עבר עריכה על ידי מרדכי בתאריך ז' בכסלו תשע"ט 13:25
בס"דלנתניהו לא טוב עכשיו מערכת בחירות. נקודה.
במידה ומחר בבוקר הכנסת תתפרק וישראל תצא למערכת בחירות, אלו יהיו בחירות על רקע בטחוני ובמצב כזה נתניהו יחטוף מכל עבר על הרפיסות שהפגין במערכה האחרונה בעזה. בבת אחת ישכחו לו את המלחמה (המוצלחת) באירן, את התקיפות בסוריה, אלא יזכרו לו רק איך חמאס היה זה שקבע את המדיניות. והסקר שפורסם אתמול ב'חברת החדשות' שבו הליכוד יורד מה-30 מנדטים בעקבות ההתנהלות שלהם בעזה, רק מוכיח את זה.
גם הזיכרון של תושבי הדרום, שבד"כ מצביעים לליכוד, עדיין טרי מהתחושה שממשלת הליכוד הפקירה אותם. במציאות כזאת הם יתלבטו פעם נוספת לפני שהם מביאים לנתניהו שוב את הקול שלהם. מה גם שההתבטאות הבוקר (ה') של הנגבי בגל"צ רק חיזקה את את התחושות האלה אצלם, ואין ספק שהאמירה הזאת תככב בקמפיינים של שאר המפלגות האחרות.
לעומת זאת, אם הבחירות יתקיימו במועדן, עוד כשנה, הכל יכול להשתנות. יכול להיות ששוב נראה מלחמה חד צדדית שבה ישראל חוטפת ולא באמת מגיבה, אבל גם יכול להיות שזאת תהיה שנה שקטה לחלוטין, אפילו טרור העפיפונים יפסק (בעיקר בגלל הגשם של החורף) ואז כבר דעת הקהל שוב תשתנה. אנשים יאמרו שנתניהו צדק במהלך שלו, ולבסוף הוא כן הצליח להביא לשקט המיוחל, והוא שוב יעלה בסקרים.
זאת הסיבה שסיכוי גדול מאוד שנתניהו יסתום את האף ויעניק בכל זאת את תיק הבטחון לבנט. נתניהו מעדיף שנה של בנט כשר ביטחון הרבה יותר מאשר מערכת בחירות סביב נושא הביטחון, שתביא לו נזק חד משמעי.
עוד סיבה שנתניהו בגללה לא רוצה בחירות, זה שאנחנו רגע הבחירות המקומיות, שבהם הליכוד ספג לא מעט כישלונות (אם כי בסיבוב השני הלך להם יותר טוב).
אבל לא זה. נתניהו רוצה לשמור בערך על אותו הרכב של הקואליציה, שבה החרדים הם מרכיב חשוב מאוד. החרדים, כידוע, נמצאים עכשיו בתקופה שבה הם מפולגים לחלוטין ובודקים אופציות האם לרוץ במשותף או שמא לרוץ בנפרד. ככול שמועד הבחירות יהיו רחוקות יותר כך הסיכוי להשלמה עד אז גבוהים יותר. נתניהו רוצה אותם יחד. בהתפלגות יש סיכוי שאחת מהן לא תעבור את אחוז החסימה ואז המצב שלו יהיה עוד יותר קשה. גם את זה הוא לוקח בחשבון.
