישית הייתי מחתנת 3 שנים לפני הזמן שבו בסופו של דבר התחתנתי עם בעלי...כי אחרי פגישה אחת הורדתי (כי גם היה נראה לי לא שייך, ראיתי דברים אחרת וכו'...) ובסוף נפגשנו שוב אחרי 3 שנים והתחתנו! והיום אני יכולה לומר שב"ה הוא הבעל שהכי מתאים לי בעולם!!!
לא כדאי לשפוט על פי פגישה אחתמישהי 1
יש הרבה סיפורים כאלה על רושם שממש השתנה בדייט שני
לי אישית זה גם קרה אבל לא תמיד
לפעמים הרושם הראשוני רק התחזק בדייט שני
הכלל שלי לזה הוא שכל עוד בסדר לי לנסות שוב- אני מנסה
אם היה מזעזע אני לא אמשיך
בד"כ כשהגעתי לשלב של פגישה שלישיתהדוכס מירוסלב

הקשר היה טוב והתקדם ממש טוב ורק התברר בסוף שזה לא מתאים בסופו של דבר.

בפגישות ראשונות לא היה לי שום רושם על הבחורות כמעט, למען מקרים כמו שכתבת בסוגריים.

אני אישית רואה הבדל גדול מאוד.

לדעתי זה תלוי מקרה.....44444
הכללי אם חוסר ההתאמה זה רמה דתית/ עניין אידיאולוגי וכד'.... די רואים את זה כבר בהתחלה ושהפער גדול הוא באמת נתפס ממש ממש בהתחלה. זה גם לא משהו שתלוי בהתרגשות מדייט ראשון וכד'....
לעומת זאת- אופי. אופי זה דבר שבאמת קשה לתפוס בהתחלה זה לא "נמצא על השולחן" כמו אידיאולוגיה. פה ההתרגשות מדייט ראשון או סתם יום לא משהו משפיעים על מה שהצד השני רואה.
אני חושבת שזה נתן לירחפת..
בעיקר תחושה ברורה יותר לסיים. אבל ברור לי שהיה לזה גם פוטנציאל הפוך - לעודד להמשיך. ויש אינספור סיפורים על נשואים שהתלבטו בפגישות הראשונות אז לענ''ד שווה לתת לעצמנו להיפגש ולהחליט עם תחושות ברורות


בהצלחה!


אם הייתה לי תחושה חד משמעית שזה לא מתאים, לא הייתי ממשיכה. אבל בגדול אם היה נחמד, אנסה שוב.
אני נשואה למישהו שהורדתי 3 פעמיםשוקולדד ציפס

בשלושת הפגישות הראשונות חזרתי ואמרתי לא!!!

למה המשכתי? כי הכרתי אותו דרך חברה ממש ממש טובה שיצאה איתו. וידעתי שאם היא מציעה זה לא סתם.. פשוט נתתי בה אמון..

כן.הרוזן!

נפגשתי עם מישהי, ופשוט זה לא היה זה, ולא רציתי להיפגש שוב. אבל הכלל אצלי היה שאני לא מסיים אחרי פגישה אחת אף-פעם, אז נתתי פגישה נוספת. הפגישה השנייה שינתה אצלי משהו ובסופה החלטתי שאני רוצה פגישה שלישית (ואפילו לא כי "חובה" או כי "אסור לסיים אחרי 2 פגישות" - אלא כי יש סיכוי).

בסוף זה לא התאים. ואכן מאותן סיבות ראשונות שהפריעו לי בסוף הפגישה הראשונה. אבל לגבי עצם העניין - כן, פגישה נוספת עשויה לשנות את הדעה.

 

ואפילו אם לא ישתנה כלום. בעצמך כתבת, שלפעמים פגישה נוספת מחזקת את הדעה הראשונית.

אפילו החיזוק הזה, בעיני הוא חשוב.

אמנם נתת בסוף את אותה תשובה, אבל השקעת רצינות ומחשבה כדי להגיע אליה. לא קפצת למסקנות מהירות מדי. בחנת דברים ברצינות ובאחריות. "לא" כזה, עדיף על "לא" פזיז.

ואחרי 2-3-4 פגישות, בד"כ זה עדיין בסדר גמור אם הקשר יסתיים בסוף, ולא מלווה בכאב לב...

אני בעיקרון מסכים איתךעוד השנה

אבל רק תחשוב שהמקרה שתיארת חוזר על עצמו שוב ושוב.. מתישהו כבר מתחילים להישחק וגם הכוחות לא כמו בהתחלה, ואז אתר אומר אומר לעצמך שאולי כבר כדאי לסמוך על האינטואיציה והניסיון שלך שהוכיחו את עצמם פעם אחרי פעם, ואפילו על סמך פגישה אחת אתה כבר יודע להבחין בנקודות הנכונות, ואתה לא מרגיש פזיז עם ה"לא" שלך. 

במילים אחרות, השאלה איפה עובר הגבול של נתינת צ'אנס.. 

 

^^ואני הקטנהאחרונה
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

ריבונו של עולם אבל זה כן מפריע לו!נחלת

וזה לגיטימי לגמרי. מה שייך שלכם זה לא מפריע? (אגב, זה כן

הפריע לך בפגישות subb16.....(

 

בכלל, נראה לי שסטינו קצת מהנושא והרחבנו כיד הלא יודעת מה

הטובה עלינו. לבחור מפריע וזה הכי טבעי בעולם.

 

אולי אחרי כך וכך שנים אחרי החתונה זה כבר לא יפריע

לו ומצידו שתגדל זקן עד הברכיים (כמו בשיר פורים ידוע) -

אבל בינתיים, זה מפריע לו.

 

וזה נורמלי. וזה טבעי. וזה בסדר. לא מכירה את הנערה -

היא בטח מקסימה - אבל אין ספק שיש בחורים שלא

היו יוצאים לפגישה שניה....

 

ולא שאני נותנת לגיטימציה לגישה כזו, אבל זה

נ ו ר מ ל י!!!!!!!!! לגמרי!!!!!

 

ובא נאמר שלמלאכי עליון זה לבטח לא היה מפריע

ויש כאן כמה כאלה, אבל עדיין לא כולם מסתדרים

עם כנפיים...מה לעשות.

 

חודש טוב פורום נכבד!

 

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16אחרונה

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומעאחרונה

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלת

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אני לא חושבת ששם הבעיההפיאחרונה
צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אתם לא מדברים על אותו דברנוגע, לא נוגע
הוא מדבר על גדרי צניעות הלכתיים ואתה על מחוייבות זוגית, שבוודאי שהיא חלק מהמוסר הטבעי גם לגויים. "ודבק באשתו"- ולא באשת חבירו.

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.


(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלת
תלוי אם אכפת לבחור...ועלהו לא יבול
הקיצוניות בין התגובות כאן מעניינתנוגע, לא נוגע

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..


מה הקשר? לא.נעמי28
🙂👍זמירות
לאנפשי תערוגאחרונה

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי


אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה


ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

אולי יעניין אותך