הסבר מהנתיבות שלום, מה עניין השמחה באדר ופורים ולמה מתחילים מר"ח:
וזהו עניין משנכנס אדר מרבין בשמחה- גודל מעלת השמחה שיהודי שמח בחלקו, שמרוצה מהנהגת הבורא ומאמין שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, הוא בכלל ברוך הגבר אשר יבטח בה', שמתוך שמרגיש כי עמו אנוכי בצרה סמוך ליבו בטוח בה'- והיה ה' מבטחו.
וזהו תפקיד של חדש אדר ופורים, שיהודי ישריש בליבו את הביטחון בה', שאפילו במצב כזה שכבר נכתב ונחתם בטבעת המלך גזירה נוראה כזו, הרי בכח הביטחון של מרדכי אשר נתעצם בבטחונו שלא יכרע ולא ישתחוה, הבקיע את רוע הגזירה, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. ומשנכנס אדר מרבין בשמחה, בשמחה הנובעת מן האמונה שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד.
וביאור עניין משנכנס אדר מרבין בשמחה, שלא מצינו כמותו בשאר חגים וזמנים שענינם מתחיל כבר בר"ח-
דהנה איתא מהרה"ק מרוז'ין זי"ע, שפורים עוד יותר גבוה מיו"כ, כדאיתא בתיקוני זוהר- שיו"כ נקרא יום כ-פורים, וקטן נתלה בגדול.
וכשם שמצינו ביו"כ עשרת ימי תשובה, כ"ש שלפני פורים צריכים עשרת ימי הכנה.
וזה עניין משנכנס אדר מרבין בשמחה, כי הארת פורים מתחלת כבר י"א אדר, כדאיתא בעבודת ישראל אהא ד"מגילה נקראת בי"א וכו'", שמיום י"א כבר נמשכים ההארות של פורים, והמגילה נקראת בעולמות העליונים.
וכהכנה לזה יש עשרת ימי שמחה משנכנס אדר, בהם מתחילה עבודת ההכנה להארת הפורים הגדולה.
