מחשבה..שה"י פה"י
ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת.

זה הפסוק הכי מפחיד בעיניי.
אלוקים עם הנער - הייתי מצפה שיהיה אדם טוב, טוב לשמים וטוב לבריות, הרי אלוקים עם הנער..
אבל לא. יש לו סייעתא דשמיא להיות רובה קשת - יושב בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות.
מפחיד.
מפחידה המחשבה שזה שאתה מצליח, זה שאתה מרגיש שאתה במצב טוב, מתקדם, ופשוט 'אלוקים איתך' - לא בהכרח אומר שאתה בכיוון הנכון..
וואו פחד שמלווה אותי הרבה זמןיהיה בסדר....
עשה לך רב והתרחק מהספק
זה נראה לי הפתרון
בדרך שאדם הולך מסייעין בידו..בסדר גמור
>>חצי שליש

הבא להיטהר מסייעין בידו, והבא להיטמא - פותחין לו...

סייעתא דשמיאג'ינג'י
אתה יכול לקבל, מה תעשה עם זה זו הבחירה שלך, ובקשר למה שאתה מרגיש הוא אקראי למדי.
אנחנו יותר מדי מעורבים רגשית עם עצמנו, צריך בקרה חיצונית (או לנסות להסתכל מנקודת המבט הזו).
ה' היה עם הנער להציל אותו מפגעי המדבר ושיגדל, אבלחסדי הים
הוא בחר להיות רובה קשת. (ככה משמע במלבי"ם)
אפשר להסביר כך.שה"י פה"י
נראה לי שרש"י לא הסביר ככה.
אז רש"י לא ירא שמים כנראה.אריק מהדרום

הוא שכח פסיק! "אז רשי לא, ירא שמיים כנראה"בסדר גמור
לא הפסיק לא שם.אריק מהדרום
אז רש"י לא ירא שמים, כנראה.
למה אתמול דנו פה על יראת השמים של ראב"ע אז למה שלא נדון גם על יראת השמים של רש"י?
את רציני?!יהיה בסדר....
אני בשוק
תקשיב למה שאתה אומר
מעריך אותך,שה"י פה"י
אם הבנתי נכון את דבריך התכוונת בציניות.
בכ"ז - לא בשרשור שלי בבקשה.
טוב נואריק מהדרום
סליחה.
אתה מתעקש לא להביןאניוהוא
אך אחד לא אמר שהראב'ע לא ירא שמים
הפוך -
מכיוון שהוא ירא שמים - הוא לא כתב דברים כאלה..
אם הוא היה כותב היייתי זז באי נוחות על הכיסא ומקבל דעה של ענק וגאון וירא שמים.

אך שאיזה ניק עלום כותב ומנסה לתלות בראב'ע מה שהוא לא - זה לא מקובל.
פותח השרשור ביקש שלא אעשה את זה פהאריק מהדרום
אז בוא לאישי ובנחת בבקשה.
(מן הסתם לא תרצה לבוא אבל אולי בכל זאת).
זה שה' היה עם הנער לא אומר שהנער היה עם ה'כוחות שמימיים
כנראה שצריך הדדיות בחיים
זה מה שמפחיד..שה"י פה"י
למה מפחיד??כוחות שמימיים
להיפך,יחס גורר יחס,זה רק מלמד אותנו שהכל הולך אחרי הרצון,ושה' לא מתייאש מאף ברוא שלו ואוהב כל אחד,גם את אלה שהוא יודע שלא יחזרו אליו.
אם רק נסכים לקבל את האהבה ולאהוב בחזרה(ואהבת את ה' אלוקיך)וגם לבטא את זה במצוות, כנראה שנקבל גם תוצאות(מה שכתוב בהמשך-ונתתי מטר ארצכם... )
טוב,יצא מאוד נחמד הקטע הזה,אבל לא נראה לי שיש כאן משהו מפחיד,אלא ממש הגיוני.אם תשקיע מאוד בקבוצה מסויימת,תאהב אותם והכל,תקנה ותחשוב על דברים שווים,והם יחזירו לך יחס מזלזל,אז לא תרצה להמשיך להשקיע בהם,מן הסתם.
כמו שכתבתי,יחס גורר יחס.
גם בעיניי זה מפחידתופסת אומץ
כי אדם יכול לחשוב שהוא עושה החלטה נכונה והולך עם ה'. הוא יכול לחשוב שהוא צודק בהחלטה כי עובדה שה' עוזר לו להצליח שם.
זה מפחיד כי אם הלב מעט רדום או מסנוור, אפשר בקלות לא לשים לב.
אם בנאדם רוצה ללכת עם ה'כוחות שמימיים
אז ה' יראה ויאיר לו את הדרך הנכונה עבורו.
אדם שרוצה ללכת עם ה' מבין שצריך להשתנות כל הזמן ,להתגמש,וגם לבדוק את עצמו.
לא חושבת שיש סיבה שמישהו ירצה לעבוד את ה' ,ולא יצליח בסוף.
זה טבעי שיש טעויות,וטבעי לתקן,
עדיין לא הבנתי מה מפחיד כאן,
ה' רואה את הרצון ושולח סימנים לאורך הדרך.
מי שבאמת רוצה להיות אדם טוב יצליח,למה שה' ירצה להטעות מישהו?
מטבענו אנחנו לומדים ומשתפרים,וזה מצוין.
לא מפחיד לטעות ולתקןתופסת אומץ
בעבודת ה' נדרשת הקשבה תמידית ויראת שמיים. היכולת להתגמש, להשתנות, להתקדם ולבדוק את עצמי כל הזמן - לא סותרת את העובדה שכשאדם פחות נמצא בעירנות, הוא הולך לכיוון שלא בטוח נכון עבורו.
ועל זה בעצם הדיון. אם המצב הדדי - מעולה. אבל אם לא - אז על זה אנו מדברים. זה מה שמפחיד.
ה' לא מטעה אף אחד. וגם אם אנו רואים את זה כך בעיניים אנושיות לפעמים, זה לתועלת.
כל מכשול שאנו רואים כטעות בדיעבד, הוא מדויק לכתחילה.
לא מפחיד לטעות ולתקן, ליפול ולקום. על זה אין מחלוקת, זה העבודה והתהליך שלשמו הגענו.
כן מפחיד שאם האדם טועה זו יכולה להיות טעות גורלית.
ובוודאי שגם אז הוא מכוון ומדויק וקרוב לה'. וזה מה שטוב ויפה. הוא אף פעם לא עוזב אותנו.
הסברת יפה.שה"י פה"י
אסור לפחד. מי שליבו עם ה' זהו עצם העירנותכלמנסע

ואין לו לפחד כי ה' ינחנו בכל אשר ילך.

הגר"א כותב בביאור למשלי ט"ז ד', לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, האדם רק צריך לערוך את ליבו והשתדלותו, ה' כבר ינחה אותו, פחד בהקשר זה הוא מידה שלילית ולא טובה, צריך לפחד רק מה'

זה יפה ונכון מה שאתה אומרתופסת אומץ
אבל בפועל כולנו בני אדם ולכולנו יש מידות שצריכות הכוונה ותיקון.
אי אפשר לומר לאדם שאסור לו לפחד כי כך הוא מרגיש באותו רגע. ודווקא כדי שהפחד יעבור הוא צריך לתת לו רגע מקום. לברר ולשאול מדוע הוא מרגיש כך. על מה זה יושב ואיך מתקדמים.
מעבר לזה שבהקשר הזה נראה כאילו הפחד הוא שלילי, במקורו אם יודעים לכוון אותו במידה מאוזנת הוא נצרך. שהרי אם לא, לא היה קיים. יש פחד משתק - שלילי.
יש פחד מניע - גורם לאדם להיות זהיר ועם יד על הדופק ולהיזהר ממה שצריך. פחד כזה הוא חיובי ונצרך. למשל, אמרתי שבעיניי זה מפחיד. ולכן בזכות הפחד הזה אהיה יותר עירנית בע"ה לשים לב ולהשתדל. זהו פחד מקדם ומניע.
הסוד במידות הוא המידתיות. ולכן להגיד שהוא שלילי לגמרי זה קצת בעייתי.
צריך עבודת המידותכלמנסע

מותר להגיד "אסור לפחד" כמו שמותר להגיד "לא תחמוד"

כמו שאת יודעת היטב ומעלמת מכך, אני לא אמרתי שפחד הוא מידה שלילית לגמרי ,אלא אמרתי "בהקשר זה". 

ואני לא צריך שיגלו את הסודות של המידות, תודה לאל אני יודע די הרבה, ובכל מקרה מוטב לא לדבר על סודות ולא לדבר על כל מיני דברים מיסתוריים.

וזה לא חכמה לפתוח ניק בשם "תופסת אומץ" ואז להכריז על חשיבות הפחד.

מוטב ללמוד על המידות במקורות, ויש הרבה.

לא הבנתי למה אתה נכנס למקומותתופסת אומץ
כאלה. יש פה דיון, אין צורך לומר דברים כאלה. זה לא יפה.
לא באתי לגלות שום סוד. אני עצמי לא יודעת סודות וזה מה שהדגשתי.
שאנו לא יודעים מדוע הטעות היא בסוף טובה, אבל היא אכן כזאת.
דבר שני, למדתי במקורות.
תודה על ההכוונה.
ובנוגע לניק, אתה לא יודע עלי דבר. גם לא מדוע פתחתי את הניק בשם הזה ובאיזה הקשר. אז בבקשה תענה מכובד. לא דיברתי אלייך לא מכובד ולכן מצפה שתענה ענייני ובהתאם
את כותבת דברים בלי קשר ומסלפים את דבריי. לא אענהכלמנסע


הבנתי שאת המילהתופסת אומץ
סוד שאמרתי כסלנג- לקחת למקום של סודות תורה, קבלה ונסתר. אם תקרא שוב תוכל לשים לב באיזה הקשר זה נאמר.
ולגבי עירונותתופסת אומץ
במשך חייו של האדם הוא חווה ירידות ועליות ריחוק וקירבה. ישנם זמנים שבהם הלב קצת ישן עם השיגרה וישנם זמנים שהוא ער ופועם.
כולנו מבינים מה המצב האידיאלי. אלא שבדיעבד, הירידות דווקא הם אלה שמקרבים אותנו להיות עירניים. להרגיש. לחיות. לעבור תהליכים, להתברר ולצמוח מתוכם.
במצב הבדיעבד הזה, גם מי שליבו עם ה' יכול לחוש ריחוק זמני לא ממקום עמדתי ושכלי אלא רוחנית פחות חי ומרגיש. יש תקופה כזאת שאדם מרגיש שהוא פחות קרוב גם כשהוא לא חוטא. זה מטבע הדברים נצרך לעלייה ועבודה.
ולכן גם מי שליבו עם ה' העירנות לא תמיד קיימת ולכן לפעמים ישנם טעויות.
לנו זה נראה כמו טעויות. אך בסופו של דבר זה מדויק לטובתנו ולצמיחה שלנו.
הדבר שאת אומרת עכשיוכלמנסע

גם סותר לדברייך הראשונים וגם מסוכן יותר מהרגשת האי-פחד,

זה סותר כי קודם אמרת שהטעות מסוכנת, ועכשיו את אומרת שהיא טובה

ומסוכן יותר כי להגיד שהטעות טובה זה מה שמסוכן באמת, ומזה כן צריך לפחד

אסביר לך את כוונתיתופסת אומץ
הטעות יכולה להיות מסוכנת כי היא משמעותית. בעיניים האנושיות נראה כי הטעות מסוכנת. אך כשאני אומרת שהטעות לא טובה, אלא מתבררת ומובילה לטוב - זה מעיניים אמוניות. לא מאותו מקום בו אמרתי שהטעות מסוכנת. דבריי נאמרו מ2 מקומות שונים שאינם סותרים בכלל אחד את השני.
יש די הבדלכלמנסע

זה נכון מבחינה תיאורתית (וקצת פורחת באוויר) כשיושבים ללמוד ומדברים על תופעות לוואי של הטעות

אבל מבחינה מעשית ביחס ללפחד מטעות או לא לפחד, ההיפך הוא הנכון - בעיניים אמוניות הטעות מסוכנת כי היא הפך רצון ה', דווקא בעיניים אנושיות היא לא כ"כ מסוכנת, כי היא נעשתה מתוך חשיבה אנושית וחשיבה אנושית היא דבר חיובי ביסודו ולא מסוכן

לכן ציינתיתופסת אומץ
בדיעבד ולא לכתחילה
אי אפשר לפחד בדיעבד. פחד זה או לכתחילה או פשוט בלי פחדכלמנסע


לא הפחד בדיעבדתופסת אומץ
אלא הטעות שנעשתה היא בדיעבד ואז אפשר מומלץ לנסות להסתכל עליה ממקום אמוני.
אבל פה הדיון הוא על פחד, לא על הסתכלות לאחורכלמנסע


אך הדיון גלשתופסת אומץ
מתוך כך שהסברתי לכוחות שמימיים למה למרות שאפשר לטעות, צריך לדעת שהכל לטובה ומדויק.
בחרת להתייחס ולענות לי על זה - ולכן אני מסבירה.
אבל זה לא נכון לפחד בגלל הסתכלות לאחורכלמנסע

אנחנו צריכים להסתכל קדימה.

הדיון היה על פחד, והמשיך להיות נסוב על פחד, ועל כך עניתי - כמו שאת מדברת על נושאים אלו - כך אני דיברתי בפירוש על הנושא של הפחד, ואת לא יכולה להתייחס לדבריי כאילו התייחסו לנושא אחר

אני מעדיפהתופסת אומץ
לעצור. עניתי לה משהו שהוא לדעתי. כשאדם מרגיש שטעה, ברמה התהליכית אפשר לראות בדיעבד שהטעות חיזקה אותו והרימה אותו. זאת היתה כוונתי ותו לא.
אתה יכול לחלוק על זה בשמחה. אך לא לומר שזה לא היה חלק מהדיון אם הצטרפת אחכ ולא הבנת את דבריי.
אני פחות רוצה להתווכח. בעייני זה נראה שפחות הבנת את ההקשר בו כתבתי מה שכתבתי.
שבת שלום
נראה שאת מנסה למצוא עילות לשלול את דבריי ולהוציאם מהקשרםכלמנסע


לא מפחיד במובן הזה.שה"י פה"י
יותר כמו מחשבה מבהילה, 'מבהיל על הרעיון'..
זה ממש לא משתק אותי או משהו, אבל כן יש למחשבה הזאת מקום, וכמו שכתבו כאן שיוצאת ממנה דחיפה לעירנות והקשבה, וגם למחשבה מה רצון ד'.
זה בדיוק מה שניסיתי לומרתופסת אומץ
גם ביטוי כמוכלמנסע

גם ביטוי כמו 'מבהיל על הרעיון' באמת לא צריך להיאמר, מוטב שאדם יהיה רגוע ושקול גם במחשבותיו, ויפתח רעיונות במתינות וגם זהירות צריכה להיות זהירה ולא זהירות של חיפזון

טוב נו,שה"י פה"י
דיוק בדיבור הוא לא הנושא פה..
דיוק בדיבור הוא נושא לכל נושא שנעזרים בו בדיבורכלמנסע


גם מוטב שהאדם יהיה מושלםתופסת אומץ
אה רגע, לכן אנחנו פה..
זה לא עוזר לפטור תחושות של אנשים בהינף יד ולומר להם מה מוטב להיות. רובנו יודעים מה מוטב להיות ועדיין, לא מתעלמים מחסרונותינו. להפך, מבררים אותם דווקא על מנת להתקדם. ולכן יש על זה שיח.
את מאשימה אותי באשמות שוואכלמנסע

מאשימה אותי בזלזול בזמן שזה מה שאת עושה

זה קשה ליתופסת אומץ
שאומרים לאדם איך להרגיש בזמן שיש ערך לרגשות שלו בתוך תהליך.
לעומתך , כוונתי היא ממש לא לפגוע, אלא להסב את תשומת ליבך.
את שוב ממשיכה בהאשמות ומסיבה את הדיון לאפיקים שמסתיריםכלמנסעאחרונה

את נושא הדיון מאחורי מסכת של אמירות שלא קשורות לדיון

לפי מה שכתבת,(והסברת יפה)כוחות שמימיים
אין שום סיבה שהטעות תהיה גורלית,כי אם ה' מסובב את הכל,אז הטעות הזאת הייתה מכוונת וידועה לה' ית',
ומהטעות הזאת אפשר רק לצמוח,כמובן אם בוחרים ללכת ביחד עם ה',וטעויות אפשר לתקן.
אני כותבת את זה מנסיון,של כמה וכמה וכמה וכמה טעויות עבר שתוקנו ושופרו ושופצו,
לא חרצתי את גורלי בשום אופן,בחרתי לראות את החיים בצורה שבה לכל מצב יש פתרון,גם אם הוא לא הצפוי או הנדוש ביותר.
אגב,על הרבה "טעויות" שלי אני שמחה,
היום,במבט לאחור,
והן השראה בשבילי ,
נכון שיש לי טעויות שאני לא אוהבת להזכר,אבל אולי פעם אוהב ואסתכל על זה אחרת.מה שבטוח שמזה אני יכולה ללמוד הרבה דברים.
מסכימה עם מה שכתבתתופסת אומץ
ומוסיפה שכוונתי לטעות 'גורלית' היא בעינינו הקטנות, לא בעיניי ה' - כי כמו שאמרנו, מה' זה לא טעות, אלא לכתחילה חלק ממהלך שאנו עוברים.
אני מדברת ממקום שהתנסה בזה בכאב רב ובמבט לאחור מה שנראה בעיניי כטעות, הצמיח וקידם אותי יותר לעבר הייעוד שלי ולעבר האדם שלי.
מסכימה לגמרי שהטעויות הן מקור להשראה ובעיקר לימוד, וזו דרך הנכונה בעיניי להסתכל עליהן.
לא הזכרתי מעולם 'טעות גורלית'..שה"י פה"י
סליחה, חשבתי שהוגב כלפיי.שה"י פה"י
הפוךכלמנסע

כמו שכתבה @כוחות שמיימיים, גם האדם צריך להיות עם ה', אם האדם עם ה' מובטח לא שלא יטעה וה' יכוון אותו בדרך הנכונה, אלוקים היה איתו בגשמיות, השאלה מתי אלוקים עם האדם ברוחניות, מי שמשקיע בגשמיות - יצליח בגשמיות, ואלוקים יעזור לו, אבל זה יבוא על חשבון הרוחניות שלו ועל חשבון החלק שלו בעולם הבא, לעומת זאת מי שמשקיע ברוחניות - זה אולי יבוא קצת על חשבון קצת גשמיות, אבל שכר הנצח מובטח לו

מחשבה חשובה ומלמדתארץ השוקולד
תודה שחלקת
מזדהה. תודה ששיתפת.תופסת אומץ
צריך הרבה יראת שמיים, תפילה, השתדלות ועירנות.
אמרו פה תשובות נהדרות.שה"י פה"י
אני חושב שהן משלימות את המחשבה הזאת, לא עוקרות אותה מהיסוד.
אביא דוגמא למחשבה והשלמתה:
אני לומד בישיבה, וקצת עוסק מהצד בכל מיני עסקים קטנים השייכים ל'חיי המעשה', וב"ה די מצליח. שוב - דברים קטנים, אבל רואה בהם הצלחה וסייעתא דשמיא.
אז אני יכול להגיע למחשבה, שאם יש לי נטייה להתעסק בזה, ובפרט שאני רואה שד' איתי בדבר ומצליח אותי - סימן ששם אני צריך להיות עסוק.
וזו בעיני מחשבה לא נכונה.
זה שאתה מרגיש סייעתא דשמיא בדבר - לא בהכרח זה הדבר שבו אתה צריך להיות עסוק, לא בהכרח הדבר שד' רוצה שתהיה עסוק בו, למרות שהוא מצליח דרכך..
אז מה כן נכון?
פה מגיעות התשובות שנכתבו פה:
תשומת לב והתבוננות, רב תוך הרגשת ביטחון בד' ש'לא ימנע טוב להולכים בתמים'.
חידודים יפים, תודהארץ השוקולד
סקר שמעניין אותי על תורה ועל דתמרגול

כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.


1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?

2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?

3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?


ואגיד גם למה אני שואלת.

פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.

זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.

הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…


כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.

ואף לעתים נוגד.

ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.


ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.

אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.

הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך 

אענה תשובה מעצבנת, ולא חייבים להיכנס לקרואוהוא ישמיענו

בעיני, הרפורמים והחרדים שניהם מייצגים את הנצרות מזוויות שונות. הרפורמים את המגזר הכללי הנוצרי, והחרדים את הנזורה הנוצרית.

זה נובע מהפרדת הקהילות ומהרדיפה נגד ההשכלה, אבל זה התפתח לזהות שמאוד מזכירה את כתות מדבר יהודה, מהן ככת האיסיים צמחה הנצרות. וזו ירידת הדורות האמיתית - לא מיעוט התורה, אלא מיעוט התורה שבעקבות מיעוט ההשכלה 

 

רוצים משל אחר? החרדים מייצגים את הפילוסופים היווניים, והרפורמים את האפיקוראים

הייתם מוותרים על הקשיים שעברתם בחיים?זיויק
על מה שזה בנה בכם? לימד אתכם?
שאלה טובהoo

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת


קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים


זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כתבת מדויק ולא ממש עניתזיויק
כי נשארת בדילמה
אני בסדר עם דילמותoo
יש בזה אמתזיויק
צודקת
"קשיים" זה בעצם החזית שבה אנחנו מתקדמיםמשה

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

 

 

השאלהoo

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני באמת בהרבה מחשבות על זהמשה

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

 

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

 

פחות להתנגדoo

הגדרה טובה


כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

קושי צפוימשה

איך את מגדירה את זה?

 

אםoo

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם


אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אני חושב שאחת המתנות הגדולות שקיבלתימשה

אי אז בגיל 30 וקצת.

 

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

יפה ממשזיויק
הייתי מוותרת. בהחלט. למרות שזה מחשל וכו'נחלת
What doesn't kill you makes you strongerאריק מהדרום

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

תלוי איזהרקאני

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

כן חדמשSeven
שילמתי מחירים גבוהים מדי
כן, לא, לאמבולבלת מאדדדד

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…


כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

תשובה יפהזיויק
תודה
בדיעבד חלקם לא. לכתחילא כן.נפש חיה.

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)


בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום


מה כן ומה לא?זיויק
מה העיקרון?
העיקרון הואנפש חיה.

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת


בבחינת "לא הם ולא שכרם"


אבל


בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.


לא.אשר ברא

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אם בא לך תדביקי כאן את עיקרי הדבריםזיויק
מה שזה בנה בי שייך לבדיעבדוהוא ישמיענו

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

למהזיויקאחרונה
POVבין הבור למים
חיכיתי שש שנים להגיע לגיל עשרים ולהיות מורשית בפורום אבל משרשרת בדיליי של שנתיים
תוסיפי לווידוי ביו"כפצל🤫
מזעזעזיויק
ברוכה הבאהארץ השוקולדאחרונה
שהכתיבה שלך תמיד תהיה טובה עבורך ועבור הקוראים
נדרש מנהל פורום לפורום בצמיחהאריק מהדרום
/forum/f115


נראה לי @פשוט אני.. יכול להיות אחלה מנהל שם.

לרפאה מהטבע צריך טבעוני … ואולי גם מתנגד חיסונים…זמירות
הלכתי להביא פופקורןקפיץ
עוד מישהו רוצה?
איך רואים שזה נושא נפיץ?פצל🤫
עבר עריכה על ידי פצל🤫 בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ו 0:25

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

//הרמוניה

 

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

שכר חודשי?זיויק
😆
וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקב"ה ישלם שכרםזמירות

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

נשמע טובזיויק
חחחחחחחח אנונימי 2 בא לרמוסססצדיק יסוד עלום

אני מדמיין שזה אותו אחד שפותח תשירשוריםפצל🤫

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

נע,צדיק יסוד עלום
זה פשוט מישהו שאהב את הפורום ונהיה מריר כשהגיע לשם משווק תוכן להשתלט עליו. רואים שלאחרים הוא דווקא עונה יפה
😅 ממש טרחת לבדוק?פצל🤫

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

מי המוזר ההזוי שכותב שדובדבנים זה מגעיל???אורין
במלחמה עיקשת החיילים דורכים על הפרחיםצדיק יסוד עלוםאחרונה
הכיבוש משחית
מישהו יודענחלת

לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?

הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?

הזכרת לי את הסצנה הזאתפשוט אני..

לא הבנתי.נחלת
לא הופיע דברנחלת
את בטוחה שאלו היו ניקים כאן?פ.א.

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

בטח שישנחלת

תשאל את משה

 

 

 

מה יש לשאול את משה? מקישים את השם והוא לא קייםפ.א.

איפה מקישים את זה?קעלעברימבאר
בשורת החיפוש בשיחות האישיותפ.א.
החיפוש תמיד מציג ניקים שתוצאת החיפוש מוצאת התאמה לכינוי שהוקלד
כן נמצאים כאן. דפדפו בפורומים קודמיםנחלת
מה זה קודמים? אולי התכוונת לאחרים?פ.א.
לפורומים אחרים?


כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  


כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

נכון. היא נדמה לי בפורום של פרוזה. סליחה.נחלת
הו ואו מישהו קורא אותיבין הבור למים
פעילה באופן מאוד לא רציף, אבל גם בלתי נמנע, כנראה שזה לתמיד
אולי התכוונתקעלעברימבאר
לחסדי הים והינני כאני?  מוכר לי השם האחרון. והראשון עוד קיים
אולי באמת חסדי הים… הוא פעיל כאן on & offפ.א.
לא הצלחתי לנחש שזה חסדי היםמבולבלת מאדדדד
והוא מדי פעם עוד כותב.


ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

יש לך זיכרון צילומי לניקים …פ.א.

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

מבולבלת מאדדדד
החמאתי לו שהצליח להבין את ההקשר😂
...אני הנני כאינני
פופולריים? 🤭
היא התכוונה ל@בין הבור למיםצדיק יסוד עלום
שהמשפט "גם הים נסוג" בחתימתה
נכון נכון. תודה!נחלת
לא לחסדי היםנחלת

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

 

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

אבל הם לא מוכרים כאן…זמירות
נתקלת בניקים בפורומים אחרים, והם בכלל לא מוכרים כאן, ואת שואלת בפורום הזה איפה הם, זה מוזר …
לשאלתך, ורק על עצמי לספר ידעתיבין הבור למים
גם במציאות אני שקטה


העיקרהעיקרנחלתאחרונה

העיקר שהכל בסדר

התכוונת למשתמש "בין הבור למים"? כיקעלעברימבאר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

 

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

קורה שאנשים לוקחים הפסקה או עוזבים את הפורוםברגוע
כששיר מטופש הופך לדרך חייםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 20:28

מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.

לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).


 

נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.

האם כדאי לדעת על זה מראש?


 

כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.

בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).


 

לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.


 

לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.


 

לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.


 

אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:


 

בעז''ה יהיה בסדר.

רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.

אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.

וכו' וכו'.


 

התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.


 

זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.


 

אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.


 

אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).


 

פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.

כן כתבתי בצחוק. אבל העקרון מובןקעלעברימבאר
איך מגיעים לפורום הנוכחי מבלי לעבור על כל החודשים?נחלת
התכוונתינחלת

לפורום של טבת והלאה...

 

תסבירי מה כוונתךפ.א.
לפעמים כשפותחיםנחלת

בס"ד

 

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

 

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

 

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

 

תודה!

שאלה נוספתנחלת

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

 

 

תודה רבה!

רשום לך מי ביצע את העריכהפ.א.

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  


פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.


כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

השרשורים בפורומים תמיד מסודרים מהחדש ביותר למעלהפ.א.

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  


אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  


הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

זכה למצוות!נחלת

בס"ד

 

 

תודה על שתי התשובות.

 

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

 

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

 

יישכויח!

עונהדרקונית ירוקה

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

אני מכיר שפצלש = פיצול שםפ.א.
נשמע נכוןדרקונית ירוקה

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

תודה!נחלת

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

 

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

 

תודה!!

זה באג מוכרפ.א.

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

 

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"


 

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

סליחה על הבורותנחלת

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

 

ברכה והצלחה!

ברור שהוא לא מצהיר - אלא מתחבא מאחורי ניק אחרפ.א.

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..


ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

חן חן!!!!נחלת
ראיתינחלת

 

 

וזה א ח ר י  עריכה?

 

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

 

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

 

 

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

 

בפורום יש כתיבה מכל הסוגיםפשוט אני..
לפעמים על נושאים ברומו של עולם ולפעמים סתם דברים מצחיקים או ביזריים.


אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.


בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ולפעמים שוכחים את הסיסמא או חוזרים אחרי תקופהיעל מהדרום
לק"י


ופותחים ניק חדש.

נכון. אבל מקרה שכזה, לטעמי אינו פצל"שפ.א.
אין פה את הזמניות, שצריך תחליף לרגע לניק הקבוע.  
הבנתי...יעל מהדרוםאחרונה

אולי יעניין אותך