מזה בכלל אהבה?הפי
לפעמים הבחור בחור טוב אופי טוב בנאדם טוב אבל מה אין מעבר..
את לא נרתעת
אבל גם לא מרגישה שהוא שלך
האינטואציה אומרת לא
אבל השכל עף כבר מרוב כן
למה זה כזה מבולבל?
למה בפעמים הקודמות זה יותר הרגיש שזה זה ודווקא איתו שהוא טוב לך (כנראה) זה מרגיש לא?
הוא בחור טוב עם אופי שמתאים לנישואין
אבל איפה אני למה אני לא מרגישה שזה זה? אין לי כבר כוחות
אני לא צריכה להיות שמחה? מה קורה פה

*המגיבים לא מליבם נא לא להגיב
*מעדיפה שיענו אנשים שלא חיים בקלישאות
* לא לשים בדף ראשי

וחנוכה שמח כן?
כמה פגישות נפגשתם?נפש חיה.
אני נתתי לעצמי עד 3 פעמים כדי לתת צ'אנס.
לפעמים זה לא עבד ולפעמים כן .




אני מקווה שזה עזר.
בהצלחה רבה לך
וחנוכה שמח ומבורך!
ומה עשית בזה?הפי
איך את יודעת שלא פספסת אותו?
כי אם אין משהו רציני לפסול עליו אז למה לא להמשיך?
הנה. בהתחלה לא היה צ'אנסנפש חיה.
אחרי כמה פעמים הגעתי למסקנה אחרת.
ואני שרדתי כדי לספר
אומריםיהיה בסדר....
שזה זה מרגישים שזה שזה
אולי קלישאתי

תבדקי אם את מרגישה שזה זה

"זה" - אצל כל אחד מתפרש אחרת

בהצלחה וחנוכה שמייח
כתבתי שלא אבל..הפי
נשמע שאת יותר רוצה עצהלב אוהב

איך להתמודד עם הקושי הזה שהראש אומר כן והלב אומר לא.

כי התשובה נשמעת מבין השורות שלא.

וצריך באמת עידוד למצבים כאלה. זה מייאש ברמות. אפשר להסתכל על זה בצד הטוב שהכרת בחור טוב 

שלא עשה כל נזק. זה גם משהו.. 

 

אוף, מזדהה עד כאב.תופסת אומץ
רוצה לשתף אותך שנפלתי במקום הזה.
לא מספיקה ההתמקדות בכמה הוא יכול להיות אדם טוב לעבודה שנדרשת בחיי נישואין.
זה חשוב, אבל זה חשוב שזה בא עם הלב שלך.
אני ביקשתי מעצמי להתמקד בזה כי חשבתי שיש לי בעיה בכך שלא הצלחתי להיפתח אליו רגשית. הוא חיכה ורצה והיה סבלני וזה גרם לי לחשוב שאלו תכונות מדהימות והוא בטח יהיה בעל ואבא כ"כ סבלני וטוב. ובדיוק בגלל זה חשבתי ששווה לי להיפתח אליו. אחרי תהליך שעשיתי עם עצמי, לאט לאט הצלחתי להרגיש.
התחתנו. ואז זה נעצר בזמן. עכשיו אני גרושה, אבל שמחה שניצלתי.
למדתי שלא הייתי צריכה ללכת נגד התחושות שלי.
אני פחדתי ליפול דווקא בגלל שאני מכירה בעוצמות של הרגש. אז ניסיתי ללכת חכם, אבל יצא שהלכתי נגד הלב כשהוא עצמו היה חכם וללכת עם הלב יחד עם השכל יכל להציל אותי מלכתחילה..
מיותר לציין שעברתי ועוברת תהליך מלא תובנות ועוצמות, אך נקודתית על הטעות בה נפלתי למדתי
לא לנסות בכח להבין מדוע הרגש לא בא כי ללב יש סיבות משלו. כמה שאנו נוטים להסתכל עליו כלא יציב, הוא מאוד חכם. הוא מאוד יודע.
הוא ראה והרגיש אינטואציות מסוימות שאני לא ידעתי להסביר לעצמי בשכל.
לא הבנתי מדוע אני פוסלת אותו הרי הוא כביכול מה שחיפשתי, בערך. אבל העיקר שיש פה משהו טוב שנכון לי, לכאורה. אז מדוע הרגש לא בא?
אז יש עניין לנסות להתאמץ ולהבין ולהמשיך כמה פגישות, לברר האם אין רגש בעקבות סוג של פחד שחוסם אותי מלהרגיש או שזה אינטואציה פנימית. אך אם בכל זאת הלב לא נפתח, לא בכח. כנראה שזה לא שייך.

ולצערי אין לי מסקנה חד משמעית בעניין.
זה צריך לבוא גם בשכל וגם ברגש. חובה את שניהם.
וגם אם שניהם קיימים - אף אחד מהם לא צריך לבוא מתוך מקום של שיכנוע עצמי.
אני יכולה לומר שהרגשתי מאוד מודעת לתהליך שלי והשתדלתי אך נצרכת כאן יותר מהתבוננות והשתדלות.
ה' ברא בנו תכונות ויכולות מדהימות.
אנו יודעים בלי לדעת שאנו יודעים.
אז להתפלל על זה הרבה ולהיות קשובה ומחוברת לעצמך כי בסופו של דבר את יודעת. הלב שלך יודע.
תסמכי על עצמך.
ושוב, לא ממקום של לפטור עצמך מתהליך של בירור או השתדלות כי רגש זה עדיין לא משהו שנראה לי הייתי חותכת עליו בהתחלה. אני עדיין עומדת מאחורי התובנה שצריך לעשות מאמץ ותהליך אבל עם הקשבה אמיתית לעצמך ולא כי את כבר קצת מסנוורת.

מחזקת אותך ממש ומקווה שעזרתי. בהצלחה רבה!!!
יפה כתבת..ד.


^^^!!!!Chen22
^^^or
כל מילה.
אני רוצה לדייקהפי
זה לא שאין לי רגש אליו
פשוט אני לא מרגישה שזה זה.. מרגיש לי שיש פער בנינו ולכן אני לא מרגישה שהוא האחד שלי
מצד שני עם מדויטים אחרים שכן יצאתי כן הרגשתי למרות שזה לא היה זה ואין להם את התכונות שאני מחפשת בבן זוג בנשואין.
השאלה היא מה הכוונהתופסת אומץ
ש"זה זה".
בכמה פגישות מדובר.
על מה זה יושב כשאת רואה שיש הבדלים לעומת בחורים אחרים שיצאת איתם.

אני לא יודעת מספיק פרטים,
וגם אם הייתי יודעת אז בכל זאת לא מכירה אותך ולא רוצה לומר שטויות, כי זה תלוי בעוד כל כך הרבה דברים מסביב.
אם תרצי לשתף בפרטי אשמח לנסות לעזור.
אם את מרגישה שזה רק יבלבל אותך ואת לא פנויה רגשית, אולי כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי.
אבל אחד שיש עליו המלצות מנסיון ולא רק יצא עם תעודה.
דברים חשובים ביותר!מישהי 1
לפעמים נוטים לזלזל בהרגשת הלב וזה כל כך לא נכון ולא חכם!
המצחיק הואתופסת אומץ
שדווקא בגלל המודעות לכוחו של הלב, חששתי שהוא יפיל אותי.
בסוף מה שהפיל אותי, זה שלא הקשבתי לו.

ושוב אדגיש,
(לא ספצפית לך אלא עבור מי שלא הבינ/ה)
במקרה שלי התחתנתי מתוך רגשות אהבה, אלא שלא יודעת עד כמה זה נכון שהתעקשתי עליהם ו"שיכנעתי" את הלב.
מה הכוונה?לב אוהב

להתחתן מתוך רגשות אהבה, אבל האהבה לא באה?

או שזה לא קשור בכלל לאהבה? 

האהבה לכאורה באהתופסת אומץ
אלא שהיו דברים אחכ שבלשון המעטה.. טוב שזה נגמר.
ואם אדייק, חסד שאני צריכה להודות עליו יותר. חסד של ממש שה' עשה איתי.

ולכן אני אומרת, אפשר לעשות תהליך ולהיפתח רגשית אלא שזה יכול להתנקם בך ח"ו, כי אח"כ קלטתי והבנתי למה לא הרגשתי והלב נסגר.
אולי הלב לא הרגיש ביטחון, אולי הלב הרגיש סכנה? דברים כמו אינטואציות פנימיות שעם כל הנטיה שלי להקשיב לאינטואציות - שם חשבתי שאני סתם בררנית ופוסלת על שטוית. מתברר שהלב יודע. אפשר "לעבוד עליו" והרגש ייפתח, אך לא תמיד כדאי.
וגם אסייג, שבמקרה שלי זה לא היה כדאי אך חושבת שהיו אנשים שעברו תהליך וגילו שזה היה שווה את זה.
השאלה בעיניי היא האם העובדה שהם לא הצליחו להרגיש בהתחלה נבע אצלם מפחד וחסם שלהם נטו עם עצמם או אינטוציה.
אם מחסם של עצמם - עשו תהליך, נפתחו והיה נכון ושווה לעשות את זה.
אם מאינטואציה פנימית - נפתחו, חשבו שזה שווה את זה ואחכ גילו שצדקו.
הבעיה טמונה בגבול הדק מאוד מאוד בין אינטואציה לפחד אישי, שמאוד היה מבלבל להבחין בינהם.
ואוולב אוהב

זה הרבה יותר מורכב משחשבתי!

ואני חושבת שאני מבינה על מה את מדברת. זה ממש גבול דק.. ממש

ה' ישמח אותך בעז"ה! 

לגמרי דקיק..תופסת אומץ
אמן! תודה לך יקרה.
והמברכת תבורך (:
איך יודעים אם זה חיבור?הפי
קצת מנצלש"ת..אני מאמין!

מההסתכלות שלך היום- עד כמה לתת צ'אנס ללב להקשר? אחרי כמה זמן זה כבר ברור שזה לא זה?

ו..איך אפשר לבדוק את זה טוב יותר? לטהר באמת את מה שהלב מרגיש בלי כל מה שאחרים אומרים מבחוץ?

 

תודה

הייתופסת אומץ
עבר עריכה על ידי תופסת אומץ בתאריך כ"ז בכסלו תשע"ט 13:53
אני לא מומחית ועדיין חושבת שאין לזה מסקנות חד משמעיות. זה מאוד אינדבדואלי ותלוי בכל כך הרבה דברים ואני לא רוצה לענות לך באוויר כי באמת אין לזה כ"כ מדד או אמירה חותכת של נכון או לא נכון.
בעיקר להיות קשובים יותר לעצמך ולקב"ה.
הרבה תפילות, השתדלות והתבוננות,
ואם מצליחים בהקשבה הזאת,
משם מגיעה גם התשובה.
הייתי צריכה לקרוא את זה.מעפר אני באה

תודה על השיתוף!

את מדהימה!

בשמחה רבהתופסת אומץ
המטרה היא לעורר מודעות..
תודה לך!
תודה!חיזקת!רקפת לבנה


בחור טוב זה לא סוף פסוקאמת1
וגם כימיה טובה לא.
כאדם נשוי שעבר את תהליך הדייטים גם כן,
יש לא מעט סיבות משמעותיות לפסול קשר
בוודאי שבחור עם נתונים טובים זה לא מספיק אם אין לכם חיבור ולא כיף לכם ביחד וכן להפך.
קשר שמוביל לחתונה זה עם מישהו שטוב לך איתו ויש התאמה בהיבטים המשמעותיים.
3..2...1... כולם יוצאים עליג'ינג'י
מחקרים קבעו באופן חד משמעי שנישואי אהבה מחזיקים פחות מנישואי "תועלת", אחרי כ5 שנים ההנאה מנישואי תועלת גם הייתה יותר מאשר נישואי אהבה. (זה בעצם עקומות הפוכות, מנישואי תועלת פחות נהנים בהתחלה וזה עולה, מנישואי אהבה נהנים יותר עד שזה עובר.)
לא צריך לקפוץ עליך אבל..nobody
נחמד לזרוק מחקרים ולא להביא שום מקור (מאמין לך לחלוטין שיש כאלו אבל נשמח למקור)

ופותחת השרשור לא מדבר על בחירה בין הסוגים שהזכרת אלא רוצה לשלב ביניהם. (ככה לפחות אני הבנתי אותה)
אפשר מקור?מגיבה חדפ
מעניין, כי חז"ל אומרים הפוך.שלג בירושלים

אהבה התלויה בדבר - אין סופה להתקיים

אהבה שאינה תלויה בדבר - סופה להתקיים.

 

בטח במחקר לא מדובר על נישואי אהבה, אלא על נישואי התאהבות, כלומר נישואים שמבוססים על יופי חיצוני וכסף.

סביר להניח שאתה צודקהדוכס מירוסלב

בד"כ מדברים על התהליכים הכימיים שעוברים על הגוף בהתרגשות הראשונית

עניות דעתי בנושאnobody
בדיוק יצאתי מקשר יחסית ארוך שנפל בדיוק על הנקודה הזו.

קודם אכתוב את דעתי באופן כללי על המבנה של דייטים ואח"כ אנסה טיפה לייעץ.
לדעתי המבנה הבריא (כמובן משתנה בין אנשים עם גישות שונות) הוא לקחת מספר דייטים שמתאים לך (לי למשל שלושה) ולהחליט שבx הראשונים האלו לא מכניסים עדיין את השכל, באים להכיר בנאדם.
כמובן שלא מתעלמים מהשכל לגמרי אבל פחות להגיע לחשיבות מלחיצות והאם להמשיך או לא.
אחריהם ודאי להפעיל המון את השכל ולסכם את כל הנקודות (לטוב ולרע) שעלו בזמן הזה ולראות לאן הקשר מתקדם.


ולנושא הספציפי שלך, לפי מה שנראה לי ממה שכתבת מבחינת שכל הכל טוב ויש רצון (שכלי) להמשיך אבל הרגש קצת תוקע. לדעתי במצב כזה כדאי שוב להרפות לכמה דייטים מהשכל ולבוא בגישה של להיות עם בנאדם ולא בגישה של לבחון בנאדם.
כמובן שאם רלוונטי (בטח בקשר יחסית מתקדם!) כדאי להעלות את הנושא ולא לפחד ממנו, ששני הצדדים ידעו איפה הקשר עומד..
שמעתימפצלש"ת

מכמה רבנים שעוסקים בנושא של שידוכים,

שכשהלב אומר לא,

אין כבר טעם לשאול את השכל לדעתו.

אם הלב אומר כן,

צריך כמובן להמשיך לבדוק עם השכל האם זה מתאים למה שאני מחפשת.

הצלחות.

גזור ושמור תודה!Chen22
הבהרהמפצלש"ת

כהמשך למה שרשמתי למעלה,

ובעקבות דיון עם אחד הניקים,

את העצה הזאת שמעתי בהתייעצות אישית כך שלא בטוח שיש לקחת ממנה מסקנות למעשה.

👍Chen22אחרונה
בסופו של דבר ברור שהכל תלוי בסיטואציה אבל אהבתי את הכוונה מאחורי הדברים. תודה בכל אופן 🙂
אפשר את השמות של הרבנים האלה?הדוכס מירוסלב


זה לא הגיוני אבל?חסויה55

הרב פעמים השכל משתנה בעקבות הרגש.. (כלומר יש תכונה שמבחינה שכלית לא מתאימה, אבל הרגש מתעורר וכמעט "מעלים" את התכונה) 

אבל הרגש קצת פחות קורה שתופס שינוי בעקבות הנבנה שכלית.. (לדוגמה מתאים מכל הבחינות, אבל אין חיבור רגשי) 

לא הגיוני, ההפךהדוכס מירוסלב

אדם שאין לו מדרגה של שכל של תורה, יש לו שכל נמוך שמושפע ע"י רגש (זה אדם שמעשיו נקבעים ע"י אינסטינקטים שנובעים מהנפש הבהמית, מישהו שעיקר תהליכי החשיבה שלו מוכרעים בגזע המוח).

אדם לא אמור לפעול ככה, אנחנו נבדלים מהבהמות. אצלן הדחפים הנמוכים משפיעים על כל תהליך החשיבה. אצלנו לא.

 

מי שלא יודע לנתב את הרגש שלו אחרי השכל עוד לא הגיע לעבודת המידות, הוא עדיין עסוק בתיקונם. ולא משליכים ממי שאינו כפי שהאדם נברא להיות על דרך האמת.

 

אפשר לראות פה את התהליך הבריא של יהודי. נביעה מהשכל, דרך המידות (קרי רגש), עד הדיבור והמעשה ממש.

אמונה | שאל את הרב

אהבה זה כמו שאמרת- מעברוהוא ישמיענו
אצל כל אדם המעבר שלו הוא שונה, החיבור שלו לאינסוף ייחודי רק לו. כלומר אהבה זה משהו סובייקטיבי
(למשל במסכת כתובות ט''ז, ב'- בעניין 'כלה נאה וחסודה' יעויי''ש).
לעומת זאת- השכל הוא אובייקטיבי יותר. לכן ייתכן מאוד שהבחור בעל מידות נעלות וכו', אבל הוא מתאים למישהי אחרת. בגלל ה'מעבר'

מה שאת מחפשת זה את החיבור האינסופי הזה, שנקרא 'אהבה'. אבל הדרך להגיע לזה עוברת בהתחלה דרך השכל, דרך הגדרות יותר כלליות ויותר אובייקטיביות.
בע''ה שתמצאי בקרוב את האחד שהכי מתאים לך, את שאהבה נפשך


נ.ב. לא יודע אם הדברים שכתבתי מדוייקים, אבל בכל אופן זה מה שעלה לי בראש כשקראתי את הדברים שכתבת...
האםנחלת

אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?

הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....

באתר "השדכן" מובאים טיפים טובים. כדאי לעיין. (ולא חשוב חרדים דת"ל....לכולם).

אינטואיציה היא כלי מדהיםאביעד מילוא

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

יש לה משקלארץ השוקולד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

מאודהפיאחרונה

לרצות - זה דבר נפלאadvfb

למה, מה רע בלרצות?

לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.

זה דבר טוב, לא?

תאמת, שכן.

זה טוב, השאלה מה המניע לכך.

אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.

כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,

מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?

הבעיה בריצויoo

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

כמה השקעת?שנונימי

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

מזדהה מאודadvfb

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

כשמדברים על המונח 'ריצוי' לא מדברים על נתינה.מדרשיסטית20

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיףadvfb

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

לא, לרצות זה לא לגרום שהשני יהיה מרוצהנעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

מי אמר?advfb

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

אפשר לשאול את עצמך כמה שאלותנעמי28

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

את לוקחת את זה למקום אחרadvfb

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

בריצוי באמת יש אלמנט של שליטהנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך י"ט באב תשפ"ו 6:45

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

לגרוםooאחרונה

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

אולם ממילא, המלצות/דיס המלצות? הערות?ארץ השוקולד

בעיקר מההיבט האנושי, ניקיון והאוכל.

מקפיץארץ השוקולדאחרונה

יועץ/מאמןאיזו

מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..

אני מכיר כמהאביעד מילואאחרונה

יש את אסף זולדן הוא תותח

הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

ואו לגמרי אמןהפי

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

שוב, איך מה שכתבת מתקשר דווקא לתגובה שלי?חושבת בקופסא

גם מה שכתבת על כיסוי ראש בתגובה מתחת: מישהו הזכיר את הנושא הזה? זה קשור לתגובה שהגבת לה?

זה יפה מאוד מה שכתבת, אבל זה לא נוח שכמה אנשים מדברים על משהו אחד, וקופץ אדם לא קשור שמעלה נושא לא קשור.

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לדעת עד מתי המסע שלי, היה מרגיע אותי מאודמחפשת111אחרונה

עד כמה אתם מרגישים שמודל הזוגיות של ההורים שלכםפתית שלג

משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?

אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.

לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..

תדייק ותסביר את כוונתךפ.א.

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

אני למדתי המון מהזוגיות של ההורים שליפשוט אני..

למדתי מה לא לעשות

גם אנירקאני

אותו דבר

השפיע בוודאיארץ השוקולד

בעיקר לטובהארץ השוקולד

מופתע שזה חריג

אני איתךחדשכאן

שאלה מעניינת.חתול זמני

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

פעם חשבתיoo

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

לי היו 2 מודליםעל הנס

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

ברור. מכל אינטראקציה קרובה מושפעיםברוקולי

משפיע מאודadvfb

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

..אני:)))))

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

של סבא ממשהפי

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.

אין מישהו שלא מושפענעמי28

מההורים שלו במערכות יחסים שלו (ובכלל בחיים)

מי שחושב שהוא לא, עדיין לא גילה את זה.

מודל ההורות ומי שהם השפיע יותרמרגול

מודל הזוגיות השפיע בעיקר אחרי החתונה

לא חושבת שנכח כמעט לפני

אין משהו שיותר משפיע על האדםרק מקווהאחרונה

מההורים שלו.

בכל התחומים.

אולי יעניין אותך