והאם הייתן מעדיפות שיהיה יותר/פחות בדיעבד? (מבחינת הקושי עם שני תינוקות בבית..)
סקר ילד שני-הריונית
והאם הייתן מעדיפות שיהיה יותר/פחות בדיעבד? (מבחינת הקושי עם שני תינוקות בבית..)
כמעט שנתייםלמה לא123
רווח מעולה
לא יותר מידי ולא פחות מידי
^^^^פרח חדש
^^^מיואשת******
מעניין בטח אצל רובכן זה היה מתכונן כבר-הריונית
לא, הייתי אחרי קיסרימיואשת******

זה נקרא מתוכנן?למה לא123
טיפולים וזה
הייתי אחרי קיסרי.פרח חדש
שנה ושלושה חודשים. הייתי שמחה לרווח יותר גדולסחלב
3 שניםרק שאלהה
עברנו את בקושי של גיל שנתיים והגמילות מחיתול ומוצץ... וגם היתה מספיק בוגרת ועצמאית.
בקיצור לדעתי רווח מעולה.
שנה וארבע, כיף גדולהעוגב
בדיוק ככה אצלי
בשאיפה
אצלי גםצופית123
ממש כל מילה!
אז ככהאני זה א
ביניהם היתה לי הפלה ולקח לי הרבה זמן להיכנס שוב להריון. ההפרש הזה ממש לא היה לי קל יותר מהבחינה שלקח המון זמן עד שהם יכלו לשחק יחד כי מה שהתאים לגדולה לא התאים לקטן. מהבחינה הפיזית מודה שזה היה תענוג שהיא כבר היתה גמולה.
ילד שלישי הגיע בהפרש של שנה ועשר ואומנים פיזית היה קצת מאתגר אבל כייף מאוד שהם צמודים ויכולים לשחק ולהתעניין באותם תחומים.. כנ"ל עם הרביעי הפרש של שנתיים..
לסיכום אחרי שחפרתי מעדיפה הפרש, של עד שנתיים ולא הפרש גדול יותר..
ביןיעל כהןןן
את בת 28 עם שלושה! את עוד יכולה שיהיה לך הרבה ילדים
בעזרת ה
שנה וחציאשחיה
שנה וחצי. היה מצוין מבחינתי.מתואמת
שנתייםפאז
שנהשרה111
בדיוק שנתייםאיפה הגשם
ניראלי הייתי מסתדרת גם עם צפוף יותר, אבל לא הכל תלוי בנו
שנתיים ושלושה חודשיםאמאשוני
היה מאתגר במיוחד לטפל בילד בן שנתיים שלא נח לרגע אחרי לידה.
בין השניה לשלישית יש לי הפרש של 3.5 שנים וזה מושלם.
נראה מה יהיה הלאה...
שנהכתר הרימון

לי אישית כיף וקל יותר שהם צפופים.
כמעט שנה
בוז
למה כמעט?הנורמלית האחרונה

למה לא כמעט? כי זה לא שנה בדיוק. זה כמעטבוז
דולי לא מבין את היצור המפהק הזה ורוצה לפרק אותו כדי לבדוק איך הוא עובד
מבפנים
כמעט אבל מהכיוון של יותר
הנורמלית האחרונה

כן נובוז
בקיצור כמעט שנה.
אין לי פשוט כוח לחשב כמה

אם את רוצה טיפים, תגידירק טוב!
יש לי 4 צפופים (כשהרביעי נולד הגדול היה בן 4.5).
בין הראשון לשניה שנה וחודש.
מבחירה לגמרי.
שמחים בזה מאוד.
ואפשר בהחלט לגדל אותם יחד בלי גדר בינהם.
איך מחפשים הודעות שלךלראות את האור
לוחצת על הריבוע הקטן עם הפסיםרק טוב!
ואז- כרטיס אישי
ואז- חפש בהודעות
רק מוסיפה, שבאמת זה תלוי בעוד המון משתנים: עבודה של שני בני הזוג, רמת השותפות והזמינות של כל אחד מהם, אופי הילדים, אופי ההריונות והלידות וההתאוששות מהם, סביבת מגורים וכו'.
אנחנו על עצמנו תמיד אומרים שאנחנו לא מקבלים בנושא הזה החלטות מראש. לא יודעים כמה ילדים יהיו לנו ולא מה הרווחים. אחרי כל לידה שוקלים מחדש את הנתונים.
שנה וארבעדורשת קרבתך
ומחכה שהקטנה תגדל והן ישחקו ביחד. כי עכשיו אפילו כל חיבוק קטן של הגדולה זה כאסח.:😁
לי יש ילדהרק להודות
כמעט שלוש שניםיעל מהדרום
(מנעתי בגלל ניתוח קיסרי, קרוב לשנתיים).
רווח נוח. בעיקר שבהריון אני מותשת ומבוחלת, אז לפחות הגדול הספיק לקבל אמא נורמלית ויחס.
אבל אשמח שיהיה פער קטן יותר בין הבאים...
11 חודש, בהנקה בלעדית. לא היה צפוי.הריון ולידה
לא הספקנו לחשוב על מניעה וכבר זה הגיע, בשעת מעשה שמחנו למרות הקושי. לא היה קל, היו רגעי שבירה אבל הסתדרנו, התחשלנו.
בדיעבד היה כיף גדול וכיום זה לא גורם לי לחשוב שנשים צריכות נורא להזהר ולמנוע מיד אחרי הלידה וכו. להפך - בתחושה שלי - לתת לקב"ה לנהל את העולם ולסמוך עליו.
אמנם אחרי הלידה השניה כבר כן מנענו אבל לא הרבה מאד, בערך שנה.
כיום כשהם כבר מתבגרים ויש עוד הרבה אחריהם ב"ה - זה לא מורגש בכלל
עתידה ללדת עוד חודש +הריוניסטית
נראה לי מושלם... בקרוב נדע ;)
שנהממצולות
לא זוכרת שהיה לי קשה,
עכשיו משחקות ומעסיקות.יפה אחת את השניה..
שנתיים בעיניי הכי אידיאליבעזרת ה
שנה וחודשרק טוב!
היה (ועדיין) כיף לגדל אותם ביחד כצמודי גיל. חברים מגיל אפס, ועם צרכים דומים, בגלל הגילאים הקרובים.
(היום בני 6 ו7, יודעים בהחלט לריב כמו כל אחים אבל לא נדיר לראות אותם הולכים יד ביד מחובקים, מצחקקים ומשתוללים ביחד)
בין הראשונה לשני שנתיים ושלושה חודשיםורד מותק
שיעבור בקלות בעזרת ה'
ולא היה מתוכנן.ורד מותק
השני ינק עד עכשיו ממש , במשך תקופה של שנה ועשר חודשים לא קיבלתי מחזור.
ברגע שקיבלתי, זה היה פעם אחת.
2 דקות
ברכת ה
ולשאלתך, הילדה שאחרי התאומים נולדה בהפרש של שנה ותשע, אז היו לי סוג של שלושה תינוקות בבית, אבל זה באמת שונה הצרכים של תינוק בן שנה ותשע לצרכים של תינוק שעכשיו נולד.
לנו ההפרש הזה היה טוב בזמנו ומשמח.
ועד היום הם חברים טובים, סוג של שלישיה. אין התייחסות של אני הגדול ואתה הקטן.
גם מההפרשים הבאים שיש לנו אישית מרגישה שסביב שנתיים זה הפרש טוב. לא קטן מידי שקשה מידי, ולא גדול מידי שמנתק עניין בין הילדים.
אבל בסופו של דבר זה מאוד סובייקטיבי התאמה להורים ולאופי שלהם, ולאופי של הילדים. וגם צריך לקחת בחשבון כיצד ההריון משפיע על האישה באופן אישי ועל התפקוד שלה בבית מכל הבחינות ועוד ועוד.
בהצלחה!
שנתיים הפרש, מדוייק לנואמת ואמונה
בין הראשון לשני 4 שנים, בין השני לשלישי 3.5 בדיוקנחש משקפיים
הפרשים מעולים בשבילי
לא מתחרטת לרגע
תודה לכולן! החכמתן אותי-הריונית
שנה וחודשייםנשואה מאושרת.
מושלם.
ממש מעלה לי מחשבות השרשור הזהמאמינה ומחכה
השרשור הזה ממש גורם לי לחשוב מתי לחזור לטיפולים לילד שני.. שבעז"ה ההריון הזה יעבור בשלום ובידיים מלאות אבל אני ממש חושבת על זה כבר.. מתי צריך להתחיל כדי שיהיה רווח אידאלי.. החברות שלי כבר בהריון שני.
ומן הסתם כדי לחזור לטיפולים אצטרך להפסיק להניק.. 🤔
קיצור מחשבות ממש לטווח ארוך אבל הן קיימות. מעניין אותי אם יש לכן תובנות בנושא
קודם כל, די ברור מהשרשור (ומההגיון) שרווח 'טוב' זה אישינועה נועה
(אנחנו תכננו רווח של שנתיים בערך ובהתחלה היה נראה שזה מצליח ברמות מטורפות - התל"מ היה ממש קרוב ליום ההולדת של הגדולה. ואז עברתי הפלה ובפועל יש לנו רווח של שנתיים ותשע. וכן, הרווח הזה לא פשוט לי מבחינת האינטראקציה ביניהם. אף אחד לא מבטיח לי שרווח של שנתיים כן היה לי פשוט, כן? זה רק שקל לחלום בעיניים מצועפות על מה היה יכול להיות. משתדלת לקבל באהבה ולהאמין שאם זה מה שהיה, זה מה שצריך להיות. אבל צריך לזכור מראש שאף אחד לא מבטיח לנו כלום ולכן אין טעם להיכנס להתבחבשות יתר)
ברור שהכל בידי שמיים לגמרימאמינה ומחכה
זה פשוט מחשבה כזאת שקשה לי לשחרר למרות שברור שהתבחבשות לא מועילה כרגע 🤔
תובנה ראשונה, אף פעם אל תשווי את עצמך לחברות שלךאמון מחדש
אבל אני רוצה ילד כי אני רוצה ילד, לא בגלל שלהן יש 3.
חוצמיזה, תמיד יהיה לכל אחת את החברה שמביאה ילדים בקצב מסחרר שאי אפשר לעמוד בו.
וגם, אני הרווחתי זמן זוגי

עבודת המידות שהיתה לי הכי קשה בטיפוליםמאמינה ומחכה
לא בטוח שהמסלול שלהן טוב יותראמון מחדש
דווקא כשאתה רוצה משהו מאד ולא מצליח להשיג, אתה רוצה אותו עוד יותר.
ברור.. זה ה-ניסיון..מאמינה ומחכה
הייתי בשני המקומות ואין מה להשוות קנאה וכאב של טיפוליםמיואשת******
באמת
קינאתי וכאבתי כל מיני מצבים
בזוגיות, בעבודה, בשקט , בהורים... מה לעשות זה טבעי לראות להשוות ולקנא ואז כמובן עובדים על זה ומתחזקים
אבל מעולם מעולם מעולם בכל חיי לא היה כאב וקנאה עזה כמו שטיפולי פוריות. וזה עוד כשהיו לי ילדים
זה נסיון מהגיהנום. וזה נמצא שם כל הזמן 24/7
חיבוק ענקי לכל מי שעוברת את זה
מנצלשת..באר מרים
אחד הגורמים המרכזיים שמעכבים אותי מלספר זה שאחותי בטיפולי פוריות (יש לה ילד אחד אבל לא מצליחה להיכנס שוב..).
קיוויתי שעד שאצטרך לספר כבר יהיו אצלה בשורות אבל כרגע לא נראה שזה המצב..
איך את חושבת נכון לספר על ההריון? אני ממש לא רוצה להכאיב לה.
במיוחד שאני האחות הגדולה שהיא תמיד הרגישה צורך להשוות את עצמה אלי, ואני התחתנתי מוקדם וב''ה יש לי הרבה ילדים ולה לקח המון שנים של רווקות עד שהתחתנה באמצע שנות ה30 ואחכ גם לא הצליחה להיקלט, גם ההריון הראשון היה בטיפולים..
נראה לי שממש יכאיב לה לשמוע שאני שוב בהריון (ועוד ממש לא מתוכנן וברווח ממש קטן, סוג של פנצ'ר..) כשהיא כל כך מנסה בלי הצלחה..
לאור הנסיון שלך איך היית מספרת כך שיכאיב לה כמה שפחות? הרי לא אוכל להסתיר את ההריון לנצח..
תספרי לה בעצמך, ועדיף בטלפוןמיואשת******
מאד הערכתי מי שהתקשרה לספר
ובטלפון זה גם אישי ומכבד, לעומת הודעה למשל, וגם נותן מקום בשבילה לסיים את השיחה מהר בתירוץ כלשהו וללכת להתגבר על זה בצד בלי שאת תראי ותדעי שהיא בכתה..
זה מה שאני הרגשתי
את לא צריכה להרגיש רע זה הרי לא אשמתך ועל חשבונות ותזכרי שאולי היא תהיה כאובה וקצת מתנכרת אבל לא בגלל שהיא לא אוהבת אותך או שמחה בשבילך אלא כי כואב לה לראות אותך בנקודת זמן הזו
תתפללי עליה בלידה ותספרי לה אחר כך שהיא היחידה שהתפללו עליה חוץ מעצמך כמובן, בע״ה שלא תצטרכי עד אז, אבל אם כן זה מחמם את הלב (שלי לפחות) לדעת שברגע הכי חשוב כואב ואינטימי חשבו עלייך דווקא
כל מילה!מאמינה ומחכה
שאלה: מה עדיף לדעתך - לספר בשיחת טלפון או בהודעה?מתואמת
ואת חושבת שאם מדובר בקרובי משפחה שאין איתם קשר (רגשי) מאוד קרוב - גם עדיף לספר ישירות, או שעדיף דרך מישהו שמקשר בינינו?
לא יודעת מה לומר על קרובים רחוקיםמיואשת******
אני נגיד לא מספרת למשפחה לא ישירה (דודים של בעלי למשל וכאלו) אלא רק לאחים ולכן הסיטואציה קצת זרה לי
אם זה מישהו שבמצב רגיל הודעה היתה מספיקה לך אז גם פה, רק לנסח ברגישות ובענייניות
תודה!מתואמת
ועוד משהו חשוב- לא לספר דרך הבעל!מיואשת******
אז גם הוא היה תריך להראות פנים שמחות
וגם לחשוב איך לספר לי
וכל העצב והכעס היה יוצא עליו
גם ככה קשה ויש אתגרים בזוגיות
ועד היום יש לי בלב כאב מזה שכשנודע לנו סוך סוך שאני בהריון אחרי החיבוק הראשון הוא אמר לי- יופי כבר יומיים אני חשוב איך לספר לך שאחת הגיסות בהריון עכשיו אני יכול לספר את הסוד שיושב לי על הלב
ואני כל כך כעסתי ונעלבתי שברגע הזה שחיכינו לו שלוש שנים זה מה שיש לו לומר... היתה לנו מריבה ענקית ברגע הכי חשוב שלנו וכי שהשתדלתי לסלוח עד היום כואב לי מזה
תודה שכתבת את זהמאמינה ומחכה
מקנאה בחברות שלי שבהריון לא ראשון ולא יוצאת מהלופ הזה של ההשוואה. והייתי בטוחהה שהתגברתי על זה 😕
אני עם תינוקת בת חודשיים קינאתי בגיסתי בהריון 🤷🏻♀️מיואשת******
סתם הרגשה כזו של וואו- חמישי ככה בלי יסורים בלי נסיונות מרובים בלי הקאות פשוט סתם ככה, גבר אשה ומיטה ויש ילד - וואו כזה 😮

ושוב, לי היו שלוש כאלו ועדיין הרגשתי ככה, מי שזה לה ילד ראשון בכלל אני עפר לרגליה
כן ממש ככהמאמינה ומחכה
הם פשוט עושים מה שעושים ואני בסוף הריון ראשון חושבת מתי להפסיק להניק כדי להתחיל טיפולים לילד שני ורק המחשבה לעבור את זה שוב.. אללה איסטרר
לגמרי רק מי שהיה בטיפולים יבין..
וואי גם אני עם הקטע של מתי להפסיקמיואשת******
חשתי שאפסיק בחצי שנה ואין מצב
אני משתדלת לבטוח בה שם מגיע לי עוד ילד אז עוד שלושה חודשים לא ישנו הרבה
חח אצלי זה רק בתיאוריהמאמינה ומחכה
רק יכולה לומרלמה לא123
שבמרחק של זמן דברים מתאזנים
גיסה שילדה לפני כמה ילדים,כיום יש לה פחות ילדים ממני
😞 חיבוקאמון מחדש
צודקת לגמרי!אמון מחדש
אין מה להשוות לקנאה אחרת שהיתה *לך*חולת שוקולד
נכוןמיואשת******
ואני לא יכולה לתאר לעצמי מה יכול להיות יותר חזק מרצון לילד (מלבד חס ושלום ענייני בריאות)
אבל את צודקת זאת נקודת המבט שלי האישית כמובן
תכלס ההרגשה זה מה שקובעחולת שוקולד
היו לי תקופות שהרגשתי שהייתי מעדיפה לעבור את השואה+כל צרות העולם ביחד ורק לא את זה (ocd והשלכותיו)
וזאת באמת נקודת מבט, לי למשל מרגיש שהקשר הזוגי הרבה יותר חשוב מילד
זה לא בדיוק נכוןמיואשת******
הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי
מאחלת לך שלא תדעי לעולם ולא תצטרכי להשוואה בין זוגיות לילדים
ואכן, כתבתי שענייני בריאות הם שונים, את בהחלט צודקת ובריאות קודמת לכל. (אם כי בתהליך להבאת ילדים נשים זורקות את בריאותם לכל רוח וכבר מכירה מקרים על נשים שאמרו להן שמסוכן להביא ילדים והעדיפו ילד עם סיכון למות בתהליך מאשר לחיות בלי)
בכל מקרה, מאחלת לך המון המון בריאות!!!
תודה, אמןחולת שוקולד
אני רק אגיד לגבי קנאה של טיפוליםמאמינה ומחכה
ואני אומרת את זה בתור מישהי עם מחלה כרונית וכואבת שגם גרמה לי לחרדות לא פשוטות, ככה שגם ענייני בריאות יצא לי לחוות, וזאת באמת קנאה שלא מתקרבת ברמתה לשום דבר.. מעניין באמת למה..
אזחולת שוקולד
בתקופות הקשות שלי הרגשתי שבעיות פוריות, מחלות וכו' זה ממש בעיות פיציות ליד הבעיה שלי
מאחלת לך רפו"ש ובשורות טובות
ואני חושבת שזה שקשיי פוריות זה כ"כ קשה זה פשוט בגלל שכך הקב"ה טבע בעולמו ואין הסבר הגיוני
צודקת.. 🤔מאמינה ומחכהאחרונה
תלויברכת ה
עם זאת יש לקחת בחשבון את הגיל שלך, כי מה לעשות זה משחק תפקיד מרכזי בפוריות..
ואם את כבר בגילאי 30 פלוס ייתכן שיש מקום לקצר במידה מסויימת את משך ההנקה הרצוי לצורך הריון נוסף.
בהצלחה רבה! לידה קלה בעיתה ובזמנה ובידיים מלאות בשמחה ובריאות!
הגבת לי? מבלבל אותי כבר מי מגיבה למי חח 🙈מאמינה ומחכה
אז את ממש צודקת לגבי לתת לילד הקיים מה שהוא צריך בלי חשבון של הילד הבא. החשש שלי זה שמרוב רצון לעוד ילד ולחזור לטיפולים זה יבוא על חשבון..
ב"ה יש לי זמן מבחינת שנים. עוד לא הגעתי ל25 אז ניראלי שאין לחץ מהצד הזה..
אכןברכת ה
ואגב ההתלבטות של הפסקת הנקה עבור הילד הבא קיימת גם אצל נשים שאינן בטיפולים...
כשתגיעי לנקודת הזמן שמתחילה ההתלבטות אז תתלבטי.
ובמסגרת ההתלבטות תזכירי לעצמך את המשמעות וחשיבות ההנקה עבור התינוק, ועוד שלל שיקולים אחרים שיהיו לנגד עינייך באותו זמן.
בהצלחה!
תודה רבה לך
מאמינה ומחכה
ממש תלוי בת כמה אתמיואשת******
אני כבר הייתי צריכה להפסיק בגלל הגיל וממש לא מסוגלת
פתחתי על שרשור פעם
אבל אצלי המצב שונה גם כי זה לא ילד ראשון
לפעמים ההנקה לא הי הולכת או קשה מדי ואז אין התלבטות
אם זה הולך בכיף ואת תהיי בת 33 או פחות (בערך) כשהתינוק יהיה בן שנה אז הייתי מחכה שנה. שנה זה מקסים לכל הדעות , גם 9 חודשים זה מקסים
למה 33, כי פוריות מחילה לרדת מאד ב35 ואני לא חושבת שכדאי לחכות לרגע האחרון עם הטיפולים, זאת דעתי
ב"ה מבחינת שנים יש לי זמןמאמינה ומחכה
אבל זה באמת ניראלי הכי קשה בעולם להפסיק בשביל זה..
נראה מה יהיה. רואה שגם חברות שהלך להן טוב הפסיקו בין 9-12 חודש אז ניראלי שזה באמת בסדר..
אממאנייי12
קניות ללידה ראשונהסטודנטית אלופה
1. אשמח לרשימת דברים שצריך לקנות ולארגן לפני הלידה (אם יש לכן).
2. שווה לרדת לאילת כדי לקנות עגלה וכו..
אומנם לא בדיוק מה שביקשתמדפדפת
אבל לגבי קניית בגדים- לפני הלידה התלהבתי וקניתי מלא בגדים ניו בורן ובסוף נולד כבר 0-3 והכל עדיין בשידה עם טיקט🥴 אז עדיף לקנות שיהיה לך בסיס ואחרי הלידה להשלים, במיוחד שבטח תקבלי כל מיני מתנות..
מה שכן חשוב זה הרבה בגדי בסיס (גופיות וגטקס) כדי שלא תצטרכי לכבס כל היום, כי הם מלכלכים בכמויותת
טיפ טוב, תודה רבה!!❤️סטודנטית אלופה
בעיני 0-3.יעל מהדרום
אבל זה לא ניראה עליהם קצת שק?סטודנטית אלופה
תלוי באיזה משקל נולדיםמדפדפת
יש הרבה שנולדים כבר 0-3
וגם אם מתאים להם בהתחלה ניו בורן הם גדלים מהר ברוך השם
נגיד תינוק 3+ זה 0-3 כבר?סטודנטית אלופה
גם תלוי בקצב שגדליםרקאני
הבת שלי נולדה 3.600
והייתה 0-3 עד איזה גיל חצי שנה
וואו, אז זה לא בהכרח פקטורסטודנטית אלופה
לי זה לא מפריע.יעל מהדרום
ואפשר להשאיל מאחרים ניובורן (אם יש לך ממי)יעל מהדרום
האמת שפחותסטודנטית אלופה
ובאזור פסח לרוב לא תצטרכי גטקסים כבריעל מהדרום
לק"י
אלא אם כן, הקור ימשיך.
כשלא קר, מלבישים בהתחלה 2 שכבות בחלק העליון, ואחת ברגליים.
מעניין, חשבתי שבהתחלה מלבישים 2 שכבות בכל מקרהסטודנטית אלופה
אני הלבשתי בהתחלה שתייםהשם שלי
לילדים שנולדו בסוף הקיץ- תחילת הסתיו.
לילדה שנולדה באמצע הקיץ אולי הלבשתי אחד.
פסח יכול להיות עדיין קריר. תלוי גם איפה גרים.
אז לא...בבית חולים גם ידריכו אותךיעל מהדרום
טוב לדעת, אקנה בהתאם כמה יחידות ואראה מה הם אומריםסטודנטית אלופה
אני קצת בעייתית בקטע הזה לצערי 🥴סטודנטית אלופה
נראה לי שכןיעל מהדרום
גם אוברולים בדיוד בגודל זה לא נוח. אין להם לאן למתוח את הרגליים.
תלוי מה ההערכת משקלהשם שלי
הילדים שלי נולדים קטנים, אז טוב שיש בהתחלה בגדים יותר קטנים.
כרגע ניראה שיחסית גדול 🤪סטודנטית אלופה
אז תחכי סמוך יותר ללידההשם שלי
באמת רוצה להתארגן על זה מראש, כבר מרגישה כבדה🤪סטודנטית אלופה
גם אחרי הלידה כיף להסתובבמדפדפת
נשמע טוב😀סטודנטית אלופה
אני גם לא משתמשת בניובורןדרשתי קרבתךךאחרונה
כולם. נולדו אצלי מעל 3 קילו אז כמובן זה תלוי .. אני חושבת שאם תינוק נולד במשקל סביר אז גם אם זה טיפה גדול עליו אפשר לשים גומיות ברגליים וזה בסדר
אם תינוק נולד קטן מהרגיל או שלןקח זמן לעלות במשקל ה משהו אחר .. אז לדעתי כדאי לך לקנות 0-3 ורק אם תצטרכי להוסיף גם בגדי ניובורן
אצלי זה נכון גם לגבי הטיטולים שתוך שבוע שבועיים הניובורן קטן להם
בשעה טובהחנוקה
לא באופן מושלם אבל עונה לך חלקי
-בהנחה ויש מי שיעשה לך קניות אחרי הלידה/סביר שתקבלי מתנות (נניח לבן מקבלים הרבה יותר בגלל שיש ברית) הייתי קונה גופיות רגליות ואם הלידה בחודשיים הקרובים גם שק שינה טוב. השאר תראי באיזה משקל יוולד, מה תקבלי, ותשלימי. עכשיו עוד לא סופעונה, כל שבוע יכול להיות שאת מרויחה כסף מזה שאת מחכה.
מה צריך כמויות תלוי אם יש לך מייבש או לא אבל בערך 8 מכל פריט
גופיות, רגליות או גרביונים, בגדי גוף חמים, גרביים קטנים (אני שמה מעל הרגליות/גרביון כי זה קצוות ומתקרר בקלות) ורשת כביסה קטנה כדי שלא יתקעו לך במכונה... שמיכה חמה וטובה- כדאי 2 כי זה כמו בגד וכן הולך הרבה לכביסה ואז מה תעשי 4 שעות (בהנחה ויש מייבש)?
בקבוק, מוצץ- תקני אחד אחכ תראי אם זורם לך עם או בלי. אני מציעה גם מטרנה טו גו גם בהנחה ומתכוונת להניק שיהיה איזה אופציה שאם את מותשתתתתת מישהו יכול לקחת לך אותו לכמה שעות ברצף בלי לחץ.
עריסה/עגלה- אפשר יד2 ויש בקבוצות מסירה אפילו, אני לא הייתי נוסעת לאילת בדרכ הפער מתקזז במחיר הנסיעה והזמן, אלא אם את רוצה עגלה ספציפית נורא יקרה.
שימי לב לטקסטיל- סדינים מתאימים בגודל, חיתולים- אני ממליצה ג'רסי. הפלנל נראה נורא כיף אבל אחרי כביסות בודדות כבר לא נעים במגע.
קניות בסופרפארם:
חבילת טיטולים- אני קונה ישר 1. זה מה יש בביח אז כנראה שהניו בורן לא כזה דחוף. מגבונים. חבילת משטחי החתלה חד פעמיים- לי זה מאד נח. גם בבית כשמחתלת על המיטה שלי וכו שמה את זה כמגן בטחון, ומשתמשת עד שמתבלה (לכן חבילה 1 מספיק לי) מדחום אם אין לך בבית זה הזמן שיהיה, נובימול, ויטמין די (נותנים מיום השחרור). מקלות אזניים בטיחותיים, משחת החתלה, סבון לתינוקות בריח שאת אוהבת (יואו זה התמכרות..) תשווי מחירים זה מוצרים עם פערי ענק בין רשתות ובמצטבר הרבה כסף.
אמבטיה לפעמים לא צריך אם יש לך כיור אז להתחלה זה מיותר. שימי לב שיש חימום טוב באמבטיה. מגבת- יש סוג שנתלה על הצוואר ומאד נח לי אבל אפשר תכלס כל מגבת שיש בבית. אני מנסיוני בהתחלה מקלחת עם חיתול- מכניסה אותם למים עטופים בחיתול (ככה הם פחות בוכים) מורידה במים, מוציאה לתוך חיתול אחר יבש, מנגבת עם חיתול שלישי. למה חיתול ולא מגבת? כי הם פיציים. ומגבת לא מנגבת להם בחיים בין האצבעות ובכל הקפלים... אבל אם כבר קונה מגבת אז מגבת דקה.
נראה לי שמתי לך פה את כל הבסיס, מקווה שלא שכחתי משהו קריטי (ובאמת- אין כזה. הקריטי זה את והתינוק)
שיהיה בשעה טובה!
תודה❤️סטודנטית אלופה
מוסיפה דברים שהם לא הבסיסמדפדפת
אבל לי מאוד עוזרים, לא דחוף לקנות לפני הלידה, יש מצב גדול שתקבלי מתנה
טרמפולינה/ נדנדה, שתוכלי להניח אותו ולקבל כמה דקות של שקט בלי לנדנד אותו בעגלה
תיק לעגלה שיהיה לך נוח וגם יפה להסתובב איתו
כמה מוצצים מסוגים שונים שתראי למה הוא מתחבר
אם אתם מתכננים ללכת הביתה- שווה כבר לקנות חיתולים, מגבונים ומשטחי החתלה שיחכו לכם מוכנים כשתגיעו עייפים עם התינוק
תודה❤️סטודנטית אלופה
עונהכורסא ירוקה
ריהוט ודברים גדולים:
עריסה/מיטה + מזרן
עגלה
כיסא בטיחות/סלקל אם יש רכב
(אני אישית ממליצה לשאול את הדברים האלה בהתחלה כדי לראות מה נוח לכם. אנחנו למשל קנינו מיטת תינוק ובסוף היה לנו יותר נוח מתחברת. ביד שרה אפשר לשאול סלקל וגם עריסה רגילה, יש גמחים למתחברת. עגלת אמבטיה אולי תוכלי למצוא ממישהי בסביבה שלך. וגם כשכבר קונים אני לא בעד לרדת לאילת, יותר בכיוון של לקנות יד 2 במצב טוב, זה הרבה פעמים חוסך המון כסף)
ביגוד:
כמה חיתולי בד (טטרה)
גופיות
רגליות
אוברולים
כובע
גרביים
(שימי לב שבהתחלה מלבישים 2 שכבות אז כדאי שיהיה מספיק בגדים, אבל בילד ראשון בטח גם תקבלי אז לא כדאי להגזים)
שונות:
שמפו לתינוקות
סבון לתינוקות
א.כביסה לתינוקות
חיתולים
מגבונים
מוצצים
בקבוקים
תמל
(ממליצה גם אם מתכננים להניק כי את לא יודעת מה יהיה ולדעתי כדאי שיהיה בבית ליתר ביטחון)
תודה❤️סטודנטית אלופה
וירוס בטן בהריוןרקאני
יש מה לקחת?
אני סובלת נורא
מקפיצה לירקאני
ראיתי שיש אפשרות להתכתב עם רוקח בסופרפארםיעל מהדרום
תרגישי טוב!
בקבוק חם להקלהחשבתי שאני חזקה
אני לא בהריון ולא עם וירוס בטן ב"ה😂יעל מהדרום
לק"י
סתם. מבינה שהגבת לי בטעות במקום לפותחת.
כדי להגיב על הודעה ספציפית, את לוחצת על לחצן "תגובה" שבאותה הודעה.
נכון בטעות.. מצטערת!חשבתי שאני חזקה
תודהרקאני
אני רוצה איזה כדור או משו
אם זה כולל כאבי בטן, אז משכך כאביםיעל מהדרום
איזה?רקאני
אקמול מותר. ולא זוכרת מה עודיעל מהדרום
תבדקי על קל בטן אם הוא בסדר בהריוןרק רגע קט
כתוב שאין מידערקאני
אם זה בסדר או לא
אוף
זה מה שיש לי בבית בעיקרון, הייתי שמחה אם מישהו היה אומר לי שזה בסדר לקחת
יש פה תשובה ישנה לגבי כדורים לשלשוליםיעל מהדרום
אז אם את בכל מקרה צריכה לקנות, נשמע ששווה להגיע ולשאול את הרוקחים. כי כנראה שזה מותר.
ההגנה חוסמת לירקאני
יש מצב את מעתיקה את הטקסט?
הנהיעל מהדרום
תודה לך!!!רקאני
אני השתמשתי עם זה בהריונותshiran30005
כאחת שסובלת משילשולים וכאבי בטן לא מעט בגלל מעי רגיש. אמרו לי שנקודתית אפשר לקחת. הייתי אחרי שבוע 12 שבדקתי.
גם גסטרו , כם רופא משפחה וגם במכון הטטרולוגי אמרו לי שאפשר.
אבל תבדקי בעצמך גם. לא נראלי שמשהו חד פעמי יכול לעשות נזק. אני לקחתי כמה ןכמה פעמים סטופיט בהריונות (כמובן מחוסר ברירה) לי ולילדים שלום.
תודהרקאני
קל בטן זה אותו רעיון?
סטופיט עוצר שילשוליםshiran30005
קל בטן יעיל יותר לכאבי בטן
אני חיה על סטופיט לא היה מצב שלא היו נותנים לי אישןר 😂
פעמים קודמות שהיה לירקאניאחרונה
שלשולים קל בטן עזר לי
אין לי את זה הרבה ב"ה, אם כבר הפוך...
אבל הפעם זה חריג ממש אני סובלת משהו נוראי
גם לא הכנסתי כלום לפה מהבוקר, רק מים
אולי תתני לי רעיונות מה לאכול שלא יטיס אותי לשירותים?
תודהרקאני
לא יודעת לגבי תרופות אבל כאחת שסובלת מזה לא מעט,שגרה ברוכה
מיץ רימונים עוזר לי כמו קסם
(קנוי סחוט מהסופר עובד נהדר.. כמו של פרימור וכו')
רעיון טוב! תודה!רקאני
מה אתן עושות ביומיום שהוא לעצמכן, ממלא אתכן?עצובהה
שאתן באמת מרגישות שזה עושה לכן טוב ובעקבות זה אתן טובות יותר לסביבה שלכן?
אני מחפשת משהו כזה..
ואין לי..
מרגישה שאין משמעות לשום דבר.
שאין לי כשרונות בכלל. לא באפיה, לא בציור, בבישול יוצא טעים אבל זה לא מרגיע אותי..
ניקיון- זה כישרון? זה כן עושה לי טוב, אבל וואלה אין לי כוחות להתחיל את זה!
אוהבת לרקוד אבל אין לי אינטרנט בבית אז זה הופך את זה למסורבל- להוריד לי, ואז בבית כשהילדים ישנים אני צריכה לקנות לי אוזניות ואז לפחד שאולי אני לא שומעת את הילדים בוכים.. אז זה מוריד לי מהחשק.
לקרוא ספרים- אחלה, אני לא מגיעה לזה.
סוף יום- מה שבאלי זה לרבוץ בספה ולראות את אותם פרקים של משחקי השף, המטרה- לא לחשוב, לא לעשות כלום.
אין לי כוחות,
אני עצובה.
כמובן שיש רגעים/זמנים טובים ביום אבל בגדול הכל מרגיש שאין לי כוח לכלום.
ללכתoo
להליכה עם מוזיקה אהובה באוזניות
(מישהו אחר עם הילדים)
לשבת על שפת הים (או מקום אהוב אחר) בלי או עם מוזיקה (למצוא לזה זמן)
ליצור זמנים ביום שלא צריך לעשות בהם כלום (כולל לא לשמור על הילדים) עצם השחרור מנקה את הנפש
לדבר עם אנשים שעושים טוב
לכתוב (לעצמך)
על דברים טובים
על דברים שמפריעים
בעיניי זה בסיסי
לפני חיפוש אחר תחביב
ספורט, שמש, מוזיקהאמאשוני
תמיד יש מגבלות שמורידות את החשק. את הלא כבר יש לך.
החכמה היא לנצח את המגבלות, לגרום לכך שיהיה אפשרי.
לראות משחקי השף יכול למלא, ויכול ליצור ריקנות.
אם בעקבות הצפייה נפתחו לך רעיונות, יש לך השראה, מוטיבציה, משמעות- מעולה.
אם סתם הגיע הזמן לישון- לא טוב.
אם את צריכה דרבון ממליצה על הפודקאסט "חשיבה פורצת דרך" או פרקים מ"חושבים טוב"
ודברים בסגנון הזה.
אני אוהבת ערכות יצירהאיזמרגד1
מזמינה הרבה סוגים מאלי אקספרס וזה ממש נחמד. כל מיני סוגים של רקמה, לגו להרכבה, בניית מיניאטורות...
מקלחת זה זמן שקט לעצמי
אבל- אם התחושה שלך בכללי היא שאין לך כוח לכלום, וגם כשאת כן עושה משהו לעצמך זה ממלא לזמן קצר או לא ממלא בכלל, הייתי בודקת קודם כל בכיוון של דיכאון...
אם את אוהבת לרקוד אז אולי חוג זומבה?דיאן ד.
תדעי לך שאני גם הייתי במקום הזה שאין לי תחביבים ואני לא אוהבת שום דבר
וכל היום עושה רק דברים שאני "חייבת" ולא דברים שאני רוצה
ממש בכח פיתחתי לעצמי תחביבים ותחומי עניין
אני חושבת שזה סופר סופר סופר חשוב.
ואותי אישית הציל מדיכאון (כלומר הייתי בדיכאון וזה עזר לי להרים ת'ראש מעל המים)
אין דבר כזה אין לי כשרונות. עובדה, רק בהודעת פתיחה שלך ציינת שלושה: בישול, ניקיון וריקוד
אגב זה לא צריך להיות משהו שאת טובה בו, זה צריך להיות משהו שממלא אותך.
יכולה לתת לך רעיונות מאצלי מה עשיתי אבל לדעתי זה צריך לבוא ממך
וממש ממש לשים על זה דגש.
זה חשוב וקריטי וזה בריאות נפשית להתעסק בתחביבים.
בשבילי ניקיון זה ממש תחביב 🤭ואז את תראי
מוזיקה ואני מתחילה לתקתקקק ואין סיפוק כמו זה.
חוץ מזה-
בישול, כתיבה, לצאת עם חברה לסיבוב או גלידה, לדבר בטלפון עם חברה, לשבת מול הים, בקיץ גם לשחות.
לגבי יצירותרק רגע קט
אפשר להזמין ערכות של צביעה לפי מספרים או תמונת יהלומים, ולא צריך כישרון לזה. זה פשוט לעשות לפי ההוראות.
אפשר לקבוע זמן עם חברה, או ללכת לחוג.
אפשר לשים מוזיקה בלי אוזניות בווליום סביר ולרקודיעל מהדרום
לק"י
או לרקוד בשעות היום עם הילדים.
(רק אם יש שכנים מתחת, לא להגזים בקפיצות שלא יפריע להם).
לצאת מהביתנעמי28
קשה לי לשנות אווירה בתוך הבית.
יוצאת עם עצמי לפחות פעם בשבוע לקפה, לקניות.
ומשאירה לבעלי את הילדים להשכבות.
ספורט
ועבודה שאני אוהבת, ממלא מאוד.
מנסהתהילה 3>
קודם כל אני אתייחס לסוף כי זה משמעותי-
כתבת שאין לך כוחות ואת עצובה.
בעיני הרבה פעמים זה השורש, כי כשיש משהו כואב בתוכנו, ואנחנו לא נותנות לו מענה, הלב שלנו לא פנוי לשמוח ולהינות מדברים אחרים. הוא כרגע כואב ופצוע❤️
ולכן הכי חשוב בעיני, וזה השורש להכל, ללמוד לגשת ללב שלנו ולתת לעצמנו מענה רגשי עמוק❤️
אני אישית משתדלת להזין את עצמי בהזנה רוחנית, ללמוד דברים של תורה או של העמקה ודיוק בחיי הנפש שעוזרים לי לצמוח ולהתפתח ולהרגיש משמות ולדייק יותר את העשיה שלי ואותי. בעיני ממש כדאי לכל אישה למצוא את מה שממלא אותה (זה ממש לא חייב להיות גם משהו קבוע... איך שבא לך. פעם פודקסט, פעם שיעור, פעם ללמוד ספר)
מעבר לזה, אלה יכולים להיות דברים קטנים, כמו לאפשר לעצמך לנוח במקום מטלה שאת מרגישה שגדולה עלייך, ולפנק את עצמך בשתיה,
לטפח עציצים או לצייר או להפגש עם חברות, לדבר בטלפון עם מישהי אהובה, לצאת לטבע לים לנוף, ללמוד לנגן, לשיר, לדבר עם ה', להתנדב.
יש גם דברים גדולים יותר כמו ללמוד משהו שרצית, ללכת לקורס או ריטריט או נופש.
נשמע שיש כמה דברים שכן עולים לך, אבל בגלל המצב הרגשי את בעצם בעיקר מנסה לברוח ולכן גם אין לך כוחות❤️
מאחלת לך שתמצאי לך מענה רגשי נכון וגם דברים שיוסיפו לך שמחה וסיפוק בע"ה.
גיטרה. להיפגש עם חברות. לצאת עם בעלי.להיות משמעותייעל...
לשבת עם עצמיעוד מעט פסח
ועם מחברת, עדיף מחוץ לבית, ולכתוב ה-כ-ל. כל מה שיש לי בראש ובלב.
לפעמים סתם לצאת עם הרכב לסיבוב, לנהוג בראש שקט בכבישים בלי פקקים.
חדר כושר.
חוג שאני מאוד אוהבת.
לסוע לפגוש חברה.
ויותר בקטנה, מהבית-
שיחה עם אחותי (לשים לב מי ממלא כוחות ומי מרוקן- לא כל שיחת טלפון עושה את העבודה!).
להכין שוקו מפנק (אפשר גם לילדים) ולהנות מהשתיה.
מקלחת חמה ארוכה.
ללמוד משהו חדש (פודקאסט או ספר בנושא שמעניין אותי כרגע).
לפעמים לשים מוזיקה בקול ולרקוד עם הילדים, או רק לשבת בספה לראות אותם רוקדים/מציגים לי (אם את רוצה המלצות לשירים שהם אוהבים להציג כאן- בפרטי...).
לפעמים עושה לי טוב לבצע משימה שיושבת עלי הרבה זמן- לסדר מגירה או טיפול בעניין בירוקרטיה כלשהו.
וממש בקטנה-
להתרכז במה שאני עושה ברגע זה ממש.
להגיד לעצמי, למשל- עכשיו אני קוראת סיפור לילדים. ולהיות כל כולי ברגע. לא לחשוב על מה עוד צריך לעשות ועל מה קרה אתמול ומה יהיה מחר. להיות נוכחת ברגע.
זה משהו תודעתי שעושה לי שינוי ממש גדול בתחושה.
להיפגש עם חברותרקאניאחרונה
לשבת לראות סרט/ לקרוא ספר
יכול להיות תולעים בגיל שנה ו4?רקאני
אמצע הלילה צרחות אימים
שום דבר לא הרגיע אותה
לא הצלחתי להבין מה מציק לה
היה סיוטטט
בסוף שמנו לה נר אקמול והיא נרדמה מתוך בכי אחרי מלא זמן
אני מנסה להבין מה זה יכול להיות
אשמח לרעיונות
היא אכלה הרבה שטויות בשבת לצערי כי התארחנו אז חשבתי אולי תולעים- הגיוני?
בטח שיכול להיותכבת שבעים
יואו אז מה עושים?רקאני
מותר ורמוקס בגיל הזה?
אם היא עם טיטול ולא מכניסה ידייםיעל מהדרום
לק"י
להבנתי, רוב הסיכויים שזה ייעלם לבד.
וכשהיא צורחת יש משהורקאני
שיכול לעזור?
ניסינו להסתכל עם פנס בלילה ולא ראינו כלום
אבל האמת אני לא ממש יודעת מה אני אמורה לראות
חיפשתי תזוזה
ב"ה אני לא מבינה בזהיעל מהדרום
אבל ממליצים לשים גוש של משחה סמיכה בפי הטבעת.
אפשראפרסקה
לנו הרופא רשם מינון נמוך יותר לפי משקל גוף של התינוק. אבל הוא נתן רק כשממש ראיתי תולעת, לפני זה כשאמרתי שלא ראיתי וזה בטוח תולעים הוא אמר שהוא לא רושם
כן, הרופאים נותנים במינון נמוך יותרכבת שבעים
פחות הגיוני שזה תולעים בעקבות הגאנקאמאשוני
בסוף צריך להידבק ממישהו.
אם התארחתם עם ילדים שפחות שומרים על הגיינה אז אולי אולי היא אכלה משהו, וגם אז הסיכוי שזה מיד יופיע,
לא יודעת.
בד"כ נדבקים בשירותים, ארגז חול, אחים שהשהייה איתם ממושכת.
תינוקת עם טיטול (בכורה?) שהייתה בסביבת בוגרים
פחות סביר
הרבה יותר סביר שזה מערכת העיכול שהכבידה עליה.
לא הייתי מביאה סתם וורמוקס במצב הזה
אלא אם תראי סימנים יותר אופייניים.
(כמו אי שקט בלילה ורוגע ביום)
לגבי מה רואים, זה כמו חוט לבן דק שזז.
תודה לךרקאני
היא כן הייתה בחברת ילדים קטנים בשבת
אבל באמת היא תמיד עם טיטול וגופיה עם תיק תק אז אין לה איך להכניס ידיים
הגיוני שזה היה באמת בבטן
היא קמה עם טיטול מלא ממש
כשמכניסים ידייםכבת שבעים
לטיטול זה מדביק, לא מידבק.
ככה שמאוד הגיוני שתינוקת בגיל שלה תידבק אבל לא תדביק. אז אם היתה בחברת גדולים ממנה יש לה סיכוי להידבק.
^^^בדיוק^^^קופצת רגע
כדי להידבקעוד מעט פסחאחרונה
היא צריכה להכניס ידיים לפה (אחרי שהגיעה באזור שילד אחר זיהום). וזה משהו שמאוד סביר שקרה.
תנסי לשים לה המון וזלין בפי הטבעת, ואפשר גם שם שום שלמה- בלי להכניס, רק להניח מתחת לטיטול.
זה אמור להקל.
כמה תמל נותנים בגיל 3-4 ימיםחנוקה
בביח הם אומרים 15 מל זה מנה
וכשמגיעים הביתה?
זכור ליהשם שלי
שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,
וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.
תראי גם לפי הצורך של התינוק.
יאאאאאא מזל טוב??????אוהבת את השבת
מזל טוב!!השקט הזה
יש איזו נוסחה לא?
בחודש הראשוןoo
הם עולים בהדרגה
בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות
הכנתי בהתחלה 30
והוא אכל כמה שהוא רצה
כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה
חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן
כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר
תודה, איך מכינים 30?חנוקה
בנתיים מכינה 60 וזורקת
יש גם כפיות של 30השם שלי
אני הייתי מכינה כמות של שני בקבוקים שומרת חצי במקרר לארוחה הבאה.
חצי כפיתoo
לי זה היה קל למדוד חצי
אם זה קשה ואין כפית ייעודית אז צריך להכין 60 ולזרוק
אל דאגה הם אוכלים בהתחלה קצת ככה שזה לא בזבוז גדול
במוקד שירות לקוחות של מטרנהחשבתי שאני חזקה
אפשר לבקש כפית של 30 ושלחים לך בחינם בדואר.
בטלפון קצרצר.
או בהזמנה באתר 😉 בחינםאולי בקרוב
או בחלק מחנויות מוצציםפה לקצת
אני פשוט מדדתי חצי כפית לפי העיןכורסא ירוקה
נראה לי שלתינוק קטן מאוד שבאופן בלעדי על תמ"לקופצת רגע
יכול להיות..כורסא ירוקה
נתתי רק תמל מגיל 0 וככה עשיתי. באמת עם הראשון זה היה קצת מלחיץ, מה אם זה לא מדויק מאה אחוז, ועם השנים והילדים הרגשתי יותר בטוחה בעצמי.
מאד עזרה לי גם ההבנה שבאמת באמת אין דיוק של 100 אחוז - קחי בקבוקים של שתי חברות שונות, תמלאי באחד 100 מל מים בלבד ותעבירי לבקבוק של החברה השניה ותראי שונות קטנה. אז אם המדידה של המים היא לא קריטית במל אחד לכאן או לכאן, חייב להיות שגם עשירית גרם אבקה לכאן או לכאן לא תשנה.
אבל כמובן שכל אחת תעשה מה שהיא רואה לנכון
בנוטרילון יש כפיות 30מקקה
מזמינים כפית 30 ממטרנה והם שולחים עד לביתAvigailh1אחרונה
מזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!מתואמת
בגדול כל יום זה קופץמחכה להריון
אם נותנים בבית חולים 15
לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי בכייף
נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..
^^כורסא ירוקה
כשחוזרים הביתה זה כבר 40 מל, ואחכ עולים ל60.
תאכילי לאט בנחת, והוא אמור להפסיק מעצמו כששבע. לי אמרו שאינדיקציה טובה לכמה הוא צריך זה שישאר 10-20 מל בבקבוק
תודה לכולם, כן ב"ה בסוף ילדתיחנוקה
ברביעי, ואז השתחררתי בשישי.
פעם ראשונה שלא מניקה
וקצת אבודה בקטע הזה של תמ"ל
(יצא לי לתת אבל לילדים גדולים שז יותר ממתק מאשר אוכל. ופה היא כל כך קטנה שזה מלחיץ)
כנראה שהיתה לה קפיצת גדילה הלילה כי אכלה מלא אבל עכשיו נרגעה ו'חזרה לעצמה'
יואו מזל טוב יקרה!!!אוהבת את השבת
מרגששש
בשעה טובה!!
תגדלי אותה בנחת שמחה ובריאות בע"ה!!
פריקההדרים
שבוע 40+1, עלינו בעלי ואני היום למעקב הריון עודף, לקחנו איתנו את הקטנה שלנו כי המטפלת במעון היום לא הגיעה . השני בגן, פה כבר כמעט 5 שעות בשביל אולטרסאונד מוניטור וכו , וכבר מעל שעתיים מחכה לרופא שיחתום מכתב שחרור או ימליץ זירוז, פשוט יום מאוד עמוס פה בבית חולים. ראינו שלא מספיקים להוציא את הילד , ביקשתי עזרה מ2 אמהות שהילדים שלהן חברים של הילד שלי, הן סוג של התחמקו לא משנה מה הסיבה, פחות התאים כנראה.
המשפחה שלי ברדיוס שעה פלוס נסיעה אז לא היו מספיקים ממילא בהתראה קצרה לגן, בעלי טס עם הקטנה חזרה להספיק לילד (נסיעה של שעה הוא מגיע אליו על הקשקש), אחכ יבוא לחזור לאסוף
אותי מבית החולים. אני בינתיים מחכה לבד לרופא. לא אכלתי מהבוקר כלום כי כל שנייה הפנו אותי למקום אחר , וכשבאתי ללכת לקנות לי משהו הרופא קרא לי ורצתי חזרה , ופתאום קרה מקרה דחוף של יולדת אז הרופא לא זמין ואני מחכה . מרגישה מוצפת ופגועה מהאמהות שביקשתי מהן, מהמשפחה שלי שלא מספיק קרובה (אח שלי יכל היה להספיק להגיע וגם ניסה להפיל את זה על אמא שלי שלא הייתה מספיקה להגיע ), ומבעלי שפגוע מהמשפחה שלי (ואולי בצדק) על חוסר ההשתדלות
אבל הוא בעצמו עכשיו מוצף
והורמונלי ועונה לי בעייפות ומותשות כשאני פה בכלל לבד מחכה לרופא הזה שיתפנה כבר . למזלי אני אדם מאוד שכלי ומכיל אבל די עכשיו בעלי כועס על המשפחה שלי, אני פגועה מה "חברות " שהתחמקו, ועוד בעלי צריך לחזור אח"כ לאסוף
אותי עם שני הילדים (אלא אם כן הרופא ימליץ על זירוז בגלל סיבה מסוימת ), ואני עייפה כבר מהיום הזה .
יואו אמאלה איזה תסכול זהחנוקה
כל הסרט של מעקב הריון עודף זוועה
אם יש אופציה לא ללכת למיון זה עדיף עשרת מונים
שרפתי שם כמה ימים מחיי לאחרונה
וגם עם הקטע של העזרה ממש מבינה אותך, היינו שעות תקועים בביח, ויש לנו פה משפחה, שאמרו מראש שהם פה ושמחים לעזור וברגע האמת כשבעלי מבקש שיאספו ילד מהגן אומר לבעלי 'רק אם זה ממש קריטי כי אני עייף'- מה הכוונה? אנחנו בחדר לידה, אמרנו את זה מפורש, למה אני כיולדת צריכה להרגיש שאין לגדולים שלי מקום?
בסוף פשוט בקשנו ממישהו בתשלום שיסיע אותם להורים שלי במרחק שעתיים נסיעה, וזה הביא לי את השלוה שהייתי צריכה כדי ללדת אבל האמת שזה לא עבר לי חלק בגרון (ברור שיכלתי לבקש עזרה ממישהו אחר שכנים וכו' אבל זה עשה לי תחושה כל כך לא טובה שלא היה לי חשק להתחיל בקשות וטובות מאף אחד)
תודה יקרה על ההזדהות … ❤️ הגעתי למצב שאניהדרים
מתביישת לבקש מאחותי לישון אצלנו כדי "לשמור את הזכות לעזרה " לאחרי הלידה … ומרגישים לבד .. נפגעתי מהאמהות בשכונה ממש. המשפחה של בעלי בצפון הרחוק , והמשפחה שלי קצת יותר קרובה אבל לא ששה להתייצב
וואי סיוט❤️תקומה
אולי את יכולה לקחת מונית חזור?
ייתן לך קצת שקט, ובעלך לא יצטרך להיסחב עם הילדים.
זה יכול לעשות טוב לשניכם.
התחננתי אליו שיתן לי, הוא לא הסכים כי פחד להשאירהדרים
🫂 יואו. איזה קשה ומתסכל זהיעל מהדרום
אם את חוזרת למעקב שם, מציעה לך להגיע על הבוקר מיד.
כן בשלישי אני פשוט אתייצב פה על הבוקרהדרים
אני ממש מקווה שתתחיל לידה טבעית כבר עד אז.. בייחוד שיצאה הערכת משקל גבוהה והתחילו להגיד לי אולי כדאי סטריפינג וכו כדי שהוא לא יגדל יותר וכרגע סירבתי … מרגישה סחוטה
הייתי מחפשת מרכז בריאות האישה קרובפה בנסאחרונה
מאיזה אזור את בארץ? אולי אנחנו יכולות לעזור?יעל...
תודה נשמה 🙏🏻🙏🏻❤️ מאמינה שכבר נתארגן עלהדרים
סידור ונהיה חכמים יותר לקראת מחר / שלישי.
זה לא שהמשפחה שלי לא יכולה לעזור אלא שהם כנראה רצו התראה מראש ואנחנו גם לא צפינו שנתעכב פה יתר על המידה במעקב , וגם הייתי בטוחה שהאמהות בשכונה יוכלו לעזור אז זה קצת כזה הפתיע אותי הכל …
מקווה שלא הגבתי בחוסר פרופורציה אבל אני כבר עייפה והורמונלית למדי חחח
וואו סיוטטטטרקאני

כעסתי עכשיו על בעליאובדת חצות
לא אכפת לו שהילדים מגיעים כל לילה לישון אצלנו
ולי נשבר!
אני לבד בזה.
הוא מדהים איתם אבל בלילה אין לו כוח להחזיר אותם ובתת מודע זה לא מפריע לו שהם באים אבל אם לא נהיה צוות בזה ונעמוד על זה אז עד שלילה אחד ישנו במזרן הם שוב באו אלינו אני מרגישה שעושים צעד אחד ואז ארבעה אחורה. אני קולטת שאנחנו צריכים עזרה אז איימתי שאני לוקחת יעוץ שינה לילדים במלא כסף או שהוא מתחיל להיות נחוש בנושא. שנינו עייפים ומותשים ואני מרגישה חצי בנאדם. גם מבאס אותי שהוא חננה מולם וחסר עמוד שדרה בנושא. זהו!
את יכולהoo
להפריד את המיטות
ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה
מהצד של האישה שלא אכפת לה...לפניו ברננה!
ולבעלי מאוד מציק
מבינה אותך ומבינה גם אותו.
מתסכל ממש!
חיבוק ❤️❤️
מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.
ייעוץ שינה לא צריך להיות איום.שיפור
נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.
(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)
גם לבעלי פחות מפריע שהילדים באים לישון איתומתואמת
אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.
אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)
בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️
מבאסשומשומ
אבל אני עם בעלך
מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..
אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.
הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר
למה חננה?חילזון 123
אולי הוא מאמין שככה יותר נכון להתנהל?
דיברתם על זה?
אתם נשמעים ממש ממש עייפיםמתיכון ועד מעון
יש לכם אפשרות לשוחח בזמן רגוע, בנחת על מה אתם רוצים מבחינת חינוך הילדים? בשינה וגם בנושאים אחרים.
אם הוא לא רואה עין בעין איתך אז יהיה קשה לגייס אותו לשינוי ובטח שדברים לא ישתנו, ממש כדאי להתחיל מהחלטות משותפות
גם אצלנו לבעלי פחות אכפתממצולות
הילדים פשוט באים רק אליו
וזה לא מפריע לי
אני כמו בעלךדיאט ספרייט
ואני לא מוכרת כחננה בגדול....
יותר קל לי להישאר לישון איתם במקום להחזיר ואני ממש משתדלת שלא יעברו לצד של בעלי.
כשהוא חוטף בעיטה (מילד, לא ממני 😅) הוא קם ומחזיר אותו למיטה.
לא דווח על כעסים עד כה.
האמת שלא הבנתי למה בעלך לא בסדרפה לקצת
אתם צריכים לדבר ולהחליט ביחד מה מתאים לכם.
ואם זה כל כך מפריע לך, לא יעזור שאת תחזירי אותם למיטה?
קודם עליכם להסכיםshindov
המצב הבריא הוא שהילדים צריכים לישון במיטה שלהם. אם תציגו עמדה אחת. הילדים יבינו שאין חור ברשת. וצריך להישאר במיטה.
אז במקום להיות חננה שלהםאמאשוניאחרונה
את רוצה שהוא יהיה חננה שלך 😉
מה דעתו בעניין?
את לא יכולה לכפות עליו את דעתך, את יכולה להסביר לו למה זה מפריע לך ולבקש ממנו עזרה בנושא.
כי זה מפריע לך,
לא בגלל שהוא חננה.
אם את מרגישה חצי בן אדם, לא ממש אפשרי לעשות תהליכים, זה לא רק עניין של לשלם הרבה כסף.
אם הבעיה היא נקודתית לעייפות עכשיו, את יכולה כמה לילות להכין מקום חלופי לישון, ברגע שאת מתעוררת במקום להחזיר את הילדים ולהעיר אותם ואותך עם כל ההתעסקות, תעברי לישון במקום שארגנת מבעוד מועד, ככה גם הגוף לא יתעורר לגמרי ולא תהיי בבוקר חצי בן אדם.
אח"כ כבר תוכלי לעשות דברים לטווח ארוך יותר כשאת פועלת מתוך יישוב הדעת.
בדיקת פאפ תמיד נעשית עם ספקולום? באתי מפעם..
לא זוכרתכבת שבעים
רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.
אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב.
בפעם האחרונה קבעתי צילום רחם ופאפ יחד כיבאתי מפעם..
הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן
אםשר פשוט לבקש?
לי עשו בלי..אנונימית בהו"ל
לא זוכרת. אבל בוודאות כל רופא עושה את זה אחרת לגמריראת גאולה
יאפאורוש3
כתבו פה לא מזמן שאפשר לדגום את עצמךמרגול
אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….
נכון. אני עשיתי לעצמי עם הערכה והיה ממש פשוט ועדיןכבתחילה
התקשרתי לכל בריאות האישה בכללית באיזורבאתי מפעם..
אולי שם אין...במכבי ישיעל מהדרום
במכבי? אולי התבלבלת עם gbs?מתחדשת111
לא התבלבלתי. הם התקשרו אלי והציעו לייעל מהדרום
אני בכלליתרק רגע קט
והרופא נצנה לי ערכה לעשות בעצמי.
היא גם הסבירה לי שלא צריך דווקא את צוואר הרחם, אלא מכל איזור הנרתיק.
לי עשו בליחנוקה
וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד
(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)
אני עשיתי בערכה ביתית- היה מצויןממשיכה
תנסי לבקש, אין דבר כזה שבכללית אין. כולם מחזיקים את זה למיטב ידיעתי.
הרופאה בעצמה אמרה לי שכדאי לי לעשות את הביתי כי היא הרבה פחות פולשנית מהבדיקה שהרופאים עושים.
בהצלחה!
אז מה הקטע שאצל רופא זה יותר פולשני?!יעל מהדרום
אמרה לי שהבדיקה שהם עושים היא שונהממשיכה
והם מגיעים ממש עד לרחם. לא יודעת למה באמת הם עושים את המעמיק אם אפשר אחרת
הבדיקה הביתית היא פשוט להכניס ולסובב, מאד עדין.
באמת מעניין מה הסיפוריעל מהדרום
אז מה לעשות ? יש לי תור היוםבאתי מפעם..
אצלי הרופא עשה ולא היה פולשני מידיפה לקצת
כי לוקחים דגימה מהצוואר. זה לא בדיקה מטמאתמתחדשת111
האמת שגם לי לא זכור שהיה ככהיעל מהדרוםאחרונה
זוכרת שנוגעים עם מן מברשת בפנים. לא זוכרת שהיה עמוק.
