בזכות סמוטריץ'..

סיכוי להעיף את ביבי ואת אישתו השיכורה והמופרעת ואת הבן השחצן והטיפש שלו.

מוקף בחבורה מצומצמת של אנשים חזקים מאוד ומושחתים מאוד.

מפעיל את המשאבים של המדינה לטובת האינטרסים של המקורבים.

השלטון שלו נמשך הרבה יותר מדי זמן , צריך להחליף אותו ולא משנה בכלל במי.

 זה יתרון חשוב במשטר הדמוקרטי, היכולת להחליף את השלטון ולהניח למערכת להתאוורר.

כמובן, במקרה של ביבי צריך לזכור שבני המשפחה הקרובים אליו הם אנשים יהירים, אנוכיים ושפלים וכרגע מה שקורה זה שהמנגנון הממשלתי שממומן על ידי אזרחים ונועד לשרת אותם, מנוצל הרבה פעמים כדי ולתמוך באנשים האלו.

אין לי שום דבר נגד ביבי עצמו, אני מאחל לו אורך שנים ובריאות.

אין לי שום דבר בעד גנץ , מבחינתי הוא עמוד חשמל לבוש בחליפה

אבל שלטון צריך להחליף, זה עושה טוב.

הדבר הכי טוב למדינה, לדעתי, זו הפלת נתניהו.

כשנתניהו יפול , הליכוד יבחר מנהיג חדש.

זה הכי טוב למדינה. החלפת השלטון.

השאלה איך להשיג את זה.

הדרך הראשונה, שהיא הכי פשוטה, היא לנפל את גנץ. אם הוא יהיה מספיק גדול , כל המפלגות הסקטוריאליות יזרמו אליו, אפילו ש"ס, אפילו בנט.

הדרך היותר ערמומית , היא לתמוך בזהות. זהות היא מפלגה ימנית, אבל היא כבר הודיעה שהיא כבר מוכנה לשבת עם גנץ, ואם גנץ לא יהיה כל כך גדול, ופייגלין כן יקבל חמישה או שישה מנדטים, גנץ יעדיף להכנע לדרישות של פייגלין ויהיה מוכן לתת לו הרבה יותר מאשר נתניהו.

לכן, למרות שאני סולד מפייגלין, יכול להיות שממשלת גנץ-פייגלין היא הדרך הכי טובה לסיים את שלטון נתניהו.

אני לא רואה ממש אפשרויות ריאליות אחרות.

כלומר, האפשרות האחרת היחידה היא המשך שלטון נתניהו, שמבחינתי, זו הסכנה הגדולה ביותר.

נניח שאני מתנגד וחושב שצריך להוציא אותם מחוץ לחוק.

אז מה?

ואין לי שום עניין לדון בה.

ומה שבטוח כנראה יקרה... (לפחות מצידם)
ובכלל, הודעות לפני הבחירות לא שוות כלום.

הצהרות פומביות לפחות צריך לתרץ

כל עוד אני פעיל שם (בתור חבר ליכוד ואולי גם חבר מרכז בעז"ה), היכולת שלי להודות בראש חוצות שאני פוסל את האופציה מוגבלת.

במונחים כלכליים.

(ארץ ישראל זה מאוד חשוב, אבל אם נפשוט רגל לא יהיה. כנ"ל הפוך)

אפילו רחוקים מזה מאוד ועשירים יותר מאי פעם (גם אם יש מקום לשיפור).

אתה משווה את רמת הסיכון לפשיטת רגל,

לרמת הסיכון בו נמצאת א"י?!

בלי המצע הכלכלי החביב עליך - לא נפשוט רגל.

בלי שמירה על א"י - באמת לא נהיה.

שדיברה על חשיבות השארות ענף החקלאות במתכונתו הנוכחית?

אין שום דרך להגדיר הת זה כימין כלכלי. 

לימין החדש יש ניסיון פוליטי בלהיכשל ובלתמוך בעינוי אזרחים. 

וזהות הם ליברלים. הימין החדש הם פרוגרסיבים. 

ליברטאנים היא מילה שהומצאה עבור הליברלים אחרי שהפרוגרסיבים ניכסו אותה לעצמם - כמו שבארץ "שמאל" הפך ל"מרכז".   

אי אפשר לתמוך במועצות מזון ולומר שאתה ימין כלכלי. 

זה על גבול הקומוניזם. 

א. מועצות המזון הן חלק מאוד גדול ומאוד משמעותי מהכלכלה. 

אין דרך לרבע את המעגל הזה. 

זה לא משהו קטן - זה מהות הענין. 

ב. כפי שכתבתי, ליברליזם וליברטאניזם הם למעשה אותו הדבר. 

המילה פשוט נוכסה ע"י קבוצה מסוימת ושינתה את משמעותה ולכן נוצרה מילה חדשה. 

בארה"ב זה תפס. 

בארץ, פחות. 

אני יכול למצוא לך מקור - זה פשוט מהלך היסטורי שקרה. 

אני חושב שעידן ארץ כתב על זה. 

ג. אני לא יודע אם אתה יודע את זה, אבל בארץ התאבלו על לכתו של סטאלין, שמש העמים. 

מה זה הקיבוצים אם לא קומוניזם? 

מפא"י הקימו כאן מדינה קומוניסטית. לפחות רצו. 

ד. בנט היה שר הכלכלה במשך שנתיים. חוץ מלאפשר כמות מוגבלת של ייבוא של גבינה צהובה, הוא לא עשה יותר מדי. 

אפילו אלי הכן עשה יותר. 

(כמו אלונה ברקת). 

זה סותר לחלוטין.

ב. אני אחפש מקור מחר בבוקר. אני באמצע משהו עכשיו. 

ג. השלטון היה עם נטיה חזקה לקומוניזם. בלי פנקס אדום, לא היתה עבודה. 

ד. תעדכן אותי אם תמצא משהו משמעותי יותר. 

חבר כנסת בודד, לא יכול לקדם שום דבר. בטח שלא כשהועדים והאינטרסנטים יושבים לשרים על הראש. 

מועצות חלקאיות וימין כלכלי הם שני דברים סותרים לחלוטין. 

הדבר כמעט היחיד שאפשר שלא להגדיר אותם "קומוניסטים" באותה תקופה, היה שהם חברו לגוש המדינות המערביות בראשות ארה"ב. 

מבחינה כלכלית וגם שלטונית - מדובר כמעט בקומוניזם טהור. 

מה הם יצליחו לעשות? לא יודע. 

תלוי כמה מנדטים הם יקבלו. 

מספיקים שניים-שלושה הישגים משמעותיים, כדי לבסס את עצמם כמפלגת שלטון בפוטנציה.  

אבל היא בין סוציאליסם מתון יחסית, לקפיטליזם. 

אני דיברתי על ההגדרה הפוליטית ועל הצורה שבה היא התפתחה. 

ליברליזם – ויקיפדיה

תמורה במשמעות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-20 (משנות ה-30 לערך) חלה בארצות הברית (ובמידה פחותה גם בבריטניה) תמורה במשמעות המונח 'ליברליזם' עצמו.^[41] המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית זוהתה טרם המאה ה-20 עם הליברליזם הקלאסי (לדוגמה תחת הנהגת ג'יימס מדיסון, תומאס ג'פרסון, ואנדרו ג'קסון)^[42] שעה שהמפלגה הרפובליקאית זוהתה עם הגדלת המעורבות הממשלתית (לדוגמה תחת הנהגת אלכסנדר המילטון, הנרי קליי ואברהם לינקולן), בתחומים כמו מכסי מגן, מתן מונופולים, סובסדיות^[43] ובתחומי המוסר והמידות.^[44] אלא שעם עלייתם של ממשלים דמוקרטים דוגמת אלו של וודרו וילסון ופרנקלין רוזוולט זנחה המפלגה הדמוקרטית את הליברליזם הקלאסי ואמצה את "הליברליזם הסוציאלי" או "הליברליזם הפרוגרסיבי", עמדות אשר מכונות באירופה סוציאל-דמוקרטיות.^[45] בין ההוגים המזוהים עם זרם זה תומאס היל גרין, ג'ון דיואי, ג'ון רולס והכלכלן ג'ון מיינארד קיינס. מנגד, ביבשת אירופה, יפן, הודו ודרום אפריקה המילה ליברליזם שמרה על משמעותה כמשויכת לעמדות שוק חופשי.^[46][47] הוגים במסורת הליברל-קלאסית בארצות הברית מכונים כיום, על פי רוב ליברטריאנים ועיקר ההגות הליברל-קלאסית האמריקאית משתמשת כיום בשם זה.

אני רק ניסיתי להגיד שאין הבדל - זו אותה משמעות רק המילה שונה.

גם שלי יחימוביץ' קוראת לעצמה כך ובעברה הצביעה לחד"ש הקומוניסטית. 

אין הרבה הבדל בין ה"סוציאל דמוקרט של בן גוריון לקומוניזם של סטאלין. 

הם היו פרו מערביים, אבל התפיסה הכלכלית שלהם היתה קומוניסטית. 

סטלין היה מרקסיסט קיצוני.

הוא דגל בהלאמת אמצעי הייצור.

העסקה פרטית בתקופתו הייתה פשע , שנקרא "ניצול"

איו שום דימיון בינו לבן גוריון, לחד"ש, או לשלי יחימוביץ'.

עכשיו בגלל שאתה כל כך לא מבין, אני אתאר לך את קו פרשת המים בין סוציאליזם לקומוניזם והוא מאוד בוטה.

הלאמת אמצעי הייצור.

ז"א , לפי הקומוניזם, לא ייתכן קיומו של מפעל, מכרה, או חברה, שאינה מנוהלת על ידי המדינה.

היו כמה מניפיסטים, כלומר גרסאות לקומוניזם.

אצל סטלין, בסופן של דבר הייתה תחרות בין קולקטיבים, כאשר קולקטיב, היה מנוהל על ידי המדינה ועם כל זה, הייתה תמורה בעד הצטיינות.

ז"א פועלים בקולקטיב מצליח, קיבלו שכר יותר גבוה.

במקביל היה גם משק פרטי, אבל רק בהיקף אישי או משפחתי.

ז"א, משפחה הייתה יכולה להתקיים מתיקון נעליים, בלי שהמדינה תנהל אותה. היא כמובן שילמה מיסים.

גרסאות יותר קיצוניות של קומוניזם , כמו שצצו מדי פעם במזרח אסיה, כלומר, קמבודיה, צפון קוריאה וסין בזמן מהפכת התרבות, עבדו כמו מחנה עבודה אחד גדול.

הכריחו אנשים לעבוד, וחילקו פחות או יותר את התוצרת.

אבל לא משנה על איזה מניפיסט אנחנו מדברים, מעולם לא הייתה בישראל מפלגה או ארגון שדגלו במודלים האלו, למעט "גדוד העבודה" ההיסטורי בשנות העשרים, וגם זה לתקופה מאוד קצרה.

והקומוניסטים למינהם, ראו בקולקטיביזם אידיאה, זה נכון, אבל בינהם לבין עצמם היו מחלוקות מאוד משמעותיות לגבי האופי והמבנה של הקולקטיב.

בברה"מ התפתח בנושא הזה מדע שלם, שנקרא "כלכלה פוליטית"

אבל יש כאן אנקדוטות מעניינות , לדוגמא, כל הנושא של יצוא נשק.

במשך תקופה מסויימת רוסיה הייתה יצואנית הנשק הגדולה בעולם והרוויחה מזה הרבה כסף. פעמים רבות, היא השתמשה בעוצמה הצבאית והפוליטית שלה, כדי לייצר לקוחות חדשים לנשק שלה. זה קרה המון באפריקה לדוגמא. 

לתת מחיר מטרה, לחלק מכסות למקורבים וכו'... איזה קטע שזה עדיין המצב היום? 

והוא הבין, מה שהם הבינו, שבתקופה של כלכלה צעירה וחלשה , יש יתרונות גדולים לקולקטיביזם ולכן צריך לראות את הפעילות של בן גוריון , לא כשחיתות פוליטית, שזו טענה מגוחכת, אלא כניסיון להגן על המשאבים המוגבלים של המדינה מפני ארגונים שהיו קשורים למפ"ם ולאחדות העבודה.

זו היתה שחיתות פוליטית ממדרגה ראשונה. 

זו היתה דאגה למקורבים ותו לא. 

היום, אנחנו מספרים לעצמנו אחרת, אבל בזמנו, למי שלא היה פנקס אדום - אפילו טיפול רפואי הוא לא היה מקבל. 

בטח שלא עבודה או קומבינה אחרת ממנה נהנו המקורבים לשלטון. 

מסוג השטויות שמספרים חרדים, חסרי השכלה מיקרוסקופית.

לתת מחיר מטרה, לחלק מכסות למקורבים וכו'... איזה קטע שזה עדיין המצב היום? 

ויש כאן מחסור בחמאה? 

זו התוצאה של מועצות חקלאיות. 

ישראליסטן היא מחוז סובייטי מהבחינה הזאת - ואת זה איילת שקד רוצה לשמר. 

בשום עולם, אין שום דבר להגיד שזה סוג כלשהו של ימין כלכלי. 

פיקוח על מחירים, ומועצת מזון ששולטת בשוק המדובר. 

במקרה זה התפוצץ בתקופה של כחלון - ולא בפעם הראשונה. 

ומי שתומך במועצות החקלאיות, לא היה יכול לשנות שום דבר. 

על תכנון מרכזי של כל שוק המזון בישראל, עוזבים קואליציה. 

אנשים פשוט לא קולטים כמה זה פוגע בהם וכמה כל דבר עולה כאן יותר אבל האיכות שלו ירודה בגלל זה. 

משרד הכלכלה שינה את הנהלים: יבואניות החמאה ימכרו גם את החמאה המיובאת במחיר המפוקח

שילאימו כבר את הכל וזהו.

בשביל מה בכלל לשחק ב"כאילו" שוק. 

סה"כ, היה כיף בתקופת הצנע, לא? כמעט כמו בונצואלה של היום... 

בד"כ, מדינות שמגיעה אליהן כח עבודה, הכלכלה בהן צומחת יותר מהר. 

ארה"ב הוקמה "תחת אש". 

והם היו מהגרים שהגיעו לארה"ב בלי יותר מדי משום דבר. 

לא מדובר על טעות - המטרה לא היתה דמוקרטיה אלא קומבינוקרטיה. 

עד היום אנחנו סובלים מזה. 

הם לקחו את הקו הזה בעקבות פייגלין והתנועה הליברלית בישראל. אם הנ"ל יכנס לכנסת זה לגמרי הגיוני להצביע להם כדי שיעשו את העבודה כפוליטיקאים..

בנט ואיילת עבדו שניהם בשוק הפרטי בעסק. הם מבינים קפיטליזם "מהבטן" עוד לפני כל התאוריה ומה שמאחוריו.

ברגע שהעולם נוטה לשם, גם הם ייטו לשם. גם נתניהו אמר משהו דומה בכנס שהוא עשה השבוע עם שרן השכל והליברלים בליכוד.

הראשון ניהל סוג של עסק (ישיבה, ואחר כך את רגבים). השני היה ראש מועצה והיה עובד ציבור חלק גדול מחייו.

 בעז"ה לפחות 8 מנדטים!

איחוד מלגות הימין

ולכאורה אתחלק עם אשתי- אני כנראה אצביע יהדות התורה. והיא איחוד הימין.

כנראה אלך עם זהות, אני מאד מזדהה עם זה שכולם שונאים אותם.

בכל מקרה, אני לא ממש מאמין לפייגלין. הוא נראה לי נכלולי ומלוקק כזה, והדעות שלו והתכניות שלו מאד עמומות ולא ברורות.

אבל אני חושב שצריך לתת לו צ'אנס, ואם באמת יקבלו את תיק האוצר או החינוך זה יכול להיות מאד מעניין ושווה לנסות את זה.

סתם מעניין אותי לראות משהו אחר ולתת הזדמנות , אני לא חושב שמישהו משלה את עצמו שכל מה שהם אומרים הולך להיות בפועל.

יש זכות הצבעה

איך עושים את הסמיילי?

בחתימה שלי יש אתר שפתחתי ותראו

הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.

שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.

פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
 

הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...

תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.

אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.

על רקע זה לא בלתי  אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם. 

בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.

למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.

הוא עוזב כי רימו אותו.

וגם הרויח ביושר. 

לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.

וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.

הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
 

שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי. 

ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...

סמוטריץ' נחלש ועומד שוב על 4 מנדטים, כשהוא מגרד את אחוז החסימה מלמעלה.

ובשרשור בתוך שרשור, במיוחד בשבילך, לפי סקר מעריב מהבוקר, סמוטריץ'+בן גביר מאבדים יותר מעשרים אחוז מכוחם האלקטוראלי בקיזוז הריבוי הטבעי. בלעדיו הנפילה היתה כ- 25 אחוז.

לגבי הפער המשמעותי שנוצר, אם נוצר, כי במקום לקדם יידישקייט, קידמה המפלגה מלחמת חורמה בחרדים.

רחמנות על צביקה מור שהימר על הסוס הלא נכון.

אבל אם כבר אז הפוך - אפקט סופר הוא ההחלשות לא ההתחזקות.

יש בעיה אמתית כרגע שהציוני דתי הממוצע מגבעת שמאול או פתח תקווה, מנווה שאנן או רחובות - לא מוצא את בני דמותו במפלגה. כל הנציגים שנשארו חוץ מוולדיגר שגם לא ברור את תהיה בשביעיה הראשונה בכנסת הבאה - הם מציר 60. הפרישה של סופר וסלמון, שביטאו (גם אם אני חושב שהיו צריכים לעשות זאת בצורה יותר חכמה פוליטית) קול משמעותי בציבוריות הציונית דתית - מצמצמת את הציבור שרואה במפלגה את מיצגיו.

במידה רבה, וסמוטריץ' היה מודע לזה כשהשתדל בפריימריז לקדם את רחלי צינקין ודומיה, על זה תלויה השאלה אם באמת זאת מפלגת הציונות הדתית, או שזה רק גרסה של תקומה - חייבים לומר - גרסה עם הישגים כבירים.

ממילא אני ממש לא מבין למה האנשים שסמוטריץ' מנסה לגייס הן דמויות כמו עופר וינטר או הרב זרביב, גיבורי ישראל אבל זה לא רלוונטי. אין שום הוכחה שמי שהיה אריה בשדה הקרב, יצליח בפוליטיקה, על פי רוב זה להפך. אבל מעבר לזה - שניהם דמויות ש'ישכנעו את המשוכנעים', לא אלו שהציוני דתי הממוצע מדרום ירושלים או נו"ש ימצא בהם את מי שהוא רוצה להצביע לו.

לשמאל אין מה למכור, לא בדיוק, כי הוא מוכר רק לא ביבי, ומסתבר שזה עובד לא רע.

ולענייננו, סמוטריץ' מנסה לגייס כוכבים, אבל כוכבים לא מדברים לקהל שלו.

דוגמאות יש בלי סוף, וחלק מהם הזכרתי בהזמנויות קודמות. עופר וינטר זה אפי איתם החדש, ועל הרב זרביב אני לא רוצה לכתוב.

מפלגות צריכות להתמקד באויבים ולא לקושש כוכבים.

בענייננו, סמוטריץ' מתמקד במנסור עבאס, ולא בליברמן, והוא טועה, אבל מי אני שהוא יקשיב לי.

אם סמוטריץ' יעמיד למבחן הבוחר: אופיה היהודי של המדינה, מול וודקה וחזיר, ומחיקת הרוב היהודי השברירי, הוא יחזור ל- 14 מנדטים, ובגדול. 

או במילים אחרות, ה"רק לא ביבי" של סמוטריץ' והציונות הדתית צריך להיות רק לא ליברמן.

נ.ב. ליברמן עושה את המנדטים שלו מ- "משיחיים" ומריצות, ולא שיש לו משהו אחר למכור.

אני לא רואה הבדל גדול, 

שניהם הודו במה שלא עשו 

וחיים לניתוק מהמשפחות

רק מזיק לבן אוליאל?

ההבדל הוא עצום -

יגאל אמיר הודה במעשיו באותו רגע ובחקירה הראשונה, הוא גם התגאה בכך. אגב, בעייני, על עצם ההודאה הנלהבת שלו וההתנהלות שלו בבית המשפט - ראוי שישב בכלא עד סוף ימיו.

כל מי שטוען כל מיני קונספירציות, צריך להסביר גם למה יגאל אמיר שיתף איתן פעולה.

בן אוליאל הודה רק תחת עינויים, חזר בו כשהחקירה לא היתה תחת עינויים והסכים 'להודות' שוב, כשבניגוד לחוק הכניסו את המענה לחדר.

שניהם הורשעו בפשעים שביצעו,

אצל שניהם ההודאה היא לא הראיה היחידה נגדם (אחד עשה זאת מול קהל רב ואחד ידע פרטים מוכמנים שאפילו החוקרים לא ידעו),

שניהם היו יהירים בבית המשפט ולא הביעו כל חרטה,

שניהם יישבו בכלא ובצדק עוד שנים רבות.

אני כן יודע שאלו שטוענים שהם 'לא ידעו' כל מיני דברים, הם אלו ששיקרו למעלה, שיש הצדקה לעינויים, שמבוצעים במדינה רק במקרה של פצצה מתקתקת - כשהם ידעו טוב מאוד שזה שקר.

הם עינו עצור, נגד החוק, נגד התקנות ובעיקר נגד כל נורמה אנושית, רק כי 'רוח המפקד' היתה שאת התיק הזה חייבים לפענח (משום מה כעשר שריפות בתים בדומא, לפני ואחרי, כמעט לא נחקרו...).

הם גם עברו במהלך השחזור המדובר על הכללים, כשהחוקרים מהחקירה נכחו בשחזור.

אגב, אני גם מתקשה לסמוך על מערכת חקירה, שהיתה כל כך שיטחית, שבמשך שבועות ארוכים מהאירוע ושלושה שבועות שהחשוד הספציפי ועוד עשרות נחקרים בהם בחקירת שב"כ (שגם בלי עינויים, היא פגיעה חמורה באדם באשר הוא) לא טרחו לשלוח את מעבדת הזיהוי הפלילי, לבדוק אם החלון נפתח ימינה או שמאלה...

אני גם יודע שההודאה שלו, לא מתאימה לעדי הראיה שהעידו על שניים.

אני כן יודע בוודאות, שפדופילים שיש עליהם ידע וודאי שפגעו בעשרות ילדים מסתובבים חופשי, בגלל דיקדוקי עניות של כללי החקירה וזיהום חקירה. אז כן - אני מצפה שהעובדה שיש לאדם גזומבות זו לא הצדקה לדה-הומניזציה.

בן אוליאל היה עבריין קטן שהיה מעורב בעבירות רכוש וכו'. אינני יודע אם עשה מה שטוענים שהוא עשה. אני נוטה להאמין שלא.

א. השופטים פסלו את ההודאה שלו כי היא נעשתה בניגוד לחוק (כלומר בניגוד למוסר ולצדק).

והעירעור הכשיר דבר פסול. על בסיס מה? רק על בסיס הכוח שלהם לעשות את זה.

ב. למיטב ידיעתי, לא היה להם שום הוכחה שהוא קשור לסיפור. לא ביומטריה, לא עדות, כלום.

כל אדם תחת עינויים קשים יספר מה שרוצים לשמוע. לכן גם במחבלים עושים את זה רק כאשר יש סכנה אמיתית, ואי אפשר לקחת סתם מנוול ערבי ולענות אותו כדי לקבל מידע.

זה מה שאני יודע. אולי יש טעות בידי.

מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה

[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]

הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.

א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?

ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?

ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.

https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about

ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה? 

ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.

על קיצור תקופת הרישום הפלילי.

חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,

שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).

אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.

ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור. 

אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.

א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.

ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.

ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.

לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.

ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.

ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.

שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.

מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.

נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?

נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.

מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.

מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?

שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות

שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים. 

האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".

אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.

שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.

כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..

אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷‍♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז  זה באמת קשה להגיד לזה לא.

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז. 

נ.ב המגיב אינו משגיח.

והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז

שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?

אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים

זה לא קשור לתחביבים שלהם

מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים

אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות 

אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה 

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/3a-2.htm&ved=2ahUKEwjk5cnA5s2VAxXFXUEAHSAyPJwQFnoECB8QAQ&usg=AOvVaw3u9W5R8nybYTaQWr3kZZ9j

נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...

אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.

במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות, 

ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.

כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -

פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.

ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.

אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.

באידאל לא

אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.

אם נפשו שואבת אותו לשם.

לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"

אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.

מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.

כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...

לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...

אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...

יוצא שלא...

מי שלא לומד בהתמדה כל היום וגם חלק מהלילה, הוא לא באמת תלמיד ישיבה, ואז יכול לעשות כרצונו. 

מבחינה חוקית יש התחייבות ל9 שעות ביום

זה בחור שהלך למסגרת ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית. והוא צריך ללמוד מ9:00 בבוקר עד 21:30 בלילה הוא לא צריך ללמוד בלילה ובכל היום. ויש לו הפסקות ואז בהפסקות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. 

וגם בלילות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה... כי אם לא היה לו זמן פנוי הוא לא היה יכול לראות מונדיאל. שזה על מה שאנחנו דנים בפורום הזה!

או הלכתית מבחינת גניבת דעת הציבור, או מבחינת ביטול תורה...

נשאל האם מתאים מבחינת זה שאתה בחור ישיבה וזה מונדיאל...

לא באמת תלמיד ישיבה. רק עניתי לו מה זה תלמיד ישיבה...

לא!!!!!!!!!

אם הוא לומד וגם רואה אז סבבה. העיקר שילמד אבל אם הוא לא לומד זה ביטול תורה אז סביר להניח שאסור. אבל רוב הבחורי ישיבות לומדים. אז זה לא כזה בעיה לראות...