אבל דווקא תתפלאי שמישהו הציע לי לעשות את זה..  וזה היה אדם שבאמת יש לו מידות טובות

גם ככה הרבה נפרדים בפגישה ראשונה,  (אז זה לא ממש לזרוק)

ומה הסיכויים שתפגש עם שתיים שממש יתאימו?   אז חבל לפספס הצעות

לא יודע כמה אני מסכים. רק מסביר..

תודה על התשובה בכל אופן

אני לא מתכוון ליישם את אפשרות 3

אבל מכיון שמישהו הציע לי את זה אמרתי אולי יש כאלה שיראו בזה אופציה..

(הוא טען שפגישה ראשונה עדיין לא חייבים אחד לשני כלום)

כתוב: ולא תצא לדייט ראשון בו זמנית עם שתי נשים

אם כי המאמר הזה מקומם מעט, ודאי שיש לו שורשים בהלכה.

"אם את מתלבטת ללא מרפא, לא מצליחה להסכים בשום אופן וגם מפחדת להפסיד אותו או שהבחור מתלבט ולא מרפה מותר לך לפגוש בה בעת בחור נוסף, רק אל תספרי לראשון כדי לא לגרום לו צער".

http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/kama-2.htm

ברור שהוא מתכוון שזה במקרה שהבחורה לא הייתה נפגעת אם היו עושים לה את אותו הדבר אחרת היא עוברת על מצוות עשה מהתורה. דייט ראשון לא מחייב כלום, ולפי הרב אבינר אפילו אחרי.

אבל לדעתי זאת כבר הפכה להיות מוסכמה חברתית מאז שנכתב המאמר הזה ובמקרים מתקדמים יותר יש יותר מקום לגניבת דעת וגם למה ששנוא עליך וכו'

ולא נראה לי קשור ל"דובר אמת בלבבו".  לא אמרתי לה שאני לא עושה את זה.

וגם לה מותר לברר על עוד אחד בו זמנית.  

אנחנו עוד לא נשואים זה לא בגידה או משהו.  לגיטימי לגמרי, לא רוצה לפספס העצות

אבל תחשוב אולי אם זה יכול להשפיע ואיך אם היא בדרך כלשהי תדע את זה, והאם זה כלכך בסדר..

מה לעשות כרגע זה רק בירורים.. כמו להבדיל להכנס לכמה חנויות שמוכרים אותו מוצר

הצעות בורחות בשניה..

התכוונתי לפגישות..

רק השאלה אם זה עשוי להועיל או לבלבל - תפסת מרובה לא תפסת

כנראה שזה לא חטא.

לגבי גניבת דעת, לא ידוע לי ששלב הבירורים הוא מחייב משהו.

מעבר לזה גם פגישה ראשונה לא מחייבת הרבה יותר מיושר.

אמנם לא הייתי עושה את זה לעולם, אבל לא בגלל שזה חטא. נראה לי יותר כמו משנת חסידים...

אני לא עושה הרבה דברים שמותר לעשות כי ככה בא לי.

אני לא רואה פגם של תמימות לב בבירור מקביל, למרות שאני הייתי מעיף מישהי כזאת ולא חושב עליה שוב.

היום זה עניין תרבותי יותר מאשר הלכתי.

נשאר רק מה ששנוא עליך וכו' שיוצא מואהבת לרעך וגו'.

אם כבר מדברים על בל תוסיף...

אף אחד לא יתיר איסור. צריך להיות ברור לך שזה לא איסור.

זאת משנת חסידים, בגדול. אמנם ברוב המקרים בדורנו זה גם אסור משום ואהבת לרעך כמוך. אבל זה לא איסור מצד עצמו וזה תלוי במי ששואל, כי זה מה ששנוא עליו.

תנסה לוודא שהן לא מכירות אחת את השנייה

שאתה עכשיו מתעסק בהצעה אחרת, אם זה יהיה רלוונטי תפנה אליו חזרה ואם לא אז ב"ה.. 

או לברר ממש טוב מראש במקביל ואז להחליט.. 

פגישה ראשונה במקביל בלי קשר לבחורות שבעיקר בזה התעסקו פה, יכול גם מאוד לפגוע בך, גם נפשית (זה לא לכולם עושה טוב שיש שתי מערכות יחסים כלשהן, הכי קטנות שיהיו ) וגם יהיה לך יותר קשה להחליט וזה יכול לגרום לך צער רב וחרטה על זה שנכנסת לזה, להיות הצד הפוגע זה הרבה יותר קשה מלהיות הצד שנפגע, קח את זה בחשבון.

להיפגש עם שתיהן בו-זמנית, זה מעשה לא ראוי!

היה הייתה לי האמונה שאני בא לפגישה כולי מרוכז בה ושנינו נעשה הכל כדי לראות אם מתאימים.  

ובאמת שניסיתי ליישם אותה בשטח, אבל שברו לי אותה... 

גיליתי שזה לא ככה, ויכולים לזרוק אותי על השטויות הכי קטנות.  או בכלל בלי סיבה..

ברוך ה' שאני עדיין לא מוסרי ואעשה הכל שלא לפגוע ולא אצא עם שתיים. 

לפחות זה..

עם כל הכבוד לו

למרות שאני לא באתרים כאלה שזה קצת שוק בשר... אז אולי אני טועה?

האחת שרציתי להפגש איתה כבר דחתה פעם אחת את הפגישה...

עכשיו, חצי שעה לפני הפגישה כשאני כבר מוכן, היא כותבת לי שנדחה שוב... 

כי היא בכלל הלכה לעשות קניות ועוד לא סיימה... וואלה יופי!  אז מתי היא תכננה להתארגן?

מבינים?

אי אפשר לסמוך על בני אדם.. מה לעשות 

לא לאחיות 

המצווה היא אותה מצווה. לא מבין את הפלפולים שלך.

פעם עשיתי משהו כזה באיזו מצווה אחרת בשיעור של רב פוסק אחד.

את יודעת מה הוא ענה לי? "אם אתה תעשה את זה, לך יהיה חטא, לשאר העולם לא", ואידך זיל גמור.

רותח? הכחשה? על מה את מדברת?!

זה בסדר גמור לדבר עם כמה נשים בו זמנית, אם את חושבת שלא תתדייני עם הרב אבינר על מה שהוא כתב במאמר שלו ותעדכני אותנו מה הוא חושב על דעתך

תסכמי איתי שאין חטא בעצם בירור שתי הצעות במקביל והוכחנו את זה.

אחרי זה נדון בעניין של אתרי הכרויות, למרות שלא נראה לי שיש מה.

את חושבת שזה צריך להיות מוגבל בגיל, אני לא. נראה לי שכל אחד יעשה מה שנוח לו ועושה לו טוב, עם כל הסייגים שיש בזה.

ויש הרבה דברים גרועים באתרי הכרויות, זה לא קשור לגיל בכלל.

ברור לך שהרב אבינר מתיר שיח עם נשים לצורך שידוכים. התורה התירה, מי יאסור?

במיוחד אחרי שהוא אמר שמותר להפגש במקביל

מבררים פרטים ראשוניים על כולן,

מבקשים מהשדכנים לא לגרום לציפיות מיותרות,

מחליטים על מה ללכת ומעדכנים את השדכנים האחרים שכרגע זה לא רלוונטי,

וחוזרים בהמשך הדרך אם זה הופך לרלוונטי.

נראה לי שהוא מתכוון פשוט לעשות פגישה אחת וזהו.

אגב... את מוזמנת לראות כאן את דעת הרב אבינר, ואולי לשלוח לו שאלה בנושא לראות מה דעתו.

עריכה: אני אשאיר כאן את דעת הרב אבינר - לקראת נישואין וזוגיות

צריך להזהר קצת בחריפות הביטויים שלנו...

אין שם גם שום איזכור על גניבת דעת...

מצוות העשה תלויה באדם שעושה אותה. אם הוא אמיתי עם עצמו ולא יפריע לו, אין לו בעיה של המצוות עשה הזאת. לא חושב שבדורנו יש כאלה הרבה, אבל כנראה שיש...

אין קשר בין סדר הדברים והקדימה ללימוד...

זה שאדם משוחח שלא מתום לב זה לא חטא, וזה בטח לא עבירה של גניבת דעת.

לא צריך לערבב מושגים...

ואז את טוענת משם שזאת גניבת דעת. שימי לב.

גניבת דעת זה איסור. אף אחד לא טען בשום מקום שיש בזה איסור מצד עצמו.

והמקור שהבאת מוכיח את זה, לא שהרב אבינר כפוסק צריך חיזוקים מצוות ישיבה כזאת או אחרת...

הוא אמר להפגש במקביל ואת חושבת שלדבר במקביל הוא יגיד שאסור?

אני לא רואה סתירה, כבר הסברתי כמה פעמים מה הסיבה...

יש הלכות ברורות ומסכתות שלמות על דרך ארץ.

את טענת שזה חטא, הסברתי שזה לא.

כמו שאמרתי בשם אחד מהרבנים שלי: מי שרוצה להיות חסיד, שלא ינסה לחייב אנשים אחרים בעבירות...

ולפתוח אותו שם.

בקצרה: כן. המילה חטא היא נוגעת בגדרים ההלכתיים. זה היינו הך.

חייב להדגיש, זה לא חטא. לא כל מה שמרגיש לך או למישהו אחר לא נעים זה חטא.

יש גדרים ברורים לחטאים.

ולא מוסיפים איסורים איפה שאין.

ערב טוב!

חח איפה ראית זוטות והקטנת כבוד. מה נסגר איתכם פה אנשים?!

כבר הבהרתי בערך 100 פעמים שאין פה שום גניבת דעת ואין פה שום חטא. לילה טוב!

אז כנראה שהוא לא חושב שזאת הטעיית הבחור/ה למרות שיש איסור לגנוב דעת בשאר הדברים.

למה זה קשה להבין

מה הוא יפסול? את דעתו? יכול להיות שהוא יחזור בו, קורה שפוסקים חוזרים בהם.

אני מניח שזה לא מתוך זלזול אבל אם זה נובע מתוך זלזול אני מוחה בתוקף

והוא עונה אחרי כמה זמן...

052-3653028

וכן יצא לי להתכתב עם הרב כמה פעמים.

אחרי זה את אומרת שאני מזלזל חח

הרי הרב כתב במפורש לעשות את זה בלי להגיד.

ותטעיני את הטלפון (או מי ששלח)...!

זה כתוב שם שחור על גבי לבן.

הרב כתב את זה במפורש.

גם אם רב גדול יגיד לך שזה מותר, אין באמת תועלת בלצאת במקביל.

אתה יכול פשוט לברר במקביל בלי לתת לאף אחת ציפיות.

גם מתאים לך משנת חסידים.

על זה הדיון לא? 

קראת את התגובה שכתבתי את דעתי?

פשוט... - לקראת נישואין וזוגיות

בלעשות את שלב הבירורים אין שום שאלה הרי, ואם גם מודיעים לשדכן שרק יעביר פרטים בלי להגיד לצד השני שהבעת עניין אז אתה מוגן מכל הכיוונים

הדיון שלי עם @kesemmilim הוא פשוט כי צרמה לי האמירה שזה חטא כשזה לא.

בפועל אני מסכים איתה לגמרי, פשוט מטעמים אחרים.

הרבה לפני שזה לא נחמד ולא יפה ועלול להוביל לחטאים, זה פשוט לא יעיל...

 אבל אני משתדל תמיד לסיים את השיחה ב"טוב, אני חושב שפחות או יותר אפשר לנסות להפגש"

זה נוטע תקוות?

אבל יצא לי גם לדבר עם בנות ישירות ולהגיד בהכי כנות שאני מברר עוד הצעות... אנשים מעריכים כנות.

ולא קרה לי שמישהי לא קיבלה את זה... ההפך, העריכו מאוד ואמרו לי לעדכן אם יהיה רלוונטי וכאלה דברים.

זה אחד הדברים שיש בהם הכי הרבה הבדל בין גברים לנשים.

אפילו דברים יותר מרומזים ועדינים מזה יכולים לגרום לבחורה לחשוב אחרת לחלוטין ממך...

שלחתי לך גם משהו באישי

אוקיי קיבלתי. 

אם נניח הציעו שתיים ביחד,ושתיהן נראות, ולא רוצים לפספס.. נחשב?

הרי אף אחד לא שם לנו אקדח בראש..

עלי? זה מעליב אם כן.

אמרתי שאני אשאל רב, ואמרת לי איך לדעתך להסביר לו את המצב.

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

ככה מעודדים יהודי שעומד להקים בית?!

כבר היינו בסרט הזה ארי"ק יקר, זוכר?........

אברך יקר. זה הכל בצחוק. אתה אוהב ללמוד והרב שלך ממליץ על זה, והיא מסכימה (ואפילו יש לה מסירות נפש) -

תלך על זה וימים יגידו.

בהצלחה!

בנישואין? ואני התרעמתי עליך?

אבל מאז מכירים אותך טוב יותר ופחות מתלהמים (כלומר, אני)....

ספיציפית אני לא אמרתי שאני יהיה אברך הרבה שנים, שאלתי רק על הכנה לחתונה והתגלגלנו לנושא עבודה - לימוד תורה.

אני גם חושב שזה מאוד חשוב ובעז,ה אני אתייעץ עם רב שמכיר אותי ויגיד לי מה הכי מתאים לי.

אשרייך!

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הכרתי יהודים חשובים שגם עבדו. אפילו במקומות לא רק דתיים כל כך. הם היו אבל תלמידי חכמים. ממש.

עם משמעת עצמית  חזקה.

היום - לא בטוחה שיהודי תורני, כפי שהיו הם, מסוגל להגיע למדרגתם, כשהוא עובד שעות רבות, לא במשרה תורנית.

הרחוב משפיע. הסביבה משפיעה. זו לא החממה של הישיבה, כוילל (למוטב, במקרה הזה). השפה. מכירים את הסיפור

של הרב זריצקי בספרו "בצל צח", בו מתנגדת הבת להינשא לבחור שגם עובד?

גם הבנים שלי חושבים כמותכם. בכל זאת, חושבת שלהוסיף עוד שנים מספר, רק בלימוד תורה נטו, ברצינות,

יכול מאוד להועיל, כשחייבים לצאת לעולם הגדול.

היו לא מעט ישובים חקלאים חרדיים של תנועת פועלי אגודת ישראל - כמו כפר חסידים, קוממיות, קיבוץ חפץ חיים, היה את מפעל השטיחים של החרדי אברהם שפירא, שמעתי סיפורים מסבא שלי המאוד מבוגר (כיפה סרוגה, גר במושב דתי) שבצעירותו עבד עם ארגון טהרת המשפחה החרדי ממאה-שערים בהקמת מקוואות ביישובי העולים בצפון, והרבה מהחרדים של אז התעסקו בעבודת כפיים.

החרדים של פעם גם היו חזקים מאוד  בבורסה ליהלומים.  

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק