אין לך מושג עד כמה.

אבל, מניסיוני זה מקום מאוד נוח שקל לברוח אליו במקום של בדידות,

אבל קשה לצאת ממנו כשתרצי למצוא את בעלך...

אני מאמין שבדידות נותנת לנו כמה דברים, ויש גם עוד דרכים להפיג בדידות.

הבדידות מחדדת לנו את הרצון למצוא את החצי השני.

ואם תנצלי את המקום הזה כדי לדבר עם ריבונו של עולם-

תגלי שהוא תמיד פה, ומקשיב, וגם עונה.

לי הייתה תקופה של בדידות שחיברה אותי מחדש לאבא שבשמיים...

ממליץ לנסות.

את לא לבד, יש איתך מישהו צמוד...

בכל מקרה מחזק אותך...

ובהצלחה!

כלומר, באמת באמת?

לצאת לאיזה פינת טבע, ליער או לים או משהו כזה

ובאמת לדבר עם אבא שבשמיים?

כאילו הוא כאן לידך?

לספר לו הכול, גם הנקודות של הקושי, גם על הנקודות של האור.

ועל הבדידות...

ניסית באמת להסביר לו את הנקודה הזאת?

אם באמת מנסים, ולא סתם מדברים בלי להאמין בזה, אז לאט לאט אתה ברגיש את הקב"ה יותר ויותר איתך.

לי הייתה תקופה ארוכה שהרגשתי שאני לא יכול לדבר עם אף אחד.

באמת היה לי קשה. (לא משנה בגלל מה...)

והבדידות הרגה אותי.

ולאט לאט גיליתי את ה' יתברך.

גיליתי אותו הרבה יותר ממשי בחיים שלי ממה שחשבתי.

(אני מודע לקושי שגובר עם כל יום שעובר, אבל אם באמת תנסי, אז מעבר לזה שכבר לא תרגישי בודדת

אולי גם את תגלי שהקב"ה מקשיב לך, ויביא לך את החצי השני שלך...)

זה סתם בטלה וריק. אין בזה כלום ושום דבר

חברות יכולות למלא מאוד את החלל אם זה חברות אמת , כנות, שאכפת להן ממך באמת,

ואת גם תורמת להן משהו ולא רק הן לך ברחמים שלהן עלייך (כי אז זה סתם מרגיש כאילו עושים איתך חסד ולא באמת חברות)

אבל ידידים- אשליה. את מרגישה באותו רגע כאילו זה ממלא משהו, לאורך זמן זה משבש שם משהו, ולי אישית נתן תחושה של גועל עצמי.. 

חומץ.

חוץ מהבעיה העצמית שבכך - 

זה רק ירחיק את האפשרות להתחתן נורמלי.

זה כמו לקחת סמים בשביל להרגיש מאושר.

בהתחלה מרגישים מאושרים, אח"כ מרגישים שזה היה מזוייף ונכנסים רק לדיכאון יותר עמוק.

ובנוסף קשה לצאת מזה, וזה מקשה יותר להגיע לאושר אמיתי.

ה-"ידידות" עם בנים רק תגרום לך לשחיקה,

ויקשה עלייך לפתח קשר נכון ואמיתי עם מי שיהיה בן-זוגך.

ההמלצה שלי זה להתאפק ולשמור את הגעגוע שלך לאחד והיחיד שיהיה שלך..

זה קשה אבל בסוף זה ישתלם!

גם בן-אדם מסומם לא מרגיש שום זיוף של אושר בזמן שהוא לוקח את הסמים.

את הזיוף מרגישים אח"כ..

הבעיה היא, שמרגישים את הזיוף רק אחרי שכבר נהיים "מכורים", ואז המצב כבר לא טוב.

לכן עדיף מלכתחילה לא להיכנס לזה..

אותו הדבר גם כאן,

רק כשהקשר עם הידידות כבר יפסיק לספק אותך, אז אתה תרגיש את הזיוף.

מצד שני, אם אתה תגיע לשלב הזה, אז כבר לרוב המצב שלך כבר לא יהיה טוב.

כל ה-"מודעים לכך שזה לא זוגיות" - זה שטויות!

זו סתם דרך להצדיק את עצמך..

גם בן-אדם שלוקח סמים בהתחלה מצדיק את עצמו בתואנות לכאורה הגיוניות..

בעניין של ידידות, זה פחות דרסטי, ולכן מבחינת הזמנים מדובר על תהליך יותר ארוך.

גם כמו שאמרת, יכול להיות שאתה גם בלי מודעות עצמית בנושא הזה.

זה ייקח זמן, אבל אל תדאג (או שכן כדאי להיות מודאג) זה עוד יגיע..

זה שהקב"ה נתן לנו חכמה בינה, דעת והשכל..

אם בן-אדם חולה בדלקת ריאות יגיד שמספיק לו "אקמול", כי כך לא יהיה לו חום והוא לא ירגיש את הכאב.

ומבחינתו ה-"אקמול" נותן לו מענה לצרכים שלו.

מה יגידו על אותו אדם?

תשובה: שהוא טיפש! כי אקמול זו תרופה מזוייפת (נצרכת במצבים מסויימים, אבל מזוייפת)..

האקמול לא מרפא את המחלה אלא רק משכיח את הסימפטומים שמפריעים לתפקוד היומיומי כרגע.

ובינתיים הדלקת-ריאות מתחזקת ומחמירה..

לא נעים לומר לך, אבל אכתוב לך דוגרי.

לכתוב: "לא מאויימת מהגדרה הזו ("זיוף") כל עוד יש לי מענה לצרכים שלי. - זו בדיוק אותה טיפשות!

כבני-אדם, אנחנו לא אמורים לחשוב באנוכיות על הצרכים הרגעיים שלנו.

היצר הטוב שלנו, זה להרים את הראש מעל הקשיים שיש לנו כרגע, ולהסתכל למרחוק.

ולראות איך המעשים שלנו כרגע עוזרים להשגת היעדים העתידיים שלנו, ולא רק איך הם עונים לצרכים הרגעיים שלנו..

הבעיה היא שמתייחסים אל האקמול בתור תחליף לתרופה!

היא (וגם אתה) לצערי, מתייחסים ל-"אקמול" בתור תחליף ל-"תרופה".

וזו כבר בעיה!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים