וסמוטריץ' לא הימני הראשון במפד"ל שספגה מדיניות חמורה של ממשלות עבר.

וגם הוא יכול לעזוב את המפד"ל ולהקים אלטרנטיבה - כמו שכבר עשו רבים וטובים, 

כמו הרב חנן פורת זצ"ל, ולהבחל"ח הרב דרוקמן, הרב ולדמן ועוד

וכבר כתבתי כאן : לא חושב... - אקטואליה וחדשות

מדוע נראה לי שזה לא יקרה.

גם בבחירות הקודמות היה חשש כזה, וזה לא קרה.

ויותר מזה - גם אם כחול לבן תהיה הגדולה, זה עדיין יכול לקרות.

ב-2009 נתניהו הציע ממשלת אחדות (שאגב אכן התממשה מאוחר יותר

כשמופז עמד בראש קדימה), וגם ב2015 התנהלו מגעים מתקדמים.

אגב, אפילו ההצהרות הנמרצות של נתניהו לפני הבחירות האחרונות

לא מנעו את המגעים המתקדמים מול הרצוג. זו לא היתה הבטחת הבחירות

היחידה שהוא הפר.

עכשיו בראש המפלגה השניה לא עומדת לבני או שלי יחימוביץ' שמתעבות

את נתניהו, אלא גנץ, שבכלל לא ברור שתהיה לו בעיה לסגור מהר על אחדות.

הוא חדש בפוליטיקה, המפלגה חדשה ומלאה באופורטוניסטים שהדבר האחרון

שהם הצטרפו עבורו לפוליטיקה היא ישיבה ממושכת באופוזיציה.

החוק הצרפתי לא יהיה מחסום גם מהבחינה הזו.

לטובת העניין, כל רשות שלטונית בישראל וכל כלי תקשורתי יתגייסו בשמחה

לעזרת הממשלה, ובטח לא ירצו לספוג את הביקורת על הכשלת האחדות.

גם בגלל פייגלין וכחלון.
הם יעשו לביבי את המוות בהרכבת הקואליציית ימין-חרדים, כך שהוא אולי יצליח לשכנע את המתנגדים לכך שאין מנוס מלהקים ממשלת אחדות.

נחיה ונראה...

דברים ביניהם.

ממשלת אחדות זה המהלך שתהיה לו התמיכה הציבורית

והתקשורתית הרחבה ביותר.

מי שיוביל לזה, יסלחו לו על הכול ויאתרגו אותו.

נקווה לטוב...

כי נתניהו רוצה להעביר חוק צרפתי/החזרת החסינות,

או לפחות להמשיך לכהן עם כתב אישום.

אולי כחול לבן יתפצלו וגנץ יכנס לממשלת נתניהו, קשה לי להאמין שלפיד יכנס לממשלת אחדות.

אבל לא רואה עניין לדון יותר מידי על תרחישים,

נחכה כמה ימים ונגלה..

שמאלה ממנו, המחנה הציוני נשאה ונתנה על הצטרפות לממשלה

עוד בכנסת הנוכחית.

יש שני הסברים מקובלים מדוע זה לא יצא לפועל:

1. נתניהו לא יכל להציע להרצוג יותר מדי ולהשאיר את החברים

האחרים בקואליציה.

2. השמאל הקשה המבוסס במחנה הציוני (יחימוביץ', מיכאלי ועוד)

פשוט לא איפשרו להרצוג לקבל את הצעות נתניהו.

שני ההסברים הללו לא רלוונטיים במקרה של גנץ ולפיד.

גוש הימין- 64 מנדטים, מתוכם כחלון, בנט, וליברמן עם 4 מנדטים כל אחד, וסמוטריץ' עם 5. כולם לשונות מאזניים. 

כחלון מציב אולטימטום על האוצר. בנט- על הבטחון והמשפטים, וליברמן על החוץ. סמוטריץ' על החינוך והשיכון.

לאנשי נתניהו הרעבים הם מציעים להסתפק באיכות הסביבה, שוויון חברתי, וכיוצא בהם. משרדים קטנים ומומצאים.

נתניהו יכנע וישלם, לא בלי זריעת הזרעים לתסיסה בתוך מפלגתו מה שיאלץ אותו לפרוש בתוך 12 חודשים, ואם לא יפרוש הוא יודח. 

תרחיש נוסף: נתניהו מפנים את הברוך שהוא נקלע אליו, וסוגר רוטציה עם גנץ בתוך 45 ימים הקבועים בחוק. על שניים או שלושה מנדטים שיחסרו להשלים 61 הוא יצא במכרז, ותזכה בו המפלגה הקטנה שתתקפל ראשונה.  

אם אני נתניהו הייתי מתחיל עם אופצית גנץ.   

שגם הוא דורש את האוצר והחינוך. זה תוקע את ביבי ומכריח אותו לשבת עם גנץ.
כך שאולי זה התרחיש הכי הגיוני. נבעך.

ובמילים אחרות, בלי מפלגה אחת מימין שאינה לשון מאזניים, אופציית גנץ היא ריאלית בסבירות גבוהה יותר מ- 50 אחוז.   

הממשלה הקודמת הייתה 61 הרבה זמן.

וגם אחרי שליברמן הצטרף עדיין רוב המפלגות יכולו להפיל את הממשלה, ולא עשו את זה, וגם לא סחטו את נתניהו יותר מידי.

ועוד אחת קטנה וחלשה

אבל הוא כתב שממשלת ימין צרה לא יכולה להחזיק מעמד הרבה זמן, על זה הגבתי.

שתקבלנה חברות הקואליציה הנוכחית לפי

הסקרים האחרונים:

הליכוד(30)+הבית היהודי(7)+כולנו(4)+שס(5)+ג(7)=51

נוסיף את הימין החדש(5)=56.

כלומר הוספת עוד מפלגה נוספת, עוד גורם במו"מ קואליציוני

שיש לו דרישות וגם מבקש תפקידים - ועדיין לא סגרת 61.

ככה שתצטרך עוד 1/2 מתוך: זהות, ליברמן, אורלי לוי.

מה שרק מגביר יותר את התלות בכל מפלגה שחברה בקואליציה

ומערער את היציבות של הממשלה.

עוד מפלגה אחת ולא שתיים, כמו שכתבתי בטעות.

על 4 מפלגות עם 4-5 מנדטים בסקרים, מאיימים חוקי הסטטיסטיקה, ולפחות שתיים מהן תפלטנה החוצה בסופו של יום. אם אחוזי ההצבעה בקלפי יהיו גבוהים מהממוצע באופן משמעותי כל הארבע תשארנה בחוץ. 

אבל רק שתיים מתוך החמש (ימין חדש, כולנו, גשר, ליברמן, זהות)
תישארנה בחוץ

(כשגם מרצ בהחלט באיזור הסכנה אבל לא רלוונטית לימין)

פייגלין ובנט (סמוטריץ').

זה לא פשוט, ובפרט כשידוע מראש שעל כל אחד מהתיקים הנחשקים מתחרים לפחות שניים. אחד מהם יסכים אולי "לוותר" תמורת שניים או שלושה תיקים נוספים, שאין מאיפה להביא אותם בלי לגרום לטלטלה רבתי. 

בכנסת היוצאת היו בקואליציה של נתניהו שתי מפלגות "גדולות" אחת עם עשרה מנדטים והשניה עם שמונה. הפעם כולן תהיינה גבוליות עם ארבעה עד ששה מנדטים, ואולי אחת עם שבעה.  

לא ברור מדוע באופן תמידי אתה מאתרג אותו בפורום, ולעומת זאת תוקף את היחידים שכן הובילו מדיניות ימין אמיתית(בנט, שקד וסמוטריץ').

תעקוב אחרי השרשור

בנט שקד וסמוטריץ' עומדים מאחורי התרגיל המסריח של פילוג הבית היהודי. סמוטריץ' אפילו הודה בקולו שאכן היה בסוד העניינים, אבל "התנגד" כלשונו. אני לא מאמין לאף מילה שלו.

ולגבי בנט ושקד, בחוכמת הבדיעבד עריקתם מהבית היהודי מתגלה כטעות פוליטית מן הסוג החמור ביותר. לו היתה בהם טיפת יושרה, ואין להם, היו נפרדים מלפחות מאחד מהתיקים המרכזיים שהם מחזיקים בהם. הסקרים לפני הבחירות של מחר צופים להם 5 מנדטים בממוצע, ועדיין יש להם עזות מצח לדרוש לעצמם שדרוג בממשלה הבאה.

גם אידיאולוגית הם לא יותר ימין מאיחוד מפלגות הימין עם עוצמה יהודית, ובשורת הסיכום הימין החדש היא מפלגה מיותרת לחלוטין על המפה הפוליטית. לאיחוד מפלגות הימין יש אג'נדה דתית, למראית עין לפחות, מה שלימין החדש- אין. 

בנט ושקד חתומים על ברית האחים עם לפיד, ומעולם לא הביעו חרטה, וצודקים מקורבי ראש הממשלה בהערכתם שבסיטואציה שהם אכן יהיו לשון מאזניים תשוכפל הברית עם לפיד, ויוצב בלוק חוסם מול נתניהו. ממשלת אחדות תהפוך איפוא לברירת מחדל.

בנסיבות אלה מוותר נתניהו מראש על המנדטים שלהם, והוא פועל בכל הכח להשאיר אותם מחוץ לכנסת. כאמור, בנט ושקד בכנסת לא תורמים כהוא זה לביסוס ממשלת ימין. ההיפך הוא הנכון.     

בלי קשר לפרישה שלהם מהבית היהודי, לטעון שהם לא ימנים זו בושה.

עד שהם הגיעו נתניהו הקפיא בנייה, נאם את נאום בר אילן, שחרר מחבלים רוצחים, התנגד בתוקף לחוק ההסדרה(אמר שמי שיצביע בעדו יפוטר מהממשלה) והסכים לשתי מדינות לשני עמים על כל המשתמע מכך.

ופתאום, לאחר שהגיעו בנט ושקד הם השליחו לשנות את כיוון הממשלה ימינה לא יעזור לך לא תוכל להתעלם מזה.

פתאום לא מקפיאים בנייה, נתניהו כבר לא מדבר על מדינה פלסטינית אלא על סיפוח, מחבלים רוצחים כבר לא משתחררים, וחוק ההסדרה למרבה הפלא חוקק לאחר שנתניהו נאלץ לתמוך בו.

אז אי אפשר להגיד שהם לא ימניים.

בלי קשר אני מצביע בכלל לאיחוד מפלגות הימין, אבל אני לא יכול לראות את הדרך שבה אתה מעוות את המציאות כרצונך.

ובנוסף, לגבי ברית האחים: הם עשו זאת בגלל שנתניהו רצה להעיף אותם אל מחוץ לממשלה ולהקים(שוב) ממשלת מרכז שמאל עם העבודה, התנועה ויש עתיד.

ולכן, ובגלל שהחרדים לא רצו להיות בברית עם בנט הוא נאלץ לעשות ברית עם לפיד כדי לא לעוף החוצה מהממשלה.

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.

לדעתי.

עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.

גם הוא תומך בנתניהו.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

גפני כנראה היה איש ימין חסוד ביחס למה שיחליף אותו.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

הם רוצים פטור מלא מגיוס

ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה

בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.

לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני

כי זו ההוראה שקיבל מהחצר.

החלפתם מתבקשת בעקבות ההנהגה החדשה שקמה לדגל התורה.

גפני נאמן ביתו של הרב שך שהלך לעולמו, ומקלב נאמן ביתו של הרב אלישיב, שגם הלך לעולמו.

המנהיגים החדשים הם הרב לנדו והרב הירש, וטבעי שההנהגות החדשות תעצבנה את החצרות שלהם כלבבם.

ככה עובד מינהל תקין, בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא כמו בכירי המשפט והפרקליטות שלנו שהם מסמר בלי ראש.

גדול הרבה יותר, מהבזיון שעשו לו השבוע.

כשהרב שך זצ"ל כבר לא היה, גפני הפעיל את מלא המניפולציות, כדי לנטרל את הרב רביץ (שאגב, בשונה מגפני באמת היה תלמיד חכם), דאג שב'יתד' לא יזכירו אותו במילה, למרות שזה הבטאון של התנועה שהוא עמד בראשה.

אפילו כשהרב רביץ נפטר, ביתד הוא לא הוזכר, לא הוספד, לא נערכו עליו כתבות. האבסורד היה שתנועת דגל התורה וכל הגורמים המסונפים אליה - שמו מודעות אבל עליו - ביתד, אבל בכתבות ובטורים לא היה לו זכר (או זייכער).

על דאטפת אטפוך על מלא.

הח"כים הראשונים שנבחרו לכנסת מטעם דגל התורה היו רביץ וגפני. מאוחר יותר נכנס מקלב מקורבו של הרב אלישיב, שהתחמם על הקוים. רביץ פינה מקום, גפני התקדם, ומקלב סומן מספר 2.

38 שנים היה גפני בכנסת, תקופה מרשימה ללא ציניות. שורשיו חסידיים והוא חובש ספודיק בשבתות ובחגים, ובמובן מסויים הוא סדין אדום בעיני ליטאים רבים.

ידוע שנפטר זמן קצר מאוד לאחר פרישתו או שהופרש מהכנסת.