אפשר לגשת ולהגיד "יש פה מישהו שרוצה להכיר אותך, וכשהיא תשאל מי זה? תגיד שזה אתה"

זה עובד די טוב.  וגם מצחיק אותה 

אולי לא לכולם זה מתאים.. לא יודע.

אבל תכלס, אז מה אם מתפדחים קצת.. זה כל כך נורא? 

אגב, זה שפנה לאחותי לא ישר שלף שזה הוא.

הוא קודם אמר כמובן שיש לו מישהו להציע, מישהו שמעוניין.

וכשהיא שאלה מי זה ואיך הוא נראה, הוא אמר לה בחצי חיוך "זה בנאדם אחלה, והוא קצת דומה לי"

היא שואלת אותו "מה זה אחיך?  ואז הוא צוחק ואומר: "יותר קרוב מזה".  ואז היא הבינה לבד 

נו...מה שעשה הבחור לא מפדח כמו שדמיינתי. 

אני חושבת שקצת קשה לתת טיפ גורף לכלל בעניין, כי הכל תלוי מצב והנפשות הפועלות.

מה שלמדתי ממה שסיפרת זה שהוא חשף את עצמו בהדרגה, קודם בדק את השטח אם בכלל מתאים, ואז הגיע לעניין.

ואני מאמינה שגם שפת הגוף של אחותך ברגע שפנה השפיעה על איך שהחליט לדבר ולהציג את הדברים, אלו דברים שאפשר לקלוט בשניות אם יש עניין בצד השני לגביך עצמך.

והומור תמיד מרכך את המצב.

(כשמהרהרת בזה עוד קצת, לפחות ברגעים הראשונים שעדיין לא יודעים מה קורה אצל השני ואם מעוניין, עצם ההרחקה של שני בני השיח מהמחשבה שמדובר באדם ממול שמעוניין בקשר, מאפשרת פתיחות וטבעיות שלא תמיד קיימת כש'מחשבת השידוך', או לא יודעת איך לקרוא לזה מרחפת ביניהם.)

מצטער לפעמים אני כותב בפזיזות בלי לחשוב על הניסוח..

אז נראה לי שאנחנו מסכימים בעיקרון לגבי צורת הפניה..

לגשת בעדינות -לגשש אם בכלל יש רצון, ואז לחתור לכיוון הרצוי.  נכון?

בחתונה זה באמת יותר נחמד שמתחילים.

יש "אווירה" כזאת של הצעות באוויר.. (רק חבל שאף אחד לא ניגש אממ אממ)

אולי לי פחות כי אני מעדיפה בחור ששומר עיניים.. 

אבל זה מצחיק כי כולם שבאים לחתונה אני חושבת חושבים על זה. אז למה גם לא לעשות עם זה משהו ?

לא חושבת שצריך להגזים.. 

אנחנו משמחים את החתן והכלה בנוכחות שלנו, בריקודים..

אבל כן, אנחנו גם אוכלים, גם נפגשים עם אנשים שלא ראינו הרבה זמן

ואפשר כן להכיר על הדרך את הזיווג 

אגב, שמעתי שחלק מהריקודים בחתונה זה להפוך את היגון ואנחה לשמחה (ר' נחמן)

פירוש: כמו שיש ישועה עכשיו לעם ישראל גם לי תהיה ישועה..

אז למה לא לקחת את זה ממש לפן המעשי

בכלל! תחשוב שכל הרווקים יתעסקו בעצמם?

מי ישמח חתן וכלה?

בטח שזה מוריד.

אם זה קורה פה ושם, אדרבה. עוד מצווה על מצווה.

אבל שכולם יבואו לחתונה כשזאת המטרה?

איפה הלשמה של לשמח חתן וכלה?

הרחבתי את דבריו של ברגוע לפי דעתי

אבל אני מדבר מעיקר מבחינת שמירת העניים, פחות מהקטע של לא שייך בחתונה.

גם למי ששומר את העיניים זה יכול לקרות במקרה, אבל מוזר לי שאת יוצאת בקריאה להגביר את ההצעות האלה ועוד פונה בעיקר לבנים, אם כבר אז יותר הגיוני שבמקרים האלה בנות יזמו (דרך צד שלישי וכד').

(אני אישית גם פחות מאמין בהכירות של 5 שניות 

אבל מי שכן.. בהצלחה)

אבל בנות כן מעוניינות שבנים יתחילו איתם בחתונה, אז למה לא? חבל סתם לפספס

גם בשביל הבנות וגם בשביל הבנים. ולפנות לבן זה יותר בעייתי, לפחות לדעתי.. מהרבה סיבות

קרה לי כמה פעמים, עם צד שלישי. לא רואה בזה בעיה... וזה גם מחמיא, מרוויחים מצווה לשמח יהודי על הדרך.

נראה לי פחות צנוע, וגם לא תמיד יודעים אם הבחור באמת רווק או נשוי.. 

זה לא שעוברים על איסור כשפונים לנשוי, אלא אם אשתו מממש קנאית חח...

מקסימום מרוויחים פדיחה קטנה ומחמיאים על הדרך.

בהסתמך על דברי חז"ל

שדרך הגבר לחזר אחרי אבדתו

ושאישה פונה לגבר ועוד בנוכחתו יש בזה קצת עזות פנים לדעתי. ששוב זה לא תכונה שהכי חיובית לאישה.. 

ופסוק מפורש אומר שהמציאות הזאת תשתנה להפך המוחלט, בעיקר בימינו על פי הסימנים של חז"ל.

לא יודע אם זה עונה על ההגדרה של עזות, זה נאמר על דברים יותר קשים.

אני אישית פחות הייתי נהנה מפניה ישירה פנים אל פנים, ואני חושב שאני לא היחיד.

אבל לא רואה בזה איסור הלכתי ממש.

שלא כל דבר הוא איסור הלכתי ממש,

אלא יש דברים שהם יותר ראויים לבחורה ופחות..

ומה שאמור לקרות באחרית הימים, לא אומר שבאופן מודע נפעל על פי זה בצורה אידאליסטית

(כמו להיות עז פנים להורים, או לריב עם החמות..)

אז אין סיבה להגיד שזה אסור סתם. ויש גריעות בלהמציא איסורים.

אני מקבל את זה שלך זה לא נוח, וזה יפה מאוד. אבל יש בנות שלהן זה לא מפריע, כל עוד זה בצניעות שחייב. שיבושם להן.

יש חילוק בין מה שחז"ל אמרו לבין הפסוק המפורש.

כתוב שה' אומר "חדשה בראתי בארץ". את חושבת שזה דבר רע?

זה לא סימן, הסימנים הם בחז"ל ורובם ככולם שליליים. זאת בריאה חדשה שה' ברא וזה קשור להחלמה של העולם מקטרוג הלבנה וכו'. ה' לא בורא דברים אסורים או גרועים ח"ו.

אתה ממשיך עם העקשנות שלך...

מה גם שאני מביא פה ראיות חותכות

את יכולה להמשיך בדיון, או לקבל את דעתי.

לקרוא לי סתם עקשן זה פחות נעים לי

עם זה אני קצת מסכים.

אני גם חושב שזה קצת בעייתי שבת תפנה ישירות, כתבתי דרך צד שלישי.

וכן.. דרך צד שלישי זה סבבה.. (כמו כל הצעת שידוך אחרת בעצם)

אבל יש כאלה שלא מחפשים בחתונה הצעות חח

קרה לי ששלחו אלי בחתונות.. זה נחמד מאוד. לא כזה מסובך

לא יודע, לא הייתי בת.

אבל זה נשמע קצת פחות.

כשניגשים עם צד שלישי זה נחמד ומחמיא לדעתי.

מישהו שעלה לאוטובוס, וראה בחורה קוראת תהילים... 

בלי לחשוב פעמיים הוא ניגש אליה ואמר  "את יכולה להפסיק להתפלל, הגעתי!" 

אם אתם רוצים לדעת.. הם נשואים 

ומכניס אותו למצב לא נעים.

דרך חבר נראה לי מעולה ותורני.

שמחה לשמוע שזה עבד ב"ה!! בהצלחה רבה! 

או בלשון הרמב"ם:

"דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואח"כ יקנה בית דירה ואחר כך ישא אשה שנאמר מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואח"כ אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה וכן הוא אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך ובברכה הוא אומר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו."

(הלכות דעות פרק ה הלכה יא)

אני אפילו לא נכנס פה להלכות תלמוד תורה, שם דברי הפוסקים חריפים יותר נגד עולם האברכות.

(למעוניינים להסתכל, הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י, טור ושולחן ערוך יורה דעה סימן רמו בסוף. הלכות משא ומתן באורח חיים סימן קנו בטור ובנושאי הכלים שם - בית יוסף והב"ח, המשנה ברורה על השולחן ערוך שם)

לא צריך לחכות ליכולת כלכלית כדי להקים בית.

ביחד עם ההקמה מגיע היכולת.

אחרת אתה מגיע לגיל 35 ומגלה שאתה עדיין 'חסר יכולת'

זה היחס שלו לכתובה?

כי זה מה שאתה אומר

כן אני ידאג לה להכל ויעשה כל מה שיהיה צריך כדי שזה יקרה.

מי אמר שצריך שיהיה לי צעדים טכניים איך ומה?

לא הכל מתחיל ונגמר מיכולת כלכלית. אני הגעתי לנישואין עם כמה אלפים בודדים (בודדים ממש) בבנק והיום אנחנו במצב כלכלי מעולה (וממש בלי קשר למה שבעלי הגיע איתו בבנק).

זו בכלל לא הנקודה. אפשר ללמוד להתנהל כלכלית נכון ולהצליח גם אם התחתנת מוקדם ובלי בסיס כלכלי יציב. 

זה בהחלט חשוב, ולהקים בית דורש מקסימום יכולת לקיחת אחריות, אבל להטיח לו את הנושא הכלכלי כדבר ראשון זה פשוט מטופש סליחה. זו ממש לא המהות של הקמת בית. ויותר מזה אני אגיד- אין לשאלה הזאת סוף. בן אדם ששם במרכז את השאלה הזאת יכול להגיע בקלות לרווקות מאוחרת, כי מאוד קשה להרגיש שיש לך יכולת כלכלית להחזיק בית, אז מה, לא תתחתן עד אז רק בגלל זה?

סליחה, זה קומם אותי.

ואני מרשה לעצמי להגיב ככה כי אני יודעת שזאת התשובה הקבועה שלך לשאלה הזאת שעולה פה מידי פעם. אז באתי לתת פה קונטרה.

רוצה להתחתן - עוף על זה.

שמעת קול מתחת לחלון הרגשת זה הזמן
עוטה מעיל אל הקור
כמה חפצים בתיק קטן
פתק על המקרר כתבת
יוצא לדרך לא יודע לא לאן

כשזה קורה זה קורה

לא צריך להתבלבל

לא הכל כלכלי, יש עוד שיקולים רבים, אבל כשמישהו מתחתן הוא מתחייב למשהו, האם הוא מסוגל לעמוד בהתחייבויות?

ובכלל, אם הוא רוצה לחיות ברמה נמוכה ומסוגל לכך זה בסדר, לא דיברתי על רמת חיים מסוימת.

אני חושבת שיותר חשוב מיכולת כלכלית בפועל זאת תוכנית כלכלית.

זוג צעיר יכול לחיות בקראוון דולף ולחיות על כלום ושום דבר, אבל אי אפשר להתמיד במצב הזה הרבה זמן, במיוחד כשיש ילדים.

לא צריך לחכות למשכורת של בכיר בהייטק בשביל להתחתן, אבל חשוב מאוד להתכונן ולדעת איך אתה מתכנן להגדיל הכנסה.

למשל זה הגיוני ומחושב לחיות שנה או שנתיים כאברך וסטודנטית באותו קראוון דולף על משרות חלקיות, בתום השנה האישה מסיימת את התואר ומתחילה לעבוד, ובנתיים הבעל מתחיל את התואר שלו. אחרי 3-4 שנות נישואים הם יתייצבו ויתחילו גם לחסוך לדירה וגם בשביל המתוקים שבטח הצטרפו למשפחה.

מי שיודע שזאת התוכנית שלו, גם אם אין לו יכולת כרגע לפרנס, אבל בקרוב מאוד תהיה לו, לדעתי הוא מספיק בוגר ואחראי ולא צריך לחכות עד שהוא מתחיל לעבוד בפועל כדי להתחתן. אבל מי שאין לו שום מושג מהחיים שלו בנושא, בהחלט לא כדאי שיחתום בכתובה על התחייבות שאין לו איך לעמוד בה.

את לא חושבת שלפחות הוא צריך להיות מסוגל להחזיק קראוון דולף?

ולא רק תוכנית איך לשפר?

זה סטיקר יפה, וזה גם תובנה יפה לחיים. אבל לא בגלל שהיא התחדשה לנו פתאום צריך לנפנף בה בכל מקום אפשרי

במצב הזה, ויש תוכנית מסודרת איך לשפר את התנאים עוד יותר, אני חושבת שזה בסדר גמור.

אברך לא בהכרח אומר שהוא חי רק על חשבון אשתו. חוץ מהמלגה ושטיפת חדרי מדרגות (כמובן), יש גם דרכים להרוויח כסף בתוך הישיבה. רק כמה מעבודות אברך ששמעתי עליהן: קלדן בבית הדין הרבני, מסדר הזמנות באתר של ספרי הישיבה, אחראי לוגיסטיקה של חדר אוכל, עוזר מחקר לספר תורני (זה מאוד ספציפי וכנראה לא סביר שמישהו יפול שוב על ההזדמנות הזאת).

עבודות של כמה שעות בודדות בשבוע שמוסיפות עוד כמה מאוד שקלים בודדים, ביחד עם משכורת של האישה זה מספיק לזוג צעיר. לפעמים אברכים מקבלים הנחה על המגורים באברכיה. 

גם מי שההורים רוצים לעזור לו יכול להשתמש בעזרה הזו. 

בסופו של דבר יש שיקולים כמו שיותר קל להתחתן בגיל צעיר יחסית, ויש ערך בלימוד תורה. בסוף כל אחד עושה את השיקולים שלו וכל עוד יש לו תוכנית מסודרת והוא לא הופך לנטל על הציבור, אני חושבת שזה הגיוני ואחראי.
אחרת בחורים שעשו הסדר לא יכולים לצאת עד שיסיימו גם תואר ויתחילו לעבוד בגיל 27-8?

באמת מעניין את מישהו אברך צעיר שאין לו מה לאכול?

כל אחד עסוק בלשרוד

"האברך החשוב בעל 11 ילדים שחיים כולם בצפיפות בדירת חדר וחצי, ויש לו 4 בנות גדולות לחתן.

אבא שלו נפטר לפני 12 שנה, והוא יתום ועני ומסכן ואין לו איך לשרוד.

אנא אל תתעלמו משוועתם של עמלי התורה".

באופן בסיסי, אדם צריך לקחת אחריות על חייו ולדאוג לעצמו ולא לצפות שאחרים ידאגו לו. 

גם אם כן זה מאוד מכובס [יש שיאמרו מכבד]

ממש לא כמו שתיארת.

זה נשמע תיאור שלקוח מקופת העיר, וועד הרבנים נדמה לי.

אני ממש רוצה לשמוע מישהו כמו כולנו, שקשה לו ולפעמים אין אוכל בבית, שבאמת זה היה משנה למישהו ומישהו דאג לו.

יש לך בחירה אם לייחס לזה שלוק חשיבות או לא.

הציבור החרדי ואפילו קיצוני הייתי אומרת מייצר כאלה מודעות גיוס תרומות,

והם היחידים שבאלהם לעזור אחד לשני בצורה הזאת.

את לא צריכה לתרום אם זה נטל עלייך.

ולא להביא לי עכשיו שזה אותם אנשים שמקבלים מלגה בכולל וזה כן כספי מיסים. הנושא נטחן עד דק. ולא מדברת על זה. מדברת על הטענה שלך על הקמפיינים המוזרים האלה.

ברוך ה' שזה לא נפוץ בציבור שלנו (אם כי בציבור החרד"נליקי זה בהחלט קיים, אבל הם בדרך כלל נתמכים בהורים ולא באנשים זרים, וגם הם בסוף עובדים במקצוע תורני).

ברור שעדיף שזה יגיע מקופות צדקה שממומנות ברצון ולא בכפייה, אבל זה עדיין אותו עיקרון.

אדם צריך לעמוד על רגליו בזכות עצמו ולא בזכות אחרים. המצב הכלכלי של כל המדינה ישתפר ככל שיותר אנשים יעסקו במקצועות יצרניים ולא ימומנו בידי אחרים.

וכמו שכתבתי, יש הבדל בין כמה שנים ראשונות ויש תוכנית איך להתפרנס בהמשך, לבין לחיות חיים שלמים בלי שום תוכנית ובלי אחריות. 

א. לא מרתיע, אולי יכול להקשות טכנית 

ב. יש לא מעט מדרשות שהבנות לומדות תורה ברצינות ואף ממשיכות לשנה נוספת במתכונת מסוימת ( הרובע, נשמת, מגדל עוז ועוד ועוד) 

אולי שווה לך לשקול לפנות למקומות בסגנון 

בהצלחה! 

תזכור שאתה צריך אחת מיוחדת ויחידה עבורך. 

אני כמובן מודע לזה שאני מחפש רק אחת, ואני בטוח שמי שתכיר אותי לא תפסול אותי על כך שאין לי ווטסאפ כי היא תבין שזה לא נובע מסגירות או צנזורה או משהו כזה, אבל כן יש לי חשש שזה ירתיע בחורות מלפגוש אותי, ויש בי מקום שגם מבין את זה, זה חריג מאוד בציבור שלנו, ואני חש את זה על בשרי בחיי היום יום שלי...

היא לא תתרגש מזה.

ואם כן בעיה שלההה

אל תתעסק במופלא ממך.

יש מספיק דברים שהם כן ברשותנו שיוצרים עומסים, חבל להתעכב על דברים שלא נתונים לשיקולנו

ומסופקני עם נשמת יתאים.. נוטה להגיד שלא. אבל אולי יש שם בנות ספציפיות שכן.

בנות הרובע או בינת בשבות רחל נשמע יותר בכיוון. אולי גם דניאלי ושירת חברון.

@איתן אלון שווה לך כהתחלה לנסות לבדוק עם שדכניות שעובדות עם המדרשות האלה.

מהיכרות יחסית קרובה איתן הן בכיוון הדתי לאומי תורני שאתה מחפש אבל מצד שני פתוח מחשבתית ולא קווניקי מידי (וכמובן יש שם בנות שלא, אבל ככלל זה האווירה). 

למרות שאולי הרובע יותר קווניקי, בקיצור חח תבדוק

הרעיון שיש לי כרגע זה ללכת למדרשות פתוחות מחשבתית ולנסות למצוא שם את הבחורות שמקפידות על הלכה, וזה נראה לי יותר סביר מאשר למצוא מישהי פתוחה מחשבתית במקומות שמרנים. מה דעתך על זה?

העדת על עצמך שאתה 'דתי לאומי תורני'. זה לא סוג הבנות שהולכות למגדל עוז, או לינדנבאום וגם לא רוב הבנות בנשמת.

אגב, אני לא חושבת שההגדרה שלך ל'פתוח מחשבתית' היא מדויקת. לא נמשע שאתה פתוח מחשבתי בקטע לייטי, אלא בקטע שכלתני ועצמאי. לכן חבל להתפסר למדרשות של אוכלוסיות לייטיות יותר. אם אתה מחפש מישהי תורנית אבל גם חושבת ועמוקה, שיכולה לקבל מבט מורכב על המציאות, אתה יכול למצוא בשפע כאלה במדרשות שציינתי (שוב, אולי נגיד ברובע תמצא פחות כאלה). לעומת זאת למצוא מישהי דתיה לאומית תורנית במדרשות הפתוחות הנ"ל זה פחות סביר.

כמו שכתבתי, יש מיזמים קטנים, חלקם גם בישיבה שלי, שלא מצליחים להניב הצלחות משמעותיות, אלא רק משהו פה ושם. אני כמובן יורה לכל הכיוונים, אבל כרגע המצב לא נראה מזהיר במיוחד

לא חושב שיש תפיסה עדיפה יותר, אבל הגדרה מפורטת תעזור יותר מהגדרה אמורפית שכל אחד מתכוון משהו אחר.

גם נושאים כמו מציאות ה', תחיית המתים, עולם הבא, ביקורת המקרא וכו'. באופן כללי זו נקודת המוצא שלי בכל נושא שאני פוגש - להעמיק ולהגיע למסקנה עצמאית אם אני מאמין בזה ובאיזה אופן.

אבל באמת לא ניסחתי את עצמי בצורה מספיק מובנת

אם בתיווכים בשידוכים עסקינן...

לתווך את עצמך נכון כדי לקבל הצעות רלוונטיות זה סוד הקסם הרבה פעמים.

לכן, בעיני שווה להיזהר בתיווך של עצמך עם המילים 'פתוח מחשבתית'. זה נתפס לאנשים יותר כהתפשרות דתית והתפשרות על ההלכה. הייתי אולי מנסחת את זה יותר- 

אני בן אדם חושב ומעמיק, שמאמין בלהגיע למסקנות באופן עצמאי. ויחד עם זה ההלכה וההקפדה עליה חשובה לי מאוד.

אולי זה יעזור לך להביא הצעות רלוונטיות יותר מבחינה דתית.

מדוע שדכנים זה דבר זר?

אגב. חכמת ההמונים אומרת ששידוך טוב באמת זה שידוך שמציע מישהו שמכיר אותך כגון אח או אחות שך אחד מהצדדים

ותגיד לחברים או בני בנות משפחה מה אתה מחפש

ותתקשר למספר טלפון שהכי נראה לך נכון להתקשר אליו,

יצא לי מזה פעם דייט אחד

אורות עציון, שבות רחל, דניאלי - שמרניים

נשמת, מגדל עוז - טיפה יותר פתוחים

אפשר גם לנסות את במדשרת בר אילן

במקומות שמרניים תבדוק אם הבחורה פתוחה מחשבתית כמו שחשוב לך.

במקומות יותר פתוחים בדרך יהיה יותר צורך לבדוק יותר את הדוסיות (אדיקות בשמירת מצוות וכו').

זאת גישה סטיגמתית להחריד, אבל כל עוד מבררים אין בעיה להשתמש בסטיגמות.

כאשר נפגשים עם בנאדם - אז כל הסטיגמות בטלות ומבוטלות. צריך לבוא נקי למפגש עם בנאדם. בלי דעות קדומות ועם הרבה סקרנות ומוכנות להיות מופתע.

ממש לא הייתי שמה באותה קטגוריה.. אורות עציון הרבה יותר פתוחים

ביחד עם שבות רחל הייתי שמה נגיד את הרובע. אורות עציון נחשבים די באמצע בים מגדל עוז לשבןת רחל נגיד

וגם חושבת שיש הרבה שלא לומדות במדרשות או לומדות קצת במקביל לתואר..

הייתי מחפשת באורות עציון או בנשמת, אבל לדעתי ממש לא כדאי להתקבע על העניין של מדרשות

שגרירים בלב למשל זה לא רק מדרשות, אבל אין כ"כ הצעות רלוונטיות שם.

כי זה פחות משנה לנושא הזה.

ולדעתי גם נייר לקמוס של הרבה אנשים. בעיקר כאלה שחיים שם.

אני מסוגל להבין את סיפורי בזבוז הזמן, אבל יכול להיות שזה באמת מקלקל לך כי בסוף ווטסאפ זה כלי עבודה. אישית אני הפרדתי את הקבוצות מהווטסאפ הרגיל שלי מאחר שאני גם צריך לחיות.

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

בהצלחה🫶 עוד יבוא יום בו תמלמל שמות של ניקים בחליפת חתן לוחצת

הזכרת לי את השיר של ליאור נרקיס.

שהוא מחפש חתולה מבית טוב

מניח שאתה מכיר.

אם לא. גלגל...

תשמע רק אחרי בין המצרים

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

בטח כתוב שרק הרגלים והידים והראש נשארו אחרי שהכלבים אכלו את הגוף שלה וחזל אומרים בזכות שהייתה מפזזת בידיה ורגלה ונעה בראשה לחתנים וכלות

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

שזה מבחן..

בסוף מן הסתם כששואלים אותנו שאלה הצד השני כבר מגיע עם תשובה מוכנה.

דווקא יצא לי להכיר אנשים שהולכים עם תשובה לשאלה הזאת.

אני הייתי אומרת אברהם אבינו ושרה אימנו- כזוג. בסוף הם הדוגמה המוחשית לבית של הפצת תורה.. וכשזה הרצון, צריך מודל חזק.

ובכללי כל נושא השאלות וכו', זה בנחת.