לא יודע אם תביני
אך רציתי לשתף
על נקודה נוספת
בה חסרונך משתקף
אין לי אותך
וממילא אין לי בית
וממילא ילדים
חיים לייט
ואני, יש בי נתינה
רצון ליצירה, יכולת השקעה
בעוצמות כאלו
שמותאמות לאחד מזוג
להורה לילדים.
נשמע מגניב נכון?
אז שתדעי שלעתים,
כשמזדמן לי לתת,
אני רוצה לתת עוד,
וזה לא מתאים.
יש לי בולמוס נתינה שכזה.
וזה לא מתאים. אז אני עוצר בעדי מלתת.
את קולטת? אני עוצר את הטוב שבי, כי אין לו כרגע מקום.
כי טוב תלוי גם בכלים.
וזה כואב,
להתאפק עם הטוב שבך.
כמו מוזיקאי בלי נגינה וזמזום,
כמו צייר בלי מכחול,
כמו יודע פתרונות אילם,
כמו רב בלי תלמידים,
כך שפע בלי כלים.
אין רווק בשל הולך לישון,
וחצי תאוותו בידו.
כמה גבורה לעתים נדרשת,
כדי ללכת לישון. כך פשוט.
לסמוך שוב על השמש של מחר.



