לפני כמה ימים בחור מתוק-מתוק..והיה לי ממש מוזר!
שם דבר לא התנהל כמו שאני מכירה.
שנינו באים מעולמות שונים לגמרי, הוא חוזר בתשובה,נעול בישיבה בשנתיים-שלוש האחרונות, ואני הדייט הראשון שלו מאז התשובה..
היה לי ממש קשה בהתחלה כי הוא שומר עיניים והוא לא הסתכל עלי בכלל ,הרגשתי נורא,היה לי ממש קשה למרות שאני מעריכה ..
בהמשך הוא שחרר והכל השתפר לאט לאט..בקיצור ,בסוף הפגישה רגע לפני שנפרדו דרכינו הוא אמר שהוא ישמח להפגש איתי שוב פעם.(טירון, אמרתי כבר?) חייכתי ונפרדנו.
מאז רק אני מתקשרת (בסה"כ פעמיים, אבל עדיין ..בשבילי זה המוןןן, גם להיות היוזמת הראשונה אחרי פגישה ראשונה וגם יותר מפעם אחת!
מרגישה שלקחתי את תפקיד הגבר ולא בא לי! אני לא אכתוב שזה לא לכבודי..אבל ככה אני מרגישה...פינקו אותי עד היום, הא?..
ממש לא איכפת לי אם הוא יגיד שלא מתאים לו כי אני לא מצליחה לראות איך אפשר להתחבר..מרגיש שונה מדי ואין קשר..אבל הוא ממש חמוד וצדיק כזה ויש לו שאיפות מהממות ומרגשות ואיך שהוא תיאר ודיבר על העולם שלו..ריגש אותי.
לא רוצה ללחוץ עליו אבל הוא באמת לא עושה כלום ואולי הוא בכלל שינה את דעתו, ת'כלס לא איכפת לי ואפילו הוא יקל עלי..
אני רוצה להיות אחראית, לדעת שהשתדלתי ועשיתי מה שאפשר ,מעבר לזה לא ממש איכפת לי מה יהיה.
להתקשר פעם שלישית??
ואולי בכלל טעיתי כשהתקשרתי?אולי זה לא מכובד לתפיסת המקום שהוא לומד בו, אמאלה..
בדיעבד אני מבינה שהיינו צריכים לעשות תיאום ציפיות כי אני לא יודעת מה הוא הודרך(?), השיחות היו בסדר כזה...בקיצור בלאגן..
להתקשר שוב?מה, מה לעשות?
תודה!

)

