קצת לפרוק....יעל כהןןן
קורה לי (כמו לכולנו) שאני רבה עם בעלי ריב רציני כשאני טמאה ואז אני עושה לו פרצוף ובקושי מדברת איתו . מחכה שהוא יפייס אותי במילים שינסה להסביר, להתנצל, אבל הוא מנסה פעם אחת בקטנה ולא מתאמץ מידי. ופתאום ראו זה פלא ביום של המקווה הוא שולח לי הודעות מתנצלות וכותב כמה הוא לא יכול בלעדיי..... ואז אני מבינה שבערב נוא צריך משהו וזה עוד יותר מרתיח אותי וכורם לי להתקשח. כאילו הוא לא יכול לפייס יום קודם??? רק לקראת המעשה הוא פתאום מפייס ??? אני עצבנית נורא היום טבלתי ולא מצליחה לסלוח לו!
אל תכעסיחושבת4321
אני דווקא מבינה את בעלך. קשה לפייס כשיש את המרחק הגופני ושאסור להראות מידי רגשות חיבה. הוא בטח מרגיש שקל לו יותר למשוך עד הטבילה ואז לפייס ולכתוב הודעות אוהבות. איזה טעם יש לשלוח הודעות אהבה ואז לבוא הביתה בערב ולהיות מרוחקים פיזית?
אני ממש מאמינה שזה שהוא מפייס ביום טבילה זה לא כי יש לו אינטרס אלא כי הוא מרגיש שזה הזמן הנכון שבו אפשר לעשות את זה כמו שצריך .
וסתם מעירה שזה לא מובן מאליו שהוא מפייס וכותב לך הודעות אהבה. תעריכי את זה.
לא מסכימה איתך בכלל בכללרק שאלה לי
הזמן שאסורים בו הוא לא זמן להתרחקות נפשית, אך ורק התרחקות פיזית.
הייתי אומרת אפילו להיפך - בזמן שמותרים אם רבים אפשר לפתור את העניין במגע (חיבוק, נשיקה). בזמן שאסורים חייבים לפייס במילים. קשר של איש ואישה לא מסתכם רק במגע, ולכן המשפט שכתבת "איזה טעם יש לשלוח הודעות אהבה ואז לבוא הביתה בירב ולהיות מרוחקים פיזית" לדעתי ממש לא נכון.
זה זמן מצוין להעמיק את הקשר הנפשי, אסור לפספס את זה.
לנו כנשים גם ככה קשה המרחק הפיזי, אז אם יהיה גם מרחק נפשי נאבד את זה לגמרי.
ועוד דבר אחדחושבת4321
גם אם הבנתי אותו נכון והוא באמת עושה את זה בתום לב, את עדיין יכולה להסביר לו שזה מפריע לך ושהוא צריך להשקיע בך גם בתקופה שאתם אסורים.
אני ממש מבינה אותךמיואשת******
אבל זה מה נשמע גבר טיפוסי שחושב- עכשיו היא לא תסלח לי כי היא עצבנית אני אחכה ליום שממילא מצופה שאני אתנהג בו נחמד יותר ואנסה לפייס אותה אז והיא תהיה קלה יותר לריצוי
מתכוונת לומר שלא נראה לי שזה בגלל שהוא רוצה ממך משהו אלא בגלל שהוא חושב שביום הזה תסלחי לו יותר מהר כי גם את רוצה אותו
אבל זה מעצבן באמת
ניסית לדבר איתו?
וואי לגמרי זה מה שגברים חושביםעלה למעלה
שיהיו בריאים
זרקתי לויעל כהןןן
שהעה ברור שהיום הוא יתחנף כי.... והוא כמובן רושם הודעות באורך הגלות כמה זה לא נכון. למרות שזה כבר קורה כמה פעמים וזו לא פעם ראשונה!
ממליצה באופן כללי לא לתקשר בהודעות רק בדיבוריםמיואשת******
לקח לי זמן שהפנמתי על עצמי שזה הרסני לקשר הדבר הזה
הודעות זה לבקש לחם וחלב במכולת
כל דבר שדורש תקשורת לעבור לדיבורים ורצוי פנים אל פנים ואם אין ברירה אז בטלפון
תרשי לי לא להסכיםאמא בניסים
זה מאד אינדיוידואלי
יש זוגות שזה ממש תורם להם לקשר.
יש גברים שקשה להם יותר להתבטא במילים כי הם עסוקים בלחשוב על מה תהיה התגובה שלה וכבר מתכוננים ומתגוננים. או שזה זורם להם דווקא כשהם לבד ועולה להם איזשהי מחשבה.
כשזה בכתב זה מאפשר להם לחשוב יותר. לסגנן שוב ושוב.
יכולה להעיד על עצמי שיש דברים ששמעתי מבעלי רק דרך הודעות...
נכון בדכ זה מייצר קצרים נוספים בתקשורתדבורית
עדיף פנים מול פנים
הקשר שלנו מאןד טוביעל כהןןן
וכל ערב מנהלים שיחה לפחות שעה, אבל גם במהלך היום תמיד אנו שלוחים הודעות אחד לשני לא תמיד יש זמן להתקשר בהלך היום. וזה שומר על תקשורת טובה לאורך כל היום כך שאני חולקת עלייך
בסדר גמור, לדעתי מריבות בסמסים הן הרסניותמיואשת******
פי כמה מאדר פנים אל פנים
לא התכוונתי לא לתקשר בכלל, גם אנחנו מתקשרים דברים שנחוצים , קניית והודעות וכאלו. מדי פעם משפט אוהב . אבל לא דברים עמוקים שאמורים להיאמר פנים אל פנים ובפרט לא מריבות. פעם היינו עושים את זה מאז שהטלנו וטו על זה זה מאד מאד עזר. ממליצה לנסות אבל כמובן כל אחד עושה מה שמתאים לו
זרקתי לויעל כהןןן
שהעה ברור שהיום הוא יתחנף כי.... והוא כמובן רושם הודעות באורך הגלות כמה זה לא נכון. למרות שזה כבר קורה כמה פעמים וזו לא פעם ראשונה!
ממש מתחברת להרגשה שלךאמא בניסים
ובתחילת הנישואין ממש הרגשתי כמוך.
דיברנו על זה שוב ושוב והסברתי לו את הקושי שלי בלסלוח כשהתחושה היא שהריצוי מגיע על בסיס לא טהור.
עבדנו על זה יחד ברמה שממש פיתחתי אובססיה לביסוס וקידום הקשר דווקא בימים שאסורים. שיחות. הודעות. ודווקא בתקופה הזו זה אמיתי וטהור יותר.
כי גם אז קשה לי נורא התחושה שיש בעלים שממעטים לדבר ולחייך ולהתקרב כשאסורים. ואז נמנעים משיחות וכו וזה הופך לנתק מוגזם מידי.
והתחושה שהאישה מפתחת היא שמה שמעניין זה הגוף שלה ועובדה שכשאסורים היא כמו אויר. לכן הייתי מציעה באמת להשקיע בקשר כך שבאופן כללי לא זו תהיה התחושה בזמן שאסורים ואז ממילא גבר גם לא יחכה למקווה כדי לרצות את אישתו. בעיני זה נורא. ואולי אני קיצונית. אבל זו ההרגשה האישית שלי ויותר קל לעבוד יחד מלנסות להרגיש אחרת.
הזוגיות של כולנו בנויה ב"ה על תקופות שונות11אמא

יש תקופות שהאישה נקראת "רעייתי" -תקופת הטהרה ויש תקופות של "אחותי" (לפי שיר השירים) שזו תקופה של פיתוח רגשי בלי "פיתוח " פיזי. ושתי התקופות האלה חשובות מאוד לזוגות ולזוגיות וצריך להשקיע בשתיהן.

אף אחד לא אמר שקל לעשות את זה...

אבל "לפום צערא אגרא"

כמה שיותר תדברי על הרגשות שלך (בלי להאשים אותו) אלא ע"י הסברת הרגשות שלך בנושא, כך תרוויחי יותר הטווח הארוך.!

יש גברים שקולטים מיד ויש כאלה (הרוב...) שלוקח להם זמן להבין למה בדיוק התכוונת ןמה את בדיוק רוצה ומצפה ממנו.

בהצלחה

 

אני חושבת שאת הופכת את בעלך לבהמיחדשה ישנה
זה לא נכון שמצידו תסבלי שבוע והיום אני צריך להתפרק אז בא נתחנף קצת. את לא נערת ליווי שלו. את אשתו, הקשר שלכם חשוב לו גם בלי קשר לאינטימיות . אני בטוחה בזה גם בלי להכיר אותו.
את צודקת שזה לא יפה למשוך את הסליחה יותר מידי זמן. אבל אני יכולה להבין את הראש, שליל טבילה חייבים להגיע בשמחה ובאהבה ולכן חשוב לו ביום הזה שלא יהיו ביניכם מתחים. אני בטוחה שהוא לא ניגש לערב הזה רק כדי להתפרק להנות וזהו. חשוב לו שגם את תהני ושהזוגיות שלכם תתחזק.

את יכולה להגיד לו שזה לא נעים לך שהוא מושך את זה כמה ימים, רצית שיראה אכפתיות קודם. ובכלל לא בריא בכלל התקשורת הזאת בהודעות. יש פה, פנים אל פנים.

הרבה הצלחה! ואגב, מאוד קשה לבקש סליחה! זה מלחמה עם הכבוד העצמי של הבנאדם. אם כבר הוא עשה את הצעד הזה זה בכלל לא מובן מאליו. מציעה לך לא לשים לו רגל עד שהוא כבר העיז והתגבר. להגיד תודה וכו' ורק אח''כ להוסיף- הייתי שמחה שלא תמשוך את זה ככה, היה לי ממש קשה הריחוק ממך והכעסים המיותרים.
ממש מסכימה ומוסיפהיפית8

לפותחת - למה את רק מחכה שהוא יבוא לפייס ולהתנצל? בשביל לריב צריכים שניים, אם היתה מריבה רצינית כמו שאמרת אני בטוחה שגם לך יש על מה להתנצל ומה לפייס.

אם יש לך מטרה שתהיה לכם זוגיות טובה גם את צריכה להוריד קצת את האגו שלך

 

ןאם היא הייתה צריכה לטבול יומיים אחרי.. הוא גם היה שולחכלה נאה
התנצלות ופיוס?
זה כאילו עד עכשיו לא היה אכפת לך שאני בצער והיום מה?
ההרגשה שלה מאוד מובנת גם אם הוא לא מתכוון לזה.

ליעל כהןןן.. אני חושבת שתדברי איתו על זה שקשה לך הקירבה אחרי ריחוק של מריבה
ומה ניראה לו אפשר לעשות שאם זה קורה שוב.

נגיד שלא הולכים לישון עד שמתפייסים ומדברים על מה שקרה. ואם קשה באותו היום וצרכים להירגע אז למחרת, לא יותר מזה.
ואולי הוא חושש מהתגובה שלך שאת עוד עצבנית עליו
ואז הוא מחכה עד ליום שהוא בטוח שתיתרצי?
לא. ברור שהסליחה באה בגלל שזהחדשה ישנה
ליל טבילה. אבל התכוונתי שלא ביקש סליחה כדי שיוכל להתפרק בלילה. זו מחשבה נוראית על בעל..

ליל טבילה כולל בתוכו עוד הרבה דברים, וזה שהוא ביקש סליחה בליל טבילה זה מובן ומקובל בעיני.

מלכתחילה לא יפה למרוח כמה ימים (למרות שבעצם כן ניסה בהתחלה), אבל מאחר והגיעו לליל טבילה ברור שזה הזמן הכי מתבקש. מה הם יעשו אחרי הטבילה ? יגיעו כעוסים? זה ה-זמן לבוא לפייס
ואם ליל טבילה היה עוד שבוע?כלה נאה
גם היה ממשיך להתעלם ממנה?

לא התכוונתי שהוא רוצה להתפרק עליה, אלא שאין ברירה ועכשיו חייב לפייס.
זה שהיא מרגישה מנוצלת זה לא אומר שזאת הכוונה שלו. אלא שההתנהגות שלו גורמת לה להרגיש כך.
נקודה למחשבהיראת גאולה
אולי גם הוא מצפה שתפייסי אותו?

זה נשמע משחק תפקידים קבוע - אתם רבים, את עושה פרצוף, והוא צריך לפייס..... למה?
בהמשך לכמה תגובות פהיעל כהןןן
אז אני ממש לא מחכה לפיוס בכל מריבה, אבל יש מריבות בדומה למריבה הזו שהוא ממש פגע בי בלי לברר קודם מולי מה היה והרגיש מיד שהוא טעה. לפני שהלכנו לישון הוא קרא לי פעם אחת כי רצה לדבר איתי ולא עניתי לו כי כעסתי נורא. אז הוא מבחינתו יצא ידי חובה. ואח"כ לא ניסה להתפייס כמה ימים. יכול להיות שלא הובנתי נכון. אבל הדגש היה ע"כ שהוא ממש לא טרח לשוחח איתי בנושא בימים שקדמו למקווה . ופתאום ביום הטבילה הוא "נזכר". תודה לכל העונות מעריכה מאוד!
ממליצה מאוד מאודרק שאלה לי
לא ללכת לישון כשכועסים. גם אם זה יקח עוד שעתיים, וגם אם הפיוס יהיה חלקי- לא ללכת לישון כשכועסים! זה מונע היגררות של ריב
באמת פוגע. אולי ללכת לאיזה הדרכה קטנה אוכלה נאה
שתלמדו עשר דקות כל ערב ספר של שלום בית,
שמדבר גם על פיוס ותיקשורת.
בבקשה אל תכעסי אבל יכול להיות שגם הההנהלןת שלך תורמת לזה?מיואשת******
את אומרת שלא ענית לו כי כעסת. כעסת זה נורמלי, אבל לא לענות זה פחות נורמלי. תגידי אני כועסת עליך מאד אני לא מסוגלת לדבר איתך עכשיו. תני הרגשה שיש מישהו לדבר איתו
אם את לא עונה לו כשהוא קורא לך אז בעצם עכשיו הכדור אצלך מבחינתו. תורך. הוא התחיל לפייס ואת לא ענית.
לא מצדיקה את ההתנהלות שלו רק מנסה להביא רעיון איל אפשר לשפר את הדפוס של המריבות בינכם
אם זה לא נראה לך קשור תשליכי לפח מה שכתבתי...
אני גם חושבת..מעין אהבה
ובאמת מחילה אבל אם הוא ניסה לפייס מייד ואת לא ענית או לא היית מסוגלת
אז הכדור אמור להיות בידיים שלל
אין שום הצדקה לזה שאת מצפה שהוא יחזר אחרי הסליחה שלך
וזה גם אומר שהוא לא חיכה ליום טבילה
הוא ניסה
ראה שאת לא מעוניינת
וחיכה לך..
לא יזמת
אז הוא ישם לפני המקווה כדי שלפחות לא תגיעו כעוסים לליל טבילה

אני לא מצדיקה את הפגיעה

אבל מחילה נראה לי שכאן ההתנהלות שאחרי שלך זקוקה ליותר מודעות
האמת תגובות מפתיעותיעל כהןןן
אני בהלם. אני לא אמורה לתת לו את צרכיו כשאני כעוסה. לא סתם כתוב בהלכה כי יפייס את אשתו שלא יגיעו לליל הטיבילה לא רגועים. הגיון בריא לא מפייסים ביום עצמו כי אז זה עוד יותר מעצבן. כאילו לא אכפת לו שאנחנו כועסים. אבל פתאום ביום הטבילה נורא חשוב לו. חולקת על כמה שנתנו פה עצות. מרגישה שאתן בעד להתרפס ממש מול הגבר למרות שאין הצדקה. איפה הנשים פה? למה תמיד נדרשת הבנה והכלה רק מאתנו? מי קבע שהם באמת לא מבינים כלום בתקשורת? ומי קבע שזה בסדר שהם לא מבינים בזה? אולי שהם ינסו קצת להבין אותנו ? זה לא חדש שאשה היא רגישה. למה לא לנסות להתנהג בהתאם.. תודה לכל העונות
גמני לא ממש הבנתי את מה שהם אמרו..אורי$

נירא לי שהם התכוונו לזה שאת לא נהגת בסדר...

שהוא ניסה לפייס ואז את דחית אותו.

 

 

 

 

אני לא אמרתי להבין ולהכילמיואשת******
וגם לא להישאר כעוסה
ולתצלום את צרכיו שזה נשמע נורא הניסוח הזה עם כל הכבוד לך.
סהכ אמרתי אולי ש פה משהו שאת גם תורמת למצב הלא תקין בינכם
ואם זה לא נראה לך מתאים כמו שאמרתי- תזרקי לפח
הרבה בהצלחה!
את צודקת..ועוד שהוא פגע בךכלה נאה
ורק פעם אחת ניסה לקרוא לך.היה ראוי שיום אחרי ינסה להתייחס ולישלוח הודעה לפחות.
ולא להתעלם.
וזה ידוע שלאישה קשה להיתרצות,
ברור שזה מרגיש כאילו בגלל שאתה צריך אותי אתה ניזכר שבעצם אני פגועה.

אני יכולה להגיד דבר אחד זה שאי אפשר להבין את הראש שלהם.
אם זה חוזר הרבה פעמים,
תגידי לו שאם זה קורה שוב ורק ביום טבילה הוא נזכר שאת פגועה אז את מבקשת מאוד שלא יטרח לפייס אותך.
כי את מרגישה שזה בגלל שחייב. וזה לא הרגשה נעימה.
אולי ככה הוא יבין מה את רוצה ממנו.
רק שאתם חייבים לדבר על זה. לשמור בלב זה לא טוב.

תודה אהובהיעל כהןןן
יש וואצפ היום והוא לא חייב לחכות לליל טבילהכלה נאה
ההרגשה שמתעלמים מהצער שלי וניזכרים שהגיע יום טבילה זו הרגשה של ניצול כזה. אהה עכשיו אתה צריך אותי?
ואתמול??
מאמינה שהיא אמרה לו את זה כבר הרבה פעמים. ובכל זאת ממשיך לפייס ביום טבילה.

אם אחרי מריבה מיד היא תגיד לו שחבל שהוא נזכר לדבר ולפייס ביום טבילה. ואין צורך..
אולי משפט כזה ברגע האמת יגרום לו לחשוב על זה ולהתפייס מיד או לפחות לא למשוך.
מחילה ..נראה שאת מאוד טעונה כרגע..מעין אהבה
ולא נראה לי שאת פנויה כרגע להקשיב..
ומותר רק לרצות לקבל תמיכה והזדהות


בעיני את מפספסת כמה נקודות מהותיות
וחבל


''אני בהלם. אני לא אמורה לתת לו את צרכיו כשאני כעוסה''-.הוא לא ביקש שיתנו לו את צרכיו. הוא רצה ליצור שיח כדי לתקן ולפייס. הרגשת כעוסה ולא מסוגלת לדבר- אפשר לומר לו- אני כרגע מרגישה שהכל עוד טרי ובוער בי ולא מסוגלת לדבר. נדבר על זה מחר ,בסדר?

''. לא סתם כתוב בהלכה כי יפייס את אשתו שלא יגיעו לליל הטיבילה לא רגועים''- הוא ניסה לפייס לפני כמו שאמרת..
.'' הגיון בריא לא מפייסים ביום עצמו כי אז זה עוד יותר מעצבן.'' - זה ההגיון שלך. והוא אולי בריא לך. אבל לכל אחד ההגיון אומר אחרת. אני נגיד שאלתי פעם את אמא שלי מה העצה שלה לזוגיות בריאה- והיא אמרה לי - לעולם לא ללכת לישון בלי להתפייס,בלי לדבר .לא לישון עם כעס בלב. את לא חייבת להסכים,אבל כדאי להפתח לזה שלא כל אחד חושב באותה צורה. ואם ההגיון שלך אומר שלך נכון לישון על זה לילה זה בסדר גמור. אבל אין מה לכעוס עליו על זה שניסה. פשוט להסביר לו..

''כאילווו כועסים. אבל פתאום ביום הטבילה נורא חשוב לו''- שוב-לפי זה שניסה כנראה היה חשוב לו גם לפני.

''. חולקת על כמה שנתנו פה עצות. מרגישה שאתן בעד להתרפס ממש מול הגבר למרות שאין הצדקה. איפה הנשים פה? למה תמיד נדרשת הבנה והכלה רק מאתנו? מי קבע שהם באמת לא מבינים כלום בתקשורת? ומי קבע שזה בסדר שהם לא מבינים בזה? אולי שהם ינסו קצת להבין אותנו ? זה לא חדש שאשה היא רגישה. למה לא לנסות להתנהג בהתאם.''-- צודקת לגמרי. זוגיות זאת מערכת שיוויונית-אין מישהו מעל מישהו. כל אחד צריך לעשות כל מה שיכל לעשות לשני טוב. הבנה והכלה זה דבר הדדי. וגם פיוס. את לא אמורה להתרפס לפניו. וגם לא להפך. שניכם צריכים ליצור קשר של נתינה ואהבה הדדית. ואם הוא פגע בך זה באמת כואב ולא ראוי ולא יפה.. ואכן הוא צריך לבקש סליחה.
אבל כל מה שבאתי להגיד זה שיש אופנים שונים לבקש סליחה. ואם לך התזמון הראשון לא התאים זאת האחריות שלך להסביר את זה - ובצורה מכבדת למרות הפגיעה. ובעיני הנכון הוא לא להסיק מזה מסקנות עליו שהוא מחכה לטבילה רק כי אז צריך אותך..זה לגמרי פרוש שנתת למציאות ובעיני בעיקר מהרגש הפגוע...וזה מובן. אבל חבל.
לא תמיד כדאי לחפש להיות צודקים..ואם הוא ניסה לפייס באותו יום אז מלכתחילה בעיני היית את צריכה ליזום למחרת שיחה -כי הוא הרגיש דחוטי אז חיכה. וגם ליזום שיחה זה לא אומר להתרפס טו להתנצל על משהו שלא עשית-רק לאפשר שיח של תיקון וברור

.
תגידי מתי יש לך זמן לכתוב כאלה דברים ארוכים ויפים??אורי$


כשאני מניקה....מעין אהבה
מסכימה איתך לגמרי!!!מחשבות....
פותחת יקרה.. מבינה את הרגש הפגוע.. גם אני הייתי מצליחה להישאר למחשבות שאת מציגה פה.. אבל כרגע כאשר אני לא פגועה אני מבינה כל-כך שהמחשבה האלה הם פרשנות שלי למצב..
מסכימה לגמרי עם התגובה מעלי.. תנסי טיפה להיפתח כשאת יותר רגועה..
את כותבתחושבת4321
"מרגישה שאתן בעד להתרפס ממש מול הגבר". ממה שאת כתבת נשמע שאת ממש בעד שהגבר יתרפס בפניך.
את אומרת ש"הוא מנסה בקטנה ולא מתאמץ מידי".. שולח הודעות מתנצלות ביום טבילה וזה מרתיח אותך עוד יותר.. למה להיות כזאת גאה ולגרום לו להתחנן שתסלחי?
לא סתם קיבלת פה תגובות שחושבות אחרת.
תחשבי אם את היית רוצה שהוא יתנהג אליך כמו שאת התנהגת אליו.
בעל צריך לפייס אם הוא פגע ואישה צריכה לפייס אם היא פגעהיפית8אחרונה

רבתם ריב רציני, לא פירטת על מה. 

למה רק הוא צריך לפייס??? 

את היית מאה אחוז? לא אמרת שום דבר פוגע? דיברת באהבה ובכבוד לכל אורך הריב ורק הוא היה לא בסדר?? 

 

למה רק הוא צריך לפייס??? לא מבינה את זה.

מקובל יותר שגבר מחזר אחרי האישה.כלה נאה
אישה קשה לה להתפייס וזה התפקיד של הבעל לשמח את אישתו.
וזה שהוא קרא לה בשם פעם אחת ולא ענתה זה לא ניקרא לפייס.

גם אישה צריכה לדעת לבקש סליחה כשהיא לא בסדר. ופה היא אומרת שהוא פגע.
אם את רוצה בשם ''עקרונות' להרוס לעצמך את הזוגיות.בבקשה.מעין אהבה
אני לא מבינה מה את רוצה- הוא ניסה לפייס היא לא נענתה -וזכותה אבל מה הטענה כלפיו שלא ניסה שוב ושוב ושוב?
מצטערת זה לא אמור להיות ככה

.לאישה קשה להתפייס?
לא בטוח
זאת בחירה

ואני לא יודעת מאיפה הקביעה של קשה לנשים להתפייס -אבל מה זה עוזר כאן?
לא חייב להתפייס בזמן שכועסים
אבל אם הבעל מנסה לפייס ואת דוחה את ההצעה כי לך לא מתאים באותו רגע
ואח''כ לא יוזמת פיוס אלא מחכה לו ואז כשמבקש את מחליטה שזה רק כי רוצה את הגוף שלך ואז ממילא הפיוס רק מתרחק
אז מה זה עוזר לך כל זה?

בחכמה בנתה ביתה
זה ציטוט שיותר טוב ללכת לפיו

קשה להתפייס זה מובן
אבל לא לעשות כלום בשביל זה זה גם לא נכון

יתכן מאוד והוא באמת צריך להשתפר בצורה בה הוא ניגש לפייס-אז קדימה זה הזמן לשתף ולדבר על זה ולחשוב הלאה.
לא עוזר להאשים אותו. עוזר לדבר ולדבר

מה לעשות כל זוג מתנהל אחרתכלה נאה
אחת קל לה להתפייס. ואחת קל לה לפייס.
ויש גם נשים סגורות או רגישות יותר.
וזה לא בא דווקא מגאווה.
אני לא הורסת לי כלום.
אני מכירה את בעלי ומדברת איתו פתוח ביותר. והוא מכיר את הראש שלי ולנו זה מסתדר.
כשאני מדברת ככה עם בעלי הוא מתעורר מהאדישות.
יפה שאת יכולה אחרת


אם זה מסתדר לך מצויין.אבל כאן השאלה מעידה שזה לא ממש מסתדרמעין אהבה
מצויין ושזה לא ממש מתאים לשניהם
או שהם טרם דיברו ביניהם על צורת התנהלות שמתאימה להם.

לבא ולעודד אותה לא להתפייס ולכעוס עליו כמו שכתבת זה ממש לפגוע בשלום בית של אחרים.
אף פעם לא מעודדים אישה לומר לבעלה-עכשיו נזכרת לפייס? אין צורך..
איזה טוב יצמח ממשפט כזה
לא ככה הוא ילמד לנהוג אחרת..
שלום משיגים ע''י שלום לא ע''י מלחמה..
כשכועסים ומאשימים אותנו אנחנו נאטמים ולא נהיה לנו חשק לעשות שינוי בעצמינו ..

איך זה לעודד אותה לא להתפייס?כלה נאה
לבקש שפעם הבאה לא יפייס אותי ביןם טבילה..שאני מותרת על זה?
ולא אמרתי לומר את זה בכעס
אלא מתוך שיבין שאני לא מוכנה לקבל פיוס כזה יותר. לא בא לי יותר ללכת לטבול בהרגשה הזאת.
והיא אומרת עוד שזה קורה הרבה.
אם הוא יעשה מלחמה מבקשה כזאת שבאה מתוך כאב.. אז באמת לא כדאי שתגיד את זה. היא מכירה אותו איך הוא יגיב.
בקשר למה האיש צריך לרצות?
ראיתי פה שהרבה לא מבינות את זה.
אתם רוצים לשנות את טבע הבריאה?
בגמרא אומרת מיפני מה אישה קשה לה להתפייס?
כי היא ממקום שניבראה והוא ממקום שניברא. למחוק סריטה מעצם זה לא כמו מהאדמה.
לגבר קל להתפייס והוא נרגע מהר יותר.

כתוב בחז"ל.. שהגבר מחזר אחרי האבדה שלו ולא האבדה אחרי בעליה
וזה לא רק ליפני החתונה.
אז מין הראוי שיתאמץ קצת יותר. וישלח הודעה או משהו בכיון ולא ישאיר אותה להתבשל יותר ויותר.

מניסיון שלי בעלי הבין את זה יפה.
כי כמה שהסברתי לו יפה אחרי שהיינו מתפייסים. בשעת אמת שוכח הכל.
אוקיי עכשיו הסברת את עצמך מקסים-מעין אהבה
ושימי לב ששתינו אומרות בדיוק אותו דבר

אני גם כתבתי לה שהמסקנה היא שאם קשה לה להתפייס מייד- וקשה לה גם שהוא דוחה את זה אח-'כ ליום הטבילה
שתסביר לו שעכשיו כשזה טרי קשה לי
ושלמחרת ישבו לדבר ושתסביר לו מה טוב לה ואיך עוזר לה להתפייס
ושהוא יסביר לה מה שהוא מרגיש וימצאו את הדרך שלהם כמו שכתבת

אבל לא לומר כלום
ורק לחכות ליוזמה שלו
ואז לומר לו ביום הטבילה אחרי שמנסה להתפייס- אני לא מוכנה לקבל את ההתפייסות שלך עכשיו

מה זה משאיר אופציה?
רק למריבה נוספת
כי היא כבר צברה כעס ותסכול
והוא כנראה גם ישב עם זה בלב

ויש לי מה לכתוב עוד על מה שכתבת בסוף אבל כרגע אין לי זמן אז בהמשך
החכמתי. תודהאמון מחדש
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

למה חיבים לצאת בשאלה כדי לשנות משהו?אורי8

אפשר לקיים מצוות ןלעבד את ה בלי כל הדברים שמפריעים לך. יודעת שזה ממש מורכב להיות שונה חברתית וממש מבינה שיש לזה מחירים קשים מאוד. אבל אם כבר רוצים לשנות ויש אומץ. למה ללכת קיצוני ולזרוק הכל? 

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

איפה יש הנחות? משהו אונליין אולי?וואלה באלה
וגם אני מצטרפת לתודות, ההודעה הזאת שלך ששלחת בזמנו עשתה לי המון סדר ועזרה לנו!
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני מזדהה איתך, אבל את לא צודקת בנתוניםמשתדלתלהיותאני

אני מזדהה איתך בתפיסה שחסכון של עשרות או מאות שקלים לא שווה השקעת אנרגיה משמעותית, בהחלט יש דברים שיכולנו לחסוך עליהם אבל הם גרושים ולא שווה לי את האנרגיה.

אבל את לא צודקת בקביעה שזה יכול להיות חסכון גג של מאות שקלים, הוצאת הסופר זאת התוצאה הכי מאתגרת אצל משפחות אחרי דיור, ויש פערים מאוד גדולים בין סלי צריכה של משפחות, הרבה יותר מכמה מאות.

אז כן יצירת סל מזון שמתאים למשפחה שלנו בלי להרגיש שאנחנו מתקמצנים על אוכל אבל כן מותאם לתקציב שלנו יכולה אולי לאתגר בהתחלה כשצריך לייצר שינוי, אבל לחלק מהמשפחות זה תהליך שהם יכולים להתרגל אליו בטוב. (תלוי כמובן מה התקציב, אם זה לא מותאם באמת לצרכים שלהם אז כמובן שזה יהיה מבאס ומציק, אבל הרבה אנשים חושבים שהם צריכים דברים כי הם התרגלו אליהם, אבל יש סיכוי גדול שהם יכולים גם להתרגל לדברים אחרים)

יש כאן מורות למתמ' / יועצות בתיכון?רוני 1234

אשמח להתייעץ:

לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.

במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.

האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏

לא מהמקצועות שציינתאמאשוני

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לדעתי אין כזו אפשרות בהתאמותמתיכון ועד מעון
באסהאמאשוני
מה ההבדל בין זה לבין מקצועות שפה?
הנחיות של חוזר מנכלמתיכון ועד מעון

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

סיבה טכניתרוני 1234
במקצועות רבי מלל מאד קל להקליד אבל משוואות או גאומטריה הרבה יותר קשה (הצ'ט אמר לי שיש טאבלטים עם עט שיכולים לפתור את הבעיה אז בטח עוד 20 שנה זה יגיע למשרד החינוך)
למהתקומה

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

איזה אבחון עשית?מתיכון ועד מעון

פסיכודידקטי?

דידקטירוני 1234
זה לא מסמך קביל לצורך קבלת התאמות בבגרויותמתיכון ועד מעון

צריך אבחון פסיכודידקטי

את טועהרוני 1234

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

בדקתי שובמתיכון ועד מעון

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

 

עוד לא הגיש, האבחון בוצע לאחרונהרוני 1234
המאבחנת אמרה שאין הקלדה במתמ' ואמרו לנו את זה מראש גם בבי"ס.
אם לא הגישומתיכון ועד מעון

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אולי לא הסברתי מספיק ברוררוני 1234
הקלדה או שכתוב במתמ' בכלל לא על הפרק. לכאורה אין התאמה כזאת או לפחות לא עבורה.
אין התאמה כזו בכללמתיכון ועד מעון

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

היה מקרה דומה בתכנית "יהיה בסדר"אין יאוש315

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

הפותחת מדברת רק על מתמטיקהאורי8
בשאר המקצועות יש לה אבחון ואם ועדת ההתאמות תאשר תהיה לה הקלדה. פשוט אין התאמה של הקלדת תשובות במתמטיקה כי לכאורה יש במקצוע הזה פחות כתיבה. ולא כתיבה של אותיות. גם בכתיבת מספרים הכתב שלה לא קריא? בוחן שקורא את הבגרות לא יבין את הספרות שהיא כתבה? אני יועצת בתיכון. וגם הכתב שלי לא קריא. אבל עשיתי בגרויות כשעוד לא היו התאמות בעולם.  ותמיד אמרו לי שלא יקראו לי את הבגרויות. ( כנראה קראו... כי ב"ה היו לי ציונים טובים). פשוט סיגלתי לעצמי שיטה של לכתב לאט ואז הצלחתי לכתב ברור יותר. אולי במתמטיקה שתשקיע בלכתב ברור , זה פחות כתיבה ולרוב גם כשהכתב לא קריא , אם עובדים לאט אפשר להוציא כתב סביר . אולי אפשר לבקש הארכת זמן מוגדלת במתמטיקה בגלל הצורך להשקיע בכתיבה שתהיה ברורה? אני מניחה שהארכת זמן רגילה יש ל( מאוד,קל לקבל גם בלי אבחון(. אפשר לנסות לקבל הארכת זמן מוגדלת . יש בכל תיכון רכזת התאמות. תפני ליויצת או אליה ותבקשי שתשלח בקשה. 
נסית להקליד תשובות במתמטיקה?נופנופ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

 

 

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

 

אם יש אופציה כזו ברור,שעדיףאורי8
כל מה שדובר פה זה שאין במתמטיקה אופציה כזו. מציעה לשאול שוב את הרכזת התאמות ולדייק איתה אם יש אופציה כלשהי. מה שהצעתי זה למקרה שאין. תלמידות שאני מכירה עם הקושי הזה הסתדרו במתמטיקה . כי בכתיבת ספרות זה לא כמו אותיות. ברור שאם קיימת אופציה לשעתוק היא עדיפה. 
תודה, בנתיים לא הצליחו לקרוארוני 1234
היא כבר נכשלה בכמה מבחנים בגלל זה
יש פתרוןנופנופ

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

 

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

 

 

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

 

 

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

 

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

אז משום מה אמרו לי הפוךרוני 1234
הרכזת התאמות אמרה שיהיה לה שעתוק (קראתי לזה שכתוב/הקראה למעלה) רק במבחנים פנימיים ולא בבגרות. אדבר איתה שוב (הילדה סיימה עכשיו ט אז יש עוד זמן).

תודה רבה!

אין התאמה של הקלדה במתמטיקה124816

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.


מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

אז איך בכל זאת אפשר לקבל שעתוק?רוני 1234
כבר יש לה הארכת זמן וזה לא עוזר…
שרכזת ההתאמות תבדוק מול המדריכה שלהאורי8
זו תהיה התשובה הכי מדויקת. בגלל שנדיר שמקבלים. והנחיות יכולות להשתנות משנה לשנה. כדאי לבקש מרכזת ההתאמות לבדק שוב מול משרד החינוך( בדרך כלל יש מדריכה של המשרד שהיא יכולה להתיעץ איתה). ולהגיש גם אם יש סיכוי קטן. כבר היו לנו הפתעות שהגשנו בקשות שהיו נראות לנו חסרות סיכוי  וקיבלנו אישור. 
אז אולי שווה לחכות לשנה הבאה או עוד שנתיים?רוני 1234
היא אק מסיימת ט עכשיו
בכיתה י זה הזמן לברר את הכלאורי8

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

לא לחכות. הזמן של סוף ט תחילת י הוא הזמן לקבלהשקט הזה

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

גם אני זוכרתמתיכון ועד מעון

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

מענין איך מקבלים אישור כזה? לבן שלי יש כתב נוראיכולנה

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.


מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כדאי לקראת הבגרויותאורי8אחרונה
לפני כיתה י. וכדאי קודם לדבר עם היועץ בבית הספר שלו כי בחלק מבתי הספר אבחון פרטי לא תופס בכלל. במקום שאני עובדת בו אנחנו בתכנית מלקות ללמידה. וזה עובד אחרת. 
טהרה אחרי לידהרקאני

אני חודש אחרי לידה

מרגישה שיכולה לעשות הפסק סוף סוף

רק מה? יש לנו חתונה של גיסתי עוד שבוע

ומיד אחרי זה שבת חתן ושבע ברכות והכל

ואני לא רוצה שיצא לי מקווה באחד האירועים האלה

אני לא יודעת מה לעשות

מתה לטבול כבר נמאס לי לגמרי לגמרי מכל ההרחקות

דווקא אחרי לידהמוריה
זה יותר פשוט.

את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.


כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.

זהורקאני

שזה לחכות עד יום ראשון

וזה מבאס

כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום

ואז שבת חתן

ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו 

ואז זה לחכות לשני

אוף

האמת שאם זה רצף ולא יום אחד הייתי מתעלמת מהאירועיםאוהבת את השבת

ופשוט מנסה לעשות הםסק

אח"כ תראו מה לעשות...


ומה שלומכם??

ואז טובלתרקאני

ביום של ארוע? או בשבת חתן?

מלחיץ אותי מידי

 

אנחנו בסדר ב"ה

חוזרים לשגרה לאט לאט

תודה💕

אפשר לדחות את הטבילה אפ זה מוסכםמקרמה

על שניכם


 

הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר

לבדוק שביעי

ואז אפשר גם לטבול יום אחרי


 

ועוד משו

האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?

 

או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר

 

הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף

 

(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)


 

 

זהורקאניאחרונה

לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק

אני אשאל רב באמת

אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית

מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה

זה אחות של בעלי

זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה

עם איפור של ערב

ויוצאים אחרונים מהחתונה....

ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות

מורכב.מוריה
בהצלחה והחלטות טובות.
אני הייתי עושה הפסקהשקט הזה

גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).

אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.

ניתוח לילדים בהרדמה כלליתרוני 1234

עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?

אנחנו איתו בזמן ההרדמה?

אצלנו בעלי נכנס עד שנרדם עם מסיכה ואז יצאכולנה
אני נכנסתי ששמה לה מסיכהמתיכון ועד מעון

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

אצלנו היו 2 ניתוחיםטארקו

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

נכנסתי עד שהילדון ישן עמוק ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלה

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

אני הייתי עם הבן שלי עד שהוא נרדם לגמרי.חזקה בעורף

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.


בהצלחה!!!

כן ההרדמה זה עניין של שניותאמאשוני

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

עד איזה גיל זה קטנים?טארקו
כי אצלנו בשני הניתוחים(גיל 3 וגיל 5.5) היה מסכה+עירוי.
לא יודעת במדוייקאמאשוני

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אצלי הסבירו לי שההרדמה המיידית היא במסכהטארקו

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

שאלה טובה...מתואמת

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

הבן שלי נותח עכשיו, בן 10+ שמו מסכה לטשטושאמהלה

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

מאוד תלוי איזה ניתוח ואיפה מבוצעמולהבולה

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

נמצאים עם הילד כששמים לו את המסכהמתואמת

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

גם אצלנו הייתי איתה עד שנרדמה עם החומר מהמסכהאולי בקרוב
מה שלי אמרו שקודם מרדימים ככה ואז מכניסים את האירוע ונותנים גם דרכו וככה אין את הכאב של הדקירה. שלי הייתה בת שנתיים והיא ישבה עלי עד שנרדמה ואני הנחתי אותה על המיטה. די זירזו אותי לצאת כי הם לא רצו שאני אשאף את החומרים נרדמה או משהו כזה. כשהיא התעוררה אבא שלה היה איתה אבל אם אני זוכרת נכון היא לא התעוררה לפני שהוא נכנס.. היא נבהלה קצת מהמסכה ולא כ"כ שיתפה פעולה אבל נתנו לי לתת לה מוצץ וזה קצת עזר. בהצלחה ורפואה שלימה!
כן עד שהוא רדוםאורוש3
אצלי מניסיוןקפצתי לבקראחרונה

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

כל תחילת הריון הזוגיות שלנו נמדדת😔מעיין34

כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות,  הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.

הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,

אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.

אוף

פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר

מבאס ממש

אז אולי פשוט לא להסתיר?רוני 1234
שלום בית מעל הכל…
אין לי אומץ להתארח ושיטפלו בי כמו סיעודיתמעיין34

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

האמת אני איתך. ♥️המקורית
תודה🫶מעיין34
וכשאת לא בתחילת הריון?תהילנה

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

בגדול הם הבינו שאנחנו אוהבים את הביתמעיין34

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אז זה מצידםתהילנה

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ואו חלוםמעיין34
אני חושבת שלא נכון להסתירדיאט ספרייט

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

הכי נוח לא להסתירמעיין34

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

סליחה, אבל עם כל הכבוד למשפחהדיאט ספרייט

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הכוונה שמאתגר את כל המשפחה שלימעיין34

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת


 

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

את הפירמזיסית?רוני 1234
תרגישי טוב ❤️
ב"ה לא ברמה הזו, מקיאה פעם ביום בערךמעיין34
כל שאר היום בחילות קשות מאוד וחולשה עד כדי שאני מושבתת במיטה
מבינה אותך לגמרימחכה להריון

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

זו היתה השאיפה, עד שהזמינומעיין34
מותר לסרב בנימוס, רק אומרתהמקורית

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

מסכימהשיפור
צודקת, ומתסכל כאחדמעיין34
כי זה מגיע מכיבוד הורים,אין לו עמוד שדרה מולם
ריצוי זה לא כיבוד הוריםרקאניאחרונה

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

אנחנו לא סיפרנורקאני

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

 

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם

אשמח לכל טיפ לצלוח מקווה ללא הבעל🩷ניק חדש2

3 ילדים קטנים.

בייביסיטר שתגיע רק בשמונה או בתשע.

בעלי חוזר רק מחר בערב בע"ה. לא יצא לי דבר כזה.

הוא מוכן שאדחה אם לא נוח לי, ולא נוח לי. העניין שגם מחר אני עמוסה בערב עם משהו שקבעתי מזמן.

ושישי אין סיכוי

כנל מוצ"ש.

אמר שמבחינתו גם יום ראשון אבל מרגיש לי מוגזם.


בנוסף הרב אמר לו שאשים סכין או תהילים מתחת לכרית. מישהי מכירה את העניין?

מתי הילדים הולכים לישון?השם שלי
יהיה לך זמן להתארגן אחרי שהם ישנים?

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?


לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

איפה הם ישנים אוליניק חדש2

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

 

יש מקווה אחר?יהלוםנוצץ

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.


אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

יש. אוף מבאסניק חדש2

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

לגבי הסכיןכחל

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חולצה שלו לא תעלה עליניק חדש2

חחחחחחח

תודה אבל

חח עכשיו רואה שלא צריך ללבוש את זהכחל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

תודה🩷ניק חדש2
סכין חד פעמית או חולצה של הבעל.רק לרגע 1
מההה? סכין או תהילים?בת מלך =)
לא שמעתי על זה.. יש למישהי כאן הסבר לעניין? ציטוט ממקור כלשהו?

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

בשביל שמירה ממזיקים ח"ונפש חיה.

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.


אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

זה משהו קבלישלומית.
לא כולם נוהגים בזה 
הבייביסיטר שאמורה לישון פה איתיניק חדש2

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

וואי מחזקת אותך כן לנסות היוםSheela
כי נשמע ששום יום לא ככ נוח

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

אני עוד כמה דק יוצאתניק חדש2

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים אצאלהלההניק חדש2
היה פשוט סיוטניק חדש2

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אוףףףף❤️❤️❤️❤️וואלה באלה
מעריצה שלך!!!!🫂❤️סטודנטית אלופה
את מדהימה!!
אויש אבאלה סיוט!!! חיבוקקקקאוהבת את השבת
וואי איזה חוויות מטלות! 😭באתי מפעם

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון. 

מהממת🩷ניק חדש2
תודה
וואו איזה ערימה של תקלות!!!! וואו איזה קשוח!!!!!!רקלתשוהנ
וואייי ❤️❤️❤️❤️❤️אונמראחרונה
אמןןן כל הכבוד לך איזה מלכה!Sheela

אולי יעניין אותך