סקר ילד שני-הריונית
כמה רווח יש לכן בין הראשון לשני?
והאם הייתן מעדיפות שיהיה יותר/פחות בדיעבד? (מבחינת הקושי עם שני תינוקות בבית..)
כמעט שנתייםלמה לא123

רווח מעולה

לא יותר מידי ולא פחות מידי

מעניין בטח אצל רובכן זה היה מתכונן כבר-הריונית
מעניין אם יש כאל שנכנסו מוקדם יותר בלי תכנון ודווקא היו מהבוטות על זה
לא, הייתי אחרי קיסרימיואשת******
הרופא אמר לחכות שנה. לקח פעמיים בערך עד שנכנסתי , אז זה לא מתוכנן . מעשית ההפרש מקסים, בשעתו ממש לא הייתי בשלה בכלל לעוד הריון אבל לא קיבלתי היתר, היום אני יודעת שזה לא בה בסדר אבל לא נורא, עברתי את זה
זה נקרא מתוכנן?למה לא123

טיפולים וזה

הייתי אחרי קיסרי.פרח חדש
מנעתי שנה ומיד כשהפסקתי מניעה נכנסתי להריון
שנה ושלושה חודשים. הייתי שמחה לרווח יותר גדולסחלב
3 שניםרק שאלהה
רווח מעולה.
עברנו את בקושי של גיל שנתיים והגמילות מחיתול ומוצץ... וגם היתה מספיק בוגרת ועצמאית.
בקיצור לדעתי רווח מעולה.
שנה וארבע, כיף גדולהעוגב
קשה, לא סותר. אבל הן כאלה מהממות יחד, וב"ה שיש את הכוחות
בדיוק ככה אצליבשאיפה
אצלי גםצופית123

ממש כל מילה!

אז ככהאני זה א
בין הגדולה לשני יש 3 ושלושת רבע.
ביניהם היתה לי הפלה ולקח לי הרבה זמן להיכנס שוב להריון. ההפרש הזה ממש לא היה לי קל יותר מהבחינה שלקח המון זמן עד שהם יכלו לשחק יחד כי מה שהתאים לגדולה לא התאים לקטן. מהבחינה הפיזית מודה שזה היה תענוג שהיא כבר היתה גמולה.
ילד שלישי הגיע בהפרש של שנה ועשר ואומנים פיזית היה קצת מאתגר אבל כייף מאוד שהם צמודים ויכולים לשחק ולהתעניין באותם תחומים.. כנ"ל עם הרביעי הפרש של שנתיים..

לסיכום אחרי שחפרתי מעדיפה הפרש, של עד שנתיים ולא הפרש גדול יותר..
ביןיעל כהןןן
הגדולה לשניה רווח של 3 שנים. היה מתוכנן. בזמנו לא הרגשתי מוכנה לעוד ילד . בין השנייה לשלישית 4 שנים הפרש מתוכנן. בדיעבד מתחרטת . כי אני רוצה בעז"ה הרבה ילדים ואני כבר בת 28🤔
את בת 28 עם שלושה! את עוד יכולה שיהיה לך הרבה ילדים בעזרת ה
שנה וחציאשחיה
ההריון היה מתוכנן אבל במבט לאחור הלוואי והרווח היה יותר גדול, שנתיים או קצת יותר. היה כל כך קשה וזה ממש גמר אותי והם אמנם משחקים יפה ביחד אבל היו גם משחקים עם רווח יותר גדול. אני עכשיו בהריון שלישי בה ושמחה שיש רווח גדול יותר.
שנה וחצי. היה מצוין מבחינתי.מתואמת
שנתייםפאז
אידאלי בעיני.
שנהשרה111
היום הם בני כמעט שנתיים ושלש וזה כיף ממש!! בהתחלה יותר קשה אבל בזמן האחרון התחילו לשחק ממש יחד וזה כיף לגמרי!
בדיוק שנתייםאיפה הגשם
רווח סבבה. היה מאתגר הגמילה של הגדול באמצע הנקות =') אבל שרדתי..
ניראלי הייתי מסתדרת גם עם צפוף יותר, אבל לא הכל תלוי בנו
שנתיים ושלושה חודשיםאמאשוני
היה קשה מאוד, בדיעבד הייתי מרווחת 3 שנים.
היה מאתגר במיוחד לטפל בילד בן שנתיים שלא נח לרגע אחרי לידה.
בין השניה לשלישית יש לי הפרש של 3.5 שנים וזה מושלם.
נראה מה יהיה הלאה...
שנהכתר הרימון
היה עדיף שנה וחודשיים רק כי השני נולד פג

לי אישית כיף וקל יותר שהם צפופים.
כמעט שנה בוז
אומרים שבהמשך זה נחמד, בינתיים אני תוהה אם לשים ביניהם גדר.
למה כמעט?הנורמלית האחרונה
ובטח תשימי
למה לא כמעט? כי זה לא שנה בדיוק. זה כמעטבוז
בינתיים מנסה שלא יתקרבו אחד לשני
דולי לא מבין את היצור המפהק הזה ורוצה לפרק אותו כדי לבדוק איך הוא עובד
מבפנים
כמעט אבל מהכיוון של יותרהנורמלית האחרונה
כיאה לכבש בן מדענית
כן נובוז
אבל לא הרבה יותר
בקיצור כמעט שנה.

אין לי פשוט כוח לחשב כמה

אם את רוצה טיפים, תגידירק טוב!
או תחפשי בהודעות שלי.
יש לי 4 צפופים (כשהרביעי נולד הגדול היה בן 4.5).
בין הראשון לשניה שנה וחודש.

מבחירה לגמרי.

שמחים בזה מאוד.

ואפשר בהחלט לגדל אותם יחד בלי גדר בינהם.
איך מחפשים הודעות שלךלראות את האור
מעניין אותי הטיפים שלך...4 צפופים? אשרייך!!
לוחצת על הריבוע הקטן עם הפסיםרק טוב!
בצד שמאל של ההודעה.
ואז- כרטיס אישי
ואז- חפש בהודעות




רק מוסיפה, שבאמת זה תלוי בעוד המון משתנים: עבודה של שני בני הזוג, רמת השותפות והזמינות של כל אחד מהם, אופי הילדים, אופי ההריונות והלידות וההתאוששות מהם, סביבת מגורים וכו'.

אנחנו על עצמנו תמיד אומרים שאנחנו לא מקבלים בנושא הזה החלטות מראש. לא יודעים כמה ילדים יהיו לנו ולא מה הרווחים. אחרי כל לידה שוקלים מחדש את הנתונים.
שנה וארבעדורשת קרבתך
תכלס הייתי מחכה יותר אבל זה הפרש טוב לדעתי. שהגדולה לא גדולה מידי ולא מקנאה ואצלנו היא כבר עצמאית כמעט לגמרי אז נוח..
ומחכה שהקטנה תגדל והן ישחקו ביחד. כי עכשיו אפילו כל חיבוק קטן של הגדולה זה כאסח.:😁
לי יש ילדהרק להודות
בת 10 חודשים, ועוד לא יכולה לחשוב על הריון נוסף... בינתיים...
כמעט שלוש שניםיעל מהדרום
לק"י

(מנעתי בגלל ניתוח קיסרי, קרוב לשנתיים).

רווח נוח. בעיקר שבהריון אני מותשת ומבוחלת, אז לפחות הגדול הספיק לקבל אמא נורמלית ויחס.
אבל אשמח שיהיה פער קטן יותר בין הבאים...
11 חודש, בהנקה בלעדית. לא היה צפוי.הריון ולידה

לא הספקנו לחשוב על מניעה וכבר זה הגיע, בשעת מעשה שמחנו למרות הקושי. לא היה קל, היו רגעי שבירה אבל הסתדרנו, התחשלנו.

בדיעבד היה כיף גדול וכיום זה לא גורם לי לחשוב שנשים צריכות נורא להזהר ולמנוע מיד אחרי הלידה וכו. להפך - בתחושה שלי - לתת לקב"ה לנהל את העולם ולסמוך עליו.

אמנם אחרי הלידה השניה כבר כן מנענו אבל לא הרבה מאד, בערך שנה.

 

כיום כשהם כבר מתבגרים ויש עוד הרבה אחריהם ב"ה - זה לא מורגש בכלל

 

 

 

 

עתידה ללדת עוד חודש +הריוניסטית
ההפרש יהיה שנה ושמונה
נראה לי מושלם... בקרוב נדע ;)
שנהממצולות
מבסוטה מהרווח,
לא זוכרת שהיה לי קשה,
עכשיו משחקות ומעסיקות.יפה אחת את השניה..
שנתיים בעיניי הכי אידיאליבעזרת ה
שנה וחודשרק טוב!
היה מצוין. בהתאם לנתונים המשפחתיים באותה תקופה (ההריונות, ההתאוששות מהלידה, העבודה, השיתוף פעולה עם הבעל וכו').
היה (ועדיין) כיף לגדל אותם ביחד כצמודי גיל. חברים מגיל אפס, ועם צרכים דומים, בגלל הגילאים הקרובים.

(היום בני 6 ו7, יודעים בהחלט לריב כמו כל אחים אבל לא נדיר לראות אותם הולכים יד ביד מחובקים, מצחקקים ומשתוללים ביחד)

בין הראשונה לשני שנתיים ושלושה חודשיםורד מותק
ועכשיו הוא בן שנתיים, וכבר בהריון שלישי ברוך ה'
שיעבור בקלות בעזרת ה'
ולא היה מתוכנן.ורד מותק
הראשונה לא ינקה.
השני ינק עד עכשיו ממש , במשך תקופה של שנה ועשר חודשים לא קיבלתי מחזור.
ברגע שקיבלתי, זה היה פעם אחת.
2 דקות ברכת ה
אז כן, גידלתי שני תינוקות בבית! תאומים כמובן... היה כיף ב״ה!!!
ולשאלתך, הילדה שאחרי התאומים נולדה בהפרש של שנה ותשע, אז היו לי סוג של שלושה תינוקות בבית, אבל זה באמת שונה הצרכים של תינוק בן שנה ותשע לצרכים של תינוק שעכשיו נולד.
לנו ההפרש הזה היה טוב בזמנו ומשמח.
ועד היום הם חברים טובים, סוג של שלישיה. אין התייחסות של אני הגדול ואתה הקטן.
גם מההפרשים הבאים שיש לנו אישית מרגישה שסביב שנתיים זה הפרש טוב. לא קטן מידי שקשה מידי, ולא גדול מידי שמנתק עניין בין הילדים.
אבל בסופו של דבר זה מאוד סובייקטיבי התאמה להורים ולאופי שלהם, ולאופי של הילדים. וגם צריך לקחת בחשבון כיצד ההריון משפיע על האישה באופן אישי ועל התפקוד שלה בבית מכל הבחינות ועוד ועוד.
בהצלחה!
שנתיים הפרש, מדוייק לנואמת ואמונה
בין הראשון לשני 4 שנים, בין השני לשלישי 3.5 בדיוקנחש משקפיים

הפרשים מעולים בשבילי

לא מתחרטת לרגע

תודה לכולן! החכמתן אותי-הריונית
שנה וחודשייםנשואה מאושרת.

מושלם. 

 

 

ממש מעלה לי מחשבות השרשור הזהמאמינה ומחכה
אני בהריון ראשון ב"ה. מטיפולים.
השרשור הזה ממש גורם לי לחשוב מתי לחזור לטיפולים לילד שני.. שבעז"ה ההריון הזה יעבור בשלום ובידיים מלאות אבל אני ממש חושבת על זה כבר.. מתי צריך להתחיל כדי שיהיה רווח אידאלי.. החברות שלי כבר בהריון שני.
ומן הסתם כדי לחזור לטיפולים אצטרך להפסיק להניק.. 🤔
קיצור מחשבות ממש לטווח ארוך אבל הן קיימות. מעניין אותי אם יש לכן תובנות בנושא
קודם כל, די ברור מהשרשור (ומההגיון) שרווח 'טוב' זה אישינועה נועה
יש נשים שיגידו לך ששנה זה רווח מדהים, ןיש כאלה שלא יכולות לדמיין פחות משלוש. בשורה התחתונה, מי כמוך יודעת שמפתח ילודה לא נמצא בידיים שלנו... אם מאוד חשוב לך אפשר לדעתי לברר בגדול מה היתרונות והחסרונות של פער גדול וקטן ולנסות להתכוונן למה שנראה מתאים לכם יותר כמשפחה. אבל אז לשחרר.

(אנחנו תכננו רווח של שנתיים בערך ובהתחלה היה נראה שזה מצליח ברמות מטורפות - התל"מ היה ממש קרוב ליום ההולדת של הגדולה. ואז עברתי הפלה ובפועל יש לנו רווח של שנתיים ותשע. וכן, הרווח הזה לא פשוט לי מבחינת האינטראקציה ביניהם. אף אחד לא מבטיח לי שרווח של שנתיים כן היה לי פשוט, כן? זה רק שקל לחלום בעיניים מצועפות על מה היה יכול להיות. משתדלת לקבל באהבה ולהאמין שאם זה מה שהיה, זה מה שצריך להיות. אבל צריך לזכור מראש שאף אחד לא מבטיח לנו כלום ולכן אין טעם להיכנס להתבחבשות יתר)
ברור שהכל בידי שמיים לגמרימאמינה ומחכה
ואני הכי מתחברת לזה שכתבת שקל לחלום על מה היה יכול להיות. כי מבחינת החלום והפנטזיה כבר היו לי שני ילדים..
זה פשוט מחשבה כזאת שקשה לי לשחרר למרות שברור שהתבחבשות לא מועילה כרגע 🤔
תובנה ראשונה, אף פעם אל תשווי את עצמך לחברות שלךאמון מחדש
יש לי חברות עם שלושה, בזמן שאני עם 0.
אבל אני רוצה ילד כי אני רוצה ילד, לא בגלל שלהן יש 3.
חוצמיזה, תמיד יהיה לכל אחת את החברה שמביאה ילדים בקצב מסחרר שאי אפשר לעמוד בו.

וגם, אני הרווחתי זמן זוגי
עבודת המידות שהיתה לי הכי קשה בטיפוליםמאמינה ומחכה
לא להשוות. להבין שלכל אחד יש את המסלול שה' תכנן לו.. לא פשוט בכלל..
לא בטוח שהמסלול שלהן טוב יותראמון מחדש
פשוט בגלל שיש לך קושי עם להביא ילדים אז את כוספת לזה (וגם כי יש לנו רצון טבעי) וחולמת שיש לך כבר שני ילדים. אם היית נכנסת בטעות להריון לא רצוי אולי היית מקנאה בכלל בחברה שאין לה ילדים עדיין ורוצה קצת שקט וזוגיות..

דווקא כשאתה רוצה משהו מאד ולא מצליח להשיג, אתה רוצה אותו עוד יותר.
ברור.. זה ה-ניסיון..מאמינה ומחכה
הייתי בשני המקומות ואין מה להשוות קנאה וכאב של טיפוליםמיואשת******
לשום קנאה אחרת
באמת
קינאתי וכאבתי כל מיני מצבים
בזוגיות, בעבודה, בשקט , בהורים... מה לעשות זה טבעי לראות להשוות ולקנא ואז כמובן עובדים על זה ומתחזקים
אבל מעולם מעולם מעולם בכל חיי לא היה כאב וקנאה עזה כמו שטיפולי פוריות. וזה עוד כשהיו לי ילדים
זה נסיון מהגיהנום. וזה נמצא שם כל הזמן 24/7
חיבוק ענקי לכל מי שעוברת את זה
מנצלשת..באר מרים
אני מתחילה תכף חודש רביעי ועדיין לא סיפרתי לאף אחד במשפחה על ההריון.

אחד הגורמים המרכזיים שמעכבים אותי מלספר זה שאחותי בטיפולי פוריות (יש לה ילד אחד אבל לא מצליחה להיכנס שוב..).
קיוויתי שעד שאצטרך לספר כבר יהיו אצלה בשורות אבל כרגע לא נראה שזה המצב..
איך את חושבת נכון לספר על ההריון? אני ממש לא רוצה להכאיב לה.
במיוחד שאני האחות הגדולה שהיא תמיד הרגישה צורך להשוות את עצמה אלי, ואני התחתנתי מוקדם וב''ה יש לי הרבה ילדים ולה לקח המון שנים של רווקות עד שהתחתנה באמצע שנות ה30 ואחכ גם לא הצליחה להיקלט, גם ההריון הראשון היה בטיפולים..
נראה לי שממש יכאיב לה לשמוע שאני שוב בהריון (ועוד ממש לא מתוכנן וברווח ממש קטן, סוג של פנצ'ר..) כשהיא כל כך מנסה בלי הצלחה..

לאור הנסיון שלך איך היית מספרת כך שיכאיב לה כמה שפחות? הרי לא אוכל להסתיר את ההריון לנצח..
תספרי לה בעצמך, ועדיף בטלפוןמיואשת******
קודם כל לספר לפני שרואים כי הכי עליה לגלות שלא סיפרו לך
מאד הערכתי מי שהתקשרה לספר
ובטלפון זה גם אישי ומכבד, לעומת הודעה למשל, וגם נותן מקום בשבילה לסיים את השיחה מהר בתירוץ כלשהו וללכת להתגבר על זה בצד בלי שאת תראי ותדעי שהיא בכתה..
זה מה שאני הרגשתי

את לא צריכה להרגיש רע זה הרי לא אשמתך ועל חשבונות ותזכרי שאולי היא תהיה כאובה וקצת מתנכרת אבל לא בגלל שהיא לא אוהבת אותך או שמחה בשבילך אלא כי כואב לה לראות אותך בנקודת זמן הזו
תתפללי עליה בלידה ותספרי לה אחר כך שהיא היחידה שהתפללו עליה חוץ מעצמך כמובן, בע״ה שלא תצטרכי עד אז, אבל אם כן זה מחמם את הלב (שלי לפחות) לדעת שברגע הכי חשוב כואב ואינטימי חשבו עלייך דווקא
שאלה: מה עדיף לדעתך - לספר בשיחת טלפון או בהודעה?מתואמת
שואלת כי יש לי קרובים במצב הזה... (בלי ילדים בכלל) ואני הרגשתי שלספר בהודעה זה עדיף, כי נותן אפשרות לא להגיב מיד...
ואת חושבת שאם מדובר בקרובי משפחה שאין איתם קשר (רגשי) מאוד קרוב - גם עדיף לספר ישירות, או שעדיף דרך מישהו שמקשר בינינו?
לא יודעת מה לומר על קרובים רחוקיםמיואשת******
חושבת שמה שמקובל עלייך אפ היו להם ילדים תעשי גם אם אין
אני נגיד לא מספרת למשפחה לא ישירה (דודים של בעלי למשל וכאלו) אלא רק לאחים ולכן הסיטואציה קצת זרה לי
אם זה מישהו שבמצב רגיל הודעה היתה מספיקה לך אז גם פה, רק לנסח ברגישות ובענייניות
תודה!מתואמת
ועוד משהו חשוב- לא לספר דרך הבעל!מיואשת******
מסכן בעלי (ואני) חלק מהאחים שלו סיפרו לו פנים אל פנים
אז גם הוא היה תריך להראות פנים שמחות
וגם לחשוב איך לספר לי
וכל העצב והכעס היה יוצא עליו
גם ככה קשה ויש אתגרים בזוגיות
ועד היום יש לי בלב כאב מזה שכשנודע לנו סוך סוך שאני בהריון אחרי החיבוק הראשון הוא אמר לי- יופי כבר יומיים אני חשוב איך לספר לך שאחת הגיסות בהריון עכשיו אני יכול לספר את הסוד שיושב לי על הלב

ואני כל כך כעסתי ונעלבתי שברגע הזה שחיכינו לו שלוש שנים זה מה שיש לו לומר... היתה לנו מריבה ענקית ברגע הכי חשוב שלנו וכי שהשתדלתי לסלוח עד היום כואב לי מזה
תודה שכתבת את זהמאמינה ומחכה
חשבתי שאני המשוגעת היחידה שנשארה בראש של מטופלי פוריות למרות שהיא כבר בהריון.
מקנאה בחברות שלי שבהריון לא ראשון ולא יוצאת מהלופ הזה של ההשוואה. והייתי בטוחהה שהתגברתי על זה 😕
אני עם תינוקת בת חודשיים קינאתי בגיסתי בהריון 🤷🏻‍♀️מיואשת******
אבל זה לא קרוב בכללללל בעוצמה למה שהיה לי בטיפולים
סתם הרגשה כזו של וואו- חמישי ככה בלי יסורים בלי נסיונות מרובים בלי הקאות פשוט סתם ככה, גבר אשה ומיטה ויש ילד - וואו כזה 😮

ושוב, לי היו שלוש כאלו ועדיין הרגשתי ככה, מי שזה לה ילד ראשון בכלל אני עפר לרגליה
כן ממש ככהמאמינה ומחכה
הקנאה בקלות ובפשטות שזה קורה אצל אחרים (וכן ברור שלאף אחד אין חיים מושלמים וכוו אבל עדיין)
הם פשוט עושים מה שעושים ואני בסוף הריון ראשון חושבת מתי להפסיק להניק כדי להתחיל טיפולים לילד שני ורק המחשבה לעבור את זה שוב.. אללה איסטרר
לגמרי רק מי שהיה בטיפולים יבין..
וואי גם אני עם הקטע של מתי להפסיקמיואשת******
אבל אני לא מסוגלת להפסיק עדיין
חשתי שאפסיק בחצי שנה ואין מצב
אני משתדלת לבטוח בה שם מגיע לי עוד ילד אז עוד שלושה חודשים לא ישנו הרבה
חח אצלי זה רק בתיאוריהמאמינה ומחכה
שה' יתכנן לנו דברים טובים ונכונים 🙏❣️
רק יכולה לומרלמה לא123

שבמרחק של זמן דברים מתאזנים

גיסה שילדה לפני כמה ילדים,כיום יש לה פחות ילדים ממני

😞 חיבוקאמון מחדש
צודקת לגמרי!אמון מחדש
אין מה להשוות לקנאה אחרת שהיתה *לך*חולת שוקולד
את לא מכירה ב"ה קנאות אחרות שלעומתן קנאה של טיפולים זה פיפס קטן, בלי לזלזל בקושי כמובן
נכוןמיואשת******
חויתי לא מעט קנאות
ואני לא יכולה לתאר לעצמי מה יכול להיות יותר חזק מרצון לילד (מלבד חס ושלום ענייני בריאות)
אבל את צודקת זאת נקודת המבט שלי האישית כמובן
תכלס ההרגשה זה מה שקובעחולת שוקולד
הקושי נמדד באיך שחווים אותו.
היו לי תקופות שהרגשתי שהייתי מעדיפה לעבור את השואה+כל צרות העולם ביחד ורק לא את זה (ocd והשלכותיו)
וזאת באמת נקודת מבט, לי למשל מרגיש שהקשר הזוגי הרבה יותר חשוב מילד
זה לא בדיוק נכוןמיואשת******
גם בתורה ההתייחסות לעקרות שונה
הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי
מאחלת לך שלא תדעי לעולם ולא תצטרכי להשוואה בין זוגיות לילדים
ואכן, כתבתי שענייני בריאות הם שונים, את בהחלט צודקת ובריאות קודמת לכל. (אם כי בתהליך להבאת ילדים נשים זורקות את בריאותם לכל רוח וכבר מכירה מקרים על נשים שאמרו להן שמסוכן להביא ילדים והעדיפו ילד עם סיכון למות בתהליך מאשר לחיות בלי)
בכל מקרה, מאחלת לך המון המון בריאות!!!
תודה, אמןחולת שוקולד
אני רק אגיד לגבי קנאה של טיפוליםמאמינה ומחכה
שזאת קנאה קשה נורא כי זה חוסר מטורף שהולך איתך 24/7 והוא סיזיפי בטירוף. כי לכל מקום שאתה מסתכל אתה רואה אנשים שיש להם ולך אין.
ואני אומרת את זה בתור מישהי עם מחלה כרונית וכואבת שגם גרמה לי לחרדות לא פשוטות, ככה שגם ענייני בריאות יצא לי לחוות, וזאת באמת קנאה שלא מתקרבת ברמתה לשום דבר.. מעניין באמת למה..
אזחולת שוקולד
כנראה שכל אחד מרגיש שמה שהוא עובר הכי קשה... וזה באמת לגמרי עניין פנימי של הרגשה והסתכלות אישית
בתקופות הקשות שלי הרגשתי שבעיות פוריות, מחלות וכו' זה ממש בעיות פיציות ליד הבעיה שלי
מאחלת לך רפו"ש ובשורות טובות
ואני חושבת שזה שקשיי פוריות זה כ"כ קשה זה פשוט בגלל שכך הקב"ה טבע בעולמו ואין הסבר הגיוני
צודקת.. 🤔מאמינה ומחכהאחרונה
אמן, בשורות טובות לכולנו (:
תלויברכת ה
קודם כל ככלל- התובנה הבסיסית שלי היא לתת לילד הקיים מה שהוא צריך, ולעניין ההנקה מה שאת חושבת שהכי נכון בשבילך ובשבילכם, בלי חשבון של הילד הבא.
עם זאת יש לקחת בחשבון את הגיל שלך, כי מה לעשות זה משחק תפקיד מרכזי בפוריות..
ואם את כבר בגילאי 30 פלוס ייתכן שיש מקום לקצר במידה מסויימת את משך ההנקה הרצוי לצורך הריון נוסף.
בהצלחה רבה! לידה קלה בעיתה ובזמנה ובידיים מלאות בשמחה ובריאות!
הגבת לי? מבלבל אותי כבר מי מגיבה למי חח 🙈מאמינה ומחכה
אם כן
אז את ממש צודקת לגבי לתת לילד הקיים מה שהוא צריך בלי חשבון של הילד הבא. החשש שלי זה שמרוב רצון לעוד ילד ולחזור לטיפולים זה יבוא על חשבון..
ב"ה יש לי זמן מבחינת שנים. עוד לא הגעתי ל25 אז ניראלי שאין לחץ מהצד הזה..
אכןברכת ה
בגיל כזה ובעזרת השם שההנקה תלך טוב ובשמחה וכיף- יש מקום לתת לזה את הזמן שלו.
ואגב ההתלבטות של הפסקת הנקה עבור הילד הבא קיימת גם אצל נשים שאינן בטיפולים...
כשתגיעי לנקודת הזמן שמתחילה ההתלבטות אז תתלבטי.
ובמסגרת ההתלבטות תזכירי לעצמך את המשמעות וחשיבות ההנקה עבור התינוק, ועוד שלל שיקולים אחרים שיהיו לנגד עינייך באותו זמן.
בהצלחה!
תודה רבה לךמאמינה ומחכה
ממש תלוי בת כמה אתמיואשת******
וכמה את ו/ או התינוק מכורים להנקה
אני כבר הייתי צריכה להפסיק בגלל הגיל וממש לא מסוגלת
פתחתי על שרשור פעם
אבל אצלי המצב שונה גם כי זה לא ילד ראשון
לפעמים ההנקה לא הי הולכת או קשה מדי ואז אין התלבטות
אם זה הולך בכיף ואת תהיי בת 33 או פחות (בערך) כשהתינוק יהיה בן שנה אז הייתי מחכה שנה. שנה זה מקסים לכל הדעות , גם 9 חודשים זה מקסים
למה 33, כי פוריות מחילה לרדת מאד ב35 ואני לא חושבת שכדאי לחכות לרגע האחרון עם הטיפולים, זאת דעתי
ב"ה מבחינת שנים יש לי זמןמאמינה ומחכה
בעז"ה והלוואי שאצליח להניק טוב
אבל זה באמת ניראלי הכי קשה בעולם להפסיק בשביל זה..
נראה מה יהיה. רואה שגם חברות שהלך להן טוב הפסיקו בין 9-12 חודש אז ניראלי שזה באמת בסדר..
אממאנייי12
יהיה לי הפרש של שנה ו7 בין לבין..
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך