בזכות סמוטריץ'..

סיכוי להעיף את ביבי ואת אישתו השיכורה והמופרעת ואת הבן השחצן והטיפש שלו.

מוקף בחבורה מצומצמת של אנשים חזקים מאוד ומושחתים מאוד.

מפעיל את המשאבים של המדינה לטובת האינטרסים של המקורבים.

השלטון שלו נמשך הרבה יותר מדי זמן , צריך להחליף אותו ולא משנה בכלל במי.

 זה יתרון חשוב במשטר הדמוקרטי, היכולת להחליף את השלטון ולהניח למערכת להתאוורר.

כמובן, במקרה של ביבי צריך לזכור שבני המשפחה הקרובים אליו הם אנשים יהירים, אנוכיים ושפלים וכרגע מה שקורה זה שהמנגנון הממשלתי שממומן על ידי אזרחים ונועד לשרת אותם, מנוצל הרבה פעמים כדי ולתמוך באנשים האלו.

אין לי שום דבר נגד ביבי עצמו, אני מאחל לו אורך שנים ובריאות.

אין לי שום דבר בעד גנץ , מבחינתי הוא עמוד חשמל לבוש בחליפה

אבל שלטון צריך להחליף, זה עושה טוב.

הדבר הכי טוב למדינה, לדעתי, זו הפלת נתניהו.

כשנתניהו יפול , הליכוד יבחר מנהיג חדש.

זה הכי טוב למדינה. החלפת השלטון.

השאלה איך להשיג את זה.

הדרך הראשונה, שהיא הכי פשוטה, היא לנפל את גנץ. אם הוא יהיה מספיק גדול , כל המפלגות הסקטוריאליות יזרמו אליו, אפילו ש"ס, אפילו בנט.

הדרך היותר ערמומית , היא לתמוך בזהות. זהות היא מפלגה ימנית, אבל היא כבר הודיעה שהיא כבר מוכנה לשבת עם גנץ, ואם גנץ לא יהיה כל כך גדול, ופייגלין כן יקבל חמישה או שישה מנדטים, גנץ יעדיף להכנע לדרישות של פייגלין ויהיה מוכן לתת לו הרבה יותר מאשר נתניהו.

לכן, למרות שאני סולד מפייגלין, יכול להיות שממשלת גנץ-פייגלין היא הדרך הכי טובה לסיים את שלטון נתניהו.

אני לא רואה ממש אפשרויות ריאליות אחרות.

כלומר, האפשרות האחרת היחידה היא המשך שלטון נתניהו, שמבחינתי, זו הסכנה הגדולה ביותר.

נניח שאני מתנגד וחושב שצריך להוציא אותם מחוץ לחוק.

אז מה?

ואין לי שום עניין לדון בה.

ומה שבטוח כנראה יקרה... (לפחות מצידם)
ובכלל, הודעות לפני הבחירות לא שוות כלום.

הצהרות פומביות לפחות צריך לתרץ

כל עוד אני פעיל שם (בתור חבר ליכוד ואולי גם חבר מרכז בעז"ה), היכולת שלי להודות בראש חוצות שאני פוסל את האופציה מוגבלת.

במונחים כלכליים.

(ארץ ישראל זה מאוד חשוב, אבל אם נפשוט רגל לא יהיה. כנ"ל הפוך)

אפילו רחוקים מזה מאוד ועשירים יותר מאי פעם (גם אם יש מקום לשיפור).

אתה משווה את רמת הסיכון לפשיטת רגל,

לרמת הסיכון בו נמצאת א"י?!

בלי המצע הכלכלי החביב עליך - לא נפשוט רגל.

בלי שמירה על א"י - באמת לא נהיה.

שדיברה על חשיבות השארות ענף החקלאות במתכונתו הנוכחית?

אין שום דרך להגדיר הת זה כימין כלכלי. 

לימין החדש יש ניסיון פוליטי בלהיכשל ובלתמוך בעינוי אזרחים. 

וזהות הם ליברלים. הימין החדש הם פרוגרסיבים. 

ליברטאנים היא מילה שהומצאה עבור הליברלים אחרי שהפרוגרסיבים ניכסו אותה לעצמם - כמו שבארץ "שמאל" הפך ל"מרכז".   

אי אפשר לתמוך במועצות מזון ולומר שאתה ימין כלכלי. 

זה על גבול הקומוניזם. 

א. מועצות המזון הן חלק מאוד גדול ומאוד משמעותי מהכלכלה. 

אין דרך לרבע את המעגל הזה. 

זה לא משהו קטן - זה מהות הענין. 

ב. כפי שכתבתי, ליברליזם וליברטאניזם הם למעשה אותו הדבר. 

המילה פשוט נוכסה ע"י קבוצה מסוימת ושינתה את משמעותה ולכן נוצרה מילה חדשה. 

בארה"ב זה תפס. 

בארץ, פחות. 

אני יכול למצוא לך מקור - זה פשוט מהלך היסטורי שקרה. 

אני חושב שעידן ארץ כתב על זה. 

ג. אני לא יודע אם אתה יודע את זה, אבל בארץ התאבלו על לכתו של סטאלין, שמש העמים. 

מה זה הקיבוצים אם לא קומוניזם? 

מפא"י הקימו כאן מדינה קומוניסטית. לפחות רצו. 

ד. בנט היה שר הכלכלה במשך שנתיים. חוץ מלאפשר כמות מוגבלת של ייבוא של גבינה צהובה, הוא לא עשה יותר מדי. 

אפילו אלי הכן עשה יותר. 

(כמו אלונה ברקת). 

זה סותר לחלוטין.

ב. אני אחפש מקור מחר בבוקר. אני באמצע משהו עכשיו. 

ג. השלטון היה עם נטיה חזקה לקומוניזם. בלי פנקס אדום, לא היתה עבודה. 

ד. תעדכן אותי אם תמצא משהו משמעותי יותר. 

חבר כנסת בודד, לא יכול לקדם שום דבר. בטח שלא כשהועדים והאינטרסנטים יושבים לשרים על הראש. 

מועצות חלקאיות וימין כלכלי הם שני דברים סותרים לחלוטין. 

הדבר כמעט היחיד שאפשר שלא להגדיר אותם "קומוניסטים" באותה תקופה, היה שהם חברו לגוש המדינות המערביות בראשות ארה"ב. 

מבחינה כלכלית וגם שלטונית - מדובר כמעט בקומוניזם טהור. 

מה הם יצליחו לעשות? לא יודע. 

תלוי כמה מנדטים הם יקבלו. 

מספיקים שניים-שלושה הישגים משמעותיים, כדי לבסס את עצמם כמפלגת שלטון בפוטנציה.  

אבל היא בין סוציאליסם מתון יחסית, לקפיטליזם. 

אני דיברתי על ההגדרה הפוליטית ועל הצורה שבה היא התפתחה. 

ליברליזם – ויקיפדיה

תמורה במשמעות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-20 (משנות ה-30 לערך) חלה בארצות הברית (ובמידה פחותה גם בבריטניה) תמורה במשמעות המונח 'ליברליזם' עצמו.^[41] המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית זוהתה טרם המאה ה-20 עם הליברליזם הקלאסי (לדוגמה תחת הנהגת ג'יימס מדיסון, תומאס ג'פרסון, ואנדרו ג'קסון)^[42] שעה שהמפלגה הרפובליקאית זוהתה עם הגדלת המעורבות הממשלתית (לדוגמה תחת הנהגת אלכסנדר המילטון, הנרי קליי ואברהם לינקולן), בתחומים כמו מכסי מגן, מתן מונופולים, סובסדיות^[43] ובתחומי המוסר והמידות.^[44] אלא שעם עלייתם של ממשלים דמוקרטים דוגמת אלו של וודרו וילסון ופרנקלין רוזוולט זנחה המפלגה הדמוקרטית את הליברליזם הקלאסי ואמצה את "הליברליזם הסוציאלי" או "הליברליזם הפרוגרסיבי", עמדות אשר מכונות באירופה סוציאל-דמוקרטיות.^[45] בין ההוגים המזוהים עם זרם זה תומאס היל גרין, ג'ון דיואי, ג'ון רולס והכלכלן ג'ון מיינארד קיינס. מנגד, ביבשת אירופה, יפן, הודו ודרום אפריקה המילה ליברליזם שמרה על משמעותה כמשויכת לעמדות שוק חופשי.^[46][47] הוגים במסורת הליברל-קלאסית בארצות הברית מכונים כיום, על פי רוב ליברטריאנים ועיקר ההגות הליברל-קלאסית האמריקאית משתמשת כיום בשם זה.

אני רק ניסיתי להגיד שאין הבדל - זו אותה משמעות רק המילה שונה.

גם שלי יחימוביץ' קוראת לעצמה כך ובעברה הצביעה לחד"ש הקומוניסטית. 

אין הרבה הבדל בין ה"סוציאל דמוקרט של בן גוריון לקומוניזם של סטאלין. 

הם היו פרו מערביים, אבל התפיסה הכלכלית שלהם היתה קומוניסטית. 

סטלין היה מרקסיסט קיצוני.

הוא דגל בהלאמת אמצעי הייצור.

העסקה פרטית בתקופתו הייתה פשע , שנקרא "ניצול"

איו שום דימיון בינו לבן גוריון, לחד"ש, או לשלי יחימוביץ'.

עכשיו בגלל שאתה כל כך לא מבין, אני אתאר לך את קו פרשת המים בין סוציאליזם לקומוניזם והוא מאוד בוטה.

הלאמת אמצעי הייצור.

ז"א , לפי הקומוניזם, לא ייתכן קיומו של מפעל, מכרה, או חברה, שאינה מנוהלת על ידי המדינה.

היו כמה מניפיסטים, כלומר גרסאות לקומוניזם.

אצל סטלין, בסופן של דבר הייתה תחרות בין קולקטיבים, כאשר קולקטיב, היה מנוהל על ידי המדינה ועם כל זה, הייתה תמורה בעד הצטיינות.

ז"א פועלים בקולקטיב מצליח, קיבלו שכר יותר גבוה.

במקביל היה גם משק פרטי, אבל רק בהיקף אישי או משפחתי.

ז"א, משפחה הייתה יכולה להתקיים מתיקון נעליים, בלי שהמדינה תנהל אותה. היא כמובן שילמה מיסים.

גרסאות יותר קיצוניות של קומוניזם , כמו שצצו מדי פעם במזרח אסיה, כלומר, קמבודיה, צפון קוריאה וסין בזמן מהפכת התרבות, עבדו כמו מחנה עבודה אחד גדול.

הכריחו אנשים לעבוד, וחילקו פחות או יותר את התוצרת.

אבל לא משנה על איזה מניפיסט אנחנו מדברים, מעולם לא הייתה בישראל מפלגה או ארגון שדגלו במודלים האלו, למעט "גדוד העבודה" ההיסטורי בשנות העשרים, וגם זה לתקופה מאוד קצרה.

והקומוניסטים למינהם, ראו בקולקטיביזם אידיאה, זה נכון, אבל בינהם לבין עצמם היו מחלוקות מאוד משמעותיות לגבי האופי והמבנה של הקולקטיב.

בברה"מ התפתח בנושא הזה מדע שלם, שנקרא "כלכלה פוליטית"

אבל יש כאן אנקדוטות מעניינות , לדוגמא, כל הנושא של יצוא נשק.

במשך תקופה מסויימת רוסיה הייתה יצואנית הנשק הגדולה בעולם והרוויחה מזה הרבה כסף. פעמים רבות, היא השתמשה בעוצמה הצבאית והפוליטית שלה, כדי לייצר לקוחות חדשים לנשק שלה. זה קרה המון באפריקה לדוגמא. 

לתת מחיר מטרה, לחלק מכסות למקורבים וכו'... איזה קטע שזה עדיין המצב היום? 

והוא הבין, מה שהם הבינו, שבתקופה של כלכלה צעירה וחלשה , יש יתרונות גדולים לקולקטיביזם ולכן צריך לראות את הפעילות של בן גוריון , לא כשחיתות פוליטית, שזו טענה מגוחכת, אלא כניסיון להגן על המשאבים המוגבלים של המדינה מפני ארגונים שהיו קשורים למפ"ם ולאחדות העבודה.

זו היתה שחיתות פוליטית ממדרגה ראשונה. 

זו היתה דאגה למקורבים ותו לא. 

היום, אנחנו מספרים לעצמנו אחרת, אבל בזמנו, למי שלא היה פנקס אדום - אפילו טיפול רפואי הוא לא היה מקבל. 

בטח שלא עבודה או קומבינה אחרת ממנה נהנו המקורבים לשלטון. 

מסוג השטויות שמספרים חרדים, חסרי השכלה מיקרוסקופית.

לתת מחיר מטרה, לחלק מכסות למקורבים וכו'... איזה קטע שזה עדיין המצב היום? 

ויש כאן מחסור בחמאה? 

זו התוצאה של מועצות חקלאיות. 

ישראליסטן היא מחוז סובייטי מהבחינה הזאת - ואת זה איילת שקד רוצה לשמר. 

בשום עולם, אין שום דבר להגיד שזה סוג כלשהו של ימין כלכלי. 

פיקוח על מחירים, ומועצת מזון ששולטת בשוק המדובר. 

במקרה זה התפוצץ בתקופה של כחלון - ולא בפעם הראשונה. 

ומי שתומך במועצות החקלאיות, לא היה יכול לשנות שום דבר. 

על תכנון מרכזי של כל שוק המזון בישראל, עוזבים קואליציה. 

אנשים פשוט לא קולטים כמה זה פוגע בהם וכמה כל דבר עולה כאן יותר אבל האיכות שלו ירודה בגלל זה. 

משרד הכלכלה שינה את הנהלים: יבואניות החמאה ימכרו גם את החמאה המיובאת במחיר המפוקח

שילאימו כבר את הכל וזהו.

בשביל מה בכלל לשחק ב"כאילו" שוק. 

סה"כ, היה כיף בתקופת הצנע, לא? כמעט כמו בונצואלה של היום... 

בד"כ, מדינות שמגיעה אליהן כח עבודה, הכלכלה בהן צומחת יותר מהר. 

ארה"ב הוקמה "תחת אש". 

והם היו מהגרים שהגיעו לארה"ב בלי יותר מדי משום דבר. 

לא מדובר על טעות - המטרה לא היתה דמוקרטיה אלא קומבינוקרטיה. 

עד היום אנחנו סובלים מזה. 

הם לקחו את הקו הזה בעקבות פייגלין והתנועה הליברלית בישראל. אם הנ"ל יכנס לכנסת זה לגמרי הגיוני להצביע להם כדי שיעשו את העבודה כפוליטיקאים..

בנט ואיילת עבדו שניהם בשוק הפרטי בעסק. הם מבינים קפיטליזם "מהבטן" עוד לפני כל התאוריה ומה שמאחוריו.

ברגע שהעולם נוטה לשם, גם הם ייטו לשם. גם נתניהו אמר משהו דומה בכנס שהוא עשה השבוע עם שרן השכל והליברלים בליכוד.

הראשון ניהל סוג של עסק (ישיבה, ואחר כך את רגבים). השני היה ראש מועצה והיה עובד ציבור חלק גדול מחייו.

 בעז"ה לפחות 8 מנדטים!

איחוד מלגות הימין

ולכאורה אתחלק עם אשתי- אני כנראה אצביע יהדות התורה. והיא איחוד הימין.

כנראה אלך עם זהות, אני מאד מזדהה עם זה שכולם שונאים אותם.

בכל מקרה, אני לא ממש מאמין לפייגלין. הוא נראה לי נכלולי ומלוקק כזה, והדעות שלו והתכניות שלו מאד עמומות ולא ברורות.

אבל אני חושב שצריך לתת לו צ'אנס, ואם באמת יקבלו את תיק האוצר או החינוך זה יכול להיות מאד מעניין ושווה לנסות את זה.

סתם מעניין אותי לראות משהו אחר ולתת הזדמנות , אני לא חושב שמישהו משלה את עצמו שכל מה שהם אומרים הולך להיות בפועל.

יש זכות הצבעה

איך עושים את הסמיילי?

בחתימה שלי יש אתר שפתחתי ותראו

לסרוגים?

שלקחו מונופול על יהודה ושומרון... הריצו לכנסת את התחיה וקיבלנו את אוסלו.

ואחרים שמיישבים את הארץ עקב בצד אגודל לא עושים קוקוריקו ושורפים מנדטים לימין.

😂

התיישבות חרדית במקומות זולים ולא מבוקשים

יו"ש

ערד

עפולה

אופקים

ירוחם

רכסים

ועוד

זה לא מעניין אותם יו"ש או לא

פחות או יותר מאותן סיבות.

והגבול הוא לא מקום מוגן

לפחות לא בשנים הקרובות

ואולי אף פעם לא

יש מספיק מקומות נידחים בארץ

מוגנים יותר

וגם מרחיבים אותם בהתאם

(ראיתי שבונים עוד שכונה ענקית בבית שמש

רמה מספר לא יודעת מה)

איפה מפוזרים אותם 39 אחוז חרדים וכמה הם רלוונטיים למאבק על הארץ,

ואיפה מפוזרים אותם 31 אחוז סרוגים וכמה הם רלוונטיים למאבק על הארץ,

ואיפה מפוזרים יתר האזרחים וכמה הם רלוונטיים למאבק על הארץ?

תוציא את ביתר עילית, איפה תמצא חרדים ביו"ש? קבוצה קטנה בעמנואל של 6200 תושבים (1.24% מכלל האזרחים ביו"ש), וקבוצה זעירה במיוחד בחוות של חרדים ציוניים נדירים?

ומאיפה האחוזים בכל מקרה?

מודיעין עילית

ויש יישובים

תל ציון

מעלה עמוס

מיצד

מתתיהו

חלק מגבעת זאב

ועוד

בגוש קטיף

תושבים רבים מאוד פעלו ככה

והם לא היו חרדים

היו מתנגדים

אולי היה ניתן לעצור את זה

אם התושבים בעצמם מוכנים להתפנות

אין איך לעזור להם
וחבל

אבל זה לא קרה

אז אלה שנשארו גם אכלו את הדג המסריח וגם גורשו

מהבדואים

תראו איך הגבעות פורחות

מעוז אסתר למשל

פינו אותם עשרות פעמים

והיום יש שם לפחות 40 מבנים

מעבר לזה כל מה שגבבת בשורות הבאות - כבר הפכת לפרודיה של עצמך. אין לי מושג למה תייגת אותי בשביל לקשקש על אנטנות. לא פתחת שרשור על חנוכת שאנור, לא על הנחת אבן פינה לאריאל-מערב, לא על ההחלטה להקים ישובים חדשים בבקעה  ועל החוות שכבר התחילו לעלות, בתמיכת המנהל האזרחי, ממש על הירדן מעבר לגדר המערכת, בשטח ששלושים שנה היה מופקר.

ההערכות שלך על תוצאות הבחירות - שוות בדיוק כמו להתקע על האנטנות (תרתי משמע) תוך התעלמות מכל העשיה המטורפת בהתיישבות.

בנט מיהר להתאחד כדי לקבע את עצמו בתור המועמד של המרכז שמאל

אגב, גם מי שמכריז כעת על איחוד - יכול עוד להתפרק ולהתאחד עשר פעמים. זכור מקרה הנדל ושקד בבחירות הקודמות...

יש מצב שיש פה מזימה של השמאל הקיצוני להאריך את המלחמה בעזה ולא לסיים אותה בנצחון מוחץ, כדי להתיש את המילואימניקים

בזה לפיד מצוין.

גם עם בנט הוא עשה הסכם מצוין.

עם כזה חוש משא ומתן, חבל שהוא לא עשה את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.

לפיד עשה הסכם עם לבנון כדי להאריך את המלחמה עכשיו?

הסכם מולצח כמו ההסכם הקודם עם לבנון.

וזה יסדר את המפה מחדש. מה שנקרא "מזרח תיכון חדש" 🤣

הנדל איש השנאה שהדליף מלשכת נתניהו, ונזרק לכל הרוחות. הוא גם ימין וגם שמאל וגם דתל"ש וגם קפלן וגם שונא ערבים.

שקד, לעומתו, אינה שמאל. היא קשרה את גורלה בגורלו של הנוכל, והלכה איתו באש ובמים, עד שביום בהיר מבחינתו, ויום חשוך מבחינתה, בהיותה בביקור במרוקו הוא שלח לה גט דיגיטלי. היתה מתה להשתלב בליכוד, אבל לא היה ולא יהיה בגלל וטו של לוין.

אני מרחם עליה. רגע, בעצם הפוך. 

הנדל ושקד- שני אופרטוניסטים שדוחים זה את זה.  

מצחיק שזה מה שמפריע להם

הבנאדם טוען שהוא המשיח..

עובד בחברה קבלנית שמבצעת עבודות הנדסיות מטעם משרד הביטחון, נהרג מוק | ערוץ 7

רק כמה שעות אחרי שלך, יש סיכוי שחיכו ל-22 או משהו כזה

– אידיאולוגיית השמאל המדיני מתה כבר תקופה והולכת ונרקבת ככל שעובר הזמן. אף־אחד לא רוצה שתי מדינות לשני עמים. חוץ מאולי מטומטמים שכן, אבל זה לא משהו שיש לו כח בציבור.

– השמאל הכלכלי גם לא ממש קיים. הרוב המוחלט תומכים בשילוב של כלכלת שוק (לא נראה לי שיש מישהו שנגד "מה שטוב לאירופה" ו"לא עוצרים בנמל" וכיו"ב. יש דיונים על רפורמות בחקלאות אבל זה לא בדיוק שמאל קלאסי מול ימין קלאסי) עם מדינת רווחה עד גבול מסוים. מהבחינה הזאת הגענו פחות או יותר לאקווליבריום.

– השמאל החברתי... קיים במידה מסוימת? אבל גם לא כל־כך. רוב המדינה הם מסורתיים או חילוניים עם כבוד לדת ופחות או יותר בעד שימור הסטטוס קוו. ישנה סוגיית תחב"צ בשבת אבל מי שתומך בזה לרוב גם ככה יש לו 2 רכבים וגר במרחק הליכה מהים...

אם כן אין ממש סביב מה לאחד את השמאל. יוצא שיש 2 מפלגות שמאל קלאסיות קטנות (שמאל חברתי+מדיני ושמאל חברתי+ימין מדיני) + הערבים. לפי החישוב הזה זה אמור לצאת אולי 12-15 מנדטים טוטל + ערבים.

אז מה השיטה?

השיטה היא "להמציא" מאבק. "תתנגדו". אז נגיד להמציא מאבק בשחיתות. לא יודע עד־כמה נתניהו מושחת או לא, אבל גם אם נניח שהוא אשם במה שמיוחס לו, מדובר בזוטות, לדעתי. אין פה גזל של קופת מדינה בהיקף של מיליונים או הטיות מרכזים מטורפות וכיו"ב כמו שיש בכל־מיני פרשיות שחיתות קלאסיות (נניח ראש עיריית אשקלון).

הלאה הנושא המשפטי. למי אכפת הנושא המשפטי? מישהו בכלל מבין מה זה אומר? ככל שדיברתי עם אנשים מחו"ל – הודו, ארה"ב, מדינות "נייטרליות", כולם הסכימו שהשיטה הישראלית, בה בית המשפט יכול לפסול חוקים (גם חוקי יסוד) כלא־חוקתיים, כשאין בכלל חוקה, על־סמך קריטריונים מאוד שרירותיים, הוא מגוחך. יש המון דמוקרטיות חזקות עם בתי משפט מרוסנים, כמו למשל ארה"ב, שבה לנשיא יש כח כמעט בלתי־מוגבל. ומה כבר יעשו? יכריחו חילוניות ללבוש חצאיות? במה בדיוק יבוא לידי ביטוי ה"פשיזם" וה"דיקטטורה" (שאותה אפשר להחליף בבחירות כל ארבע שנים)? מפמפמים פרנויה לא נורמלית סביב הממשלה וסביב זה למעשה בונים מחנה. בשביל זה לא צריך שום אידיאולוגיה, לא כישורים מיוחדים (רובם המוחלט של הפוליטיקאים ממחנה השמאל אינם כריזמטיים, מקובלים, או עם אידיאולוגיה מעניינת), פשוט לשכנע את הציבור שהמצב הנוכחי הוא מעפן על־ידי זה שמחפשים כל דבר שחור ומבליטים אותו.

פעם נתאחד סביב גיוס החרדים, פעם נתאחד סביב "הפרת החוזה הבלתי־כתוב" (חחחחח איזה קרינג') ונאיים בסרבנות.

פעם נאמר שהחמאס כבר מזמן פרטנר (יאיר גולן 09.08.2022), פעם נאשים את סמוטריץ' שאמר שהחמאס הוא נכס (הסברתי).

פעם נטען שנתניהו גורר את ישראל לאבדון בזה שהוא רוצה לצאת למבצע יזום נגד דעת הקבינט (2019), פעם נטען שהוא אבי מדיניות ההכלה (שממשלת בנט הלכה ושיפרה, כבר היו דיבורים על נמל ימי או אווירי ואיים מלאכותיים והשד יודע מה).

פעם נטען שצריך להפסיק את הלחימה בכל מחיר, פעם נטען שהממשלה פחדנית בזה שהיא לא מסיימת את העבודה בצפון.

עכשיו, הציבור כן מתוסכל, כי הממשלה שלנו לא משיח בן־דוד (וגם יש מגבלות כאלה ואחרות), אז כל אחד נתפש לנקודה רעה אחרת, וככה אתה מקבל ציבור גדול שמאוחד סביב תסכול, ובוחר בך, בלי לדעת מי אתה ומה אתה רוצה ובלי מאמץ כמעט.