מה ההגדרה של אותו רגש?

דאגה, הרצון שיהיה טוב לשני יותר מילעצמך,שרואים אותו נהיים שמחים, שרואים אותו נהייה אושר.

מכיון שאוהבים מישהו אז כל אלה נוצרים. השאלה מה עומד בבסיסם.

"חזרזיר: "איך אתה מאיית 'אהבה'?" פו: "אתה לא מאיית את זה…אתה מרגיש את זה"

או במילים אחרות: אין לי מושג למה את מתכוונת (אבל אני מניח שמשהו לא מצא חן בעינייך).

מה משמעות הרגש?

ביטוי לקשר נשמתי?

אך מה כוונתך במילה אחדות? במידה ואהבה היא מילה נרדפת לאחדות, האם ניתן לוותר על המילה הזו?

או שבעצם אהבה היא רצון לאחדות? 

התורה זה לא מילון, התנ''ך מייחס את המילה אהבה גם לחברות, גם לזוגיות וגם לסתם חשק כמו אמנון לתמר וכמו לאוכל טעים.

אבל אי אפשר להבין מהתורה מה מוגדר כאהבה ומה לא, זו מילה כוללנית שמתייחסת לרגש אנושי אוניברסלי - לא מונח תורני כמו 'יובל' או 'טהור' ולא מושג בעל משמעות ספציפית.

כלומר כן, אבל זה לא קשור לעניין.

א. לגבי 'דעת תורה' (נגיד התייעצות עם רב לגבי שאלה אם לעבור ניתוח מסוים או לא וכדו'), כלומר אם קיים בכלל דבר כזה או לא ואם כן לגבי אילו תחומים - אני מאוד מסוייג מזה, מהרבה סיבות (למשל - עצם זה שיש דעות שונות מראה שאין 'דעת תורה' אחת אלא דעתו של הרב אותו שואלים, זה לא איזה כוח מיסטי לבירור 'דעת התורה/הקב''ה'), בין אם זה קיים או לא (מומלץ לקרוא את המאמר של הרב אהרן ליכטנשטיין בנושא).

ב. לא אמרתי כאן לא להתייעץ עם רב, אמרתי שאי אפשר ללמוד מהתורה עצמה מה מוגדר כאהבה, בטח שלא לבד. אולי אפשר ללמוד מה זו זוגיות תקינה (גם זה לא בטוח, למשל הצורה שבה אברהם מוכיח את שרה על שצחקה והיא בתגובה משקרת מרוב פחד או שרבקה מרמה את יצחק ביחד עם יעקב או איך שיעקב עונה לרחל "התחת אלוהים אנכי" ועוד עשרות/מאות דוגמאות כאלה) אבל הגדרה מילונית לאהבה לא תמצאי שם.

וכחלק מזה היא זו שנותנת משמעות לכל מושג, שים לב שכתבתי תורה ולא תנ"ך, ניתן להשתמש גם בדעת חז"ל, רבנים וכו'.

לגבי ההבדל בין דעת חז''ל והרבנים לתנ''ך (מתוך הנחה שהוא נבואי, בדגש על התורה) - בחז''ל יש מחלוקות, דעות וגישות שונות. קשה להתייחס למימרא כזו או אחרת כ'דעת תורה'. אפשר לשאול מה גישת חז''ל לגבי זוגיות או אהבה, ואז תקבל תשובות שונות ו/או מורכבות. אבל אם אתה מחפש הגדרה - הסבר פשוט ואחיד - זה לא דבר שאפשר למצוא.

[ניקח למשל את המימרא המפורסמת לגבי אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר - יש פה אמירה על פן מסוים של אהבה, אבל אין כאן הגדרה כללית, בטח לא כזו שאתה מחפש. או את המחלוקת "בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר 'כי מצא בה ערות דבר'. ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר 'כי מצא בה ערות דבר'. ר' עקיבא אומר: אפי' מצא אחרת נאה הימנה שנאמ' 'והיה אם לא תמצא חן בעיניו'" - אפשר להבין שיש פה מחלוקת לגבי הגדרת מציאת חן, אבל זו הבנה מאוד חלקית ולא נכונה]

המכנה המשותף לא מתגלם דוקא בילדים

אהבת איש ואישה עומדת בפני עצמה בלי קשר לשאלה אם יש או אין להם ילדים

בס"ד

אהבתי.. חיזקת..

אני ממש מנסה לגבש לעצמי את המושג אהבה.. וזה חזק! אדיר שאיך שאהבה יכולה להיות דבר עצוםםם כמו שאיך היא יכולה להרוס.. מנסיון מר

תולדה של נתינה. (כמ"ש הרב אליהו דסלר בספרו "מכתב מאליהו"-"נתינה מולידה אהבה")

ולכן, אהבה אמיתית היא למי שאתה נותן לו ולא למי שכיף לך להיות לידו (כפ"ש הרב אבינר בתגובה הנ"ל)

נתחיל בשאלה הידועה איך אפשר לעשות מעשה טוב שאיננו אנוכי. הרי כל מה שאנחנו עושים הוא בשבילנו, ואפילו אם אנחנו עושים את זה כי רוצים שלשני יהיה טוב, זה בגלל שאנחנו חושבים שזה טוב לעשות את זה, ואנחנו רוצים להיות טובים. נמצא, שכל מה שאנחנו עושים הוא בשבילנו!

התשובה לזה (על פי הקדמת הרב שמעון שקופ לספרו שערי יושר) היא, שאכן כל מה שאנחנו עושים הו בשביל עצמנו, הנקודה היא מהי הגדרת ה"אני" שלנו. תינוק מגדיר את ה"אני" שלו בתור הגוף שלו. בהמשך אנחנו מרחיבים את ה"אני" ורואים אבא/אמא ובני משפחה כחלק מה"אני" שלנו. עם ההתפתחות של האדם זה הולך וגדל (או אמור לגדול). נישואין מיוחדים בכך שאדם שהוא חיצוני אלינו נעשה חלק מאיתנו, חלק מה"אני" הבסיסי שלנו. כשאדם דואג לאביו או אמו הוא איננו אנוכי, הוא פשוט מגדיר א תההורים כחלק ממנו. זוהי מהות האהבה! לתפוס את האחר כחלק ממני. ולכן מצוה התורה "ואהבת לרעך כמוך", זה לא רק שיעור האהבה, אלא צורת האהבה - תתפוס את רעך כמוך! ולכן אהבה מתוויגת תמיד עם אחדות (אהבה בגימטריא אחד), מכיון שמהות האהבה היא לתפוס את עצמך ואת האחר כ"אחד".

ולכן "נתינה מולידה אהבה", מכיון שכשנותנים חלק מאיתנו נמצא אצל השני, וכמו שאדם אוהב יצירה שעשה, מפני שחלק ממנו נמצא ביצירה, כך גם כשנותנים לאחר אנו משקיעים בו חלק מאיתנו, ואת עצמנו הרי אנחנו אוהבים. נמצא, שהוא נעשה חלק מאיתנו וממילא נולדת אהבה!

אפשר להאריך עוד הרבה אבל זה לא המקום. מקוה שהייתי ברור.

עפ"י פנימיות התורה בדרך בעל הסולם ההגדרה של אהבה היא מאוד ברורה ומדוייקת:

קודם כל אהבה היא רגש/הרגשה. 

כל הרגשה היא תוצאה של רצון שמוביל לתהליך של אמונה במחשבה מסוימת

ואז שיש מילוי לאותו רצון (כלי) אז נוצרת ידיעה והרגשה.

אהבה כפי שנתפסת בצורה חיצונית, מוטעית, עפ"י תודעת הקליפה היא תאווה, כלומר אני אוהב גלידה

הכוונה של האדם שהוא אוהב את עצמו דרך אותה גלידה.

הפירוש האמיתי לפי חכמת הקבלה ופנימיות התורה לאהבה: תענוג מהיחד.

הרגשה של תענוג (לא שמחה אלא עונג) אבל לא מאנוכיות או מגאווה או תאווה עצמית אלא מהיחד מהאני המשותף

שלי עם עוד דבר. הכלי לאהבה אמיתית היא היכולת הנפשית שלי להרגיש משהו מחוץ לעצמי הגופני הפרטי, אהבה היא הרגשה של הנשמה ולא הרגשה של האני הגופני, הפרטיות. 

לסיכום: אהבה = הרגשת תענוג מחיבור שלי ליחד, לאני המשותף (שלי עם הבורא, אשתי, חברי, עם ישראל וכד') 

אהבה היא משהו חדש-ישן שמורגש באוויר 

בנוכחות וביציאה מתודעה פרטית (מהמיינד).

קסם של אי חשיבה וחיבור להויה

אחדות עם ההויה בהווה,

מתוך חוסר תודעה פרטית (שבדר"כ עסוקה בהשרדות ובעתיד)

שם האלוהות\האהבה במרחב ההויה הנצחית בהווה

                                                                       שכינה!

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.