באלי לצאת עם מישהו שלא מפריע לו שאני משרתת בצבא.
שלא יבחן אותי על הרמה הדתית שלי, שלא ירים גבה אם פספסתי תפילה. שיקבל, שיכיל, שיהיה חמוד ומגניב ושהיה חכם ככה שיהיה אפשר לדבר איתו על דברים שאני לומדת בלי שהעיניים שלו יהפכו לזגוגיות.
שיהיה פתוח, ליברלי, אבל לא בלאי עד כדי כך שהוא לא שומר נגיעה או מקלל בלי מעצורים.
שיידע לא לחנוק אותי, לקבל את זה שיש לי מכרים בנים ואפילו חברים די טובים, שיקבל את העבר שלי ויהיה מוכן לתת לי צ'אנס.
איכשהו, כל הדרישות האלו כנראה מתחברות לבנאדם שאינו קיים, כי עד עכשיו לא יצא לי להכיר אפילו לא אחד שהתקרב לזה.
וזה לא שלא אהבתי, אהבתי בטירוף. תמיד את האנשים הלא נכונים, תמיד עשיתי את הדברים הלא נכונים.
וגם זה, אני מניחה, הפורום הלא נכון לפרסם את זה, בהתחשב סטטיסטית ברמת הדוסיות הממוצעת של בחור שגולש פה,
אבל רציתי לפרוק, והאתר הזה היה פתוח לי אז הלכתי על זה.
אם יש פה מישהו שבטעות או במקרה או אפילו קצת בכוונה עונה על הקטגוריות המפורטות, וול...
אנערף. שלח לי מסר
