נאמני תורה ועבודה

שמאמינים שרב צריך להיות בעל ידע מעשי

כמו הרמבם וכדומה

זו גישה מבוססת מאוד

ואין לי כח להסביר למה הרבה לא מסכימים אותה

אבל לא.

אם היינו שולחים את גדול הדור ל5 שנים באוניברסיטה

היינו רואים 5 ספרים פחות על המדף.

אין היום אנשים כמו פעם שיכלו גם וגם.

לך תהיה חרדי, בשיא הרצינות.

אגב זה יוצר אצלם תסביכים גדולים, למשל אנשים שלא מתאימים להיות רבנים או לא רוצים, מגיעים לשוק העבודה ושואלים את עצמם שנים האם הם בסדר שהם עובדים ולא לומדים בכולל, שנים על גבי שנים.

וזה רק תסביך אחד, גם לציבור הדתי הלאומי יש שפע של תסביכים חינוכיים, הכל בסדר, אתה מוזמן להחליט איזה חינוך להנחיל לילדיך ולהחליט ברצינות באיזה ציבור להיות.

אני חושב שאם הוא חושב שזה מספיק חשוב וטוב ומוצדק אין שום מניע שיעבור לציבור החרדי בפרט בגילו שזה קל יותר.

אני מבהיר שהתכונה הזאת שהוא רואה כטובה מכמינה בתוכה תסביכים.

ואני לא אמרתי שהוא אמר שהציבור החרדי מושלם והציבור הדת"ל מלא בחסרונות, זה אתה הוספת, לא יודע למה.

וגם אם הוא עושה זאת לטובת הציבור- so what?

הוא נראה לי יותר פרק, ואחר כך באתי להראות לו את הסכנה בדבריו ומה לא נכון בדבריו לדעתי והערתי לו שהוא יכול גם לנקוט בדרך מעשית לבעיה שלו במקום לנסות "לתקן את הציבור" אז מה לקרר פה? מה הבעיה לא הבנתי?

אגב אני מקווה שאתה יודע שגם לחרדים לאומיים יש תסביכים, אבל לכל ציבור יש.

 כנראה שתלמיד חכם..

אבל אין משהו יותר חשוב מהשני צריך את שניהם...

ירא שמיים והייטקיסט ירא שמיים אז אני אעריך את הבן אדם אותו דבר( בלי קשר לזה שתלמיד חכם צריך לכבד)

לכל אחד יש תפקיד ולא לכולם מתאים להיות תלמידי חכמים 

ואני גם מסכים שאנחנו פחות מחנכים ללהיות תלמיד חכם ושהתורה זה המרכז אבל עדיין צריך לזכור שלכל אחד מתאים לעסוק בפועל בדברים שונים... 

זאת תפיסה מאוד יפה על הנייר

לא מציאותית

אני מכיר רב

שחזר בתשובה בגיל 19

והיום הוא בן 30 ו והוא כבר כתב הרבה ספרים, שות וברמה שלא תבייש רב בן 80.

הרב מרדכי אליהו לא תמיד היה ה-גאון. למשך תקופה הוא היה "אברך רגיל"

איך תמדדי אנשים?!

אי אפשר.

המדדים בתורה הם לא מי יכול להיות גדול או לא

השאלה היא מי מסוגל להיות אברך?

ויש.

ואם הוא מסוגל - שיהנה לו.

להגיד שיעשה את זה כשאשתו מתנגדת כי אין כסף? לא.

כי צריך הסכמה בינהם.

אבל התפיסה הזאת תמעיט בתורה בכמויות!!!

אמרת שאם הוא ייצא גדול דור לא תתנגדי

גדולי הדור בעצמם מעודדים את התופעה של האברכות..

אני לא מדבר על מי שלא מתאים/מסוגל וכו,

גם גדולי הדור לא.

אני מדבר על מי שמסוגל, והוא ואשת מוכנים להקריב מעצמם למען זה

כי לא מודדים את זה בתוצאות.

ועוד משהו חשוב

אדם הוא לא אברך כדי לצאת גדול דור

אף אדם לא לומד תורה כדי לצאת גדול דור

הוא לומד כדי ללמוד. (האמת - ללמוד ללמד לשמור ולעשות)

נקודה.

ואם הוא מסוגל ללמוד.

שילמד.

זהו

עד שהציבור הדת"ל לא יבין שלהיות גדול בתורה זה מקצוע שדורש 300% משרה לאורך לא פחות מ15 שנה ובפרט הציבור הליברלי, לא יהיו גדולי תורה שיוכלו להשתוות לגדולים בציבור החרדי.

ודי לשקר לעצמנו, החברה הדת"ל כבר שנים בקושי מצמיחה גדולי תורה אמיתיים שראשם ורובם בתורה וודאי וודאי שלא הציבור הליברלי.

אציין פה לשבח את יעל משאלי שכבר שנים מדברת על זה שעד שאנשים מהזרם הליברלי(במקרה שלה אולטרה ליברלי) לא יבינו שגדול תורה גם ליברלי צריך ללמוד המון המון שנים בשביל זה, נשאר עם תורה צרה..

וגם אפ הוא הולך ללמוד תורה הייתי רוצה שיעשה את זה מתוך שנים בישיבה.

אני אמנם כרגע דתל

מעוניין להיות חרדי.

וכו

אם אתה שואל אותי מה אני רוצה שהבן שלי יהיה?

מה שהוא רוצה.

חנוך לנער על פי דרכו

אברך זה מקצוע יוקרתי שלא כולם יכולים להיות בו

גם רפואה לא

גם דוקטור לפיזיקה לא.

גם תלמיד חכם.

זה שהדרך של אבא בחיים זה ללמוד תורה כאברך

לא מחייב שזו גם הדרך לבנו.

ממש לא.

אני אשמח אם הבן שלי יהיה תלמיד חכם

אם הבן שלי יהיה הייטסקט

או חייל בקבע.

העיקר שימצה את עצמו

לרב מרדכי אליהו יש בן שעובד, כיום הוא מנכל משרד החקלאות

ויש לו עוד 2 בנים רבנים חשובים. הרב שמואל והרב יוסף.

לגבי עצם השאלה - אני מבין את הזלזול שיש

והוא נוראי

אבל זה לא או או.

ממש לא

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה