
חיי הדת שלי קרועים כל הזמן.ארצ'יבלד

תשלח אותם לתופרתמשיח נאו בפומ!
אני חושב שכולנו כאלה באיזה שהוא מקוםמשה
כשמתבגרים קצת, מגלים שיש פער עצום בין השאיפות ומי שרצינו להיות, לבין הפרקטיקה. יש הרבה אילוצים שאין בגיל 10 או 15...
אל תיכנע למסע הארוך בחיפוש אחר האמת,השתדלות !
ותשתדל לא ליפול לקולות אחרים של העולם הגשמי, כי העולם באמת הוא הרבה הרבה יותר מזה.
יש לעולם משמעות גבוהה, יש לו תכלית מעל הטבע,
ואנחנו לא סתם אנשים, אנחנו חלק ממשהו עצום.
תכווין את המסע שלך עם הידיעה שאתה לא סתם עוד בן אדם בעולם, שאתה לא רוצה לבזבז את הזמן שלך כאן בעולם בלשים דגש על הדברים הזמניים. כי בסוף, כשנלך, לא יישאר בשבילנו מהטבע הזה שכאן כלום.
העולם הוא אמצעי, הכנה, לא מטרה.
זה נחמד להיות בן אדם 'מוסרי' ו'פשוט', אבל... מי קבע לנו מה זה מוסר?
בן אדם אחד חושב שלהביא צדקה זה מוסר, ובן אדם אחר חושב שלרצוח אנשים זה מוסר, כי זה טוב למשפחה שלו.
שניהם צודקים, לא?
לא בני אדם קובעים מהו מוסר. מי שנתן כאן את החוקים קובע.
תחפש אותו בשכל.
תחקור נושא אחד לעומק ממש, ממש ממש, ותראה עד כמה החקירה שלו היא אינסופית. מישהו היה חייב לברוא את זה. לא הגיוני בשום צורה שזה פשוט נח כאן מאז ומעולם.
קח למשל את אינשטיין
גאון, שחקר וחקר וחקר, עד שיצא בהכרזה שיש יישות גדולה שאחראית להכול.אז יש בורא לעולם! עכשיו יש המון אנשים שעובדים אותו... מי צודק?
ספר הכוזרי מדבר בדיוק על זה. תלמד אותו
הוא מזכיר שם את הפילוסופיה, הנצרות והאסלאם (והיהדות כמובן.)מצאת את האמת ואתה שלם איתה? לך איתה עד הסוף! חיה חיים של אמת! (אלא אם כן זה לא היהדות, ואז זה אומר שפשוט לא חיפשת טוב
)כשמבינים את העומק של העולם הזה, את תכליתו האמיתית, יותר קל להתמודד ולעמוד איתנים אל מול פיתויי היצר הגשמי.
סליחה על התגובה המסורבלת...
ואיי כתבת יפה,ארצ'יבלד
תודה
ואני שומר ברשותך.
בשמחה
השתדלות !

נכון צודקתארצ'יבלד
אבל את המקור למילים, ואני יונק מהמילים, ועוד יום לא נשאר כלום.
וזה קשה. אין לי את התלהבות, כמעט אף פעם.
חוץ מהנאה לפעמים בלימוד תורה, אין עוד משהו שמלהיב אותי.
התלהבות זה חסידות...!השתדלות !
תמצא איזה חסיד, אולי חבדניק, אבל אחד שקולט אנשים ויודע איך לדבר איתם, ותדבר איתו. בטוחה שישמחו לעזור לך, בכל דרך שתמצא שנכונה לך

אשריך שאתה רוצה להתחבר, להתקרב ולהרגיש, זה באמת משנה את הלימוד!
החסידות זה כלי מדהים לעבודת ד', ממש

האמת אני אלרגי לחסידות.ארצ'יבלד
אבל בהחלט רעיון.
תודה.
שווה להתאמץ על זה
השתדלות !
את צודקת, תודהארצ'יבלד
רק שניה..והוא ישמיענו
זה הבדל.....

..פסידונית
האדם המאמין, אשר חוויתו הדתית עמוסה מאבקים פנימיים וסתירות, המתלבט בין התלהבות ודביקות באלקים לבין הרהורי ייאוש שעה שמרגיש כאילו נעזב על ידו, תפקידו קשה מאז ימי אברהם ומשה.
(הרב סולובייצ'יק, בדידותו של האיש המאמין)
אתה בחברה טובה 
הבנת כאן שזה האידאל של האדם המאמין?ברגוע
לא כתוב כאן פשוט שתפקידו של אדם שיש לו סתירות פנימיות יותר קשה מימי אברהם ומשה?
אני לא חושבת שהוא תיאר אידאל אלא מצב עובדתי - אמונה זה מסובךפסידונית
ולא, הפירוש שלך לא מסתדר תחבירית: תפקידו קשה *מאז* ימי אברהם ומשה, כלומר מאז עד היום. לא תפקידו קשה *יותר* מימי אברהם או משה.
צודקת, ההסבר שלך נשמע יותר מתאים.ברגוע
כנראה שניסיתי להכניס הסבר אחר כי קשה לי עם העמדה הזאת..
מענייןפסידונית
אפשר לשאול למה?
לי הגישה הזאת מרגישה נכונה מאוד.
אני לא רוצה לנצלש לוברגוע
מתייג אותך בנסיופ
זה 'איש האמונה הבודד'נחשון מהרחברון
זה השם בתרגום הנפוץ ביותר, עד כמה שזכור ליפסידונית
את הציטוט הספציפי לקחתי ממקום שתרגם את השם אחרת
זה מאמר של הגרי"ד?ארץ השוקולד
נראלי שלא זו הנקודה אצליארצ'יבלד
האמת, מעולם לא חשתי בצורך להרגיש נצרך.
פשוט אין לי חשק, או שאולי 2 רצונות, קונפליקט.
אם תרצה להרחיב כאן או במסר יהיה קל יותר לענותארץ השוקולד
אני אפנה אליך במסר, תודה.ארצ'יבלד
סבבה לגמריארץ השוקולד
טרם קיבלתי אם שלחת, אבל אל תרגיש רע גם ככה לא באמת הייתי פה בימים האחרונים
גם אני מזדהה פחות עם החלק של נעזבפסידונית
כלומר, לפעמים כן, אבל שלחתי בעיקר בגלל ההתחלה.
האמת שלמיטב זכרוני יש לו אמירות נוקבות יותר על הכאב והקריעה שבלהאמין, אבל למרבה התסכול אין לי את הספר.
אם מישהו רוצה לקנות לי למתישהו אהמ @כולם
ההמשך הינו הסבר להתחלה.ארצ'יבלד
במפגש הבא בעזה
יאאאאפסידונית
אז מי מארגן מפגש 


השמועה אמרה שאת מארגנת
ארץ השוקולדאחרונה
אבל הכותרת לא נכונהפסידונית
ההמשך לא הסבר של ההתחלה אלא תוספת עליו (בהנחה שהבנתי מה ההמשך ומה ההתחלה בעיניך). כלומר - האדם המאמין - חוויתו עמוסה וכו', ו*נוסף על כך* הוא מתלבט בין התלהבות וכו'.
הה' (של המילה המתלבט) היא הסבר. כלל ולאחריו פרט.ארצ'יבלד
ככה נראלי
לא נראה לי, אני חושבת שאלו 2 פסוקיות שהן הסברפסידונית
של ה'האדם המאמין'.
דוגמה להמחשה: הילד בגינה, אשר חולצתו אדומה, העומד וחובט בחברו - הוא אשר עליו אני עושה בייביסיטר 
(קרי - הפסוקית הראשונה היא תיאור אחד, והשנייה היא תיאור נוסף עליו).
זה שונה, בגלל שדיברת על תיאור.ארצ'יבלד
פה זה שונה, המשפט הראשון קובע שיש סתירה פנימית, אבל לא אומרת מהי.
את הכנסת את הפרשנות שלך למשפט הראשון וממילא הבנת שהשני אינו הסבר.
אבל המשפט הראשון לא מתאר את הסתירה. אלא טוענת שיש סתירה.
אז אני חשבת הפוךפסידונית
מבנה המשפט קובע שיש פה 2 פסוקיות שמתארות את הביטוי שבהתחלה, פשוט כי ככה עובד משפט, תחבירית.
ולכן הרשיתי לעצמי להכניס בו פרשנויות משלי. צודק שהן לא מוכרחות
יאיי דיונים התגעגעתי
*איש האמונה הבודדמאיר.
השלב הבא, כלומר להתחיל לשנות גם את שם הספר זה איום ונורא
לא יודעתפסידונית
מה הכוונה?חסדי הים
אפשר שאלה?מחפש אהבה
במה אתם יותר מאמינים:
בזה שאפשר לקלקל,
או בזה שאפשר לתקן???
לתקן - חלק משאיפה מתמדת להשתפר, להתייעל, להחכים,פ.א.
להתמקצע, לצבור ניסיון מועיל, ללמוד
אחי, בפשיטותמחפש אהבה
משאיר לך לבחור מה לקחת מהתגובה - המילה הראשונהפ.א.
במושכל ראשון - שאפשר לקלקלמבקש אמונה
את זה ש"אפשר לתקן" אני צריך להזכיר עצמי ולשכנע את עצמי כל פעם
שניהם אפשרייםרקאני
לקלקל יותר קל
בשבילoo
לקלקל לא צריך להאמין/ לחשוב/ להתאמץ
זה קל
אנשים עושים את זה כל הזמן
כדי לתקן צריך לא רק להאמין אלא לרצות
להיות במודעות
ללמוד
ליישם
להתמיד
להתאמץ
מאה אחוז!נחלת
לתקןחתול זמני
לא רק באמונה אלא גם בתחושה
אפשר גם וגם, מה השאלה?advfb
יותר קל לקלקלאני:)))))אחרונה
סקר־צד לשוני מעניין...אלעזר300
עבורכם, האם למילה "בוהה" יש משמעות של...
1. "מסתכל בדבקות ובעניין רב", או של...
2. "אולי רואה משהו, אבל חולם בהקיץ"?
(אישית, מצביע 2)אלעזר300
2.רקאני
2.Lavender
אני דעת יחיד
חתול זמני
החלק הראשון של מספר 2 לא ברור לי לגמרייעל מהדרום
אני בוחרת 2.
בעצם גם וגםיעל מהדרום
2.מחפש שם
2.משה
יכול להיות 2, ויכול להיות משהו שונה הן מ-2 והן מ-1ריבוזום
במשמעות 2: "האיש שבחדר ישב ברישול, בוהה ניכחו, וניכר שמחשבותיו בל עמנו"
במשמעות שונה: "האיש היה לבוש באופן כל-כך משונה! לא הצלחתי שלא לבהות בו, על אף חוסר הנימוס"
כלומר, זה לא בדיוק להסתכל בדבקות ובעניין, זה להסתכל בהשתוממות \ בפליאה \ בהערצה (תלוי בהקשר, יכול להיות גם רגש שלילי של דחיה), הרבה פעמים בניגוד לשיקול הדעת שלא מופעל באותם רגעים.
(יכול להיות שהמשמעות השניה בהודעתי אינה "נכונה",ריבוזום
אבל היא בשימוש)
מסכימהיעל מהדרום
מעניין. אני חושב...אלעזר300
שהתכוונתי להכניס את המשמעות שהצגת באפשרות 1.
כלומר, החלוקה בעיני היתה בין יחס פעיל למראה, לבין מעבר שלו על פני התודעה.
תוכלי לחדד את ההבחנה הנוספת שאת מציגה? אשמח.
כמו שנקדימון צייןריבוזוםאחרונה
ההגדרה הראשונה שלך נשמעת מתאימה ל"התבוננות", שהיא בנחת, בתשומת לב לפרטים.
אבל בבהיה אין תשומת לב לפרטים, אין בחינה מדוקדקת, ואין נחת ומודעות. אלא הסתכלות לפרק זמן ממושך מהמקובל שמגיעה מתוך רגש חזק פתאומי שהתעורר ממה שעליו מסתכלים. מקווה שהצלחתי להבהיר יותר את כוונתי.
נקודה יפהטיפות של אור
(באתי להצביע 2, אבל בעקבות ההודעה שלך חשבתי שאולי לבהות זה בעצם 'להסתכל בנקודה מסויימת בקיפאון, בלי לזוז או להזיז את המבט'. ככה זה תופס את שתי המשמעויות - גם לבהות באוויר, וגם לבהות במישהו מפתיע או מטיל אימה וכדומה)
גם וגםנפשי תערוג
2 - וגם זה לא ממש מדויקנקדימון
מה שמתאים למילה 1 שתיארת זה "התבוננות".
"לבהות" זה להסתכל מבלי להתמקד מנטלית בשום נקודה באופן ספציפי. שים לב, העיניים לא מתרוצצות אלא כן "נמצאות" באיזו נקודה אבל המוח לא ממש מסתכל על הנקודה עליה העיניים נחות. מה שאתה עושה עם עיני הבשר שלך בזמן כשאתה חולם בהקיץ זה נקרא "לבהות".
החיים וזהמישהי719
היי לכם
איך מתקדמים החיים שלכם?
אתם מרגישים שהגשמתם את המטרות והחלומות שלכם?
האם קרה לכם שהרגשתם שכל הדלתות נסגרו בפניכם? מה עשיתם אז?
מתייעצת כי אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי...
חסרים הרבה פרטים להבין את התמונה שלךפ.א.
סבבה מאודחתול זמני
התקדמתי הרבה וגם עשיתי הרבה הפסקות.
בגדול כבר הגשמתי את כל החלומות שלי, אין לי עוד משהו מיוחד שאני שואף אליו/רוצה אותו.
הגעתי לשיא של מה שהייתי רוצה מבחינה מקצועית.
חוויתי את כל מה שרציתי להספיק לחוות בחיים, אין לי רעיונות נוספים חוץ מזה. זה קצת כמו פיצוחים, לכל גרעין יש אותו טעם, אז אין הבדל בין לאכול אחד לבין לאכול 30.
היו זמנים כשהייתי יותר צעיר שהרגשתי די חסר אונים, אבל השקעתי ביצירת דלתות טובות ובשמירה עליהן. כרגע אני בתחושה שגם אם יקרו כל־מיני דברים, אוכל להתרומם מזה.
לא סבבה בכללנעמי28
נכון,חתול זמני
אני בהחלט מרגיש ככה. אם היו מודיעים לי שמחר הגיע הזמן לקפל את הבסטה, לא נראה לי שזה היה מזיז לי.
מצד שני, נכון לעכשיו גם לא רע לי, אז אני פשוט זורם עם החיים.
בקיצור: חתול זמני.
תשע נשמות זה לא כזה זמנינעמי28
גם זה נגמר מתישהו...חתול זמני
יש מי שיכנה את זה דיכאון. מתמשך. סליחה.נחלת
הממ.חתול זמני
זה לא ממש דיכאון כי אני לא סובל או משהו. זה לא שאין לי כוחות, או שאני לא נהנה מהדברים שאני בדרך־כלל נהנה מהם (מבחר מאוד מצומצם, אבל לא נורא).
פשוט אני מרגיש שכבר הספקתי את כל מה שרציתי ומעבר לזה, כך שכל השאר בונוס.
הרי אני כבן 70… כמו בסיפורי ההגדה של פסחפ.א.
תראה,חתול זמני
אנחנו חיים בעולם מאוד מהיר שבו אפשר לחוות אינספור חוויות תוך זמן מאוד קצר, יחסית.
בעבר, בן־אדם היה חי בשטייטעל, מתחתן בגיל 18 עם רוח'לע, מוליד 50 ילדים, מדי פעם נוסע ללייפציג ליריד כדי לגרד כמה זהובים או אדומים, לומד גמרא, וזהו בערך. אולי מכיר קצת אנשים מהשטייטעל או מהעיירות הקרובות ומדבר איתם פעם באף־פעם. מקבל מכתב "גיה"ק הגיעני לאחר כמה חודשים..."
לא יודע, סיימתי לימודים, טיילתי כמעט בכל מקום בארץ, הייתי בחו"ל, קראתי הרבה ספרים, סיימתי את כל מה שרציתי ב"bucket list" שלי (באופי שלי אני מסתפק במועט)
אין לי עוד משהו מיוחד שאני משתוקק אליו
נשמע שאתה עם ציפיות ודרישות צנועות, תבורך 🌹פ.א.
אולי כמו שמיכלאנג'לו בואונרוטי אמרLavenderאחרונה
"הסכנה הגדולה ביותר עבור רובנו היא לא שהמטרה שלנו גבוהה מדי ונעצור לפני שנגיע אליה, אלא שהיא נמוכה מדי ואנחנו אכן משיגים אותה."
בקיצור, השמיים הם הגבול ואפשר לחלום בגדול ולהגשים בגדול, ככה לפחות עם בני האנוש, לא יודעת איך זה עובד עם חתולים זמניים(:
החיים שלי תותיםLavender
וגם אם הם לא- משתדלת לראות אותם תותים
לא הספקתי להגשים את כל החלומות שלי, אבל אני בהחלט בדרך...
ואם הרגשתי שהכל נסגר בפניי- פשוט בכיתי והתפללתי לה'. (כמה קלאס)
ובכנות, הדבר שהכי עזר לי ברגעים קשים יותר זה האמונה. שהכל נגזר עלי ושאני צועדת במסלול שנקבע לי לפני שנולדתי ועליי רק לבחור בטוב.
הייתי קוראת הרבה משפטי חיזוק, הרצאות של אמונה וביטחון בה', ומוציאה את עצמי לדברים חיוביים שנותנים לי כוח.
והבנתי שהיחידה שיכולה לעשות אותי מאושרת, זאת אני בעצמי...
מאחלת לך למצוא את האושר הפנימי שלך, כי מה ששלך יגיע עד אלייך 💖
וואיהרמוניה
-אני מאמינה שהחיים שלי מתקדמים למרות שזה לא ניכר כרגע בפועל. לא רואים צמח באמצע גדילה, רק במבט לאחור.
-ממש לא, אני מרגישה רחוקה מהם... החלומות הישנים שלי מרגישים כמו חלומות של מישהי אחרת כי אני כבר לא חולמת אותם, ובכל זאת צובט לי בלב כל פעם שאני רואה מישהי אחרת שהגשימה אותם.
-למה את מרגישה שכל הדלתות נסגרו?
כשנדחקתי לקיר, הקיר נשבר. זה מה שקרה. היה כואב. אח"כ רווחה.
באמת להתחנן להשם.נחלת
לא יזיק לשוחח עם מישהו מקצועי או לא, אבל מבין ויכול לעזור לחלץ את החוט מהפקעת
ולנער את תחושת הסנדול (?).
אולי חשוב להיות מסוכרנים עם כל נשימה; להיות בתיקו איתה. להתקדם באותו
קצב. לעבור רק את היום הזה בשלום (את זה שמעתי מאדם גדול). קראי
את הספר "אל דאגה" - יש לו שם רשימה של: רק היום....
לכתוב לעצמך מה היית באמת רוצה. על מה אתה/את מתאבל. מה מפריע.
למה העצבות. לא פשוט. אבל השם תמיד מחלץ. עוזר. מאיר פתאום נקודה
קנקנה של אור שנחבאת מתחת לשמיכות החושך הכבדות. נושמת בכבדות,
כמעט לא מורגשת עכשיו, אבל חיה וקיימת.
יהיה טוב. זה לא יימשך לנצח. הנפש שלנו גמישה - "בערב ילין בכי ובבוקר...רינה".
מפליא עד כמה פעולה קטנה, ממש פעולה, עם הידייםנחלת
יכולה לגרש חושך גדול.
פעילות איזושהי. לא לחשוב באותו רגע על משמעות החיים שלי. פשוט לעשות.
חושבת שזה עוזר להבהיר את הבאלאגן במוח ולהשקיט אותו.
ישoo
מטרות/ חלומות שהגשמתי
ויש שעדיין לפני
אם דלת אחת נסגרת
אני מחפשת את דלת אחרת
ובאופן כללי לא תלויה באחרים או בגורמים חיצוניים כדי להגשים חלומות
צריך להיות שקוע במשהו אידאליסטינוגע, לא נוגע
להרגיש שחלק מהמטרות שלך זה שיהיה טוב לאחרים, ולצערנו לא חסר צער וכאב בעולם.
כמובן שרצוי גם במעשה, אבל לפחות לחיות בתודעה כזו.
לא להישאר בעולם הפרטי המצומצם מטבעו, אצל מי פחות ואצל מי יותר.
ברוח היום הקשה הזה, המטרות והחלומות לא יכולים להתגשם כל עוד לא הגענו ליום בו מלכות ישראל תהיה שלמה, ננצח את אויבינו, נבנה את מקדשנו, ויגיע יום תחיית המתים בו כל הכואבים יפגשו שוב את אהוביהם.
זכריםמחפש שם
כשאתם מדברים עם בנות רנדומליות אתם מסתכלים להן בעיניים?
ובנות איך אתן מרגישות מול זה? הייתן רוצות? זה מוזר לכן אם לא? מפריע לכם אם כן?
לי מרגיש לרוב אנטימי מדי להסתכל למשהי בעיניים סתם ככה
ואולי גם מהצד שלה חודרני
מצד שני זה גם מוזר, ולא מרגיש לי בריא אם לא...
אז מתעניין
שכחת שאכן יכולים להיות הרהורי עבירהאדם פרו+
ואכן כתוב בתורה "ולא תתורו אחרי עיניכם ואחרי לבבכם" ודרשו רבותינו על הרהורי עבירה
"אם אני אסתכל עלייך עלולים להיות לי הרהורי עבירה". זו המציאות שהתורה תיארה.
והחכמים הזהירו ממנה.
האם אתה מצהיר שאצלך לא יהיו בוודאי הרהורים
בניגוד לעמדת הפסוק.
על מנת לפייס את דעת האשה,
הרי זה בדיוק הפוך בעשותך כך, אתה מראה לה
במעשייך שהיא מבחינתך יצאה מגדר אשה
שעשויה להביא אדם להרהר בה.
ועלול לגרום לה עלבון.
עצות לטסט!!!!מחפש אהבה
זה הכל סייעתות או יש מה לעשות השתדלות?
גם וגםל המשוגע היחידי
מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.
וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.
בהצלחה!!!אנונימי 14
לא להכנס למחשבות על..מחפש שם
להתמקד בנהיגה עצמה
לבוא עירני
לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט
ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.
ממש בהצלחה!!
לגשת כאשר מוכניםאינגיד
היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).
אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.
תצליח.
תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרהאריק מהדרום
1. תשובה- לזכור את הטעויות בטסטים הקודמים, הכרת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על הטעויות האלה-זה העיקר.
2. תפילה, יש באינטרנט תפילה לפני טסט, חפש בגוגל.
3. צדקה, לתרום לאור ירוק או לעמותות מהסוג הזה יש באינטרנט גם.
בהצלחה.
מישו עבר בראשון?מחפש אהבה
אני - לדעתי תלוי איפה לומדים, מבחינת עומס התנועהזמירות
אני. והופתעתי מזה...יעל מהדרום
הרבה בהצלחה לך!
נכון יותר לשאול את מורה הנהיגה שלךנפשי תערוגאחרונה
פעם הרגשתם שמישהו מבין אתכם?מחפש אהבה
אבל באמת?
ואתם חשובים לו באמת?
ויצא לכם להיות גם מאוכזבים ממנו אחרי זה?
אולי סוג של בגד בכם?
כן, פעמיים הרגשתי שמבינים אותיאינגיד
אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.
כן.חתול זמני
לא הייתי אומר ממש שהתאכזבתי, כי ציפיות יש רק לכריות.
הייתי דלוק עליה אבל מבחינתה זה היה ידידותי בלבד. אבל הבנתי את זה, ולא ממש הרגשתי שזה ביאס אותי.
עד עצם היום הזה, היא ה־suicide hotline שלי אם אני צריך משהו.
נדיר מאדזיויק
כן, מתלבט בין ג'מיני לבין ג'פטו
מתוך סקרנות
אף אחד כמעט לא התקרב ללהבין אותי ברמה שהם מבינים
.
אולי ניקים ספציפיים בפורום 
לאמחפש שם
כןהפיאחרונה
באווירת היום..לא יודעתת
יש פה עוד מישהו ש...?מפחד מאוד!
יש לו חלומות שלא הגשים כי השם לא מסכים, אבל עמוק בפנים פועם הגעגוע אליהם בלי להרפות?
יש פה עוד מישהו שמסתכל על האנשים שהכל מותר להם ואומר: גם אני רוצה אבל לא יכול. אבל בפנים לעולם לא השלמתי עם זה שאיני יכול?
חלומות שה' לא מסכים?אני:)))))
מי זה האנשיםרקאני
שהכל מותר להם?
בהחלטפשוט אני..
אין אנשים שהכל מותר להם...הסטורי
אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.
אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".
הכל מותר לכולם במידה שווה, מותר לך לעשות מה שבא לךצדיק יסוד עלום
מצ"ב שיר של אדם שמותר לו הכלצדיק יסוד עלום
הייתי פעם כזה "שהכל מותר לו"מבקש אמונה
זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך... זה לא קורה אף פעם.
כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.
אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח
תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.
מבקש אמונה אתה יכול להסביר יותר?מפחד מאוד!
אם אוכל.. מה בדיוק להסביר? תמקד אותימבקש אמונה
בוא לשיחה אישיתמפחד מאוד!
לא חושד ספציפית באף אחד, אבל מציע להיזהר מאודהסטורי
אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.
נכון, אבל כל מקרה לגופו.מפחד מאוד!
ועוד משהו: לפני שאתה חושד - תכבד ואז תחשודמפחד מאוד!
אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??
וגם שתינו גברים. בחיים לא היית פותח נושא כזה עםמפחד מאוד!
מי שלא גבר
תכל'ס, במקום לחשוד, תנסה אולי לעזורמפחד מאוד!
כתבתי שאני לא חושד ספציפית באף אחדהסטורי
זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.
אוקיי. תודה. מרגיש שזה באהבהמפחד מאוד!
הערה חשובהארץ השוקולד
נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,
וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)
ספרא, פרשת קדושים, פרשה י'פצל"פ
מה שבטוחמחפש שם
שה' לא רוצה שתרגיש ככה.
אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.
התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.
התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.
בוודאי. וגם לחוסר ההשלמה יש שם...נקדימוןאחרונה
קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.