ורציתי לשאול אתכם, איפה תאוות האכילה והמלחמה בה נמצאת אצלכם ביום יום?
עצירת מאכילת מאכל שתאב לוהיא שיחתי
ורציתי לשאול אתכם, איפה תאוות האכילה והמלחמה בה נמצאת אצלכם ביום יום?
לא הולך לפי השיטות הללוארץ השוקולד
בעיקרון, יש שנטו להילחם בגשמיות ויש כאלה שלא.
(אם תרצה זוית נוספת לעניין, תעיין בדברי הרב חיים דוד הלוי במקור חיים השלם על זימון ותשווה לדברי הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה על זימון ותראה שהבדלי הגישות באים לידי ביטוי שם בטעמיהם.)
איך אתה מבין את דברי הירושלמי?היא שיחתי
אי אפשר להסתפק בהלכה היבשה, הרי וודאי שרוח ההלכה חייבת להיות פרטמר משמעותי (עיין כוזרי, מאמר שני), ורוח ההלכה מחנכת את האדם לא לשקוע בתאוות ובגשמיות
הרב עובדיה מבין מהירושלמי שאמורים להקל בכשרות פירות...ארץ השוקולד
רוח ההלכה או הקבלה?
ציטטת דברי קבלה ולא הלכה. (החתם סופר חשב שאסור לערב בין השניים.)
אבל ראוי עכשיו לאכול בלי הבחנה, כל דבר שבא לך?היא שיחתי
למה קבלה? ציטטתי דברי מוסר.היא שיחתי
ולא חושב שזה קשור לדברי החת''ס.
כי השל"ה היה מקובלארץ השוקולד
והרב חיים דוד הלוי הפוסק לפי קבלה סבר בדומה לכך גם.
וגם אם זה מוסר, זה עדיין לא רוח ההלכה
זה רוח ההלכה לפי משנ''ב ופלא יועץ.היא שיחתי
או רוח המוסר, גם המשנה ברורה עסק במוסרארץ השוקולד
להבנתי רוח ההלכה, זה כיוון ההתנהלות העולה לפי גדרי ההלכה, כלומר לחשוב על מה שאוכלים, לדאוג לא להכין משבת לחול.
כל עוד זה מותר, כןארץ השוקולד
ולכן יש צד לכל גישה
אתה לא צודקהדוכס מירוסלב
גם לשיטת רש"י אפשר דמשמע שגם במה שמותר לכל הפחות גבי עריות.
לפי הרמב"ם בוודאי שאתה טועה, שזה עובר על מצוות שמירת הגוף. ואכילה גסה אסורה לכל הדעות, אז לאכול בלי הבחנה - אסור לגמרי.
למה לא צודק?ארץ השוקולד
דובר פה על אכילה ולא עריות.
יתכן שהרמב"ם חולק על רש"י, זה לא סותר, אמרתי שנחלקו בכך הקדמונים ולא אמרצי שכולם אמרו שזה בסדר.
אגב, זה מעניין שדווקא תאוות אכילה הובאה בתורה כדבר לגיטימי
"כִּי יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר." (דברים יב כ)
דרשו על כך חז"ל שדרך ארץ לאכול לפי היכולת הכלכלית
רש"י סובר שאין דבר כזה אכילה גסה?!הדוכס מירוסלב
זה שכתוב שמותר לאכול בגלל שיש לך תאווה לא אומר שתאווה היא אידאל. אתה מבין את זה מוזר מאוד.
חז"ל אמרו במפורש שמכאן למדים שאין אדם ראוי לאכול בשר אלא מתוך רחבת ידיים. הפכת את כל ההבנה. המשמעות שם היא שדרך ארץ שלא לאכול כשאתה לא יכול לעמוד בזה, כלומר לא לקפוץ מעל הפופיק בשביל המזון.
ההבנה הזאת מפורשת במקום אחר "יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו".
הפכת את כל הפשט שם. הכל בשם תאוות האכילה 
ועוד אמרו שלא ראוי לאדם שאינו תלמיד חכם לאכול בשר. ויש עניין, גם בריאותי, שדווקא מי שתלמיד חכם יאכל בשר.
לא מבין איך אתה משליך אחד לשני בלי קשר.
אכילה גסה זה מעבר לנורמהארץ השוקולד
מחילה, אני מאוד שולט בעצמי ואוכל במידה, אז לא הבנתי שמדובר במלחמה כנגד אכילה מיותרת, אלא בסיגוף להימנע מאוכל כדי להיאבק בתאווה אוורירית
מה זה תאווה אוורירית? לא עושים תעניות סתם בשביל הכיףהדוכס מירוסלב
והרמב"ם כבר ביאר יפה את זה בהקדמות. ואף אחד לא חולק עליו.
אלה עבודות ששייכות לכל אדם בפני עצמו, ובד"כ לאנשים בעלי מעלה. גם ביניהם זה לא מותר לכל אחד.
תאווה אוורירית - להיאבק בתאווה שלא קיימתארץ השוקולד
הסיבה היחידה להתענות מסתם אכילה היא כפרת עוונותהדוכס מירוסלב
יש בש"ס כמה וכמה מקומות על זה.
לא למדת מסכת תענית אף פעם? עיין דף י"א.
להתענות כדי להילחם בתאוות אכילהארץ השוקולד
מי שסובל מתאוות אכילה, צריך להתענות, לכל הפחות ממצוות שמירתהדוכס מירוסלב
הגוף ואולי גם מצד קדש עצמך וכו'.
אף אחד בעולם לא מתענה סתם כי משעמם לו. לא שמעתי על זה, לא קראתי את זה, ולא ראיתי כזה.
היו מראשוני אשכנז שתמכו בזהארץ השוקולד
היו תנועות מוסר שעודדו זאת, וכנגדם יצאה החסידות לדוגמא.
נראה לי שהרמב"ן באמירתו "קדש עצמך במותר לך" התכוון למיעוט אכילה ללא סיבה, רק כדי להיות פרוש.
לא ראיתי אף פעם מישהו שכתב ככה, מוזמן לחדש ליהדוכס מירוסלב
אנחנו לא איסיים או נזירים נוצרים.
פרישות היא שלב זמני ובכל אופן מתקדם מאוד. הרמב"ן לא התכוון להבנה שלך.
הוא התכוון למעט בהנאות העולם הזה שעצם ההמשכות אחריהן גורמת לאדם לפתח תאוות.
דבר ידוע ובדוק ומוכח מצד המציאות וכל אחד יאמר זאת.
אמנם אין בזה איסור מצד עצמו, אבל אדם שלא שם לעצמו מחסומים הוא לא שונה מבהמה או ילד שלא מחנכים אותו.
מאבד את החוש הביקורתי שהיום קוראים לו "דחיית סיפוקים".
זה פשוט מאוד.
ויש מצווה כשאדם מתנהג ככה. לכל הדעות לפחות מצד להדמות להקב"ה כי אנחנו צריכים להיות בני אדם בצלמו ודמותו לא כדמות חיות השדה.
אחפש בספר חסידים בלי נדרארץ השוקולד
ואני טענתי שלדעתי נכון לשים בקו ולא לפני הקו, אבל היו גדולים שנחלקו בכך ויש מקום לכל צד.
מחילה, אבל קצת מציק שמפריע לך שיש שחלקו עליך.
ברור שלפני הקוהדוכס מירוסלב
וזה בירור שכל אדם עושה עם עצמו מול תלמיד חכם.
זה גדר ככל הגדרים.
אתה יכול להגיד שבקו עצמו, זה לא משנה.
אין חובה בתעניות, כמו אין חובה בלהיות אחד מבני מעלה.
אדם יכול לעבור 120 שנה בלי להתענות פעם אחת ולהשאר צדיק.
אז הוא לא יזכה שהבשר שלו ישאר שלם בקבר, ביג דיל.
אבל כך או כך אתה לא טוען שאין לזה שום קיום.
ואיכשהו סברת שיש מי שטוען שתעניות זה מצווה בפני עצמה.
זה לא.
מה זה חלקו עלי? לא חולקים עלי, חולקים פה על חז"ל לשיטתך.
תראה לי מישהו אחד שכותב שאין שום מקום לתענית ככפרת עוונות או כתיקון המידות בשום מקום ושום זמן.
מוכן לנשום שניה ולקרוא את מה שכתבתי?ארץ השוקולד
יש מקום להתענות בשביל כפרה בחז"ל, יש מקום להתענות תענית חלום יש מקום להתענות בשל צער. אבל אני לא מכיר מקור מחז"ל להתענות כדי להילחם בתאוות אכילה.
אבל זכור לי שיש דברים כאלה בראשונים ובאחרונים שלרוב נטו יותר לעניינים בנסתר.
אני חושב שאין צורך לעצור לפני הקו ואפילו חושב שיש בכך בעייתיות על סמך דברי הירושלמי לעיל.
הותשתי מהתקיפות, לילה טוב
אתה צריך לנשום ידידי, כתבתי לך מקור מפורש ממסכת תעניתהדוכס מירוסלב
"ר' אלעזר אומר נקרא קדוש שנאמר (במדבר ו, ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מדבר אחד נקרא קדוש המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה".
למד את כל השקליא והטריא שם. יש שם את כל הדעות והן בחז"ל.
הירושלמי לא אומר את הפשט שלך, וגם אם כן, הלכה כבתראי והבבלי מביא דעות אחרות גם.
אני שמח שהצלחתי להוציא אותך משלוותך סוף סוף!!
למרות שאני בכלל לא תקיף, אז אני קצת מתפלא שהצלחתי 
מה זה אכילה גסה? זה בכונה רק, לא?לא מכאן
אכילה גסה, זה מעבר למה שהרמב"ם כתב בהלכות דעותהדוכס מירוסלב
כמדומני פרק ד' (לא פתחתי כרגע)
תודה אני יחפש שם, זה בספר אהבה או מדע?לא מכאן
ספר אהבההדוכס מירוסלב
פתחתי וזה בפרק ד' הלכה ב'
תודה אני יחפש בהמשך בלי נדרלא מכאן
אכילה גסה זה אכילה מרובה מעבר לנורמה ולראויארץ השוקולד
אכילה גסה היא אכילה שמזיקה, וע"פ הרמב"םהדוכס מירוסלב
וגם הרפואה המודרנית מסכימה שזה מעבר למה שמצויין בהלכות דעות
ובכל אופן זה איסור, ואם זה איסור איך אתה אומר שמותר לאדם לאכול כמה שעיניו רואות?
שם לב להגדרה הבאה:
- אכילת אדם שאיננו קץ במזונו, אלא שמחמת שבעו אינו מתאוה לאכילה ואינו נהנה ממנה.
במעט אכילה, אחרי שממתינים כרבע שעה, אפילו כזית גורם למצב הזה.
גם לפי הרמב"ם: "היה שבע מאכילה גסה שאכל עד שקץ במזונו, ואכל יתר על שובעו". שביעה לפי הרמב"ם היא כפי שמתאר בהלכות דעות הנ"ל.
ובהלכות דעות הנ"ל גם מפורש כך:
"ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות, והיא עיקר לכל חלאים. רוב החולאים הבאים על האדם... או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה, אפילו ממאכלים טובים. הוא ששלמה אומר בחכמתו, "שומר פיו, ולשונו שומר מצרות, נפשו" (משלי כא,23); כלומר שומר פיו מלאכול מאכל רע או מלשבוע..".
כלומר עובר על שמירת הגוף, מלבד שאר הבעיות.
ובויקיפדיה ראיתי את דעת רבי יוסף אלבו שכתב שכל אכילת תאווה היא אכילה גסה.
נראה לי שזה טעות מה שאתם אומרים כי בהלכהלא מכאן
אולי די עם הציטוט החת"ס הזה!!
הדוכס מירוסלב
כפי מה שהתברר לי מהשרשור ההוא הוא כתב שלא פוסקים ע"פ טעמים מהקבלה, לא שאין לקבלה טעם בפסיקה
למה להפסיק? זוהי דעתו ובדרך הזו חונכתי ואני מאמיןארץ השוקולד
"ועל הרביעית אשר שאל בנוסח לשם יחוד אשר חדשים מקרוב נתפשט ונדפס בסידורים. הנה בזה אני משיב עד שאתה שואלני נוסח אמירתו יותר ראוי לשאול אם נאמר כי טוב באמירתו. ולדעתי זה רעה חולה בדורנו ועל הדורות שלפני זמננו שלא ידעו מנוסח זה ולא אמרוהו והיה עמלים כל ימיהם בתורה ובמצות הכל ע"פ התורה וע"פ הפוסקים אשר דבריהם נובעים ממקור מים חיים ים התלמוד עליהם נאמר תומת ישרים תנחם והם הם אשר עשו פרי למעלה וגדול מעל שמים חסדם. אבל בדורנו הזה כי עזבו את תורת ה' ומקור מים חיים שני התלמודים בבלי וירושלמי לחצוב להם בורות נשברים ומתנשאים ברום לבבם כל אחד אומר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמים ובעבורי העולם מתקיים אלו הם מחריבי הדור. ועל הדור היתום הזה אני אומר ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם. והרבה היה לי לדבר מזה אבל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע וה' ירחם עלינו:" (נודע ביהודה יורה דעה סימן צג מהדורה קמא)
כי אתה חוזר על עצמך אחרי שטחנו את זה ולא הבנו כמוךהדוכס מירוסלב
למה לצטט דברים מחוץ להקשרם רק כי ככה אתה מבין 
אולי כי אני לא סובר שזה חוץ מהקשרם?ארץ השוקולד
אתה מבין את חז"ל הפך מחז"ל? הש"ס הוא לא פלסטלינה...הדוכס מירוסלב
אתה לא יכול להמציא פה ושם שסותרות את שאר הש"ס.
? מה התכוונת?ארץ השוקולד
אאהה אופס. התבלבלתי בתגובה
תמחל לי
הדוכס מירוסלב
אני לא רואה בנודע ביהודה הזה שום דבר שמשליך על הקבלה, רק על פסיקה שמתבססת על טעמים שהם אך ורק ע"פ הקבלה. ואין מי שפוסק ככה גם בין המקובלים.
חשבתי שיצאת נגד מה שחז"ל אמרו ש"יאכל בפחות ממה שיש לו".
הוא יוצא כנגד הזוהר ממה שהבנתיארץ השוקולד
"אבל בדורנו הזה כי עזבו את תורת ה' ומקור מים חיים שני התלמודים בבלי וירושלמי לחצוב להם בורות נשברים ומתנשאים ברום לבבם כל אחד אומר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמים ובעבורי העולם מתקיים אלו הם מחריבי הדור"
אין כאלה שפוסקים לפי הזוהר גם אם אין מקור בנגלה?
כמדומה לי שהמשנה ברורה עושה זאת אם הזוהר לא חולק על הגמרא.
אבל יש כאלה שיצאו נגד כגון הנודע ביהודה והחת"ם סופר
הזוהר הוא מקור תנאיהדוכס מירוסלב
אם פוסקים לפיו או לא, זה עניין אחר. אני לא רואה את זה מפורש בדבריו.
יתכן מאוד שהוא כותב את זה על ספרי "קבלה" שהמציאו פירושים ע"פ חכמת יוון וכאלה דברים מוזרים.
אבל לא מחדשים סברות ע"פ הקבלה, זה אחד הכללים לאיסור.
בניגוד להלכה שכן מחדשים.
הנודע ביהודה יצא מאוד נגד הזוהרארץ השוקולד
לא הבנתי את החילוק בין סברות להלכות, רוצה להסביר?
אימתא דמלכותאהדוכס מירוסלב
לא לומדים על רב מדברי התלמיד אלא אם הוא נוקט את שיטתו.
כשאתה לוקח שתי הלכות, משווה ביניהן ומנסה לדמות מילתא למילתא אתה יכול להשמיע חידוש בהלכה.
בקבלה זה איסור גמור, אז ק"ו שאי אפשר לבנות ע"פ זה הלכה.
אז כנראה שלא, כי הוא לא היה חייב להתייחסארץ השוקולד
אתה צודק שעקרונית דעת תלמיד לא מחייבת הזדהות של הרב אבל ספציפית ידוע שהנודע ביהודה מאוד התנגד לזוהר ודומיו
אני אקבל כשאראה מקורהדוכס מירוסלב
בכל אופן, גם אם הוא סבר כך, הוא טעה.
פוק חזי מאי עמא דבר.
מקור מהנודע ביהודה בפירוש כנגד הזוהרארץ השוקולד
אישית, לא הייתי כותב על פוסק חשוב באופן נחרץ על גבי הפורום שהוא טועה...
אבל כל אחד ודרך כתיבתו על פוסקים
נו מפורש שם שלא כהבנתךהדוכס מירוסלב
"פורקים עול תורה נגלית מעל צוארם ומצפצפים ומהגים בספר הזוהר".
ברור שחובה ללמוד פשט קודם. הבעיה היא הפרהסיא והלימוד בלי שום הקדמה.
"וזה וזה לא עלה בידם".
מה יש שיעלה הזוהר בידם (זה הנגלה וזה הסוד) אם הוא נגדו?
"ועכ"פ אין מורין הלכה מן הזוהר".
עניין לעצמו, ולא סותר את הזוהר עצמו. אחרת לא היה נוקט לשון כלל אלא דוחה את כולו.
"ואין רצוני להאריך בכוונת הזוהר כי אין לי עסק בנסתרות ובמה שהורשיתי אתבונן".
מפורש שיש כוונה בזוהר שהוא מקבל ואומר פשוט שאין לו עסק בנסתרות.
בשום מקום אני לא רואה התקפה על הזוהר עצמו.
רק על העקימות של כאלה שלומדים "קבלה" והם בעצם ברג-ים קדומים למיניהם.
לא כתבתי על אף אחד שהוא טעה. כתבתי שגם אם נניח שאתה צודק, זה לא אומר כלום.
ומה הבעיה בלכתוב את זה? אם יש מחלוקת בין גדולי עולם ודעה אחת נדחתה וכל העם נוהג כמו הדעה האחרת, דעתו נדחתה.
ואין יותר חזק מפוק חזי מאי עמא דבר, בני נביאים וכל זה.
לאנשים יש שכל, הם מוזמנים לקרוא וללמודארץ השוקולד
לילה טוב
ברור שזה כמו שאני הבנתיהדוכס מירוסלב
אתה מוזמן להראות לי איפה יש מקום להבנה שלך שהזוהר עצמו לא בסדר.
אני רואה שם התקפות אך ורק כלפי אנשים ולא כלפי הספר.
אפילו לא התקפה אחת.
יש לך עוד מקור שמציין התקפה נגד הספר? אשמח לראות.
..ארצ'יבלד
"ואין רצוני להאריך בכוונת הזוהר כי אין לי עסק בנסתרות ובמה שהורשיתי אתבונן".
מפורש שיש כוונה בזוהר שהוא מקבל ואומר פשוט שאין לו עסק בנסתרות."
הוא כותב גם במה שהורשתי אתבונן.
הרשאה- זו מילה של מותר, וביחס למשפט, בעצם אסור.
זה הדבר היחיד שהבנתי מדבריו ביחס לקבלה, שהוא *אולי* אומר שזה אסור, לדעתו.
אבל הוא לא תקיף במחשבה הזו, שהרי נראה מדבריו, שצריך ספר הזהר יד ביד עם ההלכה.
ז.א. אולי אם הוא חולק, ולדעתו אסור ללמוד. ודאי שמי שכן לומד צריך יד ביד עם ההלכה.
( לגבי התקיפות שלו בציבור נגד הזוהר, זה די פשוט לפי מה שהוא כותב פה. הציבור הרחב בחלקו פנה רק לזוהר, אז הוא הוקיע. זה הכל
)אמממארצ'יבלד
" והנה בדברי הזוהר אין רצוני להאריך ומה מאד חרה אפי על אלו העוסקים בספר הזוהר ובספרי הקבלה בפרהסיא" למה הוא כותב בפרהסיא? אם היית יוצא נגד ספר, היית כותב שאתה כועס על אלו שלומדים אותו בפרסיהא?
נשמע שהוא חשב שצריך ללמוד בצנעה.
"פורקים עול תורה נגלית מעל צוארם ומצפצפים ומהגים בספר הזוהר" - הוא טוען שהם פרקו עול ציווי ההלכה, ופנו למקור מהזוהר. (שים לב, לא מפריע לו הזהר, מפריע לו הפריקה מהתורה הנגלית)
"וזה וזה לא עלה בידם"- ה-מקור לכך שאין לו בעיה עם הזוהר." זה וזה" למה שיהיה אכפת לו שלא עלתה בידם ספר שהוא דוחה? לי סביר יותר שהוא טוען שאם פורקים את עולם ההלכה, ופונים לזוהר, אתה מפסיד את שתי העולמות.
ועי"ז תורה משתכחת מישראל ולא עוד אלא בדורותינו נתרבו המינים מכת הש"ץ שחיק טמיא היה ראוי לגדור גדר בלימוד הזוהר וספרי הקבלה.
ראוי לגדור גדר!
המשמעות היא, אני מקבל את הספר, אבל יש צורה ללמוד אותו.
והנה אין הזמן להאריך בזה ועכ"פ אין מורין הלכה מן הזוהר ואין רצוני להאריך בכוונת הזוהר כי אין לי עסק בנסתרות ובמה שהורשיתי אתבונן:"
הוא לא רוצה להאריך בכוונת ספר הזוהר, כי אין לו עסק בתחום, ובמה שהורשתי אתבונן.
אפשר אולי להבין שפרקטית אסור ללמוד מהספר כי "במה ש*הורשתי* אתבונן. (אולי ניתן להבין כך, המקסימום)
אני לא מאמין שזה המקור לכך שהוא דוחה את הספר. הזוי בעיני
התחלתי רק מאמצע השרשור:/
אז אם אני לא בכיוון של הטענות שלך סורי

תקרא את התשובה שלו ואז תראה למה הבנת לא נכוןארץ השוקולד
התשובה עוסקת בפסול של ספר תורה, הוא יוצא נגד האכפתיות שיהיה כשר לפי הזוהר.
הבנתי כמוהו
ארצ'יבלד
לי ברור שהוא לא יוצא נגד הספר.
מקסימום, ביחס לפסיקה מהספר, מקס. (וגם אם כן, לא בנחרצות ביחס לאדם הפרטי, רק ביחס לציבור הכללי- שילכו אחרי הזוהר ויעזבו את ההלכה.)
@שוקיק, אשמח אם תסביר!
תקרא את כל התשובה של הנודע ביהודהארץ השוקולד
ואז תבין את התשובה נכון
רק לגבי המקור הזה, אני לא מסוגל להתאפק
ארצ'יבלד
הוא קרוא לזה רעה חולה!
"ועל הרביעית אשר שאל בנוסח לשם יחוד אשר חדשים מקרוב נתפשט ונדפס בסידורים. הנה בזה אני משיב עד שאתה שואלני נוסח אמירתו *יותר ראוי לשאול אם נאמר כי טוב באמירתו*." במילים אחרות, אין בכך כלום. (ויותר מכך, זה רע. והוא קורא לזה "רעה חולה בדורנו")
לגבי ההמשך,
"ולדעתי זה רעה חולה בדורנו ועל הדורות שלפני זמננו שלא ידעו מנוסח זה ולא אמרוהו *והיה עמלים כל ימיהם בתורה ובמצות הכל ע"פ התורה וע"פ הפוסקים °אשר דבריהם נובעים ממקור מים חיים° ים התלמוד* עליהם נאמר תומת ישרים תנחם והם הם אשר עשו פרי למעלה וגדול מעל שמים חסדם."
מפה רואים שהוא ממש נגד.
הרי הוא מדבר על הרעה הנקודתית שהחלו באמירת לשם יחוד, אבל מדבר על כך בכללי- על התופעה מניין לומדים הלכה. ולא במקרה שזה לא מוזכר בגמרא, אלא בכלל! ז.א. אין ספר אחר חוץ מבבלי וירושלמי (וספרי הפוסקים שנובעים מהבבלי והירושלמי)
@הדוכס מירוסלב
אם אתה מסכים אם מה שכתבתי עכשיו, ההשלכות להמשך הקטע עצומות.
אני הבנתי בהתחלה שההמשך כמוך, ז.א. שרק לעניין בחירה בין פסק מהגמ ופסק מהקבלה, נכריע כמו הגמ'
אבל לפי החלק הראשון, שהוא לא מקבל משהו שלא נבע מהגמ, ושזו "רעה חולה", המשך דבריו יקבלו הבנה אחרת.
ולדעתי,
"אבל בדורנו הזה כי עזבו את תורת ה' ומקור מים חיים שני התלמודים בבלי וירושלמי לחצוב להם בורות נשברים ומתנשאים ברום לבבם כל אחד אומר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמים ובעבורי העולם מתקיים אלו הם מחריבי הדור. ועל הדור היתום הזה אני אומר ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם. והרבה היה לי לדבר מזה אבל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע וה' ירחם עלינו:"
(הנוסח של ''לחצוב להם בורות נשברים ומתנשאים ברום לבבם כל אחד אומר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמים ובעבורי העולם מתקיים" מבלבל.
הוא לא כותב ביחס לספר כלשהו, אלא ביחס לפוסק מתנשא שחוצב לעצמו בור נשבר ומתנשא.
הוא מדבר על *החוצב* לא על *הבור*)
ואעפכ אני עדיין מבין שהוא גם נגד הבור, או במילים אחרות נגד הספר, בגלל ההתחלה, שלא משתמעת לאף כיוון. הוא לא מקבל את אמירת לשם יחוד, או כל אמירה מחוץ לגמרא, נקודה.
זה מהנודע פה.
זז לקרוא את כל הנודע ביהודה שיש.
הדיוקים פה ישיבתיים מידי

פתאום אני קולט שהשלכתי קטע מההמשך, להתחלה.ארצ'יבלד
שכוייחארץ השוקולד

תקרא מה שיש לאדם לומר לגמרי לפני שאתה מחפש לראות למה זה מתאים
חלילה, לא חיפשתי התאמה
ארצ'יבלדאחרונה
זה איזון פנימי של האדם עם עצמומני1234
כהדרכת הרמב"ם להגיע לדרך האמצע. כל עוד האדם בריא הוא יכול להכיר את עצמו ואת צרכיו, ולדעת בדיוק מה גופו צריך ומה נפשו צריכה.
כמובן שיש קשר הדוק בין גוף ונפש ולכן אם לדוג' החתיכת שוקולד הזה תוציא את האדם מדיכאון וודאי שזה טוב לו לאותו רגע למרות שרמת הסוכר שלו גבוהה, אבל ע"י עבודה עדינה בזהירות ובמתינות בשלבים ולא במכה אחת, יגיע האדם בדיוק למה שגופו ונפשו צריכים, ולא יצטרך למנת סוכר כדי לצאת מן הדיכאון.(יש המון שיטות כמו הרפיה, עבודת מידות בכח ובריסון עצמי וכו' אבל כל מקרה לגופו)
מצד אחד אני רוצה את העוגה הזאת מאידך אני יודע שזה לא הכי טוב לי כרגע,אז אני מתאפק.
יש עניין לשמור את התענוגות לדבר מצווה כמו שבת סעודות מצווה וכו' ולהסתפק במועט במהלך השבוע.
אפשר להביא מאות דוגמאות אבל זה אינדיבידואלי ולכן רק הקשבה לגוף ולנפש תביא שליטה עצמית.
זה ממש לא סותר אחד את השניהדוכס מירוסלב
גם בגמרא מובאת מעלת התעניות.
לא מבין איך אתה מסביר את קדש עצמך במותר לך, אם אתה לא מיישב את זה עם הירושלמי?
בוודאי שמצוות עשה דאורייתא קודמת, לא?
אגב, זה לא קשור בכלל לפסיקה ע"פ הקבלה. מרוב פחד מקבלה אתה לא לומד אף פעם דברי המקובלים?
מפורש שלא כהבנתך בכמה וכמה מקומות וגם כאלה שמדברים על מעלות התענית.
לא זכור לי מעלת התענית ללא סיבה בגמראארץ השוקולד
לא מרוב פחד, אלא מעדיף ללמוד דברים שמהם אלמד איך להתנהג. וגם לא נכון ללמוד קבלה לפני שאמלא כרסי בש"ס ופוסקים כפי שנפסק בחוות יאיר, בפתחי תשובה ובש"ך בהלכות תלמוד תורה.
דברי הש"ך כנגד לימוד קבלה בגילנו וידיעתנוארץ השוקולד
@הדוכס מירוסלב אולי כדאי לי לפחד ולא ללמוד קבלה עדיין?
לא אמרתי לך ללמוד קבלההדוכס מירוסלב
אמרתי לך ללמוד את דברי המקובלים. מרוב פחד מקבלה אתה מנדה את המקובלים עצמם
לא נידיתי, פשוט אמרתי שיש שיסברו ככה ויש אחרתארץ השוקולד
אבל אין. זה לא הפשט בשום מקום. לא ראיתי בחיים אף אחד שכתבהדוכס מירוסלב
או הבין כמוך מגדולי ישראל.
אתה כן מנדה. מתי אי פעם פתחת ספר מוסר של מקובל? מתי פתחת לאחרונה ספר הלכה של מקובל שאינו מרן או מישהו בסדר גודל דומה?
אחרי זה אל תתפלא שאתה מבין ככה 
זה שרב מקובל לא נותן לאף אחד זכות לזלזל בו.
בדיחה שצריך בכלל להגיד את זה! מי ששלם בפרד"ס, סביר להניח שיודע יותר ממי ששלם רק בפר"ד ודי למבין.
למדתי את כל תומר דבורה ומסילת ישריםארץ השוקולד
פעם אחרונה שפתחתי את תומר דבורה היה בחודש תשרי.
אמרתי שבגילי וידיעתי לא נכון לפתוח ספרי קבלה לפי הש"ך ועוד
לא אמרתי לך לפתוח שום ספרי קבלההדוכס מירוסלב
אלה ספרי יסוד שאי אפשר להתחמק מהם.
שערי קדושה פתחת? הרי הוא לא נופל בגדלותו, לא נופל בחשיבותו. הוא פשוט לא נפוץ כמו הנ"ל.
לא הצלחתי לרדת לעומק דעתךארץ השוקולד
הרעיון הוא שלא צריך לצמצם את קו המחשבה לדעה אחתהדוכס מירוסלב
אתה יכול ללמוד וגם להסתכן בלקבל את דעת הגדולים שהיו מקובלים. אין בזה איסור.
אפשר ללמוד ספרי מוסר וזה רעיון טובארץ השוקולד
איפה אתה רואה שכתבתי ללמוד ספרי קבלה?הדוכס מירוסלב
אני נגד שנשים ילמדו גמרא מאותה הסיבה.
אתה חושב שאשלח אנשים ללמוד קבלה?!?
מכיר יותר מדי אנשים שאיבדו את השפיות בגלל זה והתפרק להם הבית.
דור מדומיין.
אז הבנתי לא נכון את דבריך לעילארץ השוקולד
הבנת אותם כבר,הדוכס מירוסלב
דיברתי על ספרים שכתבו גדולים שהיו מקובלים. ולא רק את הmainstream כי זאת לא חכמה.
אני לא רואה סתירה בין השנייםימ''ל
ימ''ל מסכים איתי? 😱😱😱 איפה המשיח?!הדוכס מירוסלב
נחסם מהפורום.אריק מהדרום
רציני משיח נחסם?הדוכס מירוסלב
די מזמן האמת.אריק מהדרום
חבל. הכניס חיות בפורום.הדוכס מירוסלב
למה לא? איך אפשר גם לאכול כל מה שבא לי וגם להגיד שאני לא בתאלא מכאן
תאוות האכילה נמצאת. המלחמה בה לא כ''כנחשון מהרחברון
התניא מבוסס על השל"ה בין השארמושיקו
בזאת תיבחנו.אורות מאופל
דווקא בכך מובנת החלוקה בין רש"י לרמב"ן. הרמבם סובר שהנסתר צריך להיות ברובד העמוק של החיצוניות, ולכן מבאר דבריו הקבליים בשפה פשוטה, לעומת רש"י שסובר שהנסתר צריך להיות ברובד הגלוי של הצד הנסתר, ולכן דבריו במשמעותם הקבלית מובנים רק ע"י הבנת דבר מתוך דבר בדבריו (כנהוג בלימוד העיון) (זאת בניגוד לבן איש חי שסובר שצריך להיות בקצה החיצוניות, והגר"א בכיוון ההפוך). לאור זאת מבואר יחסם לשאלה האם הפתח לקריסת סוגר החרס בעד ברקי הנשמה התדיריים והוד יפעתה היא בגדר הדרכה ליחיד, הדרכה לרבים או הדרכה ליחיד ורמז לרבים, ודי לחכימא ברמיזא ופושעים יכשלו בם.
תוסיף על זה את אמרת הרמב"ם "בחרבן הגוף בניין הנפש"....הדוכס מירוסלב
זה לא קשור למה שאמרתיאורות מאופל
לא קשור בכללהדוכס מירוסלב
לא חייב לייחס כל מה שכתב הרמב"ם ליוונים כדי שזה יהיה מגניב.
"שרגא דלא סליק ביה נהורא" וall that.
כן, רק שזה באמת הגיע מאריסטו.אורות מאופל
ואחריו בניאופלטוניות, כפי שתראה במהר"ל בפרקי נתיב התורה הראשונים ועוד.
אולי, אולי, אולי... מחכמי מצרים, לכל הפחות חכמי הודו.הדוכס מירוסלב
היוונים לא חידשו כלום.
אבל הדיון הזה מגוחך ואני אוותר עליו.
הוא מתגחך כשטוענים בו טענות מגוחכות, בעיקר.אורות מאופל
כן, כמו שכל התורה נובעת מחכמי יוון.הדוכס מירוסלב
אין מגוחכת מהטענה הזאת.
נכון מאוד, ולא זכור לי שמישהו ציין אותה.אורות מאופל
אתההדוכס מירוסלב
זה לא מישהו?
והיכן עשיתי זאת?אורות מאופל
וזה כל התורה...?אורות מאופל
זה חלק ממנההדוכס מירוסלב
ענייני פשוט.
להגיד על כל שלא יודעים שמוצאו מיוון - בורות בעיניי.
פשוט. לא?
הרב שפירא מרמת גן אמר שההתעסקות כל היום בזה זה תאות אכילהלא מכאן
הזכרת לי שרבי נחמן אומר ש*עיקר* תאוות האכילה היא הבליסההדוכס מירוסלב
כלומר אכילה לא מיושבת, במהירות ובלי לעיסה מספקת.
עיקר, אבל לא רק.
וזאת גם הדרך הישירה לתיקון תאוות האכילה, לא צומות.
הוא אמר שצריך לעוף קדימה ולא לחפור?היא שיחתי
לא במילים האלה אבל כן, אתה לא מסכים?לא מכאן
איך אתה מבין את דבריו?היא שיחתי
והאם אין צורך להתעסק בתאוות, עניינם, מהי ההתגברות עליהם ומה הדרך לעשות את זה?
כשמתעסקים מדי בלהלחם בתאוות לפעמים מעצימים את הכח של היצרהדוכס מירוסלב
הרע בדמיון. זה גורם להפך מהמטרה שמנסים להשיג...
רבי נחמן מדבר על זה כמה וכמה פעמים. העיקר זה להתקדם הלאה ולא להתעסק במה שהיה.
לא דיברתי על להתעסק בעברהיא שיחתי
טוב, ברור שהשאלה מי קהל היעד ומה המטרה.אורות מאופל
ויש מי שגישתו היא כמובן לא דרך לרבים, של כיבוש הטבע השני והתעלות אל הצד המופשט של הקיום, דרך המלחמה המסוכנת ביצר (קבלה, מסל"ש, מהר"ל)
אה... כי הרמב"ם לא כתב בכלל על עבודת החסיד בהקדמותיו.הדוכס מירוסלב
נו בחייך. אף אחד לא כתב שזאת דרך לרבים. ההפך, ביארו זאת רבות.
לא הבנתי במה אתה לא חוזר על דבריי?אורות מאופל
אתה הגבת לי, וחזרת על דבריי.הדוכס מירוסלב
שאל את עצמך את השאלה הזאת.
איזה חידוש נפלא הבאת כאן בדיוק?
ואיך חילקת בין הרמב"ם לשאר הגדולים? כולם כתבו את אותו הדבר.
אני לא מתעסק בזה בכלל.ארצ'יבלד
אני לא יודע אם זה איסור, אם זה כן איסור אז מה שכתוב לא תקף.
הסיבה שאני לא מנסה לצמצם את התאווה (לא סגור על ההגדרה של מהי תאווה) בגלל שיש מלא איסורי דאורייתא ודרבנן שאני מעדיף לנתב את הכוחות הנפשיים שלי, ולשמר את הרצון של לעבוד את ה' בלי שהרגש ידעך.
לא מוכן לשים בסיכון את המצוות והלוואים שאני צריך לשמור בגלל שהפנתי מדי הרבה תשומת לב לעניינים אחרים. (כתבתי "מדי הרבה", אבל התכוונתי "בכלל". בסופו של דבר גם את/ה קורא)
ואני לא כותב את זה מגישה של "בלה בלה בלה תאוות האכילה" אלא באמת, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעבוד את ה' ואנחנו יודעים את העלות הנפשית שכרוכה בהכרעה לעבוד אותו, כדאי לצעוד לאט ובטוח, ולא להתרסק.
הכי טוב, מצא לך רב (וכדאי שהוא יהיה גם אדם חכם:/)
ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני
שאלה חשובה
אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים
אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים
1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל
2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק -
3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים
4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור
האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?
תודה
שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני
[שמבין ענין
הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום
מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.
אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.אחרונה
למה מתפללים עמידה בלחש?תמימלה..?
..אני:)))))
אפילו כשלוחשים ממש בשקט שאפילו האדם עצמו בקושי שומע ה' שומע ומבין.
וזה מזכיר לי את רבי נחמן על קול דממה דקהאני:)))))
שאדם יכול ממש לצעוק ויצא רק קול דממה דקה וזה נחשב צעקה ממש
תפילת חנה היא המקורפ.א.
הנימוקים המרכזיים על פי המסורת וההלכה:
המקור: תפילת חנה
את עצם הדין שצריך להתפלל בלחש הגמרא במסכת ברכות (דף לא עמוד א) לומדת ממה שכתוב אצל חנה (שמואל א' א יג) "וקולה לא ישמע", מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו.
והטעם מבואר שם (דף כד עמוד ב, וברש"י) משום שמי שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, כי מראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש.
בגמרא למדו מכאן שבתפילה המרכזית, על האדם להשמיע את המילים לאוזניו בלבד, אך לא לאחרים, כדי לבטא פנימיות ועמידה אינטימית מול בורא עולם.
מניעת בושה לחוטאים
בנוסף, חז"ל הגבילו את גובה הקול בתפילה עד לרמה שאפילו מי שעומד ממש בסמוך למתפלל, לא יוכל לשמוע את מילות התפילה, כדי שלא לבייש מי שבוחר להתוודות בתוך התפילה ולפרט את חטאיו האישיים.
הטור (או"ח סימן קא) מביא את מחלוקת הראשונים, האם לחש התפילה יכול להישמע לאוזנו של המתפלל או שיש לומר את מילות התפילה בלחש חרישי שאף אינו נשמע למתפלל עצמו, ובהמשך דבריו מביא הטור, כי ענין זה מצוי כבר במחלקת הירושלמי והתוספתא, לשיטת הירושלמי מותר למתפלל להשמיע לאוזנו את מילות התפילה (אך אין להתפלל באופן שאחרים שומעים את דבריו), ולשיטת התוספתא יש להתפלל בלחישה אשר אף איננה נשמעת למתפלל עצמו (כשיטת הזוהר המובאת במגן אברהם או"ח סי' קא סע"ק ג).
להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף ב) כי יש לבטא את מילות התפילה (שמונה עשרה) באופן ברור וכן יש לומר את מילות התפילה בלחישה, אך אין צורך בלחישה מוחלטת אלא מותר להשמיען לאוזנו (כשיטת הירושלמי ושיטת הרשב"א המובאת בבית יוסף): "ולא יתפלל בליבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש…"
הפוסקים (פסקי תשובות סימן קא אות ד) העירו, כי יש לתת את הדעת ולהקפיד על ביטוי מלא של האותיות והמילים שכן בשל הדיבור בלחישה מצוי שהאותיות והמילים אינן ניכרות או שאינן ברורות דיין (ויש לבטא את המילים בשפתיו באופן ברור כפסק השו"ע וכדברי הגמרא במסכת ברכות לא ע"א בענין תפילת חנה).
>> ההבדל בין הלחש לחזרת הש"ץ
התפילה בלחש היא חובת היחיד. לאחר מכן, נאמרת חזרת הש"ץ בקול רם על ידי שליח הציבור. למנהג זה היו שתי מטרות היסטוריות:
- להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל בעצמו.
- לאפשר אמירת "קדושה" ו"ברכת כהנים", שניתן לומר רק בציבור ובקול.
יישר כחשלג דאשתקדאחרונה
אגב, מאידך יש עניין לבטא את האותיות כראוי. החיד"א מדבר על זה בספרו שם הגדולים, נדמה לי בקטע על רבי יצחק סגי נהור.
כי תפילה היא האינטימי שבאינטימיטיפות של אור
יפה!קעלעברימבאר
אני חושב שיש הרבה מקבילות ביו ספר שמואל למצב כיום:קעלעברימבאר
ורדיפת שאול את דוד.
דוד זה הציונות הדתית.
שאול (שכמובן היה צדיק גמור) זה הציונות הישנה.
כיום נחה עליה רוח ה' רעה והיא משתגעת ומבקשת לרדוף את הציונות הדתית מתוך שגעון רדיפה שהצ"ד תשתלט על המדינה, תוך הפקרת בטחון המדינה לפשיטות פלשתיות.
יונתן בן שאול זה ביבי, לוין, יינון מגל ואברי גלעד ודומיהם.
כהני נוב זה החרדים.
יואב זה נערי הגבעות הקנאים.
אבנר זה גנץ אייזנקוט ואנשי המרכז.
דואג זה הפרוגרס.
הזיפים זה בנט.
(לא אומר מי זה נבל הכרמלי, ומי זה אביגיל).
מיכל זה הרבנים הליברלים שלא אוהבים את החוצפה של נוער הגבעות ודומיהם.
איש בושת זה לפיד.
צריך לזכור שדוד היה "ממלכתי" ולא התפתה לשלוח ידו במשיח ה', גם כשהיתה לו הזדמנות, וגם כשידע שבטחון ישראל יופקר כל עוד שאול שולט ומפנה את מרצו לרדוף את דוד ולא את הפלשתים.
"או יבוא יומו ומת (מזקנה זקן ושבע ימים), או ה' ייגפנו, או במלחמה ירד ונספה" ההזדמנות להחלפת האליטות עוד תקרה מעצמה, ונראה שהשמאל בשגעונו מזרז את גסיסתו בעצמו
תודה. עדיין לא קראתי, בכל מקרה, איןקעלעברימבאר
מה להשוות.
כיום השמאל משוגע לחלוטין ואיבד את שפיות דעתו, ואחוז אמוק לרדוף את הציונות הדתית בכל דרך. ובטוח שהציונות הדתית תתפוס את מקומו ותדיח אותו. בגירוש מגוש קטיף זה לא היה. החלום על פוליטקאי שיצא מחוץ למפדלנקיות שדואגתרק למגזר היה רק חלום באותם ימים.
כיום השמאל , כמו שאול , יודע את האמת - הציונו תהדתית עוד ינהיגו את המדינה. הם טועים רק שחושבים שהצ"ד ימרדו בשמאל ולא יהיו ממלכתים. לעולם לא נעשה הפיכה. זה פשוט יקרה לבד.
כמו ששאול מת בסוף ודוד החליף אותו.
ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים.
שמואל ב ג א
אתה טועה מאוד.אריאל יוסףאחרונה
לא יודע בן כמה אתה וכמה היית מעורב, אבל הנק' הזו היתה נוכחת כבר אז (למשל: הקרבות של פייגלין על ראשות הליכוד) ולכן הרב וסרמן כתב עליה.
כדי לראות "ניצוץ" מהפחד שהיה כבר אז מהמתנחלים, חפש בגוגל "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות".
מה ההבדל בין פנקסי הראיה שיצאו ב8,9 כרכים עד כהצע
לשמונה קבצים שאוגדו בשני כרכים לקבצים מכתבי יד קדשו?
כוונתי בשאלה היא לכל הפחות - אם נכמת לאחוזים, כמה חפיפה יש בינהם בתוכן?
אך כמובן אם משהו יודע להרחיב אשמח לשמוע ..
בשורות טובות.
>>טיפות של אור
במבט על - שמונה קבצים זה המחברות מהם נלקטו כמעט כל הפסקאות המחשבתיות בשס הלבן בספרים שנקראים 'אורות ה____'. הם נכתבו בין עליית הרב קוק לארץ למלחמת העולם הראשונה - כשהיחס החיובי של הרב קוק לחילונים כבר הבשיל לחלוטין, ולפני הנסיגה של הרב קוק מכמה עמדות 'פרוגרסיביות' בעקבות מלחמת העולם הראשונה
פנקסי הראיה, קבצים מכתב יד קדשו וכו זה הוצאה של שאר המחברות. עם הרבה חפיפה ביניהם
אגב. מאילו עמדות "מתקדמות" נסוג הרב קוק?קעלעברימבאר
זו תגובה לקוראים אחרים:טיפות של אור
הוא הקדים אותיצע
אשמח גם לדעת על דוגמא או כמה ..
וממש אפשר לראות זאת בכתבים?
שבהתחלה הוא כתב כך, ולאחר כמה שנים כתב אחרת??
נשמע מרתק.. אשמח להחכים..
ככה:טיפות של אור
בנוגע לחילונים יש סקירה יפה של הרב רחמני בנספח לספר 'לנבוכי הדור'. בהתחלה היה לרב קוק ביטויים מאוד קשים נגדם, אחרי זה זה הצטמצם רק למנהיגים החברתיים שלהם, ועם העליה לארץ התרחש מהפך גמור. הרב קוק עצמו התייחס לזה, וגם הרב צבי יהודה, וזה קיבל את הכינוי 'תורת חו"ל' מול 'תורת ארץ ישראל' (זה לא היה השינוי היחיד שקרה עם העליה לארץ)
בסקירה הוא מדבר גם קצת על המהפך השני, בעקבות מלחמת העולם הראשונה. אבל מי שכתב על המהפך השני בהרחבה זה הרב אברהם סתיו. הנה המאמר השיטתי, עם המובאות והניתוח הדקדקני, לצערי באנגלית:
Progressivism and Conservatism in the Thought of Rav Kook - Tradition Online
ויש לו כמה 'תמצותים' בעברית, למשל:
(זה שונה מהשינוי הקודם. כבר בחו"ל הרב קוק אימץ בגדול את הרעיונות של הקידמה האירופית, המשיך עם זה בארץ ואולי אפילו ביותר נועזות, ומלחמת העולם גרמה לו לשבר גדול באמונה הזאת)
לא בקיא מספיק. אבל מהתרשמותיקעלעברימבאר
כתבי הרב ביפו משדרים שדר יותר מיסטי-תמים(לא תמים בקטע הנאיבי או טפשי, אלא תמים בקטע הטוב). וכתבי הרב בסאנט גאלן ולונדון יותר שדר שכלי, בוגר, נאבק בבעיות העולם ובנצרות.
זה קצת מזכיר את המדרש על שלמה שכשהיה צעיר כתב את שיר השירים, וכשהתבגר כתב דברי חכמה של משלי.
אבל לא ראיתי שינוי מהותי בתוכן. רק בסגנון ובמה הרב מתמקד בו במה שהוא כותב.
אבל זה רק התרשמות מסקירה שטחית שלי, לא בדקתי לעומק.
לדעתי זה בעיקר מההבדל בין המתיקות של ארץ ישראל בעליית הרב קוק לראשונה, לבין תורת ארץ ישראל בעת שהיתו בחו"ל (שממשיכה להיות תורת ארץ ישראל, כמו שיחזקאל ממשיך לקבל מנבואה בחול כי שרתה עליו בארץ ישראל רוח הקודש) שמקבלת מימד יותר שכלי , בוגר ונלחם בחסרונות העולם.
ייתכן שהדבר דומה להבדל בין שנה ראשונה לנישואין לבין זוגיות מבוססת אחרי הרבה שנות עבודה זוגית (למרות שאין לי נסיון בתחום)
אגב, @צעטיפות של אור
בפעם הראשונה שהרב אברהם סתיו כתב על שינוי ספציפי בעמדת הרב קוק בנושא כלשהו עם השנים (יחס לנשים), הלכתי לספריה של הישיבה ופתחתי את כל הקבצים והפנקסים וליקטתי פסקה פסקה כל מקום שהרב קוק התייחס לנשים. וככה הראיתי לו שזה בכלל לא נכון!
ואז הוא ענה לי ושיכנע אותי שהוא דווקא צודק 🙃
הרבה שאלות אחרונות.צע
תרגיש בנח לענות על מה שתרצה/מה שלא מכביד..
מהסוף להתחלה ברשותך.
א. הרב סתיו הצליח לשכנע אותך שחל שינוי ביחס הרב קוק לנשים ע"י שהראה לך מקורות נוספים או שהסביר לך אחרת את תוכן הפסקאות שמצאת? אם ישלך מקור אחד אשמח להפניה.
ב. שאלה צדדית.
איך חיפשת פסקאות של הרב על נשים? לשמונה קבצים ולעין איה יש מפתח. יש גם לפנקסים?
ג. כשביקשתי שתרשום נושא אחד ספציפי שהרב קוק חזר בו אז הנושא שבחרת הוא היחס לחילונות?
ד. אחשוף את בורותי אבל לא נורא, אפשר הסבר ראשוני למה מלחמת העולם הראשונה היא סיבה לשינוי העמדה?
ה. אם הבנתי נכון, הספרים אורות ואורות הקודש וכו מכילים פסקאות שלטענתך בהמשך ימיו הרב קוק חזר בו מחלק מהם?
ו. יש לך 2 פסקאות שמראות את השינוי אחת לפני שחזר בו והשניה אחרי שחזר בו?
תודה גם על מענה חלקי.. 🤗🙌
תשובותטיפות של אור
א. אני אשלח לך בפרטי קישור לדיון שהיה לי איתו (אאוטינג). ב. לא הכרתי אז את המפתחות. פשוט ביליתי את השבת בלעבור על כל הקבצים והפנקסים
ג. כן ולא. כלומר כבר תכננתי מה לכתוב לפני ששאלת, ואז כששאלת אמרתי לעצמי 'טוב חילונים זה הדוגמא הכי מובהקת ומקובלת למרות שהיא קשורה רק למהפך הראשון'. ד. נוראות המלחמה גרמו הלם להרבה אנשים. זו 'הקידמה' וזו שכרה? ובמילים של הרב קוק - אורות המלחמה פרק ח ה. אמת. ו. בהודעה הבאה?
השלמהטיפות של אור
למי שאין חוש מיסטי, לעולם לא יבין את הרב קוק.קעלעברימבאר
מי שלא מצליח להבין מה זה קדושת הכוח המדמה שהרב קוק מדבר עליה, ולא מצליח להבין מה זה אומר תובנות מיסטיות בפני עצמן שנובעות מהכוח המדמה.
אלא חשיבתו ראציונאלית כמו הרמבם ומשה רבינו.
לא יצליח לעולם להבין את חוויתו של הרב קוק, והעובדה שכתביו בארץ נכתבים כהשראה דימויית ולא רק עיון שכלי. ואפילו כתב היד שלו השתנה כשעלה לארץ.
זה כמו אדם ללא חוש מוזיקלי שינסה להבין אנשים שנהנים ממוסיקה.
כל הנחותיו, במחילה, תהינה שגויות.
ראוי שהרציונליסטים יפרשנו רציונליסטים, ושהמיסטיים יפרשנו מיסטיים.
בדיוק כמו שמיסטיים לא יצליחו לפרש את הרמבם טוב כי לא מבינים את ההסתכלות שלו על העולם
מסכיםכְּקֶדֶם
גייטקיפינג זה החייםטיפות של אור
למזלי אני היחיד ביקום שניחן בסגולה הנשמתית להבין את הרב קוק. ככה יצא. מזל שיש לכם אותי😌
(הגבתי לך כי אני מנחש שלא תיקח ללב🤭 אם זה פוגע אני אתנצל ואמחק)
זה לא סגולה נשמתית זה צורת חשיבה שונה.קעלעברימבאר
כמו מי שיש חו שמיעה מוזיקלית ומי שאין.
חשיבה ראציונאלית שאינה מיסטית גם מצליחה לראות דברים שאדם מיסטי לא רואה.
אז אל תעלב.
אני אף פעם לא אבין את הרמבם והפילוסופים בעם ישראל כמו שאתה מצליח להבין אותו.
העולם מתחלק לשניים: בעלי חשיבה מיסטית ובעלי חשיבה ראציונאלית (וגם נדירים החלק השלישי שמשלבים בינהם בצורה מיטבית).
ראה באורות הקודש שם איפשהוא הרב קוק מנתח אין שני הסוגים.
או דברי האר"י על ההבדל בין נשמות הרמבם והרמבן.
או מורה נבוכים על ההבדל בין נבואת משה (שאתה שייך אליה) לנבואת שאר הנביאים (שאני וכקדם שייכים אליה).
אגב גם אני לא אעלב אז אתה יכול לכתוב לי🙂
נדמה לי שהנושא הזה כבר נידוןשלג דאשתקד
בעיקר בספרים שהם פחות "משלנו", כמו ספרי אבינועם רוזנק.
פעם שמעתי ממנו, שצורת החשיבה של הרב קוק הייתה רגשית ו"נשית" יותר, ולכן הרבה רבנים אחרים לא יכלו להבין אותה (הוא אמר את זה בכלליות, לא לשבח ולא לגנאי של אף צד).
רוב הרבנים בעלי חשיבה מיסטית, כלקעלעברימבאר
המקובלים והחסידות.
מיעוט גדול הוא בעל חשיבה ראציונלית שאינה מיסטית, אבל זה מיעוט.
המחלוקת העיקרית היא מה הסגנון המיסטי הנכון והאם לשלבו עם ראציונאלי.
דווקא החרדים (בעיקר בעלי הקבלה שמביניהם) והחסידים לא מבינים את הרב קוק כי נשארים בחשיבה מיסטית ולא מתרגמים אותה לראציונאלית פילוסופית וסוציולוגית.
וכן רבנים ליברלים נאו חסידיים מסויימים, אמנם משלבים מיסטיקה וראציונליזם פילוסופי, אך לא משלבים בינהם עד הסוף. ומנסים לטעון שהרב קוק היה רק מיסטיקן ותו לא, למרות כתביו המפורשים (כי זה מאוד נוח וכך אפשר לבטל את תורת הרב קוק בעיקר הפן הלאומי שלה במחי יד בלי להתאמץ)
נכון מאוד!שלג דאשתקד
אצל הרב קוק הייחוד הוא שהוא משלב הכל מהכל, מהמיסטיקה עד ההלכה.
רוב הרבנים מסוגלים להבין מיסטיקה כמיסטיקה אבל לא התקדם איתה.
לא כולם. גם המהרל הרמחל והכוזריקעלעברימבאר
גם הרב גיזנבורג והרב שגר והנאו חסידים משלבים מיסטיקה וראציונאל. אך לא באופן מלא ומספק (למרות שאני לא מכיר את תורת הרב שגר עד הסוף אז זה מידע חלקי)
אבל זה מדבר על שינוי הרב קוק מהגלות לעליה לארץ, לאקעלעברימבאר
חוץ מזה שבתקופת עין איה וזוימל, הרב הרבה להתעסק הן בעין איה והן במדבר שור בחילוק של הערך העצמי של עם ישראל לבין הערך התועלתי שלו בעולם
כאדם שנולד בארץ ויונקקעלעברימבאר
מקדושת הדימויים שלה.
אני לגמרי מבין את המעבר מהסתכלות בחו"ל על המוסר, לסתכלות בארץ על "רוח האומה".
אני יכול לנסות להסביר. אבל לא יודע אם אדם ראציונלי יצליח להבין זאת (לא כותב מזלזול אלא מהבנה שלכל אדם יש צורת הסתכלות שונה על העולם)
אם כן, האם אתה מרגיש שקדושת הארץ באווירהקעלעברימבאר
אם התשובה היא כן. אז גם אתה בעל חשיבה מיסטית.
אם לא, אז לא תבין את הרב קוק עד הסוף.
כי הרב קוק בהחלט כותב על העובדה הזאת. וגם ניכר בסגנון כתיבתו ובכתב ידו שמאז שעלה לארץ צורת חשיבתו עברה שינוי מהפכני
סעיף ה' הוא מזעזע בעיניינקדימון
לפי זה, כל הבניין שבונים על אורות הוא מעוות במקרה הטוב.
ואיך בכלל יודעים מה כן דעתו ומה לא דעצו בשורה התחתונה?
כמו כן, מה ההתייחסות של גדולי התלמידים לעניין הזה? או שהם בכלל לא מקבלים את הקביעה שלך?
כן, מבין את הזעזועטיפות של אור
אני אנסה להציע כמה כיוונים לחשיבה:
• השאלה 'מה הרב קוק אמר' לא בהכרח קריטית. הכתבים שלו הם מקור להשראה, ופתחו שערים טובים ויפים בהרבה תחומים. אבל השאלה החשובה היא פשוט מה נכון ומה ה' רוצה מאיתנו
• אם הרב קוק שינה את דעותיו לעיתים, והרצי"ה הלך עוד צעדים קדימה, אפשר לתפוס את תורת הרב קוק כשיטה שצומחת ומתפתחת, ולא סטטית. ואז גם אנחנו יכולים ללכת כמה צעדים קדימה, גם במקומות שהרב קוק לא הלך בהם (דוגמאות אפשריות: הרב שרלו על האומנות, תמר רוס ו'ארמון התורה ממעל לה')
• כששאלתי את הרב אברהם סתיו, למה בעצם הרב קוק ניסה להוציא את הכתבים המוקדמים שלו (כמו עין איה ומדבר שור) אם הוא כבר נסוג מחלק מהעמדות שמופיעות שם, הוא ענה: "שאלה טובה. ככלל, הרב קוק לא ייחש לעמדות מחשבתיות תוקף מוחלט אובייקטיבי, אלא אופן שבו אדם מתבונן במציאות או באלוקות בזמן מסוים. אולי זה יכול להסביר מדוע לא נרתע מלפרסם גם עמדות שברגע הפרסום פחות התחבר אליהן"
ביחס ל'גדולי התלמידים': כמו שכתבתי, החלוקה בין תורת ארץ ישראל לתורת חול ישנה ומקובלת. ביחס למהפך השני, הרב שגר התנגד לדרך שבה מלמדים את הפיסקה הראשונה באורות המלחמה, כי היא נכתבה לפני הגילוי של נוראות המלחמה (עליהן מדבר הרב קוק בפסקה ח). והרב רחמני שהזכרתי בתגובות הקודמות נחשב קונצנזוסיאלי, למיטב ידיעתי.
אולי מן הראוי להזכיר את דברי הרב אבינר, כשהוא עוד התנגד ללימוד הספר לנבוכי הדור: 'במשך שלושים השנים שעברו מאז שמרן הרב כתב את 'לנבוכי הדור' עד שכתב את שאר הספרים, הוא ודאי למד והתקדם. אם אדם אומר שבמשך שלושים שנה מרן הרב דרך במקום, הוא מחרף ומגדף, תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא'. אז אם זו טענה עקרונית, לכאורה יש כאן חיזוק לעצם התזה שבודקת תיארוכים של כתבי הרב קוק.. (שזה טכנית לא היה ככ אפשרי עד פרסום הקבצים והפנקסים)
מה שאתה מציע זה הפך המקובל בפועלנקדימון
ואם נתייחס לכתביו רק כמקורות השראה, לכאורה גם אז ביטלת את הערך. כתבי השראה מבטלים את ה"שיטה", ונמצא שכך או כך אין שיטה ואין סדר והכל הבל.
האם יש מי שטוען דברים כאלה חוץ מאברהם סתיו? פרשנותו כבודה במקומה מונח, אך במחילה, לא מפיו אני חי.
קצת, כמו שכתבתי -טיפות של אור
לא העמקתי בזה, אבל הטענות שלהם לא מובנות לינוגע, לא נוגע
מה הבעיה להגיד שהרב קוק כתב עומק לפנים מעומק?
אם לדוג' אני מתווכח עם חילוני ומשתמש בטיעונים פילוספיים של הרב מיכאל אברהם, זה אומר שהאמונה שלי מבוססת על זה?
ולגבי הטענה על אורות המלחמה- הרי בעריכה שמו את זה ככה, והרב ראה את זה ואישר. אז מה שצריך לשאול זה למה, ולא לומר שצריך ללמד את פסקה א' אחרת. גם אם נניח שהרב חזר בו, הוא רוצה שתעבור את המסלול שהוא עבר עד המסקנה הסופית (ולדעתי בפשטות הוא לא חזר בו בכלל).
באופן כללי- לדעתי לפני שניגשים ללמוד את כתבי הרב, צריך לקרוא הרבה סיפורים עליו. צריך "לחוות" את הרב. זה נכון באופן כללי, אבל במיוחד אצל הרב. ואם אתה הולך עם הרב בצמתי חייו, מילדות והלאה, ותוך כדי מעיין בדברים שכתב בכל זמן, אז אתה תבין אותו הכי מדוייק יותר. וגם אחרי זה צריך לקחת הכל בע"מ, כי אנחנו לא חווים ותופסים את הקדושה שמעל הטבע, הקדושה שבטבע, הפנאנתאיזם, והיכולת להכיל ניגודים כצדדים של אמת שלמה- כמו הרב. לכן ככל שהדברים מופשטים יותר יש יותר עיוותים בתורת הרב כי באופן טבעי אנשים לומדים אותו מתוך המשקפיים שלהם. עוד דוגמא- מי שלא למד קצת חב"ד לעומק וקלט את הראש, לדעתי לא יכול באמת להבין את הרב כי הרב "ירד" מקדושה שמעל הטבע שמוסברת ומונגשת היטב בחב"ד לקדושת הטבע, והלביש בקדושת הטבע את הדבקות שבקדושה שמעל הטבע. אלו לא רק מושגים, אלא חוויות חיים ורגשות עמוקים.
🤭טיפות של אוראחרונה
גייטקיפינג זה החיים - בית המדרש
(לך אני יכול לכתוב ביותר רצינות: הרבה הרבה כלים עוזרים להבנת הרב קוק והוגים אחרים שכתבו בצורה לא קלה. היכרות אישית, היכרות עם ההגות הפילוסופית והכללית אליה הם מתייחסים, הכרת הספריה התורנית שלהם, הכרת הביוגרפיה שלהם, הכרת האירועים ההיסטוריים שהם חוו והכירו, הכרת כתבים אחרים שלהם, ועוד. זה לא צריך לגרום לנו להגיד 'רק הוא והוא יכולים להבין את הרב הזה באמת', אלא להיפך, להיות פתוח ללמוד מכמה שיותר אנשים וזוויות ולבחון בענייניות תובנות שעולות משימוש בכלים חדשים - למשל תיארוך של הכתבים)
כלומר הרב אברהם סתיו ניסהקעלעברימבאר
בכוח לטעון שהרב קוק תלמיד הרב שגר.
לא מסתדר...
זה שהרב סתיו חושב כך,לא אומר שהרב קוק תמך ברלטביזם.
עיין ב"למלחמת האמונות והדעות" חד משמעית יש לו עמדה מוצקת על תובנות
קשה להבין כתבים של מישהו אם הפרשן לא הכירקעלעברימבאר
אותו אישית.
זה כלל גם עין איה?קעלעברימבאר
אני כותב סתם, לא כתשובה לשאלהשלג דאשתקד
יש מקומות שהרב קוק כנראה חזר בו, עידן את דבריו או שבזמן מסוים לא היה ממש אוטנטי.
להלן דוגמות:
1. יש מכתב שח הרצי"ה (קראתי אותו לפני הרבה שנים באיזה חוברת, אם יש צורך אחפש). הוא מסביר שההבדל בין תורת חו"ל לתורת א"י, זה שהרבה מהדברים בחו"ל התפרסמו בבמות אנטי ציוניות והרב קוק היה צריך לצנזר את עצמו.
עובדתית, אחד המקומות שהראיה היה מפרסם בו, זה "הפלס", שערך קרוב משפחתו. בהפלס יש גם הרבה מאמרים מאוד בוטים נגד הציונות (בין היתר, יש שם מאמר משעשע בשם "גורל לעזאזל", שנועד להפריך את ספר "גורל לה'" מאת הרב אלקעאי. כצפוי, המאמר מלא בקללות ונאצות ועד כמה ששמתי לב אין בו טענות קולעות השערה. סביר להניח שמאמר כזהלא היה מתפרסם אם לא הייתה זו דעתו של העורך).
2. פעם ראיתי באתר אזמרך בלאומים (עורך האתר הזה ידוע כשוטה ושקרן, אבל תמיד ניתן לבדוק לבד את המקורות), שיש מאמר באיזה כתב עת של בר אילן, שמוכיח שהרציה עידן את המילים הקשות של הרב קוק, בעיקר כנגד מתנגדי הציונות (עורך האתר הנ"ל מנסה להוכיח מכאן את דעתו הנפסדת, שהרב קוק היה רשע ושונא תלמידי חכמים).
3. יש לי חבר שבקי בהרבה כתבים גנוזים של הרב קוק (מקווה שהוא לא קורא כאן 🙈), הקיצור לא פעם ולא פעמיים, הוא טען בפניי שיש לו הוכחות כתובות לדברים שהם הפוך ממה שידוע. לא פעם היה מדובר בדברים שאני יודע מאנשים מבוגרים שיש להם ידע מהזיכרון (שלהם או של קרוביהם). בין ניתר, הוא טוען שדבריו של הרב קוק בנוגע לבחירה והיבחרות של נשים - אינם משקפים את עמדותיו האוטנטיות.
פעם העליתי את השאלה איך זה יתכן, לפני חוקר ידוע של משנת הרב קוק. תשובתו הייתה שהרב קוק לא ראה סתירה בין מחשבות לפעולות, ומבחינתו יש פעולה שהיא מצווה בזמן אחד והיא אסורה בזמן אחר, ולפעמים עצם הויכוח בין המנהיגים הדתיים הוא הגורם שמשהו יהפוך מטוב מוחלט לרע מוחלט או להיפך.
יש עוד דברים שניתן לראות על כתבי הרב קוק והשפעתם, אבל קשה לי לנסח דברים שלא מגובשים אצלי כראוי.
עידון וערכת הרציה הוא ממש שלא חזרה מדברי אביו. אלאקעלעברימבאר
שכשזה נחשף לציבור, שלא יבינו לא נכון ולא יהיה פה מסר לא חיונכי
נכוןשלג דאשתקד
אגב, לזכרוני רק 5 קבצים נכתבו בין העליה למלחמתקעלעברימבאר
3 קבצים נכתבו בסאנט גאלן בשוויץ ובלונדון בעת מלחמת העולם.
קצת מהקובץ השמיני לזכרוני נכתב בירושלים אחרי חזרת הרב קוק ארצה ממלחמת העולם
אל תשתמש במילה "פרוגרסיבי" אלא ב"מתקדם".קעלעברימבאר
(פוצל מכאן - >> - בית המדרש )
כיום זו מילה בעברית מוקצה מחמת מיאוס.
כמו לומר נאצי על "נאציונאלי"
לא מאמין במשטור הזהטיפות של אור
לא קשור למשטור. אלא למקובלות חברתית של מילה. אניקעלעברימבאר
אבל זה לא ישנה לעוברים ולשבים לחשוב שאני לא נאצי.
כנל אם אני נכנס לישיבה וצועק "אני פרוגרסיבי" ומכוון ל"מתקדם"
פרוגרסיביות זה פשוט 'קדמה' בעבריתטיפות של אור
אשרי תמימי דרך. אתה מוזמן לקרואקעלעברימבאר
את דברי מירב מיכאלי, או לסוע לקליפורניה ולהוודע לקוויריות ודומיה.
אבל גם אתה יכול לקרוא את ספריו של הרב חיים נבון נגד הפרוגרס ולצאת מהנאיביות המתוקה.
הרב נבון לא הר המורניק נכון?
הרב נבון לא מקבל בכלל את הרעיון של קידמהטיפות של אור
כלומר, את זה של שלוש מאות השנה האחרונות - שהעולם עם השנים צועד 'קדימה'
זה כלל לא העניין. קידמה זה דבר מבורך, אבלקעלעברימבאר
גם הנאצים נחשבו שינוי וקדמה בשעתם.
כל ערעור מוסעמות המשפחה והזוגיות. והערעןר על רעיון המגדריות, הוא רעה חולה. והקדר בינה לבין הקדמה, זה כמו הקשר בין הקדמה לבין הסמים
אז זה לא הרב נבוןטיפות של אור
אני לא חושב שהרב נבון לא טוען שהעולם מוסריקעלעברימבאר
אני לא רואה שהרב נבון לובש שטריימל ומתנהג כמו הבעשט בערבןת אוקראינה
אז זה כי לא קראת אותו 🤷♂️טיפות של אור
לא קראתי. שמעתי אבל כמה הרצאות שלו על זהקעלעברימבאר
באסה לך 🤷♂️טיפות של אור
בכל מקרה הר המור לא נגד קידמה ולא נגד המודרניזם,קעלעברימבאר
אין לי מושג איך צריך לקרוא לה, פרוגרס זרובבל או מוישה. אבל היא קיימת ורעה
אני אומר לטובתך. אםקעלעברימבאר
אבל הרב נבון גם מתייחס בספריוקעלעברימבאר
לתופעות הספציפיות של פירוק משפחה זוגיות ומגדר.
אתה סובר שהן טובות?
או שאתה סובר שהרב נבון בור או שקרן?
ואם אתה לא מאמין לו. תקרא את מירב מיכאלי, או שתסע לקליפורניה
היית יכול לכתוב:טיפות של אור
'מעניין ממש! תוכל להפנות למאמרים או לספרים הרלוונטיים שלו?'
ממש הזדמנות להחכים. אבל העדפת שלא, ולי אין עניין בוויכוחים 🤷♂️
אני קורא מספיק פוסטים שלו, אניקעלעברימבאר
בכל מקרה זה מן הסתם
"מכים שורש"
ו"תתישנו"
צדקתי?
אבל צודק. מחילה על התקיפות
קעלעברימבאר
הרב נבון טוען שהפרוגרס הואקעלעברימבאר
כמדומני הוא חולק על העיקרון כתפיסת עולםנקדימון
למיטב זכרוני הוא לא חולק שיש קידמה בשנים האחרונות, אלא שהוא טוען שהיא לא מובטחת, לא הכרחית, ויכולה להפוך כיוון בשבריר שניה במונחים היסטוריים.
להבנתיטיפות של אור
הוא אומר שהעולם בכלל לא מתקדם לשום מקום. הוא פשוט משתנה מדי פעם. חלק מהשינויים טובים וחלק רעים
רק בגיזרה הטכנולוגית הוא מודה שיש התקדמות (כי הידע נצבר, באמצעות נוסחאות), וגם שם זה לא חוק טבע, וגם בטכנולוגיה יכולה להיות עצירה (שאולי כבר התחילה) או אפילו נסיגה (כמו בנפילת האימפריה הרומית)
אבל בנוגע לשירשור, לזכרוני לכל אורך הספר הוא לגמרי אומר שהקידמה(=הפרוגרס) זה רעיון של 300 שנה, ונגדו הוא יוצא
זה לא עניין של מישטור במקרה הזהנקדימון
בפועל בעולם המערבי בכלל, וגם בארץ הקודש שלנו, כשאומרים "פרוגרסיבי" המילה מסמנת בדווקא סוג מסוים של רעיונות ותפיסות עולם. אתה כמובן יכול להשתמש באיזו מילה שבא לך, אבל אם אתה רוצה שיבינו אותך אז אתה צריך לקחת את השומעים בחשבון. אני למשל ממש הרמתי גבה כשראיתי שכתבת על הדעות ה"פרוגרסיביות" של הרב קוק ועד עכשיו אין לי מושג למה אתה מתכוון.
זה מזכיר לי מקרה הפוך שבו השתמשתי במילה קומונר כדי לתאר את הקומונר בסניף, ואישה יוצאת ברית המועצות ממש אסרה להשתמש כי זה אומר קומוניזם. כמובן זה מגוחך כי ברור שכשאומרים כאן בארץ "קומונר" אז כולם חושבים על ראש הסניף ולא על הקונטקסט הקומוניסטי (גם אם זה נשאב ממנו). המסקנה זהה: השומעים הם דבר שיש לקחת בחשבון כשרוצים שיבינו אותנו. פיתרון ביניים יהיה כמובן להסביר מה בדיוק הכוונה שלך במילה המסויימת ואז להמשיך.
אני חושב שהשימוש הזה נמצא בעיקרטיפות של אור
בציבור הדתי לאומי, ואולי אפילו רק באגפים מסויימים בתוכו. ולדעתי הוא לגמרי תוצאה של השפעה מכוונת על השיח
אני חושב שערוץ 14 גם עושים בזה שימושנקדימון
מה שמגדיל את התפוצה בציבור שמבקר את תרבות ה"פרוגרס". ולתחושתי, בכל מקום שתהיה בו ביקורת תרבות המונח יישמע.
יש מי שיימנעו משימוש בביטוי כי הוא עם קונוטציה שלילית שהם לא מוכנים להזין.
נגיד ככהטיפות של אור
אני חושב שבאנגלית (וצרפתית) אין שתי מילים שונות לקידמה ולפרוגרס. זה פשוט אומר מתקדם, גם בהקשרים טכניים לגמרי (למשל מחלה פרוגרסיבית זה מחלה שמחמירה עם הזמן)
המחנות בארצות הברית הם 'שמרנים' מול 'מתקדמים', כשנקודות הוויכוח ביניהם משתנות עם הזמן. כלומר, אני חושב שזו הקונוטציה של המילים האלו אצלם בעצמם
בארהב אני חושב שהפרוגרס טרמינולוגית מתחלקקעלעברימבאראחרונה
לתת הנושאים שלהם יש מושגים בפני עצמם : "פוסטמודרניזם" , "להטביזם" "קוויריות" "פוליאמוריה" "מרקסיזם חברתי" "פמיניזם רדיקלי" "ביקורת המשפחה" "ווק"
אז איך קוראים לו מחוץ לציבור הדת"לי? קוויריות?ווק?קעלעברימבאר
פוסטמודרנה? מה זה משנה מה שמו?
אגב אני יודע בוודאות שגם ראשת ממשלת איטליה בעבר קראה לתנועה זאת בשם "פרוגרס" בהתנגדותה אליה.
עיין בערך ויקיפדיה פרוגרסיביות בתת נושא "במאה ה21":
ובויקיפדיה באנגלית:
https://en.wikipedia.org/wiki/Progressivism
אני להפך. ברור לי שהבנתי שהכוונה דעות "מתקדמות"ולאקעלעברימבאר
פרוגרס של היום.
רק הערתי הערה טרמינולוגית
אגב,קעלעברימבאר
אני בעד שאת present progressive בלימודי אנגלית, יהפכו ל present kavnikive 
כל ההלכות לפסח ליום טוב וחול המועד זמינות לללימודעיתים לתורה
ערב טוב,
קיצור עיקרי ההלכות הנוגעים מעתה ועד לאחר הפסח זמין ללימוד באתר כנהגי הספרדים והאשכנזים.
להורדת הקובץ: 20260317000037.pdf
לגישה ישירה לפרקים:
- מוקצה ביום טוב
- בעלי חיים ביום טוב
- הכנה מיום טוב ליום אחר
- טוחן ביום טוב
- מכשירי אוכל נפש
- בורר ביום טוב
- רחצה ביום טוב
- הדלקת אש ביום טוב
- כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב
- 'על האש' ביום טוב
- הדלקת נרות יום טוב
- הוצאה ביום טוב
- בונה ביום טוב
- שמחת יום טוב
כיסוי ראש בעת ברכהימח שם עראפת

שאלה יפהנפש חיה.
ציפיתי לקבל תשובה יפהימח שם עראפת

ההשערה שלי היא שזה לא נחשב כיסוי, אבל מעניין לראותנפש חיה.
מה באמת התשובה לזה.
ההשערה שלי היא שזה גם ככה דרבנןימח שם עראפת

ידוע לי שכסר"ש צריך לכסות את רוב הראשנפש חיה.
לפחות לדיעה הזאת.
מכוסה - מסתמא ע"י כיסוי אחר
וממילא ייתכן שקיר לא יכול להיחשב ככזה.
אין בזה שם כיסוי בכללנקדימון
אם אתה נשען על הקיר עם הבטן זה נחשב כאילו שמת שמיכה? להצמיד את הראש לקיר זה להשעין אותו, לא לכסות אותו.
וראיתי ציטוט מעניין אצל הרב מלמד בהלכות כיפה לאחר שמביא את 3 השיטות בגודל הכיפה:
"יש להוסיף, שגם לדעה המקילה כיסוי הראש צריך להיות ניכר, ולכן אי אפשר לקיים את המצווה בפאה נוכרית או בכיפה שנראית כמו שיער (עולת תמיד ב, ה, עטרת זקנים, מ”ב ב, יב)."
לא יודעטיפות של אור
אבל עיין באורח חיים סימן רו סעיף ג ('אבל אשה' וכו'), ויש לחלק
זה מזכיר לי שפעם שאלו את הרב נבנצל: לפי הפוסקים שאומרים שצריך בתחנון לשים בגד או משהו בין היד לפנים, האם שעון מספיק?
והוא ענה: כן, אם זה שעון קיר..
קצת הוספהטיפות של אוראחרונה
אני חושב שאפשר לבסס כיוון לפיו כיפה קשורה לצניעות או תוספת צניעות. הן מדברי הרמבם, הן מהדין של כיסוי הראש ביד חבירו. אפילו אם היא קשורה לכבוד, יתכן שהכבוד נובע מפעולת ההצנעה. הרעיון עלה לי מכיוון שלכאורה הרב צבי יהודה קוק תפס את הכיפה כחלק מענייני הצניעות (מה שהפתיע אותי). ומכאן לסעיף אליו הפניתי
זה רחוק מההגדרה המילולית של כיסויחתול זמני
על־כל־פנים
ב"ח:
ויכסה ראשו כתב מהרא"י בת"ה סימן עשירי דהטעם משום קלות ראש כלפי שמיא דמדכר שם המקום ב"ה שלא באימה וביראה וכובע של קש הוי נמי כסוי אבל כסוי דגוף עצמו כגון דמניח ידו על ראשו לא הוי כסוי דאין הגוף יכול לכסות את עצמו ומיהו נוהגין להמשיך הבית יד על היד ומכסה בו ראשו ושפיר הוי כסוי מבית היד כמו משאר בגד כשאין הגוף לבוש בו:
איך בדיוק להצמיד את הראש לקיר זה באימה וביראה או צורה של אמירת ברכה.
לעניות דעתי הפיצפונת עדיפה כבר דעת הראשונים שאומרים שאין חובה לכסות את הראש בברכה מאשר חוכא ואיטלולא.
ברור שלאאני:)))))
הלכות מזוזה…סיעתא דשמייא1
קראתי את הכתבה בשבע:
מצוות המזוזה: סגולת השמירה ודיני הקביעה
נראה לי שזה לא מסתדר עם מה שכתב הרמב"ם במשנה תורה:
" מנהג פשוט שכותבים על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם."
מה דעת אנשי הפורום?
מציע להתחיל במפרשי הרמב"םגבר יהודי
זה מחזק את הטענה ש…סיעתא דשמייא1
הרעיון שמצוות מזוזה מבטאת שד' שומר עלינוהסטורי
בפשטות דברי ההביקורת של הרמב"ם מתייחסים למנהג שהוא מזכיר, שכנראה היה קיים בזמנו להוסיף שמות מלאכים וכד', דבר שאין בו מצווה כלל. מה שהופך בתפיסה של האנשים את המזוזה, ממצוה אלוקית שגם מבטאת שד' שומר עלינו לסוג של קמע.
גם עצם התפיסה שמזוזה בעקרה…סיעתא דשמייא1
"שומרת דלתות ישראל" זה טעות.
כשנכנסים ויוצאים מהדלת ומחזיקים בתפיסה כזאת ולא בתפיסה של קיום מצוות עשה מהתורה "וכתבתם על מזוזות ביתך", טועים .
הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה.
מסכת עבודה זרה, דף יא, עמוד אנקדימון
אונקלוס בן קלונימוס התגייר. שלח הקיסר גדוד של רומאים אחריו] לתופסו ולהביאו אליו...
חזר הקיסר ושלח גדוד אחר אחרי אונקלוס, להביאו. אמר להם [הקיסר]: אל תדברו איתו דבר. כאשר תפסו אותו והלכו, ראה מזוזה שמונחת על הפתח, הניח ידו עליה ואמר להם: מהו זה? אמרו לו: אמור לנו אתה.
אמר להם: מנהגו של עולם, מלך בשר ודם יושב מבפנים בארמון, ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקדוש ברוך הוא, עבדיו (בני ישראל) נמצאים מבפנים בבתיהם והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם" (תהלים קכא, ח), התגיירו גם הם.
אבל זה לא העיקר!גבר יהודי
זה התוצאה שקורה לבן אדם יסורים….סיעתא דשמייא1
לא מכיר אף רב שאומר דבר כזהנקדימון
"במקום"?!
אני מכירסיעתא דשמייא1
אז תתרחק מרב כזה, ואל תכלילנקדימון
מה כתבתי:....סיעתא דשמייא1
….." הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה."
מה הגבת?: ציתתה גמרא ממסכת עבודה זרה שמדגישה את ענין ההגנה והשמירה כדי להמעיט את הרעיון שאני הדגשתי. רק כאשר יהודי יקר הזכיר לך שזה לא העיקר( ממש כמו שאני טענתי) ----- כתבת שלא טענת שזה העיקר.
לידיעתך כמעט כל יראי השמים ששאלתי בניהם גם רבנים ענו לשאלתי בנושא ישר שתפקיד המזוזה הוא שמירה והגנה .
הם התעלמו בכלל מקיום מצוות עשה מדאורייתא שאנחנו קוראים אותה פעמיים ביום לפחות.
המאמר מדבר על סגולהנקדימון
והמקור לזה מפורש בגמרא. -----
שמירת הבית היא לא עיקר המזוזה כמו שגשם בעיתו הוא לא עיקר שמירת המצוות - זה לא סותר את הסגולה או את הקביעה התורתית בנושא.
אף רב לא אומר שבדיקת מזוזה זה "במקום" פישפוש במעשים. ואם מצאת רב כזה, אל תכליל ותתרחק ממנו.
------

