מוצאת את עצמי בורחת מהר מאוד בין דעות.
עד עכשיו הייתי סגורה על זה שצריך מלחמה וחלאס, שנכנס בהם..אבל פתאום השבוע תפס אותי פחד אמיתי והבנה מה זה אומר לגבי כל החיילים שלנו, וכמה עוד משפחות שכולות זה יגבה.
ואז קפצה לראשי מחשבה זרה, שנה הבאה אחי ובעלי מתגייסים, ואני לא אצליח לעמוד בלחץ הזה שהם שם בפנים ואין לי מושג מה יהיה איתם(רק מהמחשבות על זה עכשיו אני מתחרפנת) אז אולי עדיף שכבר יכנסו עכשיו וזה לא יהיה מתי שהם בצבא,
זה ממש הגיוני אבל קשה לי עם האגואיזם שפיתחת. אוף .
צריך להתחזק באמונה, עבודה קשה.
ברור שבכך יש איסור חמור
)