סופרים ימים
כמדומני שזה צריך להיות באותו יום..
אולי לא הבנתי אותך?
אשמח ממש לפירוט על סדר השלבים ובמה אתן משתמשות🙏🙏
לי יש כרגע של חברת fre
וככה עם מים סבון ושטיפה.
ואז מוסיפה סבון לשאר הפנים
מסיימת במגבונים לשאריות השחורות על העור
יש לי כמה תכשירים להסרת איפור ואני לא אוהבת את המרקם שזה משאיר אחרכך וגם לא משאיר את הפנים שלי נקיות מאיפור אותו דבר למרות שמגבונים זה לא מומלץ אז ככה אני עושה בכל אופן
שתמשת במגבונים ללא בישום וללא ריח
באייהרב אבל לדעתי מוכרים גם בסופר פארם רק במחיר כפול
מגבונים - אך ורק של רמי לוי. חבילה לבנה. הכי טובים בעולם. לא קונה שם כמעט כלום ונכנסת רק בשביל המגבונים
והפנים מבריקות.
אני מתאפרת עם איפור עמיד וזה תענוג.
ואם יש מקווה אז בכלל זה עוזר לי.
אמנם לא זול אבל שווה. הייתי כל כך מסתבכת עם 10 שלבים ועדיין תמיד היה בעיניים שחור מעצבן שלא נגמר.
מסירה חפיף ואז נכנסת למקלחת ושוטפת את הפנים עם קצף פנים גם פשוט מסקארה
סוגים אחרים לא הורידו או לחלופין עשו לי גירוי
ואז סבון פנים במקלחת(יש לי סבון פילינג של קרליין בלי שמן אבל זה גם אישי) ואם יש לי כח קרם פנים אחרי.
**לא מתאפרת כל יום
**לא מתיימרת להיות מומחית או מבינה גדולה או עם איזה ניסיון מוצלח או שגרת טיפוח
במקלחת שוטפת פנים עם סבון פנים, פעם ביומיים שלוש שמה גם פילינג גרגרים לפנים
וקרם פנים אחרי המקלחת (כשאני יוצאת והבית שקט ונינוח, בדר"כ יוצאת לרוח סערה של הילדים ואז שוכחת...)
אני מרססת על הפנים, מנגבת עם מגבון רגיל, אבל מהעדינים, בלי ריח.
ואז נכנסת למקלחת ושוטפת פנים עם סבון פילינג.
אם שמתי מסקרה יכול להיות שצריך לעבור אחר כך עם מסיר איפור על עיגול צמר גפן.
במקלחת עם מים חמים
לפעמים אני באפיסת כוחות ואין לי כוח
אבל בגלל שלא מתאפרת קבוע אלא פעם ב...
אז אם זה נדחה לבוקר זה לא ממש נורא.
אבל אני מתאפרת רק שבת וחג חחח
שימושיתאחרונהאני שמה כל יום מסקרה ואיילנר
מייקאפ וסומק שמה הרבה פעמים לשבת ותמיד לארועים
שגרה רגילה, עובד גם על מסקרה (לפחות כזו לא-עמידה-במים):
שמן ניקוי - שמה על כל הפנים. אם איפרת את הצוואר אז גם שם. שיהיה בכל פינה.
נכנסת למקלחת ישר (עצלנית אנוכי), שוטפת עם מים חמימים את הפנים. יורד כל החלק השומני.
מתקלחת כרגיל, ולפני סוף המקלחת שוטפת פנים עם סבון פנים - מורחת על הפנים, מעסה קצת, שוטפת במים היטב.
יוצאת וישר מנגבת פנים עם מגבת נקייה
זהו
אחרי המקלחת קרם לחות, אבל זה לא קשור לאיפור.
משפשפת היטב ושוטפת
ואחר כך אם השתמשתי באותו יום במסקרה אז מסירה עם מסיר איפור נקודתית
(מאנונימי כי שתפתי גם בחיים האמיתיים)
6 לידות, 5 מתוכן ילדתי בלי.
בראשונה לא הספקתי,
בשניה היתה לידה ארוכה יחסית ולקחתי,
בשלישית לא הספקתי,
ואז ברביעית החלטתי לנסות שוב בלי.
היייתי בערך שעתיים בחדר לידה, בסוף היה לי קשה,
ולכן בחמישית לקחתי תומכת והיה מעולה אפילו שלקח כ5 שעות בחדר לידה.
הפעם לקחתי את אותה תומכת, הגעתי בפתיחה מלאה,
אבל אחרי שירדו המים פתאום בבדיקה המיילדת אמרה שאני ב8 ס"מ.
הזהירה אותי לא ללחוץ כדי לא להיקרע.
לקח בערך עוד שעה וחצי של לחץ חזק ולא היתה התקדמות בפתיחה, כשאני מנסה לא ללחוץ, עם מלא תרגילים ותנוחות...
בסוף הרגשתי לחץ מטורף והתינוקת פשוט החליקה על המיטה...
אחרי הלידה הרגשתי שאני בטראומה, שהיתה לידה ממש קשה. בעיקר נראה לי ההתנגדות לדחף הטבעי של הגוף...
לקח לי הרבה זמן להתאושש.
אני עכשיו חודש אחרי לידה ויש לי מלא מחשבות...
למה בעצם אני לא לוקחת אפידורל???
בתחושה שלי בלידה היחידה שלקחתי ההתאוששות היתה יותר קשה לי,
וגם הזריקה מפחידה אותי...
אין לי איזו אג'נדה של לידה טבעית או משהו כזה, פשוט הרגשתי שלי זה יותר נכון.
מצד שני באמת באמת סבלתי, ואז אני תוהה- אולי יכולתי לחסוך את זה? למה אני מתעקשת?
מלא נשים שסיפרתי להם על הלידה שאלו אותי למה אני לא לוקחת, מה הקטע שלי, וכאילו לא ידעתי מה לענות...
(לא הדעה של אחרים מעניינת אותי אלא שאפילו לעצמי אין לי תשובה כרגע).
אשמח למחשבותיכן על הגיגיי...
למרות שאני לא רואה שזה רלוונטי בקרוב חחח
עם אפידורל
לא ילדתי בלי אז אין לי להשוות
אבל בראשונה ההתאוששות הייתה קשה ואיטית
ובשניה קלה ומהירה
משהו חמוד אבל יותר גדול משוקולד או עוגה
לא מכירים אותם (לא משפחה או חברים שלנו)
תחתית לסיר/ קערה יפה
שוקולד ופתק זה לגמרי מספיק
השאירו לנו פעם שקית של חיות צעצוע - היה נחמד כי הילדים שמחו שהשאירו משהו בשבילם
בקבוק יין
כלי קטן לבית - היה פחות שימושי והרגיש לי מוגזם
נר יפה להבדלה
ופתק..
ובית מתוקתק ונעים כשהיה.
לשמוע שהשתמשו, שהיה טוב
השוקולד מפנק אבל זה לא קריטי בעייני
(משתדלת להשאיר אחריי שוקולד או משהו כזה אבל לא תמיד זוכרת להביא, תמיד מקפידים להשאיר פתק)
ממש לא מצפה לזה
יש כאלה שלא השאירו כלום
יש כאלה שמשאירים ממש מתנות (מלחיה ופלפליה זכוכית, סט קרשי חיתוך...)
ויש את אלה שמשאירים כסף
מבחינתי מי שמשאיר נקי ועם כמה שפחות סימנים שהיה שם מישהו
זה מה שעושה לי טוב
מתנות זה חמוד אבל ממש לא נצרך
והכי חשוב לא להשאיר שאריות אוכל וחדפ וכזה
פעם השאירו לי במקרר חסה וכרוב וסלט חצילים
במגירות מלא חדפ
ועוד כל מיני מזכרות
לפעמים אני חוזרת ולא בטוחה שמישהו אכן התארח פה, או שטרחתי לשוא.
לי לגמרי מספיק שוקולד ופתק. משתמשת גם בכליפ שקיבלתי, אבל קיבלתי גם כלים פחות פרקטיים ואז זה סתם נתקע אצלי.
בכיף ובאהבה.
האמת לא מצפה לכלום.
אבל בד"כ משאירים לנו איזה שוקולד שווה עם פתק
אבל לגמרי בסדר אם רק היו משאירים את הבית כמו שקיבלו אותו (ותמיד נשאר נקי ברוך השם.)
פתק עם שוקולד או עוגיות
הכי חשוב להשאיר נקי ומסודר
את הבית למשפחה
השארתי נקי בסבבה כזה, והחזירו אותו נוצץ...
ממש עשתה שם פסח.
מצד אחד זה היה טיפה מביך אבל לקחתי את זה כפינוק
וכשאני משאירה אני כן מעריכה שמשאירים שוקולד/ יין/ כלי וכו' וכנ"ל משתדלת להשאיר.
בסוף מרגיש לי שזו כן השקעה לתת בית ונחמד שיש הכרת תודה
הכי חשוב-להחזיר ממש מסודר כמו שקיבלנו. אנחנו משתדלים להעביר טיטוא גם, אם הזזנו משהו מאיזושהי סיבה אז מחזירים, משתדלים להביא מגבוני ניקוי ולהעביר ויש על השירותים. שיהיה להם נעים לחזור הביתה..
(קנו כמרכזי שולחן לאירוע ואחר כך חילקו למארחים)
מרגישה שנכשלתי.
הריון שהתחיל עם היפראמזיס חמור ואשפוז ביתי בגלל המלחמה, והמשיך היישר לתוך סכרת הריון.
אני שומרת על תזונה באדיקות כבר שישה חודשים.
לפי הצ'אט אני מסיימת את ההריון הזה במשקל של בערך 20 קילו פחות משהתחלתי (עכשיו אני 10 פחות, ויורדת..)
כל דבר בהריון הזה היה מאבק
לאכול בהתחלה. לשתות. לצאת למיון ולעירויים.
כבר לא סופרת כמה פעמים הייתי בבית חולים בהריון הזה.
מעקבים ארוכים ארוכים
ולהילחם על תזונה
ולבדוק, וללמוד, ולא פחמימות וכן פחמימות ולדייק ולעשות הכל נכון ולא לוותר לרגע.
והסכרת שוב ושוב יוצאת מאיזון
וכבר לא מספיקים הכדורים
ומעבירים אותי לאינסולין
ואני מרגישה שנכשלתי.
ואני מפחדת נורא מהיפוגליקמיה ומטירוף מערכות חדש
ואין לי כוחות
ויש עבודה ברוך ה', שגם אליה אין לי כבר כוחות נפשיים בכלל
וגם פעם שאני מנסה לחזור לחיות ולהתחייב לדברים פתאום יש דברים שדורשים מעקב רציני ובדיקות (היום הייתי בבדיקות שגרתיות שהיו אמורות לקחת 40 דק' +שעתיים נסיעה, ולקחו מעל 5 שעות)
וזה בסיכון, אז מעקב כזה כולל הכל כל שבוע וחצי-שבועיים
ואין להתנחם או להתפנק באוכל
ואין לאכול עם בעלי כי הוא לא יאכל כל היום כמו ארנבת
אז כן יוזמים יציאות אחרות והכל, אבל זה מתסכל.
וקשה לי מאוד.
אהה וכמובן ענין הזירוז שמחכה לי בסוף הדרך.
אף פעם לא ילדתי לפני התאריך. אז אצטרך זירוז.
ומלבד אחת כל הלידות שלי היו עם סיבוכים.
ואני פשוט מפחדת ומרגישה כשלון ולא יודעת מה ילד יום וזהו.
זה קשה, וכ"כ מבינה את ההרגשה החולה הזו 
לעניין הזרוז זה לא כ"כ מפחיד, במיוחד כשזה לא נוחת עלייך בהפתעה
ולא מתמצאת בסוכרת ב"ה אבל יודעת שהליכות אחרי האוכל מאוד עוזרות לאזן, גם הליכות איטיות וגם מכשיר אופניים בבית
אם זה משהו שאת עדיין לא עושה ממליצה לך לנסות (לי עזר בטרום סכרת הריון)
בע''ה יהיה שווה הכל.
תחזיקי מעמד
חיבוק גדול יקרה
לא יודעת איך הגעת לזה שאת כישלון
לא משנה מה תעשי ואיך תגיבי, עם כזה נסיון בהבאת חיים לעולם, את מלכת המלכות!
ותהיי אופטימית לגבי הסוף
ה' כל יכול!
עם כמה את מתמודדת וכמה את משתדלת ❤️
איך זה אשמתך? זה תלוי גוף נטו, כל גוף מגיב אחרת, זה כמו להאשים מישהי בבחילות או מישהו בזה שהוא חולה.
את אלופה ובעז"ה שיעבור בקלות ובבריאות לך ולעובר.
איזו מסירות והשקעה עצומים כדי להביא עוד נשמה לעולם.
יאללה, את מדהימה, אלופה, מסורה ברמות בלתי רגילות!!
מגיע לך כתר ממש! איך היצה"ר הצליח לבלבל אותך עם תחושת כישלון? כתר!!! את מדהימה! תתחזקי באמונה שה' אוסף כל רגע של קושי שלך, ומוסיף אותו לשק הזכויות של עמישראל. אין מצב שלא.. בהצלחה ממש ממש, והלוואי שיהיה בקלות, בשמחה, עם ילד מהמם ומתוק!!
תודה!! אתן כל כך מחזקות!
בהריון האחרון שהרגשתי בו בגהנום בלי דרך חזרה, ובאמת לא הבנתי מה דפוק בי שאני ככה סובלת כשכולם סבבה (אשליה אופטית אבל הייתי בכזה מקום זוועה שכולם הרגישו לי ממש סבבה עם הריונות ורק אני לא)
נתקלתי יום אחד באיזה שיתוף של מישהי שהלכה לבקש ברכה להריונות קלים והרב שהיא הלכה אליו אמר לה שהוא לא יכול לברך לזה כי זה נשמות גדולות ומיוחדות שזה המסע שהן צריכות לעבור
בהריון עצמו לא היה לי כח להבין את המשמעות של זה, אבל כשהתאוששתי קצת הבנתי שזה לא שאני דפוקה אלא ההריון קשה יותר וזה לא סתם.
זה נותן לי כח להיכנס להריון נוסף, נראה אם יעזור לי להחזיק את עצמי בשעת מעשה 🙃🙃
איזה הריון סיוטטט!
מה כשלון? מגיע לך כתר זהב ששרדת עד כה!
אני בהריון הנוכחי היה לי אולי רבע מהסיוט שלך,
ועדיין קשוח לי מאוד מאוד. אני כל ההריון מסתכלת על נשים הריוניות / אחרי לידה ב ה ע ר צ ה!! מה אנחנו סובלות, מה אנחנו עוברות, וממשיכות הלאה בכל הכח בלי כח.
מה קשור כשלון? את לא הבאת את זה על עצמך, זה הגורל שלך, ואת מתמודדת עם זה. הנס הגדול הוא שיש מועד לסיום ההריון וזה לא לנצח 🙃
שולחת לך ים כוחות! זה לא פשוט בכלל, תהיי חזקה, עוד קצת וזה נגמר!
ב"ה זה נרגיש קרוב
אשמח לשמוע סיפורי לידה שיתנו לי השראה ללידה קלה זורמת כיפית....
היו לי כאלה בעבר ב"ה
אבל המוח הולך ישר לשלילי ולמפחיד.
ואני רוצה למלא אותו בסיפורים טובים.
אשמח לסיפורים בלי דולות וכו
שהלידה פשוט היתה מהממת, עם מילדות מהממות, והכל זרם יפה טבעי ולבד....
אבל מסיבה מטופשת אחרת, לא בגלל שהבנצי באיזה שלב אני נמצאת.
בעלי אמר אחר כך שאם זה היה האוטו שלנו הוא היה זורק וקונה חדש.
סתם בדקתי. מוקדם. וגם באמצע היום. אחכה למחר בבוקר לשתן הראשון.
גוגל טוען שיש שם פס בהיר מאוד. אני בספק.
בטא - קבעתי לעוד 8 יום.
אבל כל התסמינים קיימים, כולל דחיית קפה של הגוף.
נראה ממש פס. בעז''ה
לא יודעת אם הבדיקה אמינה לפני איחור
בעז"ה
אם יצא אז כנראה,
אבל באמת מה שקובע זה האיחור....
מחכה...
🩷
אבל זה באמת מאוד מוקדם
תודה 🤍
מנסה!
אולי בכל זאת, אבל יש זמן. 😉
בשלב כזה גם אם יש הריון לא יהיה פס
משתדלת לא להתבאס..
מה שבטוח, אם זה כן אז זה כן, גם אם עכשיו לא יוצא, זה לא אומר כלום, כן, בשלב כזה לא אמור להיות פס, לפחות עוד 5-6 יום בבדיקה מוקדמת, אם בכלל.
🤍🤍🤍
והאמת שגם יש פס חלש חלש אני לא סומכת עליו כי זה יכול להיות גם כימי.. כבר היה לי
יותר מדי פעמים.
אבל מקווה לטוב....
התחושות הפעם בגוף כמו בהריונות קודמים.
אבל לפעמים זה גם פסיכולוגי...
אראה בהמשך. יאללה שיעברו כבר 8 ימים לבטאאאאא
מקווה שצודקת
בשעה טובה
אז זה לא אומר שום דבר.
תעשי בטא ביום האיחור או ביתית יום אח''כ.
בהצלחה
טנקס! 🤍Tuti424עדיין את ההורמון HCG בגוף.
ההורמון הזה מתחיל להיות מופרש רק שמתחילה השתרשות וזה לא קורה לפני 8 ימים אחרי ההפריה
ויותר מדויק בין 8 ל10 ימים.
לכן המינימום האפשרי זה 4 ימים לפני איחור עד 6 ימים (שיש פה מישהי שהיה לה חיובי אם זכור לי נכון)
וגם זה רק בבדיקות שרגישות יותר
בשורות טובות יקרה
הלוואי שנשמח איתך פה עוד כמה ימים עם תשובה שמחה וחיובית מובהקת
היה בין 8 ל 9 ימים אחרי הביוץ
ואני אחת שניסיתי גם לפני ולא היה כלום
