יוקטנה אבל להציע אפשר. 
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
עדיין שווה.
ועצוב מאוד מאוד לשמוע שמישהו התגרש בגלל כזה דבר.
כשהייתי רווקה בסמינר והמורה דיברה על בית של תורה
שאלתי אותה מה האישה אמורה לעשות אם בעלה לא רוצה להמשיך ללמוד.
אז בשיא הנונשלנט היא אמרה שתלך לרב להתייעץ מה לעשות, היא התחתנה עם בן תורה, לא עם מישהו שלא לומד...
הייתי ממש מזועזעת שהיא ככה מעלה בקלות לפני בנות את המחשבות על אפשרת בכלל של פירוק הבית.
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.
מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי
קרם לחות אחרי מקלחת
בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו).
מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)
איזה קרם לחות?
בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...
זה קשור גם בעונות השנה?
יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ
שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה
יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.
מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.
אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך.
אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.
אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.
אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.
וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.
היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.
אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.
סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.
טוב אני סתם פורקת עכשיו...
חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן
אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות
מקלחות קצרות ולא חמות מדי
כותנה 100%
לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית
ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד
אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...
מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)
הרופאה הסבירה לי שהאקווה קרם מתאים לאטופיק כי אין בו בשמים וחמרים שעלולים ליצור גירוי.
יכול להיות שעם מרשם רופא זה יותר זול, כי זה יחסית יקר.
ממליצה גם על אמול במקלחת.
לק"י
אבל זה יקר.
הגיוני יותר להתחיל עם אקווזום. לא זוכרת שהוא יקר במיוחד.
חשבנו זה יובש
הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה
ניסינו שמו זית
וגם קוואקר במקלחת
וחלב אם
והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)
ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה
מאז
לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)
יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי
ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת
אז סטרואידים זה מאוד לא בריא
אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי
אגב עובדה מעניינת, כשהקטנה שלי נוחדה, בגיל באמת ניראלי שבועיים אמרתי לבעלי מתחיל לה גם, הוא אמר שאני סתם חרדתית אבל אמא יודעת מה היא אומרת, לקחתי אותה לאותו רופא, אמר לי ישר שהוא מבין על מה אני מדברת ושצדקתי (לא ראו כלום כלום חיצונית, משו במרקם של העור שלה הזכיר לי את הגדולה) ושבגלל שבאתי מאוד מוקדם, יש מחקרים שגם ילדים שנולדים עם הגן של האוטופיק אם מקבלים מספיק לחות איכותית בקביעות מגיל קטן קטן- הגוף יכול להצליח לדכא את זה. מרחתי לה לה רוש פוזה ומוסטלה לסירוגין, כל יום בוקר וערב וברוך ה' זה באמת דוכא
גם אני תהיתי על בת החודשיים שלי.והבן שמעליה עם אטופיק.
אתחיל להקפיד איתה יותר על קרם לחות.
תודה
פתאום חשבתי - זה שהיא הייתה אנרגטית השבוע באופן קצת יוצא דופן (תלינו את זה בעובדה שהיא לא הייתה במסגרת) - יכול להיות קשור לאטופיק?🤔
בכל אופן, כרגע אין לי כל כך כוח להתחיל עם משהו בכלל (אני לא אוהבת למרוח משחות🙈 רק את קרם הגוף המסוים שאני משתמשת בו), אבל אולי בתור התחלה נחליף לה סבון.
יש המלצה לסבון מתאים?
יש ילדים שמגיבים לגירוד או לאי נוחות בתנועתיות גדולה יותר.
הם כאילו "לא מבינים" שזה מגרד אבל כן מרגישים שלא נוח להם אז זזים כדי שיהיה נוח יותר, אבל בדרך כלל מלווה בעצבנות ולי מה שכתבת נשמע שהיא לא היתה עצבנית במיוחד.
וסבון זה עניין של התנסות, אצל כל ילד זה שונה, יש שמני רחצה למינהם, אמול/בלינואם וכדו או סתם אלסבון היפו אלרגני, ואם מצב הליכלוך מאפשר, כדאי מדי פעם לדלג על סבון ולשטוף רק במים.
הוא יקר מאוד
אבל היחיד שעזר
(וניסינו מלא לפני).
אפשר לקנות אותו בבית מרקחת של כללית קצת יותר בזול מאשר בסופר פארם
ויש כל מיני אופציות באינטרנט לקנות בהנחה.
גם מריחה של קרמים חשובה. לשמור על הלחות של העור.
ואם את בעניין, אז אני לא זוכרת כבר מי היה איש המקצוע שגילה את אזננו שילד שסובל מאסטמה של העור, כדאי לו להמנע מ:
קמח לבן, מוצרי חלב ובוטנים (כולל במבה).
היה הבדל של שמים וארץ כשבאמת הורדנו את המוצרים הנ''ל (אפשר קמח כוסמין).
בסוף זו תופעה אלרגנית של הגוף. אז זה ממש הגיוני..
בריאות!
כי זו בערך התזונה היחידה שלה
(קצת ירקות ופירוצ פה ושם, לפעמים גם דברים חלבוניים כמו טופו ושניצל טבעול לא עלינו...)
אולי אפשר לנסות לעבור לקמח כוסמין, אבל זה לא משהו שזמין בחנויות (ולהכין בעצמי קבוע זה גדול עליי)...
אנחנו משתמשים ויש גם בסופרים וגם במכולת בישוב.
אבל במקרה שלך שזה אפילו לא ברור מה יש לה ולא נשמע חמור וודאי שלא הייתי מורידה לה תזונה. כתבתי לקינמון ובאמת לקוראות שזה לא דבר שעושים כלאחר יד. כי זה אומנם לא תמיד יקרה אבל עשויות להיות להורדת מאכלים אצל ילדים עם נטיות למחלות אלרגיות השלכות קשות ורציניות.
מקווה שאסתדר עם כל זה... תכל'ס אין לי כוח לעוד משנו על הראש עכשיו🤦♀️
ורק עוד שאלה: חלק כתבו פה שזה יכול להיות תורשתי. אז יכול להיות שזה באמת אטופיק, אם לשמונת הילדים הקודמים לא היה את זה?
היה דומה למה שתיארת
זה כן היה אטופיק
לא מרחתי משחות חוץ מאלוורה/חמאת שיאה להרגעה
אם את מבינה עניין יש פה הצפה של רעלים שהגוף מפריש וכל משחה יוצרת דיכוי של התהליך
עשיתי לבת שלי ניקוי רעלים תקופה והיה שיפור מצויין!
אבל בניגוד למשחות שזה למרוח.. זה דורש ממך לעמוד בשינוי תזונתי רציני לתקופה של כמה חודשים ודגשים נוספים לא רק בתזונה אז באמת את מסוגלת זה מבורך ועדיף וההשפעה לטווח הרחוק היא חשובה יותר לדעתי
עשינו בליווי
ועשיתי יחד איתה זה שיפר גם אצלי המון דברים שרציתי לטפל
עמדתי בזה ועד היום לא מעט שנים אני בדרך הזו באופן מאוזן ולמדתי את התחום
אני מבינה אותך!
אבל מה שהנחה אותי כל זמן השינוי הראשוני זה למה בכלל אני פה רק בשביל לדאוג לעצמי?
הילדים, הנכדים ודורות הבאים יש לי עליהם השפעה כבר עכשיו, כדי שהם יגדלו להיות בריאים צריך לשנות תפיסות לחנך מחדש מכל מה שהכרתי שהוביל אותי לבעיות שונות וחבל להמשיך בדרך הזו.
אטופיק זה מקרה קל, יש ילדים שמוצפים ברעלים שהגוף פיתח תסמינים דלקתיים יותר מורכבים
אז ב'ה ותודה רבה שזה רק אטופיק.
בלי מוצרי חלב, סוכר וקמח לבן
בגדים 100 % כותנה
אבקת כביסה אורגנית
סבונים אורגנים
לשנות את כל חומרי הניקוי בבית
זה ממש שינוי מאוד מאוד מאןד קיצוני לכל הבית
וגם יש עניין רגשי בדוק, זה לא רק הסביבה
ואי מאתגר ברמות
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
אונמראשמח להתייעץ:
לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.
במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.
האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏
אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?
יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.
לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל
במבחנים חיצוניים אין לה?
הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.
אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.
השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.
פסיכודידקטי?
צריך אבחון פסיכודידקטי
כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.
אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.
האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?
אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר
מקווה שהוועדה תאשר
אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.
זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.
הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.
השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה
ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...
לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)
תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור
זה לוקח מלא זמן
בגלל זה אין את ההקלה הזאת
להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן
וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה
לדעתי עדיף לכוון לשעתוק
דבר ראשון? באיזה כיתה היא?
אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות
לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')
ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים
ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)
ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך
ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה)
והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה
שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר
אז איך מוציאים התאמת שעתוק?
פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך,
ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע
מקבלים את ההתאמה הזאת
במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה
למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק
אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק
תודה רבה!
יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.
אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.
מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.
כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות, הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.
הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,
אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.
אוף
פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר
מבאס ממש
אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה
זה לא נעים בכלל
להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים
איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?
בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!
ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.
אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.
רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם
ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.
אם את לא יכולה להתארח,
ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל זה לא תקין.
לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא.
אבל הברכה שורה על הנסתר
במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה
לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.
ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.
אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.
אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.
כדאי אולי למתוח להם גבולות.
שלכם כזוג כלפיהם.
הילדים, הבעל
מהם אני לא דורשת ולא מבקשת
והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר
שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..
אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר
ושתרגישי יותר טוב
אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.
בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.
הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.
מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום
3 ילדים קטנים.
בייביסיטר שתגיע רק בשמונה או בתשע.
בעלי חוזר רק מחר בערב בע"ה. לא יצא לי דבר כזה.
הוא מוכן שאדחה אם לא נוח לי, ולא נוח לי. העניין שגם מחר אני עמוסה בערב עם משהו שקבעתי מזמן.
ושישי אין סיכוי
כנל מוצ"ש.
אמר שמבחינתו גם יום ראשון אבל מרגיש לי מוגזם.
בנוסף הרב אמר לו שאשים סכין או תהילים מתחת לכרית. מישהי מכירה את העניין?
אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?
לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.
בשמונה הכי מוקדם.
ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי
(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)
בגלל זה אני בלחץ.
או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.
אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.
לא מכירה את העניין עם הסכין.
אנסה להתקשר
יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי
יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל
לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר
ככה שיישאר רק להתרחץ..
חחחחחחח
תודה אבל
אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה
זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא
אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗
יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה
הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה
וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה
אז ככה אישה נשואה שטובלת ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.
אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.
אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה
מאחרת לי😵💫
הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור
בהצלחה לי🥵
ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק
תודה🩷
המצווה הכי שנואה עלי. באמת.
אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂
(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)
סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.
תודה לכולן.
הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.
לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו
ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח
נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים
במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦♀️
כאילו אלוקים רומז לי לוותר
ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי
כזה מתסכל
מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.
אמאל'ה, סיוט.
חיבוק על מה שעברת.
בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.
אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון.
עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?
אנחנו איתו בזמן ההרדמה?
כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי
בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם
בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס
בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..
ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלהכיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....
לקח לי כמה דקות טובות להתאפס
מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס
הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....
לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔
למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.
תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.
בהצלחה!!!
מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,
לגדולים ההרדמה בעירוי.
אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.
(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)
אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי
הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.
עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...
הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה
את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)
ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.
האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)
יש ילדה בגן, עייפה מוקדם
ילד שובב מאוד במעון, ישן שם ועייף מאוחר
ועוד תינוק קטן בן שלושה חודשים שלא כל כך רגוע בערב
יש גם ילדים גדולים שעוזרים כל היום אבל בשעת ההשכבות אף אחד לא פנוי מכל מיני סיבות
ואז אני מוצאת את עצמי עם ילדה עייפה מאוד
ילד שבוכה מלא או עושה הרבה בלגן במיטה במשך יותר משעה
ותינוק שרק רוצה לינוק ולהיות על הידיים כל הערב
בעלי לא נמצא בבית בשום ערב
אני כבר מתחילה להתייאש, כל ערב נגמר בבכי של שני הקטנים ושעות של השכבה (כשהקטן נרדם אני סוף סוף פנויה להתחיל עם ההשכבות של התינוק. לא יכולה לעשות את זה במקביל כי זה בחדרים שונים)
אין לי זמן לעצמי וזמן לשאר הילדים
אשמח לרעיונות איך אפשר לעשות את זה יעיל וקל יותר
לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.
היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.
כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.
כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.
יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?
לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד
אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.
אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)
והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה
אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?
אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?
הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?
השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.
הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.
כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.
אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.
אולי לשמוע סיפור באוזניות?
לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.
תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.
אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.
אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.
אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר
אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.
תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.
ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין
(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)
אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה
לק"י
את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.
בהצלחה!
אין ספק שזה מאתגר.
