א. לגבי הנסיון להגדיר שהכל אותו דבר - נו באמת. בפושעים שאוכלים אתת החברה מבפנים, צריך לטפל כמו שמטפלים בראשי כנופיות, ברוצחים, בכנופיות של פדופילים - כן, יש כאלו בארץ ומערכת אכיפת החוק מטפלת בהם, אם היא מצליחה, תוך שמירה על קוצו של י' ברשימת זכויות העציר, חזקת החפות, יושר החקירה וכד'.
זכויות אדם - הן זכויות אדם בין אם הוא ראש מאפיה שמואשם בחיסול מתנגדיו הרבים (כן יש דברים כאלו במדינה) ובין אם הוא נער שגר ביש"ע, שבמקרה הישיבה שלו היא מוסד הלימודים הכי קרוב למקום שבו ערבי סיפר שתוכ"ד נסיעה של 90 קמ"ש עם חלונות סגורים, נדמה לו שדיברו בעברית.
שוב אם באמת, היתה איזושהי אינדוקציה חיצונית שהם חשודים ברצח או בקשירת קשר להיצוע רצח וכד' - היו כולם נשארים במעצר עד תום ההליכים.
ב. היוצא מן הכלל היחיד במדינה דמוקרטית, היא מלחמה באויב. במלחמה אין ברירה ומשתמשים באצעים מיוחדים, כמובן שגם בהם משתמשים במישורה.
ככל הידוע לי, האויב של מדינת ישראל - זה האויב הערבי. שכברלמעלה ממאה שנה נלחם נגד שיבת ישראל לארצו. מי שמגדיר את תושבי יש"ע כאויב - יצטרך לשאת בהשלכות החמורות של העניין.
ב. גם לגבי בניה לא חוקית - אתה או תמים או עושה את עצמך.
בתל אביב - אדם שרוצה לסגור מרפסת, מגיש בקשה, לפי נהלים מסודרים ומקבל תשובה לפי הכללים המוגדרים בחוק.
בציבור הערבי - הן ביו"ש והן בנגב, בגליל במשולש וכד' - בונים כמה שבא, לפעמים רשויות החוק נזכרות לטפל, בד"כ לא.
ליהודים ביש"ע - כדי לבנות בצורה המוגדרת 'חוקית' צריך מלבד האישורים שצריך בתל אביב, בלי שום ויתור - עוד שורה של אישורים צבאיים וחתימות של כל מיני גורמים, שאין בינם לבין השאלה האם מתאים/שייך לבנות כאן כלום. הם ברצונם חותמים וברצונם לא חותמים. ברצונם מאשרים וברצונם לא מאשרים, בלי שום קשר לזכות הקניין של אנשים שקנו אדמה במיטב כספם.
בצורה הכי חריפה זה התברר כשמדינת ישראל יכלה בהחלט לגייס את יהודה הישראלי ולשלוח אותו לקרב, אבל כשהוא חזר פצוע קשה - לא היה אפשרי להנגיש לו את הבית. אם זה 'חוק' - גם בסדום היו חוקים!
ג. לגבי תביעת הענק - אני מניח שהיא תוגש וכל מי שמבין איך הדברים עובדים יודע שזה לא יהיה בימים הקרובים.
קודם כל - בימים ובשבועות ואפילו השנים הקרובות, המשפחות תהינה עסוקות בעיקר בלצאת מהטראומה, ממה שילדהן עברו בלי שום הצדקה.
אח"כ סביר שיגישו תביעה, אבל מי שיודע באיזה מהירות עובדות תחנות הצדק במדינת ישראל, יודע שעד שיצא משהו ייקח שנים, במיוחד שהמערכת, שמסוגלת כ"כ מהר לעצור בברוטליות ילדים, מאוד איטית ומגינה על עצמה כשהתביעה נגדה.
אתי דביר, שעברה התעללות ע"י השב"כ זכתה בתביעת הענק - אבל זה היה חמש עשרה שנה אחרי (!), כשכל אלו שמיהרו לקלל אותה, כבר לא זכרו על מה מדובר!