זו אחת הבעיות של מי שחושבים ש"אסור ומותר" זה לא "האמת"..

ממש ההיפך.

ב"חינוך הזה של לומדי תורה", מלמדים את האמת והקדוש. ויודעים שכל האיסורים של התורה, הם לא "בריחה", אלא ביטוי לאמת גדולה וקדושה ועמוקה מאד. ויש להם גם עדיין חושים נורמליים של צניעות, על מה מדברים ומתי.

בניגוד למתיימרים לדבר בשם "האהבה והשמחה" בלבד... ואז גם מטשטשים גם את הגבולות  המעשיים, ו"לא נורא" אם תהיה גם "קצת פריצות".. והורסים כל סיכוי לחיי משפחה נורמליים ורעננים.  

הרבה מאד מקומות שמלמדים תורה, מלמדים כמובן "ממקום של אהבה ושמחה ואמת".

ומי שמתיימר, שהוא יודע יותר טוב מכל "החינוך הזה של שומרי תורה" - כאילו אלפי שנים עד כה לא עמדו על האמת - אינו יכול אפילו להתחיל לחנך, מחסר של הדבר הכי בסיסי שהוא דרך ארץ וקצת ענוה.

וכלפי ה"אנטי" המכליל ל"חינוך הזה של שומרי התורה".

קראתי בדיוק כל מה שכתבת, כמה פעמים, לפני שהגבתי.

וכתבת שזו אחת הסיבות שהלכת ללמוד חינוך, "ללמד תורה בצורה שונה". כלומר, שאתה מתכוין לחנך.

אין כל בעיה להגיד ש"יש בעיה בשיטה מסויימת". אבל יש בעיה גדולה מאד, כשמכלילים "החינוך הזה של שומרי התורה"; יש בעיה גדולה מאד כשכותבים דברים לא נכונים עליו. בוודאי כשמשתמע כאילו "בחינוך הזה" לא מלמדים "ממקום של אהבה ושמחה ואמת"..

וגם "חידושי הלכה", באו מאנשים שלמדו היטב את החומר, ואז - אם היה להם מה להשיג - השיגו בענוה, ונקודתית.

ולמה לומר בשמי דברים שלא כתבתי? אני אמרתי ש"יש בעיה בנוער"?..

אם היית מציג נקודתית דבר שאתה חושב שיש בו בעיה, בצורה ממוקדת, היה אפשר להתייחס לגופו של ענין. כשאתה כותב נגד "החינוך הזה של שומרי התורה", וכותב "מלמדים רק על האסור אסור אסור" (לא נכון); וכותב כאילו ה"התמודדות עם האמת" היא במקום "הבריחה אל האסור ומותר", כאילו שהאסור והמותר אינם הביטוי הכי עמוק לאמת - אז עונים על זה.

לא נגדך אישית. אלא על הדברים. וגם עונים, ברמז, מה קורה כשמדברים על מה שלא מתאים כשלא מתאים. כל דבר בזמנו. וכיום, בחינוך הדתי, מדברים הרבה מאד, מעבר לאסור ומותר, ומסבירים דברים, במידה הנכונה בהתאם לשלב בחיים.

גם אני רואה את "המציאות". יש אכן בעיות, אבל לגמרי לא בהכרח בגלל האופן הזה של החינוך בענין הספציפי. תמיד היו בעיות בחינוך, בוודאי בתקופה כזו. אפשר לחשוב מה ניתן וראוי לשפר. להכליל ולחשוב שממציאים בעניינים כאלה - שההשלכות שלהם חמורות מאד לכל כיוון - כאילו כל מה שקיים זה משהו עקום, זו בעיה.

ושוב - חס ושלום לא רוצה לצאת "נגדך".. למה שאצא "נגדך"? אני לגמרי בעדך. הגבתי ממש על כל דבריך. ורק עליהם.

אם היית מעורר דיון בצורה מתונה יותר, על דברים שאתה חושב שבעייתיים בתוצאותיהם, היה אפשר להתייחס רק לכך.

אבל באמת - מלבד התגובה על ה"הכללה כנגד", גם עניתי לגופם של דברים. תקרא.. הסברתי גם לגבי הזהירות על מה ומתי מדברים - שזה נושא רציני ומשתנה ממקום למקום. הסברתי לגבי ההסתכלות הנכונה על "מותר  ואסור", בתור הביטויים הכי עמוקים של האמת. אולי דוקא את זה חשוב להסביר. 

יתכן שאתה מתכוון ב"התמודוות עם האמת", להתמודדות עם המצב הספציפי של הנוער שאותו מחנכים. זה בוודאי נכון. אבל צריך לזכור, שקודם כל "האמת" היא התוכן הפנימי שמחיה את כל התורה והמצוות. המציאות צריכה יישור עפ"י האמת. צריך מאד לעמוד על האסור והמותר - וצריך מאד להסביר למה זה כך, כמה זה חשוב ויפה וגדול. כמובן, בכלים המתאימים לכל שלב בחיים כמו שהוא. אני מכיר מחנכים רבים שעושים בדיוק כך.

[אגב, "חנוך לנער על פי דרכו", יש אכן מסבירים, לפי אופיו המיוחד, כדי שהאמת תתקבל אצלו (לא, כמובן, לשנות את האמת לפי מה שנוח לו)

ויש הסבר - על פתח דרכו, בתחילת חייו. ואז ההמשך מובן - מקבילה הפוכה - גם כי יזקין לא יסור ממנה]

כל טוב.

[אבל אני באמת חושב - דווקא ביחס למה שהוא כתב - שזו כלל לא הבעיה שאתה מעלה. להיפך - המצב שהוא מתאר הו אמתב מעולה להגיע אליו לנישואין. הכי טוב. זה רק יועיל לנישואין - וגם ללפני הנישואין. אדרבה, עליו לא ניכרות הבעיות שציינת]

אחרי שהוא נשוי.

הוא שאל שאלה מאד פשוטה, "סברתית".

אני לא חושב שהדרך הנכונה היא "לימוד הנושא" טרם זמנו.

אדרבה, התפיסה הברורה שלו, היא טובה, נכונה. בריאה.

אדם ילמד לקראת נישואין - ואז התפיסה הברורה שלו לפני כן, רק תועיל לו.

מה שלומדים מ"מקומות טמאים", זו בעיה אחת.

ובאולפנות מלמדים בכיתות הגבוהות חינוך לחיי משפחה, ממקורות טהורים, וע" מחנכות צדיקות (בלי הכללה, לא מכיר את כולם).

מה ש"אסור", אלו דברים מוטבעים מגיל צעיר, בצדק, ודי באופן טבעי. בד"כ אפילו לא צריך לומר מפורש.

כשמתחתנים, לא משתחררים מה"אסור". כי מה שמדובר עליו אינו מה שאסור. ואין בכך כל בעיה. 

בעיות חריגות, תמיד יכולות להיות. ממה שאני יודע ומכיר - אין בעיה באופן כוללני. וכנ"ל, אדרבה, כמה שמגיעים יותר בטהרה, יותר טוב. כמה שיותר השאיפה לנישואין היא לחיבור של האישיות אל האישיות מתוך שבונים בית, משפחה - כך גם הצדדים האחרים של החיים תופסים מקום יותר בריא וטהור ונכון.

מה שמוטבע בנפש, זה הכיעור של קרבה לסתם אשה.

שוני מהותי, שלדלג עליו, בסיוע היצר, זה אכן כיעור גדול.

כשמישהי היא אשתו - הכל מתחיל מזה שהם נשואים. איש ואשתו. עולם אחר.

כמה שיותר מופנם אצלו קודם, הטבע שהזכרת, כך יש לו יותר סיכוי בגישה נכונה, לחיות מתוך נישואין כמו שראוי, בעדינות ובטוב. ומתוך הכרה בראש וראשונה של ערך האישיות שאיתה הוא מתחתן. יש לו יותר סיכוי לתפוס לגמרי, מתוך התבוננות עמוקה וטבעית,  איך הנישואין הם שינוי מהותי במציאות. נהיים משפחה. שינוי נשמתי וממשי. בלי לסתור שלא השתנה כלום בכך שגם בנישואין - וביחוד שם - הוא צריך להיות בן אדם.

ואדרבה, מי שנראה להם, לא משנה מאיזה סיבות ונסיבות, כאילו זה "אותו הדבר" שהיה אסור מקודם, ופשוט איזה "שינוי סטאטוס" רשמי-הלכתי, כבר איבדו טובה הרבה. התפיסה והתחושה - קודם כל הנפשית, ללא קשר דוקא לענין הספציפי - של השינוי המהותי שיש בין מציאות של נשואים ללא נשואים, היא המפתח של הכל והיא יסוד כל הטוב שבכך.

כל מה שאתה מדחיק ומדכא, הופך להיות אובססיה במיינד. וזה ינשך אותך בטוסיק בעתיד.

נגיד חשבתי על זה , ואני , אני ביישן. ומה זה אומר , ביישנות? ביישנות זו נסיגה של האגו. האגו מפחד, לכן הוא לובש מסכה יפה, ולמסכה הזו אנחנו קוראים 'ביישנות'.

זו לא תכונה טובה לגרור איתך לבגרות, כי היא הופכת אותך לנכה רגשית וחברתית. אולי אצל ילדים זה חמוד ומקסים.

האגו דואג מהתדמית שלו ומהתמונה שלו, איך הוא נראה בעיני אחרים. כשאתה פוחד לבטא את עצמך בצורה מלאה ושלמה בגלל הפחד להראות מטופש או מגוחך, כשאתה מדחיק את הרצונות שלך והצרכים שלך , זה נוקם בך מבפנים, אתה מתחיל לפתח שנאה עצמית עמוקה ורעילה.

אני חושב שזה אותו הדבר עם היצר המיני, ודתיים לא בשלים במובן המיני ולכן זה יוצר הרבה אובססיות וחוליים נפשיים שמפריעים לזוגיות תקינה, כי הנושא הזה פשוט לא מניח להם.

כשאתה נושא מטען ביולוגי עצום כזה ולא יודע מה לעשות עם עצמך, זה מספיק קשה כשאתה לבד.

נגיד אצל החילונים , ככל שהם מתבגרים ומתנסים , הם מבשילים בפן הזה, לכן הם יכולים להתקדם הלאה.

הקשר הפיזי הופך להיות משני , ומתמקדים בהתאמה הרגשית והאינטלקטואלית.

כשאםד מוציא את "רצונותיו" בצורה נכונה, בהדרכתה של תורה, במקום הנכון - אז הם בונים.

וכשמבזבזים את הכחות בצורה זולה, אז זה לא ש,מבשילים בפן הזה וכיולים להתקדם הלאה.. בהתאמה הרגשית והאינטקלטואלית".. אלא, או שכבר "יבשים", ואז זו הצורה של הנישואין, או שההרגל הרע מהילדות, ממשיך הלאה בבוגדנות לסוגיה. כמובן, בלי להכליל ח"ו, אבל תוצאות לצערנו לא נדירות.

"דתיים" בשלים לגמרי כשהם מתחתנים, ובעיות ספציפיות יכולות להיות בכל מקום.

חבל מאד שאנשים מעבירים מבעיות אישיות שלהם, בצורה "הפוכה", אל הכלל.

זה כמו שכל הטירונות חינכו אותי להיזהר שלא לכוון על אחרים, ולבדוק שלא יפלט כדור

ובמלחמה אני אמור לירות על האויב.   זה לא סותר, זה משלים!!    כי אני רוצה להביא תועלת, ולא נזק.

ובשביל זה קודם מחנכים לשימוש מתוך אחריות ושליטה עצמית

ככה פה, יש בתוכנו כוח לאהוב ולהביא ילדים בקדושה, ולהביא תועלת גדולה לעולם.

ואם מכוונים את הכוח הזה למי שלא צריך זה גורם נזק עצום - שכמובן אנחנו לא רוצים שיהיה.

שבטירונות, במקביל לאזהרות לא לכוון על אחרים, מלמדים אותך איך לירות ואתה גם יורה בפועל במטווחים וכו'.

לא נרחיב, אבל על זה לא צריך את אותם אימונים.

אתה בטח מבין את זה

התכוונתי פשוט שחייל רגיל כל הזמן לירות, הוא לא מתייחס לזה רק בתור משהו אסור שמתישהו ישמש אותו למצווה.

יש לזה פתרונות, כמו שכתבו כאן. אני רק אומר שזה לא כ"כ פשוט.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים