זה שאין משיכה זה מספיק?

זה שאני מחפשת מישהו עם עומק רגשי ולא רק רוחב אינטלקטואלי, ואצלו אין את זה. זה מספיק?

אני כבר בשלב שמרגישה כ"כ לא בטוחה ולא יכולה לסמוך על עצמי.

מתיש 

שהנתונים על הנייר לא יבלבלו אותך.. 

אוף. מה נדפק איתי??

הוא בנאדם טוב. יש לו מידות טובות. והוא חכם ולא יהיר , שזה ממש חשוב לי.

אז למה קשה לי להתחבר? 

אם את לא מתחברת אליו..

לכן זה אפילו לא מבלבל.. 

שהוא מוכשר, חכם , רגיש וכו'?

זה פשוט לא שלך כנראה זה הכל.. 

(כי תיהיי בטוחה שמי שתיהיה שלו תעוף עליו..)

תדעי לך שבהתחלה קראתי את ההתחלה (ולא ידעתי שנפרדתם) ואמרתי כזה לעצמי "טוב , כל הכבוד לה, אבל זה לא מתאים לכל אחד".. ואז המשכתי לקרוא.. ואי..

כואב לי לשמוע.. אבל זה חשוב שאת משתפת.. כי זה משהו שהרבה הרבה טועים בו!!.. 

ואת צודקת לגמרי- על רגש לא צריך לעבוד!!! זה אמור לבוא אוטומאטית..

לא פשוט בכלל.

והאמת את מזכירה לי סיפור דומה. יש לי חברה שהתחתנה ככה והיה לה קשה מאד תקופה ארוכה מאד. לא יודעת מה גרם לה להשאר בזה.

רק היום אחרי 6 שנים היא אומרת שמתחיל להיות להם טוב ביחד...

וואי קשהההה

הייתה מציאת חן בלי רגש?

וגם הייתה כימיה?

מוזר.. 

אז מה לא היה בעצם? (ואת לא חייבת לפתוח את זה פה.. )

זה קצת נשמע לי כמו ביצה ותרנגולת. הרי הנקודה היא שלא יודעים אם זה לא מתאים בגלל חסם או פחד, או אם זו באמת אינטואיציה נכונה. אז איך אפשר להיות במודעות לגבי זה? איך את חושבת שאפשר להבחין בין אינטואיציה נכונה לבין פחד או חסם?

אבל המקרה שלך מאוד יוצא דופן.

והוא מוזכר גם בספרים, שיש מציאות שצריכים להתחתן ולהתגרש (מוזכר אצל רבי נחמן בחיי מוהר"ן אאל"ט).

העיקרון הוא שלפי האריז"ל כל מי שנמצאים איתו מתחת לחופה זה זיווג.

ולפעמים, וזה באמת יוצא מן הכלל, יש גם דברים זמניים. אז קשה מאוד להשליך מזה לכלל העולם.

מה גם שכשכתבו פה אנשים שרגש זה דבר שבא לבד זה דבר לא מדוייק בכלל, ומבחינה רוחנית זה גם לא יכול להיות נכון.

אבל זה כבר עניין אחר לגמרי.

לתת לרגש לנהל את החיים זאת טעות לא בריאה בכלל. לדעתי, לא כדאי להקשיב לדעות האלה.

האמת היא שאם יש רגש של סלידה, בוודאי שיש פה בעיה.

אבל כדי להגיע למצב שהרגשות מופרדים בצורה כזאת בהירה - קשה מאוד. לכן בד"כ מתייעצים עם דעת תורה, או לפחות איש מקצוע ירא שמים. ואם עדיין יש ספק, הולכים לחוו"ד שניה ושלישית.

בקיצור, אם יש סלידה ממש - לקום וללכת.

אם אין, או שלא ברור מה מרגיעשים, כדאי לבחון באמת את עצמנו מול ה' ואז מול צד שלישי (ולא כל אחד ראוי).

אני יודע שגם אנשים שיודעים להבחין ברגשות בצורה מאוד ברורה בד"כ נופלים בזה במה שקשור לשידוכים.

זה עולם קשה, והרגש שם מתערבל מאוד.

במקרים כאלה בד"כ הכל נופל על תפילה וביטחון בה'... ואז ה' כבר מסדר הכל.

רק חשבתי שצריך קצת להגביל אותה.

לא חשבתי שכתבת שצריך לתת לרגש לנהל את החיים, פשוט הסתכלתי על סך התגובות שהגיבו לך ונראה שאנשים לקחו את זה למקום הזה. זה לא היה מכוון אליך ישירות.

אני מאמין לך שאת מודעת לרגשות שלך, והנה כתבת כמו שכתבתי. דווקא בעולם השידוכים דברים יוצאים מכלל שליטה.

לפעמים זה פשוט מה שצריך לקרות. למה? ה' יודע...

מסכים עם השורה האחרונה שלך, ודווקא בגלל זה חשבתי שיש לסייג את מה שאמרת. כי לפעמים, מה לעשות, זה רצון ה'.

וכשנזכה נראה איך הכל היה לטובה, כל פרט ופרט. וזה ישמח אותנו מאוד.

בע"ה שהזמן הזה שלך, של הארת הטוב, יגיע מהר.

ומה שלפי התגובות אליך גם אנשים באמת הבינו.

שהנה, זאת ההוכחה שצריכים תמיד ללכת אחרי הרגש. וזה לא נכון.

ברור שלא אמרת את זה בעצמך, אבל ככה הבינו פה אנשים.

את זה רציתי לסייג.

לא בטוח שהחסימה היא זו שמונעת את הרגש

יש הרבה פעמים שיש רגש חזק ביחד עם חסימות,

ואז אולי מפחדים להתחתן ולעשות את הצעד המכריע!

פה היא אומרת , שהיא לא מתחברת , זה אפילו לא פחדים על חתונה. זה השלב היותר ראשוני..

(ובכללי היא צריכה לבדוק אם עצמה אם קרה לה בעבר שהיא הרגישה רגש למישהו..)

@מפצלש"ת

בני הזוג צריכים להימשך זה לזה גופנית, בראש ובראשונה.

כשמגייסים עובד, הפרמטרים העיקריים הם השכלה, ניסיון וכו'. כשמתחתנים, "לא יקדש עד שיראנה", קרי בני הזוג צריכים להימשך זה לזה. אם הבחור, חרף היותו כליל המעלות, לא גורם ל"פרפרים בבטן" ולשאר הקלישאות הנדושות, אך הנכונות, אזי הוא לא מתאים.

לא ראיתי שהתייחסו לזה אבל נראה לי זה פקטור משמעותי בכל הסיפור הזה.

אם יצאתם ממש מעט פעמים אז לדעתי שווה לנסות עוד

אם אתם כבר יוצאים תקופה ארוכה אז אולי באמת אין מה לנסות יותר.. 

נפרדנו.

אין שמחה כהתרת הספיקות.

ומה שהכי משמח זה, שזה בא ממנו.

גם הוא הרגיש ש"זה לא זה", 

וגם לו לא היתה סיבה רציונאלית.

אבל אני שמחה שזה היה הדדי וחסך ממני הסתבכויות נוספות...

רק את זה שאני ממש מזדהה עם עניין הספקות, מצב מבלבל ולא יציב.

אז המון בהצלחה יקירה

חוץ מה"רשימה" של חכם וכו' - צריך גם שאת ספציפית תרצי אותו.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי