נמאס לי, תנו לי סיכויטבעתיהלום
נמאס לי מזה שכל פעם מסיימים איתי קשר אחרי פגישה אחת.
בכל פעם אני מתכונן, מצפה, מתרגש, ובסוף מגיע "אתה בחור *הכניסו מחמאות* אבל".
בסך הכל אני לא חושב שאני איזו מפלצת או ייצור שמעורר דחייה. לא מבין למה אני לא מקבל סיכוי נוסף להציג את עצמי.
פגישה של שעתיים לא מלמדת הרבה, בטח שלא מספיק.
נכון שמקבלים תחושה כללית על הבנאדם, אבל אלא אם הייתה פגישה זוועתית, אני חושב שראוי ביותר לתת אפשרות ולהיפגש פעם נוספת.
(אני יודע שכתבתי כאן הרבה "אני", אל תאמרו שאני תמיד מתרכז רק בעצמי- אבל בהודעה הזו התרכזתי בעצמי.)
זה באמת נשמע לא נעים ויכול להיות מתסכלהטוב הוא המוחלט
מצד שני תחשוב על זה שככה נחסך ממך הרבה אנרגיה וכאב לך וכשתגיע המיועדת תהיה עם אנרגיה וזה יהיה באמת הקשר הראשון והיחיד שלך
מקווה שבאמת יהיה ככה, אבל הכאב והאנרגיה לא נחסכים כשיש מלאטבעתיהלום

דייטים ראשונים...

ברור לי שקשר רציני שמסתיים הוא יותר כואב, אבל אני מדבר פה על התחושה שלא הספיקו להכיר אותי טיפ טיפה יותר וכבר פסלו אותי.

כן, אולי שעתיים לא יספיקו, אבל השעתיים הנוספות של הדייט השני אולי כן

באיזשהו מקום זה גם משפיל שכבר בדייט הראשון ברור להם שאני לא יכול להתאים

אני מבינה את המקום הזה וזה באמת לא נעיםהטוב הוא המוחלט
ויכול אפילו לפגוע. אבל אני באמת מאמינה בזה שזה שהחליטו אחרי פגישה אחת שלא מתאים להן רק אומר שאין התאמה ולא משהו מעבר. זאת הפרספקטיבה שלי ואתה ממש לא חייב לקבל אותה.
ברור שאין כוונה לפגוע, אבל זה כןטבעתיהלום
אני לא אשכב עכשיו במיטה חודש עד שאתגבר על העלבון, אבל זה צובט
ובטח כשזה חוזר על עצמו
בטח אני מבינה זה לא סיטואציה נעימההטוב הוא המוחלט
וזה הכי מובן להיעלב ולקחת רגע לעצמך. השאלה האם אתה חושב שאימון מסוג מסויים יכול לעזור בזה? האם יכול להיות שיש משהו שאתה לא מודע אליו?
לדעתי שאומרים לא אחרי דייט ראשון זה הרבה פחות משפיל כי לרב44444
זה לא מגיע ממקום שאתה לא רצוי אלא אנחנו פשוט לא באותו ראש ולא מתאימים.
אז ככה..הולך בדרכך

אז מה אתה מצפה? שיכירו אותך לעומק ואז יחליטו אם כן או לא?
הפגישה הראשונה היא הכי חשובה, השעתיים האלה זה מה שיקבע אם יהיה אחרכך עוד שעתיים..
אז נכון שבשעתיים אי אפשר להכיר בנאדם לעומק, אבל אפשר להרגיש כימיה, משיכה,  והתאמה מינימלית ועוד הרבה דברים..וכן, כל זה בשעתיים הראשונות..
לא סתם 80% מהדייטים נגמרים אחרי פגישה אחת, בדיוק בגלל שחסר את הדברים האלה..
תנסה לראות איפה אתה יכול להשתפר, אני מאמין שאם מסתכלים לעומק אתה בנאדם מדהים!
אבל יש כמה שלבים לעבור לפני שמגיעים לעומק..
ותהיה בטוח שמתי שחותכים אחרי שמכירים לעומק זה יותר כואב מלחתוך אחרי פגישה אחת...בהצלחה

 

..טבעתיהלום

ברור שאי אפשר להרגיש הכל ויש דברים אחרים שכן אפשר להרגיש. ואני לא מצפה שיכירו אותי לעומק ורק אז יחליטו. הרי זו המהות של הפגישות - להכיר.

אבל אני כן מצפה לפגישה שניה (שוב בהנחה שאתה לא יוצא עם מפלצת ואין פערים מהותיים מאוד)

אני חושב שיש סיכוי הרבה יותר גדול לזוגות להתחתן אם לא היו מפסיקים על הפגישה הראשונה... עד כמה שאני מכיר, רוב האנשים הנשואים לא ידעו בשנייה הראשונה שמולם עומד בן הזוג העתידי אלא המשיכו 

שוב, אני גם מדבר על פגישה אחת נוספת, אחת בסה"כ. אבל התחושה שמקבלים אם היא לא קורית.....

זה לא קשור למפלצתלב אוהב

מי שחתכה אותך לא חשבה שאתה מפלצת,

אלא כנראה פחות הרגישה חיבור או משיכה.. זה הכל.. 

(ודרך אגב חוסר משיכה יכול להיות גם עם אנשים ממש יפים.. ) 

לחוש חוסר משיכה זה בסדר, אבל כמו שנכתב כאן לא מעטטבעתיהלום

זה משהו שנבנה ולא תמיד קורה בהוקוס פוקוס

מדובר בתהליך של יצירת קשר

ואם קוברים את הקשר אחרי דייט אחד מחסלים את האפשרות

אני מבינה שזה כואבלב אוהב

אבל חייב להבין גם, מצד שני, שאם בחורה החליטה לפסול אחרי פגישה אחת

כנראה שהיא הרגישה באמת חוסר התאמה, בחיבור, בזרימה או בלא יודעת מה. ברמה כזאת שהיא לא רואה טעם לנסות עוד פגישה. שמבחינתה עוד פגישה לא תיתן לה *הרגשה* שונה.

זה לא אומר שאתה לא טוב, לא מספיק חכם או יפה או מצחיק או.. 

זה אומר שלה אתה פחות מתאים.

תנסה גם להרגיש את הצד השני, הרבה פעמים מרגישים מתי הצד השני מרוחק ולא מעוניין..

 

פגישות נוספות אמורות או לפתור ספק שעלה (ואם אין ספק, אז למה צריך עוד פגישה?)

או להמשיך משהו נכון שהיה.. 

 

להגיד שהיא תיתן לך צ'אנס נוסף, בכלל לא קשור לצ'אנס או לעוד צד באישיות שלך שהיא תראה, 

כי זה כבר לא משנה ברגע שברושם הראשוני לא עבד לה החיבור.

 

אשתך לא תיתן לך צ'אנס, אלא תשמח מאוד להפגש פעם נוספת בעז"ה!

 

חיממת לי את הלב, תודה טבעתיהלום


ישש כיף לשמוע לב אוהב


מחילה, אני מאוד לא מסכים.הרוזן!
עבר עריכה על ידי הרוזן! בתאריך כ"ד בחשון תשע"ט 02:24

באופן כללי כגישה לחיים אני חושב, שאי אפשר לבחון דברים ברגע אחד.

כשבוחנים משהו ברצינות, צריך להשקיע בזה. אם החלטת לבחון משהו, אז תבחן אותו! ואם אתה לא באמת רוצה לבחון אותו - אז אל תיכנס לזה. כשאתה מתחיל דברים, קח אחריות על המעשים שלך. התחלת משהו - זה בגלל שאתה רציני, זה מתוך אחריות. ואפילו אם מלכתחילה לא לקחת אחריות, הרי מדובר כאן שכבר התחלת! לפחות תיקח אחריות בדיעבד ותנסה לבחון את זה ברצינות!

ואני חוזר, הדברים האלה נכונים לענ"ד על כל תחום בחיים. עבודה שעובדים בה ועוזבים אחרי יומיים - זה סימן שלא בחנת ברצינות או שמראש לא בדקת למה אתה נכנס (חוסר אחריות). כנ"ל מקום לימודים. ועוד כהנה וכהנה.

צריך לקחת אחריות על הבחירות שלנו.

אז אני לא אומר - אפשר וצריך לבחון את הדברים; ואם משהו לא מתאים, לעצור את זה בזמן. גם זה חלק מלקיחת אחריות. אבל לא בתוך רגע! אלא אחרי שבחנו היטב.

 

פגישה ראשונה היא לא ממצה ולא מקיפה מספיק. זאת לא בחינה רצינית של הקשר והאפשרויות.

אתם מתחילים קשר? קחו אחריות! בדקו לפני הקשר בצורה מספיקה עבורכם, שזה אכן עשוי להיות שייך. ואז, גם אם אחרי פגישה ראשונה זה היה על הפנים, לחכות ולנסות שוב. כי פגישה אחת זה לא מספיק משקף.

למרבה הצער זה נכון, הרבה מאוד מההיכרויות נגמרות אחרי פגישה אחת. אבל המחשבה שזה בגלל סיבות מוצדקות היא מוטעית לדעתי.

אני בהחלט אומר, שאם כבר מההתחלה מבינים שזה לא מתאים, אין צורך להיפגש במשך חודש. מספיקות כמה פגישות. לדעתי זה יכול להיות לפעמים אפילו 2 (יהיו שיגידו לפחות שלוש או ארבע), לפעמים זה יכול להיות שלוש, ארבע. או אם כן יש בכל זאת על מה להתלבט אפילו חמש, שש, או שבע. בסוף זה לא מתימטיקה, העיקר הוא - לבחון באמת ברצינות, להשקיע טיפה; אבל אם התשובה שלילית, אז לא למרוח אותה. כשמבינים שיש תשובה שלילית אחרי בדיקה רצינית - שלדעתי יכולה להיות לפעמים אפילו אחרי 2-3 פגישות - אז לומר שלא מתאים. ככה לא נקשרים עדיין, וזה בסדר גמור להיפרד בשלב כזה; ומצד שני, בחרתי את הבחירות שלי מתוך אחריות ורצינות ולא מתוך פזיזות.

 

כן, גם אני חושב שלפעמים יכול להיות מצב קיצוני ביותר, שאפילו אחרי פגישה אחת בלבד אין טעם להמשיך. לדוגמה, אם היתה דחייה רצינית מהמראה החיצוני. או אם היה ברור לגמרי לשניכם שזה לא זה - אין חובה להמשיך בשביל הפרוטוקול, אם לשניכם ברור לחלוטין, אז מיותר. אבל אם אפילו אחד מכם חושב שיכול להיות שזה כן מתאים - אז להמשיך לבדוק ברצינות.

באמת שהמקרים האלה, בהם אכן מתאים לסיים אחרי פגישה אחת בלבד, הם מעטים מאוד לדעתי.

מספר הפעמים הגדול שזה קורה, לדעתי מראה על חוסר רצינות ו/או חוסר אחריות.

 

מחילה על החריפות...

וכמובן שום דבר כאן הוא לא אישי נגדך ח"ו! אני מתייחס לגישה שרווחת כיום ומביע את דעתי...

 

 

[דגש חשוב נוסף ביחס לנקודה צדדית שכתבת - חשוב לזכור, שאם אחד הצדדים ביקש לסיים את הקשר, זה לא אומר שהצד השני צריך לעשות חשבון נפש כי כנראה הוא לא התאמץ מספיק, או עשה צעדים שגויים...

יש דברים שכדאי לדעת לקראת פגישות, ושחשוב לעשות אותם, כן. והם אכן יכולים לפעמים גם להפיל קשרים. אבל בד"כ, אם קשר נפל, כנראה שפשוט מדובר בחוסר התאמה.

או, כאמור, אם מדובר שהקשר הסתיים אחרי פגישה אחת - בד"כ בחוסר רצינות ו/או אחריות אצל הצד המסיים... ובטח שלא מעיד שום דבר על הצד השני]

מחילה, אני מאד לא מסכים.צריך עיון
עם רוב הבנות שיצאתי איתן נפגשתי פעם אחת וזהו, ב"ה.
אני לא אוהב לברר עם חברות, לא יודע לשאול את השאלות ה'נכונות', לא מצליח לתאר במדויק מה אני מחפש ולא מבין ממה שנאמר מה התכונות של הבחורה... הרבה יותר טבעי לי להפגש ישירות, לדבר ולראות בעצמי מי היא ואני מרגיש שבדיבור כן ופתוח של שעתיים אפשר להכיר בצורה די טובה את מי שמולך.
אז נכון שאם הייתי מברר 'כמו שצריך' לפני פגישות סביר להניח שהייתי יכול לפסול מראש דייטים לא קשורים, אבל אני חושב שזה היה מתיש אותי הרבה יותר ומוציא לי את החשק מכל הסיפור.

(הסתייגות קלה – אני רווק שעוד מסתכל מבפנים ואתה נשוי עם פרספקטיבה נוספת, ועדיין אני מרשה לעצמי לחלוק עליך)


ובלי קשר לדיון, כיף לראות אותך כאן
אז מנגד להתשה שלךהרוזן!
תעמיד את ההתשה של הבנות שאיתן אתה יוצא ותשקלל גם אותה. לענ"ד, רוב האנשים לא כמוך בנושא הזה. אלא יותר מתיש אותם להיפגש שוב ושוב ושוב. ובמיוחד ועוד יותר מתיש, להשקיע ולהתכונן לפגישה, להכין את הלב לבחור חדש, לפתוח את הלב ולהתחיל שוב עם "בואו נפגןש מישהו וניפתח לעולם שונה משלי, כדי להכיר לעומק ולצמוח יחד!" - ואחרי פגישה אחת זה נגמר...
אז תשקלל ותחשוב מה יותר נכון. אתה צריך בוודאי שהדברים יהיו עבורך בכיף ובשמחה, מצד שני גם להתחשב. ואם יש גישה שמראש מצהירה על עצמה שברוב הפעמים זה נגמר אחרי פגישה אחת, יש בה פגיעה מסויימת בצד השני. לא יודע להעריך מה משמעותי יותר, זה תלוי בך.
בכל אופן, עם כל זה שיכול להיות שאצלך אכן יהיה עדיף כך - עדיין לדעתי אתה לא מייצג. כאמור, לדעתי לרוב האנשים זה לא נעים להיפגש פעם אחת וזהו. ובכל זאת עושים את זה מתוך חוסר אחריות ו/או חוסר רצינות. וזה, לדעתי משהו שממש דורש תיקון.

(לא חושב שפרספקטיבת הנשוי משנה כאן... אחרי הכל, זוגיות וקשר של נישואין זה דבר אחד, וכל ההיכרויות וההתכוננויות לקראת, זה דבר אחר...)

תודה ברוכים הנמצאים
צודק שצריך גם להתחשב בצד השניצריך עיוןאחרונה
אבל רוב הבנות שיצאתי איתן לא ביררו יותר מדי אלא די זרמו, לא שאלתי ישירות אבל נשמע לי הגיוני יותר להניח שהן +- באותו ראש מאשר להגיד שזה נובע מחוסר רצינות/אחריות.

אני יכול להגיד על עצמי שאני נהנה לפגוש אנשים ולהפתח לעולם שונה משלי גם אם לא נצמח ביחד אחר כך, מקווה שגם הן לוקחות את זה בצורה כזאת.

(זה לא שבכל דייט אני נהנה והכל וורוד, אבל בסך הכללי אני חושב שזה עדיף)
אם אתה מרגיש?שאלה?

שמסיימים איתך וזה משהו שקורה תמיד,

אני חושבת שכדאי לך לשאול חבר טוב או מישהי קרובה

ולבדוק איתם אם אין משהו בהתנהלות או בהופעה שיכול לגרום לזה.

 

ואם אין להן משהו ספציפי להגיד, הכל בסדר.

 

קראתי פה פעם שבדר"כ הצד שחותך, זה הצד שמרגיש ראשון שזה לא מתאים.

אז יש כאלה שמרגישים את זה פחות מהר...

לפחות אתה יודע שלא אתה דחית את הזיווג  שלך,

וכשה' יחליט זה יגיע.

תודה... אנסהטבעתיהלום

"לפחות אתה יודע שלא אתה דחית את הזיווג  שלך" מעודד  

יש מצב שהסגנון של הנפגשות איתך לא באמת תואם לסגנונך?הנורמלית האחרונה
יכול להיות. חשבתי על זה וניסיתי מספר סגנונותטבעתיהלום

ועדיין חתכו אחרי דייט ראשון

^^^^^^44444
מסכימהצא.
איתך צריך שתי פגישות לפחות לפני שחותכים אלא אם כן יש חוסר התאמה מוחלט..
גם צריך לדעת לא לקחת את זה אישימנדלות
לפעמים גם אם הפרטים הטכניים היו ממש בכיוון ובדייט מגלים שזה לא זורם או סגנון שונה או אופי שלא מתאים לבנאדם השני (לי אישית קשה כשבחור לא יוזם ומצפה שאני אוביל...זו לא תכונה רעה בו, לי זה לא מתאים) או שזה מזכיר לה חוויה אישית מהעבר שיוצרת אצלה זכרונות לא טובים...וזה לא אומר שאתה בעייתי ...נכון כשזה מצטבר זה מעלה סימן שאלה...אבל זה רק אשליה, בסוף מי שתרצה אותך תאהב אותך ותעריך אותך, ומי שנראה בשביל מישהו אחד יפה לאחר יראה מכוער ולהפך (הציעו לי מישהו שהיה לי קשה עם המראה שלו וחברה שלי ראתה תמונה וממש התלהבה, זה עניין אישי), אז הכל בסדר פשוט צריך להאמין שמה שצריך לקרות קורה ...בעז''ההההה במהרה
אולי יש בך משהו מרתיעהבל הבלים

תשאל מישהי שאתה סומך עליה אם יש בך משהו שמרתיע בנות במראה, בהתנהגות, בקול, בסגנון דיבור וכיוצא בזה.

לא נעים גם אצלי היה ככה.44444
היום, ב"ה, אני נשואה ואני רואה את כל היתרונות בכך.
ב"ה לא היה לי קשר עם אף אחד חוץ מבעלי (כן נפגשתי עם אחרים אבל היתה רק הכרות) הרבה פחות משקעים וסיבוכים וקושי רגשי.
אולי זה מה ש-ה' מזמן גם לך.....
מקווה שאת צודקת.. טבעתיהלום


למה אתה רוצה "סיכוי"?מי האיש? הח"ח!

למה אתה לא רוצה הצלחה?

למה אתה חושב שכדאי שמי שלדעתה לא התאמת לה תיתן לך סיכוי?

סיכוי זה מיותר ומבזבז.

אתה צריך רק למצוא אחת שתתאים לה וזהו.

פגישה של שעתיים מספיקה כדי ללמוד אדם מאל"ף ועד תי"ו (שלא לומר שאפשר ללמוד אדם בחמש דקות), ואין שום צורך לבקש סיכוי עבור משהו שלא מתאים, אלא פשוט לרוץ ולרוץ ולרוץ להצעה הבאה ולבחון ולבסוף למצוא את מה שמתאים.

לא בדיוק מה שאמרתיטבעתיהלום

ברור שאני רוצה הצלחה

אבל לא תהיה הצלחה אם לא נתקדם לדייט שני..........

ואם לא נתקדם בגלל שהיא לא הרגישה שזה זה, זה מבאס כי למרות דבריך אי אפשר לקלוט הכל בשעתיים. כתבתי בהתחלה, רושם ראשוני כן - אבל יש עוד יותר מזה.

עכשיו מה שתסכל אותי זה שמחסלים את הקשר אחרי פעם אחת בלבד, בלי לתת אפשרות לקשר הזה להתפתח לאנשהו. 

תקשיב לסחבק.מי האיש? הח"ח!

עזוב אותך מהתסכול.
כשזה יהיה זה תגיע הפגישה השנייה, והשלישית, וזו שלא נגמרת כבר.
אגב את הדייטים שלי בחנתי בדרך כלל עוד לפני אמירת השלום, כבר מהזכוכית של בית הקפה לכיוון החנייה, והיה לי ברור תוך רגע מה ייצא ואם ייצא. לפי שיטת רבנו סיינפלד דייטים לא אמורים לקחת יותר מעשר שניות. אפשר גם אפשר לקלוט אדם בחמש דקות וזה אפילו ייתן עודף זמן לשוחח בניחותא על התפריט עם המלצר.

נראה מהשרשור שלך שכאשר אתה בדייטמעדיף לא לספר.
אתה מנסה למכור את עצמך, וזו טעות.
אתה צריך לבוא בגישה שאתה הוא הפרס והבחורה היא זו שצריכה להשיג אותך. תעשה את זה במסרים קטנים ובהתנהגות ותעביר את ההרגשה. במידה ולא תתנהג כמו הפרס, הבחורה תתנהג כמו הפרס ולא תרגיש מאותגרת להשיג אותך, ותסמן אותך בתור עוד בחור על החגורה, כנראה.
אני חושבת שמגיעים לפגישה מחפשים התאמההטוב הוא המוחלט
שני יהודים שנפגשים
מסכים יותר עםטבעתיהלום

מסכים יותר עם @הטוב הוא המוחלט , לא יודע עד כמה אפשר להציג את זה כפרס... אולי זו תפיסה שגויה שלי, ויש לך איזה תואר פרופסור בפסיכולוגיה ואז אני מדבר שטויות

אל חשש.. יש לו פשוט תואר בלקרוא שיטה מעוותת מסויימת של מישהוחביב שזורם

וללכת איתה עד הסוף..

אשמח לראות אותך מפריך את העובדות הללו.מעדיף לא לספר.
איזה פסיכולוגיה?מעדיף לא לספר.
לא צריך להיות גאון בשביל זה. זה הטבע שלך. פשוט שיבשו לנו ת'מוח במהלך השנים על זה שגבר צריך לרדוף אחרי האשה ובלה בלה בלה
הדעה של "מה אני חושב" פשוט לא מציאותית במקרה הנ"למעדיף לא לספר.
מפני שאין שום קשר בין דעה אישית לעובדות.
יש עוד סיכוי לשינוי נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ג בחשון תשע"ט 20:06







מאמינה ובטוחה
שהשם איתך .
אין עליך טבעתיהלום


כיף גדול לשמוע שיותר טוב לךנפש חיה.
באמת התעודדתי, התייעצתי על זה והסבירו שהבעיה לא ביטבעתיהלום

אלא שפשוט אין כאן בעיה

 

תדע לך שאתה בכלל לא בבעיות .נפש חיה.
יש בדיחה
ישראלי אחד חוזר מארצות הברית
הוא נשאל

-הייתה לך בעיה עם האנגלית?
-לא, להם הייתה.....
אולי תחפש מישהיא שגם המאס לה.aviv6456
מכיר במידת מה. מזדהה.ותן טל

מחזק אותך - אל תתייאש. בדוק כל העת את עצמך שאתה עומד בציפיות של עצמך להיות מי שאתה רוצה להיות, אתה יכול אפילו להתייעץ עם אנשים קרובים שמכירים אותך מה לדעתם יכול לשפר את התדמית שלך, אם זה יעשה לך טוב על הלב - אבל אל תתייאש ואל תיקח יותר מידי ללב, ותפגין ביטחון עצמי גם בחיים וגם בפגישות. החת הזאת שלא תוותר עליך ותמשיך איתך ואולי בעזרת ה' עד החופה - היא קיימת, זה בטוח! 

ב"הצלחה אח יקר!

כ"כ מוכר וכ"כ מובן.את פניך אבקש
תקופה לא קלה בכלל.
אני ביקשתי על זה כל פעם... טאטע אין לי כוחות כבר לפגישות האלה. למה זה נגמר אחרי פעם אחת? מצד אחד ב"ה שזה נגמר מהר (ומהצד השני, שלא אני צריכה לסיים את זה כי זה מאוד קשה) ומצד שני זה שואב אנרגיות לחכות לשיחה הראשונה, לפגישה הראשונה, אין כוחות לזה.
והוא הגיע כמו שהתפללתי. זה לא היה פשוט עד שהגענו להחלטה וגם פה היתה סיעתא דשמיא אבל חשוב ממש להאמין.
שבת שלום. המון הצלחה.
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלתאחרונה
חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומעאחרונה

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלת

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אני לא חושבת ששם הבעיההפיאחרונה
צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אתם לא מדברים על אותו דברנוגע, לא נוגע
הוא מדבר על גדרי צניעות הלכתיים ואתה על מחוייבות זוגית, שבוודאי שהיא חלק מהמוסר הטבעי גם לגויים. "ודבק באשתו"- ולא באשת חבירו.

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.


(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלת
תלוי אם אכפת לבחור...ועלהו לא יבול
הקיצוניות בין התגובות כאן מעניינתנוגע, לא נוגע

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..


מה הקשר? לא.נעמי28
🙂👍זמירות
לאנפשי תערוגאחרונה

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי


אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה


ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

אולי יעניין אותך