זוגיותלפי דעתי
שלום חברים

יוצא לי לקרוא פה די הרבה ויש פה דיונים יפים וחשובים מאוד רק דבר אחד חסר.

כל פעם מדברים על קושי שיש עם האחר והאם האחר טוב מספיק וכו'.
ואלו דברים חשובים אבל מתפספס פה בעייה אחד: אני

כל הזמן מתלוננים על בעיות בזוגיות בלי להבין שהדבר הראשון והכי חשוב בזוגיות זו הנתינה בלי לחשוב על מה שתקבל בתמורה.
ברגע שאדם יוצא ממקום כזה שהוא רוצה לעשות טוב לאחר ולהעניק לו מעצמו אז כל המבט שלו משתנה. הוא לא מחכה כל הזמן לקבל את "מה שמגיע לו" והאהבה שלו והערך של השני בעיניו גדל מתוך הענקה.
וכמובן הענקה לא הכוונה (רק) למתנות אלא בעיקר להקשבה והכלה של האחר ולהיות שם בשבילו כשהוא צריך מבלי לבחון אותו כל הזמן, ולא לחכות רק לזמני התאהבות בשביל זה, הבסיס של הזוגיות זה התיפקוד שלנו בשגרה כשהרגש לא עובד בהכרח, שמה קיימת העוצמה של הזוגיות.
וכמובן זו מעלה גדולה מאוד והלוואי שאגיע אליה אבל צריך לחתור אליה.
ואוו!nes

תודה!

כתבת יפהתות יער


האמת? זה נראה לי מזעזע.אורות מאופל
אמא שמכינה אוכל לבניה מתוך רצון לנתינה זה נראה לך דבר טוב, אידיאלי? בעיניי זה עיוות נוראי.
אמא דואגת לילדיה כי היא אמא והם הילדים שלה ואימהות דואגות לילדיהן. ככה.
כנ"ל בזוגיות, לדעתי.
אם כי אני לא מבין בזה, אז אולי אני טועה.
לא הבנתי את מה שאמרת ... אתה יכול להסביר?נפש חיה.
יש הרבה דרכים לתת.אורות מאופל
אפשר לתת צדקה לעני, לעזור לזקנה למצוא מישהי שתחצה איתה את הכביש, לחלק כדורי שוקולד בצבעי כחול לבן בפארק ציבורי בשוודיה, ועוד.
לכן, מי שהגישה שלו בזוגיות היא מתוך רצון לתת, גם אם זה המון המון לתת, פי שני מיליון וחצי יותר רצון לתת מאשר הרצון לתת שמתגשם בחלוקת הכדורים הנ"ל, זה פיספוס מוחלט של הנקודה.
וכן לגבי הורות.
יש התנהגויות שנובעות מעצם הגדרתן, ואז הן גם טבעיות ואמיתיות. בעל דואג לאשתו כי בעלים דואגים לנשותיהם, לא כי היא מושא הנתינה המאוד מאוד גדולה שלו. אם מאכילה את ילדיה כי ככה אימהות עושות, וכל תוספת לזה היא מלאכותית ולא נכונה.
ושוב, כך מחוסר הבנתי בעניין בהווה, ובאימהות ככל הנראה גם בעתיד.
אבל הרצון לתת נובע מאהבה גדולה, לא?נפש חיה.
או שזאת אהבה, וסתם, טכנית היא באה לידי ביטויאורות מאופל
גם כנתינה, כשנותנים, וזה בכלל לא קשור לרצון לתת.
או שזה רצון לתת, ואז גם אם הוא מועצם/מחוזק/משופר/וכו ע"י אהבה, זה לא זה.
אני חושבת שקשה לי להבין אותך.נפש חיה.
יש אנשים שאוהבים מתוך אגואיסטיותnes

זאת לא אהבה אמיתית

יש גם אינטרסנטיים .נפש חיה.
כתבתי על זה פעם.
ואהבה כזאת, הרבה פעמים, לא תחזיק מעמדnes


לא לקחת את הנקודה בפורפורציות הנכונות, מחילהעלומה!


משהו כמועלומה!

לא לצפות יותר מדי לתמורה כי זה לא משחק תן וקח, זה מה שאני הבנתי

ממ טוב..אורות מאופל
זה בכלל לא בכיוון של מה שהתכוונתי..
אני דיברתי על המקום הנפשי, מצד נקודת המוצא שלו, לא על האסטרטגיה העדיפה.
מה שמבדיל אותנו באהבה מבעלי החיים זה הרצון לתת.מבקש אמונה

כל חתול וכל כלב דואגים לגורים שלהם.. זה בטבע, אין בזה חידוש.   וגם אין בזה רע..כמובן.

 

אבל אנחנו צריכים להוסיף אצלנו את המידה של ה"רצון לתת" - "לשם שמים" 

הסברלפי דעתי
אני לא התכוונתי שצריך להסתכל על השני כחפץ שאפשר לתת לו, התכוונתי שבזוגיות צריך להעניק לשני לא מתוך שאיפה לקבל, אע"פ שזה גורם (בדרך כלל) גם לקבלה מהצד השני. אבל ברגע שרק מחפשים את הקבלה אז זה פוגם בזוגיות ומוריד את הערך שלה. ובוודאי שבהורות הנתינה לא נובעת מתוך הרצון לתת אלא זה הדבר טבעי ביותר אבל בזוגיות זה יותר מורכב כי זה לא קשר ביולוגי וגם די ברור שלילדים יש המון דחף לתת בניגוד לבן זוג. שוב, הבן זוג הוא לא חפץ שלך בשביל נתינה אלא הגישה צריכה להיות איך אני מעניק ומתוך כך ממילא גם תהיה קבלה (אבל לא לחפש את זה)
המשך להסברלפי דעתי
וברור שהשאיפה שזה יהיה טבעי ולא יהיה צורך לחשוב זה כנתינה, אבל בגלל שזה לא כזה פשוט להגיע לשם אז הדרך לשם היא בנתינה כפי שתיארתי
ממש לא בטוח שזאת הדרךאורות מאופל
הדרך להגיע לטבעיות היא בחריגה ממנה עוד יותר? ולא שייך בחריגה מהטבע שני צדדים שאפשר לדבר על דרך הזהב, זה מדד אחיד.
לא כחפץ, אלא כנשמה קדושה שעוזרת לך ומגיע לה הרבה יותר מבקש אמונה

ואמנם זה לא הדיון, אבל וודאי שגם בהורות צריך רצון לתת - רצון לקדם הילדים לתכלית שלהם.

כך למדתי..

 

אם תוכל להסביר: למה אתה מתכוון כשאתה אומר "איך אני מעניק ומתוך כך ממילא גם תהיה קבלה (אבל לא לחפש את זה)"

במחילה לא הבנתי..

 

 

 

 

בעל חי נפש חיה.
יעני שתהיה תמורה להענקה
אבל אני לא לכתחילה חושב איך להעניק כדי שיקבל משהו.
נתינה שאין בה שום אינטרס. כמו שאמרת "לשם שמיים" לתת כדי לתת. ואם אני מקבל בתמורה- מה טוב.


ככה הבנתי.
"שתהיה תמורה" ו"שום אינטרס" לא מסתדר לי..מבקש אמונה


מסתדר לך לתת צדקה בשביל השכר מצווה?נפש חיה.
זה דרגה פחותה מלשם שמים עד כמה שידוע לי.מבקש אמונה

מה שאומר: יש אינטרס, אבל בכל זאת אני אקבל שכר. 

(אם כי מהעני אני לא אקבל כלום כנראה)

נכון אבל גם פה זה סוג של אינטרס.נפש חיה.
אנחנו מקיימים מצווה ועוד יודעים שנקבל עליה שכר .
נראה לי שזה קצת שונה..מבקש אמונה

בצדקה אני לא מקבל מהעני - נתינה.

ולגבי הקב"ה, לפחות אני יודע שהוא שמח שהוא יצטרך לתת לי שכר - סוג של נתינה, יצאתי צדיק

 

אבל.. אם אני מצפה מאישתי שתחזיר לי מתישהו, לכאורה אני נותן כדי לקבל - אינטרס

גם בצדקה אתה מקבלוהוא ישמיענו
נתינת צדקה שייכת למידת הרחמים. אתה הולך ברחוב, רואה עני, מרחם עליו ונותן לו. זאת לא נתינה גמורה שהרי הפריע לך משהו בנפש (תקרא לזה מצפון) והיה לך צורך להרגיע את עצמך... יש בזה משהו קצת אגואיסטי.

לעומת זאת, גמילות חסדים זה בא לגמרי ממקום נקי- של נתינה לשם נתינה (כי אין לך בהכרח מישהו שחסר לו).
לכן לעניות דעתי גם בצדקה יש לך אינטרס
נניח... אז זה עונה על השאלה שלי?מבקש אמונה


זה אולי נותן הרגשה טובה ואז זה כן משהו שבא עם הנתינהנפש חיה.
חוץ מזה שהנתינה מולידה אהבה
אז ממילא תיווצר הרגשה טובה בנתינה עצמה .
איבדתי אתכם לגמרי.. מבקש אמונה

שאלתי איך לדעת הכותב מסתדר "בלי אינטרס"  עם "ציפיה לתמורה" 

ולא הבנתי לאן אתם חותרים..

אנחנו חותרים בלי משוטים נפש חיה.
אמרתי שגם ככה ההרגשה הטובה שבאה בעקבות המעשה הטוב
זה משהו סוג של שכר.
אל תסחפי מבקש אמונה

נניח... 

 

אשמח אם מישהו יענה לי בפשטות

צודקברגוע
הכל הולך אחרי הכוונה שלך.
אם אתה נותן למישהו (כולל אשתך) בשביל לקבל בחזרה, זה לא נחשב נתינה לשמה.
אותו דבר במצוות, נכון שנקבל שכר, וגם נכון שה' שמח לתת לנו שכר, אבל השאלה היא מה הכוונה שלך בזמן קיום המצווה- לעשות נחת רוח לה' או לעשות נחת רוח לעצמך..
או בלשונו של רבי נחמן-
" וְאֵין רָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כַּוָּנָה אַחֶרֶת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך כִּי אִם לְמַלְאוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך, שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ. כִּי יֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד כָּל יָמָיו וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וּכְרֵסוֹ בְּתַאֲוֹות עוֹלָם הַזֶּה ויש מִי שֶׁעוֹבֵד וּמִשְׁתַּדֵּל, כְּדֵי לִזְכוֹת לָעוֹלָם הַבָּא וְגַם זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן שֶׁרוֹצֶה לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וְתַאֲוָתוֹ עִם עוֹלָם הַבָּא...
שֶׁאֵלּוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת הֵן הַבּוֹחֲרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵן הָעוֹבְדִין בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהֵם בְּחִינוֹת חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְך, כַּנַּ"ל שְׁנֵיהֶם הֵם בִּבְחִינַת תְּמַלֵּא בִטְנָם שֶׁרוֹצִים לְמַלְאוֹת בִּטְנָם וְתַאֲוָתָם, זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְזֶה בָּעוֹלָם הַבָּא רַק שֶׁזֶּה הַבּוֹחֵר בָּעוֹלָם הַבָּא הוּא חָכָם יוֹתֵר שֶׁבּוֹחֵר בְּעוֹלָם עוֹמֵד, הַקַּיָּם וְהַנִּצְחִי, וּמְמָאֵס עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא עוֹבֵר וְכָלֶה וְגַם בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר הַרְבֵּה לַעֲבד ה אֲפִלּוּ אִם עוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא אַך אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה נִקְרָא בְּחִינַת מִלּוּי בֶּטֶן כַּנַּ"ל. "
אני מדבר לא רק מבחינת הכוונהוהוא ישמיענו
אלא מבחינת מהות המצווה מצד עצמה.
את הדברים האלה אומר המהר''ל בספר נתיבות עולם, נתיב גמ''ח נדמה לי בפרק ב'
הגבתי למבקש. לא למה שכתבת.ברגוע


ואם אין לי כוח?בת 30
אם המירוץ של שלוש או ארבע ארוחות ביום למשפחה שלימה מעייף אותי?
אני לא עושה לשם שמיים, בינינו.
אני עושה כדי שלא יהיו רעבים.
משתדלת להכין אוכל בריא כדי שיהיו בריאים
משתדלת לגוון כדי שלא יהיו תלונות...

אינטרסנטית לגמרי.
בלי לשם שמיים.
אין בזה רע.. מצוות בין אדם לחבירו לא צריך כוונהמבקש אמונה

(לא כזה מאמין לך שזה אינטרס נטו אבל נניח.. )

בכל אופן, לא שזה רע להתנהג על פי הטבע, אבל צריך לשאוף להתעלות 

 

לא באתי לבאס מישהו או להוכיח..

רק עניתי ל"אורות האופל" שרצון לתת זה דבר טוב וזה נוסף על האהבה הטיבעית

 

בדיוק הפוךאורות מאופל
זאת בדיוק צריכה להיות הסיבה של הורים לדרוג לילדיהם- שזה טבעם. וכן בין בני זוג, כי זה טבעם.
מי שעושה מהזוגיות שלו 'עמותה לאיש/ה בסיכוי' סתם מעקם את המשמעות הנקייה של הקשרים האלה.
מסכים לגמריהדוכס מירוסלב


עוד הסבר להסברלפי דעתי
אני לא אומר לחכות שתקבל מהנתינה אלא שהשאיפה תהיה לתת לאחר אבל רק שתדע שבסופו של דבר זה יוביל לקבלה, אבל זה לא במחשבה שלך, אתה צריך להתרכז באיך להעניק לאחר חיים טובים יותר
אני חושב שהבעיה נעוצה באיך חינכו את הדור שלנוהדוכס מירוסלב

הדור של ההורים שלנו גדלו אצל הורים מאוד נוקשים, אז החינוך שלהם נטה לפיצוי יתר.

כלומר פחות חינוק יותר פינוק שמקלקל את המוסר האנושי הטבעי (לא מדבר על מידות וכאלה, דברים ששייכים גם במי שלא יהודים).

יש לזה ביטוי באנגלית, קוראים לזה snowflake generation.

כמו שפתית שלג הוא יחיד ומיוחד בני הדור הזה הוזנו ברעיון ש"כל אחד הוא מיוחד" כל-כך הרבה שבמקום לקחת ממנו את הנקודה הטובה הם לקחו את הקלקול. אני מיוחד ואף אחד אחר לא.

זה גורם לנו תמיד להסתכל על מה שהשני עושה לא בסדר, במקום להסתכל על עצמנו.

 

חטא שכולנו נופלים בו פה ושם, ויש אנשים שזאת השיטה שלהם...

ישר כח!והוא ישמיענו
מסכים עם הדברים
נו, בוודאיעלומה!


כן זה יפה לתת ולתת אבל כמה אפשריוניסאחרונה


מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

בשביל זהנחלת

צריך הרבה תפילות. הרבה! זה תלוי בכל כך הרבה דברים; שלום הבית שלכם, לדוגמא...

 

מאמינה שאם זה כל כך ח שוב לך, תקבל את זה. ותעשה את כל המאמצים שזה יצליח.

אבל העיקר זה להתפלל על הכל, אני חושבת.

יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

נפלאותנחלת

נפלאות כל התגובות כאן!  אתם באמת אנשים רגישים מאוד!

 

חושבת שבחורה המחפשת איש מאוד "גברי" - מעיד על אולי איזה חוסר בטחון בתוכה. מדוע "להישען ולהישען" כל הזמן?!

שנינו נשענים זה על זה...כל אחד מהמקום שלו. אבל נכון ש"אליו תשוקתך והוא ימשול בך.."  - זו קללה בעצם. לא?

הרב הירש (אם איני טועה) בפירושו לפסוק הנ"ל (או בהקשר הזה) אומר שלפני החטא, היתה הרמוניה נפלאה בין

האיש לאשה וזה התקלקל אחרי החטא.  אז כנראה מכאן נובעת ההזדקקות של האשה להישען, לקבל מהבעל,

להיות תלויה בו.... יש כאלו, מסיבות כאלה או אחרות, שבויות בכך יותר ויש....פחות. יותר מלאות בתוכן אולי,

פחות חרדות מהחיים....

 

אבל הרגישות שלך, מאחלת לכל בנות ישראל. זה נפלא. הקללה הזו, בעז"ה, תהיה מורגשת פחות אצלכם בבית.

הלוואי על כולנו....!

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה, מכיר קבוצת ווצאפ שלהםמתוך סקרנותאחרונה

יש להם גם קהילה פיזית?

תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולד
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

שוב נר בלי ביתאנונימיכלשהו

כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.

בעז"ה שנה הבאה 'נר לבי בית'חסדי הים

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

היום זה עדיין "זאת חנוכה" וההשפעה עדיין קיימתנפש חיה.

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

 

 

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

רק לומרנגמרו לי השמותאחרונה

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפי
ומנגד משדרים נחת נעימות
אולי לבדוק בעדינות את הנקודה הזאת בבירוריםadvfb

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אם יצאת עם כמה בנות, ואף פעם לא הגעת לפגישה שנייה-לגיטימי?אחרונה

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
את מתעלמת מהשאלות שלי. ולא בפעם הראשונהלאצעיר

כמה מתוך הזוכות האלו התחתנו בשנות ה30 לחייהם? ובאיזה הפרש?

פי כמה וכמה כמות יש הפוך?


לגבי בעיות - יש ב2 הצדדים. לא על זה מדובר. בגילאי 30+ לא מדובר על בעיות, מדובר על *טבע*. זו עובדת חיים שהפוריות של האישה נחלשת מוקדם יותר. זה מה יש.


אני כבר באמת לא רואה טעם בהמשך הדיון הזה. אני מביא עובדות ומציאות ואת חולמת לשנות את כל העולם לחלומות שלך.


מאחל לך שתמצאי את הנכון לך ובעיקר שלא תתני לשטויות כמו פער גילאים מוגזם *בעיניך* לתקוע אותך. 

אולי יעניין אותך