גם לשיטת רש"י אפשר דמשמע שגם במה שמותר לכל הפחות גבי עריות.
לפי הרמב"ם בוודאי שאתה טועה, שזה עובר על מצוות שמירת הגוף. ואכילה גסה אסורה לכל הדעות, אז לאכול בלי הבחנה - אסור לגמרי.
זה שכתוב שמותר לאכול בגלל שיש לך תאווה לא אומר שתאווה היא אידאל. אתה מבין את זה מוזר מאוד.
חז"ל אמרו במפורש שמכאן למדים שאין אדם ראוי לאכול בשר אלא מתוך רחבת ידיים. הפכת את כל ההבנה. המשמעות שם היא שדרך ארץ שלא לאכול כשאתה לא יכול לעמוד בזה, כלומר לא לקפוץ מעל הפופיק בשביל המזון.
ההבנה הזאת מפורשת במקום אחר "יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו".
הפכת את כל הפשט שם. הכל בשם תאוות האכילה 
ועוד אמרו שלא ראוי לאדם שאינו תלמיד חכם לאכול בשר. ויש עניין, גם בריאותי, שדווקא מי שתלמיד חכם יאכל בשר.
לא מבין איך אתה משליך אחד לשני בלי קשר.
והרמב"ם כבר ביאר יפה את זה בהקדמות. ואף אחד לא חולק עליו.
אלה עבודות ששייכות לכל אדם בפני עצמו, ובד"כ לאנשים בעלי מעלה. גם ביניהם זה לא מותר לכל אחד.
יש בש"ס כמה וכמה מקומות על זה.
לא למדת מסכת תענית אף פעם? עיין דף י"א.
הגוף ואולי גם מצד קדש עצמך וכו'.
אף אחד בעולם לא מתענה סתם כי משעמם לו. לא שמעתי על זה, לא קראתי את זה, ולא ראיתי כזה.
אנחנו לא איסיים או נזירים נוצרים.
פרישות היא שלב זמני ובכל אופן מתקדם מאוד. הרמב"ן לא התכוון להבנה שלך.
הוא התכוון למעט בהנאות העולם הזה שעצם ההמשכות אחריהן גורמת לאדם לפתח תאוות.
דבר ידוע ובדוק ומוכח מצד המציאות וכל אחד יאמר זאת.
אמנם אין בזה איסור מצד עצמו, אבל אדם שלא שם לעצמו מחסומים הוא לא שונה מבהמה או ילד שלא מחנכים אותו.
מאבד את החוש הביקורתי שהיום קוראים לו "דחיית סיפוקים".
זה פשוט מאוד.
ויש מצווה כשאדם מתנהג ככה. לכל הדעות לפחות מצד להדמות להקב"ה כי אנחנו צריכים להיות בני אדם בצלמו ודמותו לא כדמות חיות השדה.
וזה בירור שכל אדם עושה עם עצמו מול תלמיד חכם.
זה גדר ככל הגדרים.
אתה יכול להגיד שבקו עצמו, זה לא משנה.
אין חובה בתעניות, כמו אין חובה בלהיות אחד מבני מעלה.
אדם יכול לעבור 120 שנה בלי להתענות פעם אחת ולהשאר צדיק.
אז הוא לא יזכה שהבשר שלו ישאר שלם בקבר, ביג דיל.
אבל כך או כך אתה לא טוען שאין לזה שום קיום.
ואיכשהו סברת שיש מי שטוען שתעניות זה מצווה בפני עצמה.
זה לא.
מה זה חלקו עלי? לא חולקים עלי, חולקים פה על חז"ל לשיטתך.
תראה לי מישהו אחד שכותב שאין שום מקום לתענית ככפרת עוונות או כתיקון המידות בשום מקום ושום זמן.
"ר' אלעזר אומר נקרא קדוש שנאמר (במדבר ו, ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מדבר אחד נקרא קדוש המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה".
למד את כל השקליא והטריא שם. יש שם את כל הדעות והן בחז"ל.
הירושלמי לא אומר את הפשט שלך, וגם אם כן, הלכה כבתראי והבבלי מביא דעות אחרות גם.
אני שמח שהצלחתי להוציא אותך משלוותך סוף סוף!!
למרות שאני בכלל לא תקיף, אז אני קצת מתפלא שהצלחתי 
כמדומני פרק ד' (לא פתחתי כרגע)
פתחתי וזה בפרק ד' הלכה ב'
וגם הרפואה המודרנית מסכימה שזה מעבר למה שמצויין בהלכות דעות
ובכל אופן זה איסור, ואם זה איסור איך אתה אומר שמותר לאדם לאכול כמה שעיניו רואות?
שם לב להגדרה הבאה:
במעט אכילה, אחרי שממתינים כרבע שעה, אפילו כזית גורם למצב הזה.
גם לפי הרמב"ם: "היה שבע מאכילה גסה שאכל עד שקץ במזונו, ואכל יתר על שובעו". שביעה לפי הרמב"ם היא כפי שמתאר בהלכות דעות הנ"ל.
ובהלכות דעות הנ"ל גם מפורש כך:
"ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות, והיא עיקר לכל חלאים. רוב החולאים הבאים על האדם... או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה, אפילו ממאכלים טובים. הוא ששלמה אומר בחכמתו, "שומר פיו, ולשונו שומר מצרות, נפשו" (משלי כא,23); כלומר שומר פיו מלאכול מאכל רע או מלשבוע..".
כלומר עובר על שמירת הגוף, מלבד שאר הבעיות.
ובויקיפדיה ראיתי את דעת רבי יוסף אלבו שכתב שכל אכילת תאווה היא אכילה גסה.
הדוכס מירוסלבכפי מה שהתברר לי מהשרשור ההוא הוא כתב שלא פוסקים ע"פ טעמים מהקבלה, לא שאין לקבלה טעם בפסיקה
למה לצטט דברים מחוץ להקשרם רק כי ככה אתה מבין
אתה לא יכול להמציא פה ושם שסותרות את שאר הש"ס.
תמחל לי הדוכס מירוסלבאני לא רואה בנודע ביהודה הזה שום דבר שמשליך על הקבלה, רק על פסיקה שמתבססת על טעמים שהם אך ורק ע"פ הקבלה. ואין מי שפוסק ככה גם בין המקובלים.
חשבתי שיצאת נגד מה שחז"ל אמרו ש"יאכל בפחות ממה שיש לו".
אם פוסקים לפיו או לא, זה עניין אחר. אני לא רואה את זה מפורש בדבריו.
יתכן מאוד שהוא כותב את זה על ספרי "קבלה" שהמציאו פירושים ע"פ חכמת יוון וכאלה דברים מוזרים.
אבל לא מחדשים סברות ע"פ הקבלה, זה אחד הכללים לאיסור.
בניגוד להלכה שכן מחדשים.
לא לומדים על רב מדברי התלמיד אלא אם הוא נוקט את שיטתו.
כשאתה לוקח שתי הלכות, משווה ביניהן ומנסה לדמות מילתא למילתא אתה יכול להשמיע חידוש בהלכה.
בקבלה זה איסור גמור, אז ק"ו שאי אפשר לבנות ע"פ זה הלכה.
בכל אופן, גם אם הוא סבר כך, הוא טעה.
פוק חזי מאי עמא דבר.
"פורקים עול תורה נגלית מעל צוארם ומצפצפים ומהגים בספר הזוהר".
ברור שחובה ללמוד פשט קודם. הבעיה היא הפרהסיא והלימוד בלי שום הקדמה.
"וזה וזה לא עלה בידם".
מה יש שיעלה הזוהר בידם (זה הנגלה וזה הסוד) אם הוא נגדו?
"ועכ"פ אין מורין הלכה מן הזוהר".
עניין לעצמו, ולא סותר את הזוהר עצמו. אחרת לא היה נוקט לשון כלל אלא דוחה את כולו.
"ואין רצוני להאריך בכוונת הזוהר כי אין לי עסק בנסתרות ובמה שהורשיתי אתבונן".
מפורש שיש כוונה בזוהר שהוא מקבל ואומר פשוט שאין לו עסק בנסתרות.
בשום מקום אני לא רואה התקפה על הזוהר עצמו.
רק על העקימות של כאלה שלומדים "קבלה" והם בעצם ברג-ים קדומים למיניהם.
לא כתבתי על אף אחד שהוא טעה. כתבתי שגם אם נניח שאתה צודק, זה לא אומר כלום.
ומה הבעיה בלכתוב את זה? אם יש מחלוקת בין גדולי עולם ודעה אחת נדחתה וכל העם נוהג כמו הדעה האחרת, דעתו נדחתה.
ואין יותר חזק מפוק חזי מאי עמא דבר, בני נביאים וכל זה.
אתה מוזמן להראות לי איפה יש מקום להבנה שלך שהזוהר עצמו לא בסדר.
אני רואה שם התקפות אך ורק כלפי אנשים ולא כלפי הספר.
אפילו לא התקפה אחת.
יש לך עוד מקור שמציין התקפה נגד הספר? אשמח לראות.
)
ארצ'יבלדארצ'יבלד
ארצ'יבלדאחרונהגם בגמרא מובאת מעלת התעניות.
לא מבין איך אתה מסביר את קדש עצמך במותר לך, אם אתה לא מיישב את זה עם הירושלמי?
בוודאי שמצוות עשה דאורייתא קודמת, לא?
אגב, זה לא קשור בכלל לפסיקה ע"פ הקבלה. מרוב פחד מקבלה אתה לא לומד אף פעם דברי המקובלים?
מפורש שלא כהבנתך בכמה וכמה מקומות וגם כאלה שמדברים על מעלות התענית.
אמרתי לך ללמוד את דברי המקובלים. מרוב פחד מקבלה אתה מנדה את המקובלים עצמם
או הבין כמוך מגדולי ישראל.
אתה כן מנדה. מתי אי פעם פתחת ספר מוסר של מקובל? מתי פתחת לאחרונה ספר הלכה של מקובל שאינו מרן או מישהו בסדר גודל דומה?
אחרי זה אל תתפלא שאתה מבין ככה
זה שרב מקובל לא נותן לאף אחד זכות לזלזל בו.
בדיחה שצריך בכלל להגיד את זה! מי ששלם בפרד"ס, סביר להניח שיודע יותר ממי ששלם רק בפר"ד ודי למבין.
אלה ספרי יסוד שאי אפשר להתחמק מהם.
שערי קדושה פתחת? הרי הוא לא נופל בגדלותו, לא נופל בחשיבותו. הוא פשוט לא נפוץ כמו הנ"ל.
אתה יכול ללמוד וגם להסתכן בלקבל את דעת הגדולים שהיו מקובלים. אין בזה איסור.
אני נגד שנשים ילמדו גמרא מאותה הסיבה.
אתה חושב שאשלח אנשים ללמוד קבלה?!?
מכיר יותר מדי אנשים שאיבדו את השפיות בגלל זה והתפרק להם הבית.
דור מדומיין.
דיברתי על ספרים שכתבו גדולים שהיו מקובלים. ולא רק את הmainstream כי זאת לא חכמה.
לא חייב לייחס כל מה שכתב הרמב"ם ליוונים כדי שזה יהיה מגניב.
"שרגא דלא סליק ביה נהורא" וall that.
היוונים לא חידשו כלום.
אבל הדיון הזה מגוחך ואני אוותר עליו.
אין מגוחכת מהטענה הזאת.
זה לא מישהו?
ענייני פשוט.
להגיד על כל שלא יודעים שמוצאו מיוון - בורות בעיניי.
פשוט. לא?
כלומר אכילה לא מיושבת, במהירות ובלי לעיסה מספקת.
עיקר, אבל לא רק.
וזאת גם הדרך הישירה לתיקון תאוות האכילה, לא צומות.
הרע בדמיון. זה גורם להפך מהמטרה שמנסים להשיג...
רבי נחמן מדבר על זה כמה וכמה פעמים. העיקר זה להתקדם הלאה ולא להתעסק במה שהיה.
נו בחייך. אף אחד לא כתב שזאת דרך לרבים. ההפך, ביארו זאת רבות.
שאל את עצמך את השאלה הזאת.
איזה חידוש נפלא הבאת כאן בדיוק?
ואיך חילקת בין הרמב"ם לשאר הגדולים? כולם כתבו את אותו הדבר.
מה דעתכם בעניין?
לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.
אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.
בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):
א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.
ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!
ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).
יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.
חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).
המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.
והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).
המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.
שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".
לפעמים דברים שנכתבים יושבים על הלב במשך שנים. במיוחד אם יודעים שהדברים עדיין מופיעים
קצת אחרי שנכנסתי לניהול הפורום מחקתי או ערכתי כל הודעה שנראתה לי פוגענית כמה חודשים או שנים אחורה. אם מישהו רוצה שאני אמחק הודעה כלשהי שפגעה בו ופיספסתי אותה, לא משנה מי כתב אותה וכמה שנים אחורה זה קרה, הוא מוזמן לפנות אלי בפרטי. כמובן גם הודעות שאני כתבתי
גמר חתימה טובה לכולם
מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?
צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?
לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...
אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת
תשובב אחרת
יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!
אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.
גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי
ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.
מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]
מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?
בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית
עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).
לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...
שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.
ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע
אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה
זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית
אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו
(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)
הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה
(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)
ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות
שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'
(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')
"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"
בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.
חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).
בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.
רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...
השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).
נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.
אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.
היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?
אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.
לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.
גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).
אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).
מענייןטיפות של אורגם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?
"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"
אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח
וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:
של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.
אתה יודע אם הוא צודק בכך?
כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל
ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.
סתם, אנקדוטה מעניינת.
אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:
ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית
כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:
ערב טוב,
מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.
ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf
כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.
כתיבה וחתימה טובה לכולם!
הסימנים וסעודת הלילה • הסימנים לשנה טובה • סעודת הלילה • הנהגות יום ראש השנה
דגשים לראש השנה שחל בשבת • ערב החג • סדר היום • לקראת ערב שני
איסורי יום הכיפורים • איסור רחצה • איסור סיכה • נעילת הסנדלר • אישות
מעוברות ומניקות וחולים בתענית • נטילת תרופות • אכילה ושתיה ל"שיעורים"
מצוות ישיבה בסוכה • חיוב ישיבה בסוכה • ברכת לישב בסוכה ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים ◦ מנהג תימן
מבוא להלכות יום טוב • מלאכות שהותרו לצורך אוכל נפש • מלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפש • היתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפש • הלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב
כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב • כיבוי אש ביום טוב • גרם כיבוי ביום טוב
לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?
מהמהדורות הישנות)
באיזה איזור בארץ אתה מחפש?
הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)
ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.
את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.
לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.
לערוך ולהוציא אותה.
למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.
את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.
צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.
אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.
עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.
נקווה שלא יחצו גבולות...
יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.
(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)
בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.
זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)
…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?
אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)
זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.
הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.
הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות
ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד
למי? הוא לא אמר
נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים
אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.
חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.
הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.
חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.
חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.
… לא להכנס לפוליטיקה?
לא להיכנס לפוליטיקה
זאת אומרת לא להקים מפלגה
מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות
וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד
אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם
אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו
היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.
זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.
שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.
אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית
אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.
א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.
ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית
ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים
בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים
הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.
הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי
כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.
בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.
גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש
והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה
תשלח את הקישור ששלחת בעצמך
הוא סותר את כל מה שאמרת
.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.
...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."
ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.
הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.
הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:
עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.
עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.
אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).
שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.
יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.
יחי המלך!
…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.
הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.
אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.
ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.
תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.
היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”
חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)
לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.
מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית
לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.
לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.
העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.
וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!
משיח נאו
יחי המלך!
גאולה גאולה!
… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).
א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.
ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.
ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?
ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.
בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.
… לובשים אותו דבר, ומצביעים אותו דבר.
כל הילדים שלי למדו בבית ספר של חב"ד.
בקשר ל"מצביעים אותו דבר" - אתה מוזמן לראות את התפלגות ההצבעות בכפר חבד...
האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.
וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".
תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.
ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה
שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".
הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.
וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.
ה' יתברך שומע הכל תמיד.
ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,
גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.
לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -
וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.
